שקלים א׳Shekalim 1

Mishnah

משנה: בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ קוֹרִין אֶת הַמְּגִילָּה בַּכְּרַכִּים וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְווֹת הַמַּיִם וְעוֹשִׂין כָּל צוֹרְכֵי הָרַבִּים וּמְצַיְּינִין עַל הַקְּבָרוֹת וְיוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאָיִם:

MISHNAH: On the first of Adar one proclaims about sheqalim and about kilaim, and on the fifteenth of that month one reads the Esther scroll in fortified places, and one repairs the roads, and the streets, and water pools, and one looks after all public needs, and marks the graves, and also goes to inspect for kilaim.

Halakhah

הלכה: בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִעִִין כול׳. וְלָמָּה בְאֶחָד בַּאֲדָר. כְּדֵי שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת שִׁקְלֵיהֶן בְּעוֹנָתָן וְתִיתָּרֵם תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה מִן הַחֲדָשָׁה בִזְמַנָּהּ בְּאֵחָד בְּנִיסָן. וָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. [תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה] כַּתְּחִילָּתָהּ. [דִּ]כְתִב וַיְהִי בַּחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁינִית בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן. וְתַנֵּי עֲלָהּ. בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן בּוֹ בַיּוֹם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה. רִבִּי טָבִי רִבִּי יֹאשַׁיָה בְשֵׁם כַּהֲנָא. נֶאֱמַר כָּאן חָדְשֵׁי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חָדְשֵׁי. מַה חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אֵין מוֹנִין אֶלְּא מִנִּיסָן אַף חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֵין מוֹנִין אֶלְּא מִנִּיסָן אָמַר רִבִּי יוֹנָה. שְׁבַק רִבִּי טָבִי רֹאשָׁהּ וְאָמַר סוֹפָא. דִּלֹ כֵן כַּהָדָא דְתַנֵּי. זֹאת עוֹלַת חוֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ. יָכוֹל תְּהֵא תוֹרֵם בְּכָל חוֹדֶשׁ וָחוֹדֶשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּחוֹדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי. בְּחוֹדֶשׁ אֶחָד הוּא תוֹרֵם לְכָל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. יָכוֹל בְּאֵיזֶה חוֹדֶשׁ שֶׁיִּרְצֶה. נֶאֶמַר כָּאן חָדְשֵׁי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חָדְשֵׁי. מַה חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אֵין מוֹנִין אֶלְּא מִנִּיסָן אַף חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֵין מוֹנִין אֶלֶּא מִנִּיסָן.

HALAKHAH: “On the first of Adar one proclaims,” etc. Why on the first of Adar? So that Israel should bring their sheqalim in time and it should be disbursed from the new contributions to the treasury on time on the First of Nisan. And Rebbi Samuel ben Rav Isaac said, [the heave of the treasury] as at its start, as it is written, it was in the First month of the Second year, on the first of the month, that the Sanctuary was erected. It was stated hereto, on the day the Sanctuary was erected, on the same day the contribution was collected. Rebbi Tabi, Rebbi Yoshia in the name of Cahana. It is said here months, and it is said there, months. Since months mentioned there are only counted from Nisan, so also months mentioned here are only counted from Nisan. Rebbi Jonah said, Rebbi Tabi left out the start and only quoted the end; this is not done since it was stated: This is the elevation sacrifice for a month at its New Moon. I could think that one should collect every month, the verse says at its New Moon for the months; at one New Moon one collects for all months of the year. I could think on any month of his choosing, it is said here months, and it is said there, months. Since months mentioned there are only counted from Nisan, so also months mentioned here are only counted from Nisan.

מָהוּ מַשְׁמִעִין. רב הוּנָא אָמַר. מַכְרִיזִין. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר. וַיִּתְּנוּ קוֹל בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַם.

What means “one lets hear”? Rav Huna said, one proclaims, as you are saying, they made a proclamation in Jehudah and Jerusalem.

תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁינִי אֶלָּא מִקְרָא מְגִילָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אַף שִׁימּוּעַ שְׁקָלִים וְכִלְאַיִם בֵּינֵיהֶן. רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרַב חוּנָה רַב בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה רַבָּה. הַכֹּל יוֹצְאֵין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן קְרִיָיתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְיֵאוּת. כְּלוּם אָמְרוּ מַשְׁמִעִין עַל הַשְּׁקָלִים לֹא כְּדֵי שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל שִׁקְלֵיהֶן בְּעוֹנָתָן. אְִם אוֹמֵר אַתְּ בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד כְדוֹן אִית בְּשַּׁתָּא שִׁיתִין יוֹמִין. כְּלוּם אָמְרוּ יוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאָיִם לֹא כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַצְּמָחִין נִיכָּרִין. אִם אוֹמֵר אַתְּ בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד כְדוֹן אִינּוּן דַּקִּיקִין.

There, we have stated: “The only difference between a First Adar and a Second Adar is the reading of the Esther scroll and gifts to the poor”. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi, also proclamations regarding sheqalim and kilaim are between them. Rebbi Ḥelbo and Rav Ḥuna, Rav in the name of the Great Rabbi Ḥiyya: Everybody may fulfill his obligation on the Fourteenth, which is the time of its reading. Rebbi Yose said, this is correct. Did they not say,. one proclaims about sheqalim, so that Israel should bring their sheqalim in time? If you would say on the First Adar, there still would be sixty days {left} in the year. Did they not say, also one goes to inspect for kilaim, not that the plants should be recognizable? If you would say in the First Adar, they still would be small.

רִבִּי חִזְקִיָּה שָׁאַל. מֵעַתָּה בְּנֵי בָבֵל מַשְׁמִעִין עַל שִׁיקְלֵיהֶן מֵרֹאשׁוֹ שֶׁלְחוֹדֶשׁ. לֹא כְּדֵי שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל שִׁקְלֵיהֶן בְּעוֹנָתָן וְתִיתָּרֵם תְּרוּמַת הַלִּישְׁכָּה מִן הַחֲדָשָׁה בִזְמַנָּהּ בְּאֵחָד בְּנִיסָן. הָתִיב רִבִּי עוּלָּא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָא תַנִּינָן. בִּשְׁלשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה בְּפַרְסְ הַפֶּסַח בְּפַרְסְ הָעֲצֶרֶת בְּפַרְסְ הַחַג. אָמַר לֵיהּ. נֵימַר. אִילֵּין דִּקְרֵיבִין בִּפְרֹס הַפֶּסַח. אִילֵּין דִּרְחִיקִין בִּפְרֹס הָעֲצֶרֶת. וְאֵילִּין דִּרְחִיקִין מִינְּהוֹן בִּפְרֹס הַחַג. אָמַר לֵיהּ. כּוּלָּהּ כְּאַחַת הָיְתָה בָּאָה. וְלָמָּה אָמְרוּ בִּשְׁלשָׁה פְּרָקִים. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמְפֵּי לַדָּבָר.

