יבמות י״בYevamot 12

Mishnah

משנה: מִצְוַת חֲלִיצָה בִשְׁלֹשָׁה דַיָינִים וַאֲפִילוּ שְׁלָשְׁתָּן הֶדְיוֹטוֹת. חָלְצָה בְמַנְעָל חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה בְּאִמְפִּילִיָיא חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. בְּסַנְדָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָקֵב כָּשֵׁר וְשֶׁאֵין לוֹ עָקֵב פָּסוּל. מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעֲלָה חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה.

MISHNAH: The commandment of ḥalîṣah is to be executed before three judges; all three may be lay people. If she performed ḥalîṣah with a shoe, the ḥalîṣah is valid, with a felt slipper it is invalid. With a sandal having a heel it is valid, without a heel it is invalid. Below the knee the ḥalîṣah is valid, above the knee it is invalid.

Halakhah

הלכה: מִצְוַת חֲלִיצָה בִשְׁלֹשָׁה דַיָינִים כול׳. כְּתִיב זְקֵינִים וְאַתְּ אָמַר הֶדְיוֹטוֹת. מִצְוָה בִזְקֵינִים. מְנַיִין אֲפִילוּ הֶדְיוֹטוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר חֲלוּץ הַנָּעַל מִכָּל מָקוֹם.

HALAKHAH: “The commandment of ḥalîṣah is to be executed before three judges,” etc. It is written “elders”, and you say laymen? The commandment is on the elders. From where that even laymen [are acceptable]? The verse says, “stripped of shoe”, in any case.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. כְּמָאן דְּאָמַר. בְּיִשְׂרָאֵל לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. כְּמָאן דְּאָמַר. בְּיִשְׂרָאֵל פְּרָט לַגֵּרִים.

There are Tannaim who state that ḥalîṣah in front of converts is valid. And there are Tannaim who state that ḥalîṣah in front of converts is invalid. He who says that ḥalîṣah in front of converts is valid follows him who says “in Israel” to include converts. He who says that ḥalîṣah in front of converts is invalid follows him who says “in Israel” to exclude converts.

הָכָא אַתְּ אוֹמֵר. פְּרָט לַגֵּרִים. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. תַּמָּן הָאֶזְרַח פְּרָט לַגֵּירִים. בְּיִשְׂרָאֵל פְּרָט לַגֵּרִים. מִיעוּט אַחַר מִיעוּט לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. בְּרַם הָכָא בְּיִשְׂרָאֵל לֹא גֵרִים.

Here, you say, to exclude converts. But there, you say, to include converts. There, “the citizen” to exclude converts, “in Israel” to exclude converts; an exclusion after an exclusion to include converts. But here, “in Israel”, not converts.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם פְּסוּלָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם כְּשֵׁירָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם פְּסוּלָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. מָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם כְּשֵׁירָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. אֲפִילוּ כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה מוֹדֵיי בִשְּׁנַיִם שֶׁהִיא פְסוּלָה. שֶׁהֲרֵי דִינֵי מָמוֹנוֹת כְּשֵׁירָה בְגֵירִים וּפְסוּלִין בִּשְׁנַיִם.

There are Tannaim who state that ḥalîṣah in the presence of two men is invalid; there are Tannaim who state that ḥalîṣah in the presence of two men is valid. Does he who says, ḥalîṣah in the presence of two men is invalid, hold that ḥalîṣah in front of converts is invalid, and he who says, ḥalîṣah in the presence of two men is valid, hold that ḥalîṣah in front of converts is valid? Even he who holds that ḥalîṣah in front of converts is valid will agree that in the presence of two men it is invalid since judgments in civil matters are valid from converts but invalid from two [judges].

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה כְּשֵׁירָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה פְּסוּלָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. אֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. מוֹדֵה בַלַּיְלָה שֶׁהִיא פְסוּלָה. שֶׁהֲרֵי דִינֵי מָמוֹנוֹת כְּשֵׁירִין בְגֵרִים וּפְסוּלִין בַּלַּילָה.

There are Tannaim who state that ḥalîṣah in the night is valid; there are Tannaim who state that ḥalîṣah in the presence of two men is invalid. Does he who says, ḥalîṣah in the night is valid, hold that ḥalîṣah in front of converts is valid, and he who says, ḥalîṣah in the night is invalid, hold that ḥalîṣah in front of converts is invalid? Even he who holds that ḥalîṣah in front of converts is valid will agree that in the night it is invalid since judgments in civil matters are valid from converts but invalid in the night.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וְהֵן שֶׁיְּהוּ הַדַּיָינִים יוֹדְעִין לַקְרוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲפִילוּ אֵין הַדַּיָינִין יוֹדְעִין לַקְרוֹת. מָאן דְּאָמַר. וְהֵן שֶׁיְּהוּ הַדַּיָינִים יוֹדְעִין לַקְרוֹת. עַד שֶׁלֹּא סָמְכוּהוּ לַמִּקְרָא. וּמָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ אֵין הַדַּיָינִין יוֹדְעִין לַקְרוֹת. מִשֶּׁסָּמְכוּהוּ לַמִּקְרָא. וְעָנְתָה וְאָמְרָה. אֵין עוֹנָה אֶלָּא מִפִּי אֶחָד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּבִלְבַד מִפִּי הַדַּיָין. וְלָא עָבְדִין כֵּן.

Some Tannaim state, only if the judges know how to instruct what to say. Some Tannaim stated, even if the judges do not know how to instruct what to say. He who said, only if the judges know how to instruct what to say, before they found a hint in Scripture, but he who said, even if the judges do not know how to instruct what to say, after they found a hint in Scripture: “You shall answer and say;” one answers only to a single person. Rebbi Yose said, and only from the mouth of the judge, but one does not follow this.

חָלְצָה בְמַנְעָל חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי מֵאִיר. וְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַכְתִּי לִנְצִיבִּין וְרָאִיתִי שָּׁם זָקֵן אֶחָד וְנַמְתִּי לוֹ. בָּקִי לָךְ רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּתֵירָה מִיָּמֶיךָ. וְנוֹמֶה לִי. רִבִּי. שּׁוּלְחָנִי הָיִיתִי בְּעִירִי וְעַל שּׁוּלְחָנִי הָיָה תָדִיר. וְנַמְתִּי לוֹ. [רָאִיתוֹ] חוֹלֵץ בְּיָמֶיךָ. בְּמָה הָיָה חוֹלֵץ. בְּמַנְעָל אוֹ בְסַנְדָּל. אָמַר [לִי]. רִבִּי. וְכִי יֵשּׁ סַנְדָּל בִּמְקוֹמֵינוּ. וְאָמַרְתִּי. מָה רָאָה רִבִּי מֵאִיר לוֹמַר. אֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל.

“If she performed ḥalîṣah with a shoe, the ḥalîṣah is valid.” For whom is this statement needed? For Rebbi Meїr, since Rebbi Meїr said, one does not perform ḥalîṣah with a shoe. It was stated: Rebbi Yose said, it happened that I went to Nsebin and saw there an old man to whom I said, did you ever know Rebbi Jehudah ben Bathyra in your lifetime? He told me, Rabbi, I was a banker in my city and he was a constant customer of my bank. I told him, did you ever see him supervising a ḥalîṣah in your lifetime and what he did use for ḥalîṣah, a shoe or a sandal? He said to me, Rabbi, is there a sandal in our place? I wondered, how could Rebbi Meïr say that one does not perform ḥalîṣah with a shoe?

רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר שֶׁחוֹלְצִין בְּמַנְעָל שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁהֲרֵי הָרַבִּים נָהֲגוּ לַחֲלוֹץ בְּסַנְדָּל. וְהַמִנְהָג מְבַטֵּל אֶת הַהֲלָכָה. רִבִּי זְעִירָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁהֲרֵי הָרַבִּים נָהֲגוּ לִהְיוֹת חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל. וְהַמִנְהָג מְבַטֵּל אֶת הַהֲלָכָה.

Rebbi Abba, Rav Jehudah in the name of Rav: If Elijah came and said that one performs ḥaliṣah with a shoe, one would listen to him; that one does not perform ḥaliṣah with a sandal, one would not listen to him since most people use a sandal for ḥalîṣah and usage supersedes practice. Rebbi Ze‘ira, Rav Jeremiah, in the name of Rav: If Elijah came and said that one does not perform ḥaliṣah with a shoe, one would listen to him; that one does not perform ḥaliṣah with a sandal, one would not listen to him since most people use a sandal for ḥalîṣah and usage supersedes practice.

רִבִּי זְעִירָא מְחַוֵּי לְרִבִּי בָּא רִבִּי יִצְחָק כֶּפֶף. אָמַר לֵהּ. וְעָבְדִין כֵּן. אָמַר לֵיהּ. וְעָבְדִין. אָמַר לֵיהּ. הָא רַבָּן כְּפָף.

Rebbi Ze‘ira showed the bending to Rebbi Abba, Rebbi Isaac. He said to him: Does one do this? He said to him, one does. He said to him, did not our teacher bend?

רִבִּי זְעִירָא מְחַוֵּי לְרִבִּי בָּא בַּר יִצְחָק. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. קוֹשְׁרוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יָכוֹל לְהַלֵּךְ בּוֹ מֵאֵילָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. עוֹנְבוֹ כְּדֵי שֶׁיָּכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מַּתָּרָתָן בְּיָמִין וְתוֹפְסָתָן בִּשְׂמֹאל וְשׁוֹמֶטֶת עֵקֶב בְּיָמִין וְגוֹרְרָתָן בְּיָמִין. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲלִיצָה וְהַתָּרָה בְּיָמִין.

Rebbi Ze‘ira showed Rebbi Abba bar Isaac how it is done. He binds [the shoelaces] that he can walk unaided. How is it done? Rebbi Ḥanania the son of Rebbi Hillel said, he laces it so that she will be able to untie it with one hand. How is it done? She unties with her right hand, grabs [the shoe] with her left hand, slips it off the heel and drags it away with her right hand, so that the slipping off and the unbinding should be done by the right hand.

רַב אָמַר. עִיקַּר חֲלִיצָה הַתָּרַת הָרְצוּעָה. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵּׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי זְרִיקָן מָטֵי בָהּ בְּשֵּׁם רַב. דִּבְרֵי חֲכָמִים. חָלְצָה וְלֹא רָקְקָה. רָקְקָה וְלֹא חָלְצָה. לֹא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶׁתַּחֲלוֹץ וְתָרוֹק. אַף עַל גַּב דְּרַב אָמַר. עַד שֶׁתַּחֲלוֹץ וְתָרוֹק. מוֹדֶה רַב. עִיקַּר חֲלִיצָה הַתָּרַת הָרְצוּעוֹת.

Rav said, the essence of ḥalîṣah is the untying of the shoelace. Did not Rebbi Abba say in the name of Rav Jehudah, Rebbi Zeriqan turns to it in the name of Rav: The words of the Sages: If she slips off but did not spit, or spat but did not take off, nothing was done unless she slips off and spits. Even though Rav said “unless she slips off and spits” he agrees that the essence of slipping off is untying the shoelaces.

רַב אָמַר. עִיקַּר חֲזָקָה הַכְנָסַת פֵּירוֹת. לֹא כֵן אָמַר רַב. וְהֵן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַכֵּשׁ וּמְעַדֵּר. אַף עַל גַּב דְּאָמַר רַב. וְהֵן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַכֵּשׁ וּמְעַדֵּר. מוֹדֶה רַב. עִיקַּר חֲזָקָה הַכְנָסַת פֵּירוֹת.

Rav said, the main point in acquiring squatters’ rights is the bringing in of the yield. Did not Rav say, only if one saw him hoeing and weeding? Even though Rav said, only if one saw him hoeing and weeding, Rav agrees that the main point in acquiring squatters’ rights is the bringing in of the yield.

אָמַר רִבִּי יַנַּאי. חָלַץ הוּא וְהֶחֱזִירָה הִיא. חָלְצָה הִיא וְהִתִּירָהּ הוּא. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. אִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. לָמָּה. מִשּׁוּם שֶׁאֵין שְׁתֵּיהֶן בָּהּ אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵינָן עַל סֵדֶר. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. חָזְרָה וְהִתִּירָה. תֹּאמַר מִשּׁוּם שֶׁאֵין שְׁתֵּיהֶן בָּהּ. הֲרֵי שְׁתֵּיהֶן בָּהּ. הֲרֵי לֵית טַעֲמָא דְלֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵינָן עַל הַסֵּדֶר.

Rebbi Yannai said, if he took off [his shoe] and she put it on again, or she took it off but he had untied, the ḥalîṣah is invalid and if he wants to go back, he may not go back on it. Why? Is it since the two actions are not there together or because they are not in the right order? What is the difference? If she afterwards untied [the shoestrings]. If you say, because the two actions are not there together? They are there together! The reason therefore must be that they are not in the right order.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. יֵשׁ מֵהֶן שֶׁאָמְרוּ. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה וְאִם רָצָה לְהַחֲזִיר יַחֲזִיר. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁאָמְרוּ. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה וְאִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. בְּאִמְפִּילִיָיא וְהַחוֹלְצָה לְקָטָן חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. וְאִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. חָלְצָה בְּאִמְפִּילִיָיא. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. בְּאִמְפִּילִיָיא שֶׁלָּעוֹר. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. בְּאִמְפִּילִיָיא שֶׁלַּבֶּגֶד. בְּמַנְעָל בְּאִמְפִּילִיָיא. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. כְּשֶׁהָיְתָה בְּאִמְפִּילִיָיא שֶׁלַּבֶּגֶד וּמַנְעָל שֶׁלָּעוֹר. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. כְּשֶׁהָיְתָה אִנְפִּילִיָיא שֶׁלָּעוֹר וּמַנְעָל שֶׁלָּעוֹר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יוֹצְאִין בְּאִמְפִּילִיָיא בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין יוֹצְאִין בְּאִמְפִּילִיָיא. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. יוֹצְאִין. בְּאִמְפִּילִיָיא שֶׁלַּבֶּגֶד. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין יוֹצְאִין. בְּאִמְפִּילִיָיא שֶׁלָּעוֹר.

