שקלים ב׳Shekalim 2

Mishnah

משנה: מְצָרְפִין שְׁקָלִים דַּרְכּוֹנוֹת מִפְּנֵי מַשּׂוֹי הַדֶּרֶךְ. כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ שׁוֹפָרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ כָּךּ הָיוּ בַּמְּדִינָה. בְּנֵי הָעִיר שֶׁשִּׁילְחוּ אֶת שִׁקְלֵיהֶן וְנִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ אִם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה נִשְׁבָּעִין לַגִּזְבָּרִים וְאִם לָאו נִשְׁבָּעִין לִבְנֵי הָעִיר וּבְנֵי הָעִיר שׁוֹקְלִין תַּחְתֵּיהֶן. נִמְצָאוּ אוֹ שֶׁהֶחֱזִירוּם הַגַּנָּבִים אֵילּוּ וָאֵילּוּ שְׁקָלִים וְאֵין עוֹלִין לָהֶן לְשָׁנָה הַבָּאָה:

MISHNAH: One consolidates sheqalim to darics because of the difficulty of transport. Just as there were horns in the Temple, so were in the countryside. If the people of a city sent their sheqalim and these were stolen or lost, if the sums were disbursed they will have to swear to the Temple custodians, otherwise they will have to swear to the city dwellers who have to replace them by new sheqalim. If they were found or the thieves returned them, both are sheqalim and cannot be credited for the coming year.

Halakhah

הלכה: מְצָרְפִין שְׁקָלִים דַּרְכּוֹנוֹת כול׳. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָן מַרְגָּלִית. שֶׁמְּא תָזִיל הַמַּרְגָלִית וְנִמְצָא הַהֶקְדֵּשׁ מַפְסִיד. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. וְכוּלָּן נִפְדִּין בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶסֶף חוּץ מִן הַשְּׁקָלִים. [וְאֵין פּוֹדִין בְּכֵלִים]. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. שֶׁמָּא יָזִילוּ הַכֵּלִים וְנִמְצָא הַהֶקְדֵּשׁ מַפְסִיד. וְהָכָא שֶׁמָּא תָזִיל הַמַּרְגָלִית וְנִמְצָא הַהֶקְדֵּשׁ מַפְסִיד.

HALAKHAH: “One consolidates sheqalim to darics,” etc. Should one exchange them for a pearl? Perhaps the pearl would lose in value and the Temple treasury would suffer damage. As we have stated there, “All can be redeemed by money or monies-worth except for sheqalim” [and one does not redeem by implements;] and Rebbi Samuel bar Rav Isaac said, perhaps the implements would lose in value and the Temple treasury would suffer damage. Also here, perhaps the pearl would lose in value and the Temple treasury would suffer damage.

מַתְנִיתָא בִתְקֵלִין חַדְּתִין. אֲבָל בִּתְקֵלִין עַתִּיקִין לָא בְדָא. וְתַנֵּי כֵן. עַתִּיקִין בַּמִּקְדָּשׁ. אֵין עַתִּיקִין בַּמְּדִינָה. מַתְנִיתָא בִשׁוֹמֵר חִנָּם. אֲבָל בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר לֹא בְדָא. אָמַר רַב אַבָּא. וַאֲפִילוּ תֵימַר בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר. נִגְנְבוּ. בְּלֵיסְטֵיס מְזוּיָין. אָבְדוּ. כְּמִי שֶׁטָּבְעָה סְפִינָּתוֹ בַיָּם. אָמַר רִבִּי יוּסְטָא בֵּירִבִּי סִימוֹן. אַתְיָיא כְּמָאן דְּאָמַר. תּוֹרְמִין עַל הַגָּבוּי וְעַל הֶעָתִיד לְהִיגָּבוֹת. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. אֵין תּוֹרְמִין לֹא עַל הַגָּבוּי וְלֹא עַל הַמְמוּשְׁכָּן. לֹא בְדָא.

The Mishnah is about new sheqalim, but not about old sheqalim. And it was stated so: Old ones in the Temple, no old ones in the countryside. The Mishnah is about an unpaid trustee, but not about a paid keeper. Rav Abba said, even if you say about a paid keeper, if they were stolen, by an armed robber, if the were lost, as when his ship sank at sea. Rebbi Justus ben Rebbi Simon said, it follows him who said, one disburses on the account of what was collected and what was to be collected, but not following him who said one does not disburse on basis of what was collected nor what was secured by pledges.

בְּנֵי הָעִיר שֶׁשִּׁילְחוּ אֶת שִׁקְלֵיהֶן. נִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. קֳדָשִׁים שֶׁהוּא חַיָיב בַּאֲחֵרִיּוּתָן כִּנְכָסָיו הֵן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מִשּׁוּם שְׁבוּעַת תַּקָּנָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. נִשְׁבָּעִין לִבְנֵי הָעִיר וּבְנֵי הָעִיר שׁוֹקְלִין תַּחְתֵּיהֶן. הָדָא הִיא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. מִשֵּׁם שְׁבוּעַת תַּקָּנָה. אַף עַל פִּי שֶׁקִּיבְּלוּ בְנֵי הָעִיר לְשַׁלֵּם אֵין הַהֶקְדֵּשׁ יוֹצֵא בְלֹא שְׁבוּעָה.

“If the people of a city sent their sheqalim and these were stolen or lost.” Rebbi Eleazar said, this is Rebbi Simeon’s, since Rebbi Simeon said, sancta for whose alienation he is responsible are like his own property. Rebbi Joḥanan said, it is everybody’s opinion, because of an instituted oath. Rebbi Joḥanan’s opinion is understandable; “they have to swear to the city dwellers who have to replace them by new sheqalim.” Is that Rebbi Simeon’s? Even though the city dwellers agreed to pay, Temple property cannot be released without an oath.

הִפְרִישׁ שִׁקְלוֹ וְאָבַד. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חַיּיָּב בָּאַחֵרָיוּתוֹ עַד שֶׁיִּמְסוֹר לַגִּיזְבָּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. הֶקְדֵּשׁ בִּרְשׁוּת הַגָּבוֹהַּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. נִשְׁבָּעִין לִבְנֵי הָעִיר וּבְנֵי הָעִיר שׁוֹקְלִין תַּחְתֵּיהֶן. [עוֹד] הִיא מִשֵּׁם שְׁבוּעַת תַּקָּנָה.

