שבועות ד׳Shevuot 4

Mishnah

משנה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וְלֹא בַנָּשִׁים בָּרְחוֹקִין וְלֹא בַקְּרוֹבִין בַּכְּשֵׁרִים וְלֹא בַפְּסוּלִין. וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָרְאוּיִין לְהָעִיד בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין מִפִּי עַצְמוֹ. וּמִפִּי אֲחֵרִים אֵין חַיָיבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בוֹ בְּבֵית דִּין דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ וּבֵין מִפִּי אֲחֵרִים אֵינָן חַיָיבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בוֹ בְּבֵית דִּין: וְחַיָיבִין עַל זְדוֹן שְׁבוּעָה וְעַל שִׁגְגָתָהּ. וְעַל זְדוֹן הָעֵדוּת וְאֵינוֹ חַיָיב עַל שִׁגְגָתָהּ. וּמָה הוּא חַיָיב עַל זְדוֹנָהּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד:

MISHNAH: An oath about testimony applies to men but not to women, to unrelated persons but not to relatives, to qualified but not to disqualified ones; it applies only to those admitted to testify, in court and out of court, and by the person’s own words. By the words of others they only become liable if they renege before a court, the words of Rebbi Meїr. But the Sages say, whether by the person’s own words or by the words of others they only become liable if they renege before a court. They are liable both for intentional [violation of the] oath and for erroneous one, and for intentional [refusal of] testimony, but one is not liable unintentionally. What is one liable for if intentional? A variable value sacrifice.

Halakhah

הלכה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כול׳. שְׂעִירִים. מִיעוּט שְׂעִירִים שְׁנַיִם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁנֵי. שֶׁיְּהוּ שָׁוִין.

HALAKHAH: “An oath about testimony,” etc. Rams, the minimum of rams are two. Why does the verse say two? That they be equal.

כְּבָשִׂים. מִיעוּט כְּבָשִׂים שְׁנַיִם. אִם כֵּן מַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁנֵי. שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין.

Sheep, the minimum of sheep are two. Then why does the verse say two? That both be equal.

צִפֹּרִים. מִיעוּט צִפֹּרִים שְׁנַיִם. אִם כֵּן מַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁתֵּי. שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין.

The minimum of birds are two. Then why does the verse say two? that both be equal.

חֲצוֹצְרוֹת. מִיעוּט חֲצוֹצְרוֹת שְׁתַּיִם. אִם כֵּן מַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁתֵּי. שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּיהֵן שָׁווֹת.

The minimum of trumpets are two. Then why does the verse say two? that both be equal.

הָתִיב רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוּסֵי. וְהָכְתִיב וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים. מִיעוּט אֲנָשִׁים שְׁנַיִם. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁנֵי. שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. וְהָכְתִיב לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם. הֲרֵי מָצִינוּ גֵר דָּן עִם מִי שֶׁאֵינוֹ גֵר. יָתוֹם דָּן עִם מִי שֶׁאֵינוֹ יָתוֹם. אַלְמָנָה עִם בְּעוּלַּת בַּעַל. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר שְׁנֵי. מוּפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן הִימֶּינּוּ גְזֵירָה שָׁוָה. נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה. מַה לְהַלָּן אֲנָשִׁים וְלֹא נָשִׁים וְלֹא קְטַנִּים אַף כָּאן אֲנָשִׁים וְלֹא נָשִׁים וְלֹא קְטַנִּים. הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁאֵין הָאִשָּׁה דָנָה. מֵעַתָּה אֵין הָאִשָּׁה מֵעִידָה.

Rebbi Ḥaggai objected to Rebbi Yose. Is there not written: The two men shall stand? Now, is not two the minimum of “men”? Why does the verse say two? That both be equal? But it is written: Do not bend the lawsuit of the proselyte, the orphan, … That means that a proselyte can have a lawsuit against one who is not a proselyte, an orphan may have a lawsuit against one who is not an orphan, a widow against a married woman. Then why is there written two? It is free to be combined and to infer from it an equal cut. It is said here two and it is said there two men were left. Since there one speaks of men but not women nor underaged, also here men but not women nor underaged. From this we learn that a woman may not be a judge; consequently a woman may not be a witness.

רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן רִבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים. מַה לְהַלָּן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אַף כָּאן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר שְׁנֵי. שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב. אֶחָד מְדַבֵּר כָּל צוֹרְכוֹ וּלְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ. קַצֵּר דְּבָרֶיךָ. כְּנֶגֶד אֶחָד מַאֲרִיךְ פָּנִים וּכְנֶגֶד אֶחָד מֵעִיז פָּנִים.

Rebbi Yose ben Rebbi Abun, Rebbi Huna in the name of Rebbi Yose. It is said here two and it is said there by the mouth of two witnesses. Since there it must be by the testimony of two witnesses, also here by the testimony of two witnesses. Then why does the verse say two? Lest one of them be standing while the other be sitting; one says everything he has to say, but to the other one says, make your statement short. With one he puts up, to the other he is unfriendly.

אָמַר רִבִּי יוּדָן. שָׁמַעְתִּי שֶׁאִם רָצָה הַדַּיָין לְהוֹשִׁיב אֶת שְׁנֵיהֶן מוֹשִׁיב. הָאָסוּר שֶׁלֹּא יְהֵא זֶה עוֹמֵד וְזֶה יוֹשֵׁב. זֶה מְדַבֵּר כָּל צוֹרְכוֹ וְזֶה אוֹמֵר לוֹ. קַצֵּר דְּבָרֶיךָ. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. אוֹמְרִין לוֹ. לְבוֹשׁ כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ. אוֹ הַלְבִּישֵׁהוּ כְשֶׁאַתָּה לוֹבֵשׁ.

Rebbi Jehudah said, I heard that if the judge wants to let both of them sit, he may tell them to sit down. What is forbidden is that not one be standing and the other sitting; one says everything he has to say, but to the other one says, make your statement short. Rebbi Ismael says, one says to him, either you dress as he is dressed or pay him to be dressed as you are.

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב הוּנָא. צְרִיכִין הָעֵדִים לִהְיוֹת עוֹמְדִין בְּשָׁעָה שֶׁמֵּעִידִין. מַה טַעַם. וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אַף הַנִּידּוֹנִין עוֹמְדִין בְּשָׁעָה שֶׁמְקַבְּלֵין עֵדוּתָן. מַה טַעַם. אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יי.

Rebbi Abba said in the name of Rav Huna: The witnesses have to stand while testifying. What is the reason? The two men shall stand. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Abbahu: Also the parties have to stand at the moment the verdict is given. What is the reason?: Who have the quarrel before the Eternal.

כְּתִיב לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וגו׳. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים. אֶלָּא שֶׁלֹּא יוּמְתוּ בָנִים בְּעֵדוּת אָבוֹת וְאָבוֹת בְּעֵידוּת בָּנִים. מִיכָּן שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִין שֶׁלַּנִּידוֹנִין.

