תענית א׳Taanit 1

Mishnah

משנה: מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוֹאִיל וְאֵין הַגְּשָׁמִים סִימַן בְּרָכָה בֶּחָג לָמָה הוּא מַזְכִּיר. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַף הוּא אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם בְּעוֹנָתוֹ. אָמְרוּ לוֹ אִם כֵּן לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר:

MISHNAH: From when does one mention the Power of rains? Rebbi Eliezer says, from the first holiday of Tabernacles, but Rebbi Joshua says, from the concluding holiday. Rebbi Joshua said, since rain during Tabernacles is not a sign of blessing, why should he mention? Rebbi Eliezer said to him, he only says “He Who makes the wind blow and brings down the rain”, in its appropriate time. They answered him, if that is so, one should always mention it.

Halakhah

הלכה: מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים כול׳. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. עַל יְדֵי שֶׁאַרְבָּעַת מִינִין הַלָּלוּ גְדֵילִים עַל הַמַּיִם לְפִיכָךְ הֵן בָּאִין פְּרַקְלִיטִין לַמַּיִם. דָּבָר אַחֵר. בְּשָׁעָה שֶׁהָעֶבֶד מְשַׁמֵּשׁ אֶת רַבּוֹ כָל צוֹרְכּוֹ הוּא תוֹבֵעַ פְּרָסוֹ מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַהֲלֹא מִשָּׁעָה שֶׁהָעֶבֶד מְשַׁמֵּשׁ אֶת רַבּוֹ כָל צוֹרְכּוֹ וְרוּחַ רַבּוֹ נוֹחָה הֵימֶינּוּ הוּא תוֹבֵעַ [פַּרְנָסָת]וֹ מִמֶּנּוּ. דָּבָר אַחֵר. אֵין הָעֶבֶד תּוֹבֵעַ פְּרָסוֹ אֶלָּא סָמוּךְ לִפְרָסוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. מִשְּׁעַת נְטִילַת לוּלָב. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. מִשְּׁעַת הַנִּיחוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּהָדֵין בַּתְרַיָיא הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר קַדְמִיָיתָא הִיא דַעְתֵּיהּ אַחֲרִיַָיתָא. מִחְלְפָא שִׁטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. תַּמָּן הוּא אָמַר. מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. וְהָכָא הוּא אָמַר. מִשְּׁעַת הַנִּיחוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַלוּלָב. וְיַזְכִּיר מִבָּעֶרֶב. לֵית כָּל עַמָּא תַמָּן. וְיַזְכִּיר בַּשַּׁחֲרִית. אַף הוּא סָבוּר שֵׁמָּא הִזְכִּירוּ מִבָּעֶרֶב וְהוּא הֲוֵי מַדְכַּר. מִכֵּיוָן דְּהוּא חֲמִי לוֹן דְּלָא מַדְכְּרִין בְּקַדְמִיתָא וּמַדְכְּרִין בָּאַחֲרִיתָא. אַף הוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא הִזְכִּירוּ מִבָּעֶרֶב. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיה בַּר מַרְיָיא. הָכֵין הֲוָה רִבִּי יוֹנָה אָבוּךְ הֲוִי בָהּ.

HALAKHAH: “From when does one mention the Power of rains,” etc. The reason of Rebbi Eliezer, because these four kinds grow on water, they become attorneys for water. Another explanation, when the slave serves all his master’s needs he asks for his reward from him. Rebbi Joshua said to him, is it not that when the slave has served all his master’s needs and his master is satisfied with him that he asks his [sustenance] from him? Another explanation. The slave asks for his reward only close to the time when his reward is due. It was stated: Rebbi Eliezer says, from the time one takes the lulav; Rebbi Joshua says, from the time he puts it down. In the opinion of the latter Tanna, the opinion of Rebbi Eliezer in the first is his opinion in the latter. The argument of Rebbi Joshua is inverted. There, he says from the concluding holiday, but here he says, from the time he puts it down. Rebbi Mana says, because the entire day is qualified to take the lulav. Should he not mention in the evening? Not everybody is there. Then he should mention it in the morning. He would think that maybe they mentioned in the evening and he will mention. Since he sees that they do not mention in the first {prayer} but mention in the later {prayer}, he understands that they did not mention in the evening. Rebbi Ḥiyya bar Marius said to him, so was your father Rebbi Jonah arguing it.

רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי פְדָת. אָסוּר לְיָחִיד לְהַזְכִּיר עַד שֶׁיִּזְכּוֹר שָׁלוּחַ צִיבּוּר. רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּשָׁלוּחַ צִיבּוּר הַדָּבָר תָּלוּי. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי חַגַּי. מַה וּפְלִיג. אָמַר לֵיהּ. לֹא. דָּא דְאַת אָמַר. בְּשָׁלוּחַ צִיבּוּר הַדָּבָר תָּלוּי. יָחִיד אִם רָצָה לְהַזְכִּיר מַזְכִּיר. בְּטָל. וְדָא דְּאַתְּ אָמַר. אָסוּר לְיָחִיד לְהַזְכִּיר עַד שֶׁיַּזְכִּיר שָׁלוּחַ צִיבּוּר. בַּגֶּשֶׁם. קָמוּן לִצְלוֹתָא. כְּמִי שֶׁהִזְכִּיר שָׁלוּחַ צִיבּוּר.

Rebbi Ḥaggai in the name of Rebbi Pedat: It is forbidden for the individual to mention before the public reader mentions. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Is the matter dependent on the public reader? Rebbi Mana said before Rebbi Ḥaggai, do they disagree? He said to him: no. That which you are saying, is the matter dependent on the public reader? The individual if he wants to mention, he mentions dew. But what you are saying is: it is forbidden for the individual to mention before the public reader mentions rain. If they rise for prayer it is as if the public reader mentioned it.

כְּשֵׁם שֶׁתְּחִיַית הַמֵּתִים חַיִים לְעוֹלָם. כָּךְ יְרִידַת גְּשָׁמִים חַיִים לְעוֹלָם. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. יְחַיֵינוּ מִיּוֹמָיִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת יְי כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ.

Just as the resurrection of the dead brings life to the world, so rains bring life to the world. Rebbi Ḥiyya bar Abba understood it from here: He will resurrect us after two days, on the third day He will raise us up and we shall live before Him. We shall know, we shall pursue to know the Eternal, like morning His appearance is well based.

כָּתוּב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתּוֹשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי. רִבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר. רִבִּי יוֹסֵה וְרַבָּנִין. חַד אָמַר. בֵּין עַל הַטָּל בֵּין עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ. וְחוֹרָנָה אָמַר. עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ וְעַל הַטָּל לֹא נִשְׁמַע לוֹ. מָאן דְּאָמַר. עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ וְעַל הַטָּל לֹא נִשְׁמַע לוֹ. מִן הָדֵין קִרְיָיא. לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. מָאן דְּאָמַר. בֵּין עַל הַטָּל בֵּין עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ. אֵיכָן הוּתָּר נִדְרוֹ שֶׁל טָל. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם אֶדִרֶעְיָא. סָבְרִין מֵימַר. נֶדֶר שֶׁהוּתָּר מִכְּלָלוֹ הוּתָּר כּוּלֹּו. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. בִּבְנָהּ שֶׁלְצָרְפִית. וַיִּקְרָא אֶל יי וַיֹּאמַר יי אֱלֹהָיי הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעֹתָה לְהָמִית אֶת בְּנָהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. לְאֶחָד שְׁגָּנַב נַרְתֵּיקוֹ שֶׁלְרוֹפֵא. עִם כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא נִפְצָע בְּנוֹ. חָזַר אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ. אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא. רְפָא אֶת בְּנִי. אָמַר לוֹ. לֵךְ וְהַחֲזֵר אֶת הַנַּרְתֵּיק שֶׁכָּל מִינֵי רְפוּאוֹת נְתוּנִין בּוֹ וַאֲנִי מְרַפֵּא אֶת בִּנְךָ. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֵלִיָּהוּ. לְךְ וְהַתֵּר נִדְרוֹ שֶׁלְטָל שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִים אֶלָּא בִטְלָלִים. וַאֲנִי מְחַיֶּה בְּנָהּ שֶׁלְצָרְפִית. וּמְנַיִין שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִים אֶלָּא בִטְלָלִים. [שֶׁנֶּאֱמַר] יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵילָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. מָהוּ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם אֶדִרֶעִיָיא. וְאַרְעָא תַפְקִידָהּ תְּפַלֵּט.

It is written Elijah the Tisbite, from the inhabitants of Gilead, said to Aḥab: By the Living Eternal One, the God of Israel, before Whom I stood, there will not be dew nor rain these years except by my word. Rebbi Berekhia said, Rebbi Yose and the rabbis. One of them said, he was heard both for dew and for rain; the other one said, he was heard for rain but was not heard for dew, from: Go, appear before Aḥab and I shall give rain on the face of the earth. He who said, he was heard both for dew and for rain, where was the vow of dew dissolved? Rebbi Tanḥum from Edrei said, they are of the opinion that a vow that was dissolved partially is dissolved totally. Some want to say, on the occasion of the son of the woman from Sarepta: He called on the Eternal and said, o Eternal, my God, also the widow with whom I am dwelling You are doing evil to kill her son. Rebbi Judah ben Pazi said, about one who stole a doctor’s bag. When he left, his son was injured. He returned to him and said: Please, sir doctor, heal my son. He said to him: Go and return my bag because it is full of medicines, and I shall heal your son. So the Holy One, praise to Him, said to Elijah: Go and lift the vow of dew because the dead are resurrected only by dew, then I shall resurrect the son of the Sareptan. And from where that the dead will live only by dew? Your dead will live, the corpses will arise. Wake up and jubilate, those who dwell in dust! For a dew of light is Your dew, וָאָרֶ֭ץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל. What means וָאָרֶ֭ץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל? Rebbi Tanḥum from Edrei said, “the earth will give up what is deposited in it.”

רִבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם זְקֵינָם אֶת רְצוֹנִי נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ שֶׁאֵינִי מַזִּיז טָל מִבָּנָיו לְעוֹלָם. מַה טַעַם. נִשְׁבַּע יי וְלֹא יִנָּחֵם אתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם. וּכְתִיב תַּמָּן לְךָ טַל יַלְדוּתֶיךָ. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. בְּדִיַיתֵיקִי נְתַתִּיו (לַאֲבִיהֶם) [לְאַבְרָהָם]. וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וגו׳. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִין לִידֵי עֲבֵירוֹת מַעֲשִׂים רָעִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין וְהֵן מֵבִיאִין לָהֶן זָקֵן אֶחָד כְּגוֹן רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְהוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדָם וּמִיַּד הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין. אֲבָל הַטָּל אֵינוֹ יוֹרֵד בִּשְׁבִיל בִּירְיָיה. מַה טַעַם. אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם.

Rebbi Jacob from Kefar Ḥanan in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: When Abraham their forefather did My will, I swore to him that I never shall remove dew from his descendants forever; what is the reason? The Eternal swore and He will not change His intention, you are appointed forever. And it is written there, you have the dew of your youth. Rebbi Judah ben Pazi said, by a will I gave it to Abraham: God may give you from the dew of Heaven. Rebbi Samuel bar Naḥman said, when Israel comes to sin by their evil deeds the rains are arrested. They bring an old man like Rebbi Yose the Galilean, he prays for them and immediately the rains come. But dew does not descend by the merit of any creature, what is the reason? Which do not listen to anybody nor wait for humans.

רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הָיָה עוֹמֵד בַּגֶּשֶׁם וְהִזְכִּיר שֶׁלְטָל אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בַּטָּל וְהִזְכִּיר שֶׁלְגֶּשֶׁם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְהָא תַנֵּי. בַּטָּל וּבָרוּחוֹת לֹא חִיְיבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר. אִם רָצָה לְהַזְכִּיר מַזְכִּיר. לֹא דָמִי הַהוּא דְמֵיקַל לַהוּא דְלָא מַצְלִי וְלָא מֵיקַל. בַּגֶּשֶׁם וְהִזְכִּיר שֶׁלְטָל אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְהָא תַנֵּי. אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים. אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַית הַמֵּתִים. מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בָּהוּא דְלָא אִדְכַּר לָא טָל וְלָא מָטָר.

Rebbi Ze`ira in the name if Rebbi Ḥanina: When someone stood {praying} in the rainy season and mentioned dew one does not make him repeat. In the season of dew and he mentioned rain one makes him repeat. But is it not stated: The Sages did not oblige one to mention dew and winds but if he wants to mention them, he may mention? One cannot compare one who takes it easy to one who does not pray and does not take it easy. “When he stood in the rainy season and mentioned dew one does not make him repeat.” But is it not stated: If he did not ask for it in the benediction “for years”, or he did not mention the power of rains in “resurrection of the dead”, one makes him repeat? That is about one who mentioned neither dew nor rain.

רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. וְדִכְוָותָהּ. אִם לֹא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַית הַמֵּתִים אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. מָה אִם שְׁאֵלָה שֶׁהִיא מִדּוֹחַק אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אַזְכָּרָה שֶׁהִיא מֵרֵיוַח לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וְהָא תַנֵּי. לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַית הַמֵּתִים מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּ מָרִי אָחוֹי דְרִבִּי יוֹסֵי. בְּשֶׁלֹּא אָמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.

Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥuna: If he did not ask in the benediction “for years” he says it in “He Who hears prayer”. If he did not mention the power of rains in “resurrection of the dead” he says it in “He Who hears prayer”. If the request, made under duress, may be recited in “He Who hears prayer,” the mention, made under easy circumstances, so much more! But is it not stated: If he did not ask in the benediction “for years” or that he did not mention the power of rains in “resurrection of the dead”, one makes him repeat from the start? Rebbi Abbamari the brother of Rebbi Yose, said, if he did not say it in “He Who hears prayer”!

