יבמות ז׳Yevamot 7

Mishnah

משנה: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט הִכְנִיסָה לוֹ עַבְדֵי מְלוֹג וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל. עַבְדֵי מְלוֹג לא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. וְאֵילּוּ הֵן עַבְדֵי מְלוֹג אִם מֵתוּ מֵתוּ לָהּ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָיב בִּמְזוֹנוֹתָן הֲרֵי אֵילּוּ לא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. וְאֵילּוּ הֵן עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל אִם מֵתוּ מֵתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לוֹ. הוֹאִיל וְהוּא חַיָיב בָּאַחֵרָיוֹתָן אֵילּוּ יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה.

MISHNAH: If a widow [married] to a High Priest, or a divorcee or one freed by ḥalîṣah [married] to a simple priest, brought him slaves as paraphernalia or as mortmain: The slaves of separate property may not eat heave, the slaves of mortmain may eat heave. These are slaves of paraphernalia: If they died, they died as her property, if they increased, they increased as her property. Even though he is responsible for their upkeep, they may not eat heave. These are slaves of mortmain: If they died, they died as his property, if they increased, they increased as his property. Since he guarantees them, they may eat heave.

Halakhah

הלכה: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל כול׳. מְנַיִין לְכֹהֵן שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְקָנָה לוֹ עֲבָדִים שֶׁיֹּאכְלוּ בַתְּרוּמָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַין כַּסְפּוֹ וגו׳. מְנַיִין לְאִשְׁתּוֹ שֶׁקָּנְתָה עֲבָדִים וַעֲבָדֶיהָ עֲבָדִים שֶׁיֹּאכְלוּ בַתְּרוּמָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַין כַּסְפּוֹ. אַף קִנְיָינוֹ שֶׁקָּנָה קִנְיָין אוֹכֵל. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. הֵם יֹאכְלוּ וְהֵם יַאֲכִילוּ. בְּעֶבֶד שֶׁקָּנָה עֲבָדִים עַל מְנָת שֶׁיִּהְיֶה לְרַבּוֹ רְשׁוּת בָּהֶן הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל בְּעֶבֶד שֶׁקָּנָה עֲבָדִים עַל מְנָת [שֶׁלֹּא יְהֵא] לְרַבּוֹ רְשׁוּת בָּהֶן קִנְיָינוֹ הוּא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. עֶבֶד שֶׁקָּנָה עֲבָדִים עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְהֵא רְשׁוּת לְרַבּוֹ בָּהֶן וּמֵת. כָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. וְהָכָא לֹא קִנְיָין קִנְיָינוֹ הוּא.

HALAKHAH: “A widow [married] to a High Ptiest,” etc. From where that a priest who married a wife or bought slaves enables them to eat heave? The verse says “and if a priest buys a person as his money’s acquisition,” etc. From where that if his wife bought slaves, and her slaves [bought] slaves, that they may eat heave? The verse says “and if a priest buys a person as his money’s acquisition,” etc. Also his acquisition which bought an acquisition enables him to eat. Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Hila in the name of Rebbi Eleazar. “They shall eat”, they shall enable to eat. The baraita speaks about a slave who acquired slaves within the power of his master. But if a slave acquired slaves on condition that his master have no power over them, they are his property. Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Hila in the name of Rebbi Eleazar. If a slave acquired slaves on condition that his master have no power over them and he died, the first person who comes can grab them. In that case, [that slave] is not his property’s property.

רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. הֵם יֹאכְלוּ וְהֵם יַאֲכִילוּ. הָרָאוּי לוֹכַל מַאֲכִיל וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹכַל אֵינוֹ מַאֲכִיל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִשּׁוּם קְנָס. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. עֶבֶד עָרֵל שֶׁקָּנָה לוֹ עֲבָדִים. אִין תֵּימַר קְנָס. אֵין כָּאן קְנָס. וְאִין תֵּימַר הָרָאוּי לֶאֱכוֹל מַאֲכִיל. וְזֶה הוֹאִיל וְאֵינוֹ רָאוּי לֶאֱכוֹל אֵינוֹ מַאֲכִיל.

