יבמות י״בYevamot 12

Mishnah

משנה: מִצְוַת חֲלִיצָה בִשְׁלֹשָׁה דַיָינִים וַאֲפִילוּ שְׁלָשְׁתָּן הֶדְיוֹטוֹת. חָלְצָה בְמַנְעָל חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה בְּאִמְפִּילִיָיא חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. בְּסַנְדָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָקֵב כָּשֵׁר וְשֶׁאֵין לוֹ עָקֵב פָּסוּל. מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעֲלָה חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה.

MISHNAH: The commandment of ḥalîṣah is to be executed before three judges; all three may be lay people. If she performed ḥalîṣah with a shoe, the ḥalîṣah is valid, with a felt slipper it is invalid. With a sandal having a heel it is valid, without a heel it is invalid. Below the knee the ḥalîṣah is valid, above the knee it is invalid.

Halakhah

הלכה: מִצְוַת חֲלִיצָה בִשְׁלֹשָׁה דַיָינִים כול׳. כְּתִיב זְקֵינִים וְאַתְּ אָמַר הֶדְיוֹטוֹת. מִצְוָה בִזְקֵינִים. מְנַיִין אֲפִילוּ הֶדְיוֹטוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר חֲלוּץ הַנָּעַל מִכָּל מָקוֹם.

HALAKHAH: “The commandment of ḥalîṣah is to be executed before three judges,” etc. It is written “elders”, and you say laymen? The commandment is on the elders. From where that even laymen [are acceptable]? The verse says, “stripped of shoe”, in any case.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. כְּמָאן דְּאָמַר. בְּיִשְׂרָאֵל לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. כְּמָאן דְּאָמַר. בְּיִשְׂרָאֵל פְּרָט לַגֵּרִים.

There are Tannaim who state that ḥalîṣah in front of converts is valid. And there are Tannaim who state that ḥalîṣah in front of converts is invalid. He who says that ḥalîṣah in front of converts is valid follows him who says “in Israel” to include converts. He who says that ḥalîṣah in front of converts is invalid follows him who says “in Israel” to exclude converts.

הָכָא אַתְּ אוֹמֵר. פְּרָט לַגֵּרִים. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. תַּמָּן הָאֶזְרַח פְּרָט לַגֵּירִים. בְּיִשְׂרָאֵל פְּרָט לַגֵּרִים. מִיעוּט אַחַר מִיעוּט לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. בְּרַם הָכָא בְּיִשְׂרָאֵל לֹא גֵרִים.

Here, you say, to exclude converts. But there, you say, to include converts. There, “the citizen” to exclude converts, “in Israel” to exclude converts; an exclusion after an exclusion to include converts. But here, “in Israel”, not converts.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם פְּסוּלָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם כְּשֵׁירָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם פְּסוּלָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. מָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם כְּשֵׁירָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. אֲפִילוּ כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה מוֹדֵיי בִשְּׁנַיִם שֶׁהִיא פְסוּלָה. שֶׁהֲרֵי דִינֵי מָמוֹנוֹת כְּשֵׁירָה בְגֵירִים וּפְסוּלִין בִּשְׁנַיִם.

There are Tannaim who state that ḥalîṣah in the presence of two men is invalid; there are Tannaim who state that ḥalîṣah in the presence of two men is valid. Does he who says, ḥalîṣah in the presence of two men is invalid, hold that ḥalîṣah in front of converts is invalid, and he who says, ḥalîṣah in the presence of two men is valid, hold that ḥalîṣah in front of converts is valid? Even he who holds that ḥalîṣah in front of converts is valid will agree that in the presence of two men it is invalid since judgments in civil matters are valid from converts but invalid from two [judges].

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה כְּשֵׁירָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה פְּסוּלָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. אֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. מוֹדֵה בַלַּיְלָה שֶׁהִיא פְסוּלָה. שֶׁהֲרֵי דִינֵי מָמוֹנוֹת כְּשֵׁירִין בְגֵרִים וּפְסוּלִין בַּלַּילָה.

There are Tannaim who state that ḥalîṣah in the night is valid; there are Tannaim who state that ḥalîṣah in the presence of two men is invalid. Does he who says, ḥalîṣah in the night is valid, hold that ḥalîṣah in front of converts is valid, and he who says, ḥalîṣah in the night is invalid, hold that ḥalîṣah in front of converts is invalid? Even he who holds that ḥalîṣah in front of converts is valid will agree that in the night it is invalid since judgments in civil matters are valid from converts but invalid in the night.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וְהֵן שֶׁיְּהוּ הַדַּיָינִים יוֹדְעִין לַקְרוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲפִילוּ אֵין הַדַּיָינִין יוֹדְעִין לַקְרוֹת. מָאן דְּאָמַר. וְהֵן שֶׁיְּהוּ הַדַּיָינִים יוֹדְעִין לַקְרוֹת. עַד שֶׁלֹּא סָמְכוּהוּ לַמִּקְרָא. וּמָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ אֵין הַדַּיָינִין יוֹדְעִין לַקְרוֹת. מִשֶּׁסָּמְכוּהוּ לַמִּקְרָא. וְעָנְתָה וְאָמְרָה. אֵין עוֹנָה אֶלָּא מִפִּי אֶחָד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּבִלְבַד מִפִּי הַדַּיָין. וְלָא עָבְדִין כֵּן.

Some Tannaim state, only if the judges know how to instruct what to say. Some Tannaim stated, even if the judges do not know how to instruct what to say. He who said, only if the judges know how to instruct what to say, before they found a hint in Scripture, but he who said, even if the judges do not know how to instruct what to say, after they found a hint in Scripture: “You shall answer and say;” one answers only to a single person. Rebbi Yose said, and only from the mouth of the judge, but one does not follow this.

חָלְצָה בְמַנְעָל חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי מֵאִיר. וְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַכְתִּי לִנְצִיבִּין וְרָאִיתִי שָּׁם זָקֵן אֶחָד וְנַמְתִּי לוֹ. בָּקִי לָךְ רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּתֵירָה מִיָּמֶיךָ. וְנוֹמֶה לִי. רִבִּי. שּׁוּלְחָנִי הָיִיתִי בְּעִירִי וְעַל שּׁוּלְחָנִי הָיָה תָדִיר. וְנַמְתִּי לוֹ. [רָאִיתוֹ] חוֹלֵץ בְּיָמֶיךָ. בְּמָה הָיָה חוֹלֵץ. בְּמַנְעָל אוֹ בְסַנְדָּל. אָמַר [לִי]. רִבִּי. וְכִי יֵשּׁ סַנְדָּל בִּמְקוֹמֵינוּ. וְאָמַרְתִּי. מָה רָאָה רִבִּי מֵאִיר לוֹמַר. אֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל.

“If she performed ḥalîṣah with a shoe, the ḥalîṣah is valid.” For whom is this statement needed? For Rebbi Meїr, since Rebbi Meїr said, one does not perform ḥalîṣah with a shoe. It was stated: Rebbi Yose said, it happened that I went to Nsebin and saw there an old man to whom I said, did you ever know Rebbi Jehudah ben Bathyra in your lifetime? He told me, Rabbi, I was a banker in my city and he was a constant customer of my bank. I told him, did you ever see him supervising a ḥalîṣah in your lifetime and what he did use for ḥalîṣah, a shoe or a sandal? He said to me, Rabbi, is there a sandal in our place? I wondered, how could Rebbi Meïr say that one does not perform ḥalîṣah with a shoe?

רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר שֶׁחוֹלְצִין בְּמַנְעָל שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁהֲרֵי הָרַבִּים נָהֲגוּ לַחֲלוֹץ בְּסַנְדָּל. וְהַמִנְהָג מְבַטֵּל אֶת הַהֲלָכָה. רִבִּי זְעִירָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁהֲרֵי הָרַבִּים נָהֲגוּ לִהְיוֹת חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל. וְהַמִנְהָג מְבַטֵּל אֶת הַהֲלָכָה.

Rebbi Abba, Rav Jehudah in the name of Rav: If Elijah came and said that one performs ḥaliṣah with a shoe, one would listen to him; that one does not perform ḥaliṣah with a sandal, one would not listen to him since most people use a sandal for ḥalîṣah and usage supersedes practice. Rebbi Ze‘ira, Rav Jeremiah, in the name of Rav: If Elijah came and said that one does not perform ḥaliṣah with a shoe, one would listen to him; that one does not perform ḥaliṣah with a sandal, one would not listen to him since most people use a sandal for ḥalîṣah and usage supersedes practice.