Somebody put aside his sheqel and it was lost. Rebbi Joḥanan said, he is responsible for its alienation until he delivers to the Temple trustee. Rebbi Simeon ben Laqish said, Temple property is Heaven’s at any place where it may be. A Mishnah disagrees with Rebbi Simeon ben Laqish: “they have to swear to the city dwellers who have to replace them by new sheqalim..” Still this is because of a regulation oath.

תַּנֵּי הָרִאשׁוֹנִים נוֹפְלִין לְתְקְלִין חַדְּתִין וְהַשְּׁנִיִים נוֹפְלִים לְתִקְלִין עֲתִיקִין. אֵילּוּ הֵן הָרִאשׁוֹנִים וְאֵילּוּ הֵן הַשְּׁנִיִים. רִבִּי פִּינְחָס בֵּירִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי אַבָּא מָרִי. חַד אָמַר. אֵילּוּ שֶׁשִּׁילְחוּ בְנֵי הָעִיר תְּחִילָּה. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֵילּוּ שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵי גִיזְבָּרִין תְּחִילָּה.

It was stated: The first ones fall to the new sheqalim, the second ones to the old sheqalim. Which ones are first and which ones are second? Rebbi Phineas ben Rebbi Ḥananiah and Rebbi Abba Mari. One said, those that the city dwellers sent first, but the other one said, those which came in to the hands of the Temple trustees first.

Mishnah

משנה: הַנּוֹתֵן שִׁקְלוֹ לַחֲבֵירוֹ לִשְׁקוֹל עַל יָדוֹ וּשְׁקָלוֹ עַל יְדֵי עַצְמוֹ אִם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה מָעַל. הַשּׁוֹקֵל שִׁקְלוֹ מִן הַהֶקְדֵּשׁ וְנִתְרְמָה הַתְּרוּמָה וְקָרְבָה הַבְּהֵמָה מָעַל. מִמַּעֲשֵׁר שֵׁנִי וּמִדְּמֵי שְׁבִיעִית יֹאכַל כְּנֶגְדָּן:

MISHNAH: If one gives his sheqel to another person to deliver it for him but that one uses it for himself, if the sums were disbursed he committed me`ilah. If somebody pays his sheqel from Temple money, if the sums were disbursed and the animal sacrificed he committed me`ilah. From Second Tithe or Sabbatical money, he shall eat correspondingly.

Halakhah

הלכה: הַשּׁוֹקֵל כול׳. אֲנָן תַּנִּינָן. אִם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה. וְתַנֵּיי דְבֵית רִבִּי אִם קָרְבָה הַבְּהֵמָה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מָאן תַּנָּא. אִם קָרְבָה הַבְּהֵמָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. מִיַּד הָיָה מְקַבֵּל מָעוֹתָיו. הַכֹּהֲנִים זְרִיזִין הֵן. וְקַשְׁיָא. אִילּוּ הַגּוֹנֵב עוֹלָתוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ וּשְׁחָטָהּ סְתָם. סְתַמָּהּ לֹא לְשֵׁם הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים מְכַפֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יוּדָן. תִּיפְתָּר בִּמְסוּיָים. מִשֶּׁלְבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין וּדְחָפוֹ לַקּוּפָּה. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא לַשִׁירַיִים הֵן נוֹפְלִין. וְכִי יְשׁ מְעִילָה בְּשִׁירַיִים. אֶלָּא כְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. מוֹעֲלִין בְּשִׁירַיִים. עוֹד הִיא בִּמְסוּיָים. מִשֶּׁלְבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין וְתוֹרְמוֹ לִשְׁמוֹ.

HALAKHAH: “He who pays the sheqel,” etc. We have stated, “if the sums were disbursed.” In the House of Rebbi it was stated, “if the animal was sacrificed.” Rebbi Eleazar said, who is the Tanna of “if the animal was sacrificed”? Rebbi Simeon, since Rebbi Simeon said, he receives his money immediately, the priests are quick. It is difficult. If somebody stole another’s elevation offering and slaughtered it without special mention, is it not without special mention atoning for the original owner? Rebbi Yudan said, explain it if it was a definite object, like that of the House of Rabban Gamliel who was taking aim throwing it into the chest. But should one not worry that maybe it will become part of the remainder; is there me`ilah for the remainder? But it must follow Rebbi Meïr, since Rebbi Meïr said, there is me`ilah for the remainder. Still if it was a definite object, like that of the House of Rabban Gamliel who was taking aim and disbursed it in his name.

מַה נֶהֱנֶה. אָמַר רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. מִכֵּיוָן שֶׁבֵּית דִּין רְאוּיִין לְמַשְׁכֵּן וְלֹא מִישְׁכֵּינוֹ כְּמִי שֶׁנֶּהֱנֶה.

How does he profit? Rebbi Abbin said in the name of the rabbis there, since the court could take a pledge from but did not take any pledge he is like one who profited.

כָּתוּב אַךְ בְּכוֹר אֲשֶׁר יְבֻכַּר לַיי בִּבְהֵמָה לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אוֹתוֹ. כָּל שֶׁהוּא קוֹדֶשׁ אֵין קְדושָּׁה חָלָה עָלָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מֵבִיא סֶלַע שֶׁלְחוּלִין וְאוֹמֵר. מָעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵן מְחוּלָלִין עַל סֶלַע זוֹ וְאוֹתָן נִתְפַּסִּין לְשֵׁם שֵׁינִי וְהַשְּׁאָר נַעֲשִׂין שְׁקָלִים.

It is written, but a firstling which is born first to the Eternal by a domestic animal no person can declare holy. No holiness can fall on anything holy. What does he do? He brings a profane tetradrachma and says, the monies of Second Tithe wherever they be are redeemed by this tetradrachma; this is designated as Second Tithe and the others are declared sheqalim.