Rebbi Ḥisqiah asked: But then the people in Babylonia proclaim about sheqalim on the start of the month. Was it not so that Israel should bring their sheqalim in time and it should be disbursed from the new contributions to the treasury on time on the First of Nisan? Rebbi Ulla asked before Rebbi Mana: Did we not state, “three times a year one disburses from the treasury, half a month before Passover, before Pentecost, before Tabernacles.” He told him, we may say, before Passover, from those near; before Pentecost, from those farther away, before Tabernacles, from those still farther away. He answered him, it was collected all at one time. And why did they say, “three times a year”? To make a procession of the occasion.

רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי. הֵן נִקְרָא וְלֹא נִבְהַת. לְטוֹבָה כֹּל נְדִיב לֵב. לְרָעָה וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם. לטוֹבָה וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם. לְרָעָה וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כּוּלְּכֶם. לְטוֹבָה אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. לְרָעָה וַיִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. אָכֵן הִשְׁכִּימוּ הִשְׁחִיתוּ. כָּל הַשְׁחָתָה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בְּהַשְׁכָּמָה הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתָהּ. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר אָחָא. אֵין אַתְּ יָכוֹל לַעֲמוֹד עַל אוֹפִי שֶׁלְּאוּמָּה הַזֹּאת. נִתְבָּעִין לָעֶגֶל וְנוֹתְנִין. נִתְבָּעִין לַמִּשְׁכָּן וְנוֹתְנִין. תַּנָּה רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה הָדָא מַתְנִיתָא. וְעָשִׂיתָ כַפּוֹרֶת זָהָב טָהוֹר. יָבוֹא זָהָב שֶׁלְכַּפֹּרֶת וִיכַפֵּר עַל זְהָבוֹ שֶׁלְעֶגֶל.

Rebbi Jehudah bar Pazi in the name of Rebbi: May one read this and not be ashamed? In a good sense, every one of goodwill; in a bad sense, all the people took off the gold rings in their ears. In a good sense, Moses led the people out; in a bad sense, all of you ganged up against me. In a good sense, then Moses and the Children of Israel sang; in a bad sense, the entire congregation started wailing. Rebbi Ḥiyya bar Abba said, indeed they got up early to destroy. Any destructive action they made early in the morning. Rebbi Abba bar Aḥa said, one cannot understand the character of this people; they are asked for the {golden} calf and are giving, for the Sanctuary and are giving. Rebbi Yose ben Ḥanina stated this baraita: You shall make a cover of pure gold, may the gold of the cover come and atone for the gold of the calf.

רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת נֶאֶמְרוּ בַפָּרָשָׁה הַזֹּאת. תְּרוּמַת אֲדָנִים וּתְרוּמַת שְׁקָלִים וּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה זוֹ תְרוּמַת אֲדָנִים. מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. זוֹ תְרוּמַת שְׁקָלִים. וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זוֹ תְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן. תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן לַמִּשְׁכָּן. מַה שֶׁיִּרְצוּ יַעֲשׂוּ. תְּרוּמַת שְׁקָלִים לְקָרְבָּן. מַה שֶׁיִּרְצוּ יַעֲשׂוּ. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא יַד כּוּלָּן שָׁוָוה. תְּרוּמַת אֲדָנִים [לָאֲדָנִים]. הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אַף בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת נֶאֶמְרוּ בָהּ שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת.

Rebbi Ḥaggai in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman. Three contributions are mentioned in the paragraph, the contribution for the bases, the contribution for sheqalim, and the contribution for the Sanctuary. Speak to the Children of Israel, they shall take for me a contribution, that is the contribution for the bases. From any man of goodwill take my contribution, this refers to the contribution for sheqalim. This is the contribution which you shall take from them, that is the contribution for the Sanctuary. The contribution for the Sanctuary is for the Sanctuary, they may use it in any way they want. The contribution for sheqalim is for sacrifices, they may use it in any way they want, so that everybody’s part of it be the same. The contribution for the bases [is for the bases], the rich may not increase and the poor may not decrease. Rebbi Abun said, also in this paragraph are three contributions mentioned.

בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ קוֹרִין אֶת הַמְּגִילָּה בַּכְּרַכִּים. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב חוּנָה רַב בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה רַבָּה. הַכֹּל יוֹצְאֵין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן קְרִיאָתָהּ. לֹא בָא אֶלָּא לְלַמְּדָךְ [שֶׁכָל] (שֶׁ)הַמִּצְוֹת נוֹהֲגוֹת בַּאֲדָר הַשֵּׁינִי [נוֹהֲגוֹת בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן]. רִבִּי יוֹסֵה וְרִבִּי אָחָא הֲווֹן יְתִיבִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה לְרִבִּי אָחָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא לַשֶּׁעָבַר אֶלָּא לָבֹא. וְהָא תַנֵּי. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְרוֹתָהּ שְׁנֵי יָמִים קוֹרִין אוֹתָהּ שְׁנֵי יָמִים. אָמַר לֵיהּ. אוֹף אֲנָא סְבַר כֵּן. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְיֵאוּת. אִילּוּ מִשֶּׁקְּרָיָיהּ בָּאַרְבָּעָה עָשָׂר חוֹזֵר וּקְרָיָיא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁמָּא אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֶאתָ עוֹקֵר זְמַן כַּרַכִין בְּיָדֶיךָ.