רִבִּי זְעִירָא מְחַוֵּי לְרִבִּי בָּא רִבִּי יִצְחָק כֶּפֶף. אָמַר לֵהּ. וְעָבְדִין כֵּן. אָמַר לֵיהּ. וְעָבְדִין. אָמַר לֵיהּ. הָא רַבָּן כְּפָף.

Rebbi Ze‘ira showed the bending to Rebbi Abba, Rebbi Isaac. He said to him: Does one do this? He said to him, one does. He said to him, did not our teacher bend?

רִבִּי זְעִירָא מְחַוֵּי לְרִבִּי בָּא בַּר יִצְחָק. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. קוֹשְׁרוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יָכוֹל לְהַלֵּךְ בּוֹ מֵאֵילָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. עוֹנְבוֹ כְּדֵי שֶׁיָּכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מַּתָּרָתָן בְּיָמִין וְתוֹפְסָתָן בִּשְׂמֹאל וְשׁוֹמֶטֶת עֵקֶב בְּיָמִין וְגוֹרְרָתָן בְּיָמִין. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲלִיצָה וְהַתָּרָה בְּיָמִין.

Rebbi Ze‘ira showed Rebbi Abba bar Isaac how it is done. He binds [the shoelaces] that he can walk unaided. How is it done? Rebbi Ḥanania the son of Rebbi Hillel said, he laces it so that she will be able to untie it with one hand. How is it done? She unties with her right hand, grabs [the shoe] with her left hand, slips it off the heel and drags it away with her right hand, so that the slipping off and the unbinding should be done by the right hand.

רַב אָמַר. עִיקַּר חֲלִיצָה הַתָּרַת הָרְצוּעָה. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵּׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי זְרִיקָן מָטֵי בָהּ בְּשֵּׁם רַב. דִּבְרֵי חֲכָמִים. חָלְצָה וְלֹא רָקְקָה. רָקְקָה וְלֹא חָלְצָה. לֹא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶׁתַּחֲלוֹץ וְתָרוֹק. אַף עַל גַּב דְּרַב אָמַר. עַד שֶׁתַּחֲלוֹץ וְתָרוֹק. מוֹדֶה רַב. עִיקַּר חֲלִיצָה הַתָּרַת הָרְצוּעוֹת.

Rav said, the essence of ḥalîṣah is the untying of the shoelace. Did not Rebbi Abba say in the name of Rav Jehudah, Rebbi Zeriqan turns to it in the name of Rav: The words of the Sages: If she slips off but did not spit, or spat but did not take off, nothing was done unless she slips off and spits. Even though Rav said “unless she slips off and spits” he agrees that the essence of slipping off is untying the shoelaces.

רַב אָמַר. עִיקַּר חֲזָקָה הַכְנָסַת פֵּירוֹת. לֹא כֵן אָמַר רַב. וְהֵן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַכֵּשׁ וּמְעַדֵּר. אַף עַל גַּב דְּאָמַר רַב. וְהֵן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַכֵּשׁ וּמְעַדֵּר. מוֹדֶה רַב. עִיקַּר חֲזָקָה הַכְנָסַת פֵּירוֹת.

Rav said, the main point in acquiring squatters’ rights is the bringing in of the yield. Did not Rav say, only if one saw him hoeing and weeding? Even though Rav said, only if one saw him hoeing and weeding, Rav agrees that the main point in acquiring squatters’ rights is the bringing in of the yield.

אָמַר רִבִּי יַנַּאי. חָלַץ הוּא וְהֶחֱזִירָה הִיא. חָלְצָה הִיא וְהִתִּירָהּ הוּא. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. אִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. לָמָּה. מִשּׁוּם שֶׁאֵין שְׁתֵּיהֶן בָּהּ אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵינָן עַל סֵדֶר. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. חָזְרָה וְהִתִּירָה. תֹּאמַר מִשּׁוּם שֶׁאֵין שְׁתֵּיהֶן בָּהּ. הֲרֵי שְׁתֵּיהֶן בָּהּ. הֲרֵי לֵית טַעֲמָא דְלֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵינָן עַל הַסֵּדֶר.