It is written: Fathers shall not be killed because of sons. Is it not already written, each one should be killed for his own crime? Why does the verse say, fathers shall not be killed because of sons? Fathers shall not be killed on the testimony of sons, and sons shall not be killed on testimony of fathers. From here that witnesses shall not be relatives of the accused.

וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִין זֶה לָזֶה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׂהוּזְמוּ לֹא מִפִּיהֶן נֶהֱרָגִין. וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִים שֶׁלַּדַּיָינִין. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׂאִם הוּזָם אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ נֶהֱרַג עַד שֶׁיּוּזָם חֲבֵירוֹ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצָא נֶהֱרַג עַל פִּיו.

From where that witnesses may not be relatives of one another? Think of it, if they be found perjured, would each of them not be killed by the other’s testimony? From where that witnesses may not be relatives of the judges? Think of it, if one of them be found perjured, he could not be killed unless the other also was found perjured. If you say so, would he not be killed by the other’s sentencing?

וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הַדַּיָינִין קְרוֹבִין זֶה לָזֶה. אָמְרָה תוֹרָה. הֲרוֹג עַל פִּי עֵדִים. הֲרוֹג עַל פִּי דַיָינִים. מָה הָעֵדִים אֵינָן קְרוֹבִין זֶה לָזֶה. אוּף הַדַּיָינִין כֵּן.

From where that judges may not be relatives of one another? The Torah said, kill on the testimony of witnesses, kill on the sentence of judges. Since witnesses may not be relatives of one another, neither may judges be relatives of one another.

אֵין לִי אֶלָּא אָבוֹת וּבָנִים. שְׁאָר קְרוֹבִין מְנַיִין. אָמַר רִבִּי זֵירָא. וּבָנִים. לְרַבּוֹת שְׁאָר קְרוֹבִין.

So far only fathers and sons; from where the other relatives? Rebbi Ze`ira says, and sons includes the remaining relatives.

עַד כְּדוֹן כְרִבִּי עֲקִיבָה.

So far according to Rebbi Aqiba.

כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וגו׳. שֶׁלֹּא תְהֵא הָעֵדָה קְרוֹבָה לֹא לַמַּכֶּה וְלֹא לַמּוּכֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן קְרוֹבִין לַנִּיכֶּה נִמְצְאוּ בֵית דִּין גּוֹאֲלֵי הַדָּם. מִיכָּן שֶׁלֹּא יְהוּ הַדַּיָינִין קְרוֹבִין לַנִּידּוֹנִין. וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִים לַנִּידּוֹנִין. אָמְרָה תוֹרָה. הֲרוֹג עַל פִּי עֵדִים. הֲרוֹג עַל פִּי מַטִּין. מַה הַדַּיָינִין אֵינָן קְרוֹבִין לַנִּידּוֹנִין אַף הָעֵדִים כֵּן. מְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִין זֶה לָזֶה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׂהוּזְמוּ לֹא מִפִּיהֶן הֵן נֶהֱרָגִין.

From where following Rebbi Ismael? Rebbi Ismael stated: The congregation shall judge between the beater, etc. The congregation be neither relatives of the murderer nor relatives of the murdered. Rebbi Yose said, otherwise you would say that the court is engaged in vendetta. This implies that the judges may not be related to the accused. And from where that the witnesses may not be related to the accused? The Torah said, kill on the testimony of witnesses, kill on the sentence of those who vote. Since judges may not be related to the accused, neither may witnesses be related to the accused. From where that witnesses may not be relatives of one another? Think of it, if they be found perjured, would they not be killed by each other’s testimony?

וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִין לַדַּיָינִין. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׂהוּזָם אֶחָד מֵהֶן. כְּלוּם נֶהֱרַג עַד שֶׁיּוּזָם חֲבֵירוֹ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצָא נֶהֱרַג עַל פִּיו.

From where that witnesses may not be relatives of the judges? Think of it, if one of them be found perjured, he could not be killed unless the other also was found perjured. If you say so, would he not be killed by his sentence?

בַּכְּשֵׁרִין לֹא בִפְסוּלִין. מְנַיִין. אִם לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲווֹנוֹ. אֶת שֶׁמַּגִּיד וַחֲבֵירוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן. יָצָא פָסוּל שֶׁמַּגִּיד וְאֵין חֲבֵירוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן.

“To qualified but not to disqualified ones.” For it is said, if he does not tell, he has to bear his punishment. If he told, the other would have to pay money. This excludes one where the other would not have to pay money even if he told.

בִּפְנֵי בֵית דִּין. לְהוֹצִיא עֵד אֶחָד. בְּשֶׁאָמְרוּ לֹו. הֲרֵי אַתְּ מְקוּבָּל עָלֵינוּ כִּשְׁנֵי עֵדִים. יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. אֵת שֶׁכָּשֵׁר לָהָעִיד עֵדוּת תּוֹרָה. יָצָא אֶחָד שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לָהָעִיד.

“Before the court.” To exclude a single witness. If they told him that they would accept his word as if there were two witnesses, from where? The verse says, if he was a witness, had seen or known; if he does not tell he shall bear his punishment. One who is qualified to testify according to biblical standards; this excludes a single witness who is not qualified to testify.

שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין. אִם לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲווֹנוֹ. מָקוֹם שֶׁמַּגִּיד וַחֲבֵירוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן. יָצָא חוּץ לְבֵית דִּין אֲפִילוּ מַגִּיד אֵין חֲבֵירוֹ מְשַׁלֵּם.

“Outside of court.” If he does not tell, he has to bear his punishment. If he told, one would have to pay money. This excludes outside of court where the other would not have to pay money even if he told.

וּמְנַיִין לִשְׁנֵי עֵדִים. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְהוּא עֵד. הֲרֵי כָאן שְׁנַיִם. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּאָמַר. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עֵד סְתָם הֲרֵי הוּא בִכְלָל שְׁנַיִם עַד שֶׁיּוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב אֶחָד. אַשְׁכַּח תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. שְׁנֵי עֵדִים. אֶחָד מָהוּ שֶׁיְּהוּ חַיָיבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. אֶיפְשַׁר לוֹמַר. אֶחָד רָאוּי לְצוֹרְפוֹ לְחַיְיבוֹ מִשׁוּם שְׁבוּעַת עֵדוּת וְאַתְּ מְחַיְיבוֹ מִשּׁוּם שְׁבוּעַת עֵדוּת. וְאַתְּ מְחַיְיבוֹ מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי.

From where two witnesses? And he is a witness, this makes two. Following Rebbi Ismael, who said, any place where the Torah mentions a witness without further determination it implies two witnesses; unless the verse informs you that a single witness is meant. It was found stated in the name of Rebbi Ismael: “Two witnesses.” Can a single witness be found guilty of a blurted oath? Since it is possible to say that one person could team up with him, then he would be subject to the oath of testimony, you could find him liable for an oath of testimony. How could you find him guilty of a blurted oath?

