שבועות ד׳Shevuot 4

Mishnah

משנה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וְלֹא בַנָּשִׁים בָּרְחוֹקִין וְלֹא בַקְּרוֹבִין בַּכְּשֵׁרִים וְלֹא בַפְּסוּלִין. וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָרְאוּיִין לְהָעִיד בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין מִפִּי עַצְמוֹ. וּמִפִּי אֲחֵרִים אֵין חַיָיבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בוֹ בְּבֵית דִּין דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ וּבֵין מִפִּי אֲחֵרִים אֵינָן חַיָיבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בוֹ בְּבֵית דִּין: וְחַיָיבִין עַל זְדוֹן שְׁבוּעָה וְעַל שִׁגְגָתָהּ. וְעַל זְדוֹן הָעֵדוּת וְאֵינוֹ חַיָיב עַל שִׁגְגָתָהּ. וּמָה הוּא חַיָיב עַל זְדוֹנָהּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד:

MISHNAH: An oath about testimony applies to men but not to women, to unrelated persons but not to relatives, to qualified but not to disqualified ones; it applies only to those admitted to testify, in court and out of court, and by the person’s own words. By the words of others they only become liable if they renege before a court, the words of Rebbi Meїr. But the Sages say, whether by the person’s own words or by the words of others they only become liable if they renege before a court. They are liable both for intentional [violation of the] oath and for erroneous one, and for intentional [refusal of] testimony, but one is not liable unintentionally. What is one liable for if intentional? A variable value sacrifice.

Halakhah

הלכה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כול׳. שְׂעִירִים. מִיעוּט שְׂעִירִים שְׁנַיִם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁנֵי. שֶׁיְּהוּ שָׁוִין.

HALAKHAH: “An oath about testimony,” etc. Rams, the minimum of rams are two. Why does the verse say two? That they be equal.

כְּבָשִׂים. מִיעוּט כְּבָשִׂים שְׁנַיִם. אִם כֵּן מַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁנֵי. שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין.

Sheep, the minimum of sheep are two. Then why does the verse say two? That both be equal.

צִפֹּרִים. מִיעוּט צִפֹּרִים שְׁנַיִם. אִם כֵּן מַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁתֵּי. שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין.

The minimum of birds are two. Then why does the verse say two? that both be equal.

חֲצוֹצְרוֹת. מִיעוּט חֲצוֹצְרוֹת שְׁתַּיִם. אִם כֵּן מַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁתֵּי. שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּיהֵן שָׁווֹת.

The minimum of trumpets are two. Then why does the verse say two? that both be equal.

הָתִיב רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוּסֵי. וְהָכְתִיב וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים. מִיעוּט אֲנָשִׁים שְׁנַיִם. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁנֵי. שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. וְהָכְתִיב לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם. הֲרֵי מָצִינוּ גֵר דָּן עִם מִי שֶׁאֵינוֹ גֵר. יָתוֹם דָּן עִם מִי שֶׁאֵינוֹ יָתוֹם. אַלְמָנָה עִם בְּעוּלַּת בַּעַל. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר שְׁנֵי. מוּפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן הִימֶּינּוּ גְזֵירָה שָׁוָה. נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה. מַה לְהַלָּן אֲנָשִׁים וְלֹא נָשִׁים וְלֹא קְטַנִּים אַף כָּאן אֲנָשִׁים וְלֹא נָשִׁים וְלֹא קְטַנִּים. הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁאֵין הָאִשָּׁה דָנָה. מֵעַתָּה אֵין הָאִשָּׁה מֵעִידָה.

Rebbi Ḥaggai objected to Rebbi Yose. Is there not written: The two men shall stand? Now, is not two the minimum of “men”? Why does the verse say two? That both be equal? But it is written: Do not bend the lawsuit of the proselyte, the orphan, … That means that a proselyte can have a lawsuit against one who is not a proselyte, an orphan may have a lawsuit against one who is not an orphan, a widow against a married woman. Then why is there written two? It is free to be combined and to infer from it an equal cut. It is said here two and it is said there two men were left. Since there one speaks of men but not women nor underaged, also here men but not women nor underaged. From this we learn that a woman may not be a judge; consequently a woman may not be a witness.

רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן רִבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים. מַה לְהַלָּן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אַף כָּאן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר שְׁנֵי. שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב. אֶחָד מְדַבֵּר כָּל צוֹרְכוֹ וּלְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ. קַצֵּר דְּבָרֶיךָ. כְּנֶגֶד אֶחָד מַאֲרִיךְ פָּנִים וּכְנֶגֶד אֶחָד מֵעִיז פָּנִים.

Rebbi Yose ben Rebbi Abun, Rebbi Huna in the name of Rebbi Yose. It is said here two and it is said there by the mouth of two witnesses. Since there it must be by the testimony of two witnesses, also here by the testimony of two witnesses. Then why does the verse say two? Lest one of them be standing while the other be sitting; one says everything he has to say, but to the other one says, make your statement short. With one he puts up, to the other he is unfriendly.

אָמַר רִבִּי יוּדָן. שָׁמַעְתִּי שֶׁאִם רָצָה הַדַּיָין לְהוֹשִׁיב אֶת שְׁנֵיהֶן מוֹשִׁיב. הָאָסוּר שֶׁלֹּא יְהֵא זֶה עוֹמֵד וְזֶה יוֹשֵׁב. זֶה מְדַבֵּר כָּל צוֹרְכוֹ וְזֶה אוֹמֵר לוֹ. קַצֵּר דְּבָרֶיךָ. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. אוֹמְרִין לוֹ. לְבוֹשׁ כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ. אוֹ הַלְבִּישֵׁהוּ כְשֶׁאַתָּה לוֹבֵשׁ.

Rebbi Jehudah said, I heard that if the judge wants to let both of them sit, he may tell them to sit down. What is forbidden is that not one be standing and the other sitting; one says everything he has to say, but to the other one says, make your statement short. Rebbi Ismael says, one says to him, either you dress as he is dressed or pay him to be dressed as you are.

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב הוּנָא. צְרִיכִין הָעֵדִים לִהְיוֹת עוֹמְדִין בְּשָׁעָה שֶׁמֵּעִידִין. מַה טַעַם. וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אַף הַנִּידּוֹנִין עוֹמְדִין בְּשָׁעָה שֶׁמְקַבְּלֵין עֵדוּתָן. מַה טַעַם. אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יי.

Rebbi Abba said in the name of Rav Huna: The witnesses have to stand while testifying. What is the reason? The two men shall stand. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Abbahu: Also the parties have to stand at the moment the verdict is given. What is the reason?: Who have the quarrel before the Eternal.

כְּתִיב לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וגו׳. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים. אֶלָּא שֶׁלֹּא יוּמְתוּ בָנִים בְּעֵדוּת אָבוֹת וְאָבוֹת בְּעֵידוּת בָּנִים. מִיכָּן שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִין שֶׁלַּנִּידוֹנִין.

It is written: Fathers shall not be killed because of sons. Is it not already written, each one should be killed for his own crime? Why does the verse say, fathers shall not be killed because of sons? Fathers shall not be killed on the testimony of sons, and sons shall not be killed on testimony of fathers. From here that witnesses shall not be relatives of the accused.

וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִין זֶה לָזֶה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׂהוּזְמוּ לֹא מִפִּיהֶן נֶהֱרָגִין. וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִים שֶׁלַּדַּיָינִין. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׂאִם הוּזָם אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ נֶהֱרַג עַד שֶׁיּוּזָם חֲבֵירוֹ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצָא נֶהֱרַג עַל פִּיו.

From where that witnesses may not be relatives of one another? Think of it, if they be found perjured, would each of them not be killed by the other’s testimony? From where that witnesses may not be relatives of the judges? Think of it, if one of them be found perjured, he could not be killed unless the other also was found perjured. If you say so, would he not be killed by the other’s sentencing?

וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הַדַּיָינִין קְרוֹבִין זֶה לָזֶה. אָמְרָה תוֹרָה. הֲרוֹג עַל פִּי עֵדִים. הֲרוֹג עַל פִּי דַיָינִים. מָה הָעֵדִים אֵינָן קְרוֹבִין זֶה לָזֶה. אוּף הַדַּיָינִין כֵּן.

From where that judges may not be relatives of one another? The Torah said, kill on the testimony of witnesses, kill on the sentence of judges. Since witnesses may not be relatives of one another, neither may judges be relatives of one another.

אֵין לִי אֶלָּא אָבוֹת וּבָנִים. שְׁאָר קְרוֹבִין מְנַיִין. אָמַר רִבִּי זֵירָא. וּבָנִים. לְרַבּוֹת שְׁאָר קְרוֹבִין.

So far only fathers and sons; from where the other relatives? Rebbi Ze`ira says, and sons includes the remaining relatives.

עַד כְּדוֹן כְרִבִּי עֲקִיבָה.

So far according to Rebbi Aqiba.

כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וגו׳. שֶׁלֹּא תְהֵא הָעֵדָה קְרוֹבָה לֹא לַמַּכֶּה וְלֹא לַמּוּכֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן קְרוֹבִין לַנִּיכֶּה נִמְצְאוּ בֵית דִּין גּוֹאֲלֵי הַדָּם. מִיכָּן שֶׁלֹּא יְהוּ הַדַּיָינִין קְרוֹבִין לַנִּידּוֹנִין. וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִים לַנִּידּוֹנִין. אָמְרָה תוֹרָה. הֲרוֹג עַל פִּי עֵדִים. הֲרוֹג עַל פִּי מַטִּין. מַה הַדַּיָינִין אֵינָן קְרוֹבִין לַנִּידּוֹנִין אַף הָעֵדִים כֵּן. מְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִין זֶה לָזֶה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׂהוּזְמוּ לֹא מִפִּיהֶן הֵן נֶהֱרָגִין.

From where following Rebbi Ismael? Rebbi Ismael stated: The congregation shall judge between the beater, etc. The congregation be neither relatives of the murderer nor relatives of the murdered. Rebbi Yose said, otherwise you would say that the court is engaged in vendetta. This implies that the judges may not be related to the accused. And from where that the witnesses may not be related to the accused? The Torah said, kill on the testimony of witnesses, kill on the sentence of those who vote. Since judges may not be related to the accused, neither may witnesses be related to the accused. From where that witnesses may not be relatives of one another? Think of it, if they be found perjured, would they not be killed by each other’s testimony?

וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִין לַדַּיָינִין. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׂהוּזָם אֶחָד מֵהֶן. כְּלוּם נֶהֱרַג עַד שֶׁיּוּזָם חֲבֵירוֹ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצָא נֶהֱרַג עַל פִּיו.

From where that witnesses may not be relatives of the judges? Think of it, if one of them be found perjured, he could not be killed unless the other also was found perjured. If you say so, would he not be killed by his sentence?

בַּכְּשֵׁרִין לֹא בִפְסוּלִין. מְנַיִין. אִם לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲווֹנוֹ. אֶת שֶׁמַּגִּיד וַחֲבֵירוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן. יָצָא פָסוּל שֶׁמַּגִּיד וְאֵין חֲבֵירוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן.

“To qualified but not to disqualified ones.” For it is said, if he does not tell, he has to bear his punishment. If he told, the other would have to pay money. This excludes one where the other would not have to pay money even if he told.

בִּפְנֵי בֵית דִּין. לְהוֹצִיא עֵד אֶחָד. בְּשֶׁאָמְרוּ לֹו. הֲרֵי אַתְּ מְקוּבָּל עָלֵינוּ כִּשְׁנֵי עֵדִים. יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. אֵת שֶׁכָּשֵׁר לָהָעִיד עֵדוּת תּוֹרָה. יָצָא אֶחָד שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לָהָעִיד.