Rebbi Yannai said, if he took off [his shoe] and she put it on again, or she took it off but he had untied, the ḥalîṣah is invalid and if he wants to go back, he may not go back on it. Why? Is it since the two actions are not there together or because they are not in the right order? What is the difference? If she afterwards untied [the shoestrings]. If you say, because the two actions are not there together? They are there together! The reason therefore must be that they are not in the right order.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. יֵשׁ מֵהֶן שֶׁאָמְרוּ. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה וְאִם רָצָה לְהַחֲזִיר יַחֲזִיר. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁאָמְרוּ. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה וְאִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. בְּאִמְפִּילִיָיא וְהַחוֹלְצָה לְקָטָן חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. וְאִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. חָלְצָה בְּאִמְפִּילִיָיא. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. בְּאִמְפִּילִיָיא שֶׁלָּעוֹר. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. בְּאִמְפִּילִיָיא שֶׁלַּבֶּגֶד. בְּמַנְעָל בְּאִמְפִּילִיָיא. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. כְּשֶׁהָיְתָה בְּאִמְפִּילִיָיא שֶׁלַּבֶּגֶד וּמַנְעָל שֶׁלָּעוֹר. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. כְּשֶׁהָיְתָה אִנְפִּילִיָיא שֶׁלָּעוֹר וּמַנְעָל שֶׁלָּעוֹר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יוֹצְאִין בְּאִמְפִּילִיָיא בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין יוֹצְאִין בְּאִמְפִּילִיָיא. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. יוֹצְאִין. בְּאִמְפִּילִיָיא שֶׁלַּבֶּגֶד. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין יוֹצְאִין. בְּאִמְפִּילִיָיא שֶׁלָּעוֹר.

Rebbi Eleazar said, in some cases they said that her ḥalîṣah is invalid and if he wants to go back he may go back. And in some cases they said that her ḥalîṣah is valid and if he wants to go back he may not go back. [If a woman] performed ḥalîṣah with felt slippers or for an underage boy, her ḥalîṣah is invalid and if he wants to go back he cannot go back. If she performed ḥalîṣah with a slipper, some Tannaim state that the ḥalîṣah is valid and some Tannaim state that the ḥalîṣah is invalid. He who says that the ḥalîṣah is valid, with a leather slipper; he who says that the ḥalîṣah is invalid, with a textile slipper. A shoe in a slipper, some Tannaim state that the ḥalîṣah is valid and some Tannaim state that the ḥalîṣah is invalid. For him who holds that the ḥalîṣah is valid, the slipper is textile but the shoe leather. For him who holds that the ḥalîṣah is invalid, the slipper is leather but the shoe textile. Some Tannaim state that one may wear a slipper of the Day of Atonement and some Tannaim state that one may not wear a slipper. Rav Ḥisda said, For him who holds that one leaves the house [wearing a slipper,] a textile slipper, he who says that one may not leave the house [wearing a slipper,] a leather slipper.

בְּסַנְדָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָקֵב כָּשֵׁר. תַּמָּן אָמְרִין. כְּגוֹן אִילֵּין קנסורס. וְרַבָּנִן דְּהָכָא אָמְרֵי. כְּגוֹן אִילֵּין דִּידָן. אָמַר רַב. אִילוּלֵא דְחָמִיי רִבִּי חִיָיה רוֹבָא חֲבִיבִי חָלַץ בְּהָדֵין שׁוּרְצִיפָא דְשַׁנְצוֹי לָא הֲוָה לִבָּן רָב עֲלֵיהֶן לְמֵיעֲבַד כֵּן. אָחוֹי דְאִימֵּיהּ דְּרַב כַּהֲנָא חָלַץ בַּלַּיְלָה בְּיָחִיד בְּלֵילֵי שַׁבָּת בְּסַנְדָּל שֶׁלַּשַּׁעַם וּמֵיעוֹמֵד. אָמַר רִבִּי זְרִיקָה. וְלֹא רָקְקָה. שָׁמַע רַב וְאָמַר. מָאן יַעֲבֵד דָּא אֶלָּא אָחוֹי דְּאִימֵּיהּ דְּרַב כַּהֲנָא.