קָרוֹב מָהוּ שֶׁיְּהוּ חַיָיבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. יָיבֹא כְהָדָא. דָּמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. שְׁבוּעָה שֶׁנָּתַן פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי וְנִמְצָא שֶׁלֹּא נָתַן. מֵאַחַר שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לָבֹא אֵין בְּיָדוֹ לְשֶׁעָבַר. וּכְהָדָא. אֵיכָן שׁוֹרִי. אָמַר לוֹ. אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח. רִבִּי פּוֹטֵר מִשּׁוּם שְׁבוּעַת הַפִּיקָּדוֹן וּמְחַיֵיב מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מֵאַחַר שֶׁמִּצְוָה לְהַפִיסוֹ אֵינוֹ חַיָיב מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּנִן אֵין מְצֻוֶּה לְהַפִּיסוֹ. מְפַיְיסוֹ עַל הָאֱמֶת וְאֵינוֹ מְפַיְיסוֹ עַל הַשֶׁקֶר.

Should a relative be found guilty of a blurted oath? Does it follow what Rebbi Abba said in the name of Samuel: “An oath that X gave to Y,” and it turns out that X had not given; since there is nothing in the future there is nothing in the past. Or the following: “Where is my ox?” He responded, “I do not know what you are referring to.” Rebbi declares him not liable for a keeper’s oath but liable because of a blurted oath. Rebbi Joḥanan said, since it is a religious duty to appease him, he is not liable because of a blurted oath. In the rabbis’ opinion, is there no religious duty to appease him? One appeases with truthful statements, not with lies.

תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְנָשָׂא עֲווֹנוֹ. קָרְבָּן. מְנָלָן בֵּית דִּין. הֲגָדָה הֲגָדָה. מָה הֲגָדָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בֵּית דִּין אַף כָּאן בֵּית דִּין.

Rebbi Ismael stated: He has to bear his punishment, a sacrifice. From where that one needs a court? “Telling, telling”. Since telling mentioned there is before a court, also telling here is before a court.

כְּהָדָא. אֵין מְקַבְּלִין הָעֵדִים אֶלָּא אִם רָאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. אֲפִילוּ זֶה אַחַר זֶה. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב יִצְחָק שֶׁאָמַר בְּשֵׁם רַב. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵידֵי בְכוֹרָה וְעֵידֵי חֲזָקָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. אַף בְּעֵידֵי סֵימָנִין כֵּן. מֵהָדָא פְשִׁיטָא בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוּת בְּגַבּוֹ. וְאֶחָד אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׂעָרָה אַחַת בְּגַבּוֹ. וְאֶחָד אוֹמֵר. רָאִיתִי אַחַת בִּכְרֵיסוֹ. לֹא כְלוּם הִיא. כָּל שֶׁכֵּן גַּבּוֹ וְגַבּוֹ. שְׁנַיִם אוֹמְרִים. רָאִינוּ שְׂעָרָה אַחַת בְּגַבּוֹ. וְאֶחָד אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׂעָרָה אַחַת בְּכְרֵיסוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן רִבִּי הוֹשַׁעְיָה בַּר רִבִּי שַׁמַּי. חַד אָמַר. פָּסוּל. וְחַד אָמַר. כָּשֵׁר. מָאן דְּאָמַר פָּסוּל. בְּמֵעִיד בַּחֲצִי סֵימָן. וּמָאן דְּאָמַר כָּשֵׁר. אֲנִי אוֹמֵר. שֶׁמָּא נִשְׁרָה. אֶחָד אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוּת בְּגַבּוֹ. וְאֶחָד אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׁנַיִם בִּכְרֵיסוֹ. רִבִּי בָּא אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל כָּשֵׁר. רִבִּי חַגַּיי אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל פָּסוּל. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי יוּדָן אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי חַגַּיי. הָא רִבִּי יוּדָן סָבַר כְּוָותִי. אָמַר לֵיהּ. עַל דְּרַבֵּיהּ אֲנָא פְלִיג כָּל שֶׁכֵּן עֲלוֹי. אָמַר רִבִּי מָנָא. יְאוּת אָמַר רִבִּי חַגַּיי. אִילּוּ שְׁטָר שֶׁמְחוּתָם בְּאַרְבָּעָה חוֹתָמוֹת זֶה מַתִּיר עַל ב׳ וְזֶה מְעוֹרֵר עַל ב׳ וְקָרָא עָלָיו עֶרֶר. שֶׁמָּא כְלוּם הוּא. וְאֵין כָּל חֲתִימָה צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים. וָכָא כָּל סֵימָן וְסֵימָן צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. רִבִּי חֲנִינָה שָׁמַע לָהּ מִשְּׁנֵי חֲזָקָה. אִילּוּ אֶחָד מֵעִידוֹ שֶׁאֲכָלָהּ שָׁנָה אַחַת וּב׳ וְג׳. וְאֶחָד מֵעִידוֹ שֶׁאֲכָלָהּ ד׳ וְה׳. שֶׁמָּא כְלוּם הוּא. וְאֵין כָּל חֲזָקָה צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים. הָכָא כָּל סֵימָן וְסֵימָן צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים.

Or like the following. “One accepts the witnesses’ testimony only if they saw it together. Rebbi Joshua ben Qorḥa says, even if they saw it one after the other.” Rebbi Jeremiah, Rebbi Samuel ben Rav Isaac in the name of Rav Isaac who said in the name of Rav: The Sages agree with Rebbi Joshua ben Qorḥa with regard to witnesses of firstlings and witnesses of squatters’ rights. Rebbi Abba in the name of Rebbi Jeremiah: the same holds for testimony regarding signs. In that case, it is obvious if one says, I saw two hairs on his back and one says, I saw one hair on his back and the other says, I saw one hair on his belly, that is nothing; so much more his back and his back. Two are saying, we saw one hair on his back; and one is saying, I saw one hair on his belly. Rebbi Yose ben Rebbi Bun and Rebbi Hoshaia ben Rebbi Shammai, one said, it is invalid, but the other said, it is valid. He who says it is invalid considers him as one who testifies to half a sign. He who says it is valid? I say, maybe it was rubbed off. One says, I saw two hairs on his back; and one says, I saw two on his belly. Rebbi Abba said, everybody agrees that this is valid. Rebbi Ḥaggai said, everybody agrees that this is invalid [testimony]. Rebbi Yose says, this is in disagreement. Rebbi Yudan said, this is in disagreement. Rebbi Yose said to Rebbi Ḥaggai, does not Rebbi Yudan follow my opinion? He answered, I am disagreeing with his teacher, so much more with him. Rebbi Mana said, Rebbi Ḥaggai was correct. If a document was signed by four seals, if one person (permitted) two, and another (questioned) the other two, and the document was attacked, is that worth anything? Does not every single signature need two witnesses? And here, every single sign needs two witnesses. Rebbi Ḥanina learns it from the years of squatting rights. If one [witness] testified that he ate from the property the first, second, and third years and another testified that he ate it the fourth and fifth years, is that worth anything? Does not every single year need two witnesses? And here, every single sign needs two witnesses.