Rebbi Eleazar said, in some cases they said that her ḥalîṣah is invalid and if he wants to go back he may go back. And in some cases they said that her ḥalîṣah is valid and if he wants to go back he may not go back. [If a woman] performed ḥalîṣah with felt slippers or for an underage boy, her ḥalîṣah is invalid and if he wants to go back he cannot go back. If she performed ḥalîṣah with a slipper, some Tannaim state that the ḥalîṣah is valid and some Tannaim state that the ḥalîṣah is invalid. He who says that the ḥalîṣah is valid, with a leather slipper; he who says that the ḥalîṣah is invalid, with a textile slipper. A shoe in a slipper, some Tannaim state that the ḥalîṣah is valid and some Tannaim state that the ḥalîṣah is invalid. For him who holds that the ḥalîṣah is valid, the slipper is textile but the shoe leather. For him who holds that the ḥalîṣah is invalid, the slipper is leather but the shoe textile. Some Tannaim state that one may wear a slipper of the Day of Atonement and some Tannaim state that one may not wear a slipper. Rav Ḥisda said, For him who holds that one leaves the house [wearing a slipper,] a textile slipper, he who says that one may not leave the house [wearing a slipper,] a leather slipper.

בְּסַנְדָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָקֵב כָּשֵׁר. תַּמָּן אָמְרִין. כְּגוֹן אִילֵּין קנסורס. וְרַבָּנִן דְּהָכָא אָמְרֵי. כְּגוֹן אִילֵּין דִּידָן. אָמַר רַב. אִילוּלֵא דְחָמִיי רִבִּי חִיָיה רוֹבָא חֲבִיבִי חָלַץ בְּהָדֵין שׁוּרְצִיפָא דְשַׁנְצוֹי לָא הֲוָה לִבָּן רָב עֲלֵיהֶן לְמֵיעֲבַד כֵּן. אָחוֹי דְאִימֵּיהּ דְּרַב כַּהֲנָא חָלַץ בַּלַּיְלָה בְּיָחִיד בְּלֵילֵי שַׁבָּת בְּסַנְדָּל שֶׁלַּשַּׁעַם וּמֵיעוֹמֵד. אָמַר רִבִּי זְרִיקָה. וְלֹא רָקְקָה. שָׁמַע רַב וְאָמַר. מָאן יַעֲבֵד דָּא אֶלָּא אָחוֹי דְּאִימֵּיהּ דְּרַב כַּהֲנָא.

“With a sandal having a heel it is valid.” There, they say, for example those קנסרוס. But the rabbis here say, like ours. Rav said, if I had not seen my uncle, the elder Rebbi Ḥiyya, performing a ḥalîṣah with a sandal with plaited straps, I would not feel competent to do so. The maternal uncle of Rav Cahana performed ḥalîṣah in the night, as single judge, on Friday night, with a cork sandal, and standing; (Rabbi Zeriqa said) and she did not spit. Rav heard that and said, who would ever do that except the maternal uncle of Rav Cahana?

כֵּינִי מַתְנִיתָא. בְּקוֹשֵׁר מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּן כְּשֵׁירָה. מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעֲלַן פְּסוּלָה. כְּתִיב וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם. וְתַנֵּי עֲלָהּ. בְּיָד עַד הַפֶּרֶק וּבְרֶגֶל עַד הַסּוֹבָךְ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. שַׁנְיָיא הִיא דִכְתִיב מֵעַל רַגְלוֹ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעֲלַן תְּהֵא כְשֵׁירָה. שַׁנְיָיא הִיא דִכְתִיב מֵעַל רַגְלוֹ. מֵעַל רַגְלוֹ וְלֹא מִמַּעַל דִּמְעַל רַגְלוֹ. הָתִיב כַּהֲנָא. וְהָא כְתִיב וּבְשִׁלְיָיתָהּ הַיּוֹצֵאת מִבֵּין רַגְלֶיהָ. וְכִי מִבֵּין רַגְלֶיהָ הִיא יוֹצֵאת. אֶלָּא נִרְאֵית כְּמִבֵּין רַגְלֶיהָ. כְּהַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. כִּיוֹר הוּא בֵין הָאוּלָּם וְלַמִּזְבֵּחַ וּמָשׁוּךְ כְּלַפֵּי דָרוֹם. וְכִי מִבֵּין הָאוּלָּם וְלַמִּזְבֵּחַ הָיְתָה נָתוּן. אֶלָּא נִרְאֶה כְּבֵין הָאוּלָּם וְלַמִּזְבֵּחַ.

So is the Mishnah: “If he ties lower than the knee, it is valid, above the knee it is invalid.” It is written: “Aaron and his sons shall wash their hands and feet from it.” It was stated about this: The hand up to the wrist, the foot up to the calf; and here you say so? There is a difference, since it is written “from above his foot”. In that case, even higher than the knee should be valid! There is a difference, since it is written “from above his foot”, and not from higher than above his foot. Cahana objected: Is it not written, “and the afterbirth which comes out from between her feet;” does it come out from between her feet? It looks as if it was between her feet; as we have stated there: “The water pit was between the Temple hall and the alter drawn towards the South.” Was it put between the hall and the altar? Only it looked as if between hall and altar.

Mishnah

משנה: חָלְצָה בְסַנְדָּל שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ בְסַנְדָּל שֶׁלְּעֵץ אוֹ בְשֶׁלַּשְּׂמֹאל בָּיָּמִין חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. חָלְצָה בְגָדוֹל שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַלֵּךְ בּוֹ אוֹ בְקָטָן שֶׁהוּא חוֹפֶה רוֹב רַגְלוֹ חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. חָלְצָה בַלַּיְלָה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. רִבִּי לִיעֶזֶר פּוֹסֵל. בַּשְּׂמֹאל חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה וְרִבִּי לִיעֶזֶר מַכְשִׁיר.

MISHNAH: If she performed ḥalîṣah with a sandal that was not his, with a wooden sandal, or with a left [foot sandal] on the right [foot], the ḥalîṣah is valid. If she performed ḥalîṣah with [a sandal that was] too large but he could walk in it, or one too small which covers most of his foot, the ḥalîṣah is valid. If she performed ḥalîṣah in the night, the ḥalîṣah is valid; Rebbi Eliezer declares it invalid. [If she performed ḥalîṣah] with her left hand, the ḥalîṣah is invalid but Rebbi Eliezer declares it valid.

Halakhah

הלכה: חָלְצָה בְסַנְדָּל שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ כול׳. שׁוֹפָר שֶׁלָּעֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁלָּעִיר הַנִּדַּחַת. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר. כָּשֵׁר. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. כָּשֵׁר. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. פָּסוּל. הַכֹּל מוֹדִין בְּלוּלָב שֶׁהוּא פָסוּל. מַה בֵּין שׁוֹפָר מַה בֵּין לוּלָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּלוּלָב כְּתִיב וּלְקַחְתֶּם לָכֶם מִשֶׁלָּכֶם. לֹא מִשֶּׁלְּאִיסּוּרֵי הֲנָיָיה. בְּרַם הָכָא יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם מִכָּל מַקוֹם. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. תַּמָּן בְּגוּפוֹ הָיָה יוֹצֵא. בְּרַם הָכָא בְקוֹלוֹ הוּא יוֹצֵא. וְיֵשׁ קוֹל אָסוּר בַּהֲנָאָה. הַכֹּל מוֹדִין בְּסַנְדָּל שֶׁלָּעִיר הַנִּדַּחַת שֶׁהוּא כָשֵׁר. דִּכְתִיב חֲלוּץ הַנָּעַל. מִכָּל מַקוֹם. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. מִכָּל מָקוֹם. כֵּן אַתְּ אוֹמֵר הָכָא חֲלוּץ הַנָּעַל. מִכָּל מַקוֹם.

