סנהדרין ב׳Sanhedrin 2

Mishnah

משנה: כֹּהֵן גָּדוֹל דָּן וְדָנִין אוֹתוֹ מֵעִיד וּמְעִידִין אוֹתוֹ. חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ וּמְיַבְּמִין לְאִשְׁתּוֹ. אֲבָל הוּא אֵינוֹ מְיַבֵּם מִפְּנֵי שֶׁהוּא אָסוּר בָּאַלְמָנָה. מֵת לוֹ מֵת אֵינוֹ יוֹצֵא אַחַר הַמִּטָּה אֶלָּא הֵן נִיכְסִין וְהוּא נִגְלֶה. הֵן נִיגְלִין וְהוּא נִכְסֶה. וְיוֹצֵא עִמָּהֶן עַד פֶּתַח הָעִיר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא.

MISHNAH: The High Priest judges and one judges him; he testifies and one testifies against him. He gives ḥalîṣah and one gives ḥalîṣah to his wife, and one marries his wife in levirate marriage. But he may not marry in levirate marriage since a widow is forbidden to him. If a family member of his dies, he cannot follow the bier but if they are unseen he can be seen; if they are seen he must be unseen. He leaves with them up to the city gate, the words of Rebbi Meïr; Rebbi Jehudah said, he does not leave the Temple since it is said: The Sanctuary he shall not leave.

Halakhah

הלכה: כֹּהֵן גָּדוֹל דָּן וְדָנִין אוֹתוֹ כול׳. נִיחָא דָן. דָּנִין אוֹתוֹ. וִימַנֶּה לֵיהּ אֶנְטֶלָּר. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁנָּפְלָה לוֹ שְׁבוּעָה. וְאֶנְטֶלָּר בִּשְׁבוּעָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁלּוֹ בְּכַמָּה. בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. אֵין מֶלֶךְ יוֹשֵׁב בַּסַּנְהֶדְרִין וְלֹא מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל יוֹשְׁבִין בְּעִיבּור. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. אֵין מֶלֶךְ יוֹשֵׁב בַּסַּנְהֶדְרִין מִפְּנֵי הֶחָשָׁד. וְלֹא בְעִיבּוּר מִפְּנֵי הֶחָשָׁד. וְלֹא מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל יוֹשְׁבִין בְּעִיבּור. שֶׁאֵין כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ לֵישֵׁב בְּשִׁבְעָה. תָּא חֲמִי. בְּשִׁבְעָה אֵין כְּבוֹדוֹ לֵישֵׁב לֹא כָל שֶׁכֵּן בִּשְׁלֹשָׁה. הָדָא אָמְרָה דִּינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁלּוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