Mishnah

משנה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד. אָמַר לָעֵדִים בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת אוֹ שֶׁאָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ אָמֵן חַיָיבִין. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶם חֲמִשָּׁה פְעָמִים חוּץ לְבֵית דִּין וּבָאוּ לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ פְּטוּרִים. כָּפְרוּ חַיָיבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חֲמִשָּׁה פְעָמִים בִּפְנֵי בֵית דִּין וְכָפְרוּ אֵינָן חַיָיבִין אֶלָּא אַחַת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מַה הַטַּעַם הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת:

MISHNAH: What is an oath about testimony? One said to witnesses, come and testify for me. “An oath that we do not know testimony for you;” or they said to him, we do not know any testimony for you, “I am asking you to take an oath upon this;” if they said “Amen”, they are liable. If he asked them five times outside of court to take an oath; when they came to court and admitted it they are not liable. If they deny, they are liable for each single one. If he asked them five times in court to take an oath and the refused, they are liable only once. Rebbi Simeon said, what is the reason? Because they cannot come back and admit.

Halakhah

הלכה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד כול׳. נֶפֶשׁ נֶפֶשׁ. מַה לְהַלָּן מִפִּי עַצְמוֹ אַף כָּאן מִפִּי עַצְמוֹ. מַה כָּאן מִפִּי אֲחֵרִים אַף לְהַלָּן מִפִּי אֲחֵרִים. רִבִּי מֵאִיר דָּרַשׁ גְּזֵירָה שָׁוָה הָאֲמוּרָה בָהּ. מַה מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן חוּץ לְבֵית דִּין אַף מִפִּי עַצְמֹו שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן חוּץ לְבֵית דִּין. וְרַבְּנִן דָּרְשֵׁי גְּזֵירָה שָׁוָה הָאֲמוּרָה בָהּ. מַה מִפִּי אֲחֵרִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּבֵית דִּין אַף מִפִּי אֲחֵרִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּבֵית דִּין.

HALAKHAH: “What is an oath about testimony,” etc. A person, a person. Since there it is from his own words, also here from his own words. Since here it is from others’ words, also there it is from others’ words. Rebbi Meїr explains the equal cut which was said here: Since there it is said about his own words, so also here about his own words. Also the rabbis explain the equal cut which was said here. Since others’ words said there are in court, also others’ words said here are in court.

רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. קָרוֹב מִפִּי עַצְמוֹ בִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הוֹאִיל וְלֹא לָמְדוּ מִפִּיו מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת אֶלָּא מִשְׁבוּעַת הַפִּקָדוֹן. מַה לְהַלָּן קְרוֹבִין חַיָיבִין אַף כָּאן כֵּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קְרוֹבִין שֶׁכָּאן לְמֵידִין מִקְּרוֹבִין שֶׁלְּהַלָּן.

Rebbi Jeremiah asked: Is a relative liable for an oath about testimony formulated by himself? Can we hear it from the following: since they inferred formulation by himself for an oath about testimony only from oaths about deposits, and since there relatives are liable, so they also are here? Rebbi Yose said, can relatives here be inferred from relatives there?

רִבִּי יוּדָן קַפּוֹדַקָּיָיא בָעֵי. הִשְׁבִּיעַ עָלָיו חֲמִשָּׁה פְעָמִים מִפִּי עַצְמוֹ בְבֵית דִּין שֶׁמָּא אֵינוֹ חָיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא מַתְנִיתָה הִיא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. מַה טַעַם. מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת. וְכָאן הוֹאִיל וִיכוֹלִין לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת חַיָיבִין בְּכָל אַחַת וְאַחַת.

Rebbi Yudan the Cappadocian asked: He made him swear five times by his own formulation before the court: would he not be liable for each instance separately? Rebbi Yose said, is this not the Mishnah: “Rebbi Simeon said, what is the reason? Because they cannot come back and admit?” But here, since they can come back and admit, they are liable for each single instance.

רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. הִשְׁבִּיעַ עָלָיו חֲמִשָּׁה פְעָמִים מִפִּיו וְחָזַר וְהִשְׁבִּיעוֹ חֲמִשָּׁה פְעָמִים מִפִּי אֲחֵרִים מָהוּ. מֵאַחַר דְּרִבִּי מֵאִיר עֲבַד מִפִּיו כְּבֵית דִּין מָהוּ שֶׁיִּקְבְּעֵם לְקָרְבָּן וּלְחַיְיבֵם בָּרִאשׁוֹנָה בְּלֹא תְבִיעָה. יָיבֹא כְהָדָא. מָה אַתְּ בָּא אַחֲרֵינוּ. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת. יְהוּ חַיָיבִין. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה. אֵת שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל חַיָיב. יָצְאוּ אֵילּוּ שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין קוֹל. מִפִּיו בְּקַרְקָעוֹת מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב. מִפִּיו בִּקְנָסוֹת מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב. מִפִּיו מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב בְּקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.

Rebbi Jeremiah asked: If he made him swear five times in his own words and let him swear five times by the mouth of others, what? Since Rebbi Meїr considered “in his own words” as if in court, would they determine the sacrifice on the first occasion, even without request? It should come like the following: “Why do you go after us? An oath that we do not know any testimony relevant for you. Should they be liable? The verse says, and he heard the voice of an imprecation. Only one who hears an imprecation. This excludes those who did not hear a voice.” Would he be liable from his own mouth for real estate? From his own mouth would he be liable for fines? From his own mouth would he be liable for a variable value sacrifice?

רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. בְּשׁוֹגֵג בְּקָרְבָּן בְּמֵזִיד בְּקָרְבָּן. אֲבָל אָמַר. סָבוּר הָיִיתִי שֶׁאֵין שְׁבוּעָה זוֹ. מוּתָּר. תַּנֵּי חִזְקִיָּה. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה חֵט סְתָם אַתּ תּוֹפֵשׂ הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה עַד שֶׁיּוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁהִיא שְׁגָגָה.

Rebbi Abba, Rav Jehudah in the name of Rav: in error, a sacrifice; intentional, a sacrifice. But if he said, I was of the opinion that this oath does not exist, he is free. Ḥizqiah stated: At any place where the Torah mentions sin without attribute you include intentional equally with unintentional unless Scripture inform you that it is unintentional.

Mishnah

משנה: כָּפְרוּ שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת שְׁנֵיהֶן חַיָיבִין. בְּזֶה אַחַר זֶה הָרִאשׁוֹן חַיָיב וְהַשֵּׁנִי פָטוּר. כָּפַר אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד הַכּוֹפֵר חַיָיב. הָיוּ שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים כָּפְרָה הָרִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ כָּפְרָה הַשְּׁנִיָיה שְׁתֵּיהֶן חַיָיבוֹת מִפְּנֵי שֶׁהָעֵדוּת יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בִּשְׁתֵּיהֶן:

MISHNAH: If both of them disavowed simultaneously, both of them are liable; one after the other, the first is liable but the second is not liable. If one reneged but one confessed, the one who disavowed is liable. If there were two groups of witnesses, if the first group disavowed and after this the second, both are liable since testimony could be upheld by either one of them.