“On the fifteenth of this month one reads the Esther scroll in fortified places.” But did not Rebbi Ḥelbo, Rav Ḥuna, Rav in the name of the Elder Rabbi Ḥiyya, say: Everybody may fulfill his obligation on the Fourteenth, which is the time of its reading? It only comes to teach you that (the obligations apply to the Second Adar) [all obligations which apply to the Second Adar apply to the First Adar.] Rebbi Yose and Rebbi Aḥa were sitting together. Rebbi Yose said to Rebbi Aḥa, it only is reasonable for the past, not for the future; as it was stated, at a place where one is used to read it both days 49 one reads it both days. He said to him, I also am of this opinion. Rebbi Mana said, this is correct. If one read it on the Fourteenth and then wants to read it on the Fifteenth, would one not listen to him? If you are saying otherwise, you would eliminate the time of the fortified places with your hands.

תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מִצְוֹת נוֹהֲגוֹת בָּאֲדַר שֵׁינִי אֵינָן נוֹהֲגוֹת בָּאֲדַר הָרִאשׁוֹן חוּץ מִן הֶסְפֵּד וּמִן הַתַּעֲנִית שֶׁהֵן שָׁוִין בָזֶה וּבָזֶה. רִבִּי בָּא רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי חוּנָה רַבָּהּ דְּצִיפּרִין אָמַר. הִנְהִיג רִבִּי חֲנִינָה בְצִיפּוֹרִין כְּהָדָא דְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא אָמַר אֶלָּא הִנְהִיג. הָא לַהֲלָכָה לֹא.

It was stated: Rabban Simeon ben Gamliel says, Obligations which apply to the Second Adar do not apply to the First Adar except for eulogy and for fasting which are equal for both. Rebbi Abba, Rebbi Jeremiah in the name of Rav, Rebbi Simeon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Practice follows Rabban Simeon ben Gamliel. Rebbi Ḥuna, the rabbi of Sepphoris said, Rebbi Ḥanina made it a custom in Sepphoris following Rabban Simeon ben Gamliel. He only said custom, therefore not as practice.

אֲבָל לְעִנְיָין שְׁטָרוֹת כּוֹתְבִין אֲדָר הָרִאשׁוֹן וַאֲדָר הַשֵּׁינִי. אֶלָּא שֶׁכּוֹתְבִין אֲדָר הַשֵּׁינִי תִינְיָין. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אֲדָר הַשֵּׁינִי כוֹתֵב וְדַיּוֹ.

But in matters of documents one writes the First Adar, the Second Adar. only that for the Second Adar one writes תִינייָן. Rebbi Jehudah says, the Second Adar one writes, and it is enough.

מְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְווֹת הַמַּיִם וְעוֹשִׂין כָּל צוֹרְכֵי הָרַבִּים. אֵילּוּ הֵן צוֹרְכֵי הָרַבִּים. דָּנִין דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת דִּינֵי מַכּוֹת וּפוֹדִין עֲרָכִין וַחֲרָמִין וְהֶקְדֵּישׁוֹת וּמַשְׁקִין אֵת הַסּוֹטָה וְשׂוֹרְפִין אֶת הַפָּרָה וְעוֹרְפִין עֶגְלָה עֲרוּפָה וְרוֹצְעִין עֶבֶד עִבְרִי וּמְטָהֲרִין אֵת הַמְּצוֹרָע וּמְפָרְקִין אֶת הַמִּנְעָל מֵעַל גַּבֵּי הָאֵימוּם וְאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.

“One repairs the roads, and the streets, and water pools, and one looks after all public needs.” “ The following are the public needs: One judges civil suits, and capital crimes, and cases of flogging, and one redeems valuations, and bans, and dedications, one lets the suspected adulteress drink, and burns the Cow, and one breaks the neck of the calf whose neck was to be broken, and one pierces the ear of a Hebrew slave 62, and one purifies the sufferer from skin disease 63, and removes the shoe from the block but one may not return it.”

וּמְצַיְּינִין עַל הַקְּבָרוֹת. לֹא כְבָר צִיְינוּ מֵאֲדָר. תִּיפְתָּר שֶׁיָּרַד שֶׁטֶף שֶׁלְגְּשָׁמִים וּשְׁטָפוֹ.

“One marks the graves.” Were they not already marked in Adar? Explain it if there was a flood caused by rain which rinsed it off.

וְיוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאָיִם. לֹא כְבָר יָצְאוּ בַּאֲדָר. תִּיפְתָּר שֶׁהָיְתָה הַשָּׁנָה אֲפֵילָה וְאֵין הַצְּמָחִין נִיכָּרִין.

“And also one goes to inspect for kilaim.” Did they not already go in Adar? Explain it if the year was late and the plants not recognizable.

מְנַיִין לְצִיּוּן. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר בַּת יַעֲקֹב בְשֵׁם רִבִּי חוּנְיָיא דִבְרַת חַוְורָן רִבִּי יוֹסֵה אָמְרֵי לָהּ רִבִּי יָעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חוּנְיָיא דִבְרַת חַוְורָן רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי עוּזִּיאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חוּנְיָיה דְּבֵית חַוְורָן בְּשֵׁם רִבִּי חוּנְיָיא דְּבֵית חַוְורָן. טָמֵא טָמֵא יִקְרָא. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַטּוּמְאָה קוֹרְאָה לָךְ בְּפִיהָ וְאוֹמֶרֶת לָךְ. פְּרוֹשׁ. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וְעָבְרוּ הָעוֹבְרִים בָּאָרֶץ וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן. מִיכָן שֶׁמְצַיְינִין עַל הָעֲצָמוֹת. אָדָם. מִיכָן שֶׁמְצַיְינִין עַל הַשִּׁזְרָה וְעַל הַגּולְגּוֹלֶת. וּבָנָה. מִיכָן שֶׁמְצַיְינִין עַל גַּבֵּי אֶבֶן קְבוּעָה. אִם אוֹמֵר אַתְּ עַל גַּבֵּי אֶבֶן תְּלוּשָׁה. אַף הִיא הוֹלֶכֶת וּמְטַמֵּא בְמָקוֹם אַחֵר. אֶצְלוֹ. לִמְקוֹם טַהֲרָה. צִיּוּן. מִיכָן לְצִיּוּן.

From where about marks? Rebbi Berekhiah, Rebbi Jacob the son of the daughter of Jacob, in the name of Rebbi Onias from Hauran. Rebbi Yose said it, Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Onias from Hauran. Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Uziel the son of Rebbi Onias from Hauran in the name of Rebbi Onias from Hauran: impure, impure, he shall call out; the impurity itself has to call out and say to you: go away! Rebbi Hila in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman: The emissaries shall crisscross the land; if one sees a bone of a human he builds a sign near it. { A bone }, from here that one makes signs for bones. A human, from here that one makes signs for spine and skull. He builds, from here that one makes signs on fixed stones. If you say on loose ones, it would move and make other places impure. Near it, on a place of purity. A sign, from here the marks.

