נדרים ד׳Nedarim 4

Mishnah

משנה: אֵין בֵּין הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ לַמּוּדָּר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל אֶלָּא דְרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אוֹכֶל נֶפֶשׁ. הַמּוֹדָּר הֲנָיַית מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִלֶינּוּ נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר. אֲבָל מַשְׁאִיל לוֹ חָלוּק וְטַלִּית נְזָמִים וְטַבָּעוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ. מְקוֹם שֶׁמַּשְׂכִּירִין כַּיּוֹצֵא בָהֶן אָסוּר.

MISHNAH: The only difference between one who is under a vow [not to have] usufruct from another and one who is under a vow about use of food is passing through his real estate and vessels that cannot be used to prepare food. One who is under a vow about use of food should not borrow from him a fine or coarse sieve, a grindstone, or an oven. But he may borrow from him a robe or a stole, nose rings and finger rings, and anything that is not used to prepare food. At a place where one rents out any of these it is forbidden.

Halakhah

הלכה: אֵין בֵּין הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ כול׳. הָא דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ אָסוּר. וְלֹא מִמַּאֲכָל נָדַר. אָמִר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין בֵּין מוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ לַמּוּדָּר הֲנָיַית מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ. תַּנֵּיי דְּבֵית רִבִּי כֵן. הַמּוֹדָּר הֲנָיַית מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִילֶינּוּ נָפָה וּכְבָרָה רֵיחַיִם וְתַנּוּר. תַּנֵּי. אֲבָל מַשְׁאִילוֹ כּוֹסוֹת וּקְעָרוֹת וְתַמְחוּיִין. שֶׁאֵינָן מֲהַנִּין אֶת הָאוֹכֶל אֲבָל מַכְנִסִין אֶת הָאוֹכֶל. לָפַּסִּים וּקְדֵירוֹת אָסוּר. לִטְחוֹן וְלִדְרוֹךְ אָסוּר. לִקְצוֹר צְרִיכָא וְלִבְצוֹר צְרִיכָה. הֲנָיַית מַהוּ. תַּנֵּי אֲבָל מַשְׁאִילוּ קוֹרְדּוֹם. הֲוֵינָן סָבְרִין מֵימַר. בְּקוֹרְדּוֹם שֶׁלַּבַּקַעִי. תִּיפְתָּר בְּקוֹרְדּוֹם שֶׁלַּמַּכּוּשׁ. וְלֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. רִבִּי אֲבוּנָא אָמַר. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי אָהֵן יוסטה מִכֵּיוָן דִּי מְרָחֵק וַחֲשַׁר בָּהּ קִמְחָא אֲסִיר מִישְׁאַל לֵיהּ.

HALAKHAH: “The only difference between one who is under a vow [not to have] usufruct from another,” etc. This means that vessels used to prepare food are forbidden. But did he not make the vow about food? Rebbi Simeon ben Laqish, so is the Mishnah: The only difference between one who is under a vow [not to have] usufruct from another and one who is under a vow about use for food. In the House of Rebbi it was stated thus: “One who is under a vow about use of food should not borrow from him a fine or coarse sieve, a grindstone, or an oven.” It was stated: But he may borrow from him cups and bowls and fruit bowls, since these are not used to prepare food, only to serve food. Pans and pots are forbidden. To mill and to press is forbidden. Cutting is a problem, harvesting is a problem. What kind of usufruct? It was stated: But he may borrow a spade from him. We wanted to say, a spade of a digger. Explain it by a spade for weeding, and you cannot infer anything. Rebbi Abuna said, that ysṭ’, since one removes and separates the bran from flour with it, it is forbidden to borrow from him.

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. שֶׁהוּא כְנוֹתֵן לוֹ מָעוֹת לִיקַּח בָּהֶן כִּכָּר. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָּעֵי. מֵעַתָּה אָסוּר לְהַשְׁאִיל לוֹ מָעוֹת. שֶׁהוּא כְנוֹתֵן לוֹ מָעוֹת לִיקַּח בּוֹ כִּכָּר. רִבִּי אֲבִינָא אָמַר. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. אִילֵּין קוֹזְמִידַיָיא דְּאִית עֲלֵיהוֹן אֲסִיר מִישְׁאַל לוֹן.

Rebbi Abba in the name of Rebbi Ze‘ira: Because it is as if he gave him money to buy a loaf with. Rebbi Abun bar Ḥiyya asked: Then is it forbidden to borrow money from him, for it is as if he gave him money to buy a loaf with? Rebbi Abina said, Rebbi Ze‘ira asked: That jewellery on them, is it forbidden to lend to them?

Mishnah

משנה: הַמּוּדָר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ שׁוֹקֵל לוֹ אֶת שִׁקְלוֹ וּפוֹרֵעַ לוֹ אֶת חוֹבוֹ וּמַחֲזִיר לוֹ אֲבֵידָתוֹ. מְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר תִּיפּוֹל הֲנָיָיה לְהֶקְדֵּשׁ.

MISHNAH: If one is under a vow [not to have] usufruct from another, [the other] may give his šeqel, pay his debt and return what he has lost. At a place where one takes a fee for this, the gain should be given to the sacred fund.

