מגילה א׳Megillah 1

Mishnah

משנה: מְגִילָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר בִּשְׁנֵים עָשָׂר בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לֹא פָּחוֹת וְלֹא יֶתֵר. כַּרַכִּים הַמּוּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה:

MISHNAH: The scroll is read on the Eleventh, the Twelfth, the Thirteenth, the Fourteenth, the Fifteenth, no less and no more. Places walled from the days of Joshua bin Nun read on the Fifteenth. Hamlets and large villages read on the Fourteenth, except that hamlets precede to the market day.

Halakhah

הלכה: מְגִילָּה נִקְרֵאת כול׳. רִבִּי אִילָא שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּתוּב לְקַיֵים אֵת יְמֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בִּזְמַנֵּיהֶם. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. לִיתֵּן לָהֶן זְמַנִּים אַחֵרִים. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. זְמַנִּים שֶׁקָּבְעוּ לָהֶם חֲכָמִים. וְאֵילּוּ הֵן. אַחַד עָשָׂר וּשְׁנֵים עָשָׂר וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וְאַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שִׂשָּׁה עָשָׂר וְשִׁבְעָה עָשָׂר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. וְלֹא יַעֲבֹר. לֹא יְעַבֵּר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. לֹא יַעֲבֹר. וְלֹא יַעֲבֹר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא תְשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי. שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. יָמִים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא כַּיָּמִים. תֵּן יָמִים כְּנֶגֶד יָמִים. אַחַד עָשָׂר וּשְׁנֵים עָשָׂר כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. אוֹ שְׁנֵים עָשָׂר וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. יוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם מִלְחָמָה הָיָה. הוּא מוֹכִיחַ עַל עַצְמוֹ שֶׁאֵין בּוֹ נִיחָה. מֵעַתָּה אַל יִקְרְאוּ בוֹ. לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו קוֹרִין וּבוֹ אֵינָן קוֹרִין. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא תְשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי. כַּיָּמִים. יָמִים שֶׁהֵן סְמוּכִין לַיָּמִים. וְאִם יָמִים שֶׁהֵן סְמוּכִין לַיָּמִים. אֵינָן אֶלָּא שִׂשָּׁה עָשָׂר וְשִׁבְעָה עָשָׂר. לֵית יְכִיל. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. לֹא יַעֲבֹר. וְלֹא יְעַבֵּר. [רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. לֹא יַעֲבֹר. וְלֹא יַעֲבֹר.]

HALAKHAH: “The scroll is read,” etc. Rebbi Ila, Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan: To confirm these Purim days in their times. Why does the verse say, in their times? Rebbi Jonah and Rebbi Yose. Rebbi Jonah says, to give them other times. Rebbi Yose says, times which the Sages fixed for them. And those are these: the Eleventh, the Twelfth, the Thirteenth, the Fourteenth, the Fifteenth. Or maybe only the Sixteenth and the Seventeenth? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar: and it shall not pass by, one shall not impregnate. Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Samuel: and it shall not pass by, and one shall not let it pass. Maybe it is only the Ninth and the Tenth? Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: It is not written “days” but like the days, pair days with days, the Eleventh and Twelfth corresponding to Fourteenth and Fifteenth. Or the Twelfth and Thirteenth corresponding to Fourteenth and Fifteenth? Rebbi Ḥelbo said, the Thirteenth was a day of war. It proves for itself that it was not a day of comfort. Then one should not read on this day. One reads before and after, on the day one should not read? Or only the Ninth and the Tenth? Like the days, days close to the days. But if days close to the days, {maybe} only Sixteenth and Seventeenth? You cannot, for Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Eleazar: and it shall not pass by, one shall not impregnate. [Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Samuel: and it shall not pass by, and one shall not let it pass.]

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. כָּל הַחוֹדֶשׁ כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה. מַה טַעַם. וְהַחוֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וגו׳. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. וּבִלְּבַד עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. לֹא יַעֲבוֹר. וְלֹא יַעֲבוֹר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. לֹא יַעֲבֹר. וְלֹא יַעֲבוֹר. הָדָא דְאַתְּ אַמַר. לִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה. אֲבָל לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה אֵינָן עוֹשִׂין אֶלָּא בְאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. וְאֵין מְחַלְּקִין [לָעֲנִיִּים] אֶלָּא בְאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. אֵין עֵינֵיהֶם שֶׁלְעֲנִיִּים תְּלוּיוֹת אֶלָּא בְאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. וְיִהְיוּ אֵילּוּ לִקְרִיאָה וְאֵילּוּ לִּסְעוּדָה. רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים. נִזְכָּרִים בִּקְרִיאָה. וְנַעֲשִׂים בִּסְעוּדָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁמְּגִילַּת אֶסְתֵּר נִיתְּנָה לְהִידָּרֵשׁ. רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. נֶאֱמַר כָּאן דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּוֹר. הֲרֵי הִיא כַאֲמִיתָּהּ שֶׁלְתּוֹרָה. מָה זוֹ צְרִיכָה סִירְטוּט אַף זוֹ צְרִיכָה סִירְטוּט. מַה זוֹ נִיתְּנָה לְהִידָּרֵשׁ אַף זוֹ נִיתְּנָה לְהִידָּרֵשׁ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֶׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מְגִילָּה שֶׁמָּסַר שְׁמוּאֵל לְדָוִד נִיתְּנָה לְהִידָּרֵשׁ. מַה טַעַם. הַכֹּל בִּכְתָב. זוֹ הַמְּסוֹרֶת. מִיַּד יי. זוֹ רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. עָלַי הִשְׂכִּיל. מִיכָּן שֶׁנִּיתְּנָה לְהִידָּרֵשׁ. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. וְלַמָּה לֵינָן אָמְרִין. וְתַבְנִית כֹּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. מַהוּ בָרוּחַ. בְּרוּחַ פִּיו.

It was stated in the name of Rebbi Nathan: The entire month is qualified for reading the scroll. What is the reason? The month which for them was turned from sorrow to joy. Rebbi Ḥelbo said, but only up to the Fifteenth. As Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Eleazar: and it shall not pass by, one shall not impregnate. Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Samuel: and it shall not pass by, and one shall not let it pass. That is what you are saying to read the scroll. But making a dinner one makes only on the Fourteenth and the Fifteenth; and one distributes [to the poor] only on the Fourteenth and the Fifteenth. The eyes of the poor are only directed to the Fourteenth and the Fifteenth. Then these should be for reading and those for the dinner? Rebbi Ḥelbo, Rebbi Ḥuna in the name of Rav: These days are remembered and executed. Remembered by reading. And executed by dinner. This implies that the Scroll is given to be analyzed Rebbi Ḥelbo, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Eleazar: It is said here, words of peace and truth. And it is said there, truth buy but do not sell. It is like the truth of the Torah. This one needs ruling, that one needs ruling. This one is given to be analyzed, that one is given to be analyzed. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac: The scroll which Samuel handed to David is given to be analyzed. What is the reason? Everything in writing, that is the Masora. For the hand of the Eternal, that is the Holy Spirit. To me for understanding, from here that it is given to be analyzed. Rebbi Jeremiah asked, and why do we not say, the plan of everything was in spirit with him? Rebbi Mana said, what is בָר֨וּחַ֙? by the wind of his mouth.

כַּרַכִּים הַמּוּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חִלְקוּ כָבוֹד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה חֲרֵיבָה בְאוֹתָן הַיָּמִים וְתָלוּ אוֹתָהּ מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְיִקְרְאוּ הַכֹּל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. רִבִּי אַבָּהוּ דָרַשׁ יְשִׁיבָה יְשִׁיבָה. מַה יְשִׁיבָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אַף יְשִׁיבָה שֶׁנֶּאֱמַר כָאן מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְיִקְרְאוּ הַכֹּל בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי דָרַשׁ פְּרָזִי פְּרָזוֹת. נֶאֱמַר כָּאן פְּרָזוֹת וְנֶאֱמַר לְהַלָּן לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד. מַה פְּרָזִי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אַף פְּרָזוֹת שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. מִימוֹת אַחַשְׂוֵרוֹשׁ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וְכִי מָה עִנְיַין שׁוּשַׁן הַבִּירָה לָבוֹא לְכָאן. אָם מִשּׁוּשָׁן הַבִּירָה אַתְּ לָמֵד מֵעַתָּה בְשׁוּשָׁן הַבִּירָה אַל יִקְרְאוּ וּשְׁאַר כָּל הַמְּקוֹמוֹת יִקְרְאוּ. הָא תְלָתָא תַנָּיִין. תַּנָּיָיא קַדְמִיָיא סְבַר מֵימַר. מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. תַּנָּיָיא אַחֵרַיָיא סְבַר מֵימַר. מִימוֹת אַחַשְׂוֵרוֹשׁ. תַּנָּיָיא אַחֵרַיָיא סְבַר מֵימַר. עִיר מִכָּל מָקוֹם. נִמְצֵאתָה אוֹמֵר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּן קָרְחָה וְרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה שְׁנֵיהֶם אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. אֶלָּא שֶׁזֶּה לָמַד מִטַּעַם אֶחָד וְזֶה לָמַד מִטַּעַם אֶחָד. וְתַנֵּי כֵן. הַסָּמוּךְ לַכַּרַךְ וְהַנִּרְאֶה עִמּוֹ הֲרֵי הוּא כְיוֹצֵא בוֹ. רִבִּי אַיְיבוֹ בַּר נַגָּרִי בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. כְּגוֹן הָדָא חַמַתָּה. לֹא אָמַר אֶלָּא. כְגוֹן. הָא חַמַתָּה עַצְמָהּ מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. מִן הָדָא. וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִינָּרֶת. הַצִּידִים כְּפַר חִיטַּיָיא. צֵר דִּסְמִיכָה לָהּ. חַמַּת חַמַתָּה. רַקַּת טִיבֵּרִיָּא. כִּנֶּרֶת גִּינִיסַר. הָתִיב רִבִּי לֵוִי וְהָכְתִיב וְהָעֲרָבָה עַד יָם כִּנְרוֹת. מֵעַתָּה שְׁנֵי גִּינִיסַרִיּוֹת הָיוּ. אוֹ לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁנֵי אַבְטוֹנִיּוֹת. כְּגוֹן בֵּית יֶרַח וְצִינְבָּרַיי. שֶׁהֵן מִגְדָּלוֹת כִּינָּרִים. וְחָרֵב הַכַּרַךְ וְנַעֲשֶׂה שֶׁלְגוֹיִם. אִיתָא חֲמִי. בּוֹ אֵינָן קוֹרִין וּבְחוּצָה לוֹ קוֹרִין.

“Places walled from the days of Joshua bin Nun read on the Fifteenth.” Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: They honored the Land of Israel which was desolate in those days and attached it to the days of Joshua bin Nun. Then should not everybody read on the Fifteenth? Rebbi Abbahu analyzed “dwelling, dwelling”. Since “dwelling” mentioned there refers to the days of Joshua bin Nun, so also “dwelling” mentioned here refers to the days of Joshua bin Nun. Then should not everybody read on the Fourteenth? Rebbi Jehudah bar Pazy analyzed “open, openness.” It is said here “openness” and it said there except for very many open towns. Since “open” mentioned there refers to the days of Joshua bin Nun, so also “openness” mentioned here refers to the days of Joshua bin Nun. It was stated: “Rebbi Joshua ben Qorḥa says, from the days of Ahasuerus. Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah said to him, what has the reference to Susa the Fortress to do here? If you are inferring from Susa the Fortress then one should read in Susa the Fortress, but not read at any other place.” It seems that there are three Tannaim. The first Tanna intends to say, from the days of Joshua bin Nun. Another Tanna intends to say, from the days of Ahasuerus. Another Tanna intends to say, “town” in any case. It turns out that you may say that Rebbi Joshua ben Qorha and Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah say the same, only that each one of them infers from a separate argument; and it was stated so: “what is close to a walled place and what is seen with it has the same standing as it.” Rebbi Ayvo bar Naggari in the name of Rebbi Ḥiyya bar Abba: For example like Ḥamata. Since he only said “like”, therefore Ḥamata itself was walled in the days of Joshua bin Nun. From the following: Fortified towns, Haṣsiddim, Ṣer, and Ḥamat, Raqqat, and Kinneret. Haṣsiddim is Wheat village, Ṣer is next to it, Ḥamat Ḥamata, Raqqat Tiberias, Kinneret, Genezareth. Rebbi Levi objected, is it not written, the prairie to the Kinneret lake? Were there two Genesareths? Or were there only two autonomous districts, like Bet Yeraḥ and Zinbarai, which are towers on Lake Kinneret, where the fortification was abandoned and taken over by Gentiles. Come and see, there one does not read, outside one reads?

חִזְקִיָּה קָרֵי לָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. דּוּ חַשָּׁשׁ לָהִיא דְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה. פְּרָט לְטִיבֵּרִיָּא שֶׁהַיָּם חוֹמָה לָהּ. רִבִּי יוֹחָנַן קָרֵי לָהּ בִּכְנִישְׁתָּא דְכִיפְרָא. וְאָמַר. הָדָא הִיא עִיקַּר טִיבֵּרִיָּא קַדְמִיָיתָא. וְלָא חֲשַׁשׁ לְהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. קַל הִיקִּילוּ בִקְרִיאָתָהּ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כֹּל שֶׁהוּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה הֲרֵי הוּא כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה חוּץ מִן הַשָּדוֹת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף הַשָּדוֹת. וְתַנֵּי כֵן. הַסָּמוּךְ לַכַּרַךְ וְהַנִּרְאֶה עִמּוֹ הֲרֵי הוּא כְיוֹצֵא בוֹ.

Ḥizqiah read it on the Fourteenth and the Fifteenth, since he was apprehensive about what Rebbi Simeon ben Yohay had stated, a person who would sell a dwelling-house in a walled city, that excludes Tiberias whose wall is the lake. Rebbi Joḥanan read it in the Kifra synagogue and said, this is the main ancient Tiberias; he was not apprehensive about what Rebbi Simeon ben Yoḥay had stated. They were lenient in matters of reading it, as we have stated there: “Anything inside the walls is treated as a house of a walled city except fields. Rebbi Meïr says, even fields.” And it was stated so: “what is close to a walled place and what is seen with it has the same standing as it.”

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִגִּבְותְּ וְעַד אַנְטִפַּטְרִס שִׁשִּׁים רִיבּוֹא עַיָירוֹת הָיוּ. [וְהַקְטַנָּה] שֶׁבָּהֶן הָיְתָה בֵית שֶׁמֶשׁ. מַה כְתִיב בָּהּ וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן יי וגו׳. וְאֵילּוּ מֵרוּחַ אַחַת הָיוּ. וּכְדוֹן אִין אַתְּ מְבַצֵּעַ לָהּ קָנֵיי לָא נְסַבָּה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. קָפְצָה לָהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

Rebbi Joḥanan said, from Gibbethon to Antipatris there were 60’000 villages. The smallest among them was Bet Shemesh, about which it is written, He smote of the men of Bet Shemesh, for they looked at the Ark of the Eternal, etc. These were in one direction. If you execute this with reeds it will not carry it. Rebbi Ḥanina said, the Land of Israel folded its fist.

כָּל הָעֲיָירוֹת שֶׁמָּנָה יְהוֹשֻׁעַ אֲפִילוּ מֵאָה אִינֻּן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מוּקָּפוֹת חוֹמָה מָנָה. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. הַסְּמוּכוֹת לִסְפַר מָנָה. קִרְיָיא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף (מֵאֵילוֹן בְּצַעֲנַנִּים) [וגו׳. קַטָּת וְנַחֲלָל וְשׁוֹמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם]. מֵחֵלְף חֶלְף. מֵאֵילוֹן אַיְילִין. בְּצַעֲנַנִּים אֲגָנַיָיא דְקֶדֶשׁ. וַאֲדָמִי דָּמִין. הַנֶּקֶב צַיְידָתָה. וְיַבְנְאֵל כְּפַר יַמָּה. עַד לַקּוּם לוֹקִים. וְקַטָּת קְטוֹנִית. וְנַהֲלָל מַהֲלוּל. וְשִׁמְרוֹן סִימוֹנִיָיה. וְיִדְאֲלָה חִירִיָיה. בֵּית לָחֶם בֵּית לֶחֶם צָרִיָיה.

All the towns which Joshua enumerated are at least one hundred. Rebbi Simeon ben Laqish said, he enumerated those walled. Rebbi Yose bar Ḥanina said, he enumerated those close to the border. The verse supports Rebbi Yose bar Ḥanina: their border was Meḥelef [etc. And Qaḥtat, and Nahallal, and Shimron, and Yedeala, and Bet Leḥem.] Meḥelef, Ḥelef. Me’elon, Aylin. Baṣa`ananim, Basin of Qedesh. And Adami, Damin. Hanneqeb, Ṣaidata. And Yabneel, Kefar Yama. Up to Laqqum, Loqim. And Qaṭtat, Qeṭonit. And Nahallal, Mahlul. And Shimron, Simonieh. And Yedeala, Ḥirieh. And Bet Leḥem, Bet Leḥem Sarieh.

רִבִּי אָחָא רִבִּי יוּדָה בֶן לִוֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִוֵי בְשֵׁם רִבִּי. לוֹד וְגֵיא הַחֲרָשִׁים מוּקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְלָמָּה לֹא אָמַר וְאוֹנוֹ. בְּגִין דִּכְתִיב. וְהָא כְתִיב לוֹד וְאִיתְאֲמָרַת. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. וְגַמְלָה וְגָדוּר וְחָדִיד וְאוֹנוֹ וִירוּשָׁלַםִ וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן. וְהָכְתִיב וּבְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶר הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לוֹד וּבְנוֹתֶיהָ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵה. בִּימֵי פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה חָרְבָה וְעָמַד אֶלְפַּעַל וּבְנָיָיהּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב גַּם כָּל הֶעָרִים הַנִּמְצָאוֹת שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. לוֹד וְאוֹנוֹ הֵן הֵן גֵּיא הַחֲרָשִׁים.

Rebbi Aḥa, Rebbi Jehudah ben Levi, Rebbi Joshua ben Levi in the name of Rebbi: Lod and Ge-Haḥarašim were walled from the times of Joshua bin Nun. Why did he not say, “and Ono”? Because it is written. But so is Lod and it was mentioned. But because it was stated, “Gamla, Gedor, Hadid, and Ono, and Jerusalem, and those similar to them.” But is it not written, The sons of Elpa‘al: Ever, and Misham, and Shemer; he built Ono and Lod and its dependencies? Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose said, it was destroyed in the times of the Concubine at Gibea; Elpa‘al rebuilt it. That is what is written, also all existing towns they put to the fire. Rebbi Ḥanania in the name of Rebbi Phineas: Lod and Ono are Ge-Haḥarašim.

רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה רַבָּה. הַכֹּל יוֹצְאִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהִיא זְמַן קְרִיאָתָהּ. לֹא בָא אֶלָּא לְלַמְּדָךְ שֶׁהַמִּצְווֹת נוֹהֲגוֹת בָּאֲדָר שֵׁינִי. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי אָחָא הֲווֹן יְתִיבִין. אַמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי אָחָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא לְשֶׁעָבַר אֲבָל לָבֹא. וְהָא תַנֵּי. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְרוֹתָהּ שְׁנֵי יָמִים קוֹרִין אוֹתָהּ שְׁנֵי יָמִים. אָמַר לֵיהּ. אוֹף אֲנָא סָבַר כֵּן. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְיֵאוּת. אִילּוּ מִי שְׁקְּרָיָיהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וְחָזַר וּקְרָיָיהּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁמָּא אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן שֶׁמָּא נִמְצֵאתָה עוֹקֵר זְמַן כַּרַכִים בְּיָדֶיךָ.