“With a sandal having a heel it is valid.” There, they say, for example those קנסרוס. But the rabbis here say, like ours. Rav said, if I had not seen my uncle, the elder Rebbi Ḥiyya, performing a ḥalîṣah with a sandal with plaited straps, I would not feel competent to do so. The maternal uncle of Rav Cahana performed ḥalîṣah in the night, as single judge, on Friday night, with a cork sandal, and standing; (Rabbi Zeriqa said) and she did not spit. Rav heard that and said, who would ever do that except the maternal uncle of Rav Cahana?

כֵּינִי מַתְנִיתָא. בְּקוֹשֵׁר מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּן כְּשֵׁירָה. מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעֲלַן פְּסוּלָה. כְּתִיב וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם. וְתַנֵּי עֲלָהּ. בְּיָד עַד הַפֶּרֶק וּבְרֶגֶל עַד הַסּוֹבָךְ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. שַׁנְיָיא הִיא דִכְתִיב מֵעַל רַגְלוֹ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעֲלַן תְּהֵא כְשֵׁירָה. שַׁנְיָיא הִיא דִכְתִיב מֵעַל רַגְלוֹ. מֵעַל רַגְלוֹ וְלֹא מִמַּעַל דִּמְעַל רַגְלוֹ. הָתִיב כַּהֲנָא. וְהָא כְתִיב וּבְשִׁלְיָיתָהּ הַיּוֹצֵאת מִבֵּין רַגְלֶיהָ. וְכִי מִבֵּין רַגְלֶיהָ הִיא יוֹצֵאת. אֶלָּא נִרְאֵית כְּמִבֵּין רַגְלֶיהָ. כְּהַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. כִּיוֹר הוּא בֵין הָאוּלָּם וְלַמִּזְבֵּחַ וּמָשׁוּךְ כְּלַפֵּי דָרוֹם. וְכִי מִבֵּין הָאוּלָּם וְלַמִּזְבֵּחַ הָיְתָה נָתוּן. אֶלָּא נִרְאֶה כְּבֵין הָאוּלָּם וְלַמִּזְבֵּחַ.

So is the Mishnah: “If he ties lower than the knee, it is valid, above the knee it is invalid.” It is written: “Aaron and his sons shall wash their hands and feet from it.” It was stated about this: The hand up to the wrist, the foot up to the calf; and here you say so? There is a difference, since it is written “from above his foot”. In that case, even higher than the knee should be valid! There is a difference, since it is written “from above his foot”, and not from higher than above his foot. Cahana objected: Is it not written, “and the afterbirth which comes out from between her feet;” does it come out from between her feet? It looks as if it was between her feet; as we have stated there: “The water pit was between the Temple hall and the alter drawn towards the South.” Was it put between the hall and the altar? Only it looked as if between hall and altar.

Mishnah

משנה: חָלְצָה בְסַנְדָּל שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ בְסַנְדָּל שֶׁלְּעֵץ אוֹ בְשֶׁלַּשְּׂמֹאל בָּיָּמִין חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. חָלְצָה בְגָדוֹל שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַלֵּךְ בּוֹ אוֹ בְקָטָן שֶׁהוּא חוֹפֶה רוֹב רַגְלוֹ חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. חָלְצָה בַלַּיְלָה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. רִבִּי לִיעֶזֶר פּוֹסֵל. בַּשְּׂמֹאל חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה וְרִבִּי לִיעֶזֶר מַכְשִׁיר.

MISHNAH: If she performed ḥalîṣah with a sandal that was not his, with a wooden sandal, or with a left [foot sandal] on the right [foot], the ḥalîṣah is valid. If she performed ḥalîṣah with [a sandal that was] too large but he could walk in it, or one too small which covers most of his foot, the ḥalîṣah is valid. If she performed ḥalîṣah in the night, the ḥalîṣah is valid; Rebbi Eliezer declares it invalid. [If she performed ḥalîṣah] with her left hand, the ḥalîṣah is invalid but Rebbi Eliezer declares it valid.