HALAKHAH: “If she performed ḥalîṣah with a sandal that was not his,” etc. Rebbi Eleazar says, a ram’s horn belonging to idolatry or to a “seduced city” is valid. Rebbi Ḥiyya stated, it is valid. Rebbi Hoshaia stated, it is invalid. Everybody agrees that such a palmbranch is invalid. What is the difference between a ram’s horn and a palmbranch? Rebbi Yose said, for a palmbranch it is written: “You shall take for yourselves,” from your own money. But here, “a day of horn blowing it shall be for you,” from any source. Rebbi Eleazar said, there he fulfills his obligation with the article itself, but here with its sound. Is any sound forbidden usufruct? Everybody agrees that a sandal from a “seduced city” is valid. For it is written “stripped of shoe,” from any source. Rebbi Mana said, as you say there, “a day of horn blowing it shall be for you,” from any source, so you say here, “stripped of shoe,” from any source.

סַנְדָּל שֶׁלָּעֵץ. חֲבֵרַיָיא בְשֵׁם רַב. וְהֵן שֶׁיְּהוּ חוֹבְטִין שֶׁלְּעֵץ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. וְהֵן [שֶׁיְּהוּ] מַעֲמִידִין שֶׁלְּעֵץ. תַּמָּן אָמְרִין בְּשֵׁם רַב. וְהֵן שֶׁיְּהוּ תֻרְסִיּוֹתָיו שֶׁלְּעֵץ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ כוּלּוֹ שֶׁלְּעֵץ כָּשֵׁר. מַתְנִיתִין מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. סַנְדָּל שֶׁל קַשׁ טָמֵא מִדְרָס וְהַאִשָּׁה חוֹלֶצֶת בּוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל חֲכָמִים לא הוֹדוּ לְמִדְרָס.

“A wooden sandal.” The colleagues in the name of Rav: If only the edges are wooden. Rebbi Abba in the name of Rav: If only the bottom of the sole is wooden. There, they say in the name of Rav: If only the loops are wooden. Rebbi Hila in the name of Rebbi Joḥanan: Even if it is entirely of wood it is valid. A baraita supports Rebbi Joḥanan: “ A straw sandal becomes impure by being stepped on and a woman may use it for ḥalîṣah, the words of Rebbi Aqiba, but the Sages do not agree about impurity by being stepped on.”

סַנְדָּל שֶׁנִּפְסְקוּ אָזְנָיו נִפְסְקוּ חֹבְטָיו נִפְסְקוּ תֻרְסִיּוֹתָיו אוֹ שֶׁפֵּירְשָּׁה אַחַת מִכַּפָּיו טָהוֹר. נִפְסְקָה אַחַת מֵאָזְנָיו אַחַת מֵחֹבְטָיו אַחַת מִתֻּרְסִיּוֹתָיו אוֹ שֶׁפֵּירְשָׁה רוֹב כַּפָּיו טָמֵא. רִבִּי יוּדָה אָמַר. הַפְּנִימִית טְמֵיאָה וְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי טֶבֶלַיי חָנִין בַּר בָּא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרִבִּי יוּדָה לְעִנְיָין שַׁבָּת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי יִעֲקֹב בַּר אָחָא לְגַבֵּי רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. אָמַר לֵיהּ. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חוֹלְקִין בְטוּמְאָה כָּךְ הֵן חוֹלְקִין בְּשַׁבָּת. וְהוֹרֵי לֵיהּ כְּרַבָּנִן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי וּשְׁמַע מֵימַר. (אֵין) הֲלָכָה כְּרִבִּי יוּדָה. וְהוּא מוֹרֵי לֵיהּ כְּרַבָּנִן. רִבִּי אָחָא בַר יִצְחָק הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי זְעִירָה. וְשָׁאַל רִבִּי זְעִירָה לְרִבִי אִימִּי. אָמַר לֵיהּ. אִם כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מְטַמֵּא מוּתָּר לָצֵאת בּוֹ. וְאִם כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מְטָהֵר אָסוּר לָצֵאת בּוֹ. וְלָא אַפַּק גַּבָּהּ כְּלוּם.

“ A sandal whose holes, edges, or loops are torn or one of whose soles fell off is pure. If one of its holes, edges, or loops is torn or most of it soles fell of it is impure. Rebbi Jehudah says, on the inside it is impure, on the outside it is pure.” Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Tevele, Ḥanin bar Abba in the name of Rav: Practice follows Rebbi Jehuda as far as the Sabbath is concerned. A case came before Rebbi Samuel bar Rav Isaac. He sent Rebbi Jacob bar Aḥa to ask Rebbi Ḥiyya bar Abba. He said to him, just as they disagree about impurity so they disagree about the Sabbath, and instructed him following the rabbis. Rebbi Samuel bar Rav Isaac asked himself: One heard saying, practice follows Rebbi Jehuda, and he instructed him following the rabbis? A case came before Rebbi Aḥa bar Isaac. He sent to ask Rebbi Ze‘ira and Rebbi Ze‘ira asked Rebbi Immi. The latter said to him: Following the words of him who declares impure, it is permitted to go out on it on the Sabbath. Following the words of him who declares pure, it is forbidden to go out on it on the Sabbath. He did not get anything out of him.

תַּנֵּי. אֲבָל מְטַיֵיל הוּא בּוֹ עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפֶתַח חֲצֵירוֹ. רִבִּי אָחָא וְרִבִּי זְעִירָא הֲווֹן מְטַיְילִין בְּאִיסְרָטִן. אַפִּיק סַנְדְּלָא דְּרִבִּי אָחָא. מִן דְּמָטוּן פִּילֵי אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא. הַהֵן פֶּתַח חֲצֵירָךְ. רִבִּי אָחָא כָּרַךְ סִבְנָה. רִבִּי אַבָּהוּ כָּרַךְ אִגּוּד מלבניקי. סָבַר רִבִּי אַבָּהוֹ. אִגּוּד מלבניקי מִן הַמּוּכָן הוּא. רִבִּי יוֹנָה טָלְקָא לַחֲנוּתָה דַחֲלִיטְרָה. וִיקָר אַף צִיבְחָד הֲוָה. סֻדְדָה יָקָר שֶּׁלְּרִבִי לָעְזָר מְסַלֵּק לָהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מַהוּ לְהַחֲלִיף. אֲמַר לֵיהּ שָׁרֵי. אֲפִילוּ כָּךְ אֲמַר לֵיהּ. פּוּק חֲמֵי חַד סָב וּסְמַךְ עֲלוֹי. נְפַק וְאַשְׁכַּח רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וּשְׁאַל לֵיהּ וְשָׁרָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָמְרָה שֶׁהִיא מִן מַלְבּוּשׁ. דְּתַנִּינָן אוֹ בְשֶׁלַּשְּׂמֹאל בָּיָּמִין חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. הָדָא דְּתֵימַר לְרוֹחָב. אֲבָל לְאוֹרֶךְ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא חוֹפֶה אֶת רוֹב הָרֶגֶל.

It was stated: But he may walk on it until he reaches the entrance of his courtyard. Rebbi Aḥa and Rebbi Ze‘ira were walking on the highway. The sandal of Rebbi Aḥa was torn. When they came to the city gate, Rebbi Ze‘ira told him, that is the entrance of your courtyard. Rebbi Aḥa wound a fiber around. Rebbi Abbahu wound a bundle of Jew’s mallow. Rebbi Abbahu was of the opinion that a bundle of Jew’s mallow is ready to be used. Rebbi Jonah threw them away before the fried food store. That is little honor. The honor of Rebbi Eleazar obliged him to take it off. Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Ze‘ira: May one switch? He said to him, it is permitted. Nevertheless, he told him: go and look for an Elder and rely on him. He went out and found Rebbi Abba bar Mamal, asked him, and he permitted. Rebbi Yose said, the Mishnah said that this is clothing, since we have stated: “Or with a left [foot sandal] on the right [foot], the ḥalîṣah is valid.” That means, in width. But in length it must cover most of the foot.

וּמַה טַעֲמָא דְרִבִּי לִיעֶזֶר. לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים. מַה מְקַיְימִין רַבָּנִן לְעֵינֵי הַזְּקֵינִים. פְּרָט לְבֵית דִּין הַסּוּמֶא. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְרִבִּי לִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא אָמַר. הַיְּמָנִית מְעַכֶּבֶת. וְהָכָא הוּא אָמַר. אֵין הַיְּמָנִית מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן דִּכְתִיב יְמָנִית הַיְּמָנִית מְעַכֶּבֶת. בְּרַם הָכָא דְלֵית כְּתִיב יְמָנִית אֵין הַיְּמָנִית מְעַכֶּבֶת. תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי צַיְידָנִיָיה קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה. אָזְנוֹ אָזְנוֹ. מַה אָזְנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן הַיְּמָנִית אַף כָּאן הַיְּמָנִית. וְאָמַר רַגְלוֹ רַגְלוֹ. מָאן דְּאִית לֵיהּ אָזְנוֹ אָזְנוֹ. לֵית לֵיהּ רַגְלוֹ רַגְלוֹ. וְהָא תַנֵּי בְשֶׁם רִבִי לִיעֶזֶר רַגְלוֹ רַגְלוֹ. הֲוִי תַּרְתֵּי מַתְנַיָין אִינּוּן עַל דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. מָאן דְּאִית לֵיהּ אָזְנוֹ אָזְנוֹ. אִית לֵיהּ רַגְלוֹ רַגְלוֹ. מָאן דְּלֵית לֵיהּ אָזְנוֹ אָזְנוֹ. לֵית לֵיהּ רַגְלוֹ. וְהָדָא מַתְנִיתִין לֵית לֵיהּ אָזְנוֹ אָזְנוֹ וְלֹא רַגְלוֹ רַגְלֹו.

What is the reason of Rebbi Eliezer? “Before the Elders’ eyes.” How do the rabbis uphold “before the Elders’ eyes”? That excludes a court of blind people. Rebbi Joḥanan said, the argument of Rebbi Eliezer seems to be inverted. There, he says that the right hand is obligatory, but here, he says that the right hand is not obligatory. Rebbi Yose said, there it is written “the right hand”, the right hand is obl;igatory, but here, where “the right hand” is not written, the right hand is notobligatory. Rebbi Yose from Sidon stated before Rebbi Jeremiah: “His ear”, “his ear”. Since “his ear” mentioned there refers to the right ear, so “his ear” mentioned here means the right ear. It also says “his foot”, “his foot”. He who infers from “his ear”, “his ear” infers from “his foot”, “his foot”; he who does not infer from “his ear”, “his ear” does not infer from “his foot”, “his foot”. But it was stated in the name of Rebbi Eliezer: “his foot”, “his foot”. That means, there are two statements about the words of Rebbi Eliezer. He who argues from “his ear”, “his ear” argues from “his foot”, “his foot”; he who does not argue from “his ear”, “his ear” does not argue from “his foot”. And this Mishnah accepts neither “his ear”, “his ear” nor “his foot”, “his foot”.

Mishnah

משנה: חָלְצָה וְרָקְקָה אֲבָל לֹא קְרָאתָה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. קְרָאתָה וְרָקְקָה אֲבָל לֹא חָלְצָה חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. חָלְצָה וּקְרָאתָה אֲבָל לֹא רָקְקָה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר כָּכָה יֵעָשֶׂה כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה מְעַכֵּב. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה מִשָּׁם רְאָיָה. כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ כָּל דָּבָר שֶּׁהוּא מַעֲשֶׂה הָאִישׁ.

MISHNAH: If she stripped off and spat but did not recite, the ḥalîṣah is valid. If she recited and spat but did not strip off, the ḥalîṣah is invalid. If she stripped off and recited but did not spit, Rebbi Eliezer says, the ḥalîṣah is invalid, but Rebbi Aqiba says, the ḥalîṣah is valid. Rebbi Eliezer said, “so it shall be done”, anything which is an action is preventing. Rebbi Aqiba said to him, is that a proof? “So it shall be done to the man”, any activity of the male [is preventing.]

Halakhah

הלכה: חָלְצָה וְרָקְקָה כול׳. שְׁמוּאֵל אָמַר. חָלְצָה וְלֹא רָקְקָה תָרוֹק. וְאַתְיָא כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. חָלְצָה אֲבָל לֹא קְרָאתָה וְלֹא רָקְקָה חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. עוֹד הִיא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. דִּבְרֵי חֲכָמִים רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה זְרִיקָן מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רַב. חָלְצָה וְלֹא רָקְקָה רָקְקָה וְלֹא חָלְצָה לֹא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶּׁתַּחֲלוֹץ וְתָרוֹק. רִבִּי בָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. הִקְדִּימָה רְקִיקָה לַחֲלִיצָה. אָמַר לֵיהּ. כְּמִי שֶּׁהֵן עַל סֵדֶר. קִידֵּשׁ בְּגוּפוֹ שֶׁלְּסוֹפִין. אָמַר לֵיהּ. בְּתֵנִיין שֶׁבּוֹ קִידֵּשׁ. מַהוּ לִפְתּוֹחַ חֲלוֹן מִצְרִית לַחֲצַר הַשּׁוּתְפִין לְמַעֲלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אֲנָן אָמְרִין. לִסְתּוֹם אַוֵוירָה בְּעָלְמָא בְאַפּוֹי. אָמַר רִבִּי נָסָא. כֵּן אָמַר. מָאן דְּבָעֵי מֵיעֲבַד בֵּיתָא כְּמִין שׁוֹבָךְ לֹא שָׁמְעִין לֵיהּ.

HALAKHAH: “If she stripped off and spat,” etc. Samuel said, if she stripped but did not spit, she shall spit. This follows Rebbi Eliezer. Rebbi Hila in the name of Rebbi Eleazar: If she stripped but did not recite nor spit, her ḥalîṣah is invalid. Still that is Rebbi Eliezer’s. The words of the Sages? Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah, Zeriqan turned to it in the name of Rav: If she stripped but did not spit, or spat but did not strip, she did not do anything until she strips and spits. Rebbi Abba asked before Rebbi Immi: If she spat before she stripped? He said, it is as if in the correct order. If he made a betrothal with a cluster of end-of- harvest [figs]? He said to him, with the figs hanging there he made the betrothal. May one open an Egyptian window into a common backyard higher than four cubits? He said to him, so we are saying: He comes simply for the air. Rebbi Nasa said, that is what he said: If somebody wants to build his house in the form of a dovecot, does one not listen to him?

Mishnah

משנה: הַחֵרֵשׁ שֶׁנֶּחֱלַץ וְהַחֵרֶשֶׁת שֶׁחָלְצָה וְהַחוֹלֶצֶת לַקָּטָן חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. קְטַנָּה שֶׁחָלְצָה תַּחֲלוֹץ מִשֶּׁתַּגְדִּיל וְאִם לֹא חָלְצָה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה.