Halakhah

הלכה: הַמּוּדָר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ כול׳. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. הַפּוֹרֵעַ שְׁטַר חוֹבוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. תַּפְלוּגְתָא דְּחָנָן וּבנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. טַעֲמָא דִבְנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים. תַּמָּן לֹא עָלַת עַל דַּעְתָּן שֶׁתָּמוּת אִשְׁתּוֹ בְּרָעָב. בְּרַם הָכָא מְפַיֵיס הֲוֵינָא לֵיהּ וְהוּא מוֹחֵל לִי. הַגַּע עַצְמָךְ דַהֲוָה גַבֵּיהּ מַשְׁכּוֹן. מְפַיֵיס הֲוֵינָא לֵיהּ וְהוּא יְהַב לִי מַשְׁכּוֹנִי. עַד כְּדוֹן בְּבַעַל חוֹב שֶׁאֵינוֹ דוֹחֵק. וַאֲפִילוּ בְּבַעַל חוֹב שֶׁדּוֹחֵק. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. [וְשׁוֹקֵל אֶת שִׁקלוֹ. וְלֹא שָׁקַל אֵין ממַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ.] תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן. וּמַקְרִיב עָלָיו קִינֵּי זָבִין קִינֵּי זָבוֹת קִינֵּי יוֹלְדוֹת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. בְּשֶׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ יָדָיו כְּלוּם. וָכָא בְּשֶׁלֹּא יַכְנִס לְיָדָיו כְּלוּם.

HALAKHAH: “If one is under a vow [not to have] usufruct from another,” etc. Rebbi Abba bar Mamal asked: If somebody pays off somebody else’s debt without the latter’s knowledge, is that the disagreement of Ḥanan and the High Priests’ sons? Rebbi Yose said, there the reason of the High Priest’s sons is that nobody expects his wife to die from hunger. But here, [the debtor could say:] “I could negotiate with him and he would forgive some.” Think of it, if [the loan] was on a pledge! “I could negotiate with him and he would return my pledge.” So far about a creditor who does not push [for repayment]. Even for a creditor who pushes, we can hear from the following: “He may give his šeqel. If somebody does not pay his šeqel, does one not take a pledge from him? This says, even for a creditor who pushes. You should know that this is so, as we have stated: “He can bring for him nests for males or females suffering from genital discharges, nests for childbirth, purification and reparation offerings” since nothing of these comes to [the other person’s] hand. And here also, that nothing should come into his hand.

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר. אֵין לָךְ נִתְפַּס עַל חֲבֵירוֹ וְחַיָיב לִיתֵּן לוֹ אֶלָּא בְּאַרְנוֹן וּבְגוּלגּוֹלֶת. רַב אָמַר. כָּל הַנִּתְפַּשׂ עַל חֲבֵירוֹ חַיָיב לוֹ. חֵיילֵיהּ דְּרַב מִן הָדָא. הַגּוֹזֵל שָׂדֶה וּנְטָלוּהָ מֵסִיקִין. לֹא שָׁמַע דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קְנָס קָנְסוּ בְּגַזְלָן. רִבִּי אָבִין בָּעֵי דַּהֲוָה רַבֵּיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן וְרִבִּי חִיָיה בַּר לוּלְיָינִי תְּרֵיהוֹן אָמְרִין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. בְּאַרְנוֹן וּבְגוּלגּוֹלֶת. [וְחָרָנָה אָמַר. אֵינָהּ כְּאַרְנוֹן וּכְגוּלגּוֹלֶת.]

Rebbi Joshua ben Levi says, nobody is held responsible for his neighbor except for annona and head-tax. Rav said, anything for which one is held responsible for one’s neighbor has to be repaid. The strength of Rav is from the following: “He who appropriated a field and oppressors took it.” He did not hear that Rebbi Joḥanan said, they exacted a fine from a robber. Rebbi Abin asked, (who was the father of) Rebbi Yose ben Rebbi Abun, and Rebbi Ḥiyya ben Julianus both said in the name of Samuel; one said, it is like annona and head-tax; the other one said, it is not like annona and head-tax.

תַּמָּן תַּנִּינָן. מְרַפְּאֵהוּ רְפוּאַת נֶפֶשׁ אֲבָל לֹא רְפוּאַת מָמוֹן. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי. חַד אָמַר. כָּאן בִּמְדִירָה מִגּוּפוֹ וְכָאן בִּמְדִירָה מִנְכָסָיו. וְחָרָנָה אָמַר. כָּאן בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיְרַפְּאֶנּוּ וְכָאן בְּשֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיְרַפְּאֶנּוּ. אִם בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיְרַפְּאֶנּוּ אֲפִילוּ רְפוּאַת נֶפֶשׁ לֹא יְרַפְּאֶנּוּ. לֹא מִכָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְרַפּוֹת.

There, we have stated: “He heals him in the sense of personal healing but not in the sense of financial healing.” Rebbi Judan and Rebbi Yose. One of them said, here if the vow refers to his body, there if the vow refers to his property. But the other one said, here if he has somebody else who can heal him, there if there is nobody else who can heal him. If he has somebody else who can heal him, he should not be able to heal him personally! Not by everybody is a person successfully healed.

וְלֹא נִיכְסֵי הַמַּחֲזִיר הֵן שֶׁהֵן אֲסוּרִין לְבַעַל הַפָּרָה. עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק. כְּשֶׁהָיוּ נִיכְסֵי זֶה אֲסוּרִין עַל זֶה וְנִיכְסֵי זֶה אֲסוּרִין עַל זֶה.