אֵיכָן הוּא חוֹזֵר. יָיבֹה כַיי דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו חוֹזֵר לְכַתְּחִילָּה. וְאִם לָאו חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה. וָכָא אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו חוֹזֵר לְכַתְּחִילָּה. וְאִם לָאו חוֹזֵר לְשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.

Where does he return to? Just as Rebbi Simeon bar Abba said in the name of Rebbi Joḥanan: On the day of the New Moon, if he had moved his feet he repeats from the start, otherwise from “Temple service”. Here also, if he had moved his feet he repeats from the start.

בְּנֵי נְוֶוה צָרְכוּן לְמֵיעֲבַד תַּעֲנִי בָּתָר פִּסְחָא. אֲתוֹן וּשְׁאָלוֹן לְרִבִּי. אֲמַר לוֹן רִבִּי. לְכוּ וַעֲשׂוּ. וּבִלְּבַד שֶׁלֹּא תְשַׁנּוּ מִטְּבִיעָהּ שֶׁלְתְּפִילָּה. הֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. לֹא אָמַר רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַית הַמֵּתִים אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. וַאֲמַר לוֹן רִבִּי. לְכוּ וַעֲשׂוּ. וּבִלְּבַד שֶׁלֹּא תְשַׁנּוּ מִטְּבִיעָהּ שֶׁלְתְּפִילָּה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי הֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ. בְּשֵׁשׁ שֶׁהוּא מוֹסִיף. עַד כְּדוֹן צִיבּוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁשׁ. יָחִיד שֶׁאֵין לוֹ שֵׁשׁ. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רַב חוּנָה. יָחִיד תוֹבֵעַ צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. וְאֵילּוּ צְרָכָיו הֵם.

At Nineveh they needed to make a fastday after Passover. They came to ask Rebbi. He told them, go ahead and make one but do not change the form of prayer. Where may he say it? Rebbi Jeremiah thought to say that he says it in “He Who hears prayer.” Rebbi Yose said to him: Did not Rebbi Ze`ira say in the name of Rav Ḥuna: If he did not ask in the benediction “for years”, or that he failed to mention the power of rains in “resurrection of the dead”, he says it at “He Who hears prayer”? But Rebbi said to them, go ahead and make one but do not change the form of prayer! According to the opinion of Rebbi Yose, where does one say it? In the six that he adds. That works for the public which has six. A private person who does not have six, where? Rebbi Ḥinena said, did not Rebbi Ze`ira say in the name of Rav Ḥuna, a private person asks for his personal needs in “He Who hears prayer,” and these are his needs.

תַּנֵּי. נִתְפַּלֵּל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הִזְכִּיר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שְׁלשִׁים יוֹם חֲזָקָה מַה שֶׁהוּא לָמוּד (יַזְכִּיר) [הִזְכִּיר]. מִיכָּן וָהֵילַךְ מַה שֶׁצּוֹרֶךְ יַזְכִּיר. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלְגָּלִיּוֹת מַזְכִּיר בַּשַּׁחֲרִית וְאֵינוֹ מַזְכִּיר בְּמוּסָף. מִנְחָה בְשַׁחֲרִית וְעַרְבִית בְמוּסָף. חֲנַנְיָה בֶּן אָחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. בַּגּוֹלָה לָא נָהֲגוּ כֵן אֶלָּא עַד שִׁשִּׁים יוֹם בִּתְקוּפָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. הֲלָכָה כַחֲנַנָיָה בֶּן אָחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְתַנֵּי כֵן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אֲבָל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַכֹּל לְפִי הַזְּמָן הַכֹּל לְפִי הַמְּאוֹרָע. הָדָא דַתְּ אָמַר בְּגֶשֶׁם. אֲבָל בְּטָל אִם רָצָה לְהַזְכִּיר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה מַזְכִּיר.

It was stated: If he prayed but does not know what he mentioned, Rebbi Joḥanan said, all of thirty days there is a presumption that what he is used to he (would mention) [mentioned]. Rebbi Abba in the name of Rebbi Ḥuna: On the second holiday of the diaspora he mentions in the morning prayers but not in the musaf prayer. Afternoon prayers like morning prayers and evening prayers like musaf prayers. Ḥananiah the son of Rebbi Joshua’s brother says, in the Diaspora they did not have this custom, but until sixty days after equinox. Samuel said, practice follows Ḥananiah the son of Rebbi Joshua’s brother. And it was stated thus: When was this said? Outside of the Land. But in the Land of Israel, everything according to the season, everything according to the event. That is, about rain. But dew, if he wants to mention the entire year he may mention it.

אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוֹאִיל וְאֵין הַגְּשָׁמִים סִימַן בְּרָכָה בֶּחָג לָמָה הוּא מַזְכִּיר. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אַף הוּא אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם בְּעוֹנָתוֹ. בְּעוֹנָתָן הֵן חָבִיבִין כִּתְחִיַית הַמֵּתִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וּתְמִיהַּ אָנָא. הֵיךְ רַבָּנִן מְדַמֵּיי יְרִידַת גְּשָׁמִים לִתְחִיַית הַמֵּתִים. וְלֹא דַמְיָיא. בָּעֵי בָּר נַשָּׁא יִיחוֹן מֵיתַיָיא כְּל אֵימַת. לָא בָעֵי בָּר נַשָּׁא יֵיחוֹת מִיטְרָא כָּל אֵימַת.

“Rebbi Joshua said, since rain during Tabernacles is not a sign of blessing, why should he mention? Rebbi Eliezer said to him, he only says ‘He Who makes the wind blow and brings down the rain’, in its appropriate time.” In its time it is desirable like the resurrection of the dead. Rebbi Yose said, I am wondering how the rabbis could compare rainfall to the resurrection of the dead, but they are not comparable. A person prays all the time for the dead to become alive. Does a person pray for rain to fall all the time?

אָמְרוּ לוֹ אִם כֵּן לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. דְאִיתְפַּלְּגוֹן. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. אִם אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה אֵין נִגְאָלִים לְעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר. בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּיוָושֵׁעוּן. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְכִי אִם יַעַמְדּוּ יִשְׂרָאֵל וְלֹא יַעֲשׂוּ תָשׁוּבָה אֵינָן נִגְאָלִין לְעוֹלָם. אָמַר לוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד עֲלֵיהֶן מֶלֶךְ קָשֶׁה כְהָמָן וּמִיַּד הֵן עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְהֵן נִגְאָלִין. מַה טַעַם. וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָושֵׁעַ. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְהָא כָתוּב חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי לִיעֶזֶר. תְּשׁוּבָה. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר. צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ וגו׳. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְהָא כָתוּב אֲנִי יי בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי לִיעֶזֶר. תְּשׁוּבָה. כְּמַה דַתְּ אֲמַר. וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יי אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה וגו׳. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אִם זְכִיתֶם. אֲחִישֶׁנָּה. וְאִם לָאו. בְּעִתָּהּ. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה. אִיסְתַּלֵּק רִבִּי לִיעֶזֶר.

“They said to him, if that is so, one should always mention it.” The argument of Rebbi Eliezer seems inverted; the argument of Rebbi Joshua seems inverted. As they disagree: Rebbi Eliezer says, unless Israel repent they never will be redeemed, as it is said, by repentance and satisfaction you will be helped. Rebbi Joshua said to him, if Israel would stay and never repent, would they never be redeemed? Rebbi Eliezer said to him, the Holy One, praise to Him, causes a hard king like Haman to rule over them and immediately they repent and are redeemed. What is the reason? It is an evil time for Jacob and from it he will be helped. Rebbi Joshua said to him, but is it not written, gratis you were sold and not by money you will be redeemed? How does Rebbi Eliezer deal with this? Repentance, as you are saying, a bundle of money he took in his hand, etc. Rebbi Joshua said to him, but is it not written, in its time I shall quickly do it. How does Rebbi Eliezer deal with this? Repentance, as you are saying, but now, Israel, what does the Eternal, your God, ask from you but to fear etc. Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Joshua ben Levi: If you merit it, I shall quickly do it; if not, in its time. When Rebbi Joshua said to him, he lifted his right and his left arms to heaven and swore by the Eternally Living that in term, terms and a half, when he finished to smash the hand of the holy people, all this will finish, Rebbi Eliezer withdrew.

מִתּוֹךְ חֲמִשָּׁה דְבָרִים נִגְאָלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. [מִתּוֹךְ הַקֵּץ.] מִתּוֹךְ צָרָה. מִתּוֹךְ צְוָוחָה. מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת. מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה. מִתּוֹךְ הַקֵּץ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִּזְעָקוּ מִתּוֹךְ צָרָה. וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם מִתּוֹךְ צְוָוחָה. וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה. וַיֵּדַע אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַקֵּץ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּצַּר לְךָ מִתּוֹךְ צָרָה. וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה. כִּי אֵל רַחוּם יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ מִתּוֹךְ רַחֲמִים. לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם מִתּוֹךְ צָרָה. בְּשׁוֹמְעוֹ אֶת רִינָּתָם מִתּוֹךְ צְוָוחָה. וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת. וַיִּנָּחֵם כְּרוֹב חֲסָדָיו מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה. וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים מִתּוֹךְ רַחֲמִים.