Halakhah

הלכה: כָּפְרוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת כול׳. הִפְרִישׁוּ קָרְבָּנָן וְאָמְרוּ. הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִין לִכְפוֹר בְּבֵית דִּין. הָדָא הִיא דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. קָרְבָּנוֹ לַיי עַל נִזְרוֹ. שֶׁיַּקְדִּים נִזְרוֹ לְקָרְבָּנוֹ וְלֹא שֶׁיִּקְדּוֹם קָרְבָּנוֹ לְנִזְרוֹ. נִשְׁבְּעוּ חוּץ לְבֵית דִּין הִפְרִישׁוּ קָרְבָּנָן וְאָמְרוּ. הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִין לִכְפוֹר בְּבֵית דִּין. מָה אַתְּ עֲבִיד לֵיהּ. כְּמִי שֶׁקָּדַם חֶטְאוֹ לְקָרְבָּנוֹ אֹו מֵאַחַר שֶׁאֵין חַיָיבִין אֶלָּא בְבֵית דִּין כְּמִי שֶׁקָּדַם קָרְבָּנָם לַחֲטָאָם.

HALAKHAH: “If both of them disavowed simultaneously,” etc. If they dedicated a sacrifice and said, we are going to disavowe in court. This is what Rebbi Ḥiyya stated, his sacrifice for the Eternal for his vow of nazir; that his vow of nazir precede his sacrifice, not that his sacrifice precede his vow of nazir. If they were sworn to out of court, dedicated a sacrifice and said, we are going to renege in court, how do you treat this? As if his sin did precede his sacrifice or since the are liable only in court as if their sacrifice did precede their sin?

כֵּינִי מַתְנִיתָה. כָּפַר אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד הַכּוֹפֵר חַיָיב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָה וְהוּא שֶׁיַּחֲזוֹר בּוֹ שֵׁינִי בְתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר הָרִאשׁוֹן. שֶׁאִם יַחֲזוֹר בּוֹ רִאשׁוֹן מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. נַעֲשֶׂה שֵׁינִי רִאשׁוֹן.

So is the Mishnah: “If one disavowed but one confessed, the one who disavowed is liable.” Rebbi Yose said, our Mishnah if the second changed his opinion immediately after the speaking of the first. Because if the first changed his opinion, one would accept him; then the second would become the first.

הָיוּ עֲשָׂרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הָרִאשׁוֹן חַיָיב וְכולָּן פְּטוּרִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הָאַחֲרוֹן פָּטוּר וְכוּלָּן חַיָיבִין. מָאן דָּמַר. רִאשׁוֹן חַיָיב וְכולָּן פְּטוּרִין. כְּמָאן דָּמַר. תִּתְקַיֵים עֵדוּת בַּשְּׁאָר. מָאן דָּמַר. אַחֲרוֹן פָּטוּר וְכוּלָּן חַיָיבִין. כְּמָאן דָּמַר. עֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ בָּטְלָה כוּלָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָה אָמְרָה כֵן. הָיוּ שְׁתֵּי כִיתֵּי עֵדִים. לֹא מַר אֶלָּא שְׁתַּיִם. הָא אַחַת עֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ בָּטְלָה כוּלָּהּ.

If they were ten. There are Tannaïm who state, the first one is liable and all the rest are not liable. There are Tannaïm who state, the last one is not liable and all the rest are liable. The one who said, the first one is liable and all the rest are not liable, holds with him who said, the testimony can be verified by the remaining [witnesses]. The one who said, the last one is not liable and all the rest are liable, holds with him who said, testimony that was partially invalidated is totally invalidated. Rebbi Yose said, the Mishnah says so: “if there were two groups of witnesses.” He only said “two”. Therefore if there had been one, testimony that was partially invalidated it is totally invalidated.

Mishnah

משנה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֶּשׁ לִי בְיַד פְּלוֹנִי פִּיקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת אֵין חַיָיבִין אֶלָּא אַחַת. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁיֶּשׁ לְךָ בְּיַד פְּלוֹנִי פִּיקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה חַיָיבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֶּשׁ לִי בְיַד פְּלוֹנִי פִּקְדוֹן חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת אֵין חַיָיבִין אֶלָּא אֶחָת. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת שֶׁיֶּשׁ לְךָ בְּיַד פְּלוֹנִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין חַיָיבִין עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת:

MISHNAH: “I am putting an oath on you that you should come and testify for me that I have a claim against X for a deposit, and a loan, and robbery, and a lost object.” “An oath that we do not know testimony for you;” they are liable only once. “An oath that we do not know that you have a claim against X for a deposit, and a common venture, and robbery, and a lost object;” they are liable for each single one. “I am putting an oath on you that you should come and testify for me that I have a claim against X for a deposit of wheat, and barley, and spelt.” “An oath that we do not know testimony for you;” they are liable only once. “An oath that we do not know that you have a claim against X for a deposit of wheat, and barley, and spelt;” they are liable for each single one.

Halakhah

הלכה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי כול׳. וּמְנַיִין שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִתְבִיעַת מָמוֹן. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר. נֶאֱמַר כָּאן אוֹיִים וְנֶאֱמַר אוֹיִים בְּפִקָּדוֹן. מָה אוֹיִים הָאֲמוּרִים בְּפִקָּדוֹן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִתְבִיעַת מָמוֹן. אַף אוֹיִים הָאֲמוּרִין כָּאן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִתְבִיעַת מָמוֹן. אוּיֵי רוֹצֵחַ יוֹכִיחוּ שֶׁאֵינָן מְדַבְּרִין בִּתְבִיעַת מָמוֹן. דָּנִין אוֹיִין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה מֵאוֹיִין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה. וְאַל יוֹכִיחוּ אוֹיֵי רוֹצֵחַ שֶׁאֵין עִמָּהֶן שְׁבוּעָה. אֹויֵי סוֹטָה יוֹכִיחוּ. שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בִּתְבִיעַת מָמוֹן. דָּנִין אוֹיִין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה וְאֵין עִמָּהֶן כֹּהֵן מֵאוֹיִין כְּמוֹת אֵילּוּ. וְאַל יוֹכִיחוּ אוֹיֵי סוֹטָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן אַף כֹּהֵן. אוֹיֵי בִיטּוּי שְׂפָתַיִם יוֹכִיחוּ שֶׁאֵינָן מְדַבְּרִין בִּתְבִיעַת מָמוֹן. דָּנִין אוֹיִין שֶׁעָשָׂה בָהֶן זָדוֹן כִּשְׁגָגָה מֵאוֹיִין כְּמוֹתָן. וְאַל יוֹכִיחוּ אוֹיֵי בִיטּוּי שְׂפָתַיִם שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהֶן זָדוֹן כִּשְׁגָגָה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. יֵשׁ מֵאֵלֶּה חַיָיב וְיֵשׁ מֵאֵלֶּה פָטוּר. דְּבַר מָמוֹן חַיָיב וְשֶׁאֵינוֹ מָמוֹן פָּטוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חִיֵיב כָּאן וְחִיֵיב בְּפִקָּדוֹן. מַה פִקָּדוֹן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִתְבִיעַת מָמוֹן אַף כָּאן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִתְבִיעַת מָמוֹן.