Is not the property of the finder forbidden to the owner of the cow? Ulla bar Ismael in the name of Rebbi Isaac: If each man’s property was forbidden to the other.

מָאן תַּנָּא תִּפּוֹל הֲנָיָיה לְהֶקְדֵּשׁ. רִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מוֹעֲלִין בְּאִיסָּרוֹת. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָּעֵי. נָדַר מִן כִּכָּר מָהוּ לְחַמֵּם בּוֹ אֶת יָדָיו. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אָמַר. כִּכַּר זוֹ הֶקְדֵּשׁ. אֲכָלוֹ בֵּין הוּא בֵין אַחֵר מָעַל. לְפִיכָךְ יֵשׁ לוֹ פִדְיוֹן. אִם אָמַר. הֲרֵי הוּא עָלַי. אֲכָלוֹ מָעַל בּוֹ בְטוֹבַת הֲנָיָיה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אֲחֵרִים לֹא מָעֲלוּ. לְפִיכָךְ אֵין לוֹ פִדְיוֹן. לֹא אָמַר אֶלָּא אֲכָלוֹ. הָא לְחַמֵּם בּוֹ אֶת יָדָיו מוּתָּר. תַּלְמִידוֹהִי דְּרִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. כֵּינִי בָאוֹמֵר. לֹא אוֹכְלֵינוּ וְלֹא אֶטְעָמֶנּוּ. לֹא אֲסָרוֹ עָלָיו אֶלָּא לַאֲכִילָה. עַד כְּדוֹן צְרִיכָה נָדַר מִן הַכִּכָּר מָהוּ לְחַמֵּם בּוֹ אֶת יָדָיו.

Who is the Tanna of “the gain should be given to the sacred fund”? Rebbi Meïr! For Rebbi Meïr said, one commits sacrilege with prohibitions. Rebbi Abun bar Ḥiyya asked: If somebody made a vow [to forbid] a loaf to himself, can he use it to warm his hands? Let us hear from the following: “If he said, this loaf shall be dedicated, if he or another person ate it, they committed sacrilege; therefore, it can be redeemed. But if he said, it is for me [as if dedicated], if he ate it he committed sacrilege on goodwill but others would not commit sacrilege.” He said only, if he ate it. Therefore, to warm his hands is permitted. The students of Rebbi Jonah in the name of Rebbi Abun bar Ḥiyya: That is if he said I shall not eat it nor taste it; if he forbade only eating to himself. But the question was, if somebody made a vow [to forbid] a loaf to himself, can he use it to warm his hands?

Mishnah

משנה: וְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ וּמַעְשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ. וּמַקְרִיב עָלָיו קִינֵּי זָבִין קִינֵּי זָבוֹת קִינֵּי יוֹלְדוֹת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּמְלַמְּדוֹ מִדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת וְלֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא אֲבָל מְלַמֵּד הוּא אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו מִקְרָא. וְזָן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָיב בִּמְזוֹנוֹתָן. וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ בֵּין טְמֵיאָה וּבֵין טְהוֹרָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זָן אֶת הַטְּמֵיאָה וְאֵינוֹ זָן אֶת הַטְּהוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ מַה בֵּין טְמֵיאָה לַטְּהוֹרָה. אָמַר לָהֶן שֶׁהַטְּהוֹרָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ וְהטְּמֵיאָה נַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ לַשָּׁמַיִם. אָמְרוּ לוֹ אַף הטְּמֵיאָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ שֶׁאִם יִרְצֶה הֲרֵי מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם אוֹ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים.

MISHNAH: Also he can separate his heave and tithes with the other’s knowledge, and can bring for him nests for males or females suffering from genital discharges, nests for childbirth, purification and reparation offerings and teach him interpretations, religious rules, and sermons; but he may not teach him Bible; he may teach Bible to his sons and daughters. Also, he can feed his wife and children even though the other is obligated for their upkeep. But he cannot feed his animals, whether pure or impure; Rebbi Eliezer says, he may feed his impure animals but not the pure ones. They asked him, what is the difference between pure and impure animals? He said to them, the pure animal’s soul is Heaven’s but its body is his, but the impure’s soul and body is Heaven’s. They said to him, also the impure animal’s soul is Heaven’s but its body is his, since he could sell it to Gentiles or feed it to the dogs.

Halakhah

הלכה: וְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ כול׳. הַמְתַקֵּן פֵּירוֹתָיו שֶׁלַּחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ טוֹבַת הֲנָיַית מַעְשְׂרוֹתָיו שֶׁל מִי. רִבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר. שֶׁלַּמְּתַקֵּן. רִבִּי זְעִירָא אָמַר שֶׁלַּבַּעַל הַפֵּירוֹת. רִבִּי זְעִירָא כְדַעְתֵּיהּ. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הִפְרִישׁ קָרְבַּן נָזִיר וְקָרְבַּן מְצוֹרָע שֶׁל חֲבֵירוֹ הַמִּתְכַּפֵּר הוּא שֶׁעוֹשֶׂה (תְרוּמָה). מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְתוֹרֵם תְּרוּמָתוֹ וּמַעְשְׂרוֹתָיו שֶׁלַּחֲבֵירוֹ לְדַעְתּוֹ. פָּתַר לָהּ בְּשֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ טוֹבַת הֲנָיָיה בָהֶן.