Mishnah

משנה: הַמְכַנֵּס מָעוֹת וְאָמַר הֲרֵי אֵילּוּ לְשִׁקְלִי בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מוֹתָרָן נְדָבָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹתָרָן חוּלִין. שֶׁאָבִיא מֵהֶן שִׁקְלִי שָׁוִין שֶׁמּוֹתָרָן חוּלִין. אֵילּוּ לְחַטָּאת שָׁוִין שֶׁהַמּוֹתָר נְדָבָה. שֶׁאָבִיא מֵהֶן חַטָּאתִי שָׁוִין שֶׁהַמּוֹתָר חוּלִין: אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מַה בֵּין שְׁקָלִים לְחַטָּאת. אֶלָּא שֶׁל שְׁקָלִים יֵשׁ לָהֶן קִיצְבָה וּלְחַטָּאת אֵין לָהּ קִצְבָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף לִשְׁקָלִים אֵין לָהֶן קִיצְבָה שֶׁכְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה הָיוּ שׁוֹקְלִין דַּרְכּוֹנוֹת חָזְרוּ לִשְׁקוֹל סְלָעִים חָזְרוּ לִשְׁקוֹל טִבְעִים בִּקְּשׁוּ לִשְׁקוֹל דִּינָרִין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אַף עַל פִּי כֵן יַד כּוּלָּם שָׁוָוה. אֲבָל חַטָּאת זֶה מֵבִיא בְּסֶלַע וְזֶה מֵבִיא בִּשְׁתַּיִם וְזֶה מֵבִיא בְּשָׁלֹשׁ:

MISHNAH: If somebody collects coins and says, “these are for my sheqel,” the House of Shammai say, the excess is gift, but the House of Hillel say, the excess is profane. “That I shall take from these for my sheqel,” they agree that the excess is profane. “These are for a purification offering,” they agree that the excess is gift, “that I shall take from these for a purification offering,” they agree that the excess is profane. Rebbi Simeon said, what is the difference between sheqalim and a purification offering? It is that sheqalim have a fixed value and a purification offering has no fixed value. Rebbi Jehudah said, sheqalim also have no fixed value. When Israel returned from the Babylonian exile they gave as Temple tax darics, they continued to give sela`im, they continued to give minted coins, they wanted to give denars. Rebbi Simeon said, anyhow everybody gave the same, but for a purification offering, one brings for a tetradrachma, another for two, and still another for three.

Halakhah

הלכה: הַמְכַנֵּס מָעוֹת כול׳. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. מַה פְליגִין. בִּמְכַנֵּס פְּרוֹטְרוֹט. אֲבָל בָּאוֹמֵר. אֵילּוּ [לְשִׁקְלִי]. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהַמּוֹתָר נְדָבָה. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי בֵּיבַי בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. מַה פְלִיגִין. בִּמְכַנֵּס פְּרוֹטְרוֹט. אֲבָל בָּאוֹמֵר. אֵילּוּ. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהַמּוֹתָר חוּלִין. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי בֵּיבַי. [דִּתְנָן.] אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן. מַה בֵּין שְׁקָלִים לְחַטָּאת. אֶלָּא שֶׁהַשְּׁקָלִים יֵשׁ לָהֶן קִצְבָה וּלְחַטָּאת אֵין לָהּ קִיצְבָה. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בָּאוֹמֵר. שֶׁאָבִיא מֵהֶן שִׁקְלִי. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהַמּוֹתָר חוּלִין. אִם בָּאוֹמֵר. שֶׁאָבִיא מֵהֶם חַטָּאתִי כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהַמּוֹתָר נְדָבָה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין. בָּאוֹמֵר. אֵילּוּ שְׁקָלִים. עַל יְדֵי שֶׁקִצְוָותָן מִן הַתּוֹרָה. מוֹתָרָן חוּלִין. חַטָּאת עַל יְדֵי שֶׁאין קִצְבָתָהּ מִן הַתּוֹרָה. מוֹתָרָהּ נְדָבָה. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן לָקִישׁ. פָּתַר לָהּ בִּמְכַנֵּס פְּרוֹטְרוֹט כְּבֵית הִלֵּל. וְהָא תַנִּינָן. מוֹתַר שְׁקָלִים חוּלִּין. פָּתַר לָהּ בִּמְכַנֵּס פְּרוֹטְרוֹט וּכְבֵית הִלֵּל. וְהָא תַנִּינָן. עֲשִׂירִית הָאֵיפָה [חוּלִין]. עוֹד הוּא פָּתַר לָהּ בִּמְכַנֵּס פְּרוֹטְרוֹט וּכְבֵית הִלֵּל.

HALAKHAH: “If somebody collects coins,” etc. Rebbi Yose in the name of Rebbi Eleazar, where do they disagree? If he collects small change. But if he says, these [are for my sheqel], everybody agrees that the excess is gift. Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Bevai in the name of Rebbi Eleazar, where do they disagree? If he collects small change. But if he says, these, everybody agrees that the excess is profane. Rebbi Ḥizqiah said, a Mishnah supports Rebbi Bevai, [as we have stated]: “Rebbi Simeon says, what is the difference between sheqalim and purification offerings? It is that sheqalim are a fixed sum but purification offerings have no fixed price.” Where do we hold? If about one who says, “that I shall bring my sheqel from these,” everybody agrees that the excess is profane. If about one who says, “that I shall bring my purification offering from these,” everybody agrees that the excess is gift. But we must deal with the case of one who says “these sheqalim”, since from the Torah they are a fixed amount the excess is profane, “purification offerings”, since their value is not a fixed amount from the Torah the excess is gift. How does Rebbi Simeon ben Laqish treat this? He explains it, if he collects small change following the House of Hillel. But did we not state, “the excess of sheqalim is profane”? He explains it, if he collects small change following the House of Hillel. But did we not state, “the excess of the tenth of an ephah” [is profane]? Still he explains it if he collects small change following the House of Hillel.

הַמַּפְרִישׁ שִׁקְלוֹ וְסָבוּר שֶׁהוּא חַיָיב וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ חַיָיב. לֹא קָדַשׁ. הַמַּפְרִישׁ שְׁנַיִם וְסָבוּר שֶׁהוּא חַיָיב שְׁנַיִם וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אֶחָד. אוֹתוֹ הַשֵּׁינִי מָה אַתְּ עֲבַד לֵיהּ. [נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הִפְרִישׁ חַטָּאתוֹ] סָבוּר שֶׁהוּא חַיָיב וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ חַיָיב. לֹא קָדְשָׁה. הִפְרִישׁ שְׁתַּיִם וְסָבוּר שֶׁהוּא חַיָיב שְׁתַּיִם וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אוֹתָהּ הַשְּׁנִיָיה מָה אַתְּ עֲבַד לָהּ. (בָּאוֹמֵר) [אֶלָּא רוֹעָה. הָכָא נַמֵּי אֵלּוּ לִנְדָבָה. הֵיאַךְ אַתָּה אוֹמֵר] אֵילּוּ.

If somebody put aside his sheqel in the belief that he owed it and it turned out that he did not owe, it was not dedicated. If he put aside two in the belief that he owed twice and it turned out that he owed only once, how do you treat the second? As one who believed that he owed it and it turned out that he did not owe, or as one who said “these”?

שֶׁכְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה הָיוּ שׁוֹקְלִין דַּרְכּוֹנוֹת. דֵּינָרִין. חָזְרוּ לְשְׁקוֹל סְלָעִים. כִּשְׁמוּעָן. חָזְרוּ לִשְׁקוֹל טִיבְעִין. פַּלְגֵי סִילְעִין. בִּיקְּשׁוּ לִשְׁקוֹל דִּינָרִין. קָרָטִין. וְלֹא קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. מִן הָדָא. וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת לָתֵת שְׁלִשִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ. רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. מִיכָּן שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְשַׁלֵּשׁ שִׁקְלוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים בַַּשָּׁנָה. מִיכָּן שֶׁאֵין מַטְרִיחִין עַל הַצִּיבּוּר יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה פְעָמִים בַּשָּׁנָה. אָמַר רִבִּי אַבִּין. מִיכָּן לְשָׁלֹשׁ סְאִין. מִיכָּן לְשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת. מִיכָּן לְשָׁלֹשׁ אַפְרָשׁוֹת.

“When Israel returned from the Babylonian exile they gave as Temple tax darics,” denars, “they continued to give sela`im,” as their meaning, “they continued to give minted coins,” half tetradrachmas, they wanted to give denars,” quarters, but these were not accepted by the following: and we accepted for us as commandment to give a sheqel three times in the year for the service in our God’s House. Rebbi Ḥilkiah in the name of Rebbi Aḥa: From here that a person has to give his sheqel three times a year; <from here that a person is responsible for the alienation of his sheqel three times a year;> from here that one does not importune people more than three times a year. Rebbi Abbin said, from here the three se`ah, from here the three boxes, from here the three collection times.

כְּתִיב זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים וגו׳. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה. חַד אָמַר. לְפִי שֶׁחָטְאוּ בְמַחֲצִית הַיּוֹם יִתְנוּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל. וְחָרָנָה אָמַר. לְפִי שֶׁחָטְאוּ בְשֵׁשׁ שָׁעוֹת יִתְנוּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל דַּעֲבַד שִׁיתָּא גְרַמָּסִין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּירִבִּי נְחֶמְיָה בְשֵׁם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי. לְפִי שֶׁעִיבְּרוּ עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּיבְּרוֹת יְהֵא נוֹתֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד עֲשֶׂרֶת גֵּרָה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לְפִי שֶׁמָּכְרוּ בְכוֹרָהּ שֶׁל רָחֵל בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף יְהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד [פוֹדֶה אֶת] בְּנוֹ בְכוֹרוֹ בּעֶשְׂרִים כֶּסֶף. רִבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. לְפִי שֶׁמָּכְרוּ בְכוֹרָהּ שֶׁל רָחֵל בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף וְנָפַל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן טִבַּע לְפִיכַךְ יְהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן שִׁקְלוֹ טִבַּע.

It is written: This they shall give, everybody who violated the Commandments. Rebbi Jehudah and Rebbi Neḥemiah. One said, because they sinned in the middle of the day they shall give half a sheqel; but the other said, because they sinned in the sixth hour they shall give half a sheqel; which is worth six grams. Rebbi Joshua the son of Rebbi Neḥemiah in the name of Rebbi Joḥanan ben Zakkai: Because they transgressed the Ten Commandments, each of them shall give ten gerah. Rebbi Berekhiah, Rebbi Levi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: Because they sold Rachel’s firstborn for twenty pieces of silver; each of them shall redeem his firstborn with twenty pieces of silver. Rebbi Phineas in the name of Rebbi Levi: Because they sold Rachel’s firstborn for twenty pieces of silver and each of them received a minted coin, each of them shall give a minted coin as his sheqel.

Mishnah

משנה: מוֹתַר שְׁקָלִים חוּלִין. מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מוֹתַר קִינֵּי זָבִים קִינֵּי זָבוֹת קִינֵּי יוֹלְדוֹת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת מוֹתָרָן נְדָבָה. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא בָּא לְשֵׁם חֵטּ ומִשֵּׁם אַשְׁמָה מוֹתָרָן נְדָבָה. מוֹתַר עוֹלָה לָעוֹלָה. מוֹתַר מִנְחָה לַמִּנְחָה. מוֹתַר שְׁלָמִים לַשְּׁלָמִים. מוֹתַר פֶּסַח לַשְּׁלָמִים. מוֹתַר נְזִירִים לַנְּזִירִים. מוֹתַר נָזִיר לַנְּדָבָה.

MISHNAH: The excess of sheqalim is profane. The excess of a tenth of an ephah, the excess of nests of male sufferers from gonorrhea, the nests of female sufferers from flux, the nests of women after childbirth, or purification offerings, or reparation offerings, their excesses are gift. This is the principle: of anything brought for a sin or as reparation the excess is gift. The excess of elevation sacrifices is for elevation sacrifices, the excess of flour offerings is for flour offerings, the excess of well-being sacrifices is for well-being sacrifices, the excess of Pesaḥ is for well-being sacrifices. The excess of nezirim is for nezirim, the excess of a nazir is for gift.

Halakhah

הלכה: מוֹתַר שְׁקָלִים חוּלִין כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹסָה. עַד דַּאֲנָא תַמָּן שְׁמָעִית קָל רַב יְהוּדָה שְׁאַל לִשְׁמוּאֵל. הִפְרִישׁ שִׁקְלוֹ וָמֵת. אֲמַר לֵיהּ. יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹתַר שְׁקָלִים חוּלִין. מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מוֹתַר קִינֵּי זָבִים קִינֵּי זָבוֹת מוֹתַר קִינֵּי יוֹלְדוֹת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת מוֹתָרָן נְדָבָה. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. פָּתַר לָהּ מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל.