MISHNAH: ḥalîṣah is invalid if performed for a deaf-mute man, or by a deaf-mute woman, or for an underage male. The underage woman who performed ḥalîṣah should repeat ḥalîṣah once she becomes of age but if she did not repeat it, the ḥalîṣah is valid.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר וְאָמַר וְאָמְרָה. וְקִרְיָיה מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הָרָאוּי לְקִרְיָיה אֵין קִרְיָיה מְעַכֶּבֶת וּשֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לְקִרְיָיה קִרְיָיה מְעַכֶּבֶת.

HALAKHAH: “Rebbi Eliezer said, “so shall be done to the man,” etc. Rebbi Joḥanan said, if they cannot fulfill “he shall say, and she shall say”. Does the recitation prevent [validity]? Rebbi Samuel ben Rav Isaac said, for anybody able to recite, the recitation does not prevent [validity] but for anybody unable to recite, the requirement of recitation does prevent.

הַחֵרֵשׁ שֶׁנֶּחֱלַץ כול׳. תַּמָּן תַּנִּינָן הַכֹּל חַיָיבִין בְּרֵאָיָיה חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. חֲבֵרַיָיא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. לְמַעַן יִשְׁמְעוּן וּלְמַעַן יִלְמְדוּן. עַד כְּדוֹן בִּמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. לְמַעַן יִלְמְדוּן לְמַעַן יְלַמֵּידוּן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָדָא אָמְרָה. לֵית כְּלָלִין דְּרִבִּי כְּלָלִין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. חֵרֵשׁ הַמְּדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לֹא יִתְרוֹם. וְסָבְרִנָן מֵימַר. מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ חֵרֵשׁ. שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר חֵרֵשׁ. וְתַנִּינָן חֵרֵשׁ שֶׁנֶּחֱלַץ וְהַחֱרֵשֶׁת שֶׁחָלְצָה וְהַחוֹלֶצֶת לְקָטָן חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁאֵין יְכוֹלִין לוֹמַר וְאָמַר וְאָמְרָה. וְתַנִּינָן. חֵרֵשׁ שֶׁדִּיבְּרוּ בוֹ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר. הָדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי יוֹנָה אָמַר. לֵית כְּלָלִין דְּרִבִּי כְּלָלִין.

There, we have stated: “Everybody is obligated for appearance except the deaf-mute, the insane, and the minor.” The colleagues in the name of Rebbi Eleazar ( Deut. 31:12): “So they should hear and learn.” So far one who speaks but cannot hear; what about one who hears but cannot speak? Rebbi La in the name of Rebbi Eleazar ( Deut. 31:12): “So they should learn,” so they should teach. Rebbi Jonah said, this means that the principles of Rebbi are no principles, since we have stated: “A ḥereš who speaks but cannot hear should not give heave,” and we thought that one who speaks but does not hear is ḥereš, one who hears but does not speak is ḥereš. But we have stated: “ Ḥalîṣah is invalid if performed for a ḥereš man, or by a ḥereš woman, or for an underage male.” And Rebbi Joḥanan said, because they cannot say ( Deut. 25:8): “he shall say”, ( Deut. 25:7, 9) “she shall say.” We also have stated: “A ḥereš mentioned anywhere by the Sages is a deaf-mute.” This supports Rebbi Jonah, for Rebbi Jonah said that the principles of Rebbi are no principles.

רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי. מַה בֵּין קָטָן מַה בֵּין קְטַנָּה. אָמַר לֵיהּ. אִישׁ כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה. בְּרַם הָכָא וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו. מִּכָּל מָקוֹם.

Rebbi Ismael ben Rebbi Yose asked before Rebbi: What is the difference between underage males and females? He said to him, “a man” is written in the paragraph. But about her, “his sister-in-law shall come before him,” in any case.

רִבִּי מָנָא אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר. אֵין חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁמָּא תִימָּצֵא אַיילוֹנִית.

Rebbi Mana said it without attribution, Rebbi Isaac the son of Rebbi Ḥiyya came to it in the name of Rebbi Jonah: It is Rebbi Meїr’s who said that one does not perform ḥalîṣah or levirate with an underage girl because she might turn out to be a she-ram.

Mishnah

משנה: חָלְצָה בִשְׁנַיִם אוֹ בִשְׁלֹשָׁה וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל חֲלִיצָה פְסוּלָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנדְּלָר מַכְשִׁירִין. מַעֲשֶׂה שֶׁחָלְצָה בֵינָהּ לְבֵינוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה וְהִכְשִׁיר.

MISHNAH: If she performed ḥalîṣah in front of two [judges] or of three when it turned out that one was a relative or unfit, the ḥalîṣah is invalid; Rebbi Simeon and Rebbi Joḥanan the Alexandrian declare it valid. If happened that she performed ḥalîṣah between herself and him in jail; the case came before Rebbi Aqiba and he declared it valid.

Halakhah

הלכה: חָלְצָה בִשְׁנַיִם כול׳. בְּבֵית הָאֲסוּרִים הָיָה מַעֲשֶׂה. וּלְבֵית הָאֲסוּרִים בָּא הַמַּעֲשֶׂה. רִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר עֲבַד גַּרְמֵיהּ רוֹכֵל. יוֹמָא עָבַר קוֹמֵי בֵּית חֲבִישָׁה דְּרִבִּי עֲקִיבָה וַהֲוָה מַכְרִיז וְאָמַר. מָאן בָּעֵי מַחֲטִין. מָאן בָּעֵי צִינּוֹרִין. חָלְצָה בֵינוֹ לְבֵינָהּ מַהוּ. אוֹדִיק לֵיהּ רִבִּי עֲקִיבָה מִן כִּוְותָּא. אָמַר לֵיהּ. אִית לָךְ כּוּשִׁין אִית לָךְ כָּשֵׁר.

HALAKHAH: “If she performed ḥalîṣah in front of two,” etc. The case happened in a jail and was resolved in a jail. Rebbi Joḥanan the Alexandrian dressed up as a pedlar. One day, he passed in front of the place of confinement of Rebbi Aqiba, he cried aloud and said, “who needs needles, who needs hooks, what is if she performed ḥalîṣah between herself and him?” Rebbi Aqiba pushed himself tightly to the hole and said: “Do you have spindles? You have valid!”

Mishnah

משנה: מִצְוַת חֲלִיצָה בָּא הוּא וִיבִמְתּוֹ לְבֵית דִּין וְהֵן נוֹתְנִין לוֹ אֶת עֵצָה הֶהָגוּן לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו וְהִיא אוֹמֶרֶת מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי. וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ. בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשּׁ הָיוּ אוֹמְרִים. וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵינִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה לְפָנָיו רוֹק שֶׁהוּא נִרְאֶה לַדַּיָינִים. וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישּׁ אֲשֶּׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. עַד כָּאן הָיוּ מַקְרִין. וּכְשֶׁהוּקְרָא רִבִּי הוּרקָנוֹס תַּחַת הָאֵלָה בִּכְפַר אָבוּס וְגָמַר אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה הוּחְזְקוּ לִהְיוֹת גּוֹמְרִין כָּל הַפָּרָשָּׁה וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל. מִצְוָה בַדַּיָינִים וְלֹא מִצְוָה בַתַּלְמִידִים. רַּבִּי יוּדָה אוֹמֵר מִצְוָה עַל כָּל הָעוֹמְדִין שָׁם לוֹמַר חֲלוּץ הַנָּעַל חֲלוּץ הַנָּעַל.