HALAKHAH: “I am putting an oath on you that you should come and testify for me,” etc. From where that this only refers to monetary claims? Rebbi Eliezer said, it uses here “or” and it uses “or” with a deposit. Since the “or” used with a deposit only refers to monetary claims, also the “or” used here only refers to monetary claims. The “or” of the homicide will disprove since they do not refer to monetary claims. One argues about “or” accompanied by an oath from “or” accompanied by an oath; the “or” of the homicide cannot disprove since they are not accompanied by an oath. The “or” of the deviant woman will disprove since they are accompanied by an oath and do not refer to monetary claims. One argues about “or” accompanied by an oath not accompanied by a Cohen from similar “or”; the “or” of the deviant woman cannot disprove since they are accompanied by a Cohen. The “or” of blurting lips will disprove since they do not refer to monetary claims. One argues about “or” where He made intent equal to error from similar “or”; the “or” of blurting lips cannot disprove since there He did not make intent equal to error. Rebbi Aqiba says, for some of these one is liable, for some one is not liable. For monetary claims one is liable; for non-monetary claims one is not liable. Rebbi Simeon says, He made liable here and he made liable for a deposit. Since deposits only refer to monetary claims, so here also it only refers to monetary claims.

Mishnah

משנה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֶּשׁ לִי בְיַד פְּלוֹנִי נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק תַשְׁלוּמֵי כֶפֶל תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי וּפִתָּה אֶת בִּתִּי וְשֶׁהִכַּנִי בְנִי וְשֶׁחָבַל בִּי חֲבֵרִי וְשֶׁהִדְלִיק אֶת גְּדִישִׁי בְיוֹם הַכִּפּוּרִים הֲרֵי אֵילּוּ חַיָיבִין:

MISHNAH: “I am putting an oath on you that you should come and testify for me that X owes me full damages or half damages, double restitution or quadruple and quintuple restitution, that X raped or seduced my daughter, or that my son hit me, or that my neighbor injured me, or that he set fire to my grain stack on the Day of Atonement;” these are liable.

Halakhah

הלכה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כול׳. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע וגו׳. לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְעֵדוּת שֶׁאֶיפְשָׁר לְהִתְקַיֵים בִּידִיעָה וְשֶׁלֹּא בִרְאִיָיה. בִּרְאִיָיה וְשֶׁלֹּא בִידִיעָה. בִּידִיעָה שֶׁלֹּא בִרְאִיָיה בְמָמוֹן הֵיךְ עֲבִידָא. תֵּן לִי מָאתַיִם זוז שֶׁיֵּשׁ לִי בְיָדָךְ. אֵין לָךְ בְּיָדִי. וְלֹא הוֹדִיתָה לִי בִּפְנִי פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי. יֹאמְרוּ וַאֲנִי נוֹתֵן. זוֹ הִיא יְדִיעָה שֶׁאֵין עִמָּהּ רְאִיָיה. אֲתוֹן וְאָמְרוֹן. אִין דְּאוֹדֵי לֵיהּ וְאִין דִּגְזָלֵיהּ לֵית אֲנָן יָדְעִין. וְאִין דְּאוֹזְפֵיהּ לֵי נָן יָדְעִין. בִּרְאִיָיה בְלֹא ידִיעָה בְמָמוֹן הֵיךְ עֲבִידָה. תֵּן לִי מָאתַיִם זוז שֶׁיֵּשׁ לִי בְיָדָךְ. אֵין לָךְ בְּיָדִי. וְלֹא מָנִיתִי לָךְ בְּמוֹשָׁב פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. יֹאמְרוּ וַאֲנִי נוֹתֵן. זוֹ הִיא רְאִיָיה שֶׁאֵין עִמָּהּ יְדִיעָה. אֲתוֹן וְאָמְרִין. אִין מָנָה וְאִין דִּגְזָלֵיהּ לֵי נָן יָדְעִין. וְאִין מִישְׁאַל לֵיהּ לֵי נָן יָדְעִין. תֵּן לִי קְנָס בִּתִּי שֶׁהִיא בְיָדָךְ. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא נִתְחַיַיבְתִּי קְנָס מִיָּמַיי. וְהָעֵדִים מֵעִידִין שֶׁנִּתְחַיָיב קְנָס. וְלֵי נָן יָדְעִין אִין קְנָס בְּרַתֵּיהּ אִין קְנָס אִיתָא אוֹחֲרִי. אָנַסְתָּה וּפִיתִיתָה אֶת בִּתִּי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא אָנַסְתִּי וּפִיתִיתִי אִשָּׁה מִיָּמַיי. וְעֵדִים מֵעִידִין שֶׁאָנַס אִשָּׁה. וְלֵי נָן יָדְעִין אִין בְּרַתֵּיהּ הֲוָה אִין אִיתָא חוֹרִי. הָרַגְתָּ שׁוֹרִי קִיצַּצְתָּה נְטִיעוּתַיי. וְהוּא אוֹמֵר. אֵינִי יוֹדֵעַ. חַיָיב. אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לַהֲרוֹג וְלַקּוּץ. הוֹלְכִין אַחַר רוֹב נְטִיעוֹת. מָה הוּא. הוֹלְכִין אַחַר רוֹב נְטִיעוֹת. אָמַר רִבִּי חַגַּיי אִין הֲוָה תוֹרֵיהּ נַגְחָן הוּא מַר לֵיהּ. אִם הָיוּ נְטִיעוֹתָיו בְּטֵילוֹת הוּא מַר לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אִין אוֹמֵר בְּמָמוֹן. מֵאַחַר דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לַהֲרוֹג וְלַקּוּץ. אַף עַל גַּו דּוּ אֲמַר לֵיהּ. לֹא הָרַגְתִּי וְלֹא קָצַצְתִּי. פָּטוּר.

HALAKHAH: “I am putting an oath on you,” etc. It was stated: Rebbi Yose the Galilean says, why does the verse say, and he is a witness, or saw, or knew, etc.? I said this only for testimony which may be accepted about knowing without seeing, or seeing without knowing. How is knowing without seeing in monetary claims? “Give me my 200 zuz which you are holding.” “I do not have anything of yours.” “But did you not confess before X and Y”? “They should testify and I shall pay.” This refers to knowing without seeing. They came and said, whether he confessed to him or whether he robbed him, we do not know. Whether he gave him a loan we do not know. How is seeing without knowing in monetary claims? “Give me my 200 zuz which you are holding.” “I do not have anything of yours.” “But did I not count them for you in a meeting with X and Y”? “They should testify and I shall pay.” This refers to seeing without knowing. They came and said, whether he counted for him or whether he robbed him, we do not know. Whether he took a loan from him, we do not know. “Give me the fine for my daughter which you owe me.” But he says, “I never in my life was found liable for a fine.” Witnesses testify that he was found liable for a fine, but we do not know whether the fine was for his daughter or the fine for another woman. “You raped or you seduced my daughter.” But he says, “I never in my life did rape or seduce a woman.” Witnesses testify that he raped a woman, but we do not know whether it was his daughter or another woman. “You killed my ox and cut down my orchard.” But he says, “I do not know.” He is liable. “You told me to kill and cut down,” one follows the majority of orchards. What means, one follows the majority of orchards? Rebbi Ḥaggai said, if his ox was goring, he would have told him; if the orchard was barren, he would have told him. Rebbi Yudan said, in matters of monetary claims, since he may tell him, you told me to kill and cut down, even if he told him “I did not kill, I did not cut down,” he is not liable.