HALAKHAH: “The excess of sheqalim is profane,” etc. Rebbi Yasa said, when I still was there, I heard the voice of Rav Jehudah asking Samuel, if somebody had set his sheqel apart and died? He told him, they shall fall to gift. The excess of his tenth of an ephah, Rebbi Joḥanan said, one shall bring them to the Dead Sea. Rebbi Eleazar said, it shall fall to gift. The Mishnah disagrees with Rebbi Joḥanan: “The excess of sheqalim is profane The excess of a tenth of an ephah, the excess of nests of male sufferers from gonorrhea, the nests of female sufferers from flux, the nests of women after childbirth, or purification offerings, or reparation offerings, the excesses are gift.”. What does Rebbi Joḥanan do with this? He explains it as excess from the tenth of an ephah of the purification offering of any one in Israel.

רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עַל דָּעֲלִי אָבָּא בַּר בָּא. דְּאִינּוּן אָמְרִין. מְנַיִין שֶׁהַפֶּסַח מִשְׁתַּנֶּה לְשֵׁם שְׁלָמִים. תַּלְמוּד לוֹמַר. אִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים. כָּל שֶׁהוּא מִן הַצֹּאן בָּא שְׁלָמִים. הָתִיבוּן. הֲרֵי עוֹלָה מִן הַצֹּאן. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הַצֹּאן. יָצָאת עוֹלָה שֶׁהִיא בָאָה אֲפִילוּ מִן הַבָּקָר. הָתִיבוּן. הֲרֵי אָשָׁם. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. מִן הַצֹּאן. דָּבָר שֶׁהוּא בָּא מִכָּל הַצֹּאן. יָצָא אָשָׁם שֶׁאֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הָאֵלִים בִּלְבַד. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. (מִלְּרַבּוֹת) [מִן לְמָעֵט]. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. (מִלְּמָעֵט) [לְרַבּוֹת]. אָמַר רִבִּי מָנָא. (מִיעֲטוֹ) [הָכָא נַמֵּי מִן לְמָעֵט. מִיעוט שֶׁאֵינוֹ בָא בֶּן שְׁנֵי שָׁנִים. מִיעוט שֶׁאֵינוֹ בָא נְקֵבָה. וְגַבֵּי אָשָׁם נַמֵּי מִן לְמָעֵט הוּא.] שֶׁאֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הָאֵלִים בִּלְבַד. הָתִיבוּן. וְהָכְתִיב וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים לְעוֹלָה. מֵעַתָּה מוֹתַר הַפֶּסַח בָּא עוֹלָה. אָמַר רִבִּי אָבּוּן. מְשַׁנִּין דָּבָר שֶׁהוּא לַאֲכִילָה לְדָבָר שֶׁהוּא לַאֲכִילָה וְאֵין מְשַׁנִּין דָּבָר שֶׁהוּא לַאֲכִילָה לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ לַאֲכִילָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מְשַׁנִּין קֳדָשִׁים קַלִּים לְשֵׁם קֳדָשִׁין קַלִּין וְאֵין מְשַׁנִּין קֳדָשִׁים קַלִּין לְשֵׁם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עַל דָּאעֲלִי רִבִּי חֲנִינָה. דְּאִינּוּן אָמְרִין. אֵין הַפֶּסַח מִשְׁתַּנֶּה לְשֵׁם שְׁלָמִים אֶלָּא אִם כֵּן שְׁחָטוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים. וַאֲנִי אוֹמֵר. אֲפִילוּ שְׁחָטוֹ לְשֵׁם עוֹלָה. אָמַר רִבִּי אִילָא. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. אִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים. כֹּל שֶׁהוּא זֶבַח בָּא שְׁלָמִים. וּמִשְׁתַּנֶּה לְמַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל. הֵיךְ עֲבִידָה. שְׁחָטוֹ לְשֵׁם עוֹלָה עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמוֹ לְמָחָר. מִכָּל מָקוֹם פָּסוּל הוּא. אִין תֵּימַר. מִשְׁתַּנֶּה לְמַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל. פִּיגּוּל. אִין תֵּימַר. אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה לְמַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל. פָסוּל.

Rebbi Joḥanan said, about this Abba bar Abba enlightened me, for they are saying, from where that Pesaḥ is changed into the denomination of well-being sacrifices? The verse says, and if his sacrifice be from small cattle as meal well-being offering; anything from small cattle comes as well-being offering. They objected, is there not an elevation offering from small cattle? Anything which only comes from small cattle; this eliminates the elevation offering which even may come from large cattle. They objected, is there not reparation offering? Rebbi Abun bar Cahana said, “ from small cattle”. this eliminates the reparation offering, which only comes from rams. Everywhere you are saying that מִן (is to include) [is to exclude], but here you are saying that (מִן is to exclude) [is to include]. Rebbi Mana said, (it excludes it,) [here also מִן is to exclude: It excludes in that it may not be brought two years old; it excludes that it cannot be brought female; and for a reparation offering also it excludes] since it only comes from rams. They objected, is there not written, and if his sacrifice be from small cattle, from sheep or goats, as elevation offering; then excess Pesaḥ should become elevation offering? Rebbi Abun said, one changes something to be eaten into something to be eaten, but one does not change something to be eaten into something not to be eaten. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, one changes simple sancta into simple sancta, but one does not change simple sancta into most holy sacrifices. Rebbi Joḥanan said, about what Rebbi Ḥanina enlightened, that they are saying, Pesaḥ is changed into a well-being offering only if he slaughtered it for the purpose of well-being offering; but I am saying, even for the purpose of an elevation offering. Rebbi Illa said, the reason of Rebbi Joḥanan: And if his sacrifice be from small cattle as meal well-being offering; anything to be consumed as sanctum is a well-being offering. Does it change with respect to disqualifying thoughts? How is this? If he slaughtered it for the purpose of an elevation offering in order to pour its blood the next day. In any case, it is disqualified. If you are saying that it changes with respect to disqualifying thoughts, it is piggul. If you are saying that it does not change with respect to disqualifying thoughts, it is disqualified.

לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם נַעֲשֶׂה כְשׁוֹחְטוֹ לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִשְׁתִיקָה וְהוּא כָשֵׁר. אָמְרוּ לֵיהּ. וְאִם כֵּן הוּא אֲפִילוּ שְׁחָטוֹ לִשְׁמוֹ לִזְרוֹק דָּמוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ יֵעָשֶׂה מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה כְשׁוֹחְטוֹ לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ וִיהֵא כָשֵׁר. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. מָאן אָמַר בִּשְׁתִּיקָה כָשֵׁר. אוֹ נֹאמַר. בִּשְׁתִּיקָה פָּסוּל.

For its purpose and not for its purpose on the other days of the year? Rebbi Abun bar Ḥiyya in the name of Samuel bar Abba: Since it is left without a name it is as if from the start he slaughtered for its purpose and not for its purpose in silence and is qualified. They said to him. if it is so, even if he slaughtered for its purpose to pour the blood not for its purpose it should be treated as if from the start he slaughtered for its purpose and not for its purpose in silence and be qualified. Rebbi Abba Mari said, who says that in silence it is qualified? Or may we say, in silence it is disqualified?

רַב חִסְדָּא אָמַר. וְהוּא שֶׁקָּרְבָה חַטָּאתוֹ בַסּוֹף. אֲבָל אִם קָרְבוּ שְׁלָמִים בַּסּוֹף מוֹתָרָן שְׁלָמִים. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וַאֲפִילוּ קָרְבוּ שְׁלָמִים בַּסּוֹף הֲלָכָה אַחַת הִיא בְנָזִיר שֶׁתְּהֵא מוֹתָרָהּ נְדָבָה. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי זְעוּרָה. אֲפִילוּ הֵן מָעוֹת סְתוּמִין. כָּל שֶׁדְּמֵי חַטָּאוֹת מֵיתוֹת מְעוּרָבוֹת בָּהֵן. וַאֲפִילוּ הִפְרִישׁ דְּמֵי חַטָּאוֹת מֵיתוֹת מִתּוֹכָהּ מָעוֹת סְתוּמִין הֵן. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרַב חִסְדָּא. אֵילּוּ לְחַטָּאתִי וְהַשְּׁאָר לִשְׁאָר נְזִירוּתִי. וָמֵת. מוֹעֲלִין בְּכוּלָּן וְאֵין מוֹעֲלִין מִקְצָתָן. וְלֹא אָמַר. אִם מַתִּי יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

Rav Ḥisda said, only if his purification offering was presented last. But if his well-being offering was presented last, what is left over is for a well-being offering. Rebbi Ze`ira said, even if his well-being offering was presented last, it is a general rule for a nazir that his leftover be for the gift account. A baraita supports one and a baraita supports the other. A baraita supports Rebbi Ze`ira: “The following are not designated monies: any which contain money for purification offerings should be left to die. Even if he designated money for purification offerings that should be left to die, it remains not designated.” A baraita supports Rav Ḥisda: “This is for my purification offering and the rest for my nezirut. Then he died. One commits larceny with all of them but not with part of them.” It does not say, when he died it should be given to the gift account100.

רַב חִסְדָּא אָמַר. מוֹתַר לַחְמוֹ שֶׁלְנָזִיר יִירְקָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְיֵאוּת. לְהַקְרִיבוֹ בִפְנֵי עַצְמוֹ אֵין יָכוֹל. שֶׁאֵין לְךָ לֶחֶם קָרֵב לְעַצְמוֹ. לְהַקְרִיבוֹ עִם נְזִירוּת אֲחֶרֶת אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁאֵין לָךְ נְזִירוּת בָּאָה בְלֹא לֶחֶם. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר מוֹתַר לַחְמוֹ שֶׁלְנָזִיר יִירְקָב. סָבְרִין מֵימַר. הוּא לַחְמוֹ הוּא מוֹתַר נְסָכָיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. מוֹתַר נְסָכָיו קָדְשֵׁי קָדָשֶׁים אִינּוּן וְיִפְּלוּ לִנְדְבָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. שְׁמוּאֵל וְרַב חִסְדָּא וְרִבִּי אֶלְעָזָר שְׁלָשְׁתָּן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. רַב חִסְדָּא אָהֵן דְּהָכָא. שְׁמוּאֵל דְּאָמַר רִבִּי יָסָא. עַד דַּאֲנָא תַמָּן שְׁמָעִית קָל רַב יְהוּדָה שְׁאַל לִשְׁמוּאֵל. הִפְרִישׁ שִׁקְלוֹ וָמֵת. אֲמַר לֵיהּ. יִפְּלוּ לִנְדָבָה. רִבִּי לָעְזָר. מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

Rav Ḥisda said, a nazir’s leftover bread shall be left to decay. Rebbi Yose said, that is correct. You cannot sacrifice it by itself since bread cannot be brought alone. You cannot sacrifice it together with another nazir’s since no nazir sacrifices without bread. Therefore, it was necessary to say that a nazir’s leftover bread shall be left to decay. They wanted to say, the same rule applies to his leftover bread as to his leftover wine offering. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, his leftover wine offering is most holy; it should be given to the gift account. In the opinion of Rebbi Yose ben Rebbi Abun, Samuel, Rav Ḥisda, and Rebbi Eleazar, all three said the same. Rav Ḥisda, as quoted here. Samuel, as Rebbi Yasa said, when I still was there, I heard the voice of Rav Jehudah asking Samuel: If he designated his sheqel and died? He said, it should be given as gift. Rebbi Eleazar: the leftover of his tenth of an ephah: Rebbi Joḥanan said, one should bring it to the Dead Sea; Rebbi Eleazar said, it should be given to the gift account..

Mishnah

משנה: מוֹתַר שְׁבוּיִים לַשְּׁבוּיִים מוֹתַר שָׁבוּי לְאוֹתוֹ שָׁבוּי. מוֹתַר עֲנִיִּים לָעֲנִיִּים מוֹתַר עָנִי לְאוֹתוֹ עָנִי. מוֹתַר הַמֵּתִים לַמֵּתִים מוֹתַר הַמֵּת לְיוֹרְשָׁיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מוֹתַר הַמֵּת יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָהוּ. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר מוֹתַר הַמֵּת בּוֹנִין לוֹ נֶפֶשׁ עַל קִבְרוֹ:

MISHNAH: The excess of monies collected for kidnap victims is for kidnap victims; the excess of monies collected for a particular kidnap victim is for this kidnap victim. The excess of monies collected for the poor is for the poor; the excess of monies collected for a particular poor person is for this poor person. The excess of monies collected for the dead is for the dead; the excess of monies collected for a particular dead is for his heirs; Rebbi Meïr says, the excess of monies collected for a particular dead shall be left until Elijah comes; Rebbi Nathan says, from the excess of monies collected for a particular dead one builds a memorial on his grave.