MISHNAH: The commandment of ḥalîṣah: He and his sister-in-law come to the court of law and they give him appropriate counsel, as it is said: “The Elders of his city shall call him and speak to him”. She says: “My levir refuses to erect a name in Israel for his brother, my levir does not want;” and he says: “I do not desire to take her.” They have to speak in the holy language. “His sister-in-law comes to him before the Elders’ eyes, strips his shoe from his foot, and spits out before him,” spittle that is visible to the judges. She has to declare and say: “So should be done to a man who would not build his brother’s house.” Up to this sentence they were reading to them but when it was read for Rebbi Hyrkanos under the oak tree in Kefar Abus he finished the paragraph; they established to finish the entire paragraph, “his house shall be called in Israel the house of the one stripped of shoe.” The obligation is on the judges, not on the students. Rebbi Jehudah said, everyone present has the obligation to say,” the one stripped of shoe, the one stripped of shoe”.

Halakhah

הלכה: מִצְוַת חֲלִיצָה. בָּא הוּא וִיבִמְתּוֹ כול׳. וְהֵן נוֹתְנִין לוֹ עֵצָה אֶת הַהוֹגֵן לוֹ. מַהוּ אֶת הַהוֹגֵן לוֹ. אִין הֲוָה סָב אוֹמְרִים לָהּ. הָהֵין סָב לְאָן לֵיךְ. אִין הֲוָת סָבְתָא אוֹמְרִים לֵיהּ. הָדָא סָבְתָא לְאָן לֵיךְ. הִיא טַלִּיתָא וְהוּא סָב אָמְרִין לֵיהּ. טַלִּיתָא הִיא וְהִיא מַכְלְּמָה עַלָּךְ. הוּא טַלְיָיא וְהִיא סָבְתָא אָמְרִין לָהּ. טַלִּיָיא הוּא וְהוּא מַכְלְּמָה עַלָּךְ. הוּא רוֹצֶה וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה שׁוֹמְעִין לָהּ. הִיא רוֹצָה וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה שׁוֹמְעִין לוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁלְּדָבָר. כָּל הַמְּעַכֵּב שׁוֹמְעִין לוֹ. הָיוּ שְׁנֵיהֶן רוֹצִין. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר אַפִּיק לְבַר.

HALAKHAH: “The commandment of ḥalîṣah: He and his sister-in-law come,” etc. “They give him appropriate counsel”. What means, “they give him appropriate counsel”? If he is old, they tell her, what do you do with an old man like him? If she is old, they tell him, what do you do with that old woman? If she is a girl and he is an old man, they say to him, she is a girl and will bring you shame. If he is a boy and she an old woman, they say to her, he is a boy and will bring you shame. If he wants but she does not, one listens to her. If she wants but he does not, one listens to him. The principle: One listens to the one who wants to prevent. If both of them want, such a case came before Rebbi Yose and he said, throw her out.

רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. בִּיבָמָה מִי מְרַדֵּף אַחַר מִי. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר. וְהָכְתִיב וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה. כַּד שְׁמָעָהּ רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יָפֶה לִימַּדְנוּ רִבִּי לָעְזָר.

Rebbi Joḥanan asked, in the case of a sister in law, who runs after whom? Rebbi Eleazar answered: “His sister-in-law shall come to the gate.” When Rebbi Joḥanan heard this, he said, Rebbi Eleazar taught us correctly.

וְקִרְיָיה מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הָרָאוּי לְקִרְיָיה אֵין קִרְיָיה מְעַכֶּבֶת וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְקִרְיָיה קִרְיָיה מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי מָנָא. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר. אֵין קִרְיָיה מְעַכֶּבֶת. מוֹדֶה שֶׁאִם בָּא לְאוֹמְרָן שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל הַסֵּדֶר. וּבִלְחוּד דְּלָא תֵימַר. מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לֹא אָבָה יַבְּמִי לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ. אֶלָּא מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

Does the recitation prevent [validity]? Rebbi Samuel ben Rav Isaac said, for anybody able to recite, the recitation does not prevent [validity] but for anybody unable to recite, the recitation does prevent. Rebbi Mana said, even though Rebbi Samuel ben Rav Isaac said, the recitation does not prevent [validity], he agrees that if one recites, he recites in due order; in particular that it should not be said: “My levir refuses to erect, my levir does not want;” “I do not desire to take her”, but “my levir refuses to erect a name in Israel for his brother, my levir does not want;” “I do not desire to take her.”

תַּמָּן אָמְרִין. קָרְבַת קַדְמָנָא וְשָׁלְפַת סִיָּנֵיהּ מֵעִילּוֹי רִיגְלֵיהּ דִּימִינָא וְרַקָּת קַדְמָנָא רוֹק דְּמִיתְחֲזֵי עַל אַרְעָא. וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. מִכֵּיוָן שֶׁנִּרְאֶה הָרוֹק שֶׁהוּא יוֹצֵא מִתּוֹךְ פִּיהָ אֲפִילוּ הַפְרִיחָתוֹ הָרוּחַ כָּשֵׁר. רָקָה דָם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי זְרִיקָן מַטֵּי בָהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם אַבָּא בַּר אַבָּא רִבִּי זְעִירָא מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. אִם יֵשׁ בּוֹ צַחְצוּחִית שֶׁלְּרוֹק כָּשֵׁר. הַגִּידֶּמֶת בְּמָה הִיא חוֹלֶצֶת. בְּשִׁינֶּיהָ.

There, they say: “She came before us, stripped his shoe from his right foot, spat before us spittle that was visible on the ground, and said: ‘So should be done to a man who would not build his brother’s house.’” Rebbi Abbahu said, since the spittle was visible when it left her mouth it is valid, even if the wind dissipated it. If she spat blood? Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah, Rebbi Zeriqan turned to it, Rebbi Jeremiah in the name of Abba bar Abba, Rebbi Ze‘ira turned to it in the name of Samuel: If it contains some liquid spittle, it is valid. How does the handless [woman] perform ḥalîṣah? With her teeth.