Israel were redeemed from Egypt for five reasons. [Because of the term,] because of tribulation, because of entreaty, because of the merit of the Fathers, because of repentance, because of the term. That is what is written, it was in these important times that the Children of Israel were sighing at the work and crying, because of tribulation; and God heard their wailing, because of entreaty; and God remembered His Covenant, because of the merit of the Fathers. And God saw the children of Israel, because of repentance, and God knew, because of the term. And so it says, if you are in trouble, because of tribulation; and all these matters will find you in future times and you will repent, because of repentance; for the Eternal, your God, is a merciful power, because of mercy; He will not let you sink nor destroy you, nor will He forget your Fathers’ Covenant, because of the merit of the Fathers. And so it says, He saw how they were in trouble, because of tribulation; when He heard their prayer, because of entreaty; and remembered for them His Covenant, because of merit of the Fathers; and consoled them in the abundance of His grace, because of repentance; and He had mercy with them, because of mercy.

חַד בַּר נַשׁ הֲוָה אִיחְטָא בְלִישְׁנֵיהּ. אֲתַא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן וְשַׁלְחֵיהּ גַּבֵּי רִבִּי חֲנִינָה. אֲמַר לֵיהּ. אֵיזִיל תָּהִי בָךְ וְלָעִי בָאוֹרַיתָא. דִּכְתִיב מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים.

A person sinned with his tongue. He came before Rebbi Joḥanan who sent him before Rebbi Ḥanina. The latter told him, go, examine yourself, and study Torah, as it is written, the tree of life is healing for the tongue.

אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. בְּסִפְרוֹ שֶׁלְרִבִּי מֵאִיר מָצְאוּ כָתוּב מַשָּׂא דּוּמָה. מַשָּׂא דּוֹמִי. אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֵלַי קוֹרֵא מִפְּנֵי שֵׁעִיר. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אֵלִי מֵאֵיכָן נִזְדַּוֵוג לִי. מִשֵּׁעִיר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם. אֵיכָן הוּא אֱלֹהֶיךָ. אֱמוֹר לוֹ. בְּכַרַךְ הַגָּדוֹל שֶׁבְּרוֹמֵי. מַה טַעֲמָא. אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר.

Rebbi Ḥanina ben Rebbi Abbahu said, in the book of Rebbi Meïr they found: a saying about Duma, “a saying about Domae, to me He called from Seïr. Rebbi Joḥanan said, He called to me because of Seïr. Rebbi Simeon ben Laqish said, from where was He inimical to me, from Seïr. Rebbi Joshua ben Levi said, if a person asks you, where is your God? Tell him, in the great fortification at Rome. What is the reason? To me He called from Seïr.

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשֵׂרָאֵל גָּלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. גָּלוּ לְמִצְרַיִם וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַם. הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי לְבֵית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה. גָּלוּ לָבָבֶל וְגָלָת שְׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַם. לְמַעַנְכֶם שׁוּלַּחְתִּי בָבֶלָה. גָּלוּ לְמָדַי וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַמָא. וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם. וְאֵין עֵילַם אֶלָּא מָדַי. כְּמַה דַתְּ אֲמַר. וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה. גָּלוּ לְיָוָן וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַם. וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן. גָּלו לָרוֹמֵי הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַם. אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִישַׁעְיָה. רַבֵּינוּ יְשַׁעְיָה. מַה יוֹצֵא לָנוּ מִתּוֹךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה. אָמַר לָהֶן. הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁנִּשְׁאַל. כֵּיוָן שֶׁשָּׁאַל חָזַר אֶצְלָן. אָמְרוּ לוֹ. שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל. מַה מִילֵּל שׁוֹמֵר הָעוֹלָמִים. אָמַר לָהֶן. אָמַר שׁוֹמֵר אָתָא בוֹקֶר וְגַם לָיְלָה. אָמְרוּ לוֹ. וְגַם לָיְלָה. אָמַר לָהֶן. לֹא כְּשֶׁאַתֶּם סְבוּרִים. אֵלָּא בוֹקֶר לַצַּדִּיקִים וְלַיְלָה לָרְשָׁעִים. בּוֹקֶר לְיִשְׂרָאֵל וְלַיְלָה לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם. אָמְרוּן לֵיהּ. אִימַת. אֲמַר לוֹן. אֵימַת דִּאַתּוֹן בָּעֵיי הוּא בָעֵי. אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ. אָמְרוּ לוֹ. מִי מְעַכֵּב. אָמַר לָהֶן. תְּשׁוּבָה. שׁוּבוּ אֵתָיוּ.

Rebbi Simeon ben Yoḥay stated: Every place to which Israel was exiled, the Divine Presence was exiled with them. They were exiled to Egypt and the Divine Presence was exiled with them. What is the reason? Was I not revealed to your Father’s house when they were in Egypt, the house of Pharaoh? They were exiled to Babylon and the Divine Presence was exiled with them. What is the reason? On your behalf I was sent to Babylon. They were exiled to Media and the Divine Presence was exiled with them. What is the reason? I installed My throne in Elam, but Elam is nothing else but Media as you are saying, when I was in the Capital city of Susa which is in the province of Elam. They were exiled to Ionia and the Divine Presence was exiled with them. What is the reason? I shall awake your sons, Zion, over your sons, Ionia. They were exiled to Rome and the Divine Presence was exiled with them. What is the reason? He calls to me from Se`ir: watchman, what time is it in the night? Israel said to Isaiah: our teacher Isaiah, what will lead us out from this night? He told them, wait until it will be asked. After he asked, he returned to them and they asked him, watchman, what time is it in the night? He said to them, the watchman said, there comes morning and also night. They said to him, and also night? He told them, not as you understand it. But “morning” for the just ones, and “night” for the evildoers. “Morning” for Israel and “night” for the peoples of the world. They asked him, when? He said to them, any time you want, He wants: if you desire to ask, ask. They asked him, what obstructs? He told them, repentance: repent, come.

רִבִּי אָחָא בָשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִיָיה. אִילּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְשׁוּבָה יוֹם אֶחָד מִיַּד הָיָה בֶן דָּוִד בָּא. מַה טַעַם. הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. אִילּוּ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּרִין שַׁבָּת אַחַת כְּתִיקֻּנָהּ מִיַּד הָיָה בֶן דָּוִד בָּא. מַה טַעַם. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיי וגו׳. חַד יוֹם. וְאוֹמֵר. בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּיוָושֵׁעוּן. בְּשׁוּבָה וְנַיַיח תִּתְפָּרְקוֹן.

Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Tanḥum ben Rebbi Ḥiyya: If Israel would repent on one day, David’s son would immediately come. What is the reason? Today, if you will listen to His voice. Rebbi Levi said, if Israel would keep one Sabbath following its rules, David’s son would immediately come. What is the reason? Moses said, eat it today, for Sabbath is this day to the Eternal, etc. One day. And it says, by repentance and satisfaction you will be helped. By keeping the Sabbath and staying put you will be freed.

Mishnah

משנה: אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לַגְּשָׁמִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר וְהָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. עַד אֵימָתַי שׁוֹאֲלִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן שֶׁנֶּאֱמַר וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן:

MISHNAH: One asks for rain only close to the rainy period. Rebbi Jehudah says, the one who stands before the Ark on the last holiday of Tabernacles, the last one mentions but the first one does not mention. On the first day of Passover, the first one mentions but the last one does not mention. Until when does one pray? Rebbi Jehudah says, until Passover has passed; Rebbi Meïr says, until Nisan has passed, as it is said, He will bring down for you rain, early rain and late rain, in the first {month}.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה שֶׁאָמַר מִשֵּׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתִירָה. רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲם דְּרִבִּי יוּדָה כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ הַמּוֹעֲדוֹת בְּטָל. מִפְּנֵי שֶׁהַטַּל סֵימָן יָפֶה לָעוֹלָם.

HALAKHAH: Rebbi Joḥanan said, practice follows Rebbi Jehudah who said in the name of Rebbi Jehudah ben Bathyra. Rebbi Abun in the name of Rebbi Joḥanan: The reason of Rebbi Jehudah, that all holidays end with dew since dew is a good sign for the world.

מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלְּחַג. הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר וְהָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. חָדָא בְשֵׁם גַּרְמֵיהּ וְחָדָא בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתִירָה. וְלָא יָדְעִין הֵיי דָא בְשֵׁם גַּרְמֵיהּ וְהֶיידָא בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתִירָה. מִן מָה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה שֶׁאָמַר מִשֵּׁם רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּתִירָה. וְאָמַר רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲם דְּרִבִּי יוּדָה כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ הַמּוֹעֲדוֹת בְּטָל. מִפְּנֵי שֶׁהַטַּל סֵימָן יָפֶה לָעוֹלָם. הָדָא אָמְרָה קַדְמִיָיתָא בְשֵׁם גַּרְמֵיהּ וְתִינְיָיתָא בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתִירָה.