“Before the court.” To exclude a single witness. If they told him that they would accept his word as if there were two witnesses, from where? The verse says, if he was a witness, had seen or known; if he does not tell he shall bear his punishment. One who is qualified to testify according to biblical standards; this excludes a single witness who is not qualified to testify.

שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין. אִם לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲווֹנוֹ. מָקוֹם שֶׁמַּגִּיד וַחֲבֵירוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן. יָצָא חוּץ לְבֵית דִּין אֲפִילוּ מַגִּיד אֵין חֲבֵירוֹ מְשַׁלֵּם.

“Outside of court.” If he does not tell, he has to bear his punishment. If he told, one would have to pay money. This excludes outside of court where the other would not have to pay money even if he told.

וּמְנַיִין לִשְׁנֵי עֵדִים. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְהוּא עֵד. הֲרֵי כָאן שְׁנַיִם. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּאָמַר. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עֵד סְתָם הֲרֵי הוּא בִכְלָל שְׁנַיִם עַד שֶׁיּוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב אֶחָד. אַשְׁכַּח תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. שְׁנֵי עֵדִים. אֶחָד מָהוּ שֶׁיְּהוּ חַיָיבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. אֶיפְשַׁר לוֹמַר. אֶחָד רָאוּי לְצוֹרְפוֹ לְחַיְיבוֹ מִשׁוּם שְׁבוּעַת עֵדוּת וְאַתְּ מְחַיְיבוֹ מִשּׁוּם שְׁבוּעַת עֵדוּת. וְאַתְּ מְחַיְיבוֹ מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי.

From where two witnesses? And he is a witness, this makes two. Following Rebbi Ismael, who said, any place where the Torah mentions a witness without further determination it implies two witnesses; unless the verse informs you that a single witness is meant. It was found stated in the name of Rebbi Ismael: “Two witnesses.” Can a single witness be found guilty of a blurted oath? Since it is possible to say that one person could team up with him, then he would be subject to the oath of testimony, you could find him liable for an oath of testimony. How could you find him guilty of a blurted oath?

קָרוֹב מָהוּ שֶׁיְּהוּ חַיָיבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. יָיבֹא כְהָדָא. דָּמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. שְׁבוּעָה שֶׁנָּתַן פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי וְנִמְצָא שֶׁלֹּא נָתַן. מֵאַחַר שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לָבֹא אֵין בְּיָדוֹ לְשֶׁעָבַר. וּכְהָדָא. אֵיכָן שׁוֹרִי. אָמַר לוֹ. אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח. רִבִּי פּוֹטֵר מִשּׁוּם שְׁבוּעַת הַפִּיקָּדוֹן וּמְחַיֵיב מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מֵאַחַר שֶׁמִּצְוָה לְהַפִיסוֹ אֵינוֹ חַיָיב מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּנִן אֵין מְצֻוֶּה לְהַפִּיסוֹ. מְפַיְיסוֹ עַל הָאֱמֶת וְאֵינוֹ מְפַיְיסוֹ עַל הַשֶׁקֶר.

Should a relative be found guilty of a blurted oath? Does it follow what Rebbi Abba said in the name of Samuel: “An oath that X gave to Y,” and it turns out that X had not given; since there is nothing in the future there is nothing in the past. Or the following: “Where is my ox?” He responded, “I do not know what you are referring to.” Rebbi declares him not liable for a keeper’s oath but liable because of a blurted oath. Rebbi Joḥanan said, since it is a religious duty to appease him, he is not liable because of a blurted oath. In the rabbis’ opinion, is there no religious duty to appease him? One appeases with truthful statements, not with lies.

תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְנָשָׂא עֲווֹנוֹ. קָרְבָּן. מְנָלָן בֵּית דִּין. הֲגָדָה הֲגָדָה. מָה הֲגָדָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בֵּית דִּין אַף כָּאן בֵּית דִּין.