HALAKHAH: “Also he can separate his heave” etc. If somebody fixes the harvest of another person without the latter’s knowledge, who receives the goodwill from the tithes? Rebbi Abbahu says, the one who does the fixing. Rebbi Ze‘ira says, the owner of the produce. Rebbi Ze‘ira is consistent since Rebbi Ze‘ira said in the name of Rebbi Simeon ben Laqish, if somebody gave the sacrifice of a nazir or of a [healed] person afflicted with skin disease, the person purged makes (heave). The Mishnah disagrees with Rebbi Simeon ben Laqish: “Also he can separate his heave and tithes with his knowledge.” Explain it, that [it was stipulated] that the other should not get the goodwill.

כְּתִיב רְאֵה לִימַּדְתִּי אֶתְכֶם חוּקִּים וּמִשְׁפָּטִים. מָה אֲנִי בְחִינָּם אַף אַתֶּם בְּחִינָּם. יָכוֹל מִקְרָא וְתַרְגּוּם כֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים. חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אַתֶּם מְלַמְּדִים בְּחִנָּם. וְאֵי אַתֶּם מְלַמְּדִין בְּחִנָּם מִקְרָא וְתַרְגּוּם. וְכֵן חָמֵיי מַתְנִיָיתָא נָסְבִין אַגְרִיהוֹן. אָמַר רִבּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעַאל. שְׂכָר בְּטֵילָן הֵן נוֹטְלִין.

It is written: “Behold, I taught you laws and rules.” Just as I did it for free, so you have to do it for free. One could think the same is true for Bible and translations? The verse says laws and rules. You have to teach laws and rules for free; you do not have to teach Bible and translations for free. But do we not see that the baraita teachers take their fees? Rebbi Yudan, the son of Rebbi Ismael, said: They take payment for lost time.

אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. מִדִּבְרֵיהֶן זָן אֶת עֲבָדָיו וְאֵינוֹ זָן אֶת עַבְדּוֹ. הֲווֹן בָּעֶיי מֵימַר. מָאן דָּמַר. הַטְּהוֹרָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ. וְזוֹ הוֹאִיל וְגוֹפָהּ וְנַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם זָן אֶת עַבְדּוֹ. מָאן דָּמַר. שֶׁאִם יִרְצֶה הֲרֵי מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם אוֹ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים. וזוֹ הוֹאִיל וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם וְאֵינוֹ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים זָן אֶת עַבְדּוֹ. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. זָן אֶת עַבְדּוֹ.

Rebbi Ze‘ira said, from their words [we can deduce] whether he may feed his slaves or may not feed his slave. They wanted to say that he who says “the pure animal’s soul is Heaven’s but its body is his,” and this one, because her body and soul is Heaven’s, he may feed his slave. And he who says, since he could sell it to Gentiles or feed it to the dogs, since this one’s body is his but he cannot sell her to Gentiles nor feed her to the dogs, he may feed his slave. It was found stated: He may feed his slave.

Mishnah

משנה: הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ וְנִכְנַס לְבַקְּרוֹ עוֹמֵד אֲבָל לֹא יוֹשֵׁב. וּמְרַפְּאֵהוּ רְפוּאַת נֶפֶשׁ אֲבָל לֹא רְפוּאַת מָמוֹן. וְרוֹחֵץ עִמּוֹ בְאַמְבָּטִי גְדוֹלָה אֲבָל לֹא בִקְטַנָּה. וְיָשֵׁן עִמּוֹ בַּמִּיטָּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִּימוֹת הַחַמָּה אֲבָל לֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְהַנֵּהוּ. וּמֵסֵיב עַמּוֹ עַל הַמִּיטָּה וְאוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן אֲבָל לֹא מִן הַתַּמְחוּי. אֲבָל אוֹכֵל הוּא עִמּוֹ מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר.

MISHNAH: If somebody is forbidden by a vow any profit from another person and that one comes to make a visit, he may stand but not sit down. He heals him in the sense of personal healing but not in the sense of financial healing, and may bathe with him in a large pool but not in a small one, and he may sleep with him on the same couch. Rebbi Jehudah says, in summer but not in the rainy season because he would profit. He can lie with him [at a dinner] on the same couch and eat with him at one table but not from the same pot. But he may eat with him from a returning pot.

Halakhah

הלכה: הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבִירוֹ כול׳. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים אָמַר. שֶׁלֹּא יִשְׁהֶא.

HALAKHAH: “If somebody is forbidden by a vow any profit from another person,” etc. Rebbi Simeon ben Yaqim said, that he should not stay long.

מַתְנִיתָא בְּשֶׁאָסַר הָרוֹפֵא נְכָסָיו עָלָיו. אֲבָל אִם אָסַר הָחוֹלֶה נְכָסָיו עָלָיו שֶׁלָּרוֹפֵא הוּא חָטָא עַל נַפְשֵׁיהּ.

The Mishnah [deals with the case] that the healer forbade his property on the sick person. But if the sick person forbade his property on the healer he sinned against himself.

אֲבָל לֹא בְאַמְבָּטִי קְטַנָּה. דְּהוּא מְרַתֵּחַ לֵיהּ. תַּנֵּי רוֹחֵץ עִמּוֹ בְּמֶרְחַץ קְטַנָּה. דִּי נְסַב אֶישַתָֿא.

“But not in a small pool,” for he heats it. It was stated: He bathes with him in a small bathhouse, for he takes away heat.