Rebbi Ḥelbo, Rebbi Ḥuna in the name of the Great Rebbi Ḥiyya. Everybody may fulfill his obligation on the Fourteenth, which is the time of its reading. It only comes to teach you that the obligations apply to the Second Adar. Rebbi Yose and Rebbi Aḥa were sitting together. Rebbi Yose said to Rebbi Aḥa, it is only reasonable for the past; but for the future? And did we not state, at a place where one is used to read it on two days, one reads it on two days? He said to him, I also am of this opinion. Rebbi Mana said, this is correct. If somebody read it on the Fourteenth and read it again on the Fifteenth, would one not listen to him? If you are saying so, with your hand you uproot the time of walled places.

נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן מִיכָּן שֶׁהֵן אֲסוּרִין בְּהֶסְפֵּד. וּמִשְׁתֶּה מִיכָּן שֶׁאֲסוּרִין בְּתַעֲנִית. וְיוֹם טוֹב מִיכָּן שֶׁאֲסוּרִין בַּעֲשִׂיַית מְלָאכָה. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. זִימְנִין סַגִּין יָתְבִית קוֹמֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְלָא שְׁמָעִית מִינֵיהּ הָדָא מִילְּתָא. אֲמַר לֵיהּ. כָּל מַה דַהֲוָה אַבָּא שְׁמִיעַ אַתְּ שְׁמִיעַ. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי פְלִיגָא. דְּרִבִּי הָיָה מְפַרְסֵם עַצְמוֹ שְׁנֵי יָמִים בַּשָּׁנָה. רוֹחֵץ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וְנוֹטֵעַ נְטִיעוֹת בְּפוּרִים. רִבִּי חָבִיבָה בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. בְּכָל מָקוֹם [שֶׁכָּתוּב] יוֹם טוֹב אֵין כָּתוּב וְקִיבֵּל. בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב וְקִיבֵּל אֵין כָּתוּב יוֹם טוֹב. וְכָאן כָּתוּב יוֹם טוֹב וְכָתוּב וְקִיבֵּל. רִבִּי סִימוֹן בֵּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה אֵילּוּ הַכְּפָרִים. מְדִינָה וּמְדִינָה אֵילּו הַכַּרָכִים. עִיר וָעִיר אֵילּו הָעֲיָירוֹת.

Naḥman the son of Rebbi Samuel bar Naḥman: Joy and enjoyment, this implies that eulogies are forbidden. And festive dinner, this implies that fasting is forbidden. And holiday, this implies that work is forbidden. Rebbi Ḥelbo said, many times I sat before Rebbi Samuel bar Naḥman but did not hear these things from him. He said to him, did you hear all the traditions which my father had? The action of Rebbi disagrees, for Rebbi acted demonstratively on two days in the year. He took a bath on the Seventeenth of Tammuz and planted saplings on Purim. Rebbi Ḥabiba in the names of the Rabbis of there: Any place where it is written holiday it is not written they accepted, and any place where it is written they accepted it is not written holiday. And here it is written holiday and it is written they accepted? Rebbi Simon in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman: Family and family, these are the hamlets. City and city, these are the fortified places. Town and town, these are the small towns.

תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. מִפְּנֵי מַה מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. כֵּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ [מַיִם ו]מָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכַּרָכִים. רִבִּי פִלִיפָּא בַּר פְּרוֹטָא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. לֵית הָדָא אָמְרָה שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַית מְלָאכָה. אָמַר לֵיהּ. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. הֲרֵי חוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד הֲרֵי הוּא אָסוּר בַּעֲשִׂיַית מְלָאכָה וְהֵם מְסַפְּקִין מָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכַּרָכִים. לֵית לָךְ אֶלָּא כְהָדָא דְרִבִּי. דְּרִבִּי הֲוָה מְפַרְסֵם עַצְמוֹ שְׁנֵי יָמִים בַּשָּׁנָה. רוֹחֵץ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וְנוֹטֵעַ נְטִיעוֹת בְּפוּרִים.

Samuel stated: Why do they precede to the market day? So they may provide [water and] food to their brothers in the fortified places. Rebbi Philippos ben Protos said before Rebbi Jonah: Could this mean that it is forbidden for {agricultural} work? He said to him, if from this you can conclude nothing. Are there not the intermediate days of holidays which are forbidden for {agricultural} work but they provide food to their brothers in the fortified places. You only have this from Rebbi, for Rebbi acted demonstratively on two days in the year. He took a bath on the Seventeenth of Tammuz and planted saplings on Purim.

רִבִּי יוּסְטָא בֵּירִבִּי שׁוּנֶם בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְלֹא עֶזְרָא תִיקֵּן שֶׁיְּהוּ קוֹרִין בַּתּוֹרָה בַּשֵּׁינִי וּבַחֲמִישִּׁי וּבַשַּׁבָּת בַּמִּנְחָה. וּמָרְדְכַי וְאֶסְתֵּר מַתְקִינִים עַל מַה שֶׁעֶזְרָה עָתִיד לְהַתְקִין. אָמַר לֵיהּ. מִי שֶׁסִּידֵּר אֶת הַמִּשְׁנָה סָמְכָהּ לַמִּקְרָא. מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר.

Rebbi Justus ben Rebbi Shunem asked before Rebbi Mana: Did not Ezra institute that one reads in the Torah Mondays, Thursdays, and Sabbath afternoon? And Mordocai and Esther institute on basis of what Ezra will institute in the future? He said to him, he who ordered the Mishnah based it on Scripture: Family and family, city and city, town and town.

Mishnah

משנה: כֵּיצַד חָל לִהְיוֹת כַּשֵּׁנִי כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת בַּשְּׁלִישִׁי אוֹ בָּרְבִיעִי כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.

MISHNAH: How is this? If it falls on Monday, hamlets and large villages read on this day, but walled cities the next day. If it falls on Tuesday or Wednesday, hamlets precede to the market day, large villages read on this day, but walled cities the next day.

Halakhah

הלכה: כָּל הֵן דְּתַנִּינָן חָל לִהִיוֹת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אֲנָן קַיָימִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. מוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. לֵית כָּאן חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁינִי [וְלֵית כָּאן] חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁינִי צוֹמָא רַבָּא בְּחַד בְּשׁוּבָא. חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת צוֹמָא רַבָּא בָּעֲרוּבְתָא.

HALAKHAH: In all cases where we are stating “if it falls” it refers to the Fourteenth. Rebbi Yose said, the Mishnah implies this, “walled cities the next day.” Rebbi Yose said, there is no “if it falls on Monday”, [there is no] “if it falls on the Sabbath.” If it falls on Monday, the Great Fast Day is on Sunday; if it falls on the Sabbath, the Great Fast Day falls on Friday.

Mishnah

משנה: חָל לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם. חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת מַקְדִּימִין וְקוֹרִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.

MISHNAH: If it falls on Thursday, hamlets and large villages read on this day, but walled cities on the next day. If it falls on Friday, hamlets precede to the market day, large villages and walled cities read on this day. If it falls on the Sabbath, hamlets and large villages precede and read on the market day, but walled cities on the next day.

Halakhah

הלכה: בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. אִיתָא חֲמִי. חָל לִהְיוֹת לַכַּרַכִּים בַּשַּׁבָּת קוֹרִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת. חָל לִהְיוֹת לָעֲיָירוֹת בַּשַּׁבָּת יִדָּחוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה. אָמַר רִבִּי לָא. מִפְּנֵי כְבוֹד כַּרַכִּים. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ כַּרַכִּים וָעֲיָירוֹת קוֹרִין כְּאַחַת. מֵעַתָּה לֹא יִדָּחוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ כְּפָרִים וָעֲיָירוֹת קוֹרִין כְּאַחַת. מֵעַתָּה חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁינִי. חָל לִהְיוֹת [בַּחֲמִישִּׁי. חָל לִהְיוֹת] בַּשַּׁבָּת. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. כְּפָרִים [וָעֲיָירוֹת] וַכַּרַכִּים קוֹרִין כְּאַחַת. וְהָהֵן תַּנָּיָיה לָא נְסַב (אֲפִילוּ) [אַפָּה] לַבִּירְיָיה. דְּאִית לֵיהּ שֶׁלֹּא יְקַדְּמוּ כַרַכִּים לָעֲיָירוֹת. דְּאִית לֵיהּ כָּל שֶׁהוּא נִדְחֶה מִמְּקוֹמוֹ יִדָּחֶה לְיוֹם הַכְּנִיסָה. רִבִּי אוֹמֵר. כּוּלְּהֹם יִדָּחוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה. דְּאִית לֵיהּ שֶׁלֹּא יְקַדְּמוּ כַרַכִּים לָעֲיָירוֹת. דְּאִית לֵיהּ. כָּל שֶׁהוּא נִדְחֶה מִמְּקוֹמוֹ יִדָּחֶה לְיוֹם הַכְּנִיסָה. הֵיךְ עַבְדִּן עוֹבִדָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כְּמַתְנִיתָה.

HALAKHAH: They asked before Rebbi Ze`ira: Come and see, if it falls so that in walled cities one should read on the Sabbath, one reads on Friday. If it falls so that in villages one should read on the Sabbath, it is being pushed to the market day! Rebbi La said, because of the honor of walled cities, that one should not say, we saw walled cities and villages read at the same day. Then it should not be pushed to the market day, that one should not say, we saw hamlets and villages read on the same day. Then if it falls on Monday, falls on [Thursday, falls on] the Sabbath? It was found stated, Hamlets [and villages] and walled cities may read together; and this Tanna does not show (respect) [even] for any creature. He holds that walled cities cannot precede villages; he holds that any which is pushed away is pushed to the market day. “Rebbi says, all shall be pushed to the market day.” For he holds that walled cities cannot precede villages; for he holds that any which is pushed away is pushed to the market day. How does one act? Rebbi Yose said, following the Mishnah.

בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. חָל לִהְיוֹת לַכַּרַכִּים בַּשַּׁבָּת קוֹרִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת. חָל לִהְיוֹת לָעֲיָירוֹת בַּשַּׁבָּת יִקְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת. אֶלָּא מַתְנִיתָא בִתְרֵין תַּנָּיָיא. תַּנָּיָיא קַדְמִיָיא סְבַר מֵימַר. כָּל שֶׁהוּא נִדְחֶה מִמְּקוֹמוֹ יִדָּחֶה לְיוֹם הַכְּנִיסָה. [וְתַנָּיָיא חוֹרָנָא סְבַר מֵימַר. כָּל שֶׁהוּא נִדְחֶה מִמְּקוֹמוֹ לֹא יִדָּחֶה לְיוֹם הַכְּנִיסָה.] אָמַר לוֹן. כֵּן אָמַר רַב. חַד תַּנָּיָיא הוּא. מִפְּנֵי מַה אָמְרוּ. חָל לִהְיוֹת לַכַּרַכִּים בַּשַּׁבָּת קוֹרִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת. דְּאָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב חוּנָה רַב בִּשֵׁם רִבִּי חִיָיה רַבָּה. הַכֹּל יוֹצְאִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן קְרִיאָתָהּ. וְדִכְוָותָהּ. חָל לִהְיוֹת לָעֲיָירוֹת בַּשַּׁבָּת. דְּאָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. יוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם מִלְחָמָה הָיָה. וְהוּא מוֹכִיחַ עַל עַצְמוֹ שֶׁאֵין בּוֹ נִיחָה. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. כְּפָרִים קוֹרִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת יִידָּחוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה. וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְאַחַר הַשַּׁבָּת. הֵיךְ עַבְדִּין עוֹבְדָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. לֵית אֶיפְשַׁר. וְאִין אֶיפְשַׁר כְּמַתְנִיתָה.

They asked before Rebbi Ze`ira: As you are saying there, if it falls so that in walled cities one should read on the Sabbath, one reads on Friday. If it falls so that in villages one should read on the Sabbath, should one not read it on Friday? But the Mishnah must be by two Tannaim. The first Tanna is of the opinion that any which is pushed away is pushed to the market day. [The other Tanna is of the opinion that not everything which is pushed away is pushed to the market day.] He said to them, so says Rav: it is one Tanna. Why did they say, if for walled cities it falls on a Sabbath, one reads it on Friday? Because Rebbi Ḥelbo, Rebbi Ḥuna in the name of the Great Rebbi Ḥiyya: Everybody may fulfill his obligation on the Fourteenth, which is the time of its reading. And similarly, if for villages it would fall on the Sabbath; as Rebbi Ḥelbo said, the Thirteenth was a day of war. It proves for itself that it was not a day of comfort. It is found stated, hamlets read on Friday; large villages are pushed to the market day, and walled cities after the Sabbath. How does one act? Rebbi Yose said, it is impossible, but if one would be possible, following the Mishnah.

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. כָּל שֶׁאָמְרוּ. יִדָּחֶה מִמְּקוֹמוֹ. וּבִלְּבַד בָּעֲשָׂרָה. וַאֲנָן חַמְיָין רַבָּנִן. אֲפִילוּ בַיָּחִיד. רִבִּי אַבּוּנָה בְשֵׁם רִבִּי אַסִּי. כָּל שֶׁאָמְרוּ. יִידָּחֶה לְיוֹם הַכְּנִיסָה. וּבִלְּבַד בָּעֲשָׂרָה. רִבִּי חֲנַנְיָה אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רַב חוּנָה וְרַב יְהוּדָה. חַד אָמַר. וּבִלְּבַד בָּעֲשָׂרָה. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֲפִילוּ בִיחִידִי. מְתִיב מָאן דְּאָמַר. וּבִלְּבַד בָּעֲשָׂרָה. לְמָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ בִיחִידִי. עַד שֶׁהוּא בִמְקוֹמוֹ יִקְרָא.

Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah: In any case they said, it should be pushed away from its place, only with ten. But we see Rabbis even single? Rebbi Abuna in the name of Rebbi Assi: In any case they said, any that is pushed to the market day, only with ten. Rebbi Ḥanania said, Rav Ḥuna and Rav Jehudah disagree. One says, only with ten; the other one says, even singly. The one who said only for ten objected to the one who said even singly: then why does he not read at his place?

אָמַר רִבִּי. סָלְקָת מַתְנִיתָה אַחַד עָשָׂר וּשְׁנֵים עָשָׂר וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וְאַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר.

Rebbi said, the Mishnah comes out on the Eleventh, the Twelfth, the Thirteenth, the Fourteenth, the Fifteenth.

Mishnah

משנה: אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין. פָּחוּת מִיכֵּן הֲרֵי זֶה כְּפָר. בְּאֵילּוּ אָמְרוּ מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין. אֲבָל זְמַן עֲצֵי כֹּהֲנִים וְהָעָם וְתִשְׁעָה בְּאָב וַחֲגִיגָה וְהַקְהֵל מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין מוּתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִיּת וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי מְקוֹם שֶׁנִּכְנָסִין בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. אֲבָל מְקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִין לֹא בַּשֵּׁנִי וְלֹא חֲמִישִׁי קוֹרִין אוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ:

MISHNAH: What is a large village? Any in which there are ten unoccupied people. Less than that is a hamlet. About these it was said that one precedes and does not trail. But for the times of offering of wood by the priests and the people, and the Ninth of Av, and the festive offering, and the public assembly, one trails but does not precede. Even though they said, one precedes but does not trail, one is permitted to eulogize, and to fast, and gifts to the poor. Rebbi Jehudah said, when has this been said? At places where one assembles Monday and Thursday. But at a place where one assembles neither Monday nor Thursday one reads on its time.

Halakhah

הלכה: תַּנֵּי. עֲשָׂרָה בְטֵילִים מִמְּלָאכְתָּן לְבֵית הַכְּנֶסֶת. רַב יְהוּדָה אָמַר. כְּגוֹן אָנוּ שֶׁאֵין אָנוּ צְרִיכִין לְתַלְמוּדֵינוּ. תַּנֵּי. כְּפָר שֶׁאֵין בּוֹ עֲשָׂרָה. תְּקָנָתוֹ קַלְקָּלָתוֹ וְנַעֲשֶׂה כְעִיר.

HALAKHAH: It was stated: Ten who are free from work for the synagogue. Rav Jehudah said, like us who do not need time to study. It was stated, a place with less than ten inhabitants, its improvement is by its deficiency and is treated like a village.

בְּאֵילּוּ אָמְרוּ מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין. קְרִיאַת מְגִילָּה וּתְרוּמַת שְׂקָלִים מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין. סְעוּדַת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ וּסְעוּדַת פּוּרִים מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין. רִבִּי זְעוּרָה בָעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. אֶת שֶׁשִּׂמְחָתוֹ תְלוּיָה בְבֵית דִּין. יָצָא זֶה שֶׁשִּׂמְחָתוֹ תְלוּיָה בִידֵי שָׁמַיִם.

“About these it was said that one precedes and does not trail.” Reading the Scroll and paying the Sheqel tax one precedes and does not trail; the Meal of the New Moon and the Purim Meal one trails but does not precede. Rebbi Ze`ira said before Rebbi Abbahu: then could one make it on the Sabbath? He answered him, to make them days of drinking and joy; those whose joy depends on the court; this excludes those whose joy depends on Heaven.

מַגְבִּת פּוּרִים לְפוּרִים. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה מִמֶּנָּה הֶעָנִי רְצוּעָה לְמִנְעָלוֹ. אֵין מְדַקְדְּקִין בְּמִצְוַת פּוּרִים אֶלָּא כָּל מִי שֶׁהוּא פוֹשֵׁט אֶת יָדוֹ לִיטּוֹל נוֹתְנִין לוֹ. אֵין מְשַׁנִּין בִּמְעוֹת פּוּרִים. הָא שְׁאָר כָל הַמָּעוֹת מְשַׁנִּין. אֶלָּא כָּל הַמָּעוֹת עַד שֶׁלֹּא יִינָתְנוּ לַגִּיזְבָּרִין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן. מִשֶּׁנִּיתְנוּ לַגִּזְבָּרִין אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן.

“ The Purim collection is for Purim. Rebbi Eleazar said, only that the poor should not change it from its destination to {buy from it} laces for his shoes. One does not check eligibility for the money given as Purim charity; one gives to anybody who extends his hand to take.” One may not change Purim monies; does this imply that other {charity} monies one may change? But the intended use of any monies may be changed before they are given into the hands of the administrators; after they are given into the hands of the administrators they may not be changed.

אֲבָל זְמַן עֲצֵי כֹּהֲנִים. מָה רָאָה זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם לְהִימָּנוֹת. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה וְלֹא מָצְאוּ עֵצִים בַּלִּישְׁכָּה וְעָמְדוּ אֵילּוּ וְנִתְנַדְּבוּ עֵצִים מִשֶּׁלְעַצְמָן וּמְסָרוּם לַצִּיבּוּר נִקְרְבוּ מֵהֶן קָרְבְּנוֹת צִיבּוּר. וְהִיתְנוּ עִמָּהֶן הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן שֶׁאֲפִילוּ לִשְׁכָּה מְלֵיאָה עֵצִים וְעָמְדוּ אֵילּוּ וְנִתְנַדְּבוּ עֵצִים מִשֶּׁלְעַצְמָן שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּן מִתְקָרֵב אֶלָּא מִשֶּׁלָּהֶן תְּחִילָּה. אָמַר רִבִּי אָחָא. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אַף הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב שׁוֹמֵר חִנָּם. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מַה פְלִיגִין. בְּגוּפוֹ שֶׁלְקָרְבָּן. אֲבָל בְּמַכְשִׁירֵי קָרְבָּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה קָרְבַּן יָחִיד מִקָּרְבַּן צִיבּוּר. תַּנֵּי. אִשָּׁה שֶׁעָשָׂת כֻּתּוֹנֶת לִבְנָהּ צְרִיכָה לִמְסוֹר לְצִיבּוּר. אָמַר רִבִּי אָחָא. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אַף הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב שׁוֹמֵר חִנָּם. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מַה פְלִיגִין. בְּגוּפוֹ שֶׁלְקָרְבָּן. אֲבָל בְּמַכְשִׁירֵי קָרְבָּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה קָרְבַּן יָחִיד מִקָּרְבַּן צִיבּוּר. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵה. אוֹתָן הַיָּמִים נוֹהֲגִין בִּשְׁעַת קָרְבָּן וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת קָרְבָּן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּשְׁעַת קָרְבָּן. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. אָנִי הָיִיתִי מִבְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִן וְחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְדָחִינוּ אוֹתוֹ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהָיִינוּ מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין.

“But for the times of offering of wood by the priests.” For what reason were the times of wood by the priests and the people to be counted? Only that at the time when Israel returned from the Diaspora and did not find wood in the chamber, those came forward and volunteered wood from their own and donated it to the public. It was used to offer public sacrifices. The prophets among them stipulated for them that even if the chamber was full of wood, if those came and offered and volunteered wood from their own, that the sacrifice should only be brought first from theirs. Rebbi Aḥa said, this is Rebbi Yose’s, since Rebbi Yose said, also he may volunteer as unpaid trustee. Rebbi Yose in the name of Rebbi Ila, it is the opinion of everybody. Where do they disagree? About the body of the offering. But for enablers of the offering everybody agrees that a private offering can be turned into public offering. It was stated, a woman who made a coat for her son has to surrender it to the public. Rebbi Aḥa said, this is Rebbi Yose’s, since Rebbi Yose said, also he may volunteer as unpaid trustee. Rebbi Yose in the name of Rebbi Ila, it is the opinion of everybody. Where do they disagree? About the body of the offering. But for enablers of the offering everybody agrees that a private offering can be turned into public offering.. A baraita disagrees with Rebbi Yose: “Those days are observed at the time of sacrifices and not at the time of sacrifices; Rebbi Yose says, they are observed only at the time of sacrifices.” Also from the following: “Rebbi Eleazar ben Rebbi Sadoq said, we were of the descendants of Senaah ben Benjamin. When the Ninth of Av fell on a Sabbath, we postponed it to the end of the Sabbath and we were fasting but not completing.”

וּבְתִשְׁעָה בְּאָב. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהוּ מִתְעַנִּין בָּעֲשִׂירִי. שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף. וְלָמָּה בַתְּשִׁיעִי. שֶׁבּוֹ הִתְחִילָה הַפּוּרְעָנוּת. וְתַנֵּי כֵן. בַּשְּׁבִיעִי נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ. בַּשְּׁמִינִי הָיוּ מְקַרְקְרִים בּוֹ. בַּתְּשִׁיעִי הִצִּיתוּ בוֹ אֶת הָאוּר. בָּעֲשִׂירִי נִשְׂרַף. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי צִיֵים תְּשִׁיעִי וָעֲשִׂירִי. רִבִּי לֵוִי צִיֵים תְּשִׁיעִי וְלֵילֵי עֲשִׂירִי. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בִּיקֵּשׁ רִבִּי לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאַב וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ. אָמַר לוֹ רִבִּי אֶלְעָזָר. עִמָּךְ הָיִיתִי וְלָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא בִּיקֵּשׁ רִבִּי לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאַב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ. אָמַר. הוֹאִיל וְנִדְחֶה יִדָּחֶה. אָמְרוּ לוֹ. יִידָּחֶה לְמָחָר. וְגָזָה לֵיהּ הַהוּא דְתַנִּינָן תַּמָּן. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר. וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ. רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. עִמָּךְ הָיִיתִי וְלָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא הָיְתָה תוֹבַעַת לְהִינָּשֵׂא הַדִּין עִמָּהּ. וְקַרָא עֲלֵיהוֹן. טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד.

“And the Ninth of Av.” Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ḥiyya, it should have been logical that one should fast on the Tenth, since on it it was burned. Why on the Ninth? Because the calamity started on it. So it was stated, on the Seventh they entered, on the Eighth they were misbehaving in it, on the Ninth they started the fire, and on the Tenth it was burned. Rebbi Joshua ben Levi fasted Ninth and Tenth. Rebbi Levi fasted on the Ninth and the night of the Tenth. Rebbi Abba bar Zavda in the name of Rebbi Ḥanina: Rebbi wanted to uproot the Ninth of Av but they did not let him. Rebbi Eleazar said to him, I was with you but it was not said so, but Rebbi wanted to uproot the Ninth of Av which fell on a Sabbath but they did not let him. He said, because it was pushed aside, let it be pushed aside. They said to him, let it be pushed to the next day. In a similar case, that which we stated there: “Rebbi Joḥanan ben Beroqa said, for both of them it says, God blessed them and God said to them, be fruitful and multiply, etc.” Rebbi Eleazar in the Name of Rebbi Ḥanina: Practice follows Rebbi Joḥanan ben Beroqa. Rebbi Abba bar Zavda said to him, I was with you and it was only said, if she asks to be married the law is on her side. He said about them, two are better than one.

וּבַחֲגִיגָה. כָּתוּב אֶחַד אוֹמֵר. וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר. כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. הָא כֵיצַד יִתְקַיְימוּ שְׁנֵי כְתוּבִים. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּחוֹל אַת חוֹגֵג וְשׁוֹבֵת. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּשַּׁבָּת לְמָחָר אַת חוֹגֵג וְקוֹצֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד שִׁיבֳּלִים לְעִיסָּתָהּ. כְּהָדָא דְתַנֵּי. לָהֶן אִינַשׁ דִּיהֶוֵי עֲלוֹי אָעִין וְבִכּוּרִין. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עֵצִים לַמִּזְבֵּחַ וְגִיזִירִים לַמַּעֲרָכָה. אָסוּר בֶּסְפֶּד וּבַתַעֲנִית וּמִלְעֲשׂוֹת מְלָאכָה בוֹ בַיּוֹם.

“And the festive offering.” One verse says, the harvest festival, the first fruits of your work. Another verse says, any productive work you shall not do. Rebbi Ḥanania said, how could both verses be sustained? If it falls on a weekday you bring the festival offering and refrain from work. If it falls on the Sabbath, the following day you bring the festival offering and harvest. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, only ears for her dough. As what was stated, “therefore anybody who has an obligation for wood and first fruits. He who says, I am taking upon me {to bring} wood for the altar and logs for the arrangement on that day are forbidden funeral orations, and fasting, and working.”

וּבְהַקְהֵל. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא אָמַר. מִפְּנֵי הַתְּקִיעָה. רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי חִיָיה אָמַר. מִפְּנֵי הַבִּימָה. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָם מֵאֶתְמוֹל. שֶׁלֹּא לִדְחוֹק אֶת הָעֲזָרָה. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. עַל שֵׁם לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁירָה כָּל עֵץ.

“And the public assembly.” Rebbi Abba, son of Rebbi Ḥiyya bar Abba, said, because of horn blowing. Rebbi Isaac ben Rebbi Ḥiyya said, because of the platform. Could they not make it the day before? Not to compress the courtyard. Rebbi Mattaniah said, because of you shall not plant any wooden Ashera.

מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. [דְּאָמַר רִבִּי מֵאִיר.] דִּילָא לְמִיסְפַּד. אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת. וְדִילָא לְהִתְעַנּוֹת. מוּתָּר בְּהֶסְפֵּד. וְדִילָא סְתָם כְּדִילָא לְהִתְעַנְיָיה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילֵּין יוֹמַיָּא דִילָא לְהִתְעַנְאָה בְהוֹן וּמִקְצַתְהוֹן דִּילָא לְמִיסְפַּד בְּהוֹן. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בְּהוֹן בְּהוֹן שְׁנֵי פְעָמִים. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהַלַּיְלָה מותָּר וְהַיּוֹם אָסוּר. כְּהָדָא דְתַנֵּי. לָהֵן אִינַשׁ דִּיהֲוֵי עֲלוֹהִי אֲסַר בִּצְלוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מִבָּעֶרֶב. וְאַתְיָא כַהִיא דְאָמַר רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. אוֹמְרוֹ כְלֵילֵי שַׁבָּת וּכְיוֹמוֹ.

The Mishnah is Rebbi Meïr’s, since Rebbi Meïr said, “not to eulogize” one is forbidden to fast, “not to fast” one is permitted to eulogize. “Not to” unspecified is as “not to fast.” Rebbi Jonah said, “these are the days not to fast on them, and partially not to eulogize on them.” Rabban Simeon ben Gamliel said, why does it say “on them” twice? To teach that the night is permitted but the day forbidden. As it was stated, “therefore a person who takes it on himself has to forbid himself in prayer.” Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, that he must mention it on the preceding evening. This comes following what Rebbi Ze`ira said in the name of Rav Ḥuna: Similar to Friday night and Sabbath day.

מַתְנִיתָא אוֹ בְאַחַד עָשָׂר כְּרִבִּי יוֹסֵי. אוּ בִשְׁנֵים עָשָׂר כְּרִבִּי מֵאִיר. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי מֵאִיר. לָא כֵן תַּנֵּי. בִּתְּרֵין עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם טִירְיוֹן. וְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. בָּטֵל יוֹם טִירֵיוֹן. יוֹם שְׁנֶּהֱרַג לוּלְיָינוֹס וְפַּפּוֹס. בִּתְלַת עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם נִיקָנוֹר. מָהוּ יוֹם נִיקָנוֹר. שִׁלְטוֹן מִשֶּׁלְמַלְכוּת יָוָן הָיָה עוֹבֵר לָאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּאה וְרָאָה אֶת יְרוּשָׁלִַם וְחִירֵף וְנִיאֵץ וְגִידֵּף וְאָמַר. בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם אֶתּוֹץ אֶת הַמִּגְדָּל הַזֶּה. וְיָצָא אֶחָד מִשֶּׁלְחַשְׁמוֹנַיי וְהָיָה הוֹרֵג בְּחַיָילוֹתָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַקָּרוּכִין שֶׁלּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַקָּרוּכִין שֶׁלּוֹ קָטַע אֶת יָדָיו וְחָתַךְ אֶת רֹאשׁוֹ וְתָחְבָן בָּעֵץ. וְכָתַב מִלְּמַטָּן. הַפֶּה שֶׁדִּיבֵּר בְּאַשְׁמָה וְהַיָּד שֶׁפָּשְׁטָה בְגַאֲוָה. וְּתְלָיָין בְּקוֹנְטָס נֶגֶד יִרוּשָׁלִַם. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא לוֹסַר לְפָנָיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא לוֹסַר. לְפָנָיו לֵית לֵיהּ. עַצְמוֹ אָסוּר מִפְּנֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר. בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁאָסוּר בְּהֶסְפֶּד. וָאֲפִילוּ עַל דְּרִבִּי מֵאִיר לֵית הוּא מַקֵשִׁיָיא. לֹא כֵן תַּנֵּי. בִּתְּרֵין עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם טִירְיוֹן. וְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. בָטֵל יוֹם טִירֵיוֹן. יוֹם שְׁנֵֶּהֱרַג לוּלְיָינוֹס וְפַּפּוֹס. בְּאַרְבָּעַה עָשָׂר ובַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר פּוּרְיָיא דִּילָא לְמִיסְפַּד. בְּשִׁית עָשָׂר בֵּיהּ שָׁרוּן לְמִיבְנָא שׁוּר יִרוּשָׁלִַם דִּילָא לְמִיסְפַּד. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא לוֹסַר לְפָנָיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא לֶאֱסוֹר. לֶאֱסוֹר שֶׁלְּפָנָיו לֵית לֵיהּ. עַצְמוֹ אָסוּר מִפְּנֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר. בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהוּא אָסוּר בְּהֶסְפֶּד.

The Mishnah either follows Rebbi Yose on the eleventh or Rebbi Meïr on the twelfth. But it is difficult for Rebbi Meïr. Was it not stated, “on the twelfth of it is Tirion Day?” But Rebbi Jacob bar Aḥa said, Tirion Day was disestablished; the day when Julianus and Pappos were killed. “On the thirteenth of it is Nikanor Day.” What is Nikanor Day? “A commander of the Greek government was passing by on his way to Alexandria when he saw Jerusalem, and insulted, blasphemed, and vituperated and said, when I shall return in peace I shall destroy this tower One of the Hasmoneans went out against him, killed his soldiers until he came to his car When he came to his car he hacked off his hand and cut off his head, stuck them on a piece of wood and wrote under it, the mouth which spoke in guilt and the hand stretched out in haughtiness, and hang it on a pole outside Jerusalem.” In Rebbi Meïr’s opinion it is understandable, it comes to forbid the previous day. What does it come to forbid for Rebbi Yose? To forbid the day before he does not need since itself it forbidden because of the fourteenth. It comes to inform you that eulogies are forbidden. And also for Rebbi Meïr it is not difficult; was it not stated, “on the twelfth of it is Tirion Day?” But Rebbi Jacob bar Aḥa said, Tirion Day was disestablished; the day when Julianus and Pappos were killed. “On the fourteenth and the fifteenth is Purim, not to eulogize. On the sixteenth they started to build the wall of Jerusalem, not to eulogize.” In Rebbi Meïr’s opinion it is understandable, it comes to forbid the previous day. What does it come to forbid for Rebbi Yose? To forbid the day before he does not need since itself is forbidden because of the fifteenth. It comes to inform you that eulogies are forbidden.

בְּשׁוּבְעַת עָשָׂר בֵּיהּ קָמוּן עַמָּמַיָּא עַל פְּלֵיטַת סָפְרַיָיא בִּמְדִינַת כַלְקִיס וּבֵית זְבָדִין וַהֲוָה פֻרְקָן. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא לֶאֱסוֹר עַצְמוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא לֶאֱסוֹר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל אִילֵּין מִילַּיָּא לָא מְסַיְיעָן וְלָא תָבְרָן. לָא עַל דְּרִבִּי מֵאִיר וְלָא עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי. לֹא בָא אֶלָּא לִמְנוֹת יָמִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָהֶן נִיסִּים לְיִשְׂרָאֵל. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן. בְּרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן דִּיתְקָם תְּמִידָא דִּי לָא לְמִיסְפַּד. בְּלֹא כָּךְ אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אֲבָל בַּשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים מִתְעַנִּין לִפְנֵיהְן וּלְאַחֲרֵיהֶן. מָה רָאִיתָה לְהָקֵל בָּאֵילּוּ וּלְהַחֲמִיר בָּאֵילּוּ. שֶׁאֵילּוּ דִבְרֵי תוֹרָה וְאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין חִיזּוּק. וְאֵילּוּ דִבְרֵי סוֹפְרִים וְדִבְרֵי סוֹפְרִין צְרִיכִין חִיזּוּק. הָדָא דְּאַתְּ אָמַר. עַד שֶׁלֹּא בָטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אֲבָל מִשֶּׁבָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית בָּטְלוּ כָל אֵילּוּ. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי בָּא וְרִבִּי סִימוֹן אָמְרֵי. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יוֹנָתָן אָמַר. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֱמֶשׁ הָיִיתִי יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזִרוּ תַעֲנִית בַּחֲנוּכָּה בְּלוֹד. וְאָמְרוּ עָלָיו עַל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁסִּיפֵּר וְעַל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁרָחַץ. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. צְאוּ וְהִתְעַנּוּ עַל מַה שֶׁהִתְעַנִּיתֶם. וְאַתּ אָמַר. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי בָּא. אַף עַל גַּב דַּאַתְּ אָמַר. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. חֲנוּכָּה וּפוּרִים לָא בָטְלוּ.

“On the seventeenth of it Gentiles attacked the remainder of the Sopherim at the city of Khalkis and Bet-Zabdin and there was relief.” In Rebbi Meïr’s opinion it is understandable, it comes to forbid the {day} itself. What does it come to forbid for Rebbi Yose? Rebbi Yose said, all these matters neither support nor contradict either Rebbi Meïr or Rebbi Yose; they only come to report the days on which miracles were done for Israel. You have to understand that this is so since we have stated: “On the New Moon of Nisan the Daily Offering was settled, one may not eulogize.” Without this is it not already forbidden to him because of the New Moon? “But on Sabbath and holidays one fasts before and after them. What do you understand to be lenient with these and restrictive with those? For these are words of the Torah, and words of the Torah do not need reinforcement. But those are words of the Sopherim, and words of the Sopherim need reinforcement.” That is what you were saying, as long as Megillat Ta`anit was not abolished. But since Megillat Ta`anit was abolished, all these were abolished. Rebbi Ḥanina and Rebbi Joshua ben Levi both said, Megillat Ta`anit was abolished. Rebbi Abba and Rebbi Simon both said, Megillat Ta`anit was abolished. Rebbi Jonathan said, Megillat Ta`anit was abolished. Rebbi Joḥanan said, yesterday I was repeating, “it happened that in Lydda they decided on a fast-day on Ḥanukkah. They said about Rebbi Eliezer that he got a haircut, and about Rebbi Joshua that he took a {thermal} bath. Rebbi Joshua said to them, go and fast because you fasted.” And you are saying, Megillat Ta`anit was abolished? Rebbi Abba said, even if you are saying that Megillat Ta`anit was abolished, Ḥanukkah and Purim were not abolished.

מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן אָמְרִין. בָּטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי אָבוּן צִיֵים כָּל עֲרוּבַת שׁוּבָא. רִבִּי יוֹחָנָן צִיֵים כָּל עֲרוּבַת רֵישׁ שַׁתָּא. רִבִּי זְעוּרָה צָם תְּלַת מָאוָון דְּצוֹמִין. וְאִית דְּאָמְרִין. תְּשַׁע מָאוָון. וְלֹא חָשׁ עַל מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא מְפַקֵּד לְסִפְרַיָיה. אִין אֲתַת אִיתָא מִישְּׁאֲלִנְכוֹן. אִימְרִין לָהּ. בַּכֹּל מִתְעַנִּין חוּץ מִשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְרָאשֵׁי חָדָשִׁים וְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד וַחֲנוּכָּה וּפוּרִים.

The actions of the rabbis imply that Megillat Ta`anit was abolished. Rebbi Jonathan fasted every New Year’s Day’s eve. Rebbi Abun fasted every Sabbath eve. Rebbi Ze`ira fasted 300 fasts, and some say 900, and disregarded Megillat Ta`anit. Rebbi Jacob bar Aḥa commanded the schoolteachers, if a woman comes to ask you, tell her that one may fast any time except Sabbaths, holidays, New Moons, intermediate days of holidays, Ḥanukkah and Purim.

שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אָמַר. אֲתַא עוֹבִדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהוֹרֵי כְרִבִּי יוֹסֵי וַהֲוָה רִבִּי לָעְזָר מִצְטָעֵר וְאָמַר. שָׁבִקִין סְתָמָא וְעָבְדִין כִּיחִידָיָיא. אַשְׁכַּח תַּנֵּי לָהּ רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כַּד שְׁמַע דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אָמַר. יְאוּת סַבָּא יָדַע פִּירְקֵי גַרְמֵיהּ. רִבִּי מָנָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ שָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. אָמַר לֵיהּ. לֹא רִבִּי. דִּילְמָא חוֹרָן. מָה הֵן. אִן דְּאַשְׁכַּח רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. אָתָר דְּלָא אַשְׁכַּח רִבִּי מַתְנֵי מַחֲלוֹקֶת אֶלָּא אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם. לֹא כָל שֶׁכֵּן תְּהֵא הֲלָכָה כִסְתָם. אֲתַא רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. וַאֲפִילוּ אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. וְלָמָּה הוּא מוֹרֶה לֵיהּ כִּיחִידָיָיא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יַנַּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּשֶׁאֵין מַחֲלוֹקֶת אֶצֶל סְתָם. אֲבָל אִם יֵשׁ מַחֲלוֹקֶת אֶצֶל סְתָם לָא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם.

Simeon bar Abba said, there came a case before Rebbi Joḥanan and he instructed following Rebbi Yose. Rebbi Eleazar was sorry about this; he said, does one disregard the anonymous {Mishnah} and follow an isolated opinion? He found that Rebbi Ḥiyya stated this in the name of Rebbi Meïr. When he understood that Rebbi Ḥiyya stated this in the name of Rebbi Meïr, he said, the old man understands his chapters well. Rebbi Mana asked before Rebbi Yudan: Did not Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Abbahu say in the name of Rebbi Eleazar, every place where Rebbi taught a disagreement and afterwards taught it anonymously, practice follows the anonymous statement. He said to him, and if not Rebbi, maybe somebody else. How is this? If it is found that Rebbi taught a disagreement and afterwards taught it anonymously, then practice follows the anonymous statement. In a case where Rebbi did not teach a disagreement but others taught it in disagreement and Rebbi taught it anonymously, certainly practice has to follow the anonymous text. There come Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Simeon bar Abba in the name of Rebbi Eleazar, every place where Rebbi taught a disagreement and afterwards taught it anonymously, practice follows the anonymous statement. Why does he instruct here following the isolated opinion? Rebbi Samuel bar Ina in the name of Rebbi Aḥa: That is, if no disagreement is stated together with the anonymous opinion. But if a disagreement is stated together with the anonymous opinion, practice does not follow the anonymous opinion.

רִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא שָׁלַח לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה חָדָא עִטָם וְחַד לָגִין דַּחֲמַר. שָׁלַח וְאָמַר לֵיהּ. קִיַימְתָּ בָנוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. חָזַר וְשָׁלַח לֵיהּ חַד עוֹגֶל וְחַד גֶּרֶב דַּחֲמַר. שָׁלַח וְאָמַר לֵיהּ. קִיַימְתָּ בָנוּ וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

Rebbi Yudan the Patriarch sent the Great Rebbi Hoshaia a roast and a pitcher of wine. He sent and told him, you fulfilled with us gifts to the needy. Then he sent him a calf and a barrel of wine. He sent and told him, you fulfilled with us, sending meals one person to the other.

תַּנֵּי. בְּמָקוֹם (שֶׁמְסַכְּנִין) [שֶׁנִּכְנָסִין] קוֹרִין אוֹתָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. אִם בְּמָקוֹם (שֶׁמְסַכְּנִין) [שֶׁנִּכְנָסִין] אַל יִקְרְאוּ אוֹתָהּ כָּל עִיקָּר.

It was stated: In a place (where they are in danger) [where they assemble] one reads it on the Fourteenth. Rebbi Yose asked: If it is a place (where they are in danger) [where they assemble] they should not read it at all.

Mishnah

משנה: קָרְאוּ אֶת הַמְּגִילָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי. אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר שֵׁנִי אֶלָּא מִקְרָא מְגִילָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:

MISHNAH: If the Scroll was read during the first Adar and then the year was intercalated one has to read it during the second Adar. There is no difference between first and second Adar except reading the Scroll and gifts to the needy.

Halakhah

הלכה: מַתְנִיתָא בְּשֶׁעִיבְּרוּ וְאַחַר כָּךְ קָרְאוּ אוֹתָהּ. אֲבָל אִם קָרְאוּ אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ עִיבְּרוּ לֹא בְדָא. מַתְנִיתָא לֹא אָמְרָה כֵן אֶלָּא קָרְאוּ אֶת הַמְּגִילָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁינִי. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כָּתוּב לְקַיֵים אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הזֹּאת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר הַשֵּׁינִית. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאִם קָרְאוּ אוֹתָהּ בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁינִי.

HALAKHAH: The Mishnah if it was intercalated and afterwards they read it; but if they read it and after that it was intercalated it does not apply. The Mishnah does not say so, but “if the Scroll was read during the first Adar and then the year was intercalated one has to read it during the second Adar.” Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: it is written, to validate this Purim letter; why does the verse say, the second? But from here that If the Scroll was read during the first Adar and then the year was intercalated one has to read it during the second Adar.

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מֶה עָשׂוּ מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר. כָּתְבוּ אִגֶרֶת וְשָׁלְחוּ לְרַבּוֹתֵינוּ. שֶׁכֵּן אָמְרוּ לָהֶם. מְקַבְּלִין אַתֶּם עֲלֵיכֶם שְׁנֵי יָמִים הַלֵּילּוּ בְּכָל שָׁנָה. אָמְרוּ לָהֶן. לֹא דַיֵינוּ הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עָלֵינוּ אֶלָּא שֶׁאַתֶּם רוֹצִין לְהוֹסִיף עָלֵינוּ עוֹד צָרָתוֹ שֶׁלְהָמָן. חָזְרוּ וְכָתְבוּ לָהֶן אִיגֶּרֶת שְׁנִיָיה. הָדָא הִיא דִכְתִיב לְקַיֵּים עֲלֵיהֶם אֵת אִיגֶּרֶת [הַפּוּרִים] הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. מֶה הָיָה כָתוּב בָּהּ. אָמְרוּ לָהֶן. אִם מִדָּבָר זֶה אַתֶּם מִתְיָירְאִים הֶרֵי הִיא כְתוּבָה וּמַעֲלָה בָּאַרְכַיִים. הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה זְקֵינִים וּמֵהֶם שְׁלֹשִׁים וְכַמָּה נְבִיאִים הָיוּ מִצְטָעֲרִין עַל הַדָּבָר הַזֶּה. אָמְרוּ. כָּתוּב אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה. אִילּוּ הַמִּצְוֹת שֶׁנִּצְטַוִּינוּ מִפִּי מֹשֶׁה. כָּךְ אָמַר. לָנוּ מֹשֶׁה. אֵין נָבִיא אַחֵר עָתִיד לְחַדֵּשׁ לָכֶם דָּבָר מֵעַתָּה. וּמָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר מְבַקְּשִׁים לְחַדֵּשׁ לָנוּ דָבָר. לֹא זָזוּ מִשָּׁם נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין [בַּדָּבָר] עַד שֶׁהֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֵינֵיהֶם וּמָצְאוּ אוֹתָהּ כְּתוּבָה בַתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר יי אֶל מֹשֶׁה כְּתוֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר. זֹאת תּוֹרָה. כְּמַה דְתֵימַר וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זִכָּרוֹן אֵילוּ הַנְּבִיאִים. וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יי וגו׳. בַּסֵּפֶר אֵילּוּ הַכְּתוּבִים. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַים אֶת דִּבְרֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר.

Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac: What did Mordocai and Esther do? They wrote a letter and sent to our rabbis. So they said to them, do you accept upon yourselves these two days every year? They answered them, are not the troubles which come upon us enough, that you want to add to ours the trouble of Haman? They insisted and wrote them a second letter; that is what is written, to confirm to them this second [Purim]letter. What was written in it? They told them, if this is your fear, already it is written and deposited in Archives: are these not written in the annals of the kings of Media and Persia. Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: 85 Elders and among them more than 30 prophets were sorry about this matter. They said, it is written: These are the commandments which the Eternal commanded to Moses. These are the commandments which we were commanded by Moses’s saying. So did Moses say to us: No other prophet will reveal to you anything afterwards. And Mordocai and Esther want to introduce something new? They did not move from there but discussed [the matter] until the Holy One, praise to Him, illuminated their eyes and they found it written in the Torah, in Prophets, and in Hagiographs. This is what is written, the Eternal said to Moses, write this in a book for remembrance. This is the Torah, as you are saying, this is the Torah which Moses put before the Children of Israel. Remembrance are the Prophets, a book of remembrance is being written before Him for those who fear the Eternal, etc. In a book are the Hagiographs, Esther’s word confirmed the matter of these Purim days and it was written in a book.

רַב וְרִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן וּבַר קַפָּרָא וְרִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמְרוּ. הַמְגִילָּה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה לָמֹשֶׁה מִסִּינַי. אֶלָּא שֶׁאֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַנְּבִיאִים וְהַכְּתוּבִּים עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. וַחֲמֵשֶׁת סִיפְרֵי תוֹרָה אֵינָן עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. מַה טַעֶמָא. קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אַף מְגִילַּת אֶסְתֵּר וַהֲלָכוֹת אֵינָן עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. נְאֱמַר כָּאן קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם. הֲלָכוֹת. הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.

Rav, and Rebbi Ḥanina, and Rebbi Jonathan, and Bar Qappara, and Rebbi Joshua ben Levi said, this scroll had be said to Moses on Sinai; only there is no earlier and later in the Torah. Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish. Rebbi Joḥanan said, Prophets and Hagiographs will in the future be nullified, but the five books of the Torah will never be nullified. What is the reason? A strong voice, never ending. Rebbi Simeon ben Laqish said, also the Esther scroll and practices will never be nullified. It is said here, a strong voice, never ending, and it is said there, their remembrance will not end from their descendants. Practices? His practices are eternal.

רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָמָן הָרָשָׁע עָתִיד לִשְׁקוֹל כַּסְפּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר. מוּטָּב שֶׁיַּקְדִּים כַּסְפָּן שֶׁלְבָּנַיי לְכַסְפּוֹ שֵׁלְאוֹתוֹ הָרָשָׁע. לְפִיכָךְ מַקדִּימִין וְקוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים.

Rebbi Levi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish. The Holy One, praiuse to Him, saw that the evil Haman in the future would weigh his money against Israel. He said, it is better that my children’s money should precede this evil one’s money. Therefore one precedes and reads the paragraph about Šeqalim.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. הִקִּישׁ שָׁנָה שֶׁהִיא מְעוּבֶּרֶת לְשָׁנָה שֶׁאֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. מַה שָׁנָה שֶׁאֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת אֲדָר סָמוּךְ לְנִיסָן אַף שָׁנָה שֶׁהִיא מְעוּבֶּרֶת אֲדָר סָמוּךְ לְנִיסָן. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. כְּדֵי לִסְמוֹךְ גְּאוּלָּה לִגְאוּלָּה.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar: Every year by year. It bundled an intercalary year with one which is not intercalary. Since in a year which is not intercalary Adar is next to Nisan, also in an intercalary year Adar is next to Nisan. Rebbi Ḥelbo said, in order to make one liberation close to the other liberation.

רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. אוֹתָהּ הַשָּׁנָה הָיְתָה מְעוּבֶּרֶת. מַה טַעַם. מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחוֹדֶשׁ לְחוֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חוֹדֶשׁ אֲדָר. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. מַה בֵינֵיהוֹן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר. שְׁנֵי כִבְשֵׂי עֲצֶרֶת בֵּינֵיהוֹן. נוֹלַד בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּאֲדָר בְּשָׁנָה שֶׁאֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת וְנִכְנַס לְשָׁנָה שֶׁהִיא מְעוּבֶּרֶת. אִין תֵּימַר. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. שָׁנָה אֲרוּכָּה הִיא. אִין תֵּימַר. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. אֵין לוֹ אֶלָּא עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי אַיְיבוֹ בַּר נַגָּרִי. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הֵן הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה כָל אֲדָר. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים. עַד הַפּוּרִים. הֵן הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַיי. הָדָא אָמְרָה. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. אִין תֵּימַר. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. לָא קִיֵים עַל שַׁתָּא וּמְעַבֵּר לָהּ. מַר עוּקְבָּא אַשְׁכַּח תְּרֵין אִיגְרִן. בְּחָדָא כְתִיב. וּשְׁפַר בְּאַפַּיי וּבְאַפֵּי חֲבֵרַיי מוֹסְפָה עַל שַׁתָּא תַּלְתִּין יוֹמִין. וּבְחָדָא כְתִיב. וּשְׁפַר בְּאַפַּיי וּבְאַפֵּי חֲבֵרַיי מוֹסְפָה עַל שַׁתָּא יֶרַח יוֹמִין. מָאן דְּאָמַר תַּלְתִּין יוֹמִין. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. וּמָאן דְּאָמַר. יֶרַח יוֹמִין. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. דְּאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי יוּדָן גְּזוֹרִי רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לְעוֹלָם שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְעוּבָּרִין. עִיבֵּר אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא עִיבֵּר אֶת הַשֵּׁינִי מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. לְעוֹלָם אֲדָר סָמוּךְ לְנִיסָן חָסֵר.

Rebbi Levi in the name of Rebbi Ḥama bar Ḥanina: That year was intercalary. What is the reason? From day to day, and from month to month, to the twelfth month which is the month of Adar. Is the first Adar additional? Is the second Adar additional? What is the difference between them? Rebbi Samuel ben Rav Isaac said, the two lambs of Pentecost are between them. If it was born on the fifteenth of Adar in a non-intercalary year and it enters an intercalary year; if you are saying that the first Adar is additional, it is a long year. If you are saying that the second Adar is additional, it has only up to the fifteenth of the first Adar. Rebbi Ayvo bar Naggari said, a Mishnah states that the first Adar is additional, as we have stated there: “They testified that one may intercalate the year during all of Adar; for there were those who said, until Purim. They testified that one may intercalate the year conditionally.” This implies that the first Adar is additional. If you would say that the second Adar is the addition, it no longer is the year and he intercalates it? Mar Uqba found two letters. In one was written, “it is good in my eyes and the eyes of my colleagues to add thirty days to the year.” And in one it was written, “it is good in my eyes and the eyes of my colleagues to add a month to the year.” He who says “thirty days” implies that the first Adar is additional; he who says “a month” implies that the second Adar is additional. If from there, you cannot infer anything, as Rebbi Jacob bar Aḥa and Rebbi Yudan from Gezur, Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi said, forever both months may be augmented. If he augmented the first and did not augment the second, what he did is well done. Always the Adar close to Nisan is defective.

תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מִצוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בָּאֲדַר הַשֵּׁינִי אֵינָן נוֹהֲגוֹת בָּאֲדַר הָרִאשׁוֹן חוּץ מִן הֶסְפֵּד וּמִן הַתַּעֲנִית שֶׁהֵן שָׁוִין בָזֶה וּבָזֶה. רִבִּי בָּא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי חוּנָה רַבָּהּ דְּצִיפּוֹרִין אָמַר. הִנְהִיג רִבִּי חֲנִינָה דְצִיפּוֹרִין כְּהָדָא דְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא אָמַר אֶלָּא הִנְהִיג. הָא לַהֲלָכָה לֹא. אֲבָל לְעִנְיָין שְׁטָרוֹת כּוֹתְבִין. אֲדָר הָרִאשׁוֹן וַאֲדָר הַשֵּׁינִי. אֶלָּא שֶׁכּוֹתְבִין אֲדָר הַשֵּׁינִי תִינְיָין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אֲדָר הַשֵּׁינִי כוֹתֵב תי״ו וְדַיּיוֹ.

It was stated: Rabban Simeon ben Gamliel says, Obligations which apply to the Second Adar do not apply to the First Adar except for eulogy and for fasting which are equal for both. Rebbi Abba, Rebbi Jeremiah in the name of Rav, Rebbi Simeon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Practice follows Rabban Simeon ben Gamliel. Rebbi Ḥuna, the rabbi of Sepphoris said, Rebbi Ḥanina made it a custom in Sepphoris following Rabban Simeon ben Gamliel. He only said custom, therefore not as practice. But in matters of documents one writes the First Adar, the Second Adar, only that for the Second Adar one writes תִינָייָן. Rebbi Jehudah says, the Second Adar one writes ת, and it is enough.

תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁינִי אֶלָּא קְרִיאַת הַמְּגִילָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אַף שִׁימּוּעַ שְׁקָלִים וְכִלְאַיִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן. רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרַב חוּנָה רַב בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה רַבָּה. הַכֹּל יוֹצְאֵין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן קְרִיאָתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְיֵאוּת. כְּלוּם אָמְרוּ. מַשְׁמִעִין עַל הַשְּׁקָלִים. לֹא כְּדֵי שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל שִׁקְלֵיהֶן בְּעוֹנָתָן. אְִם אוֹמֵר אַתְּ. בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד כְּדוֹן אִית בַּשַּׁתָּא שִׁיתִין יוֹמִין. כְּלוּם אָמְרוּ יוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאָיִם לֹא כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַצְּמָחִין נִיכָּרִין. אְִם אוֹמֵר אַתְּ בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד כְּדוֹן אִינּוּן דַּקִּיקִין.

There, we have stated: “The only difference between a First Adar and a Second Adar is the reading of the Esther scroll and gifts to the poor”. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi, also proclamations regarding sheqalim and kilaim are between them. Rebbi Ḥelbo and Rav Ḥuna, Rav in the name of the Great Rabbi Ḥiyya: Everybody may fulfill his obligation on the Fourteenth, which is the time of its reading. Rebbi Yose said, this is correct. Did they not say,. one proclaims about sheqalim, so that Israel should bring their sheqalim in time? If you would say on the First Adar, there still would be sixty days {left} in the year. Did they not say, also one goes to inspect for kilaim, not that the plants should be recognizable? If you would say in the First Adar, they still would be small.

Mishnah

משנה: אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת אֶלָּא אוֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד. אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים אֶלָּא שֶׁזֶּה זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם וְזֶה זְדוֹנוֹ בְּהִיכָּרֵת:

MISHNAH: The only difference between holiday and Sabbath refers to preparation of food. The only difference between Sabbath and the Day of Atonement is that in the first case its intentional desecration is punished by man and in the second case by extirpation.

Halakhah

הלכה: [תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. אַף מַכְשִׁירֵי אוֹכֶל נֶפֶשׁ הִתִּירוּ. מַה בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי חִסְדָּי אוֹמֵר. לְחַדֵּד רֹאשׁוֹ שֶׁל שְׁפוּד בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. הוֹצִיא אֵשׁ מֵהָאֲבָנִים בֵּינֵיהוֹן. תַּנֵּי רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי דְּבַרְזִילָה. הוּא הַדָּבָר. מָהוּ הוּא הַדָּבָר. לְחַדֵּד רֹאשׁוֹ שֶׁל שְׁפוּד הוּא הַדָּבָר אוֹ לְהוֹצִיא אֵשׁ מִן הָאֲבָנִים הוּא הַדָּבָר. לֵית לָךְ אֶלָּא כְהָדָא. אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּב חֲבֵרָתָהּ. אָמַר רַב חִסְדָּי. דְּרִבִּי יוּדָא הִיא. דָּמַר רִבִּי יוּדָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּדֵי לְהַעֲבִיר שַׁמְנוּנִית שֶׁעָלֶיהָ.

HALAKHAH: [It was stated in the name of Rebbi Jehudah, they also permitted actions preparatory to the preparation of food. What is between them? Rav Ḥisday said, to sharpen the tip of the spit is between them. Rebbi Ḥanania the son of Rebbi Abbahu said, to produce fire from stones is between them. Rebbi Jehudah bar Pazi stated from Barzilah: what is the matter? Is the matter to sharpen the tip of the spit, or to produce fire from stones? You only have the following: “One does not sharpen the knife but he cleanses it on another.” Rav Ḥisday said, this is Rebbi Jehudah’s, for Rebbi Jehudah in the name of Samuel said, it is everybody’s opinion, to remove the fat on it.]

כָּל אֵילּוּ בְּיוֹם טוֹב אֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בַּשַּׁבָּת. אִילֵּין אִינִּין. וְהָא אִית לָךְ חוֹרַנִין. סְקִילָה בַשַּׁבָּת. אֵין סְקִילָה בַיּוֹם טוֹב. כָּרֵת בַּשַּׁבָּת. אֵין כָּרֵת בַּיּוֹם טוֹב. מַכּוֹת בַּיּוֹם טוֹב. אֵין מַכּוֹת בַּשַּׁבָּת. אִין תֵּימַר. בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אוֹכל נֶפֶשׁ אֲתִינָן מִיתְנֵי. וְהָא תַנִּינָן. מַשְׁחִילִין פֵּירוֹת דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה בְּיוֹם טוֹב אֲבָל לֹא בַשַּׁבָּת. וְעוֹד מִן הָדָא. שׁוֹחֲקִין עֲצֵי בְשָׂמִים לַמִּילָה בַיּוֹם טוֹב אֲבָל לֹא בַשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְהוּא שֶׁמָּל. וְעוֹד מִן הָדָא דְּתַנֵּי. מוֹדִין חֲכָמִין לְרִבִּי מֵאִיר בְּחוֹתָמוֹת שֶׁבַּקַּרְקַע שֶׁמְפַקְפְּקִין וּמַפְקִיעִין וּמַתִּירִין וְחוֹתְכִין. בַּשַּׁבָּת מְפַקְפְּקִין אֲבָל לֹא מַפְקִיעִין וְלֹא מַתִּירִין וְלֹא חוֹתְכִין. וּבַכֵּלִים בַּשַּׁבָּת מוּתָּר. אֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב.

“All these were said on a holiday, so much more on the Sabbath..” Are these it? Are there no others? There is stoning on the Sabbath, there is no stoning on a holiday. There is extirpation on the Sabbath, there is no extirpation on a holiday. There is flogging on a holiday, there is no flogging on the Sabbath. If you would say, we are coming to state cases connected with food, did we not state: “one lowers produce through a skylight on the holiday but not on the Sabbath”? In addition from the following, one grinds aromatic wood for a circumcision on a holiday but not on the Sabbath. Rebbi Yose said, only if he circumcised. In addition from what was stated, “The Sages agree with Rebbi Meïr about seals in the ground that one pushes aside, and removes, and unties, and cuts. On the Sabbath one pushes aside but one does not remove nor untie nor cut. For implements on the Sabbath it is permitted; it is not necessary to mention on a holiday.”

אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים אֶלָּא שֶׁזֶּה זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם וְזֶה זְדוֹנוֹ בְּהִיכָּרֵת. הָא בְתַשְׁלוּמִין שְׁנֵיהֶן שָׁוְין. מַתְנִיתָא דְרִבִּי נְחוֹנְיָיה בֶּן הַקָּנָה. דְּתַנֵּי. רִבִּי נְחוֹנְיָיה בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר. יוֹם הַכִּיפּוּרִים כַּשַּׁבָּת בַּתַּשְׁלוּמִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר. מְחוּיָיבֵי כְרִיתוֹת כִּמְחוּיָיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אָבוּנָא. נַעֲרָה נִדָּה בֵינֵיהוֹן. רִבִּי מָנָא אָמַר. אַף אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בֵינֵיהוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי נְחוֹנְיָיה בֶּן הַקָּנָה. מַה שַׁבָּת אֵין לָה הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָהּ אַף יוֹם הַכִּיפּוּרִים אֵין לוֹ הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרוֹ. וְאֵילּוּ הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהֶן הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָן מְשַׁלֵּם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא. מַה שַׁבָּת יֵשׁ בָּהּ כָּרֵת אַף יוֹם הַכִּיפּוּרִים יֵשׁ בָּהּ כָּרֵת. וְאֵילּוּ הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהֶן כָּרֵת אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי אָמַר. מַכּוֹת וְכָרֵת מַה אָמְרִין בָּהּ אִילֵּין תַּנָּיָיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. צְרִיכָה לָרַבָּנִן. רִבִּי יוֹנָה בָעֵי. וְלָמָּה לֹא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא דְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. נֶאֱמַר כָּרֵת בַּשַּׁבָּת וְנֶאֱמַר כָּרֵת בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מַה כָרֵת שֶׁנֶּאֱמַר בַּשַּׁבָּת אֵין מַכּוֹת אֶצֶל כָּרֵת. אַף כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים אֵין מַכּוֹת אֶצֶל כָּרֵת. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּרַם כְּרִבִּי יוֹחָנָן. אִם מַכּוֹת אֶצֶל מִיתָה יֵשׁ לוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן מַכּוֹת אֶצֶל כָּרֵת. דְּאִיתַפַּלָּגוֹן. הַשּׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אִם הִתְרוּ בוֹ לְשֵׁם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לוֹקֶה. לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה נִסְקַל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֲפִילוּ הִתְרוּ בוֹ לְשֵׁם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה. מֵאַחַר שֶׁהִתְרוּ בוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה נִסְקַל. אָמַר לֵיהּ. אֲפִילוּ כְרִבִּי יוֹחָנָן צְרִיכָה לֵיהּ. תַּמָּן לִשְׁנֵי דְבָרִים וְהָכָא לְדָבָר אֶחָד.

“The only difference between Sabbath and the Day of Atonement is that in the first case its intentional desecration is punished by man and in the second case by extirpation.” Therefore, for payment both follow the same rules. This is by Rebbi Neḥoniah ben Haqanah since Rebbi Neḥoniah ben Haqanah says, the Day of Atonement follows the rules of Sabbath for payment. But Rebbi Simeon ben Menassiah says those subject to extirpation equal those subject to capital punishment. What is between them? Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Abuna said, a menstruating adolescent girl is between them. Rebbi Mana said, also his wife’s sister is between them. In the opinion of Rebbi Neḥoniah ben Haqanah, just as the Sabbath does not become permitted after its prohibition started; so the Day of Atonement does not become permitted after its prohibition started. However, these may become permitted after their prohibition started, he has to pay. But Rebbi Simeon ben Menassiah said, extirpation applies to the Sabbath and the day of Atonement; extirpation does not apply to these, he has to pay. Rebbi Judah bar Pazi asked: What say these Tannaim about whipping and extirpation? Rebbi Yose said, that is a problem for the rabbis. Rebbi Jonah said, why can we not understand it from what Rebbi Simeon ben Yoḥai stated? As Rebbi Simeon ben Yoḥai stated: Rebbi Tarphon says, extirpation was mentioned for the Sabbath and the Day of Atonement. Since for extirpation mentioned for the Sabbath there can be no whipping connected to extirpation, so for extirpation mentioned for the Day of Atonement there is no whipping in a case involving extirpation. Rebbi Mana said before Rebbi Yose: When do we need this? Not for Rebbi Simeon ben Laqish? But for Rebbi Joḥanan, if he admits flogging in death penalty cases, certainly flogging in extirpation cases, since they disagreed: If somebody slaughters an animal and its young for idolatrous purposes. Rebbi Joḥanan says, if he was cautioned about an animal and its young, he is flogged, about idolatry, he is stoned to death. Rebbi Simeon ben Laqish said, even if he was cautioned about an animal and its young, he is not flogged since he would be stoned to death had he been cautioned about idolatry. He said to him, we need it even for Rebbi Joḥanan! Here are two cases, there it is one case.

עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַה בֵין אִילֵּין תַּנָּיָיא לְאִילֵּין רַבָּנִן. לָאוִים. לֹא כְרִיתוֹת. רִבִּי יוּדָן אָמַר. הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת אִית בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי חֲנַנְיָה אָמַר. אַף הַמֵּצִית גְּדִישׁוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ בְּיוֹם טוֹב בֵּינֵיהוֹן. עַל דַּעְתּוֹן דְּאִילֵּין תַּנָּיָיא. הוֹאִיל וְאֵין בָּהֶן כָּרֵת מְשַׁלֵּם. עַל דַּעְתּוֹן דְּאִילֵּין רַבָּנִן. הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהֶן מַכּוֹת אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. מֵעַתָּה אֵילּוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן [קְנָס] לֹא כְרַבָּנִן. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. תִּיפְתָּר. דִּבְרֵי הַכֹּל בְּמַמְזֵר שֶׁבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת. וְאֵשֶׁת אָחִיו לֹא יְבִמְתּוֹ הִיא. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. תִּיפְתָּר. שֶׁהָיוּ לְאָחִיו בָּנִים וְאִירֶס אִשָּׁה וָמֵת וּבָא אָחִיו וְאָנְסָהּ.

According to Rebbi Simeon ben Laqish, what is between these Tannaim and those rabbis? Prohibitions without extirpation. Rebbi Judan said, he who sleeps with a bastard girl is between them. Rebbi Ḥananiah said, he who puts fire to the grain stack of his neighbor on a holiday is between them. These Tannaim think, since there is no extirpation, he pays. Those rabbis think, since there is flogging he does not pay. But then “these are the adolescent girls who can claim a fine” cannot follow the rabbis! Rebbi Mattaniah said, explain it according to everybody if it refers to a bastard male who sleeps with a bastard girl But is his brother’s wife not his sister-in-law? Explain it that the man’s brother had children and had performed the preliminary wedding with a woman when he died and his brother came and raped her.

Mishnah

משנה: אֵין בֵּין הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ לַמּוּדָּר מִמֶּנּוּ מַאֲכָל אֶלָּא דְּרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ. אֵין בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת אֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ חַיָיבִין בְּאַחֵרָיוּתָן וּנְדָבוֹת מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ אֵין חַיָיבִין בְּאַחֲרָיוּתָן:

MISHNAH: The only difference between one who is under a vow {not to have} usufruct from another and one who is under a vow about use of food is passing through his real estate and vessels that cannot be used to prepare food. The only difference between vows and voluntary gifts is that for vows one is responsible if they died or were lost, and for voluntary gifts one is not responsible if they died or were lost.

Halakhah

הלכה: הָא דָבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ אָסוּר. לֹא מִמַּאֲכָל נָדַר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין בֵּין הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ לַמּוּדָּר הֲנָיַית מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ. וְתַנֵּיי דְּבֵית רִבִּי כֵן. הַמּוּדָּר הֲנָיַית מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ נָפָה וּכְבָרָה רֵיחַיִם וְתַנּוּר. תַּנֵּי. אֲבָל מַשְׁאִיל הוּא לוֹ כוֹסוֹת וּקְעָרוֹת וְתַמְחוּיִין. שֶׁאֵינָן מְהַנִּין אֶת הָאוֹכֶל אֲבָל מַכְנִיסִין אֶת הָאוֹכֶל. לָפַּסִּין וּקְדֵירוֹת אָסוּר. לִטְחוֹן וְלִדְרוֹךְ אָסוּר. לִקְצוֹר צְרִיכָה. לִבְצוֹר צְרִיכָה. הֲנָיַית מַאֲכָל מָהוּ. תַּנֵּי. אֲבָל מַשְׁאִילוֹ הוּא קוֹרְדּוֹם. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר. בְּקָרְדּוֹם שֶׁלְבִּיקּוּעַ. תִּיפְתָּר בְּקוֹרְדּוֹם שֶׁלְנִיכוּשׁ. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. רִבִּי אָבוּנָא אָמַר. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. הָהֵן זוסטה מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מַרְחִיק וְאַתְּ חֲשַׁר בֵּיהּ קִימְחָא. כְּמִי שֶׁהוּא נָפָח.

HALAKHAH: Therefore vessels used to prepare food are forbidden. But did he not make the vow about food? Rebbi Simeon ben Laqish: so is the Mishnah: The only difference between one who is under a vow {not to have} usufruct from another and one who is under a vow about use for food. In the House of Rebbi it was stated thus: “One who is under a vow about use of food should not borrow from him a fine or coarse sieve, a grindstone, or an oven.” It was stated: But he may borrow from him cups and bowls and fruit bowls, since these are not used to prepare food, only to serve food. Pans and pots are forbidden. To mill grain and to press grapes is forbidden. Harvesting grain is a problem, harvesting grapes is a problem. What kind of usufruct of food? It was stated: But he may borrow an axe from him. We wanted to say, an axe to split. Explain it by a hatchet for weeding, and you cannot infer anything. Rebbi Abuna said, that zwsta since one removes and separates the bran from flour with it, it is like a sieve.

אֵי זֶהוּ נֶדֶר שֶׁאָמְרוּ. בָּאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. וְאֵי זוֹ הִיא נְדָבָה שֶׁאָמְרוּ. בָּאוֹמֵר. הֲרֵי זוֹ עוֹלָה. רִבִּי חָמָא חַבֵרִין דְּרַבָּנִן בָּעֵי. אָמַר. הֲרֵי עָלַי. וְחָזַר וְאָמַר. הֲרֵי זֶה. רִבִּי חִינְנָה בָעֵי. לֹא מִסְתַּבְּרָא [דִּידָהּ] אָמַר. הֲרֵי זֶה. וְחָזַר וְאָמַר. הֲרֵי עָלַי. אִיסּוּר חָמוּר חָל עַל אִיסּוּר קַל. אֵין אִיסּוּר קַל חָל עַל אִיסּוּר חָמוּר.

“What is the vow about which they spoke? He who says, on me is the obligation for an elevation offering. What is the voluntary gift about which they spoke? He who says, this one is for an elevation offering.” Rebbi Ḥama the colleague of the rabbis asked, if he said, “on me is the obligation”, and came back and said, “this one is”? Rebbi Ḥinena asked, would it not be reasonable if he said, “this one is”, and came back and said, “on me is the obligation”? A severe prohibition falls one a simple prohibition but a simple prohibition does not fall on a severe prohibition.

Mishnah

משנה: אֵין בֵּין זָב הָרוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת לְרוֹאֶה שָׁלֹשׁ אֶלָּא קָרְבָּן. אֵין בֵּין מְצוֹרָע מוֹסְגָּר לִמְצוֹרָע מוּחְלָט אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה תִגְלַחַת וְצִפֳּרִים:

MISHNAH: The only difference between a sufferer from flux who experienced two episodes and one who experienced three is the sacrifice. The only difference between a sufferer from skin disease who is quarantined and one declared absolute is torn clothing, untended hair, shaving, and birds.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. דְּרִבִּי לָעְזָר הִיא. דְּרִבִּי לָעְזָר אָמַר. [אַף] בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי הַקָּרְבָּן. בְּרַם כְּרַבָּנִן. הַשְּׁנִיָיה מֵאוֹנֶס טָהוֹר. וְהַשְּׁלִישִׁית מֵאוֹנֶס טָמֵא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אִין לֵּית הִיא דְּרַבָּנִן וְלָא אוֹף דְּרִבִּי לָעְזָר לֵית הִיא. דְּתַנֵּי. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. לֹא לְסוֹתְרוֹ אָמַרְתִּי אֶלָּא שֶׁלֹּא יָבִיא קָרְבָּן. לֹא אָמַרְתִּי שֶׁאֵינוֹ זָב לִסְתּוֹר זָב. הוּא לִסְתּוֹר לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא שֶׁלֹּא יָבִיא קָרְבָּן. הָדָא אָמְרָה. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. אִין תֵּימַר. דְּרִבִּי לָעְזָר הִיא. נִיתְנֵי. הַשְּׁנִיָיה בִסְתִירָה וְלֹא בְקָרְבָּן. הַשְּׁלִישִׁית בִסְתִירָה וּבְקָרְבָּן. עַל דַּעִתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר. רָאָת שְׁתַיִם בְשׁוֹפִי וְאַחַת בְקוֹשִׁי סוֹתֶרֶת וְאֵינָהּ מֵבִיאָה קָרְבָּן.

HALAKHAH: Rebbi Jehudah bar Pazi said, this is Rebbi Eleazar’s, for “Rebbi Eleazar said, [also] the third time one checks him out because of the sacrifice.” But for the rabbis, the second time if forced he is pure, but the third time if forced is impure. Rebbi Yose said, if it is not the rabbis’, it also is not Rebbi Eleazar’s, as it was stated: Rebbi Eleazar said, I did not say to undo his count, only that he may not bring a sacrifice. I did not say that he is not a sufferer from flux to undo the count of episodes; not to upset his status did I say but that he may not bring a sacrifice. This implies that it is everybody’s opinion. If you would say it is Rebbi Eleazar’s it should state: the second time is subject to undoing but not a sacrifice, the third time to undoing and sacrifice. In Rebbi Eleazar’s opinion, if she experienced two episodes of easy flux and one in difficulty she undoes and does not bring a sacrifice.

אָמַר רִבִּי יוּדָן. מַתְנִיתָא בִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. אֵין בֵּין מְצוֹרָע מוֹסְגָּר לִמְצוֹרָע מוּחְלָט אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה וְתִגְלַחַת וְצִיפֳּרִים. הָדָא אָמְרָה. בִּשְׁנֵי בְנֵי אָדָם אֲנָן קַיָימִין. אִין תֵּימַר. בְּאָדָם אֶחָד. נִיתְנֵי. אֵין בֵּין בַּהֱרֱת גְדוֹלָה לְבַהֱרֱת קְטַנָּה. הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אֲמַר תַּמָּן בִּשְׁנֵי בְנֵי אָדָם אֲנָן קַיָימִין. וְהָכָא בִּשְׁנֵי בְנֵי אָדָם אֲנָן קַיָימִין.

Rebbi Yudan said: The Mishnah is about two persons. Rebbi Ḥanina said, the Mishnah says so, “the only difference between a sufferer from skin disease who is quarantined and one declared absolute is torn clothing, untended hair, shaving, and birds.” This implies that we are dealing with two persons. If you would say about one person, one should state: “the only difference between a large white spot and a small white spot.” Just as you are saying there, we are dealing with two persons, so also here we are dealing with two persons.

פָּרְחָה בוֹ מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. טָעוּן צִפֳּרִים. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. אֵין טָעוּן צִיפֳּרִים. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. מִן הַצָּרוּעַ. לְהָבִיא אֶת שֶׁפָּרְחָה בְכוּלּוֹ שֶׁיְּהֵא טָעוּן צִפֳּרִים. [וַ]הֲלוֹא דִּין הוּא. מַה אִם מִי שֶׁטָּהַר וְאֵין סִימָנֵי מְטַמְּאָיו עִמּוֹ יְהֵא טָעוּן צִפֳּרִים. מִי שֶׁטָּהַר וְסִימָנֵי מְטַמְּאָיו עִמּוֹ (לֹא) [אֵינוֹ דִין שֶׁ]יְהֵא טָעוּן צִפֳּרִים. [וַהֲלֹא] שֶׁעָמַד בּוֹ שְׁנֵי שְׁבוּעוֹת יוֹכִיחַ. שֶׁטָּהַר וְסִימָנֵי מְטַמְּאָיו עִמּוֹ וְאֵין טָעוּן צִיפֳּרִים. אַף אַתָּה אַל תְּתַמֶּה עַל מִי שֶׁפָּרְחָה בְכוּלּוֹ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטָּהַר וְסִימָנֵי מְטַמְּאָיו עִמּוֹ וְאֵינוֹ טָעוּן צִפֳּרִים. תַּלְמוּד לוֹמַר מִן הַצָּרוּעַ. לְהָבִיא אֶת שֶׁפָּרְחָה בְכוּלּוֹ שֶׁיְּהֵא טָעוּן צִפֳּרִים. אִם אוֹמֵר [אַתְּ] [ל]טָהַר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר לֹא יְהֵא טָעוּן צִפֳּרִים. וִיתִיבִינֵיהּ. לֹא מוּטָּב לְהָשִׁיב פְּרִיחָה עַל פְּרִיחוֹת וְלֹא עֲמִידָה עַל פְּרִיחוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִן. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. דְּכֵן תַּנָּיָיא מָתִיב לַחַבְרֵיהּ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ נִזְקָק לַחֲלִיטָה תֹּאמַר בָּזֶה שֶׁהוּא נִזְקָק לַחֲלִיט. הוֹאִיל וְהוּא נִזְקָק לְהַחֲלִיט יְהֵא טָעוּן צִפֳּרִים. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. סוֹפָה מְסַיְיעָה לְרִבִּי לָעְזָר. הַטָּהַר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר פָּטוּר מִפְּרִימָה וּמִפְּרִיעָה וּמִתִּגְלַחַת וּמִצִּפֳּרִים. כָּל מַה דַּאֲנָן קַיָימִין הָכָא. בַּפְּרִיחוֹת. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדּוּמָא. מַה פְלִיגִין. לְהָבִיא צִפָּרִים. אֲבָל לְהָבִיא קָרְבָּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן. וְתַנֵּי כֵן. בַּשְּׁבֵיעִי יְגַלַּח וּבַשְּׁמִינִי יָבִיא. אֶת שְׁהוּא טָעוּן תִגְלַחַת מֵבִיא קָרְבָּן. אֶת שְׁאֵינוֹ טָעוּן תִגְלַחַת אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְּבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנִינָה. כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא. אֶת שֶׁטּוּמְאָתוֹ תְלוּיָה בְנִגִעוֹ. יָצָא זֶה (שֶׁטַּהֲרָתוֹ) [שֶׁטּוֹמְאָתוֹ] תְלוּיָה בִסִפִירוֹת יָמָיו. עַד כְּדוֹן פְּרִיעָה וּפְרִימָה. תִּגְלַחַת וְצִפֳּרִים מְנַיִין. רִבִּי לָעְזָר דְּרוֹמִיָיא בְשֵׁם רִבִּי שַׁמַּי. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע בְּיוֹם. אֶת שֶׁהוּא מִיטַּמֵּא וּמִיטָּהֵר בְּיוֹם אֶחָד. יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ מִיטַּמֵּא וּמִיטָּהֵר בְיוֹם אֶחָד.

If it spread while in quarantine, Rebbi Joḥanan said, he needs birds. Rebbi Eleazar said, he does not need birds. Rebbi Abba bar Mamal said, a baraita supports Rebbi Joḥanan: “ From the sufferer from skin disease; to include one on whom it spread on his entire person that he needs birds. Is that not a logical argument? If a person became pure and the signs of what made him impure are not on him shall need birds, (should not) [is it not logical that] one who became pure and the signs of what made him impure are on him [shall] need birds? [But] the one on whom it was stable for two weeks shall disprove it, since he became pure and the signs of what made him impure are on him, but he does not need birds. So do not wonder if one on whom it spread while in quarantine and the signs of what made him impure are on him does not need birds. The verse says, from the sufferer of skin disease to include one on whom it spread on his entire person that he needs birds.” If you would say that one becoming pure in quarantine does not need birds, should he not have objected that it would have been better to argue spreading against spreadings and not staying stable against spreadings? Rebbi Ḥananiah the colleague of the rabbis: the baraita supports Rebbi Joḥanan since the Tanna answers his colleague, no. If you are saying about this one who never was up to be declared absolute, what can you say about the one who was to be declared absolute? Because he was to be declared absolute, he needs birds. Rebbi Jacob bar Aḥa said, the closing statement supports Rebbi Eleazar. The one becoming pure in quarantine is not liable for torn clothing, and untended hair, and shaving, and birds. All of this is what we are considering here, about spreadings. Rebbi Samuel bar Eudaimon said, all they are disagreeing is about bringing birds. But in the matter of bringing a sacrifice everybody agrees that he does not bring a sacrifice. It was stated thus: On the seventh he has to shave, on the eighth he shall bring; one who needs shaving brings a sacrifice, one who does not need shaving does not bring a sacrifice. Rebbi Ḥama bar Uqba in the name of Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina: All days on which the skin disease is on him he will be impure, one whose impurity is caused by his skin disease. This excludes him whose (purity) [impurity] depends on the count of his days. So far torn clothing and unkempt hair. From where shaving and birds? Rebbi Eleazar the Southerner in the name of Rebbi Shammai: This shall be the doctrine of the sufferer from skin disease on the day. One who may become impure and pure on one day; this excludes one who cannot become impure and pure on one day.

Mishnah

משנה: אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִילִּין וּמְזוּזוֹת אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן וּתְפִילִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָונִית:

MISHNAH: The only difference between Torah scrolls and Tefillin and Mezuzot is that Torah scrolls may be written in any language but Tefillin and Mezuzot may be written only in Hebrew square script. Rabban Simeon ben Gamliel says, also Torah scrolls they only permitted to be written in Greek.

Halakhah

הלכה: כָּתוּב וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. רִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן. חַד אָמַר. שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. וְחוֹרָנָה אָמַר. שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִין בִּלְשׁוֹן יְחִידוֹ שֶׁלְעוֹלָם בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם. שֶׁיְּהוּ מְדַבְּרִין בִּלְשׁוֹנוֹ שֵׁלְיֶפֶת בָּאוֹהֳלוֹ שֶׁלְשֵׁם. בְּנֵי יֶפֶת גּוֹמֶר וּמָגוֹג וְיָוָן וְתוּבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס. גוֹמֶר גֶּרְמַמְיָיה. מָגוֹג גּוֹתִיָיא. מָדַי כִּשְׁמוּעָהּ. יָוָון אֱוֶוסוּס. תּובָל וִותִנִיָיה. מֶשֶׁךְ מֶוסִיָיא. תִּירַס. רִבִּי סִימוֹן אָמַר. פָּרַס. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. תְרַקָא. בְּנֵי גּוֹמֶר אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת וְתוֹגַרְמָה. אַסִיָיא וְהַדִיַית וִגֶרְמַנִיקִיָּה. בְּנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ כִּתִּים וְדוֹדָנִים. אֶלִסטַרסִם אֶבֶּיָיה וְדַרְדָּנִיָיה. אֶת הָאַרְוָדִי רוֹדוֹס. אֶת הַצְּמָרִי חָמץ. אֶת הַחֲמָתִי חֲמַת. עַד לָשַׁע. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. עַד קַלִּרָהֶ. רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם אָמַר. מִיכָּן לַתַּרְגוּם.

HALAKHAH: It is written all Earth was one tongue and unified words. Rebbi Eleazar and Rebbi Joḥanan. One said, they were speaking seventy languages. But the other said, they were speaking in the language of the Unique of the World, the holy language. Bar Qappara stated, may God embellish Japhet and dwell in the tents of Shem, that one should speak Japhet’s language in Shem’s tents. The sons of Japhet: Gomer and Magog, and Yawan, and Tubal, and Meshekh, and Tiras. Gomer, Germamia. Magog, Gothica. Madai, as it is understood. Yawan, Ephesus. Tuval, Bythinia. Meshekh, Moesia. Tiras, Rebbi Simon said Persia, but the rabbis said Thrace. The sons of Gomer: Ashkenaz, and Riphat, and Togarma. Asia, and Adiabene, and Germanicia. The sons of Yawan: Elisha, and Tarshish, Kittim and Dodanim. Elis, Tarsos, Euboea, and Dardania. The Arwadite, Rhodos. The Ṣamarite, Ḥoms. The Ḥamatite, Ḥama. Up to Lasha`. Rebbi Eleazar said, to Kallirrhoe. Rebbi Yudan bar Shalom said, from here about the Targum.

אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין. אַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת נָאִים שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הָעוֹלָם. וָאֵילּוּ הֵן. לָּעַז לַזֶּמֶר. רוֹמִי לַקְּרָב. סוּרְסְי לְאִילִיָיא. עִבְרִי לַדִּיבּוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף אֲשׁוּרִי לִכְתָב.

Rebbi Jonathan from Bet Guvrrin said, four languages are appropriate that the world should use them, and they are these: The Foreign Language for song, Latin for war, Syriac for elegies, Hebrew for speech. Some are saying, also Assyrian for writing.

אֲשׁוּרִי יֵשׁ לוֹ כְתָב וְאֵין לוֹ לָשׁוֹן. עִבְרִי יֵשׁ לוֹ לָשׁוֹן וְאֵין לוֹ כְתָב. בָּחֲרוּ לָהֶם כְּתָב אֲשׁוּרִי וְלָשׁוֹן עִבְרִי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אֲשׁוּרִי. שֶׁהוּא מְאוֹשָּׁר בְּכָתְבוֹ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. עַל שֵׁם שֶׁעָלָה בְיָדָם מֵאַשּׁוּר. תַּנּי. רִבִּי יוֹסִי אוֹמֵר. רָאוּיּ הָיָה עֶזְרָה שֶׁתִּינָּתֵן תּוֹרָה עַל יָדוֹ אְלָּא שֶׁקְּדָמוֹ דוֹר מֹשֵׁה. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִיתְנה הַתּוֹרָה עַל יָדָיו אַף הוּא נִיתַּן כְּתָב וְלָשׁוֹן עַל יָדוֹ. וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָון כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתוֹרְגָּם אֲרָמִית. וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִיקְרֵי. מְלַמֵּד שֶׁבּוֹ בַיּוֹם נִיתַּן. רִבִּי נַתָן אוֹמֵר. בְּדַעַץ נִיתְנָה הַתּוֹרָה. וְאַתְיָיא כְרִבִּי יוֹסֵה. רִבִּי אוֹמֵר. אֲשׁוּרִית נִיתְנָה הַתּוֹרָה. וּכְשֶׁחָטְאוּ נֶהְפַּךְ לָהֶן לְרַעַץ. וּכְשֶׁזָּכוּ בִּימֵי עֶזְרַא נֶהְפַּךְ לָהֶן אֲשׁוּרִית. גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ. וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר. כְּתָב שֶׁהוּא עָשׂוּי לְהִשְׁתַּנּוֹת. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּרָטָא שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי לָעְזָר הַמּוֹדָעי. כְּתָב אֲשׁוּרִי נִיתְנָה הַתּוֹרָה. מַה טַעַם. וָוֵי הָעַמּוּדִים. שְׁיְּהוּ וָוִים שֶׁלְתּוֹרָה דוֹמִים לָעֲמוּדִים. אָמַר רִבִּי לֵוִי. מָאן דְּאָמַר. בְּדַעַץ נִיתְנָה הַתּוֹרָה. עַיִ״ן מַעֲשֵׂה נִיסִּים. מָאן דְּאָמַר. אֲשׁוּרִי נִיתְנָה הַתּוֹרָה. סַמֶ״ךְ מַעֲשֵׂה נִיסִּים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. תּוֹרַת הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיָה לֹא הֵ״א שֶׁלָּהֶם וְלֹא מֶ״ם שֶׁלָּהֶן סָתוּם. הָא סַמֶ״ךְ סָתוּם.

Assyrian has a script but no language; Hebrew has a language but no script. They choose for themselves Assyrian script and Hebrew language. Why is it called Assyrian? Because it is beautiful script; Rebbi Levi said, because they brought it with them from Assyria. It was stated: Rebbi Yose said, Ezra was worthy that the Torah could have been given through him, only Moses’s generation preceded him. Even though the Torah was not given through him, but he gave writing and language; and the script of the letter written in Aramaic and explained in Aramaic. And they could not read this script; this teaches that it was given on that day. Rebbi Nathan says, the Torah was given in paleo-Hebrew; this follows Rebbi Yose. Rebbi said, the Torah was given in Assyrian, but when they sinned it was changed into paleo-Hebrew. When they merited it in the days of Ezra it was changed into Assyrian: Also today I shall return to you what was told to change; he shall write for himself this changing Torah in a scroll, a script which in the future is apt to change. It was stated: Rebbi Simeon ben Eleazar says in the name of Rebbi Eleazar ben Protos who said it in the name of Rebbi Eleazar from Modiin, the Torah was given in Assyrian script. What is the reason? The hooks of the pillars, that the letters vav of the Torah look like pillars. Rebbi Levi said, for him who said, the Torah was given in paleo-Hebrew, the letter ayin was a miracle. He who said, the Torah was given Assyrian, the letter samekh was a miracle. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ḥiyya bar Abba and Rebbi Simon both were saying, in earlier copies of the Torah neither he nor final mem were closed. Therefore samekh was closed.

תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף בִּסְפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָונִית. בָּדְקוּ וּמָצְאוּ שֶׁאֵין הַתּוֹרָה יְכוֹלָה לָהִיתַּרְגֵּם כָּל צוֹרְכָהּ אֶלָּא יְוָונִית. בּוּרְגָּנִי אֶחָד בִּידָה לָהֶם אֲרָמִית מִתּוֹךְ יְוָונִית. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. תִּירְגֵּם עֲקִילַס הַגֵּר הַתּוֹרָה לִפְנֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלִפְנֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וִקִילְּסוּ אוֹתוֹ [וְאָמְרוּ לוֹ]. יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי אָמַר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁאַל. וְלָמָּה לֵי נָן אָמְרִין. יֵשׁ בִּסְפָרִים מַה שֶׁאֵין בַּתְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת. שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בִּשְׁנֵי דַפִּין וּתְפִילִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבִים אֶלָּא בְדַף אֶחָד. הָתִיב רִבִּי יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה כְתוֹבָה. דְּרַבָּה. שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בִּשְׁתֵּי עוֹרוֹת וּתְפִילִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא בְעוֹר אֶחָד. אָמְרוּן חֲבֵרַיָיא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. אוֹ נֹאמַר. דַּף אֶחָד בִּשְׁנֵי עוֹרוֹת. לֵית הִיּא דְּרַבָּה. אָמַר לוֹן. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ סְפָרִים אֵינָן נִכְתָּבִים כֵּן. תּוֹלִין בִּסְפָרִים. אֵין תּוֹלִין לֹא בִתְפִילִּין וְלֹא בִמְזוּזוֹת. סְפָרִים שֶׁכְּתָבָן כִּתְפִילִּין וְכִמְזוּזוֹת אֵין תּוֹלִין בָּהֶן. תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת שֶׁכְּתָבָן כִּסְפָרִים תּוֹלִין בָּהֶן. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי. הָיָה כוֹתֵב. אלה עם. אִם הָיְתָה הַפָּרָשָׁה עֲשׂוּיָה כֵן כָּשֵׁר. וְאִם לָאו פָּסוּל. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי בַּר חִינְנָא. כִּכְתַב סְפָרִים כֵּן כְּתַב תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת.

It was stated: Rabban Simeon ben Gamliel says, even Torah scrolls they only permitted to be written in Greek. They investigated and found that the Torah may be correctly translated only into Greek. A villager invented for them Aramaic from the Greek. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ḥiyya bar Abba: Akylas the proselyte translated the Torah before Rebbi Eliezer and Rebbi Joshua; they praised him [and said to him], you are a superhuman beauty. Rebbi Jehudah bar Pazy said, Rebbi Joshua ben Levi asked, why do we not say there is a rule valid for Torah scrolls which does not apply to Tefillin and Mezuzot, in that Torah scrolls may be written on two sheets, but Tefillin and Mezuzot may only be written on single sheets. Rebbi Isaac the son of Rebbi Ḥiyya the scribe asked, a stronger question, in that Torah scrolls may be written on two hides, but Tefillin and Mezuzot may only be written on single hides. The colleagues said before Rebbi Mana, or should we say, one column of two different hides? Is that not stronger? He said to them, because even scrolls are not written in this way. One suspends in scrolls; one suspends neither in Tefillin nor in Mezuzot. One does not suspend in scrolls which were written as Tefillin and Mezuzot; one suspends in Tefillin and Mezuzot written as scrolls. Rebbi Ze`ira in the name of Rebbi Immi: If he was writing אלא עם, if the paragraph was made in this way it is qualified, otherwise disqualified. Rebbi Ze`ira in the name of Rebbi Immi bar Ḥinena: The script of scrolls is used as script of Tefillin and Mezuzot.

רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב. נִיקַּב נֶקֶב בִּירֵיכוֹ שֶׁלְהֵ״א. אִם גּוֹרְדוֹ וְנִשְׁתַּיֵיר שָׁם יֶרֶךְ קְטַנָּה כָּשֵׁר. וְאִם לָאו פָּסוּל. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. הָיָה הַגִּימֶ״ל מְכַלֶּה אֶת (הַגְּבוּל) [הַגְּוִיל]. אִם גּוֹרְדוֹ וְנִשְׁתַּיֵיר שָׁם יֶרֶךְ קְטַנָּה כָּשֵׁר. וְאִם לָאו פָּסוּל. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם אֲשׁיָיאן בַּר נִידְבָּה. נִיקַּב נֶקֶב בְּאֶמְצָע בֵּי״ת. אִם הָיָה (הַגְּבוּל) [הַגְּוִיל] מַקִּיפוֹ מִכָּל צַד כָּשֵׁר. וְאִם לָאו פָּסוּל. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. אַתְיָא דִרַב חִסְדָּא כְרַב וּתְרֵיהוֹן פְּלִיגִין עַל שִׁיטָּתֵיהּ דַּאֲשׁיָין בַּר נִדְבָּה. חֲבֵרַיָא אָמְרֵי. אַתְיָא דַּאֲשׁיָין בַּר נִדְבָּה כְּרִבִּי יוֹחָנָן.

Rebbi Ze`ira in the name of Rav: If there is a hole in the hip of a he, if one shaves it off and there remains a small hip it is qualified, otherwise it is disqualified. Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥisda: If a gimel was at the end (of the border) [of the leather]. If one shaves it off and there remains a small hip it is qualified, otherwise it is disqualified. Rebbi Ze`ira in the name of Ashian bar Nidba. If there was a hole in the middle of a bet. If the (border) [leather] surrounds it on every side it is qualified, otherwise it is disqualified. Rebbi Ze`ira said, it turns out that Rav Ḥisda follows Rav and both disagree with the system of Ashian bar Nidba. The colleagues are saying, Ashian bar Nidba parallels Rebbi Joḥanan.

דְּתַנֵּי. עִירֵב אֶת הָאוֹתוֹת. אִית תַּנָּיִי תַנֵּי. כָּשֵׁר. אִית תַּנָּיִי תַנֵּי. פָּסוּל. רִבִּי אָדָא בַּר שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מָאן דְּאָמַר כָּשֵׁר. מִלְּמַטָּן. מָאן דְּאָמַר פָּסוּל. מִלְּמַעֲלָן. כְּגוֹן אַרְצֵינוּ תִפְאַרְתֵּינוּ. אַרְצְךָ צְרִיכָה. תִּפָאַרְתַּךָ צְרִיכָה.

As it was stated. If he mixed the letters. There are Tannaim who state, it is qualified. There are Tannaim who state, it is disqualified. Rebbi Ada bar Simeon in the name of Rebbi Joḥanan: He who says qualified, at the top. He who says disqualified, at the bottom; for example ארצך. תפארתינו,ארצינו is questionable, תפארתך is questionable.

רִבִּי אָחָא בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ. מַה טַעַם. אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי פָּפָּא. מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יי. רִבִּי אָדָא בַּר שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל וְצָרִיךְ לִנְקוּבָיו. מַה טַעַם. הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. הִתְכַּוֵון לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי. שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים. שְׁמוֹר עַצְמְךָ מִן הַטִּיפִּים הַיּוֹצְאִין מִבֵּין רַגְלֶיךָ. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר. בַּדַּקִּים. אֲבָל בַּגַּסִּים אִם יָכוֹל לִסְבּוֹל יִסְבּוֹל. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים. שְׁמוֹר עַצְמְךָ כְּשֶׁתְּהֵא נִקְרָא אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים שֶׁתְּהֵא טָהוֹר וְנָקִי. אָמַר רִבִּי בָּא. יְהִי מְקוֹרְךָ. בָרוּךְ. יְהִי מִקְרָאֲךָ לַקֶּבֶר בָּרוּךְ. אָמַר רִבִּי בֶרֶכְיָה. עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁשְּׁעַת מִיתָתוֹ כִּשְׁעַת לֵידָתוֹ. מַה שְׁעַת לֵידָתוֹ נָקִי אַף בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ יְהֵא נָקִי.

Rebbi Aḥa the son of Rebbi Simeon in the name of Rebbi Joḥanan: No man should stand at an elevated place and pray. What is the reason? Rebbi Abba the son of R. Pappai said: From the depth I call on You, Eternal! Rebbi Ada bar Simeon in the name of Rebbi Joḥanan said: No man should pray when he has an urge to go to the bathroom. What is the reason? Israel, prepare yourself before Your God. Rebbi Alexandri said: Watch your feet when you go to God’s house; watch yourself from the drops that drip from between your feet. That means, for urine. But for defecation, if he can bear it, let him bear it. Rebbi Jacob bar Abiah in the name of Rebbi Aḥa: Watch your feet when you go to God’s house; watch yourself when you are called to God’s house that you should be pure and innocent. Rebbi Abba said: Your fountain shall be blessed, your being called to the grave shall be blessed. Rebbi Berekhiah said: A time to be born and a time to die, hail to the man whose hour of death is like the hour of his birth; just as at the hour of his birth he was innocent so at the hour of his death may he be innocent.

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. הָיָה עָשׂוּי כַּחֲצִי חֲלִיטָה. שׁוּרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לְמַטָּה הִימֶּינָּה שְׁתַּיִם צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָהּ שָׁלֹשׁ תִּיבִיּוֹת. הָאֶמְצָעִית שְׁתַּיִם. הַתַּחְתּוֹנָה אֲפִילוּ [עַל] הָאָרֶץ. רִבִּי זִעוּרָה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. הָיָה עָשׂוּי כְּמִין סִימְפּוֹן. שׁוּרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לְמַטָּה שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ תֵּיבִיּוֹת. הַתַּחְתּוֹנָה שְׁתַּיִם. וְהָאֶמְצָעִית אֵינִי יוֹדֵעַ. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר לָהּ רִבִּי זִעוּרָה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. רִבִּי זִעוּרָה בְשֵׁם אַשְׁיָין בַּר נִדְבָּה. חֲבֵרַיָּא אָמְרִין. רִבִּי זִעוּרָה בְשֵׁם רַב חֲנַנְאֵל. אִם הָיְתָה הַדְּיוֹ יוֹצְאָה מִבֵּין הַנְּקָבִים פָּסוּל. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. לוֹחְכָהּ בִּלְשׁוֹנוֹ וְהִיא עוֹמֶדֶת. טָעָה וְהִשְׁמִיט אֶת הַשֵּׁם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. תּוֹלֶה אֶת הַשֵּׁם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מוֹחֵק אֶת הַחוֹל וְכוֹתֵב אֶת הַשֵּׁם וְתוֹלֶה אֶת הַחוֹל. רִבִּי זְעוּרָה רַב חֲנַנְאֵל בְּשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. מוֹחֵק אֶת הַחוֹל וְכוֹתֵב אֶת הַשֵּׁם וְתוֹלֶה אֶת הַחוֹל. רִבִּי זִעוּרָה רַב חֲנַנְאֵל בְּשֵׁם רַב. וְאִם הָיָה כְגוֹן אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם מוּתָּר. לָמָּה. מִפְּנֵי שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ תֵּיבִיּוֹת אוֹ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוֹל. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. אֵל אֱלֹהִים י י. אִין תֵּימַר. מִפְּנֵי שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ תֵּיבִיּוֹת. הֲרֶי הֵן שָׁלֹשׁ תֵּיבִיּוֹת. אִין תֵּימַר. מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוֹל. הֲרֵי אֵין בּוֹ חוֹל. לַיי צְרִיכָה. בַּיי צְרִיכָה.

Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah: if it was made like half a bagel. The uppermost line under which are two others must contain at least three words, the middle one two, the lowest one even [ on the] earth. Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥisda: if it was made like a double flute, the uppermost line under which are two others must contain at least three words, the lowest two. The middle one I do not know. Rebbi Jeremiah said it: Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥisda; Rebbi Jonah and Rebbi Yose both say, Rebbi Ze`ura in the name of Ashian bar Nidba; the colleagues say, Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥananel. If the ink comes out of the holes it is disqualified. What does he do? He licks it off with his tongue and it jells. If he made an error and omitted the Name. There are Tannaim who state, he suspends the Name. There are Tannaim who state, he erases the profane, writes the Name, and suspends the profane. Rebbi Ze`ira, Rav Ḥananel in the name of Rav: practice follows him who says, he erases the profane, writes the Name, and suspends the profane. Rebbi Ze`ira, Rav Ḥananel in the name of Rav: but if it was like I am the Eternal your God it is permitted. Why? Because these are three words or because part of it is profane? What is the difference between them? God, Highest Power, Eternal. If you are saying because they are three words, they are three words. If you are saying, because part of it is profane, nothing there is profane. For the Eternal is questionable, by the Eternal is questionable.

רַב שֶׁשְׁעָה בְרֵיהּ דְּרַב חֲנַנְאֵל אָמַר. צָרִיךְ לִכְתוֹב הֵ״א לְמַטָּה מֵאַרְכּוּבָתוֹ שֶׁלְלַמֶּ״ד. הַלְיי תִּגְמְלוּ זֹאת. הָא לַיי תִּגְמְלוּ זֹאת. מְזוּזָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פְּתוּחָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. סְתוּמָה. שֶׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב. הֲלָכָה כְמִי שֶׁאוֹמֵר פְּתוּחָה. שֶׁאֵין זֶה מְקוֹמָהּ. פְּתוּחָה מֵרֹאשָׁהּ סְתוּמָה. פְּתוּחָה מִסּוֹפָהּ פְּתוּחָה. פְּתוּחָה מִיכָּן וּמִיכָּן סְתוּמָה. טָעָה וְהִשְׁמִיט פָּסוּק אֶחָד. אִם יֵשׁ בּוֹ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ שִׁיטִּין מְתַקְּנוֹ וְקוֹרֵא בוֹ. אַרְבַּע אֵינוֹ קוֹרֵא בוֹ. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חֲנַנְאֵל. אַף בְּקֶרַע כֵּן. תַּנֵּי סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ [שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ טְעִיּוֹת בְּכָל דַּף וְדַף מְתַקְּנוֹ וְקוֹרֵא בוֹ. אַרְבַּע אֵינוֹ קוֹרֵא בוֹ. וְהָתַנֵּי סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ] שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ טְעִיּוֹת כְּפָרָשַׁת וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן מְתַקְּנוֹ וְקוֹרֵא בוֹ. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. כָּאן בְּסֵפֶר גָּדוֹל וְכָאן בְּסֵפֶר קָטוֹן. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חֲנַנְאֵל. מָצָא בוֹ דַף אֶחָד שָׁלֵם מַצִּיל אֶת כּוּלּוֹ. מַה. שָׁלֵם שֶׁאֵין בּוֹ [שָׁלֹשׁ] טְעִיּוֹת. אוֹ שָׁלֵם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע. חָגְרָא אֲחוֹי דְּרִבִּי בָּא בַּר בִּינָה יְהַב אוֹרַיְיתָא לְרַב חֲנַנְאֵל וְקָרָא בָהּ. אָמַר לֵיהּ. הָדָא אוֹרַיְתָךְ צְרִיכָה צְלוּ. וּבַסּוֹף מָצָא בָהּ דַף אֶחָד שָׁלֵם וְהִצִּיל אֶת כּוּלָּהּ. מַה. שָׁלֵם שֶׁאֵין בּוֹ טְעִיּוֹת. אוֹ שָׁלֵם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע.

Rav Shesha the son of Rav Ḥananel said, one has to write ה below the knee joint of the ל, so you want to repay to the Eternal? In this way you want to repay to the Eternal? The Mezuzah. There are Tannaim who state, open; there are Tannaim who state, closed. Samuel bar Shilat in the name of Rav: Practice follows him who said open, since that is not its place. Open at the start is closed. Open at the bottom is open. Open on both sides is closed. If in error he omitted one verse, if it is two or three lines one repairs and reads from it; four one does not read from it. Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥananel, the same holds for a tear. It was stated, a scroll in which there are [two or three errors on every page one fixes and reads from it. Four one does not read from it. But was it not stated, a scroll in which there are] 85 errors, as the paragraph it was when the Ark travelled, one repairs and reads from it? Rebbi Shammai said, here in a large scroll, there in a small scroll. Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥananel, if he found in it one page which is whole, it saves everything. How? Whole in that there are (no) [not three] errors? Or whole that there are no four? Ḥagra the brother of Rebbi Abba bar Bina gave a Torah scroll to Rav Ḥananel who checked it. He said to him, this your Torah scroll needs prayer. At the end he found in it a page which was whole, which saved everything. How? Whole in that there are no errors? Or whole that there are no four?

רִבִּי זְעוּרָה רַב חֲנַנְאֵל בְּשֵׁם רַב. תִּיפוּרָהּ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. קִשְׁרֵי תְפִיּלִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. רִבִּי יִרְמְיָה אַפְסָקַת רְצוּעֲתָה דִתְפִילָּתָה. שָׁאַל לְרִבִּי בָּא בַּר מָמָל. אָמַר לֵיהּ. וּקְשַׁרְתָּם. אֲפִילוּ קְשִׁירָה תַמָּה. רִבִּי זְעוּרָה אַפְסִיק גּוּדָא דִרְצוּעֲתָא. שָׁאַל לְרַב חוּנָה וּלְרַב קַטִּינָא וְשָׁרוּן לֵיהּ. אַפְסִיק זְמַן תִּינְיָינוּת וְשָׁרוּן לֵיהּ דְּלָא מִן אוּלְפָּן. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה. זֶה שֶׁהוּא תוֹפֵר צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מְשַׁיֵיר מִלְּמַעֲלָן וּמִלְּמַטָּן כְּדֵי שְׁלֹּא יִקְרַע. וּמַחִי לֵיהּ עַל מוֹחָא. אִם הֲלָכָה לָמָּה לֹא יִקְרַע. וְאִם לֹא יִקְרַע לָמָּה הֲלָכָה. הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁיְּהוּ כוֹתְבִין בְּעוֹרוֹת וְכוֹתְבִין בִּדְיוֹ וּמְסַרְגְּלִין בְקָנֶה וְכוֹרְכִין בְּשִׂיעֵר וְטוֹלִין בְּמַטְלִית וְדוֹבְקִין בַּדֶּבֶק וְתוֹפְרִין בְּגִידִין. וּכְשֶׁהוּא תוֹפֵר יְהֵא תוֹפֵר כְּתֶפֶר הַזֶּה. וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מְשַׁיֵיר בֵּין שִׁיטָּה לְשִׁיטָּה [כִ]מְלוֹא שִׁיטָּה. בֵּין תֵּיבָה לְתֵיבָה כִּמְלוֹא אוֹת. בֵּין אוֹת לְאוֹת כָּל שֶׁהוּא. בֵּין דַּף לְדַף מְלֹא גוֹדֶל. עָשָׂה סוֹף הַדַּף שָׁוֶה לִתְחִילָּתוֹ פָּסַל. צָרִיךְ לִיתֵּן רֵיוַח בַּסֵּפֶר מִלְּמַעֲלָן שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת ומִלְּמַטָּן שָׁלוֹשׁ. רִבִּי אוֹמֵר. בַּתּוֹרָה מִלְּמַעֲלָן שָׁלֹשׁ ומִלְּמַטָּן טֶפַח. וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מְשַׁיֵיר בֵּין סֵפֶר לְסֵפֶר כִּמְלוֹא אַרבַּע שִׁיטִּין. וּבְנָבִיא שֶׁלְשְׁנֵים עָשָׂר שָׁלֹשׁ. וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא גוֹמֵר בְּאֶמְצַע הַדַּף וּמַתְחִיל בְּאֶמְצָעִיתוֹ. וּבְנָבִיא גוֹמֵר בְּסוֹפוֹ וּמַתְחִיל בְּרֹאשׁוֹ. וּבְנָבִיא שֶׁלְשְׁנֵים עָשָׂר אָסוּר. אֵין עוֹשִׂין יְרִיעָה פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשָׁה דַפִּין וְלֹא יוֹתֵר עַל שְׁמוֹנֶה. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר. בַּתְּחִילָּה. אֲבָל בַּסּוֹף אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא. וּבַקְּלָפִים לֹא נָתְנוּ חֲכָמִים שִׁיעוּר.

Rebbi Ze`ira, Rav Ḥananel in the name of Rav: Its sewing is practice of Moses from Sinai. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac: the knots of Tefillin are practice of Moses from Sinai. A Tefillin strip of Rebbi Jeremiah broke; he asked Rebbi Abba bar Mamal who said to him, and you stall tie them, even simple tying. Rebbi Ze`ira’s wall of the strip broke. He asked Rav Huna and Rav Qatina, and they permitted him. It broke a second time and they permitted him, not from what they had learned. Rebbi Abba the son of Rebbi Ḥiyya bar Abba, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: The practice is that he who sews must leave space on top and bottom so it should not tear. They hit him on the skull, if it is practice why “should not tear”? And if “should not tear” why practice? It is practice of Moses from Sinai that one write on leather, and write with ink, and rule with a ruler, and ties with hair, and patches with a patch, and glues with glue, and sews with sinews. As he sews, he has to sew this stitch. One needs to leave between line and line the width of a line, between word and word the width of a letter, between letter and letter something, between column and column a thumb-width. If he made the end of the column equal to its beginning he disqualified it. One must leave on the top of the scroll {a margin of} two finger-breadths and at the bottom three. Rebbi says, in the Torah at the top three and at the bottom a hand-breadth. Between book and book one has to leave four lines empty, in the Twelve Prophets three. One has to end in the middle of a column and start in its middle; but for a Prophet he ends at the bottom and starts at the top; but for the Twelve Prophets it is forbidden. One makes no sheet less than three columns and none more than eight. That you are saying, at the start. But at the end even a little; and for parchment the Sages did not give any size.

וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא כוֹתֵב עַל הַגְּוִיל בְּמָקוֹם הַשִּׂיעֵר וְעַל הַקְּלַף בִּמְקוֹם נְחוּשָׁתוֹ. אִם שִׁינָּה פָּסַל. לֹא יְהֵא כוֹתֵב חֶצְיוֹ עַל הָעוֹר וְחֶצְיוֹ עַל הַקְּלַף. אֲבָל כּוֹתֵב הוּא חֶצְיוֹ עַל עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְחֶצְיוֹ עַל עוֹר חַיָּה טְהוֹרָה. אֵין כּוֹתְבִין אֶלָּא עַל עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה. מַה טַעַם. לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יי בְּפִיךָ. מִמַּה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן בְּפִיךָ. וְהָא תַנֵּי. כּוֹתְבִין עַל גַּבֵּי עוֹר נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת. מִּינָא דְאַתְּ נוֹתֵן בְּפִיךָ. וְעוֹשִׂין עָמוּד לְסֵפֶר בְּסוֹפוֹ לַתּוֹרָה מִיכָּן וּמִיכָּן. לְפִיכָךְ גּוֹלְלִין הַסֵּפֶר לִתְחִילָּתוֹ. וְהַתּוֹרָה לְאֶמְצָעִיתָהּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חִיָיה בַּר יוֹסֵף. אֲפִילוּ שְׁתֵּי יְרִיעוֹת. רִבִּי זְעוּרָה שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת בְּשֵׁם כַּהֲנָה. וּבִלְבַד מְקוֹם הַתֶּפֶר. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. סֵפְר שֶׁאֵין עָלָיו מַפָּה הוֹפְכוֹ עַל הַכְּתָב כְּדֵי שְׁלֹֹּא יִתְבַּזֶּה הַכְּתָב.

It is required that he write on leather on the place of the hair and on parchment on the place of its split. If he changed this, he disqualified it. One should not write half of it on leather and half of it on parchment, but he may write on leather from a pure domestic animal and half on leather from a pure wild animal. One only writes on leather from a pure animal. What is the reason? That the Eternal’s teaching be in your mouth, from what you are putting into your mouth. But was it not stated, one writes on leather from carcasses and torn animals? The kind which you are putting into your mouth. One makes a staff at the end of a book, but for the Torah one on both sides. Therefore one rolls a book up to its beginning but the Torah to its middle. Rebbi Samuel, Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥiyya bar Joseph: Even two sheets. Rebbi Ze`ira, Samuel bar Shilat in the name of Kahana: but only at the place of the suture. Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman: A scroll which has no cover one turns on the writing so the writing should not be degraded.

כָּל הָאוֹתוֹת הַכְּפוּלִים בָּאֲלֶף בֵּית כּוֹתֵב אֶת הָרִאשׁוֹנִים בִּתְחִילַּת הַתֵּיבָה וּבְאֶמְצָע הַתֵּיבָה. וְאֶת הָאַחֲרוֹנִים בְּסוֹפָהּ. וְאִם שִׁינָּה פָסַל. מִשֵּׁם רִבִּי מַתְּיָה בֶּן חָרָשׁ אָמְרוּ. מנצפ״ך הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. מָהוּ מנצפ״ך. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מַה שֶׁהִתְקִינוּ לָךְ הַצּוֹפִים. מָאן אִינּוּן אִילֵּין צוֹפִין. מַעֲשֶׂה בְיוֹם סַגְרִיר שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבֵית הַוַועַד וְנִכְנְסוּ הַתִּינוֹקוֹת. אָמְרִין. אַיְתוֹן נַעֲבִיד בֵּית וַועֲדָא דְלָא יִיבָּטֵל. אָמְרִין. מָהוּ דֵין דִּכְתִיב מֶ״ם מֶ״ם נוּ״ן נוּ״ן צַדֵּ״י צַדֵּ״י פֵּ״ה פֵּ״ה כַ״ף כַּ״ף. מִמַּאֲמַר לְמַאֲמַר. מִנֶּאֱמָן לְנֶאֱמָן. מִצַּדִּיק לְצַדִּיק. מִפֶּה לְפֶה. מִכַּף יָדוֹ שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַף יָדוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה. וְסִיְימוּ אוֹתָן חֲכָמִים וְעָמְדוּ כוּלָּן בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים. אָמְרוּן. רִבִּי לִיעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֲווֹן מִינְּהוֹן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. תּוֹרַת הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיָה לֹא הֵ״א שֶׁלָּהֶם וְלֹא מֶ״ם שֶׁלָּהֶן סָתוּם. הָא סַמֶ״ךְ סָתוּם.

Of all double letters in the alphabet one writes the first form at the start of a word and in the middle of a word, but the last form at the end, and if one changed this he disqualified it. In the name of Rebbi Matthew ben Ḥarash they said, מנצפ״ך is a practice of Moses from Sinai. What is מנצפ״ך? Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac: what the seers instituted for you. Who are those seers? It happened on a day of rainstorm that the Sages did not come to the assembly hall, but the children entered. They said, come and let us form an assembly that it should not be cancelled. They said, what is that that it is written mem mem, nun nun, ṣade ṣade, peh feh, kaf khaf. From utterance to utterance, from trustworthy to trustworthy, from just to just, from mouth to mouth, from the hand of the Holy One, praise to Him, to the hand of Moses. The Sages identified them and they all grew to become important personalities. They said, Rebbi Eliezer and Rebbi Joshua were from these. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ḥiyya bar Abba and Rebbi Simon both were saying, in earlier copies of the Torah neither he nor final mem were closed. Therefore samekh was closed.

רִבִּי סִימוֹן וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלִַם הָיוּ כוֹתְבִין. יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִמָה. וְלֹא הָיוּ מַקְפִּידִין. וְדִכְוָתָהּ צָפוֹן צְפוֹנָה. תֵּימָן תִּימָנָה.

Rebbi Simon and Rebbi Samuel bar Naḥman both were saying, the people of Jerusalem were writing Jerusalem, to Jerusalem, and were not differentiating. And similarly North, to North; South, to South.

שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דָּבָר שִׁינּוּ חֲכָמִים לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ. כָּתְבוּ לֹו. אֱלֹהִים בָּרָא בְרֵאשִׁית. אֶעֱשֶׂה אָדָם בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת. זָכָר וּנְקוּבָיו בְּרָאָם. וַיכַל בַּשִּׁישִׁי וַיִּשְׁבּוֹת בַּשְּׁבִיעִי. הָבָה אֵרְדָה. וַתִּצְחַק שָׂרָה בִּקְרוֹבֶיהָ לֵאמֹר. כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ שׁוֹר וּבִרְצוֹנָם עִקְרוּ אָבוּס. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בַָּנָיו וַיַּרְכִּיבֵם עַל נוֹשְׂאֵי בְנֵי אָדָם. וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְמִצְרַיִם וּבְכָל הָאֲרָצוֹת שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מְאוֹת שָׁנָה. וְאֶת הָאַרְנֶבֶת אֶת צְעִירַת הָרַגְלַיִם. אִמּוֹ שֶׁלְתַּלְמַי הַמֶּלֶךְ אַרְנַבְתָּא הֲוָות שְׁמָהּ. לֹא חֶמֶד אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי. אֲשֶׁר חָלַק יי אֱלֹהֶיךָ אוֹתָם לְהָאִיר לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם. אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי לָאוּמּוֹת לְעָבְדָם.

Thirteen things they changed for King Ptolemy. They wrote for him, “God created the beginning.” “I shall make man in stature and form.” “Male and his openings He created them.” “He finished on the Sixth and rested on the Seventh” “Now I shall descend.” “Sarah laughed in her surroundings, saying.” “For in their rage they slew a bull and in their will uprooted a trough.” “Moses took his wife and his sons and let them ride on people-carriers.” “The dwelling of the Children of Israel, which they dwelled in Egypt and other lands, was 430 years.” And the hare, “and the young of foot.” King Ptolemy’s mother was called “hare”. “Not one precious thing I took from them” “Which the Eternal, your God, distributed them to give light to all peoples under all the heavens.” “Which I did not command peoples to worship them.”

כָּל הָאוֹתוֹת הַכְּתוּבִים עִם הַשֵּׁם מִלְּפָנָיו הֲרֵי אֵילּוּ חוֹל וְנִמְחָקִין. כְּגוֹן לַיי בַּיי מִיי כַּיי שֶׁיי. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בַּצִּיץ שֶׁהוּא מוּבְדָּל מִמֶּנּוּ. קוֹדֶשׁ לַמֵ״ד מִלְּמַטָּן וְהַשֵּׁם מִלְּמַעֲלָן. כָּל הָאוֹתוֹת הַכְּתוּבִים עִם הַשֵּׁם מֵאַחוֹרָיו הֲרֵי אֵילּוּ קוֹדֶשׁ וְאֵינָן נִמְחָקִין. כְּגוֹן אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵיכֶם. אֵילּוּ שֵׁמוֹת שֶׁאֵינָן נִמְחָקִין. הַכּוֹתֵב אֶת הַשֵּׁם בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת. בְּיוּ״ד וּבְהֵ״א. בָּאֲלֶ״ף וּבָדַלֶ״ת. אֵל אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אֱלֹהֵי אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵיכֶם שַׁדַּי צְבָאוֹת אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה. כָּתַב אֲלֶ״ף דַלֶ״ת מֵיי. אֲלֶ״ף הֵ״א מֵאֶהְיֶה. שִׁי״ן דַּלֶ״ת מִשַּׁדַּי. צֲדֵ״י בֵי״ת מִצְּבָאוֹת. הֶרֵי אֵילּוּ נִמְחָקִין וּמוֹחֵק אֶת טְּפֵילוֹתֵיהֶם. לֵאלֹהִים מוֹחֶק אֶת לַמֵ״ד. לַיי מוֹחֶק אֶת לַמֵד. כָּתַב יוּד הֵ״א מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת. אֲלֶ״ף לָמֵד מֵאֱלֹהִים אֵינוֹ נִמְחָק. כְּלָלוֹ שֶׁלְדָּבָר. כַּל שֶׁכְּיוֹצֵא בוֹ שֵׁם מִתְקַיֵים בְּמָקוֹם אַחֵר אֵינוֹ נִמְחָק.

All letters written with the Name as prefix are profane and may be erased, e. g., to the Eternal, by the Eternal, as the Eternal, that the Eternal, since we find that on the diadem it was separate from it, “holy to” at the bottom, “the Eternal” at the top. All letters written with the Name as suffix are holy and may not be erased, e. g., our God, your God. These are the Names which may not be erased: one who writes the Name of four letters, whether YH or AD. “El, Elohim, Elohei, Elohenu, Elohekhem, Shadday, Sabaoth, Ehye-Ašer-Ehye.” If one writes AD from Adonai, EH from Ehye, ŠD from Shadday, ṢB from Sabaoth, these may be erased and one erases their additions. “To Elohim” one erases “to”; “to the Eternal” one erases “to”. If he wrote YH of the four-letter Name, EL from Elohim, it may not be erased. This is the rule: Any which at another place is a permanent Name may not be erased.

תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. שֶׁלְּבֵית חֲגִירָה כּוֹתְבָנִים אוּמָּנִים הָיוּ בִירוּשָׁלִַם. הָיוּ מוֹחֲקִין צְבָאוֹת. שֶׁכֵּן הוּא שֵׁם חוֹל בְּמָקוֹם אַחֵר. וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. כָּל הַשֶּׁמוֹת הַכְּתוּבִים בְּאָבִינוּ אַבְרָהָם קוֹדֶשׁ חוּץ מֵאֶחָד שֶׁהוּא חוֹל. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אוֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף הוּא קוֹדֶשׁ. שֶׁאִילוּלֵי אֱלֹהִים כְּבָר הִתְעוּ אוֹתִי. כָּל הַשֵּׁמוֹת הַכְּתוּבִים בְּמִיכָה אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּתוּבִין בְּיוּ״ד וּבְהֵ״א הֲרֵי אֵילּוּ חוֹל חוּץ מֵאֶחָד שֶׁהוּא קוֹדֶשׁ. כָּל יְמֵי הֱיוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים בְּשִׁילֹה. כָּל הַשֵּׁמוֹת הַכְּתוּבִים בְּנָבוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּתוּבִים בְּאֲלֵ״ף לַמֵד הֲרֵי אֵילּוּ קוֹדֶשׁ. בֵּרַךְ נָבוֹת אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ. אֲבָל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד מֶלֶךְ מְלָכִים מְרוֹמָם וְגָדוֹל וְנוֹרָא וְעֶלְיוֹן אַדִּיר צַדִּיק יָשָׁר חָסִיד תָּמִים גִּיבּוֹר הֲרֵי אֵילּוּ חוֹל. אֵילּוּ שֵׁמוֹת שֶׁאֵינָן נֶחֱלָקִין. עַמִּיאֵל עַמִּישַׁדָּי צוּרִיאֵל צוּרִישַׁדַּי גַּמְלִיאֵל פְּדָהצוּר פְּדַהאֵל אֵינָן נֶחֱלָקִין. אֵילּוּ שֵׁמוֹת שֶׁהֵן נֶחֱלָקִין. בֵּית אֵל בֵּית אָוֶן וְחָרָה אַף וְחָרָה אַפִּי פּוֹטִי פֶרַע צָפְנַת פַּעְנֵחַ.

It was stated: Rebbi Yose says, the family Ḥagira were professional scribes in Jerusalem, who were erasing Sabaoth since it is a profane substantive at another place, the military commanders take position at the head of the people. All Names written regarding our father Abraham are holy except one which is profane, it was when the gods made me err from my father’s house. But some are saying, this one also is holy, “for unless God, they already would have made me err.” All Names written regarding Micha are profane, even though they are written with YH, except one which is holy, all time that the House of God was at Siloh. All Names written regarding Naboth, even though they are written with EL are holy, Naboth cursed God and King. But “merciful and compassionate, patient and full of grace, King of kings, elevated, and great, and awesone, and supreme, powerful, just, straight, saintly, flawless, strong,” these are profane. The following are the names which cannot be split: Amiel, Amishadday, Ṣuriel, Ṣurishaddai, Gamliel, Pedahzur, Pedahel, may not be split These are names that may be split, Beth-El, Beth-Awen, getting angry, I shall get angry, Poti-phera, Ṣafenath-Paneaḥ.

הַלְּלוּ יָ׳הּ. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר הַלְּלוּ יָ׳הּ. וְחוֹרָנָה אָמַר הַלֵּלוּיָהּ. מָאן דְּאָמַר הַלְלוּ יָ׳הּ. נֶחֱלַק וְאֵינוֹ נִמְחָק. מָאן דְּאָמַר הַלֵּלוּיָהּ. נִמְחָק וְאֵינוֹ נֶחֱלַק. וְלָא יָדְעִין מָאן אֲמַר דָא וּמָאן אֲמַר דָא. מִן מַה דַאֲמַר רַב. שְׁמָעִית מִן חָבִיבִי. אִם יִתֵּן לִי אָדָם סֵפֶר תִּילִים שֶׁלְרִבִּי מֵאִיר מוֹחֵק אֲנִי אֶת כָּל הַלְלוּ יָהּ שֶׁבּוֹ. שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון לְקַדְּשׁוֹ. הֲוִי דוּ אָמַר הַלֵּלוּיָהּ. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן פְלִיגִין. דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בַּעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁלְשֶׁבַח נֶאֲמַר סֵפֶר תִּילִים. בְּאִישׁוּר בְּנִיצּוּחַ בְּנִיגוּן בְּשִׁיר בְּמִזְמוֹר בְּהַשְׂכֵּל בְּרִינָּה [בְתוֹדָה] בִתְפִילָּה בִבְרָכָה. הַמְאושָּׁר שֶׁבְּכוּלָּן הַלְלוּ יָ׳ה. שֶׁהַשֵּׁם וְהַשֶּׁבַח כְּלוּלִין בּוֹ.

Rav and Samuel. One said hallelu yah, and the other one said hallēluja. For him who said hallelu yah it is split but cannot be erased. For him who said hallelujah it may be erased but cannot be split. We do not know who said what. Since Rav said, I heard from my uncle, if somebody would give me a book of Psalms written by Rebbi Meïr I could erase all hallelujah in it since he did not intend to sanctify them. This implies that he said hallelujah. The words of the rabbis disagree, as Rebbi Simon said in the name of Rebbi Joshua ben Levi, the book of Psalms was said with ten expressions of praise, with “hail”, with “excellence”, with melody, with song, with chant, with instruction, with shout, [with thanksgiving,] with prayer, with blessing. The most beatific of all of them is hallelujah since both the Name and praise are contained in it.

רִבִּי זְעוּרָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. מַה נַעֲנֵי. אֲמַר לֵיהּ הָכָא (כִּיפָה) [בְּפֶה] קוֹמָךְ. רִבִּי יוֹנָה עֲנִי הָכֵן וְהָכֵן. רִבִּי לָעְזָר עֲנִי הָכֵין וְהָכֵין. דְּתַנֵּי. שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. עָנָה וְלֹא שָׁמַע לֹא יָצָא. רַב בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר חָנָה. וְאִית דְּאָמְרִין. רִבִּי אַבָּא בַּר חָנָה בְּשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁעָנָה רָאשֵׁי פְרָקִים. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. הַיי לֵין אִינּוּן רָאשֵׁי פְרָקִים. הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי י׳י הַלְלוּ אֶת שֵׁם י׳י. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. מְנַיִין אִם שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. אַמַר לוֹן. מִמָּה דַאֲנָן חֲמֵיי רַבָּנִן רַבְרְבַיָיא קַיימִין בְּצִיבּוּרָא וְאִילֵּין אָמְרִין בָּרוּךְ הַבָּא. וְאִילֵּין אָמְרִין. בְּשֵׁם י׳י. וְאֵילוּ וָאֵילּוּ יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן.

Rebbi Ze`ira asked before Rebbi Abbahu: He told him, (on top) [in the mouth] before you. Rebbi Jonah answered both ways. Rebbi Eleazar answered both ways. As it was stated, if he heard but did not answer, he fulfilled his obligation; if he answered but did not hear he did not fulfill his obligation. Rav in the name of Rebbi Abba bar Ḥana; but some say Rebbi Abba bar Ḥana in the name of Rav: Only if he answered at the start of the Chapters. Rebbi Ze`ira asked, what are the starts of Chapters? Hallelujah, praise, servants of the Eternal, praise the Name of the Eternal. They asked before Rebbi Ḥiyya bar Abba: From where that he who heard but did not answer has fulfilled his obligation? He told them, since we are seeing great rabbis standing among the public when these say praised be he who comes and the others say in the name of the Eternal, and both have fulfilled their obligation.

תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. עוֹנֶה הוּא אָדָם אָמֵן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל. אֵינוֹ אוֹמֵר. בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ. אֶלָּא אִם כֵּן אָכַל. תַּנֵּי. אֵין עוֹנִין אָמֵן יְתוֹמָה וְלֹא אָמֵן קְטוּפָה. בֶּן עֻזַּאי אוֹמֵר. הָעוֹנֶה אָמֵן יְתוֹמָה יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִין. קְטוּפָה. תִּיקָּטֵף נִשְׁמָתוֹ. אֲרוּכָּה. יַאֲרִיךְ יָמִים בְּטוֹבָה. אֵי זוֹ הִיא אָמֵן יְתוֹמָה. אָמַר רַב חוּנָה. הָהֵן דְּחָב לְמִבְרְכָה וְהוּא עֲנִי וְלָא יְדַע מָה הוּא עֲנִי. תַּנֵּי. גּוֹי שֶׁבֵּירַךְ אֶת הַשֵּׁם עוֹנִין אַחֲרָיו. בַּשֵּׁם. אֵין עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָה. אִם בֵּירַכְךָ גוֹי עֲנֵה אַחֲרָיו אָמֵן. דִּכְתִיב בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים. גּוֹי אֶחָד פָּגַע בְּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבֵירְכוֹ. אֲמַר לֵיהּ. כְּבָר מִילָּתָךְ אֲמִירָא. אֶחָד פָּגַע בּוֹ וְקִילְלוֹ. אֲמַר לֵיהּ. כְּבָר מִילָּתָךְ אֲמִירָה. אָמְרוּן לֵיהּ תַּלְמִידוֹי. רִבִּי. הֵיךְ מַה דְאָמְרָת לָהֵן אָמְרָת לָהֵן. אֲמַר לוֹן. וְלָא כֵן כְּתִיב. אוֹרֲרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ.

Rebbi Hoshaya stated: One answers Amen even if he did not eat, but he may not say: “Let us praise Him, of Whose bounty we ate,” except if he did eat. It is stated: “One answers neither an orphan Amen, nor a plucked Amen. Ben Azai said, if one answered an orphan Amen, may his children be orphans; hurried, may the end of his days be hurried; plucked, may his soul be plucked off. For a long Amen, they lengthen his days and years in a good way. What is an orphan Amen? Rebbi Huna said, that is one who is obligated to recite a blessing, he answers Amen, and is not conscious for what he answered Amen. It is stated: One answers Amen after a Gentile who recited a benediction for the Eternal. By the Name, one does not answer Amen after him. Rebbi Tanḥuma said, if a Gentile blesses you, answer after him Amen since it is written You shall be blessed by all peoples. A Gentile met Rebbi Ismael and blessed him. He answered: The word about you has already been said. He met a second one who cursed him; he answered: The word about you has already been said. His students said to him: Rebbi, did you say to the one what you said to the other? He said to them, so it is written Those who curse you are cursed, but those who bless you are blessed.

Mishnah

משנה: אֵין בֵּין כֹּהֵן מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרוּבֶּה בְּגָדִים אֶלָּא פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת. אֵין בֵּין כֹּהֵן שֶׁשִּׁימֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה:

MISHNAH: The only difference between a High Priest anointed with the anointing oil and one invested is the bull which comes for all commandments. The only difference between an acting High Priest and a deactivated High Priest is the bull of the Day of Atonement and the Tenth of an Epha.

Halakhah

הלכה: תַּנֵּי. כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. אֵין הַמְרוּבֶּה בְגָדִים מֵבִיא פָּר. וּדְלֹא כְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. הַמְרוּבֶּה בְגָדִים מֵבֵיא פָּר. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. מָשִׁיחַ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר כֹּהֵן. לְרַבּוֹת אֶת הַמְרוּבֶּה [בְגָדִים]. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. מָשִׁיחַ. יָכוֹל זֶה הַמֶּלֶךְ. תַּלְמוּד לֹומַר כֹּהֵן. אִי כֹהֵן יָכוֹל אַף מְרוּבֶּה בְגָדִים. תַּלְמוּד לוֹמַר מָשִׁיחַ. אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה אַף מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. תַּלְמוּד לוֹמַר מָשִׁיחַ. שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו מָשִׁיחַ. מִחְלְפָה שִׁיטַּתּוֹן דְּרַבָּנִן. הָכָא כְתִיב מָשִׁיחַ וְהָכָא כְתִיב מָשִׁיחַ. הָכָא אִינּוּן אָמְרִין. לְרַבּוֹת מְרוּבֶּה בְגָדִים. וְהָכָא אִינּוּן אָמְרִין. לְהוֹצִיא אֶת הַמְּרוּבֶּה בְגָדִים. אָמַר רִבִּי אִילָא. כָּל מִדְרַשׁ וּמִדְרַשׁ בְּעִנְיָינוֹ. תַּמָּן כָּל הַפָּרָשָׁה אֲמוּרָה בְאַהֲרֹן. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר כֹּהֵן. לְרַבּוֹת אֶת הַמְרוּבֶּה בְגָדִים. בְּרַם הָכָא אֵין הַפָּרָשָׁה אֲמוּרָה בְאַהֲרֹן. אִילּוּ נֶאֱמַר מָשִׁיחַ וְלֹא נֶאֱמַר כֹּהֵן. הָיִיתִי אוֹמֵר. [לְעוֹלָם עַל הֶעֱלֵם דָּבָר מֵבִיא פָר וְעַל שִׁגְּגַת מַעֲשֶׁה מֵבִיא שָׂעִיר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר כֹּהֵן. אוֹ אִלּוּ נֶאֱמַר כֹּהֵן וְלֹא נֶאֱמַר מָשִׁיחַ. הָיִתִי אוֹמֵר.] זֶה הַמֶּלֶךְ. אִין תֹּאמַר. כְּבָר קָדְמָה פָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ. הָיִיתִי אוֹמֵר. עַל הֶעֱלֵם דָּבָר מֵבִיא פָר וְעַל שִׁגְּגַת מַעֲשֶׂה מֵבִיא שָׂעִיר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר מָשִׁיחַ וְצוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר כֹּהֵן.

HALAKHAH: It was stated: The Anointed Priest brings a bull, the one clothed in multiple garb does not bring a bull. This disagrees with Rebbi Meïr, for Rebbi Meïr said, the one clothed in multiple garb brings a bull. What is Rebbi Meïr’s reason? The Anointed. