פאה ז׳Peah 7

Mishnah

משנה: כָּל זַיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם בַּשָּׂדֶה אֲפִילוּ כְזַיִת הַנְּטוּפָה בְשַׁעְתּוֹ וּשְכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁמוֹ וּבְמַעֲשָׂיו וּבִמְקוֹמוֹ. בִּשְׁמוֹ שֶׁהָיָה שָׁפְכָּנִי אוֹ בֵּישָׁנִי. בְּמַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַרְבֵּה. בִּמְקוֹמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצַד הַגַּת אוֹ בְצַד הַפִּרְצָה. וּשְׁאָר כָּל הַזֵּיתִים שְׁנַיִם שִׁכְחָה שְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שִׁכְחָה לַזֵּיתִים.

MISHNAH: Every olive tree that has a special name on the field, for example “a dripping olive tree” in its time, if it was forgotten, is not subject to the law of the forgotten sheaf. When does this apply? For its name, its production, and its place. By its name, if it was dripping or from Beth Shean. By its production, if it produced much. By its place, if it stood next to the wine-press or near a hole in the wall. For all other olive trees, two are subject to the law of the forgotten sheaf, three are not. Rebbi Yose says, there is no law of the forgotten sheaf for olive trees.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי לָא כְּתִיב וְשָׁכַחְתָּ עוֹמֶר בַּשָּׂדֶה עוֹמֶר שֶׁאַתְּ שׁוֹכְחוֹ לְעוֹלָם יָצָא זֶה שֶׁאַתְּ זוֹכְרוֹ לְאַחַר זְמָן.

HALAKHAH: Rebbi La said, it is written ( Deut. 24:19): “You will forget a sheaf on the field,” a sheaf you forget forever; this excludes one you certainly will remember after some time.

רִבִי יִרְמְיָה בְּעִי הָיָה מְסוּיָים בְּדַעְתּוֹ כְּמִי שֶׁהוּא מְסוּיָים. הָיָה עוֹמֵד בְּצֵל הַדֶּקֶל הַדֶּקֶל מְסַיְימוֹ הָיוּ שְׁנֵיהֶן נְטוּפָה זֶה מְסַַיֵים אֶת זֶה וְזֶה מְסַיֵים אֶת זֶה. הָיְתָה כָל שָׂדֵהוּ נְטוּפָה נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שִׁכְחָה לַזֵּיתִים. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יָקִים לֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֶלָּא בָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא הָיוּ הַזֵּתִים מְצוּיִין שֶׁבָּא אַדְרִיָינוּס הָרָשָׁע וְהֶחֱרִיב אֶת כָּל הָאָרֶץ. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁהַזֵּיתִים מְצוּיִין יֵשׁ לָהֶן שִׁכְחָה.

Rebbi Jeremiah asked: If it was marked in his mind, is it as if it were marked? If it stood in the shadow of a date palm, the date palm marks it. If two of them were dripping, each of them marks the other. If the entire field was of dripping olive trees? Let us hear from the following: “Rebbi Yose says, there is no law of the forgotten sheaf for olives.” Rebbi Simeon bar Yaqim said, Rebbi Yose said this only in former times when olives were scarce because Hadrian, the evil one, had come and devastated the entire land. But today when olive trees are everywhere, they are under the law of the forgotten sheaf.

שָׁפְכָּנִי נוֹטֵף שֶׁמֶן. וְהָתַנִּינָן נְטִיפָה אֶלָּא שֶׁהִיא עוֹשָׂה שֶׁמֶן הַרְבֶּה. וְהָתְנָן בְּמַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַרְבֵּה. אֶלָּא שָׁפְכּוֹנִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שֶׁמֶן הַרְבֶּה. נְטוּפָה נוֹטֵף שֶׁמֶן. מַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַרְבֶּה. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה זֵתִים הַרְבֶּה. בֵּישָׁנִי אִית דִּבְעִי מֵימָר בֵּישָׁנִי מַמָּשׁ. אִית דִּבְעִי מֵימָר דְּהוּא מַבְעִית לְחַבְרֵיהּ עַד דְּיַעֲבִיד אַרְבָּעָה כִיפְלֵיסִין כִּי הַהִיא דְּתַנֵּינָן תַּמָּן כָּל עוֹמְרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁל קַב קַב וְאֶחָד שֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּשְׁכָחוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה יוֹתֵר מֵחֲבֵירוֹ כְּמִי שֶׁהוּא מְסוּיָם. עַד דְּיַעֲבִיד כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רוּבָּן שֶׁל שָׁנִים כְּמִי שֶׁהוּא מְסוּיָים.

Šofkānī drips oil. But did we not state “dripping,” so it must be that it yields much oil. But did we not state: “By its production, if it yields a lot.” So, Šofkānī yields much oil. Nĕṭūfah drips oil. Its production, it yields a lot, viz., it produces a lot of olives. Bês̄ānī, some say, really from Beth She’an; some say, it puts the other trees to shame by producing fourfold, similar to what we have stated: If all sheaves of the field are of one qab, except one which is of four qab and was forgotten. Since it produces more than others, it is considered marked. On condition that it produces every year? Since it produces most years it is considered marked.

בִּמְקוֹמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצַד הַגַּת אוֹ בְצַד הַפִּרְצָה. מַתְנִיתָא דְּבֵית שַׁמַּאי דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִין הֶבְקֵר עֲנִיִים הֶבְקֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא תַּמָּן דָּבָר תָּלוּשׁ בְּצַד דָּבָר מְחוּבָּר. בְּרַם הָכָא דָּבָר מְחוּבָּר בְּצַד דָּבָר מְחוּבָּר.

“By its place, if it stood next to the wine-press or near a hole in the wall.” Is our Mishnah following the House of Shammai, since the House of Shammai say, property abandoned to the poor is abandoned? Rebbi Yose said, it is everybody’s opinion; there it is movable near immovable, here it is immovable near immovable.

רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שִׁכְחָה לְזֵיתִים. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים לֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֶלָּא בָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא הָיוּ הַזֵּתִים מְצוּיִן שֶׁבָּא אַדְרִיָינוּס הָרָשָׁע וְהֶחֱרִיב אֶת כָּל הָאָרֶץ. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁהַזֵּתִים מְצוּיִין יֵשׁ לָהֶן שִׁכְחָה.

“ Rebbi Yose says, there is no law of the forgotten sheaf for olives.” Rebbi Simeon bar Yaqim said, Rebbi Yose said this only in former times when olives were scarce because Hadrian, the evil one, had come and devastated the entire land. But today when olive trees are everywhere, they are under the law of the forgotten sheaf.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא חִיֵיב אָדָם שִׁכְחָה לְזֵתִים אֶלָּא רִבִי עֲקִיבָה דּוּ דָּרַשׁ אַחֲרֶיךָ אַחֲרֶיךָ. מֵעַתָּה אֵין שִׁכְחָה לְזֵתִים כְּרִבִי יוֹסֵי דְּלֹא דָּרַשׁ אַחֲרֶיךָ. הָתִיבוּן הֲרֵי עוֹמֶר שִׁכְחָה הֲרֵי לֹא כְתִיב אַחֲרֶיךָ. מִּכֵּיוָן שֶׁכְּתִיב לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ כְּמִי שֶׁכְּתִיב אַחֲרֶיךָ.