Mishnah

משנה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאֲנִי כֹהֵן שֶׁאֲנִי לֵוִי שֶׁאֵינִי בֶן גְּרוּשָׁה שֶׁאֵינִי בֶן חֲלוּצָה שֶׁאִישׁ פְּלוֹנִי כֹהֵן שֶׁאִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי שֶׁאֵינוֹ בֶן גְרוּשָׁה שֶׁאֵינוֹ בֶן חֲלוּצָה שֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי וּפִתָּה אֶת בִּתּוֹ וְשֶׁחָבַל בִּי בְנִי וְשֶׁחָבַל בִּי חֲבֵרִי וְשֶׁהִדְלִיק גְּדִישִׁי בַשַּׁבָּת הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין:

MISHNAH: “I am putting an oath on you that you should come and testify for me that I am a Cohen, that I am a Levite, that I am not the son of a divorcee, that I am not the son of a woman having received ḥalîṣah, that X raped or seduced his daughter, or that my son injured me, or that my neighbor injured me or set fire to my grain stack on the Sabbath:” these are not liable.

Halakhah

הלכה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כול׳. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כול׳. נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא לִגְזֵירָה שָׁוָה. מַה נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן תְּבִיעַת מָמוֹן וְיֵשׁ לוֹ. אַף נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן כָּאן תְּבִיעַת מָמוֹן וְיֵשׁ לוֹ.

HALAKHAH: “I am putting an oath on you,” etc. Halakhah 8: “I am putting an oath on you,” etc. A person who would sin, a person who would sin as an equal cut. Since a person who would sin which was said further on refers to an active monetary claim, also a person who would sin must refer to an active monetary claim.

מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם וכול׳. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר. אֵין מָמוֹן אֵצֶל מַכּוֹת. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי מֵאִיר דְּאָמַר. לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. מִכָּל מָקוֹם לֹא הִפְסִידוֹ מָמוֹן. כֵּיוָן דְּלָא הֲוָה בָעֵי מִיתַּן לֵיהּ וְלָא יְהַב לֵיהּ כְּמִי שֶׁהִפְסִידוֹ מָמוֹן.

“I am putting an oath on you,” etc. Does this not disagree with Rebbi Simeon ben Laqish who said, there is no money when there is flogging. He explains it following Rebbi Meїr who said, he is flogged and he pays. In any case he did not make him lose money. Is it not that since he wanted to give him but did not give to him; it is as if he made him lose money.

Mishnah

משנה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי לִיתֶּן לִי מָאתַיִם זוּז וְלֹא נָתַן לִי הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִים שֶׁאֵין חַיָיבִין אֶלָּא עַל שְׁבוּעַת מָמוֹן כַּפִּקָּדוֹן: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּשֶׁתֵּדְעוּן לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִים מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה שְׁבוּעָה לָעֵדוּת: עָמַד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִים לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין:

MISHNAH: “I am putting an oath on you that you should come and testify for me that Mr. X promised to give me 200 zuz but did not give them to me.” These are not liable since one is liable only for an (oath about) money similar to a deposit. “I am putting an oath on you, that you shall come and testify for me when you know testimony for me.” These are not liable since the oath preceded the testimony. If he stood in the synagogue and said, “I am putting an oath on you, that you shall come and testify for me if you know testimony for me.” These are not liable.

Halakhah

הלכה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כול׳. רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לִיתֵּן מַתָּנָה לַחֲבֵירוֹ וּבִיקֵּשׁ לַחֲזוֹר בּוֹ חוֹזֵר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. וְאָהֵן הִין לֹא בְצֶדֶק הוּא. וְהִין צֶדֶק אָמַר. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הִין שֶׁלְּצֶדֶק הֲוָה.

HALAKHAH: “I am putting an oath on you,” etc. Rebbi Yose, Rebbi Jacob bar Zavdi, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: If somebody wanted to change his mind after he had promised a gift to another person, he may change his mind. Rebbi Jacob bar Zavdi asked before Rebbi Abbahu: Did He not say “a true yes”? At the moment when he said it, it was a true yes.

לָמָּה. מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בָּהֶן אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין לָהֶן. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. מִשְׁכֵּן שְׁנַיִם שְׁנַיִם. אִין תֵּימַר מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בָּהֶן. יוֹדֵעַ בָּהֶן. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא דְלָא מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין לָהֶן.

Why? Because he does not know them, or because he does not intend to ask them? What is the difference between them? If he obligated them in pairs of two. If you would say because he does not know them, he knows them. Therefore the reason only can be that he does not intend to ask them.

Mishnah

משנה: אָמַר לִשְׁנַיִם מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי וְהֵם שֶׁיּוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת עֵד מִפִּי עֵד אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין:

MISHNAH: If he said to two persons, I am putting an oath on you, X and Y, that you shall come and testify for me if you know testimony for me, but they knew from another witness, or one of them was a relative or disqualified. These are not liable.

Halakhah

הלכה: אָמַר לִשְׁנַיִם מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כול׳. רִבִּי מָנָא שָׁמַע מִדְּבַתְרֵיהּ אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל. הָא לֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל חַיָיבִין. וְיוֹדֵעַ הוּא בְהוֹן. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין לָהֶן. רִבִּי יוֹסֵי שָׁמַע לָהּ מִקַּדְמִיתָא. מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה שְׁבוּעָה לָעֵדוּת. הָא לֹא קָדְמָה שְׁבוּעָה לָעֵדוּת חַיָיבִין. וְיוֹדֵעַ הוּא בְהוֹן. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין לָהֶן.

HALAKHAH: “If he said to two persons, I am putting an oath on you,” etc. Rebbi Mana understood it from the following, “or one of them was a relative or disqualified.” Therefore, unless one of them was a relative or disqualified, they are liable. And he knows who they are. Therefore the reason can only be that he does not intend them. Rebbi Yose understood it from the preceding, “since the oath preceded the testimony.” Therefore, if the oath did not precede the testimony, they are liable. And he knows who they are. Therefore the reason can only be that he does not intend them.

Mishnah

משנה: שִׁילַּח בְּיַד עַבְדּוֹ אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶן הַנִּתְבָּע מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לֹו עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּהוּ הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי הַתּוֹבֵעַ:

MISHNAH: If he sent through his slave or the defendant said to them, “I am putting an oath on you that you shall come and testify for him,” they are not liable unless they hear from the mouth of the claimant.