Rebbi Ismael stated: He has to bear his punishment, a sacrifice. From where that one needs a court? “Telling, telling”. Since telling mentioned there is before a court, also telling here is before a court.

כְּהָדָא. אֵין מְקַבְּלִין הָעֵדִים אֶלָּא אִם רָאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. אֲפִילוּ זֶה אַחַר זֶה. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב יִצְחָק שֶׁאָמַר בְּשֵׁם רַב. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵידֵי בְכוֹרָה וְעֵידֵי חֲזָקָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. אַף בְּעֵידֵי סֵימָנִין כֵּן. מֵהָדָא פְשִׁיטָא בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוּת בְּגַבּוֹ. וְאֶחָד אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׂעָרָה אַחַת בְּגַבּוֹ. וְאֶחָד אוֹמֵר. רָאִיתִי אַחַת בִּכְרֵיסוֹ. לֹא כְלוּם הִיא. כָּל שֶׁכֵּן גַּבּוֹ וְגַבּוֹ. שְׁנַיִם אוֹמְרִים. רָאִינוּ שְׂעָרָה אַחַת בְּגַבּוֹ. וְאֶחָד אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׂעָרָה אַחַת בְּכְרֵיסוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן רִבִּי הוֹשַׁעְיָה בַּר רִבִּי שַׁמַּי. חַד אָמַר. פָּסוּל. וְחַד אָמַר. כָּשֵׁר. מָאן דְּאָמַר פָּסוּל. בְּמֵעִיד בַּחֲצִי סֵימָן. וּמָאן דְּאָמַר כָּשֵׁר. אֲנִי אוֹמֵר. שֶׁמָּא נִשְׁרָה. אֶחָד אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוּת בְּגַבּוֹ. וְאֶחָד אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׁנַיִם בִּכְרֵיסוֹ. רִבִּי בָּא אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל כָּשֵׁר. רִבִּי חַגַּיי אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל פָּסוּל. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי יוּדָן אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי חַגַּיי. הָא רִבִּי יוּדָן סָבַר כְּוָותִי. אָמַר לֵיהּ. עַל דְּרַבֵּיהּ אֲנָא פְלִיג כָּל שֶׁכֵּן עֲלוֹי. אָמַר רִבִּי מָנָא. יְאוּת אָמַר רִבִּי חַגַּיי. אִילּוּ שְׁטָר שֶׁמְחוּתָם בְּאַרְבָּעָה חוֹתָמוֹת זֶה מַתִּיר עַל ב׳ וְזֶה מְעוֹרֵר עַל ב׳ וְקָרָא עָלָיו עֶרֶר. שֶׁמָּא כְלוּם הוּא. וְאֵין כָּל חֲתִימָה צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים. וָכָא כָּל סֵימָן וְסֵימָן צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. רִבִּי חֲנִינָה שָׁמַע לָהּ מִשְּׁנֵי חֲזָקָה. אִילּוּ אֶחָד מֵעִידוֹ שֶׁאֲכָלָהּ שָׁנָה אַחַת וּב׳ וְג׳. וְאֶחָד מֵעִידוֹ שֶׁאֲכָלָהּ ד׳ וְה׳. שֶׁמָּא כְלוּם הוּא. וְאֵין כָּל חֲזָקָה צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים. הָכָא כָּל סֵימָן וְסֵימָן צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים.