וּמָצָא אֶבֶן אַחַת מְצוּיֶינֶת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְקַיְימִין כֵּן הַמַּאֲהִיל עָלֶיהָ טָמֵא. אֲנִי אוֹמֵר. מֵת מְצוּיָין וְהָיָה נָתוּן תַּחְתֶּיהָ. הָיוּ שְׁתַיִם. הַמַּאֲהִיל עָלֶיהֶן טהוֹר וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. אִם הָיָה חוֹרֶשׁ בֵּנְתַּיִים הֲרֵי הֵן כִּיחִידִיּוֹת. בֵּינֵיהֶן טָהוֹר וּסְבִיבוֹתֵיהֶן טָמֵא.

If one found a single marked stone, even though one should not keep it so, if somebody forms a tent over it he is impure; I say a marked corpse was under it. If there were two, he who forms a tent over any one of them is pure; between them he is impure. If between them was a ploughed strip they are single stones, between them the area is pure and around them 62 impure.

תַּנֵּי אֵין מְצַיְינִין עַל הַבָּשָׂר שֶׁמָּא נִתְאַכֵּל הַבָּשָׂר. רִבִּי יוּסְטָא בַּר שׁוּנֵם בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְלֹא נִמְצָא מְטַמֵּא טַהֲרוֹת לְמַפְרֵעַ. אָמַר לֵיהּ. מוטָּב שֶׁיִּתְקַלְקְלוּ בוֹ לְשָׁעָה וְאַל יִתְקַלְקְלוּ בוֹ לְעוֹלָם.

It was stated: One does not mark flesh, for perhaps it will decompose. Rebbi Justus bar Shunem asked before Rebbi Mana: Will that not cause pure food to be retroactively made impure? He said to him, it is better that these should become unusable for a limited time than that {the earth} become unusable forever.

Mishnah

משנה: אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עוֹקְרִין וּמַשְׁלִיכִין לִפְנֵיהֶן. מִשֶּׁרַבּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵירָה הָיוּ עוֹקְרִין וּמַשְׁלִיכִין לַדְּרָכִים. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַבְקִירִין אֶת כָּל הַשָּׂדֶה.

MISHNAH: Rebbi Jehudah says, originally they were uprooting and throwing down. When the number of transgressors rose, they were uprooting and throwing on the roadways; they instituted that they were declaring the entire field as ownerless.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יְהוּדְה. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עוֹקְרִין וּמַשְׁלִיכִין לִפְנֵיהֶן וְהָיוּ שְׂמֵיחִין שְׁתֵּי שְׂמָחוֹת. אַחַת שֶׁהָיוּ מְנַכְשִׁין שָׂדוֹתֵיהֶן וְאַחַת שֶׁהָיוּ נֶהֱנִין מִן (הַגֶּזֶל) [הַכִּלְאַיִם]. מִשֶּׁרַבּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵירָה הָיוּ מַשְׁלִיכִין עַל הַדְּרָכִים. אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ שְׂמִחִים שֶׁהָיוּ מְנַכְשִׁין שָׂדוֹתֵיהֶן. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַבְקִירִין אֶת כָּל הַשָּׂדֶה.

HALAKHAH: “Rebbi Jehudah said.” It was stated: Rebbi Jehudah said, originally they were uprooting and throwing down before them; they were twice happy, first that they weeded their fields and second that they could use (the robbery) [the kilaim]. When the number of transgressors rose, they were throwing it on the roadways, and still they were happy that they weeded their fields. They instituted that they were declaring the entire field as ownerless.

מִנַיִיִן שֶׁהֶבְקֵר בֵּית דִּין הֶבְקֵר. כָּתוּב וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא לִשְׁלשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה. מְנַיִין שֶׁהִיא פְטוּרָה מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. רִבִּי יוֹנָתָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יִצְחָק בַר אָחָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לֹא בַשְּׁבִיעִית וְלֹא בְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וְאִם עִיבְּרוּהָ הֲרֵי זוֹ מְעוּבֶּרֶת. וְחוֹדֶשׁ אֶחָד שֶׁהוּא מוֹסִיף לֹא פָטוּר מִמַּעְשְׂרוֹת הוּא. עַד כְדוֹן שְׁבִיעִית. מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית [מַאי]. אָמַר רִבִּי אָבוּן. שֶׁלֹּא לְרַבּוֹת בְּאִיסּוּר חָדָשׁ. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאֲרֶץ. אֲבָל מִשֶּׁהִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא יָרָק מִחוּץ לָאָרֶץ לָאֲרֶץ הִיא שְׁבִיעִית הִיא שֶׁל שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ.

From where that a declaration of forfeiture by a court makes it ownerless? It is written: Anybody who will not come within three days conforming to the decree of the rulers and the elders, all his property shall be devoted to destruction and he shall be separated from the community of the Diaspora. From where that it is free from tithes? Rebbi Jonathan, the son of Rebbi Isaac bar Aḥa understood it from the following: “One intercalates years neither in the Sabbatical year, nor in the year following the Sabbatical; but if they did intercalate it is intercalated.” The one month he adds, is it not free from tithes? That refers to the Sabbatical year. What about the year after the Sabbatical? Rebbi Abun said, not to prolong the prohibition of new grain. Rebbi Ze`ira in the name of Rebbi Abbahu: That is only before Rebbi permitted the importation of vegetables from outside the Land. But after Rebbi permitted the importation of vegetables from outside the Land, the Sabbatical year is as any other year.

תַּנֵּי. אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בַשְּׁבִיעִית [וְלֹא בְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית] אֶלָּא בִשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ. [וְ]אִם עִיבְּרוּהָ הֲרֵי זֶה מְעוּבֶּרֶת. אָמַר רִבִּי מָנָא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בָּרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהָיוּ הָשָּׁנִים כְּתִיקֻנָן. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁאֵין הָשָּׁנִים כְּתִיקֻנָן הִיא שְׁבִיעִית הִיא שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ. תַּנֵּי. שֶׁלְבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל עִיבְּרוּהָ בְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִיָּד. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְלוּם. שָׁמוֹר אֶת חוֹדֶשׁ הָאָבִיב. שָׁמְרֵיהוּ שֶׁיָּבוֹא בְחִידּוּשׁוֹ.