Rebbi Yose said, nobody applied the law of forgotten sheaves to olive trees except Rebbi Aqiba, for he drew inferences from “behind you, behind you.” Then there should be no “forgotten sheaf” for olive trees following Rebbi Yose who does not draw inferences from “behind you.” They objected, is not a sheaf subject to “forgotten sheaves”, and there it is not written “behind you.” Since it is written ( Deut. 24:19): “Do not return to take it,” it is as if “behind you” were written there.

רִבִי יוֹנָה בְּעִי הָהֵן זַיִת נְטִיפָה הוֹאִיל וְהוּא מְסוּיָים עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ הִתְחִיל בּוֹ כְּמִי שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ.

Rebbi Jonah had a problem: That dripping olive tree, since it is marked, in the opinion of Rebbi Yose even if he started with it it, should it be as if he had not started with it?

Mishnah

משנה: זַיִת שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מַלְבֵּנִים וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. זַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ אֲבָל הִתְחִיל בּוֹ אֲפִילוּ כְזַיִת הַנְּטוּפָה בְשַׁעְתּוֹ וּשְׁכָחוֹ יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה. כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. רִבִי מֵאִיר אוֹמֵר מִשֶׁתֵּלֵךְ הַמַּחְבָּא.

MISHNAH: An olive tree standing between three rows of two rectangles, when forgotten, is not subject to the law of forgotten sheaves. An olive tree which yields two seah, when forgotten, is not legally forgotten. When does this apply? Only if he did not start with it, but if he started harvesting it, even a dripping olive tree in its time, when forgotten, is subject to the law of the forgotten sheaf. Whenever he has under it, he has at its crown. Rebbi Meïr says, from the moment that the maḥba is used.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי לָעְזָר כֵּינִי מַתְנִיתָה שֶׁל שְׁנֵי מַלְבֵּנִים וּשְׁכָחוֹ. מַה נָן קַיָּמִין אִם מִשּׁוּם דָּבָר מְסוּיָים אֵין כַּאן זֵתִים. אִם מִשּׁוּם שׁוּרָה הוּא עַצְמוֹ נִידּוֹן כְּשׁוּרָה. אֶלָּא עַל יְדֵי שׁוּרָה עַל יְדֵי שׁוּרוֹת.

HALAKHAH: Rebbi Eleazar said, so says the Mishnah: “of two rectangles” and he forgot it. What are we dealing with? If it is because it is marked, are there not other olive trees? If it is because it is in a row, it is considered a row in itself. It must be because of row and of rows.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּזַיִת נוּדְיָין הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא סוֹף דָּבָר נוּדְיָין אֶלָּא אֲפִילוּ שְאָר כָּל הַזֵּתִים מִכֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן לִיבָּחֵן כְּנוּדְיָין אֲפִילוּ שְאָר כָּל הַזֵּתִים אֵין לָהֶן שִׁכְחָה.

Rebbi Yose said, the Mishnah deals with an olive tree that can be shaken. Rebbi Yose said, not only one that can be shaken; since olive trees usually are first checked by shaking, none can be under the law of forgotten sheaves.

אִית תַּנָּאֵי תַּנִּי שֶׁנִּמְצָא. אִית תַּנָּאֵי תַּנִּי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד. מָאן דְּאָמַר שֶׁנִּמְצָא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. מָאן דְּאָמַר שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד מְסַיֵיעַ לְרִבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן דְּתַנִּי בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים [בִּזְמָן שֶׁאֵינוֹ] מַכִּירוֹ. אֲבָל אִם הָיָה מַכִּירוֹ מְרַדֵּף אַחֲרָיו אֲפִילּוּ עַד מֵאָה.

Some Tannaïm state: “it is found.” Some Tannaïm state: “It is found standing.” He who says “it is found” supports Rebbi Joḥanan. He who says “it is found standing” supports Rebbi Eleazar. A baraita supports Rebbi Joḥanan: “When has this been said? If he does not recognize it. But if he recognizes it, he runs after it even 100 cubits.”

הָא אִם יֵשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. לֹא עַל הָדָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא עַל הָדָא קַדְמִיָיתָא כָּל זַיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם בַּשָּׂדֶה כְזַיִת נְטוּפָה בְשַׁעְתּוֹ וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה עָלֶיהָ. הָא אִם יֵשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ.

Hence, if it yields two seah, if it was forgotten it is not legally forgotten. It does not refer to this but to the first Mishnah: “Every olive tree that has a special name on the field, for example ‘a dripping olive tree’ in its time, if it was forgotten, it is not legally forgotten. Hence, if it yields two seah, if it was forgotten …”

כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. פָּתַר לָהּ תְּרֵין פִּיתְרִין. כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ קוֹדֶם לָכֵן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. פָּתַר חוֹרָן כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו אֵין לוֹ בְרֹאשׁוֹ הִילְכָא הַמַּחְבָּא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בְרֹאשׁוֹ יֵשׁ לוֹ תַחְתָּיו.

“Whenever he has under it, he has at its crown.” One may explain this in two ways. Whenever he has under it, he has at its crown; hence, before that even if there is nothing under it, he has at its crown. Another explanation: Whenever he has under it, he has nothing at its crown; by the time the maḥba was used, even though he has nothing at its crown he has under the tree.

תַּנִּי מִשּׁוּם בֵּית שַׁמַּאי מִשֶׁיַּנִּיחַ אֶת הַכָּרְכַּר וּגְמָרוֹ הֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בַּר כַּדָּה. אָמַר רִבִּי אָבָּהוּ שֶׁהוּא מְשַׁיֵיר אֶת הַמַּחְבּוּיִין. וּדְעוּ וּרְאוּ מִכָּל הַמַּחֲבוֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם.

It was stated in the name of the House of Shammai: When he puts away the knee cushion and finishes, then he still has at the top. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: The remainder of the harvest. Rebbi Abbahu said, that which takes care of the hidden ones: ( 1Sam. 23:23) “Find out and see all the hiding places where he could hide.”

Mishnah

משנה: אֵי זֶהוּ פֶרֶט הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת הַבְּצִירָה. הָיָה בוֹצֵר עָקַר אֶת הָאֶשְׁכּוֹל הִיסְבַּךְ בֶּעָלִים וְנָפַל בָּאָרֶץ וְנִפְרַט הֲרֵי זֶה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. הַמֵּנִיחַ כַּלְכָּלָה תַּחַת הַגֶּפֶן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בוֹצֵר הֲרֵי זֶה גוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִים. עַל זֶה נֶאֱמַר אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם. וְאֵי זוּ הִיא עוֹלֶלֶת כָּל שֶׁאֵין לָהּ לֹא כָתֵף וְלֹא נָטֵף אִם יֵֵשׁ לָהּ כָתֵף וְנָטֵף שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אִם סָפֵק לָעֲנִיִים. עוֹלֶלֶת שֶׁבְּאַרְכּוּבָה אִם נִקְרַעַת עִם הָאֶשְׁכּוֹל שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְאִם לָאו הֲרֵי הוּא שֶׁל עֲנִיִים. גַּרְגִּר יְחִידִי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֶשְׁכּוֹל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עוֹלֶלֶת.

MISHNAH: What are dropped berries? Anything that drops during vintage. If he was gathering grapes, cut off the bunch, it got mixed up in the leaves, fell to the ground and scattered, that belongs to the proprietor. He who puts a basket under the vine while he is gathering grapes robs the poor, and about him it was said ( Prov. 22:28, 23:10): “Do not displace an eternal boundary.” What is a gleaning of grapes? Anything that has no shoulder and no dropping. If it has either shoulder or dropping it belongs to the proprietor, in case of doubt it belongs to the poor. A gleaning on a cut branch, if it can be cut off together with a bunch it belongs to the proprietor, otherwise to the poor. An isolated berry, Rebbi Jehudah says, it is considered a bunch, but the sages say, a gleaning.

Halakhah

הלכה: הָדָא אָמְרָה פֶּרֶט בִּנְשִׁירָתוֹ קָדֵשׁ. לֵית הָדָא פְּשִׁיטָא שִׁאִילְתֵּיהּ דְּחִלְפַי [דְּחִלְפַי] שְׁאַל לֶקֶט בִּנְשִׁירָתוֹ מַהוּ שֶׁיְּקַדֵּשׁ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדוּמָא שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהִיא גָרַם לוֹ שֶׁלֹּא יֵרֵד לָאָרֶץ.

HALAKHAH: This means that dropped berries become sanctified in the act of falling down. Does this not simply answer Hilfai’s question, since Hilfai asked: Do gleanings become sanctified in the act of falling down? Rebbi Samuel ben Eudaimon said: There is a difference, because he prevented them from reaching the ground.

אֵי זוּ הִיא עוֹלֵלוֹת כָּל שֶׁאֵין לָהּ לֹא כָתֵף וְלֹא נָטֵף יֵשׁ לָהּ כָתֵף אֲבָל לֹא נָטֵף נָטֵף אֲבָל לֹא כָתֵף לְבַעַל הַבַּיִת. וְאִם סָפֵק לָעֲנִיִים. אֵי זוּ הִיא כָתֵף פְּסִיגִין זוּ עַל גַּבֵּי זוּ. אֵי זוּ הִיא נָטֵף תְּלוּיוֹת בְּשִׁיזְרָה וְיוֹרְדוֹת.

( Tosephta Peah 3:11): “What are gleanings? Anything that has no shoulder and no dropping. If it has shoulder but no dropping, dropping but no shoulder, it belongs to the proprietor, if it is doubtful it belongs to the poor. What is a shoulder? Spread out one on top of the other. What is a dropping? They hand downward on the spine.”

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה וְהֵן שֶׁיְּהוּ כוּלָּן נוֹגְעוֹת בְּפַס יָדוֹ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חִיָיא מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁקְלוּ עוֹלֵלוֹת שֶׁבַע לִיטְרִיּוֹת בְּצִיפּוֹרִי. אָמַר רִבִּי חִינְנָה שֶׁאִם נְתָנָהּ עַל גַּבֵּי טַבֻּלָה וְהֵן שֶׁיְּהוּ כוּלָּן נוֹגְעוֹת בְּטַבֻּלָה.

Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah: Only if they all touch the palm of his hand. But did not Rebbi Ḥiyya say, it happened that they weighed a gleaning in Sepphoris and it was seven pounds? Rebbi Ḥinena said, if they put it on a board, every grape must touch the board.

בֶּן לֵוִי שֶׁנִּתְמַנֶּה לוֹ מַעֲשֵׂר טֵבֵל וּמָצָא בְתוֹכוֹ עוֹלֵלוֹת הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה אוֹתָן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעוֹלֵלוֹת לָאו שֶׁל עָנִי הוּא. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן אֲנִי אוֹמֵר עִם הַנִּקְרָצוֹת עִם הָאֶשְכּוֹלוֹת.

A Levite who received unprepared tithes and found in them gleanings may use them for the heave of the tithes even on other places. But do not gleanings belong to the poor? Rebbi Avin in the name of the rabbis from there: I say that they are gleanings cut with the bunches.

אָמַר רִבִּי סִימוֹן טַעֲמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה וְנִשְׁאָר בּוֹ עוֹלֵלוֹת כְּנוֹקֵף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַרְגְּרִים. יוֹתֵר מִיכֵּן אֶשְׁכּוֹל.

Rebbi Simon said, the reason of Rebbi Jehudah ( Is. 17:6): “There will remain in it gleanings as when one plucks olives, two or three kernels.” More than that is a grape.

דֵּלֹמָא רִבִּי אַבָּהוּ וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא וְרִבִי שִמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עָבְרוּ עַל כֶּרֶם דּוֹרוֹן אַפִּיק לוֹן אָרִיסָא חָדָא פֶּרְסִיקָא אָכְלוּן אִינּוּן וְחַמְרֵיהוּן וְאַיַיתְּרוּן. וְשַׁעֲרוּנָהּ כְּהָדִין לָפִּיסָא דִכְפַר חֲנַנְיַה מַחֲזִיק סְאָה שֶׁל עֲדָשִׁים. בָּתַר יוֹמִין עָבְרוּן תַּמָּן אַפִּיק לוֹן תְּרֵי תְּלָת לְגַוְא יָדֵיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ מִן הַהוּא אִילָנָא אֲנָן בְּעֵיי אֵמַר לוֹן מִינֵיהּ אִינּוּן. וְקָרוּן עֲלוֹי אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ.

Clarification. Rebbi Abbahu, Rebbi Yose ben Ḥanina, and Rebbi Simeon ben Laqish passed by the orchard of Doron. The sharecropper brought them one peach; they and their donkeys ate from it and left some over. They estimated it to be like a dish from Kefar Ḥananiah that contains a seah of lentils. After a time they passed by there, he brought them two or three peaches in one hand. They said to him, we would like some from that tree. He said to them, they are from it. On that, they quoted ( Ps. 107:34): “A fruit-bearing land into salt flats, because of the evil of its inhabitants.”

אָמַר רִבִּי חֲנִינָא כַּד סְלָקִת לְהָכָא נְסִיבִית אֵיזוֹרִי וְאֵיזוֹרֵיהּ דִּבְרִי וְאֵיזוֹרֵיהּ דְּחַמְרִי מִקְפָּא בִּירְתָא דְּחָרוּבְתֵּיהּ דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל וְלָא מָטוּן. קְצִת חַד חָרוּב וּנְגַד מְלֹא יָדוֹי דְּבַשׁ.

Rebbi Ḥanina said, when I immigrated here, I took my belt, my son’s belt, and the belt of my donkey to measure around a young carob tree of the Land of Israel and it was not enough. I cut one carob pod and it filled my hand with honey.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן יָפֶה סִיפְסוּף שֶׁאָכַלְנוּ בְיַלְדּוּתֵינוּ מִפֶּרְסִקִין שֶׁאָכַלְנוּ בְּזִקְנוֹתֵינוּ דִּבְיוֹמוֹי אִישְׁתַּנֵּי עָלְמָא.

Rebbi Joḥanan said, the second quality fruit we ate in our youth tasted better that the peaches we ate in our old age, because during his lifetime the world changed.

אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא סְאָה אַרְבֵּלִית הָיְתָה מוֹצִיאָה סְאָה סוֹלֶת סְאָה קֶמַח סְאָה קֵיבָר סְאָה סוּבִּין סְאָה מוּרְסָן סְאָה גְנִינִין. וּכְדּוֹן אֲפִילוּ חָדָא בְחָדָא לָא קַיְימָא.

Rebbi Ḥiyya bar Abba said, one seah of Arbel grain did yield one seah of fine flour, one seah of white flour, one seah of dark flour, one seah of bran, one seah of coarse bran, and one seah of wheat germ. But today, we do not even get one for one.

רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רַב אָבִין קִנָּמוֹן מַאֲכָל עִזִּים הָיָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְגַדְּלִין אוֹתוֹ. רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אָבִין שְׁנֵי תְמִידִין שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין בְּכָל יוֹם הָיוּ מַרְכִּיבִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי גָּמָל וְרַגְלֵיהֶן נוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ. רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אִידִי מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁקָּשַׁר עֵז לִתְאֵינָה וּבָא וּמָצָא דְבַשׁ וְחָלָב מְעוּרָבִין.

Rebbi Ḥuna in the name of Rebbi Avin: Cinnamon was goat feed when the Jews were growing it. Rebbi Ḥuna in the name of Rebbi Abin: The two daily offerings which were sacrificed every day used to be carried by a camel and their legs touched the ground. Rebbi Ḥuna in the name of Rebbi Idi: It happened that someone tied his goat to a fig tree; when he returned, he found honey and milk mixed.

רִבִּי אָמַר לְרַב פְּרִירִי [לֵית] אַתְּ חֲמֵי לִי הַהִיא סְגוּלָה דְגַו כַּרְמָךְ. אֲמַר לֵיהּ אִין נְפַק בְּעִי מְחִימַיָיא לֵיהּ עַד דְּהוּא רָחִיק צָּפָה בֵּיהּ כְּמִין תּוֹר אֲמַר לֵיהּ לֵית הַדֵּין תּוּרָא מְחַבֵּל כַּרְמָא אֲמַר לֵיהּ הַדֵּין תּוּרָא דְּאַתְּ סְבַר הוּא סְגוּלָה. וּקְרָא עֲלוֹי עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִיבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. בֵּית מוּקְדְּשָׁא חָרִיב וְאַתְּ קָאִית בְּקַשְׁיוּתָךְ. מִיַּד אִיתְבְּעוּן וְלָא אַשְׁכָּח.

Rebbi said to Rav Periri: Would you show me the bunch of grapes in your vineyard? He said to him, if you come out, I will show it. When he was still far away, he spied something like an ox. He said to him, does not the ox destroy the vineyard? He said to him, what you take for an ox is the bunch of grapes. He quoted for it ( Cant. 1:12): “As long as the King was at his round table, my nard gave its fragrance79;” the Temple is destroyed and you persist in your obstinacy? Immediately, they looked for it and it was never found again.

אַיְיתוּן קוֹמוֹי תְּרֵין פּוּגְלִין מִבֵּין רֵישׁ שַׁתָּא לְצוֹמָא רַבָּא וַהֲוָה אֲפוּקֵי שִׁמִיטְתָא וַהֲוָה בְּהוֹן טְעוּנֵיהּ דְּגַמְלָא אֲמַר לוֹן וְלֵית אֲסִיר וְלָאו סְפִחִין אִינּוּן. אֲמַר לֵיהּ בְּפוּקֵי רֵישׁ שַׁתָּא אִיזְדַּרְעוּן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתִּיר רִבִּי לִיקַח יֶרֶק בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִיַּד.

They brought before him two radishes from between New Year’s Day and the Great Fast. It was the year after a Sabbatical, and they were a full camel’s load. He said to them, are they not forbidden as aftergrowth? He said to him, they were sown at the end of New Year’s Day. At that moment did Rebbi permit to buy vegetables immediately after the end of the Sabbatical year.

בְּעוּן קוֹמוֹי מַהוּ הָדֵין דִּכְתִיב עָכְשׁוּ פְּרוּדוֹת תַּחַת מֶגְרְפוֹתֵיהֶם. אָמַר לוֹן תַּחַת שֶׁהָיִינוּ גוֹרְפִין דְּבַשׁ הֲרֵי אָנוּ גוֹרְפִין רַקְבּוּבִית. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ שׁוּרָה שֶׁל תְּאֵינִים וּבָא וּמָצָא גֶדֶֶר שֶׁל דְּבַשׁ מַקִּיפָן.

They asked before him, what is that which is written ( Joel 1:17): “Dried figs became mouldy under their shovels.” He said to them, we were raking honey, now we are raking rotten things instead. It happened that somebody had a row of fig trees; when he came, he found them surrounded by a fence of honey.

חַד בַּר נַשׁ הֲוָה זְרַע חַקְלָא לֶפֶת וַהֲוָה מְקַטֵּעַ וּמַזְבִּין. מַעֲשֶׂה בְשׁוּעָל שֶׁבָּא וְקִינֵּן בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל לֶפֶת. מַעֲשֶׂה בְשִׁיחִין בְּקֶלַח אֶחָד שֶׁל חַרְדָּל שֶׁהָיוֹ בוֹ שְׁלֹשָׁה בַדִּין וְנִפְשַׁח אֶחָד מֵהֶן וְסִיכְּכוּ סוּכַּת הַיּוֹצְרִין וּמָצְאוּ בוֹ שְׁלֹשֶׁת קַבִּין שֶׁל חַרְדָּל. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא קֶלַח אֶחָד שֶׁל חַרְדָּל הָיָה לִי בְּתוֹךְ שֶׁלִּי וְהָיִיתִי עוֹלֶה בוֹ כְּעוֹלֵה בְרֹאשׁ הַתְּאֵנָה.

One person sowed turnips on his field; he used to cut them off and sell them. It happened that a fox made his nest in a turnip’s head. It happened in Shihin that one stalk of mustard plant had three leaves; one leaf was split off to cover a potter’s hut and they found on it three qab of mustard seed. Rebbi Simeon ben Ḥalaphta said, I had a stem of mustard plant on my property and I climbed on it the way one climbs a fig tree.

מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁזָּרַע סְאָה שֶׁל אֲפוּנִים וְעָשָׂת שְׁלֹשׁ מְאוֹת סְאִין. אָמְרוּ לוֹ הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָרְכָךְ. אָמַר לוֹן אָזְלוּן לְכוֹן דִּי יִנְחָת טַלָּא בִישָׁא עֲלֵיהּ דִּי לָא כֵן בִּכְפֵלָא הֲוָות מַעֲבִיד.

It happened that someone sowed a seah of peas and it produced 300 seah. They said to him, the Holy One, praise to Him, has started to bless you. He answered, get away from here, if bad dew had not descended on it, it would have produced twice as much.