תַּנֵּי. מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר. מָהוּ תַמְחוּי הַחוֹזֵר. תַּמָּן אָמְרִין. פִּיסְגָּתָא. רַבָּנִין דְּהָכָא אָמְרִין. תַּמֲחוּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לֶאֱכוֹל וְלִשְׂבּוֹעַ וּלהוֹתִיר. תַּנֵּי. מִן הַכּוֹס הַחוֹזֵר. אֵי זֶהוּ כוֹס הַחוֹזֵר. תַּמָּן אָמְרִין קוֹנְדִּיטוֹן. רַבָּנִין דְּהָכָא אָמְרִין. מָלֵיי מי סורס וְקָרְחִין וְשָׁתְיָין וּמַחֲזִירִין.

It was stated: From the returning pot. What is a returning pot? There, they say, portions. The rabbis here say, a pot which contains [enough food] to eat, to be full, and to leave leftovers. It was stated: From the returning cup. What is a returning cup? The rabbis there say, spiced wine. The rabbis here say, one fills a מיסורס, they draw, drink, and return.

Mishnah

משנה: לֹא יֹאכַל עִמּוֹ מִן הָאֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַפּוֹעֲלִים וְלֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ בָאוֹמֶן דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עוֹשֶׂה הוּא בְרָחוֹק מִמֶּנּוּ.

MISHNAH: He should not eat with him from the common pot set before the workers nor work with him in a profession, the words of Rebbi Meïr. But the Sages say, he can work at a distance from him.

Halakhah

הלכה: לֹא יֹאכַל כו׳. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר אָסוּר לְלַמְּדוֹ אוֹמָנוּת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר אָסוּר לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת.

HALAKHAH: “He should not eat,” etc. In the opinion of Rebbi Meïr he is forbidden to teach him a trade. In the opinion of Rebbi Meïr he is forbidden to act in his defense.

Mishnah

משנה: הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית לֹא יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת. וּבַשְּׁבִיעִית לֹא יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ אֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַנּוֹטוֹת. נָדַר הֵימֶינּוּ מַאֲכָל לִפְנֵי שְׁבִיעִית יוֹרֵד בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּירוֹת. וּבַשְּׁבִיעִית יוֹרֵד וְאוֹכֵל.

MISHNAH: If somebody is forbidden any profit from another person by a vow made before the Sabbatical year, he cannot enter that person’s field nor can he eat from the overhang. In the Sabbatical year, he cannot enter his field but he can eat from the overhang. If he vowed not to eat from the other before the Sabbatical year, he can enter his field but he cannot eat of its fruits. During the Sabbatical year he enters and eats.

Halakhah

הלכה: הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית כול׳. וְיֵרֵד. כִּדְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים. שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה.

HALAKHAH: “If somebody is forbidden any profit from another person by a vow made before the Sabbatical year,” etc. Why can he not enter? As Rebbi Simeon ben Yaqim said, that he should not stay long.

רִבִּי יוֹחָנָן פָּתַר מַתְנִיתָא. הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת. וּבַשְּׁבִיעִית יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאוֹכֵל מִן הַפֵּירוֹת. וְאִם נָדַר בַּשְּׁבִיעִית יוֹרֵד וְאוֹכֵל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר מַתְנִיתָא. הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית לֹא יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּירוֹת. וְאִם נָדַר בַּשְּׁבִיעִית לֹא יוֹרֵד בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ אֲבָל אוֹכֵל מִן הַפֵּירוֹת. נָדַר מִמֶּנּוּ מַאֲכָל לִפְנֵי שְׁבִיעִית יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּירוֹת. וְאִם נָדַר בַּשְּׁבִיעִית יוֹרֵד וְאוֹכֵל. וַתְיָיא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּרִבִּי יוֹסֵי. דּוּ רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם נִדְרוֹ לְהֶפְקֵירוֹ. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. שֶׁקָּדַם נִדְרוֹ לְהֶבְקֵירוֹ הֶבְקֵירוֹ לְנִדְרוֹ. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בָּא בַּר חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹדֶה רִבִּי יוֹסֵי בְּהֶבְקֵר תּוֹרָה שֶׁהוּא מוֹתָּר.

Rebbi Joḥanan explained the Mishnah: If somebody is forbidden any profit from another person by a vow made before the Sabbatical year, he cannot enter that person’s field nor can he eat from the overhang. In the Sabbatical year, he can enter his field and eat of the fruits. If he vowed during the Sabbatical year, he enters and eats. Rebbi Simeon ben Laqish explains the Mishnah: If somebody is forbidden any profit from another person by a vow made before the Sabbatical year, he cannot enter that person’s field nor can he eat of its fruits. If he made the vow in the Sabbatical year, he cannot enter his field but he can eat of the fruits. If he vowed not to eat from the other before the Sabbatical year, he can enter his field but he cannot eat of its fruits. If he made the vow during the Sabbatical year he enters and eats. That statement of Rebbi Simeon ben Laqish follows Rebbi Yose, for Rebbi Yose said, for his vow preceded his abandoning, his abandoning his vow. Rebbi Jonah, Rebbi Abba bar Ḥiyya, in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi Yose agrees that he is permitted in the case of biblical abandoning.

Mishnah

משנה: הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ וְלֹא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ לֹא יַלְוֶינּוּ וְלֹא יִלְוֶה מִמֶּנּוּ וְלֹא יִמְכּוֹר לוֹ וְלֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי פָרָתָךְ אָמַר לוֹ אֵינָהּ פְּנוּיָה. אָמַר קוֹנָם שֶׁאֲנִי חוֹרֵשׁ בָּהּ לְעוֹלָם אִם הָיָה דַרְכּוֹ לַחֲרוֹשׁ הוּא אָסוּר וְכָל אָדָם מוּתָּרִין. אִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחֲרוֹשׁ הוּא וְכָל אָדָם אֲסוּרִין.

MISHNAH: If somebody is forbidden any profit from another person by a vow, he should not borrow from him nor ask him for anything, should not give him a loan nor take a loan for him, should not sell to him nor buy from him. If he said, lend me your cow, he says: she is not available. If he said, a qônam that I shall never plough with her, if he usually ploughs, he is forbidden, the rest of the world is permitted. If he does not usually plough, he and the rest of the world are forbidden.

Halakhah

הלכה: הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִילֶינּוּ כול׳. בְּאוֹמֵר. קוֹנָם שָׂדִי שֶׁאֵינִי חוֹרֵשׁ לְעוֹלָם. כְּאוֹמֵר. קוֹנָם שָׂדִי נֶחֱרֶשֶׁת לְעוֹלָם.

HALAKHAH: “If somebody is forbidden any profit from another person by a vow, he should not lend him,” etc. If somebody says, a qônām that I shall never plough, it is the same as if he said, a qônām that my field should never be ploughed.

Mishnah

משנה: הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹאכַל הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָונִי וְאוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי מוּדָּר מִמֶּנּוּ הֲנָיָיה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה אֶעֱשֶׂה. וְהוּא נוֹתֵן לוֹ וּבָא וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ.

MISHNAH: If somebody is forbidden any profit from another person by a vow and he has nothing to eat, the other person goes to the grocer and tells him, X is forbidden any profit from me by a vow and I do not know what to do. Then he pays him and X comes and takes from him.

Halakhah

הלכה: הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹאכַל כול׳. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בַּדִּין.

HALAKHAH: “If somebody is forbidden any profit from another person by a vow and he has nothing to eat,” etc. For he cannot recover from him in a court of law.

Mishnah

משנה: הָיָה בֵיתוֹ לִבְנוֹת גְּדֵירוֹ לִגְדּוֹר שָׂדֵהוּ לִקְצוֹר הוֹלֵךְ אֵצֶל הַפּוֹעֲלִים וְאוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי מוּדָּר מִמֶּנּוּ הֲנָיָיה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה אֶעֱשֶׂה. הֵן עוֹשִׂין עִמּוֹ וּבָאִין וְנוֹטְלִין שָׂכָר מִזֶּה.

MISHNAH: If he had his house to build, his fence to repair, his field to harvest, the other person goes to the journeymen and tells them, X is forbidden any profit from me by a vow and I do not know what to do. They work with him and come and take their wages from the other person.

Halakhah

הלכה: הָיָה בֵיתוֹ לִבְנוֹת גְּדֵירוֹ לִגְדּוֹר כול׳. מָהוּ דְיֵימַר. מָאן דַּעֲבַד לָא מַפְסִיד. נִישְׁמְעִינָהּ מַן הָדָא. בְּיוֹמוֹי דְרִבִּי אִמִּי נָפְלָה דְלֵיקָה בַּכְּפָר. וְאַפִּיק רִבִּי אִמִּי כְרוּז בְּשׁוּקָאֵי דַאֲרָמָאֵי וְאָמַר. כָּל דַּעֲבַד לָא מַפְסִיד. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. סַכָּנָה הֲוֵית. וְאִי סַכָּנָה הֲוֵית אֲפִילוּ רִבִּי אִימִּי יִטְפֵּי. לֹא תַנֵּי. כָּל דָּבָר סַכָּנָה אֵין אוֹמְרִים. יֵיעָשׂוּ בַגּוֹיִם וּבַקְּטַנִּים. אֶלָּא אֲפִילוּ בַגְּדוֹלִים וַאֲפִילוּ בְיִשְׂרָאֵל. מַּעֲשֶׂה שֶׁנָּפְלָה דְלֵיקָה בַּחֲצַר יוֹסֵי בֶּן סִימַאי בְשִׁיחִין. וְיָרְדוּ בְנֵי קַצְרָה שֶׁלְּצִיפּוֹרִין לְכַבּוֹתוֹ וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶן לְכַבּוֹת. אָמַר לָהֶן. הַנִּיחוּ לְגַבַּאי שֶׁיִּגְבֶּה אֶת חוֹבוֹ. מִיָּד קָשַׁר עָלָיו הֶעָנָן וְיָרְדוּ גְשָׁמִים וְכִיבּוּהוּ. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שָׁלַח לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן סֶלַע. וּלְאֶפַּרְכוֹס שֶׁלָּהֶן חֲמִשִׁים דֵּינָר. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. לֹא הֲוָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן. חַד כּוּתַיי הֲוָה מְגֵירֵיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה. נָפְלָה דְלֵיקָה בִּמְגִירוּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה. אֲזַל הַהוּא כּוּתָאָה בָּעֵי מִיטְפַיֵיהּ וְלָא שָׁבְקֵיהּ רִבִּי יוֹנָה. אֲמַר לֵיהּ בְּגִין מִדְּלִי. אֲמַר לֵיהּ. אִין. וְאִישְׁתֵּיזִיב כּוּלָּהּ. רִבִּי יוֹנָה דִכְפַר אִימִּי פָּרַס גּוּלְתֵיהּ עַל גָּדִישָׁא וְנוּרָא עָרְקַת מִינָהּ.