Halakhah

הלכה: חָלְצָה בְסַנְדָּל שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ כול׳. שׁוֹפָר שֶׁלָּעֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁלָּעִיר הַנִּדַּחַת. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר. כָּשֵׁר. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. כָּשֵׁר. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. פָּסוּל. הַכֹּל מוֹדִין בְּלוּלָב שֶׁהוּא פָסוּל. מַה בֵּין שׁוֹפָר מַה בֵּין לוּלָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּלוּלָב כְּתִיב וּלְקַחְתֶּם לָכֶם מִשֶׁלָּכֶם. לֹא מִשֶּׁלְּאִיסּוּרֵי הֲנָיָיה. בְּרַם הָכָא יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם מִכָּל מַקוֹם. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. תַּמָּן בְּגוּפוֹ הָיָה יוֹצֵא. בְּרַם הָכָא בְקוֹלוֹ הוּא יוֹצֵא. וְיֵשׁ קוֹל אָסוּר בַּהֲנָאָה. הַכֹּל מוֹדִין בְּסַנְדָּל שֶׁלָּעִיר הַנִּדַּחַת שֶׁהוּא כָשֵׁר. דִּכְתִיב חֲלוּץ הַנָּעַל. מִכָּל מַקוֹם. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. מִכָּל מָקוֹם. כֵּן אַתְּ אוֹמֵר הָכָא חֲלוּץ הַנָּעַל. מִכָּל מַקוֹם.

HALAKHAH: “If she performed ḥalîṣah with a sandal that was not his,” etc. Rebbi Eleazar says, a ram’s horn belonging to idolatry or to a “seduced city” is valid. Rebbi Ḥiyya stated, it is valid. Rebbi Hoshaia stated, it is invalid. Everybody agrees that such a palmbranch is invalid. What is the difference between a ram’s horn and a palmbranch? Rebbi Yose said, for a palmbranch it is written: “You shall take for yourselves,” from your own money. But here, “a day of horn blowing it shall be for you,” from any source. Rebbi Eleazar said, there he fulfills his obligation with the article itself, but here with its sound. Is any sound forbidden usufruct? Everybody agrees that a sandal from a “seduced city” is valid. For it is written “stripped of shoe,” from any source. Rebbi Mana said, as you say there, “a day of horn blowing it shall be for you,” from any source, so you say here, “stripped of shoe,” from any source.

סַנְדָּל שֶׁלָּעֵץ. חֲבֵרַיָיא בְשֵׁם רַב. וְהֵן שֶׁיְּהוּ חוֹבְטִין שֶׁלְּעֵץ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. וְהֵן [שֶׁיְּהוּ] מַעֲמִידִין שֶׁלְּעֵץ. תַּמָּן אָמְרִין בְּשֵׁם רַב. וְהֵן שֶׁיְּהוּ תֻרְסִיּוֹתָיו שֶׁלְּעֵץ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ כוּלּוֹ שֶׁלְּעֵץ כָּשֵׁר. מַתְנִיתִין מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. סַנְדָּל שֶׁל קַשׁ טָמֵא מִדְרָס וְהַאִשָּׁה חוֹלֶצֶת בּוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל חֲכָמִים לא הוֹדוּ לְמִדְרָס.

“A wooden sandal.” The colleagues in the name of Rav: If only the edges are wooden. Rebbi Abba in the name of Rav: If only the bottom of the sole is wooden. There, they say in the name of Rav: If only the loops are wooden. Rebbi Hila in the name of Rebbi Joḥanan: Even if it is entirely of wood it is valid. A baraita supports Rebbi Joḥanan: “ A straw sandal becomes impure by being stepped on and a woman may use it for ḥalîṣah, the words of Rebbi Aqiba, but the Sages do not agree about impurity by being stepped on.”

סַנְדָּל שֶׁנִּפְסְקוּ אָזְנָיו נִפְסְקוּ חֹבְטָיו נִפְסְקוּ תֻרְסִיּוֹתָיו אוֹ שֶׁפֵּירְשָּׁה אַחַת מִכַּפָּיו טָהוֹר. נִפְסְקָה אַחַת מֵאָזְנָיו אַחַת מֵחֹבְטָיו אַחַת מִתֻּרְסִיּוֹתָיו אוֹ שֶׁפֵּירְשָׁה רוֹב כַּפָּיו טָמֵא. רִבִּי יוּדָה אָמַר. הַפְּנִימִית טְמֵיאָה וְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי טֶבֶלַיי חָנִין בַּר בָּא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרִבִּי יוּדָה לְעִנְיָין שַׁבָּת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי יִעֲקֹב בַּר אָחָא לְגַבֵּי רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. אָמַר לֵיהּ. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חוֹלְקִין בְטוּמְאָה כָּךְ הֵן חוֹלְקִין בְּשַׁבָּת. וְהוֹרֵי לֵיהּ כְּרַבָּנִן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי וּשְׁמַע מֵימַר. (אֵין) הֲלָכָה כְּרִבִּי יוּדָה. וְהוּא מוֹרֵי לֵיהּ כְּרַבָּנִן. רִבִּי אָחָא בַר יִצְחָק הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי זְעִירָה. וְשָׁאַל רִבִּי זְעִירָה לְרִבִי אִימִּי. אָמַר לֵיהּ. אִם כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מְטַמֵּא מוּתָּר לָצֵאת בּוֹ. וְאִם כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מְטָהֵר אָסוּר לָצֵאת בּוֹ. וְלָא אַפַּק גַּבָּהּ כְּלוּם.

“ A sandal whose holes, edges, or loops are torn or one of whose soles fell off is pure. If one of its holes, edges, or loops is torn or most of it soles fell of it is impure. Rebbi Jehudah says, on the inside it is impure, on the outside it is pure.” Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Tevele, Ḥanin bar Abba in the name of Rav: Practice follows Rebbi Jehuda as far as the Sabbath is concerned. A case came before Rebbi Samuel bar Rav Isaac. He sent Rebbi Jacob bar Aḥa to ask Rebbi Ḥiyya bar Abba. He said to him, just as they disagree about impurity so they disagree about the Sabbath, and instructed him following the rabbis. Rebbi Samuel bar Rav Isaac asked himself: One heard saying, practice follows Rebbi Jehuda, and he instructed him following the rabbis? A case came before Rebbi Aḥa bar Isaac. He sent to ask Rebbi Ze‘ira and Rebbi Ze‘ira asked Rebbi Immi. The latter said to him: Following the words of him who declares impure, it is permitted to go out on it on the Sabbath. Following the words of him who declares pure, it is forbidden to go out on it on the Sabbath. He did not get anything out of him.

תַּנֵּי. אֲבָל מְטַיֵיל הוּא בּוֹ עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפֶתַח חֲצֵירוֹ. רִבִּי אָחָא וְרִבִּי זְעִירָא הֲווֹן מְטַיְילִין בְּאִיסְרָטִן. אַפִּיק סַנְדְּלָא דְּרִבִּי אָחָא. מִן דְּמָטוּן פִּילֵי אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא. הַהֵן פֶּתַח חֲצֵירָךְ. רִבִּי אָחָא כָּרַךְ סִבְנָה. רִבִּי אַבָּהוּ כָּרַךְ אִגּוּד מלבניקי. סָבַר רִבִּי אַבָּהוֹ. אִגּוּד מלבניקי מִן הַמּוּכָן הוּא. רִבִּי יוֹנָה טָלְקָא לַחֲנוּתָה דַחֲלִיטְרָה. וִיקָר אַף צִיבְחָד הֲוָה. סֻדְדָה יָקָר שֶּׁלְּרִבִי לָעְזָר מְסַלֵּק לָהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מַהוּ לְהַחֲלִיף. אֲמַר לֵיהּ שָׁרֵי. אֲפִילוּ כָּךְ אֲמַר לֵיהּ. פּוּק חֲמֵי חַד סָב וּסְמַךְ עֲלוֹי. נְפַק וְאַשְׁכַּח רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וּשְׁאַל לֵיהּ וְשָׁרָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָמְרָה שֶׁהִיא מִן מַלְבּוּשׁ. דְּתַנִּינָן אוֹ בְשֶׁלַּשְּׂמֹאל בָּיָּמִין חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. הָדָא דְּתֵימַר לְרוֹחָב. אֲבָל לְאוֹרֶךְ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא חוֹפֶה אֶת רוֹב הָרֶגֶל.