אָמַר רִבִּי שִמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָא הֲוָה מַעֲשֶׂה שֶׁאָמַר רִבִּי יְהוּדָה לִבְנוֹ בְּסִיכְנִין עֲלֵה וַהֲבֵא לָנוּ גְרוֹגְרוֹת מִן הֶחָבִית עָלָה וְהוֹשִׁיט יָדוֹ וּמְצָאָהּ שֶׁל דְּבַשׁ אָמַר לוֹ אַבָּא שֶׁל דְּבַשׁ הִיא. אָמַר לוֹ הַשְׁקַע יָדֶיךָ וְאַתְּ מַעֲלֶה גְרוֹגְרוֹת. מַעֲשֶׂה שֶׁאָמַר רִבִּי יוֹסֵי לִבְנוֹ בְצִיפּוֹרִין עֲלֵה וַהֲבֵא לָנוּ גְרוֹגְרוֹת מִן הָעֲלִיָּה. עָלָה וּמָצָא אֶת הָעֲלִיָּיה צָף עֲלִיָּה דְּבַשׁ. רִבִּי חֲנַנְיָה הֲוָה מַזְבֵּן דְּבַשׁ דִּדְבוֹרִיין וַהֲוָה לֵיהּ דְּבַש דְּצַלְיִין בָּתַר יוֹמִין עָבְרוּן תַּמָּן אֲמַר לוֹן בְּגִין לַא מִטְעַיָּא לְכוֹן הֲווֹן יָדְעִין הַהוּא דוּבְשָׁא דִּיהָבִית לְכוֹן דְּצַלְיִין יִינוּן. אָמְרוּ לֵיהּ מִינֵיהּ אֲנָן בְּעִי דּוּ טָב לַעֲיבִידְתִּין וָאַפְרִישׁ טִימִיתֵיהּ וּבְנָא בֵיהּ בֵּי מִדְרְשָׁא דְּצִיפּוֹרִין.

Rebbi Simeon ben Ḥalaphta said, it happened that Rebbi Jehudah said to his son in Sikhnin: Go and bring us dried figs from the barrel. He went and put his hand into the barrel, found it full of honey and said: Father, it is a barrel of honey. He said to him, put your hands deep into it and you will bring up the dried figs. It happened that Rebbi Yose said to his son in Sepphoris: Go and bring us dried figs from the upper floor. He went and found that honey was floating on the upper floor. Rebbi Ḥananiah was a dealer in bee’s honey; he also had honey obtained by roasting. After a time they passed by him. He said to them, in order not to trick you, you should know that the honey that I gave you was from roasting. They said, from that one we want more because it is good for our purposes. He set aside its value and built with it the House of Study of Sepphoris.

רִבִּי לָעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אֲזַל לְחַד אֲתָר. אַיְיתוּן קוֹמוֹי כְּרוּב מְצַמֵּק. אֲמַר לוֹן סַגִּין דְּבַשׁ יְהַבְתּוּן בֵּיהּ. אָמְרִין לֵיהּ לָא יְהָבִינוּן בֵּיהּ מִינֵיהּ וּבֵיהּ הוּא.

Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon went to a place where they brought him shrunk cabbage. He said to them, you put a lot of honey into it. They said to him, we did not put anything in, it is in its natural state.

Mishnah

משנה: הַמֵּידַל בַּגְּפָנִים כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵידַל בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ כָּךְ הוּא מֵידַל בְּשֶׁל עֲנִיִים דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּשֶׁלּוֹ הוּא רְשַׁאי וְאֵינוֹ רְשַׁאי בְשֶׁל עֲנִיִים.

MISHNAH: He who thins out vines, just as he thins out his own so he thins out those of the poor, the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Meïr says, he may do so for his own but he is not empowered for those of the poor.

Halakhah

הלכה: הַכֹּל מוֹדִין בְּמוֹכֵר לַחֲבֵירוֹ עֲשָׂרָה אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁיְּהֵא אָסוּר לִיגַּע בָּהֶן. הַכֹּל מוֹדִין בְּשׁוּתָף כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵידַל בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ כָּךְ הוּא מֵידַל בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ. רִבִּי יְהוּדָה עֲבַד לֵיהּ כְּשׁוּתָף [וְרִבִּי מֵאִיר עֲבַד לֵיהּ כְּמוֹכֵר]. אָמַר לֵיהּ רִבִי אִימִּי הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁאֲכָלָתָן חַיָּה. אִין תְּעַבְדִּינֵיהּ כְּשׁוּתָף יְהֵא חַיָיב לְשַׁלֵּם לוֹ.

HALAKHAH: Everybody agrees that he who sells ten bunches to somebody else may not touch them. Everybody agrees in a partnership that just as he thins out his, so he thins out that of his partner. Rebbi Jehudah considers him to be a partner, Rebbi Meïr considers him to be a seller. Rebbi Immi said to him: Think about it, if a wild animal ate it, if you consider him a partner he is required to pay him!

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן נִרְאֵית מוּחְלֶפֶת שִׁיטָּתוֹ שֶׁל רִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נוֹטְלָן וּמֵנִיחָן עַל הַגֶּדֶר וְהֶעָנִי בָּא וְנוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ. וְכֹא הוּא אוֹמֵר הָכֵן. מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מְעַכָּן הֵן עוֹשׂוֹת יוֹתֵר לַשָּׁנָה הַבָּאָה. וְאָמַר אוּף הָכָא מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מַרְבְּעָהּ הִיא עוֹשָׂה יוֹתֵר לַֹשָּנָה הַבָּאָה. אָמַר לֵיהּ מָצוּי הוּא לְזוֹרְעָהּ יֶרֶק וּלְהַבְרִיחָהּ מִן הָעֲנִיִים.

Rebbi Joḥanan said, it seems that Rebbi Jehudah changed his opinion. There he says, in both cases he takes them, deposits them on the fence and the poor comes and takes what is his; but here he says so! Because he squeezees them, they will produce more the next year. I should say also here, because he fertilizes it, it will produce more the next year. He said to him, it happens frequently that he will sow vegetables and shelter them from the poor.

Mishnah

משנה: כֶּרֶם רְבָעִי בֵּית שַׁמַּאי אוֹמֵר אֵין לוֹ חוֹמֶשׁ וְאֵין לוֹ בֵּיעוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמֵר יֵשׁ לוֹ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמֵר יֵשׁ לוֹ פֶרֶט וְיֵשׁ לוֹ עוֹלֵלוֹת וַעֲנִיִים פּוֹדִין לְעַצְמָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמֵר כּוּלּוֹ לְגַת.

MISHNAH: A vineyard in its fourth year, the House of Shammai say, it is not subject to a fifth and is not subject to removal; but the House of Hillel say, it is. The House of Shammai say, it is subject to single berries and gleanings and the poor redeem for themselves, but the House of Hillel say, all goes to the winepress.

Halakhah

הלכה: תַּנִּי רִבִּי אוֹמֵר לֹא אָמְרוּ בֵּית שַׁמַּאי אֶלָּא בִשְבִיעִית אֲבָל בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יֵשׁ לוֹ חוֹמֶשׁ וְיֵשׁ לוֹ בִּיעוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּהָהֵן תַּנָּיָיה לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּמַה דְתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִשְׁבִיעִית. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בִשְׁבִיעִית. מֵעַתָּה אַל יְהִי לוֹ קְדוּשָׁה וּקְדוּשָׁתוֹ מֵאֵילָיו לָמְדוּ. קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים. הֲרֵי הוּא כְקוֹדֶשׁ שֶׁקּוֹרִין עָלָיו. וִיְהֵא מוּתָּר לְאוֹנֵן. תַּנִּי מַגִּיד שֶׁהוּא אָסוּר לְאוֹנֵן. וִיְהֵא חַיָיב בְּבֵיעוּר. בְּגִין דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר מִן הַבֵּיעוּר. וְיִפָּדֶה בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע.