It was stated: One does not intercalate in the Sabbatical Year [nor in the year following the Sabbatical;] but only in other years of a Sabbatical period, but if they did intercalate it is intercalated. Rebbi Mana said, that refers to earlier times when years were in order, but now that years are not in order, the Sabbatical year is like any other year. It was stated: The house of Rabban Gamliel intercalated immediately after the end of the Sabbatical year. Rebbi Avin said, from this you do not infer anything. watch the spring month. Watch it that it should come in its renewal.

וְהֵיי דָא אָמְרָה דָא. גָּדִישׁ שֶׁלֹּא לוּקַּט תַּחְתָּיו כָּל הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ הֲרֵי הֵן שֶׁלְעֲנִיִּים. וְאָמַר רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שׁמְעוֹן בֵּן לָקִישׁ. דְּבֵית שַׂמַּי הִיא. וְאָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. שָׁמַעְנוּ שֶׁהוּא פָטוּר מִמַּעְשְׂרוֹת דִּבְרֵי הַכֹּל מִשּׁוּם קְנָס. וּכְבֵית הִלֵּל עֲנִיִים מְעַשְּׂרִין וְאוֹכְלִין.

What text implies this? “For a grain stack under which gleanings were not collected, all ears that touch the ground are for the poor.” Rebbi Immi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: This is from the House of Shammai. Rebbi Yose said to him: We understand that according to everybody, this is a fine. Following the House of Hillel, the poor give tithes and eat.

Mishnah

משנה: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׁר בּוֹ שׁוּלְחָנוֹת יוֹשְׁבִין בַּמְּדִינָה. בְּעֶשְׁרִים וַחֲמִשָּׁה בוֹ יָשְׁבוּ בַּמִּקְדָּשׁ. מִשֶּׁיָּשְׁבוּ בַּמִּקְְדָּשׁ הִתְחִילוּ לְמַשְׁכֵּן. אֶת מִי מְמַשְְׁכְּנִין לְוִיִים וְיִשְׂרְאֵלִים וְגֵרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין אֲבָל לֹא נָשִׁים וְלֹא עֲבָדִים וְלֹא קְטַנִּים. וְכָל קָטָן שֶׁהִתְחִיל אָבִיו לִשְׁקוֹל עַל יָדוֹ אֵינוֹ פּוֹסֵק. אֵין מְמַשְׁכְּנִין אֶת הַכֹּהֲנִים מִפְּנֵי דַּרְכֵּי שָׁלוֹם: אָמַר רִבִּי יְהוּדָה הֵעִיד בֶּן כּוּבָרִי בְּיַבְנֶה שֶׁכָּל כֹּהֵן שֶׁהוּא שׁוֹקֵל אֵינוֹ חוֹטֵא. אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לֹא כִּי אֶלָּא כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ שׁוֹקֵל חוֹטֵא. אֶלָּא שֶׁהַכֹּהֲנִים דּוֹרְשִׁין מִקְרָא זֶה לְעַצְמָן וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל הוֹאִיל וְהָעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁלָּנוּ הֵיאָךְ הֵם נֶאֱכָלִין:

MISHNAH: On the Fifteenth, money changers were sitting in the country side; on the Twenty Fifth they were sitting in the Temple. From the date they were sitting in the Temple one started to take pledges. From whom does one take pledges? From Levites, Israel, proselytes, and freed slaves, but not from women, slaves, and minors. Any minor for whom his father started to give the sheqel does not stop any more. However one does not take pledges from Cohanim because of communal peace. Rebbi Jehudah said: “Ben Kukhri testified at Jabneh that any Cohen who pays the sheqel does not sin. Rabban Joḥanan ben Zakkai told him, on the contrary, any Cohen who does not pay the sheqel does sin, only the Cohanim explain the following verse for their benefit: Any flour offering of a Cohen shall be totalled, it may not be eatenl. If the `omer, the two breads, and the shew bread are ours, how may they be eaten? l”

Halakhah

הלכה: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ כול׳. הָא לִתְבּוֹעַ תּוֹבְעִין. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. אֲבָל אִם לֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְֹא בְדָא. וּלְמַשְׁכֵּן אֵין מְמַשְׁכְּנִין עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.

HALAKHAH: “On the Fifteenth,” etc. But one requests? This is if he grew two pubic hairs, but it does not apply if he did not grow two pubic hairs. In matters of pledges, one never takes pledges if he did not grow two pubic hairs.

כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין מְמַשְׁכְּנִין אֶת הַכֹּהֲנִים מִפְּנֵי דֶּרֶךְ הַכָּבוֹד.

So is the Mishnah: One does not take pledges from Cohanim because one honors their status.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה הֵעִיד כול׳. אָמַר רִבִּי בֶּרֶכְיָה. טַעֲמֵיהּ דְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. זֶה יִתְּנוּ. שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יִתְּנוּ. רִבִּי טָבִי בְשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. כֵּן מֵשִׁיבִין חֲכָמִים לְרִבִּי יְהוּדָה. חַטָּאת יָחִיד מֵתָה. אֵין חַטָּאת הַצִּיבּוּר מֵתָה. מִנְחַת הַיָּחִיד קְרֵיבָה כָלִיל וְאֵין מִנְחַת צִיבּוּר קְרֵיבָה כָלִיל. וְקַשְׁיָא. מֵשִׁיבִין לָאָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בוֹ. שֶׁאֵין חַטָּאת צִיבּוּר מֵתָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר תָּמוּת. וְהוּא מוֹתִיב לוֹן תוּ. לֹא נִדְבַת יָחִיד הִיא. וְאִינּוּן מֵתִיבִין לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁנִּמְסְרָה לַצִּיבּוּר כְּמִי שֶׁהִיא נִדְבַת צִיבּוּר. כְּתִיב כֹּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה. חַד אָמַר. כָּל דַּעֲבַר בָּיַּמָּה יִתֵּן. וְחֳרָנָה אָמַר. כָּל דַּעֲבַר עַל פִּקּוּדַיָיא יִתֵּן. מָאן דַאֲמַר כָּל דַּעֲבַר בָּיַּמָּא יִתֵּן. מְסַיֵיעַ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. מָאן. כֹּל דַּעֲבַר עַל פִקוּדַיָיא יִתֵּן. מְסַיֵיעַ לְבֶן כּובְרִי.