בְּנֵי סִימוֹנִיָיא אָתוֹן לְגַבֵּי רִבִּי. אָמְרִין לֵיהּ. בְּעָא תִתֵּן לָן חַד בַּר נַשׁ דָּרִישׁ דַּיָין וַחַזָּן סַפָּר מַתְנַיָין וַעֲבַד לָן כָּל צוֹרְכִינָן. וִיהַב לוֹן לֵוִי בַּר סִיסִי. עָשׂוּ לוֹ בֵימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּהוּ עָלֶיהָ. אָתוֹן וְשָָׁאֲלוֹן לֵיהּ. הַגִּידֶּמֶת בְּמַה הִיא חוֹלֶצֶת. וְלֹא אַגִיבוֹן. רָקָה דָם. וְלֹא אַגִיבוֹן. אָמְרִין. דִּילְמָא דְּלֵית הוּא מָרֵי אוּלְפָּן. נִישְׁאוֹל לֵיהּ שָׁאֲלוֹן לֵיהּ דַּאֲגָדָה. אָתוֹן וְשָׁאֲלוֹן לֵיהּ. מַהוּ הָדֵין דִּכְתִיב אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתַב אֱמֶת. אִם אֱמֶת לָמָּה רָשּׁוּם. וְאִם רָשּׁוּם לָמָּה אֱמֶת. וְלֹא אַגִיבוֹן. אָתוֹן לְגַבֵּי דְרִבִּי. אָמְרוּן לֵיהּ. הָדֵין פַּיְיסוּנָא דְּפַיְיסַנְתָּךְ. אָמַר לוֹן. חַיֵיכוֹן. בַּר נַשׁ דִּכְוָותִי יְהָבִית לְכוֹן. שָּׁלַח אַיְיתִיתֵיהּ וּשְׁאַל לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. רָקָה דָם מַהוּ. אָמַר לֵיהּ. אִם יֵשׁ בּוֹ צַחְצוּחִית שֶׁלְּרוֹק כָּשֵּׁר. הַגִּידֶּמֶת בְּמַה הִיא חוֹלֶצֶת. אָמַר לֵיהּ. בְּשִׁינֶּיהָ. אָמַר לֵיהּ. מַהוּ הָדֵין דִּכְתִיב אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתַב אֱמֶת. אִם אֱמֶת לָמָּה רָשּׁוּם. וְאִם רָשּׁוּם לָמָּה אֱמֶת. אָמַר לֵיהּ. עַד שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין רָשׁוּם. מִשֶּׁנִּתְחַתֵּם גְּזַר דִין אֱמֶת. אָמַר לֵיהּ. וְלָמָּה לֹא אַגִּיבְתִּינוֹן. אָמַר לֵיהּ. עָשׂוּ לִי בֵימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתִי עָלֶיהָ וְטָפַח רוּחִי עָלַי. וְקָרָא עָלָיו אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם זַמּוֹתָ יַד לְפֶה. מִי גָרַם לְךָ לְהִתְנַבֵּל בְּדִבְרֵי תוֹרָה. עַל שֶׁנִּשֵּׂאתָה בָהֶן עַצְמְךָ.

The people of Simonia came to Rebbi and told him, please give us a man who preaches, judges, runs the synagogue, teaches reading, teaches Mishnah, and looks after all our needs. He gave them Levi bar Sisi. They made him a big platform and sat him on it. They came and asked him, how does the handless [woman] perform ḥalîṣah? He did not respond. If she spat blood” He did not respond. They said, maybe he is not competent in studies, let us ask him in homiletics. They came and asked him, what is that which is written: “Truly, I shall tell you what is traced in writing, it is true.” If it is true, why is it traced, and if traced, why is it true? He did not respond. They came to Rebbi and told him, that required one we asked you for? He told them, by your lives, I gave you one who is my equal! He sent to bring him and examined him. He asked him, what if she spat blood. He said, if it contains some fluid of spittle it is valid. How does the handless [woman] perform ḥalîṣah? He said, with her teeth. What is that which is written: “Truly, I shall tell you what is traced in writing, it is true.” If it is true, why is it traced, and if traced, why is it true? He said, until the decision of the court is sealed, it is traced. After it has been sealed, it is true. He asked him, and why did you not give any answers? He said to him, they made me a big platform and sat me on it; by that my spirit became bloated. He quoted about him: “If you became subject to contempt when you rose, if you planned, hand to mouth”; why did you become contemptible in the words of the Torah? That you used them to aggrandize yourself.

תַּנֵּי. חֲלִיצָה מוּטְעֵת כְּשֵׁירָה. אֵי זוֹ הִיא חֲלִיצָה מוּטְעֵת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּל שֶׁאוֹמְרִים לוֹ. חֲלוֹץ. וְהִיא נִיתֶּרֶת לָךְ לְאַחַר זְמָן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֶמֶשׁ הָיִיתִי יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה. הוּא מִתְכַּוֵּין וְהִיא אֵינָהּ מִתְכַּוֶונֶת. הִיא מִתְכַּוֶונֶת וְהוּא אֵינוֹ מִתְכַּוֵּין. לְעוֹלָם חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן מִתְכַּוְונִין. אֵי זוֹ הִיא חֲלִיצָה מוּטְעֵת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁאוֹמְרִים לוֹ. חֲלוֹץ. וְהִיא נוֹתֶנֶת לָךְ מֵאָה מָנֶה. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִם אָמַר. עַל מְנָת. נוֹתֶנֶת. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי הוּנָא וַעֲבַד כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כַּד שָׁמַע דְּרִבִּי יוֹחָנָן פְּלַג חָזַר וְכָפָה וְחָלַץ לָהּ זְמָן תִּינְיָינוּת. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חִיָיה בַּר וָוא וְאָמַר לֵהּ. בְּנִי. הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֵינָהּ רוֹצָה לְהִינָּשֵׂא לוֹ דֶרֶךְ יִיבּוּם אֶלָּא חֲלוֹץ לָהּ. עֲקוֹר זִיקָּתָךְ מִמֶּנָּה. וְהִיא נִישֵּׂאת לָךְ דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין. מִן דְּחָלַץ לָהּ אָמַר לֵיהּ. אִין אֲתֵי מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לָא שָׁרֵיי לָהּ. וְקָרָא עָלוֹי חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ.

It was stated: A mistaken ḥalîṣah is valid. What is a mistaken ḥalîṣah? Rebbi Simeon ben Laqish said, a case where one told him, perform ḥalîṣah and she will be permitted to you after some time. Rebbi Joḥanan said, yesterday I was sitting and learning that “if he has the intention but not she, or she has the intention but not he, ḥalîṣah is always invalid unless both of them have the intention!” What is a mistaken ḥalîṣah for Rebbi Joḥanan? A case where one told him, perform ḥalîṣah and she will pay you a hundred talents. Rebbi Mana said, if this was stipulated as a condition, she has to pay. A case came before Rebbi Huna and he followed Rebbi Simeon ben Laqish. When he heard that Rebbi Joḥanan disagreed, he changed his opinion and forced a second ḥalîṣah. A case came before Rebbi Ḥiyya bar Abba. He told him, my son, this woman does not want to be married in levirate; therefore perform ḥalîṣah and remove your candidacy from her, then she will marry you in a regular marriage. After the ḥalîṣah, he said to him: Even if Moses and Samuel came, they could not permit her. He referred to himself as “they are wise to do evil; they do not know how to do good.”

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה גְנַאי. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה שֶׁבַח. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה גְנַאי. כְּמִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה שֶׁבַח. כְּמִשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֲפִילוּ תֵימַר. כָּאן וְכָאן כְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. כָּאן וְכָאן כְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה גְנַיי. עַל יְדֵי שֶׁפָּגַם דָּבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה יָבוֹא וְיִטּוֹל פְּגָמוֹ וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל. וּמָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה שֶׁבַח. נֶאֱמַר כָּאן קִרְיָיה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי. מַה קִרְיָיה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שֶׁבַח אַף כָּאן שֶׁבַח.

There are Tannaim who state that ḥalîṣah is shameful; there are Tannaim who state that ḥalîṣah is praiseworthy. Rav Ḥisda said, he who says that ḥalîṣah is shameful follows the early Mishnah, that ḥalîṣah is praiseworthy follows the late Mishnah. Rebbi Yose said, you might even say, in both cases one follows the early Mishnah, or in both cases one follows the late Mishnah. He who says that ḥalîṣah is shameful, since he damaged one thing in the Torah he shall come and take his damage: “his house shall be called in Israel the house of the one stripped of shoe.” He who says that ḥalîṣah is praiseworthy, it mentions here “calling” and it is said there: “My name will be called about them”. Since “calling” there is a praise, so here it is a praise.