HALAKHAH: It was stated: Rebbi says, the House of Shammai said this only in the Sabbatical year, but in all other years of the sabbatical cycle, the House of Shammai say that it is subject to a fifth and subject to removal. According to that Tanna, they learned the rules of the vineyard of the fourth year only from the Second Tithe; since you say that there is no Second Tithe in the Sabbatical year, so there is no fourth year after planting in the Sabbatical year. But then should there be no holiness in it? Its holiness comes from the verse ( Lev. 19:24): “Holy for praises,” it has the status of those holy fruits over which praises are said. And should it be permitted to the fresh mourner? It is stated: This implies that it is forbidden to the fresh mourner. And should it be subject to removal? Since Rebbi Simeon frees it from removal. And should it be redeemed while still connected to the ground?

תַּנִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֶחָד שְׁבִיעִית וְאֶחָד שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין לוֹ חוֹמֶשׁ וְאֵין לוֹ בֵּיעוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּהָדֵין תַּנָּיָיה לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי כָּל עִיקָּר. מֵעַתָּה אַל יְהִי לוֹ קְדוּשָׁה וּקְדוּשָׁתוֹ מֵאֵילָיו לָמְדוּ. קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים. הֲרֵי הוּא כְקוֹדֶשׁ שֶׁקּוֹרִין עָלָיו אֶת הַהַלֵּל. וִיְהֵא מוּתָּר לְאוֹנֵן. תַּנִּי מַגִּיד שֶׁהוּא אָסוּר לְאוֹנֵן. וִיְהֵא חַיָיב בְּבֵיעוּר. בְּגִין דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בְּבֵיעוּר. וְיִפָּדֶה בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע.

Rabban Simeon ben Gamliel stated: Both in the Sabbatical year and in the rest of the years of the sabbatical cycle, the House of Shammai say, there is no fifth and no removal. According to that Tanna, they did not at all learn the rules of the fourth year after planting from the Second Tithe. But then should there be no holiness in it? Its holiness comes from the verse ( Lev. 19:24): “Holy for praises;” it has the status of those holy fruits over which praises are said. And should it be permitted to the fresh mourner? It is stated: This implies that it is forbidden to the fresh mourner. And should it be subject to removal? Since Rebbi Simeon frees it from removal. And should it be redeemed while still connected to the ground?

רִבִּי זְעִירָה בְּעִי קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ מְנַיִין שֶׁהוּא טָעוּן חִילּוּל קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים קוֹדֶשׁ חִילּוּלִים לָא מִתְמַנְעִין רַבָּנִין בֵּין הֵ״י לְחֵי״ת.

Rebbi Zeïra asked before Rebbi Abbahu: From where that it needs redemption? ( Lev. 19:24) “Holy for praises,” holy for redemption. The rabbis never refrain from identifying ה and ח.

תַּנִּי רִבִּי אַיְיבוּ בַּר נַגַּרִי קוֹמֵי רִבִּי לָא דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ חֲמשִּׁיתוֹ יוֹסֵף עָלָיו. פְּרָט לְנֶטַע רְבָעִי שֶׁאֵין חַיָיבִין עָלָיו חוֹמֶשׁ. וְחָזַר וְתַנָּא קוֹמוֹי שְׁתֵּי גְאוּלּוֹת הֵן אַחַת לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאַחַת לְנֶטַע רְבָעִי.

Rebbi Ayvu bar Naggari stated before Rebbi La following Rebbi Ismael ( Lev. 27:31): “If a man redeems part of his tithes, he should add its fifth to it.” That excludes the fourth year after planting; one is not obligated by it for a fifth. Then he turned around and stated: There are two terms of redemption, one for the Second Tithe and one for the fourth year after planting.

תַּמָּן תַּנֵּינָן רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֵין לְנָכְרִי כֶּרֶם רְבָעִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יֵשׁ לוֹ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר כֵּינִי מַתְנִיתָא אֵין לְנָכְרִי כֶּרֶם רְבָעִי כָּל עִיקָּר. רִבִּי בִּיבִּי אָמַר קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אַתְיָא דְּרִבִּי יוֹדָה כְּבֵית שַׁמַּאי עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי כְּמַה דְּבֵית שַׁמַּאי אָמַר לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּמַה דְתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִשְׁבִיעִית. וְדִכְוָותֵיהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בִשְׁבִיעִית. כֵּן רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּמַה דְּתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּסוּרִיָּא וְדִכְוָותֵיהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בְּסוּרִיָּא. אָמַר לֵיהּ חֲמִי מַה אָמַר לֹא אָמַר אֵין לוֹ חוֹמֶשׁ וְאֵין לוֹ בֵּיעוּר הָא שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים יֵשׁ לוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין לְנָכְרִי כֶּרֶם רְבָעִי בְסוּרִיָּא.

There we have stated: Rebbi Jehudah says, there is no vineyard in the fourth year for the Gentile, but the Sages say there is. Rebbi Eleazar said, so says the Mishnah: There is never a vineyard in the fourth year for the Gentile. Rebbi Bibi said before Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Eleazar: According to the opinion of Rebbi, the statement of Rebbi Jehudah turns out to be like the statement of the House of Shammai. Since the House of Shammai said that they learned the rules of the vineyard of the fourth year only from the Second Tithe; since you say that there is no Second Tithe in the Sabbatical year, so there is no fourth year after planting in the Sabbatical year. Similarly, Rebbi Jehudah said that they learned the rules of the vineyard of the fourth year only from the Second Tithe; since you say that there is no Second Tithe in Syria, so there is no fourth year after planting in Syria. He said to him, look what he said! He said only, it is not subject to a fifth and is not subject to removal, hence, it is subject to all other rules; Rebbi Jehudah says, there is no vineyard in the fourth year for the Gentile in Syria.

שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בְּעִי הָא בֵית שַׁמַּאי אָמַר לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּמַה דְתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִשְׁבִיעִית. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בִשְׁבִיעִית. וְדִכְוָותָהּ שְׁלִישִׁית וְשִׁישִּׁית הוֹאִיל וְאֵין בָּהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא יְהֵא בָהֶן נֶטַע רְבָעִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי שְׁלִישִׁית וְשִׁישִּׁית אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי יֵשׁ בָּהֶן מַעֲשֵׂר עָנִי. שְׁבִיעִית אֵין בָּהּ מַעֲשֵׂר כָּל עִיקָּר.

Samuel bar Abba asked: Since the House of Shammai said that they learned the rules of the vineyard of the fourth year only from the Second Tithe; since you say that there is no Second Tithe in the Sabbatical year, there is no fourth year after planting in the Sabbatical year. Similarly, in the third and sixth years of the sabbatical cycle, since there is no Second Tithe, there should not be any fourth year after planting. Rebbi Yose said, even though there is no Second Tithe in the third and sixth years, there is the tithe for the poor. In the Sabbatical year, there are no tithes at all.

חֵיפָה שְׁאַל הָא רִבִּי יוּדָה אָמַר לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּמַה דְתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְסוּרִיָּא. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בְסוּרִיָּא. דִּכְוָותֵיהּ לֹא לָמְדוּ תְרוּמַת תּוֹדָה אֶלָּא מִתְּרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּמַה דְְתֵימַר אֵין תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בַּמִּדְבָּר וְדִכְוָותֵיהּ לֹא תְהֵא תְרוּמַת תּוֹדָה בַּמִּדְבָּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא לָמְדוּ מִמֶּנָּה אֶלָּא לְשֵׁיעוּרִין.