“Rebbi Jehudah said:, testified” etc. Rebbi Berekhiah said, the reason of Rabban Joḥanan ben Zakkai is, this they shall give, twelve tribes shall give. Rebbi Tabi in the name of Rav Hamnuna: So answer the Sages to Rebbi Jehudah. A private purification sacrifice is let to die; a public purification sacrifice is not left to die. A private flour offering is brought totally, but no public flour offering is brought totally. This is difficult, how can one argue with a person about something with which he does not agree? “For no public purification sacrifice is left to die; Rebbi Jehudah says, it shall be left to die.” And he objects to them, are these not private flour offerings? They answer him, from the moment when it is delivered to the public, it is treated as a public offering. It is written, everybody being counted, Rebbi Jehudah and Rebbi Neḥemiah. One said, everyone who crossed the Sea shall give, the other one said, everyone being counted shall give. He who said, everyone who crossed the Sea shall give, supports Rabban Joḥanan ben Zakkai; he who said, everyone being counted shall give, supports Ben Kovri.

Mishnah

משנה: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין מְמַשְׁכְּנִין נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים אֲבָל אִם שָׁקְלוּ מְקַבְּלִין מִיָּדָם. הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי שֶׁשָּׁקְלוּ אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן. וְאֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן קִינֵּי זָבִין וְקִינֵּי זָבוֹת וְקִינֵּי יוֹלְדוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא נִידָּר וְנִידָּב מְקַבְּלִין מִיָּדָן. כָּל שֶׁאֵין לֹא נִידָּר וְלֹא נִידָּב אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן. וְכֵן מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא לֹא לָכֶם וְלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ: וְאֵילּוּ חַיָיבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן לְוִיִים וְיִשְׂרְאֵלִים וְגֵרִים וַעֲבָדִים מְשׁוּחְרָרִין. אֲבָל לֹא כֹּהֲנִים וְלֹא נָשִׁים וְלֹא עֲבָדִים וְלֹא קְטַנִּים. הַשּׁוֹקֵל עַל יַד הָעֶבֶד עַל יַד הָאִשָּׁה עַל יַד הַכֹּהֵן עַל יַד הַקָטָן פָּטוּר. עַל יָדוֹ וְעַל יַד חֲבֵרוֹ חַיָיב בְּקוֹלָּבּוֹן אֶחָד. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שְׁנֵי קוֹלָּבּוֹנוֹת. נָתַן סֶלַע לִיטּוֹל שֶׁקֶל חַיָיב שְׁנֵי קוֹלָּבּוֹנוֹת: הַשּׁוֹקֵל עַל יַד עָנִי ועַל יַד שְׁכֵינוֹ עַל יַד בֶּן עִירוֹ פָּטוּר אִם הִלְוָום חַיָיב. הָאַחִין הַשּׁוּתָפִין שֶׁחַיָיבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן פְּטוּרִין מִמַּעֲשֵׂר בְּהֵמָה וְשֶׁחַיָיבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה פְּטוּרִין מִן הַקּוֹלָּבּוֹן. כַּמָּה הוּא קוֹלָּבּוֹן מָעָה כֶּסֶף דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים חֲצִי מָעָה.

MISHNAH: Even though they said that one does not take pledges from women, slaves, and minors, but if they gave the sheqel one accepts it from them. One does not accept from the Non-Jew and the Samaritan, and from them one does not accept nests of male sufferers from gonorrhea, nests of female sufferers from flux, nests of women having given birth, and purification and reparation sacrifices. This is the principle: Anything which can be given as a vow or a gift one does accept from them; anything which\can be given neither as a vow nor a gift one does not accept from them. So it is spelled out by Ezra, it is not upon you and us to build our God’s House. The following are liable for agio: Levites, Israelites, proselytes, and freedmen, but not priests, women, slaves, and minors. He who pays the sheqel for a slave, a woman, a priest, or a minor, is not liable. He who paid the sheqel for himself and another person is liable for one agio; Rebbi Meïr says, two agios. He who gives a tetradrachma to receive back a sheqel is liable for two agios. A person who pays the sheqel for a poor person. a neighbor, or a dweller in his town is not liable for the agio, unless it is as a loan, then he is liable. Brothers who are partners who are liable for the agio are not liable for animal tithe; if they are liable for animal tithe they are not liable for the agio. How much is the agio? A silver obolos, the words of Rebbi Meïr; but the Sages say, half an obolos.

Halakhah

הלכה: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ כול׳. הָא לִתְבּוֹעַ אֵינָן תּוֹבְעִין. הָכָא אַתְּ אָמַר. תּוֹבְעִין. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. אֵין תּוֹבְעִין כָּאן בְּשֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְכָאן בְּשֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.

HALAKHAH: “Even though they said,” etc. Therefore one does not request? Here you are saying, one requests, but there you are saying, one does not request. There if he grew two pubic hairs, and here if he did not grow two pubic hairs.

הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי שֶׁשָּׁקְלוּ אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן. אָמַר רִבִּי בָּא. תִּיפְתָּר כְּמָאן דְּאָמַר. כּוּתִי כְגוֹי. דְּאִיתפַּלְּגוֹן. כּוּתִי כְגוֹי. דִּבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כּוּתִי כְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

“One does not accept from the Non-Jew and the Samaritan.” Rebbi Abba said, explain it following him who said, a Samaritan is like a Gentile, as they disagreed: A Samaritan is like a Gentile, the words of Rebbi; Rabban Simeon ben Gamliel says, a Samaritan is like a Jew in all respects.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מַתְנִיתָא בַגּוֹיִם. הָא בַכּוּתִים לֹא. וְתַנֵּי כֵן. אָדָם. לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. מִכֶּם. לְהוֹצִיא אֶת הַמְשׁוּמָּדִים. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי אֶלְעָזָר. אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָם קִינֵּי זָבִין קִינֵּי זָבוֹת וְקִינֵּי יוֹלְדוֹת. וְכִי יֵשׁ קִינֵּי זָבִין וְזָבוֹת בַגּוֹיִם. אֶלָּא רֵישָׁא בַגּוֹיִם וְסֵיפָא בַכּוּתִים. וְהָא כֵינִי. רֵישָׁא בַגּוֹיִם וְסֵיפָא בַכּוּתִים.