It was stated: But he may walk on it until he reaches the entrance of his courtyard. Rebbi Aḥa and Rebbi Ze‘ira were walking on the highway. The sandal of Rebbi Aḥa was torn. When they came to the city gate, Rebbi Ze‘ira told him, that is the entrance of your courtyard. Rebbi Aḥa wound a fiber around. Rebbi Abbahu wound a bundle of Jew’s mallow. Rebbi Abbahu was of the opinion that a bundle of Jew’s mallow is ready to be used. Rebbi Jonah threw them away before the fried food store. That is little honor. The honor of Rebbi Eleazar obliged him to take it off. Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Ze‘ira: May one switch? He said to him, it is permitted. Nevertheless, he told him: go and look for an Elder and rely on him. He went out and found Rebbi Abba bar Mamal, asked him, and he permitted. Rebbi Yose said, the Mishnah said that this is clothing, since we have stated: “Or with a left [foot sandal] on the right [foot], the ḥalîṣah is valid.” That means, in width. But in length it must cover most of the foot.

וּמַה טַעֲמָא דְרִבִּי לִיעֶזֶר. לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים. מַה מְקַיְימִין רַבָּנִן לְעֵינֵי הַזְּקֵינִים. פְּרָט לְבֵית דִּין הַסּוּמֶא. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְרִבִּי לִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא אָמַר. הַיְּמָנִית מְעַכֶּבֶת. וְהָכָא הוּא אָמַר. אֵין הַיְּמָנִית מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן דִּכְתִיב יְמָנִית הַיְּמָנִית מְעַכֶּבֶת. בְּרַם הָכָא דְלֵית כְּתִיב יְמָנִית אֵין הַיְּמָנִית מְעַכֶּבֶת. תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי צַיְידָנִיָיה קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה. אָזְנוֹ אָזְנוֹ. מַה אָזְנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן הַיְּמָנִית אַף כָּאן הַיְּמָנִית. וְאָמַר רַגְלוֹ רַגְלוֹ. מָאן דְּאִית לֵיהּ אָזְנוֹ אָזְנוֹ. לֵית לֵיהּ רַגְלוֹ רַגְלוֹ. וְהָא תַנֵּי בְשֶׁם רִבִי לִיעֶזֶר רַגְלוֹ רַגְלוֹ. הֲוִי תַּרְתֵּי מַתְנַיָין אִינּוּן עַל דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. מָאן דְּאִית לֵיהּ אָזְנוֹ אָזְנוֹ. אִית לֵיהּ רַגְלוֹ רַגְלוֹ. מָאן דְּלֵית לֵיהּ אָזְנוֹ אָזְנוֹ. לֵית לֵיהּ רַגְלוֹ. וְהָדָא מַתְנִיתִין לֵית לֵיהּ אָזְנוֹ אָזְנוֹ וְלֹא רַגְלוֹ רַגְלֹו.

What is the reason of Rebbi Eliezer? “Before the Elders’ eyes.” How do the rabbis uphold “before the Elders’ eyes”? That excludes a court of blind people. Rebbi Joḥanan said, the argument of Rebbi Eliezer seems to be inverted. There, he says that the right hand is obligatory, but here, he says that the right hand is not obligatory. Rebbi Yose said, there it is written “the right hand”, the right hand is obl;igatory, but here, where “the right hand” is not written, the right hand is notobligatory. Rebbi Yose from Sidon stated before Rebbi Jeremiah: “His ear”, “his ear”. Since “his ear” mentioned there refers to the right ear, so “his ear” mentioned here means the right ear. It also says “his foot”, “his foot”. He who infers from “his ear”, “his ear” infers from “his foot”, “his foot”; he who does not infer from “his ear”, “his ear” does not infer from “his foot”, “his foot”. But it was stated in the name of Rebbi Eliezer: “his foot”, “his foot”. That means, there are two statements about the words of Rebbi Eliezer. He who argues from “his ear”, “his ear” argues from “his foot”, “his foot”; he who does not argue from “his ear”, “his ear” does not argue from “his foot”. And this Mishnah accepts neither “his ear”, “his ear” nor “his foot”, “his foot”.