Ḥeipha asked: Since Rebbi Jehudah said that they learned the rules of the vineyard of the fourth year only from the Second Tithe; since you say that there is no Second Tithe in Syria, there is no fourth year after planting in Syria. Similarly, they learned the rules of the heave of the thanksgiving sacrifice only from the heave of the tithe; since you say that there was no heave of the tithe in the desert, will it follow that there was no heave of the thanksgiving sacrifice in the desert? Rebbi Yose said, they learned from it only in regard of quantities.

תַּנִּי רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יוּדָה רִבִּי לָעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא נִתְחַיְיבוּ יִשְׂרָאֵל בְּנֶטַע רְבָעִי אֶלָּא לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ. אָמַר רַב חִסְדָּא אַתְיָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יוּדָה כְּשִׁיטַּת דְּרִבִּי יוּדָה אָבוֹי. כְּמַה דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּמַה דְּתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהוּא בְשִׁיטַּת בְּנוֹ סוּרִיָּא לְמֵדָה מֵאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֵין אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמֵדָה מִסּוּרִיָּא.

Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah stated: Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon said, Israel did become obligated for the fourth year after planting only after 14 years, seven during which they conquered and seven during which they divided up the land. Rav Ḥisda said, it turns out that the argument of Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah is identical with that of his father Rebbi Jehudah. Just as Rebbi Jehudah said that they learned the rules of the vineyard of the fourth year only from the Second Tithe, since you say that the Second Tithe started only after 14 years, similarly there was no fourth year after planting until after 14 years. Rebbi Yose said, he follows his son’s argument; Syria was inferred from “after 14 years;” “after 14 years” was not inferred from Syria.

כְּתִיב וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִּׁית תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר הֲרֵי אַתְּ כְּמוֹסִיף פֵּירוֹת חֲמִישִּׁית עַל פֵּירוֹת רְבִיעִית מַה פֵּירוֹת חֲמִישִּׁית לִבְעָלִים. אַף פֵּירוֹת רְבִיעִית לִבְעָלִים. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַתְיָא דְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי כְּרִבִּי יְהוּדָה. כְּמַה דְּרִבִּי יוּדָה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כִּנְכָסָיו כֵּן רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כִּנְכָסָיו.

It is written ( Lev. 19:25): “In the fifth year, you shall eat its yield.” Rebbi Yose the Galilean says, here one adds the fruits of the fifth to the fruits of the fourth year. Just as the fruits of the fifth year are for the proprietors, so the fruits of the fourth year are for the proprietors. Rebbi Zeïra, Rebbi Yasa, in the name of Rebbi Joḥanan: It turns out that Rebbi Yose the Galilean argues like Rebbi Jehudah. Just as Rebbi Jehudah makes it his property, so Rebbi Yose the Galilean makes it his property.

רִבִּי יִרְמְיָה בְּעִי קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כִּנְכָסָיוֹ מַהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. אָמַר לֵיהּ כַּיי דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא סוֹף דָּבָר הֲלָכָה זוּ אֶלָּא כָּל הֲלָכָה שֶׁהִיא רוֹפֶפֶת בְּבֵית דִּין וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ מַה טִיבָהּ צֵא וּרְאֵה מַה הַצִּיבּוּר נוֹהֵג וּנְהוֹג. וַאֲנָן חָמֵיי צִיבּוּרָא דְּלָא מַפְרְשִׁין. אָמַר רִבִּי מָנָא אִילּוּ נֶאֱמַר כְּבֵית שַׁמַּאי וְיֵשׁ צִיבּוּר כְּבֵית שַׁמַּאי. אָמַר רִבִּי אָבִין כְּלוּם לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּמַה דְּתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת.

Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: According to those who declare it his property, should it not be subject to tithes? He said to him, according to what Rebbi Joshua ben Levi said, as Rebbi Abin said in the name of Rebbi Joshua ben Levi, not only this practice, but in any practical question which is weak in court and you do not know how to decide, go out and see how the public acts, and act accordingly. And we see that they do not give. Rebbi Mana said, that is, if the practice would follow the House of Shammai. But is there any public that acts according to the House of Shammai? Rebbi Abin said, they learned the rules of the vineyard of the fourth year only from the Second Tithe; just as you say that the Second Tithe is not subject to tithes, so the yield of the fourth year is not subject to tithes.

רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עִיסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַםִ כְּרִבִּי מֵאִיר פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה כְּרִבִּי יוּדָה חַיֶיבֶת בְּחַלָּה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִּירוּשָׁלַםִ אֲבָל בִּגְבוּלִין לֹא.

Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya, in the name of Rebbi Joḥanan: A dough of Second Tithe in Jerusalem, following Rebbi Meïr, is free from ḥallah, following Rebbi Jehudah it is subject to ḥallah. Rebbi Jonah said, they said this only for Jerusalem, but not for the countryside.

רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֶן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מְחַיֵיב בְּפֶרֶט מַהוּ שֶׁתְּהֵא חַיֶיבֶת בְּחַלָּה. אָמַר לֵיהּ וְלֹא רִבִּי יוּדָה הִיא וְסָבְרִינָן מֵימַר כָּל הָדָא הִילְכְתָא רִבִּי יוּדָה כְּבֵית שַׁמַּאי.

Rebbi Abba bar Cohen asked before Rebbi Yose: He who declares it obligated for single berries, does he also declare it obligated for ḥallah? He said to him, is that not Rebbi Jehudah? And it is our opinion that in all this practice, Rebbi Jehudah follows the House of Shammai.

Mishnah

משנה: כֶּרֶם שֶׁכּוּלּוֹ עוֹלֵלוֹת רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר לְבַעַל הַבַּיִת וְרִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לָעֲנִיִים. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר כִּי תִבְצוֹר לֹא תְעוֹלֵל אִם אֵין בָּצִיר מְנַיִין עוֹלֵלוֹת אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָא וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אֲפִילוּ כּוּלּוֹ עוֹלֵלוֹת אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר כִּי תִבְצוֹר לֹא תְעוֹלֵל אֵין לָעֲנִיִים בְּעוֹלֵלוֹת קוֹדֶם לְבָצִיר.

MISHNAH: A vineyard that produces only gleanings, Rebbi Eliezer says, they are for the proprietor, Rebbi Aqiba says, for the poor. Rebbi Eliezer said ( Deut. 24:21): “When you gather your grapes … do not take the gleanings after it.” If there is no vintage, where are the gleanings? Rebbi Aqiba told him ( Lev. 19:10): “Do not take gleanings from your vineyard,” even if it is all gleanings. If that is so, why does it say “when you gather your grapes … do not take the gleanings after it;” the poor have no right to the gleanings before the vintage.

Halakhah

הלכה: וְדִכְוָותָהּ אִם אֵין בָּצִיר אֵין פֶּרֶט עַד שֶׁיְּהֵא בָּצִיר בְּצַד הַבָּצִיר. אֲכָלָתָן חַיָּה לֹא.

HALAKHAH: Similarly, if there is no harvest there are no single berries, until there should be vintage along vintage, not if a wild animal ate it.

וְכַמָּה הוּא בָּצִיר דְּבֵית שִׁילָא אָמְרֵי שְׁלֹשָׁה אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין רְבִיעַ.