Rebbi Eleazar said, the Mishnah is about Gentiles, therefore not about Samaritans. It was stated so: “ A human, to include the proselytes. From among you, to exclude the apostates.” The Mishnah disagrees with Rebbi Eleazar: “One does not accept nests of male sufferers from gonorrhea, nests of female sufferers from flux, nests of women having given birth.” Do there exist nests of sufferers from gonorrhea and flux among Gentiles? But the beginning is about Gentiles, the end about Samaritans. So it is, the beginning is about Gentiles, the end about Samaritans.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כַּתְּחִילָּה אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן לֹא דָבָר מְסוּיָים וְלֹא דָבָר שֶׁאֵינוֹ מְסוּיָים. וּבַסּוֹף מְקַבְּלִין מֵהֶן דָּבָר מְסוּיָים וְאֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסוּיָים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בֵּין בַתְּחִילָּה בֵין בַּסּוֹף אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן לֹא דָבָר מְסוּיָים וְלֹא דָבָר שֶׁאֵינוֹ מְסוּיָים. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן הֶקְדֵּשׁ נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת. פָּתַר לָהּ בֵּין בַתְּחִילָּה בֵין בַּסּוֹף וּבִלְבַד דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסוּיָים. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הַכֹּל שָׁוִין שֶׁהֵן נוֹדְרִין וְנִידָּרִין. פָּתַר לָהּ עוֹלָה. נִיחָא נוֹדְרִים עוֹלָה. נִידָּרִים עוֹלָה. לֹא. בְּשֶׁאָמַר יִשְׂרָאֵל הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. וּשְׂמָעוֹ גוֹי וְאָמַר. מַה שֶׁאָמַר זֶה עָלַי. וְאֵינוֹ מֵבִיא עִמָּהּ נְסָכִים. וּמוֹתַר נְסָכִים לֹא לִכְלֵי שָׁרֵת אִינּוּן. נִמְצָא מֵבִיא דָבָר מְסוּיָים. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְהָא תַנִּינָן נֶעֱרָכִין. וָעֲרָכִין לֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת אִינּוּן. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. לַשָׁמַיִם הוא מִתְכַּוֵּין וּמֵאֵילֵיהֶן הֵן בָּאִין לְבֶדֶק הַבַּיִת. כֵּן אַתְּ אָמַר אַף הָכָא. לַשָׁמַיִם הוא מִתְכַּוֵּין וּמֵאֵילֵיהֶן הֵן בָּאִין לִכְלֵי שָׁרֵת. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. פָּתַר לָהּ לֹא לָכֶם וְלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ. רִבִּי חִלְקִיָּה אָמַר. רִבִּי סִימוֹן שָׁאַל. מֵעַתָּה אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן [לָ]אַמַּת הַמָּיִם וּ[לְ]חוֹמַת הָעִיר וּמִגְדְּלוֹתֶיהָ. עַל שֵׁם וְלְכֶם אֵין חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלָ͏ִם.

Rebbi Joḥanan said, at the start one accepts from them neither definite objects nor non-definite objects, and at the end one accepts from them definite objects but not non-definite objects. Rebbi Simeon ben Laqish said, both at the beginning and at the end one accepts from them neither definite objects nor non-definite objects. A baraita disagrees with Rebbi Joḥanan: “One does not accept from them voluntary gifts for Temple property for the upkeep of the Temple.” He explains it, both at the start and at the end, if it is for non-definite objects. A Mishnah disagrees with Rebbi Simeon ben Laqish: Everybody agrees that they make vows and are objects of vows. He explains it for elevation offerings. One understands that he makes a vow to bring an elevation offering. Can he be the object of a vow for an elevation offering? No, if an Israel says, I undertake to bring an elevation offering, when a Gentile hears him and says, I am undertaking what he says. Does he not bring libations with it? Is not the excess money given for libations used for vessels of Service? Then it turns out that he brought {money for} a definite object! Rebbi Yose ben Rebbi Abun objected, did we not state that they may offer their value? Are offerings of one’s value not for the upkeep of the Temple? It is as you are saying there, his intent was for Heaven; automatically it will be used for the upkeep of the Temple; so here you are saying, his intent was for Heaven; automatically it will be used for vessels of Service. How does Rebbi Simeon ben Laqish treat this? He explains, it is not upon you and us to build our God’s House. Rebbi Ḥilkiah said, Rebbi Simon asked: Does this imply that one does not accept from them for an aqueduct, or the city walls, or its towers, because of you have no part, nor rightful claim, nor memorial, in Jerusalem.

אֵילּוּ חַיָיבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן כול׳. מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שִׁקְלוֹ תוֹרָה קוֹלָּבּוֹנוֹ תוֹרָה. סָבַר רִבִּי מֵאִיר בְּנוֹתֵן שִׁקְלוֹ שָׁלֵם שֶׁהוּא פָטוּר מִן הַקּוֹלָּבּוֹן. אָמַר רִבִּי מֵאִיר. כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁלְאֵשׁ הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ וְהַרְאֲהוּ לְמֹשֶׁה. אְמַר לוֹ. זֶה יִתְּנוּ. כָּזֶה יִתְּנוּ.

“The following are liable for agio,” etc. The Mishnah is Rebbi Meïr’s, since Rebbi Meïr said, even though his sheqel is not from the Torah, his agio is from the Torah. Rebbi Meir is of the opinion that one who gives his sheqel as a piece is not liable for the agio, Rebbi Meïr said, like a kind of coin made of fire did the Holy One, praise to Him, bring out from under the Throne of Glory and showed it to Moses. He said to him, this they shall give, like this they shall give.

נָתַן סֶלַע לִיטּוֹל שֶׁקֶל חַיָיב שְׁנֵי קוֹלָּבּוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. דְרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא נוֹתֵן וְאֶחָד סֶלַע שֶׁהוּא נוֹטֵל. רַב אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. אֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא [נוֹתֵן וְאֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא] נוֹטֵל וְאֶחָד לִדְבַר תּוֹרָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב שְׁלֹשָׁה קוֹלָּבּוֹנוֹת אִינּוּן. אֲתַא רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב. שְׁלֹשָׁה קוֹלָּבּוֹנוֹת אִינּוּן. אֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא נוֹתֵן וְאֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא נוֹטֵל וְאֶחָד לִדְבַר תּוֹרָה.