The argument of Rebbi Jehudah seems inverted. There he says, “the one who stands before the Ark on the last holiday of Tabernacles, the last one mentions but the first one does not mention;” and here he says so? One {Mishnah} in his own name, the other one in the name of Rebbi Jehudah ben Bathyra. But we do not know which one in his own name and which one in the name of Rebbi Jehudah ben Bathyra. Since “Rebbi Joḥanan said, practice follows Rebbi Jehudah who said in the name of Rebbi Jehudah ben Bathyra, and Rebbi Abun said in the name of Rebbi Joḥanan: The reason of Rebbi Jehudah, that all holidays end with dew since dew is a good sign for the world,” this implies that the first one is in his own name, the second one in the name of Rebbi Jehudah ben Bathyra.

בְּעוֹן קוֹמוֹי. אוֹ נִימַר. כָּאן לְהַזְכִּיר כָּאן לַשְּׁאֵלָה. אֲמַר לוֹן. הֲלָכָה מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּירִין שׁוֹאֲלִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה לְרִבִּי חֲנַנְיָה אֲחוֹי דְּרַב הוֹשַׁעְיָה. נְהִיר אַתְּ כַּד הֲוִינָן קַיָימִין קוֹמֵי חָנוּתֵיהּ דְּרַב הוֹשַׁעְיָה חָבִיבָךְ. עָבַר רִבִּי זְעוּרָה וּשְׁאַלְנָן לֵיהּ וְאָמַר. עוֹד אֲנָא הִיא צְרִיכָה לִי. עָבַר רִבִּי יָסָא וּשְׁאַלְנָן לֵיהּ וְאָמַר. עוֹד אֲנָא הִיא צְרִיכָה לִי. וּבְסוֹפָהּ אַתְּ מְצַיֵית לֵיהּ וְאָמַר. לֹא שַׁנְיָיא. הֲלָכָה מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּירִין שׁוֹאֲלִין. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא אֲתַא מִן צוֹר וְאָמַר מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּירִין שׁוֹאֲלִין. רִבִּי אָחָא דְרַשׁ בַּבֵית מִדְרָשְׁא. רִבִּי יִרְמְיָה דְרַשׁ בִּכְנִישְׁתָּא דְבוּלֵי. הֲלָכָה מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּירִין שׁוֹאֲלִין. וְהָא תַנִּינָן. [בִּשְׁלשָׁה] בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִיָיה. בִּשְׁעַת הַמִּקְדַּשׁ שַׁנֵי.

They asked before him, or might we say, here to mention and there to ask for? He said to them, practice is that where one mentions one asks. Rebbi Yose said to Rebbi Ḥanania the brother of Rav Hoshaia, do you remember when we were standing in front of your uncle Rav Hoshaia’s store, Rebbi Ze`ira passed by and we asked him, but he said, this is still problematic for me; Rebbi Yasa passed by and we asked him, but he said, this is still problematic for me. But at the end you heard from him: there is no difference; where one mentions one asks. Rebbi Ḥiyya bar Abba came from Tyre and said in the name of Rebbi Joḥanan, practice is that where one mentions one asks. Rebbi Aḥa preached in the house of study, Rebbi Jeremiah preached in the council synagogue, practice is that where one mentions one asks. But did we not state, “[on the third of] Marḥeshwan one asks for rain”? Rebbi Tanḥum bar Ḥiyya said, that was stated in Temple times.

תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יוּדָה. לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְחוֹדֶשׁ אֶחָד וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵי חֳדָשִׁים. מַה טַעֲמֵיהּ. לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לְחוֹדֶשׁ אֶחָד. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁעָשָׂת הַתְּבוּאָה בִימֵי יוֹאֵל לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְקָרֵב הָעוֹמֵר מִמֶּנָּה. מַה טַעֲמֵיהּ. וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיי אֱלֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן. מַה מְקַיֵים רִבִּי יוֹסֵה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר. בְּכָל חוֹדֶשׁ וָחוֹדֶשׁ יְהֵא מְבַכֵּר.

It was stated: Rebbi Jehudah said, in the present world grain grows in six months and trees produce every twelve months, but in the future grain will grow in a month and trees will produce in two months. Rebbi Yose said, in the present world grain grows in six months and trees produce every twelve months, but in the future grain will grow in fifteen days and trees will produce in a month, for so we find that grain grew in the days of Joel in fifteen days, and the ‘ Omer was brought from it. What is the reason? The people of Zion shall enjoy and be happy in the Eternal, your God, for He in truth gave you strong rain, early rain and late rain in the first {month}. How does Rebbi Yose satisfy Rebbi Jehudah’s reason, in its months it shall produce first fruits? Every month it shall produce first fruits.