How much is a vintage? In the school of Shila they said, three bunches that make a quarter of wine.

וְהָא רִבִּי עֲקִיבָה מְקַיֵים תְּרֵי קְרָאֵי. וּמָה דְרִבִּי לִיעֶזֶר וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְאֵין לָעֲנִיִים בְּעוֹלֵלוֹת קוֹדֶם לְבָצִיר יִזְכֶּה בָהֶן בַּעַל הַבַּיִת לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל.

Rebbi Aqiba certainly explains both verses. How does Rebbi Eliezer explain “do not take gleanings from your vineyard”? So you should not say that, since the poor have no rights before harvest time, the proprietor acquired rights to them, it is necessary to say “do not take gleanings from your vineyard.”

Mishnah

משנה: הַמַּקְדִּישׁ אֶת כַּרְמוֹ עַד שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת אֵין הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִים. וּמִשְּׁנוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִים. רִבִי יוֹסֵי אוֹמֵר יִתְּנוּ שְׂכַר גִּידּוּלִין לְהֶקדֵּש. וְאֵי זוּ הִיא שִׁכְחָה בְּעָרִיס כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְשׁוֹט אֶת יָדָיו לִיטְּלָהּ. וּבְרוֹגָלִיּוֹת מִשֶּׁיַּעֲבוֹר מִמֶּנָּה.

MISHNAH: If someone dedicates his vineyard before gleanings are recognizable, the gleanings do not belong to the poor. But after the gleanings are recognizable, the gleanings belong to the poor. Rebbi Yose said, they should give the value of their growth to the Temple. What are forgotten grapes? On a trellis, anything he cannot stretch out his hands and take. On a single growing vine, once he is done with it.

Halakhah

הלכה: תַּמָּן תַּנֵּינָן מַתִּירִין בְּגֻמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. אָמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים אֵין אַתֶּם מוֹדִין לָנוּ בְּגִידּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ שֶׁהֵן אֲסוּרִין. אָמְרוּ לָהֶן אֲבֹתֵינוּ כְּשֶׁהִקְדִּישׁוּ לֹא הִקְדִּישׁוּ אֶלָּא קוֹרוֹת מִפְּנֵי בַּעֲלֵי אֶגְרוֹף שֶׁהָיוּ בָאִין וְנוֹטְלִין אוֹתָן בִּזְרוֹעַ. מַה רִבָּנִין סָבְרִין מֵימַר קוֹרוֹת וּפֵירוֹת הִקְדִּישׁוּ. וַאֲפִילוּ תֵימַר קוֹרוֹת וּפֵירוֹת קוֹרוֹת הִקְדִּישׁוּ פֵירוֹת לֹא הִקְדִּישׁוּ. צְרִיכָה לְרַבָּנִין הַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אִילָן מַהוּ שֶׁשִּׁיֵּיר לוֹ בְגִידוּלֵיהֶן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא מִשְּׁנוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִים. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ לֹא נוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת יְהוּ הָעוֹלֵלוֹת שֶׁל עֲנִיִים. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהִיא כֶּרֶם הֶקְדֵּשׁ כְּהָדָא דְתַנִּי הַנּוֹטֵעַ כֶּרֶם לְהֶקְדֵּשׁ פָּטוּר מִן הָעָרְלָה וּמִן הָרְבָעִי וּמִן הָעוֹלֵלוֹת וְחַיָיב בִּשְׁבִיעִית.

HALAKHAH: There we have stated: “They permitted the use of sycamore figs from Temple trees. The Sages told them: Do you not agree with us that fruits from Temple property are forbidden? They said to them, when our forefathers dedicated them, they dedicated only the tree stems because of strong men who came and took them by force.” Do the rabbis mean to say that they dedicated tree stems and their fruits? Even if you say that they dedicated only the stems but not the fruits, the rabbis wonder whether if somebody dedicates an orchard, he may reserve the growth for himself. Let us hear from the following: “After the gleanings are recognizable, they belong to the poor.” That is different because nobody may dedicate anything that is not his own. Does that not mean that even if the gleanings were not yet recognizable, they should belong to the poor? That is different, because it is a vineyard for the Temple, as it was stated: “If somebody plants a vineyard for the Temple it is exempt from orlah, from the fourth year, and from gleanings, but it is subject to the Sabbatical year.”

רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיי. דָּבָר שֶׁהוּא לַיי קְדוּשַׁת שְׁבִיעִית חָלָה עָלָיו. רִבִי חִיָיא בַּר אַבָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא לְאוֹכְלוֹ בְּלֹא פִדְיוֹן אֵיפְשָׁר שֶׁאֵיפְשָׁר לְהֶקְדֵּשׁ לָצֵאת בְּלֹא פִדְיוֹן. לִפְדּוֹתוֹ וּלְאוֹכְלוֹ נִמְצָא כְּלוֹקֵחַ לוֹ קוֹרְדּוֹם מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ הַגִּיזְבָּר מַחֲלִיפוֹ בְּיַד אַחֵר. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה וְלָמָּה לֵי נָן [פָּתְרִין לָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל] כַּיי דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם נִדְרוֹ לְהֶבְקֵירוֹ. וְכָא מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם הֶבְקֵר נִדְרוֹ לְהֶקְדֵּישׁוֹ.

Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Joḥanan ( Lev. 25:2): “The land shall observe a Sabbath for the Eternal.” The sanctity of the Sabbatical year falls on anything that is the Eternal’s. Rebbi Ḥiyya bar Abba asked before Rebbi Mana: It is impossible to eat it without redemption since Temple property cannot exit without redemption. If one redeems and eats it, it would be as if one bought an axe with money from the Sabbatical! He said to him, the treasurer exchanges it through a third person. Rebbi Mattaniah said, why do we not explain it according to everybody, as Rebbi Joḥanan said: The words of Rebbi Yose: because his vow precedes his declaration of abandonment. And here, because his vow of abandonment precedes his dedication.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹרוּ כְּרִבִי יוֹסֵי.

Rebbi Joḥanan said, it happened and they gave instructions following Rebbi Yose.

לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִכֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלָיו וּשְׁכָחוֹ הֲרֵי הוּא שִׁכְחָה. שַׁנְיָיא הִיא בְּעָרִיס שֶׁדַּרְכּוֹ לִבָּחֵן. וַאֲפִילוּ עַל רִבִּי הוֹשַׁעְיָא לֵית הִיא פְלִיגָא דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר רוֹמֵס הָיִיתִי זֵתִים עִם רִבִּי חִיָיא הַגָּדוֹל אָמַר לִי כָּל זַיִת שֶׁאַתְּ יָכוֹל לִפְשׁוֹט יָדָךְ לִיטְּלוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁכָּל רוֹגָלִיּוּת וְרוֹגָלִיּוּת אוּמָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

Does this not contradict Rebbi Joḥanan, since Rebbi Joḥanan said, if he passed it over and forgot it, it is forgotten. There is a difference, for a trellis is usually checked. And it does not even contradict Rebbi Hoshaia, for Rebbi Hoshaia said, when I was mashing olives with the great Rebbi Ḥiyya, he told me that any olive you can reach when stretching out your hand is not forgotten. There is a difference, since any single free-standing vine is a separate planting.