“He who gives a tetradrachma to receive back a sheqel is liable for two agios.” Rebbi Eleazar said, it is Rebbi Meïr’s, as Rebbi Meïr said, one for the sheqel which he gives and one for the tetradrachma which he takes. Rav said, it is everybody’s opinion, one for the sheqel which he [gives, one for the sheqel which he] takes, and one for the words of the Torah. In Rav’s opinion, are there three agios? There came Rebbi Jeremiah, Rebbi Samuel bar Rav Isaac in the name of Rav: There are three agios, one for the sheqel which he gives, one for the sheqel which he takes, and one for the words of the Torah.

הָאַחִין וְהַשֻּׁתָּפִין שֶׁחַיָיבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן וּפְטוּרִין בְּמַּעְשַׂר בְּהֵמָה. בְּשֶׁחִלְקוּ וְחָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ. שֶׁחַיָיבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּפְטוּרִין מִן הַקּוֹלָּבּוֹן. בְּשֶׁלֹּא חִלְּקוּ.

Brothers or partners who are liable for the agio and not liable for animal tithe,” if they distributed and then formed a partnership; “if they are liable for animal tithe and not liable for the agio,” if they never distributed.

הַשּׁוֹקֵל עַל יְדֵי עָנִי כול׳. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. וְהֵן שֶׁחִלְקוּ גְדָיִים כְּנֶגֶד תְּיָישִׁים וּתְיָישִׁים כְּנֶגֶד גְּדָיִים. אֲבָל אִם חִלְקוּ גְדָיִים כְּנֶגֶד גְּדָיִים וּתְיָישִׁים כְּנֶגֶד תְּיָישִׁים הוּא חֶלְקוֹ מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ חִלְקוּ גְדָיִים כְּנֶגֶד גְדָיִים וּתְיָישׁים כְּנֶגֶד תְּיישִׁים כִּלְקוּחוֹת הֵן. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. הַלָּקוּחַ וּשֶׁנִּיתַּן לוֹ מַתָּנָה פָּטוּר מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. וְלָמָּה לֵי נָן אָמְרִין. פְּעָמִים שֶׁחַיָיבִין בָּזֶה וּבָזֶה וּפְעָמִים שֶׁהֵן פְטוּרִין מִזֶּה וּמִזֶּה. הֵיךְ עֲבִידָא. חִלְקוּ אֶת הַנְּכָסִים וְאַחָר כָּךְ חִלְקוּ אֶת הַבְּהֵמָה. חַיָיבִין בָּזֶה וּבָזֶה. חִלְקוּ אֶת הַבְּהֵמָה וְאַחָר כָּךְ חִלְקוּ אֶת הַנְּכָסִים. פְטוּרִין מִזֶּה וּמִזֶּה. אָמַר רִבִּי מָנָא. הָדָא דְאַתּ אָמַר. בְּשֶׁלֹּא הָיְתָה הַבְּהֵמָה רוֹב. אֲבָל אִם הָיְתָה הַבְּהֵמָה רוֹב הֵן הֵן עִיקַּר נְכָסָיו. רִבִּי אָבּוּן אָמַר. רִבִּי שַׁמַּי בָעֵי. מִפְּנֵי שֶׁעֲשִׂיתָן [כְּאָדָם אֶחָד] (כְּאֶחָד אָדָם) אֶצֶל מַעֲשֵׂר בְהֵמָה אַתְּ פוֹטְרוֹ מִן הַקּוֹלָּבוֹן. אָמַר לֵיהּ לֹא. שַׁנְיָיה הִיא שֶׁהוּא נוֹתֵן סֶלַע אַחַת שְׁלֵימָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ חִלְּקוּ וְחָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ חַיָיבִין בְּמַעֲשַׂר בְּהֵמָה וּפְטוּרִין מִן הַקּוֹלָבּוֹן. וְתַנִּינָן. חַיָיבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן וּפְטוּרִין מִמַּעֲשַׂר בְּהֵמָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם אַבָּא בַּר רַב הוּנָא. הִיא שְׁנֵי אַחִין שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶן הִיא שְׁנֵי גִיסִין שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת חֲמֵיהֶן.

“A person who pays the sheqel for a poor person,” etc. Rebbi Eleazar said, only if they counted lambs against rams and rams against lambs, but if they counted lambs against lambs and rams against rams, it was his part from the first hour. Rebbi Joḥanan said, even if they counted lambs against lambs and rams against rams, they are like buyers, as we have stated there: “The buyer or recipient of a gift is not liable for animal tithe. Rebbi Ḥizkiah said that Rebbi Jeremiah asked: And why are we not saying that sometimes they are liable for both and sometimes they are not liable for either. How is this done? If they distributed the properties and afterwards distributed the animals they are liable for both. If they distributed the animals and afterwards distributed the properties they are not liable for either. Rebbi Mana said, this holds only if the animals were not a majority, but if the animals were a majority they form the main property. Rebbi Abun said that Rebbi Shammai asked: Because you made them like one person for animal tithe, you made them not liable for agios? He said to him, no. There is a difference because he is giving a complete tetradrachma. Then even if they distributed and then formed a partnership, they should be liable for animal tithe and not liable for the agio. But we have stated, “they are liable for the agio, not liable for animal tithe.” Rebbi Abba in the name of Abba bar Rav Huna it is the same for two brothers inheriting from their father or two brothers-in-law inheriting from their father-in-law.

לְאֵיכָן הָיוּ הַקּוֹלָּבּוֹנוֹת נוֹפְלִין. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לַשְּׁקָלִים. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר. לִנְדָבָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן הַשְּׁזוּרִי אוֹמֵר. רִיקּוּעֵי זָהָב וְצִיפּוּי לְבֵית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. שׁולְחָנִין הָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָן בִּשְׂכָרָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. לְהוֹצָאַת דְּרָכִים.

“Where were the agios credited to? Rebbi Meïr says, to the sheqalim. Rebbi Eleazar says, for voluntary offerings. Rebbi Simeon from Shezur says, gold sheeting, cover for the Holiest of Holies. Ben Azzai says, the money changers were taking them as their fees; but some say, for travel expenses.”