Rebbi Hila in the name of Rebbi Eleazar: “They shall eat”, they shall enable to eat. The one who may eat enables to eat, the one who may not eat cannot enable to eat. Rebbi Joḥanan says, because of a fine. What is the difference between them? If an uncircumcised slave buys slaves. If you say, it is a fine, here there is no fine. If you say the one who may eat enables to eat, this one, since he is not able to eat, cannot enable to eat.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. בְּעַבְדֵי צֹאן בַּרזֶל פְּלִיגִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְכָרָן אֵינָן מְכוּרִין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי לָעְזָר. אוֹכְלִין בַּתְּרוּמָה מִכּוֹחוֹ וְאַתְּ אָמְרָת אָכֵין. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי עַבְדֵי מְלוֹג הֲרֵי הֵן אוֹכְלִין תְּרוּמָה מִכּוֹחוֹ. וְאַתְּ אָמַר. מְכָרָן אֵינָן מְכוּרִין. מִשֶּׁלָּךְ נָתְנוּ לָךְ. בְּדִין הוּא שֶׁלֹּא יֹאכַל בַּתְּרוּמָה. וְהֵן אָמְרוּ שֶׁיֹּאכַל. וְהֵן אָמְרוּ. מְכָרָן אֵינָן מְכוּרִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין. מַתְניתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי אֶלְיעָזָר. עַבְדֵי מְלוֹג יוֹצְאִין בְּשֶׁן וָעַיִן לָאִשָּׁה אֲבָל לֹא לָאִישׁ. וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יוֹצְאִין בְּשֶׁן וָעַיִן לָאִישׁ אֲבָל לֹא לָאִשָּׁה. מַה עֲבַד לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. קַל הוּא בְשִׁחְרוּר. כְּהָדָא דְתַנֵּי. הָעוֹשֶׂה עַבְדוֹ אֻפּוֹתֵיקֵי. מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר. שִׁיחְרְרוֹ מְשׁוּחְרָר. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. אֶחָד עַבְדֵי מְלוֹג וְאֶחָד עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל אֵינָן בְּיוֹם וְיוֹמַיִים וְאֵינָן יוֹצְאִין בְּשֶׁן וָעַיִן בֵּין לָאִישׁ בֵּין לָאִשָּׁה. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁמְּכָרָן לְעוֹלָם אוֹ בְשֶׁמְּכָרָן לְשָּׁעָה. אִין תֵּימַר. בְּשֶׁמְּכָרָן לְעוֹלָם וְלֹא מְכָרָן לְשָׁעָה. דִּבְרֵי הַכֹּל מְכוּרִין. אִין תֵּימַר. בְּשֶׁמְּכָרָן לְשָׁעָה אֲבָל לֹא מְכָרָן לְעוֹלָם. דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָן מְכוּרִין. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָעוֹשֶׂה שָׂדֶהוּ אֻפּוֹתֵיקֵי לְאִשָּׁה בִּכְתוּבָתָהּ וּלְבַעַל חוֹבוֹ עַל חוֹבוֹ. מְכָרָהּ הֲרֵי זוֹ מְכוּרָה. הַלּוֹקֵחַ יָחוּשׁ לְעַצְמוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. לָאִשָּׁה בִּכְתוּבָתָהּ אֵינָהּ מְכוּרָה. שֶׁלֹּא עָלְתָ עַל דַּעַת שֶׁתְּהֵא אִשָּׁה מְחַזֶּרֶת עַל בָּתֵּי דִינִים. אָמְרוּ. אַתְיָיא דְּרִבִּי לָעְזָר כְּרַבָּנִן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. הֲוֵי בְּשֶׁמְּכָרָן לְשָׁעָה אֲנָן קַיָימִין. אֲבָל אִם מְכָרָן לְעוֹלָם דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָן מְכוּרִין.

Rebbi Jacob bar Aḥa said, there is disagreement about mortmain slaves. Rebbi Joḥanan said, if he sold them, they are not sold. Rebbi Eleazar said to him, they are eating heave by his power and you say so? He answered, do not paraphernalia slaves also eat by his power, and one says that if he sold them, they are not sold. From your own they gave to you. It would be logical that one should not eat heave. But they said that he eats, and they said, if he sold them, they are not sold. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Josiah. A baraita supports one and another baraita supports the other. A baraita supports Rebbi Eleazar: Paraphernalia slaves are freed on account of “tooth and eye” from the wife but not the husband. Mortmain slaves are freed by “tooth and eye” from the husband but not the wife. What does Rebbi Joḥanan do with this? They are quick to manumit, as we have stated: If somebody mortgages a slave and later sold him, he is not sold; if he freed him, he is freed. A baraita supports Rebbi Joḥanan: Neither mortmain slaves nor paraphernalia slaves are under the rules of “one or two days” and are freed by “tooth or eye” from neither the husband nor the wife. Where do they disagree? When he sold them forever or sold them for some time? If you say that he sold them permanently rather than temporarily, does everybody agree that they are sold? If you say that he sold them temporarily rather than permanently, does everybody agree that they are not sold? Let us hear from the following: If somebody mortgages his field to his wife for her ketubah or to a creditor for his claim and then sells it, it is sold and the buyer should beware for himself. Rabban Simeon ben Gamliel says, for the ketubah of the wife it is not sold since it is unthinkable that a woman should run around at courts of law. They said, Rebbi Eleazar parallels the rabbis, Rebbi Joḥanan Rabban Simeon ben Gamliel. That means, we deal with a temporary sale. But if he sold permanently, everybody agrees that they are not sold.

וְולַד בְּהֵמַת מְלוֹג לְבַעַל. וְולַד שִׁפְחַת מְלוֹג לָאִשָּׁה. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר. וְולַד בְּהֵמַת מְלוֹג כִּוְולַד שִׁפְחַת מְלוֹג. רִבִּי לָעְזָר אָמַר לַחֲבֵרָיָיא. הֲווֹן יָדְעִין דּוּ רִבִּי יוֹחָנָן כַּחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי יְהוֹשֻׁעַ. רַב וּשְׁמוּאֵל. רַב כְּרַבָּנִן וּשְׁמוּאֵל כַּחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי יְהוֹשֻׁעַ. מָתִיב שְׁמוּאֵל לְרַב. עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר מִשֶּׁלָּאִשָּׁה הֵן. מֵעַתָּה לֹא יִטּוֹל הַבְּכוֹר פִּי שְׁנַיִם. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהִכְנִיסָתָן קְטַנִּים וְגָדְלוּ הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאִשָּׁה הֵן. וְאַתְּ מוֹדֶה לִי שֶׁהַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם.