HALAKHAH: “The High Priest judges and one judges him,” etc. One understands that he judges. Why does one judge him? Can he not appoint a plenipotentiary? Think of it, if an oath should be imposed on him, may a plenipotentiary take the oath? His monetary suits are heard by how many? By 23, as we understand from the following: “The king may not sit in the Synhedrion, neither king nor High Priest may participate in intercalations.” Rebbi Ḥanina and Rabbi Mana, one said the king does not sit in the Synhedrion because of suspicion; he cannot participate in intercalations because of suspicion. Neither king nor High Priest may participate in intercalations since it is not to the king’s honor to sit with seven, so much less with three. This implies that his monetary suits are heard by 23.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ וְאֵין מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּתִיב כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יי. כִּבְיָכוֹל מָה אֲנִי בִקְדוּשָּׁתִי אַף אַהֲרֹן בִּקְדּוּשָּׁתוֹ. רִבִּי חֲנִינָה כְתוֹבָא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ. אִין תֵּימַר בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. נִמְצֵאת עֲלִיָיתוֹ יְרִידָתוֹ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. נָשִׂיא שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה. מַה מַחֲזִרִן לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מֹשֶׁה. אִין מַחֲזִרִין לֵיהּ דִּי קְטַל לוֹן. שָׁמַע רִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא וְכָעַס. שָׁלַח גֹּנְתּוֹן לְמִיתְפּוֹס לְרֵישׁ לָקִישׁ. טָרְפוֹן. עֲרַק לְדָא מוּגְדָּלָא. וְאִית דָּמְרִין לְהָדָא כְפַר חִיטַּיָּא. לְמָחָר סְלַק רִבִּי יוֹחָנָן לְבֵית וַועֲדָא וּסְלַק רִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא לְבֵית וַועֲדָא. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה לֵיה מָרִי אֲמַר לַן מִילָּה דְאוֹרַיָיא. שְׁרֵי טְפַח בְּחָדָא יָדֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. וּבְחָדָא טַפְּחִין. אֶלָּא אֲמַר לֵיהּ. לֹא וְלֹא בֶן לָקִישׁ לֹא. אֲמַר לֵיהּ. אֶלָּא אֲנִי מְפַתְּחֵהּ. אֲמַר לֵיהּ. בְּהָדָא מַגְדָּלָא. אֲמַר לֵיהּ. לְמָחָר אֲנָא וְאַתְּ נִיפּוּק לְקַדְמֵיהּ. שָׁלַח רִבִּי יוֹחָנָן גַּבֵּי רֵישׁ לָקִישׁ. עֲתֵיר לָךְ מִילָּה דְאוֹרַיָיא דִּנְשִׂיָיא נְפִיק לְקַדְמָךְ. נְפַק לְקַדְמוֹן וָמַר. דֵּיגְמַא דִידְכוֹן דָּמְיָיא לְבִירְיַיתְכוֹן. כַּד אֲתַא רַחֲמָנָא לְמִיפְרוֹק יַת יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח לֹא שָׁלִיחַ וְלֹא מַלְאָךְ אֶלָּא הוּא בְעַצְמוֹ. דִּכְתִיב וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם. הוּא וְכָל דַּרְגּוֹן דִּידֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה חֲמִית מֵימַר הָא מִילְּתָא. אֲמַר לוֹן. מָה אַתּוֹן סָבְרִין. מַה דְחִיל מִינְּכוֹן הֲוִינָא מְנַע אוּלְפָּנֵיהּ דְּרַחֲמָנָא. דָּמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אַל בָּנָיי כִּי לֹא טוֹבָה הַשְּׁמוּעָה.

Rebbi Eleazar said, if a High Priest sinned, one whips him but does not remove him from his elevated status. Rebbi Mana said, it is written: For the crown of his God’s ointment is on him, I am the Eternal; if one could compare it, just as I am in My Sanctity, so Aaron is in his sanctity. Rebbi Ḥanina the scribe, Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: if a High Priest sinned, one whips him. If you would say by 23, his elevation would be his degradation. And Rebbi Simeon ben Laqish said, if a patriarch sinned, one whips him by a court of three [judges]. Does one return him? Rebbi Haggai said, by Moses, if one would return him, he would kill them. Rebbi Jehudah the Prince heard this and became angry. He sent Goths to catch Rebbi Simeon ben Laqish. They beat him. He fled to Magdala, some say to Kefar Ḥiṭṭim. The next day, Rebbi Joḥanan went to the assembly hall, when Rebbi Jehudah the Prince also went to the assembly hall. He said to him, why is the master not telling us words of instruction? He started clapping with one hand. He asked, does one clap with one? He answered him, no, but without ben Laqish there is nothing. He told him, I shall free him. He said to him, in Magdala. He told him, tomorrow I and you will go out to meet him. Rebbi Joḥanan sent to Rebbi Simeon ben Laqish, prepare for yourself some words of instruction since the Patriarch will go out to meet you. He went out to meet them and said, your example is similar to that of your Creator. For when the Merciful went to liberate Israel [from Egypt], He sent neither messenger nor angel but He went Himself, as is written: I shall pass through the Land of Egypt, He and all His Court. He asked him, why did you say these things? He told him, what are you thinking? That for fear of you I would refrain from the teachings of the Merciful? As Rebbi Samuel ben Rav Isaac said, No my sons, because the reputation is not good.

רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא. לְמַעֲלָן. לְמַעֲלָן מִקָּנֶה שָׂפָה. לְמַטָּן. לְמַטָּן מִקָּנֶה שָׂפָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְמַטָּן מַמָּשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן סְלַק למְבַקְּרָה לְרִבִּי חֲנִינָה גַּו אִיסְטְרָטָה. שְׁמַע דִּדְמָךְ. אָמַר. שְׁלַח וְאַייתִי מָנוֹי טַבְיָיא דְשׁוּבְתָא וּבְזָעֵיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג עַל רִבִּי יוּדָן בְּתַרְתֵּי. וְאַתְיָיא דְרִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא כְרִבִּי יוּדָה. וְאִי כְרִבִּי יוּדָה לֹא יִפְרוֹס כָּל עִיקָּר. לָא אַתְיָיא דְלָא אֶלָּא עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ כְרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנֵּי. עַל כָּל הַמֵּתִים אֵין מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה אֶלָּא עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָן אוֹמֵר. כָּל קֶרַע שֶׁאֵינוֹ מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה הֲרֵי זֶה קֶרַע שֶׁלְּתִפְלוּת. מַאי כְדוֹן. חוֹמֶר הוּא בְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁיְּהֵא מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה.

Rebbi Eleazar in the name of Cahana: On top, high starting with the seam, below, low starting with the seam. Rebbi Joḥanan said, really low. Rebbi Joḥanan was going up the mountain to visit Rebbi Ḥanina; on the road he heard that he had died. He sent, brought his good Sabbath garment, and tore it. Rebbi Joḥanan disagrees with Rebbi Jehudah in two things, but Rebbi Eleazar in the name of Cahana follows Rebbi Jehudah. If following Rebbi Jehudah, he should not tear at all! This refers only to his father or mother, following Rebbi Meïr, as it was stated: One tears the seam for nobody who died except for father and mother, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah says, any tear which does not completely sever the seam is a frivolous tear. How is that? It is a stringency for the High Priest that he shall sever the seam completely.

כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוּמֵר. כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. גּוֹמֵר כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בְיָדוֹ וּבָא לוֹ. בֵּין רִבִּי מֵאִיר לְרִבִּי שִׁמְעוֹן חָדָא. בֵּין רִבִּי יוּדָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן חָדָא. בֵּין רִבִּי מֵאִיר לְרִבִּי יוּדָה הַכְנָסָה. רִבִּי יַעֲקֹב בֶּן דֹּסַאי. מַפְסִיק בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הָיָה בִפְנִים הָיָה יוֹצֵא. הָיָה בַחוּץ הָיָה נִכְנָס. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הָיָה בִפְנִים הָיָה נִכְנָס. הָיָה בַחוּץ לֹא הָיָה נִכְנָס. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. גּוֹמֵר כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בְיָדוֹ וּבָא לוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב הוּנָא. מַתְנִיתָא לְרֵישׁ לָקִישׁ. וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא. עִמָּהֶן אֵין יוֹצֵא. יוֹצֵא הוּא אַחֲרֵיהֶן. הֵן נִיכְסִין וְהוּא נִגְלֶה וְיוֹצֵא עִמָּהֶן עַד פֶּתַח הָעִיר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר. אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא. יָצָא לֹא הָיָה חוֹזֵר.

“The High Priest sacrifices while in deep sorrow but does not eat, the words of Rebbi Meïr; Rebbi Jehudah says, the entire day. Rebbi Simeon says, he completely finishes the service he is engaged in and then leaves.” Between Rebbi Meïr and Rebbi Simeon there is one [difference], between Rebbi Jehudah and Rebbi Simeon there is one [difference]. Between Rebbi Meïr and Rebbi Jehudah is entering. Rebbi Jacob ben Dositheos: interruption is between them. Rebbi Meïr says, if he was inside, he leaves; if he was outside, he did [not] enter. Rebbi Jehudah says, if he was inside, he enters; if he was outside, he did not enter. Rebbi Simeon says, he completely finishes the service he is engaged in and then leaves. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rav Huna: a baraita is from Rebbi Simeon ben Laqish: The Sanctuary he shall not leave, he may not leave with them, but he may leave after them. If they are unseen he can be seen; he leaves with them up to the city gate, the words of Rebbi Meïr; Rebbi Jehudah said, he does not leave the Temple since it is said: The Sanctuary he shall not leave. If he left, he may not return.”

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. אֵין אֲנִינָה אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד. דִּכְתִיב וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ. הָתִיב חִיָיה בַּר אָדָא. וְהָכְתִיב וְאָנוּ הַדַּיָיגִים. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. כֵּינִי מַתְנִיתָא. שֶׁאֵין אֲנִינַת טוּמְאָה אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד. תַּנֵּי. אֵי זוֹ הִיא אֲנִינָה. מִשְּׁעַת מִיתָה עַד שְׁעַת קְבוּרָה. דִּבְרֵי רִבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. אַשְׁכָּחַת מַר קוּלֹּת וְחוּמְרֹת עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי. קוּלֹּת וְחוּמְרֹת עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. מֵת וְנִקְבַּר בְּשַׁעְתּוֹ. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן אָסוּר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתָהּ שָׁעָה בִּלְבַד. מֵת וְנִקְבַּר לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן אָסוּר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אָסוּר עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים. אֲתַא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְרַב חִסְדָּא תְּרַוֵּיהוֹן מָרִין. מוֹדֶה רִבִּי לַחֲכָמִים שֶׁאֵין אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד. כְּהָדָא דְתַנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. תֵּדַע לְךָ שֶׁאֵין אֲנִינוּת לָי‍ְלָה תוֹרָה. שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ. אונֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל פִּסְחוֹ לָעָרֶב. וַהֲרֵי אָמְרוּ אֲנִינוּת תּוֹרָה. רִבִּי יֹסֵא בְּרִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי חוּנָה. תִּיפְתָּר שֶׁנִּקְבַּר בְּדִמְדּוּמֵי חַמָּה.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar: “Deep sorrow” is only for the dead, for it is written: Its gates are in deep sorrow and mourning. Ḥiyya bar Ada objected: Is it not written: the fishermen are in deep sorrow? Rebbi Ḥanina said, so is the baraita: there is no deep sorrow in impurity except for the dead. It was stated: “What is deep sorrow? From the moment of death until the moment of burial, the word of Rebbi. But the Sages say, the entire day.” It turns out that one describes leniencies and stringencies following Rebbi, leniencies and stringencies following the rabbis. What is the difference between them? If he died and was buried within the hour. Following the rabbis, he is forbidden the entire day; following Rebbi he is forbidden only that hour. If he died and was buried after three days. Following the rabbis, he is forbidden the entire day; following Rebbi he is forbidden up to three days. There came Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan, and Rav Ḥisda, both of whom said that Rebbi agrees with the Sages that he is forbidden only during the first day, as it was stated: Rebbi said, you know that deep mourning in the night is not biblical, since they said, “the deep mourner immerses himself and eats his Passover sacrifice in the evening.” But they said, deep mourning [during daytime] is biblical. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Huna: Explain it that he was buried close to sundown [and one cannot infer anything.]

Mishnah

משנה: וּכְשֶׁהוּא מְנַחֵם אֵת אֲחֵרִים דֶּרֶךְ כָּל הָעָם עוֹבְרִין בְּזֶה אַחַר זֶה וְהַמְמוּנֶה מְמַצְּעוֹ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. כְּשֶׁהוּא מִתְנַחֵם מֵאֲחֵרִים כָּל הָעָם אוֹמְרִים לוֹ אָנוּ כַּפָּרָתוֹ וְהוּא אוֹמֵר לָהֶן הִתְבָּרְכוּ מִן הַשָּׁמַיִם. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ כָּל הָעָם מְסוּבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵיסֵב עַל הַסַּפְסָל:

MISHNAH: If he consoles others, common behavior requires the people to come in single file and the executive officer becomes a partition between himself and the people. If he is consoled by others, everybody tells him, we are his atonement; he answers them, may you be blessed by Heaven. If one brings him the first meal, the people sit in a circle on the ground and he sits in their circle on a footstool.

Halakhah

הלכה: וּכְשֶׁהוּא מְנַחֵם אֶת אֲחֵרִים כול׳. הָדָא אָמְרָה. סַפְסָל אֵין בּוֹ מִשּׁוּם כְּפִיַית הַמִּיטָּה. כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָיב בִּכְפִיַית הַמִּיטָּה.

HALAKHAH: “If he consoles others,” etc. This implies that a footstool is not meant by “overturning the couch.” The High Priest is obligated to overturn his couch.

תַּנֵּי אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַמֵּת סָמוּךְ לְקִרְיַת שְׁמַע אֶלָּא אִם כֵּן הִקְדִּימוּ שָׁעָה אַחַת אוֹ אִיחֲרוּ שָׁעָה אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּקְרְאוּ וְיִתְפַּלְלוּ. וְהָתַנִּינָן קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ. תִּיפְתָּר בְּאִינּוּן דַּהֲווֹן סָבְרִין דְּאִית בָּהּ עֹנָה וְלֵית בָּהּ עֹנָה.

It is stated: “One does not take the dead for burial close to the recitation of the Shemaˋ unless one do it one hour in advance or one hour afterwards, so that they may recite and pray.” But did we not formulate: “When they buried the dead and returned”? Explain it for those who thought that they had a free period but they did not have a free period.

תַּנֵּי הַהֶסְפֵּד וְכָל הָעֲסוּקִין בָּהֶסְפֵּד מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְלֹא לִתְפִילָּה. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהִפְסִיקוּ רַבּוֹתֵינוּ לְקִרְיַת שְׁמַע וְלִתְפִילָּה. וְהָתַנִּינָן אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמוֹר. מַתְנִיתָא בְיוֹם רִאשׁוֹן. מַה דְתַנֵּי בְּיוֹם שֵׁינִי.

It is stated: The eulogizer and all who participate in a eulogy interrupt for the recitation of Shemaˋ but do not interrupt for prayer. It happened that our teachers interrupted for the recitation of Shemaˋ and prayer. Did we not state: “If they are able to start and finish”? Our Mishnah refers to the first day; that the Tanna stated for the second day.

אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדַּומָא זֶה שֶׁנִּכְנַס לַכְּנֶסֶת וּמְצָאָן עוֹמְדִין לִתְפִילָּה. אִם יוֹדֵעַ שֶׁיָּכוֹל לִגְמוֹר עַד שֶׁלֹּא יַתְחִיל שְׁלִיחַ צִיבּוּר לַעֲנוֹת אָמֵן יִתְפַּלֵּל. וְאִם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל. בְּאֵי זֶה אָמֵן אָמְרוּ. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר שֶׁלְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ. וְחַד אָמַר שֶׁלְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. בַּחוֹל.

Rebbi Samuel ben Eudaimon said: He who enters the synagogue and finds them standing and praying; if he knows that he could start and finish before the reader starts, so that he may answer “Amen”, he may pray, otherwise he should not pray. About which “Amen” did the speak? Two Amoraïm, one says the Amen of “the Holy King”, the other says the Amen of “Who listens to prayer.” On weekdays.

תַּנֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הָיוּ כוּלָּן עומְדִין בְּשׁוּרָה. מִשּׁוּם כָּבוֹד חַיָיבִין. מִשּׁוּם אֵבֶל פְּטוּרִין. יָרְדוּ לְסֶפֶד. הָרוֹאִין פָּנִים פְּטוּרִין. וְשֶׁאֵין רוֹאִין פָּנִים חַיָיבִין. וְהָדָא דְתַנִּינָן. כְּשֶׁמְנַחֵם אֲחֵרִים כָּל הָעָם עוֹבְרִין זֶה אַחַר זֶה וְהַמְמוּנֶה מְמַצְּעוֹ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. כְּמִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. וְהָא דְתַנִּינָן. הַפְּנִימִין פְּטוּרִין וְהַחִיצוֹנִין חַיָיבִין. כְּמִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מִשְׁפָּחוֹת עוֹמְדוֹת וְהָאֲבֵילִין עוֹבְרִין. מִשֶׁרָבַת תַּחֲרות בְּצִיפֹּרִין הִתְקִין רִבִּי יוֹסֵי שֶׁיְּהוּ מִשְׁפָּחוֹת עוֹבְרוֹת וְהָאֲבֵילִים עוֹמְדִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל דְּסוֹפֶפְתָּה. חָזְרוּ הַדְּבָרִים לְיוֹשְׁנָן.

It is stated: Rebbi Jehudah says, if they are all standing in one row, those who are standing because of honor are obligated, those because of mourning are exempt. When they descend for a eulogy, those who see inside are exempt, those who do not see inside are obligated. It would be what we stated: “If he consoles others, the people come in single file and the executive officer becomes a partition between himself and the people,” the first teaching. And what we stated: “the innermost are exempt and the outer ones obligated,” is the first teaching. Rebbi Ḥanina said: Originally, all families were standing still and the mourners passed between them. When competition increased in Sepphoris, Rebbi Yose ben Ḥalaphta instituted that the families should pass by and the mourners stand still. Rebbi Samuel Sofefta said: Matters returned to their original state.