Halakhah

הלכה: גָּבוּ לוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁאֵין לֹו וְנִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מוֹתַר הַמֵּת לְיוֹרְשָׁיו. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי אִידִי דְחוּטְרֵיהּ. הַגַּע עַצְמָךְ דְּלָא כִוְונוּן אֶלָּא [לֵיהּ. אֲמַר] לֵיהּ. אֲנָא [לָא] אָמְרִית. אַתְּ מְנָן לָךְ.

HALAKHAH: If they collected for him presuming that he had nothing and it turned out that he had some. Rebbi Jeremiah wanted to say, the excess of monies collected for a particular dead is for his heirs. Rebbi Idi from Ḥutra said to him, think of it, did they intend only for [him? He said to him], I did [not] say this; what is your source?

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. מוֹתַר הַמֵּת יִבְנֶה לוֹ נֶפֶשׁ עַל קִבְרוֹ וְיַעֲשֶׂה לוֹ (זלח) [זִילּוּף] עַל גַּבֵּי מִיטָּתוֹ. תַּנֵּי אֵין פּוֹדִין שָׁבוּי בְשָׁבוּי וְאֵין גּוֹבִין טַלִּית בְטַלִּית. וְאֵין מַמְחִין בְּיַד פַּרְנָסִין לְכָךְ. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵין עוֹשִׂין נְפָשׁוֹת לַצַּדִּיקִים. דִּבְרֵיהֶן הֵן זִכְרוֹנָן.

“It was stated in the name of Rebbi Nathan: From the excess of monies collected for a particular dead he builds a memorial on his grave or perfume his bier. It was stated, one does not redeem a kidnap victim for another kidnap victim and one does not collect a stole for a stole, but one does not restrict the power of the administrators of charity in this.” It was stated, Rabban Simeon ben Gamliel says, one does not build mausoleums for the just; their words are their remembrance.

[רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מַסְמִיךְ וְאָזִיל עַל רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא וַהֲוָה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר חֲמִי לֵיהּ וּמִטַּמֵּר לֵיהּ מִקַּמֵּי וַאֲמַר. הָלֵין תַּרְתֵּין מִילַּיָּא הָדֵין בַּבְלָאָה עֲבִיד בֵּיהּ. חָדָא דְלָא שְׁאִיל בִּשְׁלוֹמֵיהּ וְחָדָה מִיטָּמַר. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי כָּךְ נַהֲגִין גַּבְּהוֹן. זְעִירָא לָא שְׁאִיל בִּשְׁלוּמֵיהּ דְּרַבָּה. דְּאִינּוּן נְהִגִין וּמְקַיְימִין רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ. אֲמַר לֵיהּ. מָהוּ לְמֵיעֲבַד קַמֵּי דַאֲרוּרָא צִילְמָא. אֲמַר לֵיהּ. מַה אַתְּ פְּלִיג לֵיהּ יְקָר. עֲבוֹר קַמּוֹהִי וְסַמִּי עֵינוֹיי. אֲמַר לֵיהּ. יְאוּת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲבוּד דְּלָא עֲבַר קַמָּךְ. וְעוֹד עֲבִיד הָא בַּבְלָאָה דְלָא אֲמַר שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ. נִכְנְסוּ לְפָנָיו רִבִּי אִמּי וְרִבִּי אַסִּי. אָמְרוּ לוֹ. רִבִּי. כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל טַרְסִיִּים הָיָה בְּנַגָּר שֶׁיֵּשׁ בְרֹאשׁוֹ גְלוּסְטְרָא. שֶׁנֶּחְלְקוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹסֵי עַד שֶׁקָּרְעוּ סֵפֶר תּוֹרָה בָחַמָּתָן. וְקָרְעוּ סַלְקָָא דַּעְתָּךְ. אֶלָּא שֶׁנִיקְרַע סֵפֶר תּוֹרָה. וְהָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד. וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא. אָמַר. תְּמוֹהָנִי אִם לֹא הֲוָה בֵּית הַכְּנֶסֶת זֵה עֲבוֹדָה זָרָה. וְחָזַר וְאָמַר. הָכְדֵין מֵחַבְרֵיהּ. נִיכְנַס לְפָנָיו רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָמַר לוֹ כְּתִיב כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְי אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וגו׳. וְכִי כָל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ הָיָה אוֹמֵר. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה. אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְיוֹדְעִין שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל מֹשֶׁה הִיא. אַף אַתָּה אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ. הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁתּוֹרָה שֶׁלָּךְ הִיא. אָמַר לָהֶן. מִפְּנֵי מַה אֵי אַתֵּם יוֹדְעִין לָרַצּוֹת כְּבֶן אִידִי חֲבֵירֵינוּ.

Rebbi Joḥanan was leaning on Rebbi Ḥiyya bar Abba when Rebbi Eliezer saw him and hid himself before him. He said, these two things the Babylonian does to me: First, that he does not greet me, and second, that he hides himself. Rebbi Jacob bar Idi said to him, thus they behave among themselves; Rebbi Ze`ira did not greet Rabba since they observe Boys see me and hide themselves; elders rise and stand. He asked him, may one pass by a cursed statue? He said to him, do you want to honor it? Pass it by and blind its eyes! He said to him, Rebbi Eliezer did well that he did not pass before you. The other thing the Babylonian does, that he does not mention my tradition in my name. Rebbi Immi and Rebbi Assi came to him. They said to him, Rabbi, so it happened that it was a synagogue of weavers, about a bolt topped by a lock about which Rebbi Eleazar and Rebbi Yose disagreed until they tore a Torah scroll in their rage. Would you think that they tore a Torah scroll? But that a Torah scroll was torn. There was an old man there, Rebbi Yose ben Qisma, who said, I wonder whether this synagogue will not be a place of foreign worship. He came back and asked, where is the colleague? Rebbi Jacob bar Idi came and said to him, it is written, all that the Eternal commanded to His servant Moses so Joshua commanded. When Joshua explained, did he mention every time “so said Moses”? No, he explained and they knew that it was Moses’s teaching. So also Eleazar sits and explains and everybody knows that it is your teaching. He said to them, why do you not know to pacify like our colleague Ben Idi?