Or like the following. “One accepts the witnesses’ testimony only if they saw it together. Rebbi Joshua ben Qorḥa says, even if they saw it one after the other.” Rebbi Jeremiah, Rebbi Samuel ben Rav Isaac in the name of Rav Isaac who said in the name of Rav: The Sages agree with Rebbi Joshua ben Qorḥa with regard to witnesses of firstlings and witnesses of squatters’ rights. Rebbi Abba in the name of Rebbi Jeremiah: the same holds for testimony regarding signs. In that case, it is obvious if one says, I saw two hairs on his back and one says, I saw one hair on his back and the other says, I saw one hair on his belly, that is nothing; so much more his back and his back. Two are saying, we saw one hair on his back; and one is saying, I saw one hair on his belly. Rebbi Yose ben Rebbi Bun and Rebbi Hoshaia ben Rebbi Shammai, one said, it is invalid, but the other said, it is valid. He who says it is invalid considers him as one who testifies to half a sign. He who says it is valid? I say, maybe it was rubbed off. One says, I saw two hairs on his back; and one says, I saw two on his belly. Rebbi Abba said, everybody agrees that this is valid. Rebbi Ḥaggai said, everybody agrees that this is invalid [testimony]. Rebbi Yose says, this is in disagreement. Rebbi Yudan said, this is in disagreement. Rebbi Yose said to Rebbi Ḥaggai, does not Rebbi Yudan follow my opinion? He answered, I am disagreeing with his teacher, so much more with him. Rebbi Mana said, Rebbi Ḥaggai was correct. If a document was signed by four seals, if one person (permitted) two, and another (questioned) the other two, and the document was attacked, is that worth anything? Does not every single signature need two witnesses? And here, every single sign needs two witnesses. Rebbi Ḥanina learns it from the years of squatting rights. If one [witness] testified that he ate from the property the first, second, and third years and another testified that he ate it the fourth and fifth years, is that worth anything? Does not every single year need two witnesses? And here, every single sign needs two witnesses.

Mishnah

משנה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד. אָמַר לָעֵדִים בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת אוֹ שֶׁאָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ אָמֵן חַיָיבִין. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶם חֲמִשָּׁה פְעָמִים חוּץ לְבֵית דִּין וּבָאוּ לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ פְּטוּרִים. כָּפְרוּ חַיָיבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חֲמִשָּׁה פְעָמִים בִּפְנֵי בֵית דִּין וְכָפְרוּ אֵינָן חַיָיבִין אֶלָּא אַחַת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מַה הַטַּעַם הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת:

MISHNAH: What is an oath about testimony? One said to witnesses, come and testify for me. “An oath that we do not know testimony for you;” or they said to him, we do not know any testimony for you, “I am asking you to take an oath upon this;” if they said “Amen”, they are liable. If he asked them five times outside of court to take an oath; when they came to court and admitted it they are not liable. If they deny, they are liable for each single one. If he asked them five times in court to take an oath and the refused, they are liable only once. Rebbi Simeon said, what is the reason? Because they cannot come back and admit.

Halakhah

הלכה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד כול׳. נֶפֶשׁ נֶפֶשׁ. מַה לְהַלָּן מִפִּי עַצְמוֹ אַף כָּאן מִפִּי עַצְמוֹ. מַה כָּאן מִפִּי אֲחֵרִים אַף לְהַלָּן מִפִּי אֲחֵרִים. רִבִּי מֵאִיר דָּרַשׁ גְּזֵירָה שָׁוָה הָאֲמוּרָה בָהּ. מַה מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן חוּץ לְבֵית דִּין אַף מִפִּי עַצְמֹו שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן חוּץ לְבֵית דִּין. וְרַבְּנִן דָּרְשֵׁי גְּזֵירָה שָׁוָה הָאֲמוּרָה בָהּ. מַה מִפִּי אֲחֵרִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּבֵית דִּין אַף מִפִּי אֲחֵרִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּבֵית דִּין.

HALAKHAH: “What is an oath about testimony,” etc. A person, a person. Since there it is from his own words, also here from his own words. Since here it is from others’ words, also there it is from others’ words. Rebbi Meїr explains the equal cut which was said here: Since there it is said about his own words, so also here about his own words. Also the rabbis explain the equal cut which was said here. Since others’ words said there are in court, also others’ words said here are in court.

רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. קָרוֹב מִפִּי עַצְמוֹ בִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הוֹאִיל וְלֹא לָמְדוּ מִפִּיו מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת אֶלָּא מִשְׁבוּעַת הַפִּקָדוֹן. מַה לְהַלָּן קְרוֹבִין חַיָיבִין אַף כָּאן כֵּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קְרוֹבִין שֶׁכָּאן לְמֵידִין מִקְּרוֹבִין שֶׁלְּהַלָּן.

Rebbi Jeremiah asked: Is a relative liable for an oath about testimony formulated by himself? Can we hear it from the following: since they inferred formulation by himself for an oath about testimony only from oaths about deposits, and since there relatives are liable, so they also are here? Rebbi Yose said, can relatives here be inferred from relatives there?

רִבִּי יוּדָן קַפּוֹדַקָּיָיא בָעֵי. הִשְׁבִּיעַ עָלָיו חֲמִשָּׁה פְעָמִים מִפִּי עַצְמוֹ בְבֵית דִּין שֶׁמָּא אֵינוֹ חָיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא מַתְנִיתָה הִיא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. מַה טַעַם. מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת. וְכָאן הוֹאִיל וִיכוֹלִין לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת חַיָיבִין בְּכָל אַחַת וְאַחַת.

Rebbi Yudan the Cappadocian asked: He made him swear five times by his own formulation before the court: would he not be liable for each instance separately? Rebbi Yose said, is this not the Mishnah: “Rebbi Simeon said, what is the reason? Because they cannot come back and admit?” But here, since they can come back and admit, they are liable for each single instance.

רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. הִשְׁבִּיעַ עָלָיו חֲמִשָּׁה פְעָמִים מִפִּיו וְחָזַר וְהִשְׁבִּיעוֹ חֲמִשָּׁה פְעָמִים מִפִּי אֲחֵרִים מָהוּ. מֵאַחַר דְּרִבִּי מֵאִיר עֲבַד מִפִּיו כְּבֵית דִּין מָהוּ שֶׁיִּקְבְּעֵם לְקָרְבָּן וּלְחַיְיבֵם בָּרִאשׁוֹנָה בְּלֹא תְבִיעָה. יָיבֹא כְהָדָא. מָה אַתְּ בָּא אַחֲרֵינוּ. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת. יְהוּ חַיָיבִין. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה. אֵת שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל חַיָיב. יָצְאוּ אֵילּוּ שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין קוֹל. מִפִּיו בְּקַרְקָעוֹת מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב. מִפִּיו בִּקְנָסוֹת מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב. מִפִּיו מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב בְּקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.

Rebbi Jeremiah asked: If he made him swear five times in his own words and let him swear five times by the mouth of others, what? Since Rebbi Meїr considered “in his own words” as if in court, would they determine the sacrifice on the first occasion, even without request? It should come like the following: “Why do you go after us? An oath that we do not know any testimony relevant for you. Should they be liable? The verse says, and he heard the voice of an imprecation. Only one who hears an imprecation. This excludes those who did not hear a voice.” Would he be liable from his own mouth for real estate? From his own mouth would he be liable for fines? From his own mouth would he be liable for a variable value sacrifice?

רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. בְּשׁוֹגֵג בְּקָרְבָּן בְּמֵזִיד בְּקָרְבָּן. אֲבָל אָמַר. סָבוּר הָיִיתִי שֶׁאֵין שְׁבוּעָה זוֹ. מוּתָּר. תַּנֵּי חִזְקִיָּה. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה חֵט סְתָם אַתּ תּוֹפֵשׂ הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה עַד שֶׁיּוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁהִיא שְׁגָגָה.

Rebbi Abba, Rav Jehudah in the name of Rav: in error, a sacrifice; intentional, a sacrifice. But if he said, I was of the opinion that this oath does not exist, he is free. Ḥizqiah stated: At any place where the Torah mentions sin without attribute you include intentional equally with unintentional unless Scripture inform you that it is unintentional.