HALAKHAH: “If he had his house to build, his fence to repair,” etc. May he say, he who works will not lose? Let us hear from the following. In the days of Rebbi Immi there was a fire in the village. Rebbi Immi sent a crier to the markets of the Gentiles saying: “He who works will not lose.” Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose said, that was danger to life. But if there was danger to life, Rebbi Immi himself should have fought the fire! Did we not state, in any case of danger to life one does not say that [the necessary work] be done by Gentiles or minors, but [it should be done] even by important Jewish persons. It happened that there was a fire in the courtyard of Yose ben Simai in Šiḥin, and the garrison of the barracks of Sepphoris came to fight it but he did not let them fight it; he said, let the collector collect his due. Immediately there formed a cloud, there was rain which extinguished it. After the Sabbath he sent to each of them a tetradrachma and to their commander 50 denarii. Rebbi Ḥanina said, there was no need for him to do that A Samaritan was a neighbor of Rebbi Jonah. There was a fire in Rebbi Jonah’s neighborhood; he wanted to fight it but Rebbi Jonah did not let him. He said to him, because of my property! He said, yes. And everything was saved. Rebbi Jonah from Kefar-Immi spread his garment over the grain stack and the fire retreated from it.

Mishnah

משנה: הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ מַה יֹאכַל נוֹתֵן לְאַחֵר לְשֶׁם מַתָּנָה וְהַלָּהּ מוּתָּר בָּהּ. אִם אֵין עִמָּהֶן אַחֵר מַנִּיחַ עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הַגֶּדֶר וְאוֹמֵר הֲרֵי הֶן מוּבְקָרִים לְכָל מִי שֶׁיַּחְפּוֹץ וְהַלָּהּ נוֹטֵל וְאוֹכֵל וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר.

MISHNAH: If they were walking on the road and he had nothing to eat, the other gives something to a third person as a gift, and this one is permitted it. If nobody is with them, he puts it on a rock or a fence and says, this is ownerless for everyone to take and this one can come and eat, but Rebbi Yose forbids.

Halakhah

הלכה: הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ מַה יֹאכַל כול׳. תַּנֵּי רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. כֵּיוָן שֶׁאָדָם מַבְקִיר יָצָא דָבָר מֵרְשׁוּתוֹ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין הֶבְקֵר יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים אֶלָּא בִּזְכִיָיה. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי בָּא בַּר חִיָיה תְּרֵיהוֹן אָמְרִין רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בְּנוֹתֵן מַתָּנָה לָעֲשָׂרָה וְזֶה אֶחָד מֵהֶן. הִבְקִיר שָׂדֵהוּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חוֹזֵר בּוֹ. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מָאן דָּמַר. חוֹזֵר. כְּרִבִּי יוֹסֵי. וּמָאן דָּמַר. אֵינוֹ חוֹזֵר. כְּרִבִּי מֵאִיר. הָדָא אָמְרָה. הֶבְקֵר כְּרִבִּי יוֹסֵי וְחַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. מָה אָמַר. הֶבְקֵר. לֹא מַתָּנָה. אָתָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֶׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הֶבְקֵר כְּרִבִּי יוֹסֵי וְחַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. תַּמָּן אָמְרִין. הֶבְקֵר כְּרִבִּי יוֹסֵי וְאֵינוֹ חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ וגו׳. מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לָךְ וְאֵין לוֹ חַיָיב אַתָּה לִיתֵּן לוֹ. יָצָא הֶבְקֵר שֶׁיָּדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין בּוֹ. הִיא לֶקֶט הִיא שִׁכְחָה הִיא פֵיאָה הִיא הֶבְקֵר.

HALAKHAH: It was stated: Rebbi Meïr says that as soon as a person abandons anything from his property, it is no longer in his possession. Rebbi Yose says, nothing may leave the hands of its owners except if it is taken up by another person. Rebbi Jeremiah, Rebbi Abba bar Ḥiyya, both say, Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yannai: The words of Rebbi Yose [deal with the case] that a person gave a gift to ten people and this one was one of them. If somebody abandoned his field, some Tannaïm say, he can retract, but some Tannaïm say, he cannot retract. Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: The one who says that he can retract follows Rebbi Yose. But the one who says that he cannot retract follows Rebbi Meïr. Does this mean that abandoned property in the sense of Rebbi Yose is subject to tithes? What did he say? Abandoned property, not gift! Rebbi Jacob bar Aḥa came in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: Abandoned property in the sense of Rebbi Yose is subject to tithes. There, they say that abandoned property in the sense of Rebbi Yose is not subject to tithes, since Rebbi Joḥanan said in the name of Rebbi Yannai: “The Levite shall come,” etc. You are obliged to give him from what you have but he has not. This excludes abandoned property for which your and his hands are equal. Gleanings, forgotten sheaves, peah, and abandoned property are all equal.