Halakhah

הלכה: שִׁילַּח בְּיַד עַבְדּוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אִם לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲווֹנוֹ. לֹא. מִפִּי הַתּוֹבֵעַ. מַתְנִיתִין צְרִיכָה לְמַה דְאָמַר רִבִּי לָעְזָר וּמַה דָמַר רִבִּי לָעְזָר צְרִיכָה לְמַתְנִיתִין. אִילּוּ תַנִּינָן וְלֹא תַנָּא רִבִּי לָעְזָר הֲוִינָן אָמְרִין. יִשְׁמְעוּ מִפִּי הַתּוֹבֵעַ וְלֹא נִשְׁבְּעוּ לַנִּתְבָּע חַיָיבִין. הֲוֵי צוֹרְכָה לְמַה דָמַר רִבִּי לָעְזָר. אִילּוּ תַנָּא רִבִּי לָעְזָר וְלֹא תַנִּינָן הֲוִינָן מָרִין. יִשְׁמְעוּ מִפִּי הַנִּתְבָּע וְלֹא נִשְׁבְּעוּ לַתּוֹבֵעַ חַיָיבִין. הֲוֵי צוֹרְכָה לְמַתְנִיתִין וּצְרִיכָה לְמַה דָמַר רִבִּי לָעְזָר עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי הַתּוֹבֵעַ וְיִשְׁבְּעוּ לַתּוֹבֵעַ.

HALAKHAH: “If he sent through his slave,” etc. Rebbi Eleazar said, why does the verse say, if he does not tell, he has to carry his iniquity? Not, from the mouth of the claimant. Our Mishnah needs what Rebbi Eleazar said, and what Rebbi Eleazar said needs our Mishnah. If we had stated but Rebbi Eleazar had not stated, we would have said that they are liable if they had heard from the claimant but had sworn to the defendant. Therefore what Rebbi Eleazar said is necessary. If Rebbi Eleazar had stated but we had not stated, we would have instructed that they are liable if they heard it from the defendant but had sworn to the claimant. Therefore one needs our Mishnah and needs what Rebbi Eleazar said, only if they heard from the claimant and swore to the claimant.

Mishnah

משנה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם אוֹסֶרְכֶם אָנִי הֲרֵי אֵלּוּ חַיָיבִין. בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין. באל״ף דל״ת ביו״ד ה״א בְּשַׁדַּי בִּצְבָאוֹת בְּחַנּוּן וְרַחוּם בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וּבְכָל הַכּנּוּיִין הֲרֵי אֵלּוּ חַיָיבִין. הַמְקַלֵּל בְּכוּלָּן חַיָיב דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. הַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ בְּכוּלָּן חַיָיב דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. הַמְקַלֵּל עַצְמוֹ וַחֲבֵירוֹ בְּכוּלָּן עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. יַכְּכָה אֱלֹהִים וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים זוֹ הִיא אָלָה הַכְּתוּבָה בַתּוֹרָה. וִיבָרֶכְךָ וְיֵיטִיב לָךְ רִבִּי מֵאִיר מְחַיֵיב וְרִבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר:

MISHNAH: “I put an oath upon you, I command you, I bind you,” these are liable. “By Heaven and Earth,” they are not liable. “By א-ד, by י-ה, by the Almighty, by Sabaoth, by the Gracious and Merciful, by the Forbearing and Most Benevolent,” and all substitute names, they are liable. One who curses by any of these is liable, the words of Rebbi Meїr; but the Sages declare him not liable. One who curses his father or mother by any of these is liable, the words of Rebbi Meїr; but the Sages declare him not liable. One who curses himself or another person by any of these violates a prohibition. “May God punish you, so may God punish you,” this is the imprecation mentioned in the Torah. “May He not punish you, may He bless you, may He do well with you,” Rebbi Meїr declares liable but Rebbi Jehudah declares not liable.

Halakhah

הלכה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כול׳ עַד סוֹפָהּ. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם סְתָם. חַיָיבִין. אוֹסֶרְכֶם אָנִי כּוֹבֶלְכֶם אָנִי. חַיָיבִין.

HALAKHAH: “I put an oath upon you,” etc. to the end. “I put an oath upon you” without addition, they are liable. “I am binding you, I am roping you in,” they are liable.

רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי כְּמַתְנִיתִין. וְאִית דָּמְרִין רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתִין. רִבִּי מֵאִיר מְחַיֵיב וְרִבִּי יוּדָה פּוֹטֵר. רִבִּי מֵאִיר כְדַעְתֵּיהּ וְרִבִּי יוּדָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. קִילְּלָם בְּכִנּוּי רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.

Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yannai, as our Mishnah. But some say, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan, so is our Mishnah: “Rebbi Meïr declares liable but Rebbi Jehudah declares not liable.” Rebbi Meїr follows his own opinion and Rebbi Jehudah follows his own opinion, as we have stated: “If he cursed them by a substitute name, Rebbi Meїr declares him guilty but the Sages free him from prosecution.”

הַמְקַלֵּל עַצְמוֹ וַחֲבֵירוֹ בְּכוּלָּן עוֹבֵר בְּלָאו. מָהוּ לִלְקוֹת. חֲבֵרַיָיא אָמְרֵי. אֵין לוֹקֶה. אֲמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי. לָמָּה. שֶׁהוּא לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. וַהֲרֵי הַמֵּמִיר וְהַנִּשְׁבָּע לַשֶׁקֶר לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא.

“One who curses himself or another person by any of these violates a prohibition.” What about flogging? The colleagues say, he cannot be flogged. Rebbi Yose said to them, why? Because it is a prohibition not involving an action. But is not one who substitutes and one who swears falsely also a prohibition which involves no action?

רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי מֵאִיר הִיא דְאָמַר. מִמַּשְׁמַע לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵין. אַל יַכְּכָה אִם תָּבוֹא וּתְעִידֵינִי. הָא אִם לֹא תָבוֹא וּתְעִידֵינִי יַכְּכָה. אֵין לִי אֶלָּא אָלָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ שְׁבוּעָה. מְנַיִין שֶׁאֵין עִמָּהּ שְׁבוּעָה כְּשֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ שְׁבוּעָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׁמְעָה אָלָה וְשָׁמְעָה קוֹל. לַעֲשׂוֹת שֶׁאֵין עִמָּהּ אָלָה כְּשֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ אָלָה. הָא אָלָה בְלֹא שְׁבוּעָה לֹא. רִבִּי יָסָי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא שַׁנְיָיא. הִיא אָלָה בְלֹא שְׁבוּעָה הִיא כִּשְׁבוּעָה בְלֹא אָלָה.

Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi Meïr is the one who says that out of a negative one understands a positive. “May He not punish you if you come and testify for me.” Therefore, if you do not come and testify for me He shall punish you. There is not only an imprecation accompanied by an oath. From where one not accompanied by an oath be like one which is accompanied by an oath? The verse says, and heard an imprecation, and heard a voice, to make one without imprecation like one with an imprecation. Therefore not an imprecation without an oath. Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: There is no difference; an imprecation without oath is the same as an oath without an imprecation.