The offspring of a paraphernalia animal belongs to the husband, that of a paraphernalia slave girl belongs to the wife. Ḥanania the nephew of Rebbi Joshua said, the offspring of a paraphernalia animal is like that of a paraphernalia slave girl. Rebbi Eleazar said to the colleagues, you should know that Rebbi Joḥanan follows Ḥanania the nephew of Rebbi Joshua. Rav and Samuel, Rav follows the rabbis, but Samuel follows Ḥanania the nephew of Rebbi Joshua. Samuel objected to Rav: According to you who says, they belong to the wife, should the first-born not take a double portion? Think of it, if she brought them when they were small and they grew up, are they not the wife’s, and you agree with me that the first-born takes a double portion!

תַּנֵּי הִכְנִיסָתָן יְלָדִים נוֹטְלָתָן נְעָרִים. הִכְנִיסָה לוֹ שְׁנֵי כֵלִים. הָיָה אֶחָד יָפֶה כִכְתוּבָּתָהּ נוֹטְלָתוֹ בִכְתוּבָּתָהּ. הָיָה אֶחָד וּמֶחֱצָה יָפֶה כִכְתוּבָּתָהּ רַב הוּנָא וְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. חַד אָמַר. הוּא נוֹתֵן דְּמֵי הַשֵּׁינִי וְנוֹטְלוֹ. וְחוֹרָנָה אָמַר. הִיא נוֹתֶנֶת דְּמֵי הַשֵּׁינִי וְנוֹטְלָתוֹ. רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. אֲפִילוּ הָיָה יָפֶה אֶחָד וּמֶחֱצָה בִכְתוּבָּתָהּ הִיא נוֹתֶנֶת דְּמֵי הַשֵּׁינִי וְנוֹטְלָתוֹ. שֶׁלֹּא עָלַת עַל דַּעַת שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ אֲחֵרִים בְּכֵלֶיהָ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. הִכְנִיסָתָן בְּדָמִים נוֹטְלָתָן בְּדָמִים.

It was stated: If she brought them when they were small, she takes them when they are lads. If she brought him two vessels. If one of them was worth the value of her marriage contract, she takes it for her marriage contract. If one and a half was the value of her marriage contract, [disagreement of] Rav Huna and Rav Naḥman bar Jacob. One of them said, he pays for the second vessel and takes it; the other one says, she pays for the second vessel and takes it. Rebbi Abba bar Cahana said before Rebbi Immi, Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Yasa: Even if one was worth one and a half times the value of her marriage contract, she pays for the second vessel and takes it, because it is unthinkable that others should use her vessels. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Ze‘ira: A baraita says so: If she brought them for their monetary value, she takes them for their monetary value.

רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מַהוּ עַבְדֵי מְלוֹג. אָמַר לֵיהּ. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר. מְלִיג. מְלִיג.

Rebbi Ḥiyya bar Ada asked Rebbi Mana: What is the etymology of “mĕlōg slaves”? He said to him, as you say: strip off, strip off!

תַּמָּן תַּנִּינָן הַמְּקַבֵּל צֹאן בַּרְזֶל מִן הַגּוֹי. הַוְולָדוֹת [פְּטוּרִין]. וְולָדֵי וְולָדוֹת חַיָיבִין. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. הַוְולָדוֹת לָרִאשׁוֹן. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. הַוְולָדוֹת לַשֵּׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹסָה. תַּמָּן עַל יְדֵי שֶׁעִיקָּרוֹ לָרִאשׁוֹן הַוְולָדוֹת לָרִאשׁוֹן. בְּרָם הָכָא עַל יְדֵי שֶׁעִיקָּרוֹ לַשֵּׁינִי הַוְולָדוֹת לַשֵּׁינִי.

There, we have stated: “If somebody receives [a flock] under mortmain conditions from a Gentile, the young are free, the young’s young are obligated.” Rebbi Jeremiah asked: There you say, the young are for the first, and here you say, the young are for the second! Rebbi Yosa said, there, because the property rights are with the first, the young belong to the first. But here, because the property rights are with the second, the young belong to the second.

Mishnah

משנה: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן וְהִכְנִיסָה לוֹ בֵין עַבְדֵי מְלוֹג בֶּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל הֲרֵי אֵילּוּ יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה וּבַת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל וְהִכְנִיסָה לוֹ בֵין עַבְדֵי מְלוֹג בֶּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל הֲרֵי אֵילּוּ לֹא יֹאכֵלוּ.

MISHNAH: If a daughter of an Israel married a Cohen and brought him paraphernalia or mortmain slaves, they may eat heave. But if a daughter of a Cohen married an Israel and brought him paraphernalia or mortmain slaves, they may not eat.