עַד כְּדוֹן כְּשֶׁמַּבְקִירָהּ לִזְמָן מְרוּבֶּה. אֲפִילּוּ הִבְקִירָהּ לִזְמָן מְמוּעָט. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הַמַּבְקִיר שָׂדֵהוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים חוֹזֵר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לֹא אָמַר אֶלָּא שְׁלֹשָָׁה. הָא לְאַחַר שְׁלֹשָׁה אֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן דַּיָינָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. אֲפִילוּ לְאַחַר שְׁלֹשָׁה חוֹזֵר בּוֹ. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. לְאַחַר שְׁלֹשָׁה חוֹזֵר בּוֹ. הִיא לְאַחַר שְׁלֹשָׁה הִיא לְאַחַר כַּמָּה יָמִים. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי זְעִירָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אָמוּרִים. בְּשֶׁהִבְקִיר סְתָם. אֲבָל אִם אָמַר. שָׂדִי מוּבְקֶרֶת יוֹם אֶחָד שַׁבָּת אַחַת חֹדֶשׁ אֶחָד שָׁנָה אַחַת שָׁבוּעַ אֶחָד. עַד שֶׁלֹּא זָכָה בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר בּוֹ. מִשֶּׁזָּכָה בָּהּ בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. הָדָא אָמְרָה הוּא זְמָן מְרוּבֶּה הוּא זְמָן מְמוּעָט. הָדָא אָמְרָה שֶׁלֹּא חָשׁוּ לָהַעֲרָמָה. הָדָא אָמְרָה שֶׁאָדָם מַבְקִיר וְחוֹזֵר וְזוֹכֶה. הָדָא פָשְׁטָה שְׁאֵלַת דְּרִבִּי זְעִירָא. דְּרִבִּי זְעִירָא אָמַר. הוּא זְמָן מוּעָט הוּא זְמָן מְרוּבָּה.

So far, if he abandoned it for a longer period of time. But if he abandoned only for a short time? Let us hear from the following: “If he abandoned his field, he may cancel his action during three days.” Rebbi Ze‘ira said, it says only “three days”. Therefore, after three days he may not cancel his action. Rebbi Simeon Dayana stated before Rebbi Ze‘ira: Even after three he may cancel his action. He said to him, since you say after three days, is it the same after three or after many? A baraita supports Rebbi Ze‘ira: “About when is this said? If he abandoned in an unspecified way. But if he said: My field shall be abandoned one day, one week, one month, one year, a sabbatical period, as long as nobody took it over, either he or another person, he may cancel. But after somebody acquired it, either he or somebody else, he cannot cancel.” This means that short or long periods are the same. It also means that they were not worried about dishonesty. This means that a person may abandon and reacquire. That obviously answers Rebbi Zeïra’s question, since Rebbi Zeira had said, are short and long times the same?

וְהַלָּהּ נוֹטֵל וְאוֹכֵל וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹסֵי. מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם נִדְרוֹ לְהֶבְקֵירוֹ. הָא הֶבְקֵירוֹ לְנִדְרוֹ לֹא. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם נִדְרוֹ לְהֶבְקֵירוֹ. מָה בֵּין שֶׁקָּדַם הֶבְקֵירוֹ לְנִדְרוֹ. אָמַר לוֹן. לֹא עָלַת עַל דַּעְתּוֹ לֶאֱסוֹר מַה שֶׁהִבְקִיר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָכֵין קָשׁוֹן קֳדָמוֹי. הָא הֶבְקֵר יָחִיד לֹא. וְהָא תַנִּינָן וְהַלָּהּ נוֹטֵל וְאוֹכֵל וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. אֲמַר לוֹן. לֹא עָלַת עַל דַּעְתּוֹ לֶאֱסוֹר מַה שֶׁהִבְקִיר. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי אַבָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. הַמַּבְקִיר שָׂדֵה לָעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם אֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אַתְיָיא כְרִבִּי מֵאִיר. רִבִּי מָנָא בָעֵי. מָה אַתְּ אָמְרָת. לִשְׁלֹשָׁה. לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה. עַל דְּאַתְּ מַקְשֵׁי עַל רִבִּי מֵאִיר קְשִׁיתָהּ עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי. מָה אַתְּ אָמְרָת. לָעֲשָׂרָה. לִפְנֵי עֲשָׂרָה. אָמַר לֵיהּ. הִבְקִירָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם חוֹזֵר בּוֹ וְחַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה אֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ וּפָטוּר מִן הַמַּעְשְׂרוֹת.

“This one can come and eat, but Rebbi Yose forbids.” What is Rebbi Yose’s reason? Because his vow preceded his abandonment. Therefore, not if his abandonment preceded his vow. They asked before Rebbi Yose: What is the difference if his vow preceded his abandonment? He said to them, it did not occur to him to forbid what he abandoned. Rebbi Jonah said, so they asked before him: That means, not if it applies to a single person? But did we not state: “This one can come and eat, but Rebbi Yose forbids”? He said to them, it did not occur to him to forbid what he abandoned. Rebbi Jonah, Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya, in the name of Rebbi Simeon ben Joṣadaq: If somebody abandons his field to ten persons he cannot retract. Rebbi Yose said, that follows Rebbi Meïr. Rebbi Mana asked: When you said, “to three,” [did you not mean] “in the presence of three”? Instead of asking about Rebbi Meïr, ask about Rebbi Yose! When you said, “to ten,” [did you not mean] “in the presence of ten”? He said to him, if he abandoned it before two persons, he can retract and it remains subject to tithes. If he abandoned it before three persons, he cannot retract and it is free from tithes.