וְרִבִּי יוֹחָנָן מַאי כוּלֵּי הַאי. דְּבָעֵי דְּיֵימְרוּן שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ. דְּאַף דָּוִד בִּיקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים. שֶׁנֶּאֱמַר אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִית אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה. וְכִי עָלְתָה עַל דַּעְתוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁיְּהֵא חַי וְקַיָים לְעוֹלָמִים. אֶלָּא כָךְ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֶזְכֶּה שֶׁיְּהוּ דְבָרַיי נֶאֱמָרִין בְּבָתֵּי כְנֶיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. שִׁמְעוֹן בֶּן נְזִירָא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק אָמַר. כְּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה מִפִּיו בָעוֹלָם הַזֶּה שְׂפָתָיו רוֹחֲשׁוֹת עִמּוֹ בַקֶּבֶר. שֶׁנֶּאֱמַר דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁינִים. מַה כֹמֶר שֶׁל עֲנָבִים זֶה כֵּיוָן שֶׁמַּנִּיחַ אָדָם אֶצְבָּעוֹ עָלָיו מִיַּד דוֹבֵב אַף שִׂפתּוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כֵּיוָן שֶׁאוֹמְרִין דְּבַר הֲלָכָה מִפִּיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים שִׂפְתּוֹתֵיהֶן מְרַחֲשׁוֹת עִמָּהֶן בַקֶּבֶר. מַה הֲנְָאָה לוֹ. בַּר נְזִירָא אָמַר. כְּהָדֵין דְּשָׁאתֵי קוֹנְדִּיטוֹן. רִבִּי יִצְחָק אָמַר. כְּהָדֵין דְּשָׁאת חֲמַר עָתִיק. אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ טַעֲמָא.

Why did Rebbi Joḥanan insist to require that traditions should be reported in his name? For also David begged for divine mercy in this respect, as it says, may I dwell in Your tent forever, I shall seek shelter under the cover of Your wings, Selah. Could David think of living forever? Rather, David said before the Holy One, praise to Him: Master of the World, may I have the merit that my words will be mentioned in synagogues and houses of study. What good does that do to him? Simeon, the son of the Nazir said in the name of Rebbi Isaac If a Sage’s pronouncement in matters of practice is mentioned in this world, the latter’s lips whisper with him in the grave for it is said, dripping from the lips of the sleeping ones. Like that softened bunch of grapes, if a person puts his finger on it immediately it drips, so also the lips of the just drip, for if one mentions their pronouncements in matters of practice the latter’s lips whisper in the grave. What good does that do to them? The son of the Nazir says, like one who drinks spiced wine; Rebbi Isaac said, like one who drinks old wine, even though he cannot taste it.

גִּדּוּל אָמַר. כָּאן שְׁמוּעָה בְשֵׁם אוֹמְרָהּ יִרְאֶה בַּעַל שְׁמוּעָה כְּאִילּוּ עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ. רוֹב אָדָם יִקְרָא אֶת אִישׁ חַסְדּוֹ. זֶה שְׁאָר כָּל אָדַם. וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא. זֶה רִבִּי זְעִירָא. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא. לָמָּה לִי שֶׁאֲנִי צְרִיכִין רְחוּשִׁין לִשְׁמַעְתֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת דְּהוּא גַבְרָא מְפַתְחָא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אַסִּי. חֲכִים רִבִּי לְבַר פַּתְיָיה דְאָתָא אֲמַר שְׂמוּעָתָא מִשְּׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָהּ מִשְׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אַסִּי. חֲכִים רִבִּי לְרַב דְאַתּ אֲמַר שְׂמוּעָתָא מִשְּׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רַב אָדָא בַּר אַהֲבָה אָמְרָן מִשְּׁמֵיהּ.

Giddul said, anybody who quotes somebody should consider it as if the author of the quote stood before him, for it is said, only in image a man wanders. It is written many a man professes good will, this is the rest of mankind; but where will you find one you can trust, that is Rebbi Ze`ira. As Rebbi Ze`ira said, should we take the traditions of Rav Sheshet into account since he is blind? Rebbi Ze`ira said to Rebbi Assi, does the Rabbi know Bar Petaiah that you quote traditions in his name? He said to him, Rebbi Joḥanan quoted them in his name. Rebbi Ze`ira said to Rebbi Assi, does the Rabbi know Rav that you quote traditions in his name? He said to him, Rebbi Ada bar Ahavah quoted them in his name.

אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִין. בְּדוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד מֶה הָיוּ פְרוּצֵי הַדּוֹר עוֹשִׂין. הָיוּ הוֹלְכִים אֶצֶל חֲלוֹנוֹתָיו שֶׁל דָּוִד. אוֹמְרִין לוֹ. דָּוִד דָּוִד. אֵימָתַי יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֵימָתַי בֵּית יי נֵלֵךְ. וְהָיְה דָּוִד אֹמֵר. אַף עַל פִּי שֶׁמִתְכַּוְונִין לְהַכְעִיסֵנִי יָבֹאוּ עָלַי אִם לֹא הָיִיתִי שָׂמֵחַ בְדִבְרֵיהֶם. דִּכְתִיב שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית יְהֹוָה נֵלֵךְ. וְהָיָה כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ עִם אֲבוֹתֶיךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד. יָמִים שְׁלֵמִים אֲנִי מוֹנֶה לְךָ וְלֹא יָמִים חֲסֵרִים. כְּלוּם שְׁלֹמֹה בִנְךָ יִבְנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא לְהַקְרִיב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר. חָבִיב עָלַי צְדָקָה וּמִשְׁפָּט שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבַּן. שֶׁנֶּאֱמַר עֲשֶֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה׳ מִזָּבַח.]

There is no generation without scoffers. What did the hooligans of David’s generation do? They went to David’s windows and said to him: David, when will the Temple be built, when will we go to the Eternal’s house? David said, even though they intend to enrage me, something should come over me were I not happy, I enjoy it when they say to me: let us go to the Lord’s house. When your days will be complete and you will lie with your forefathers. The Holy One, praise to Him, said to David:, I am counting full days for you, I am not counting missing days for you. Will not your son Solomon build the Temple for public sacrifice? Law and justice that you are upholding is more to my liking than sacrifices, as it is said, upholding justice and law is preferred by the Eternal to sacrifice.]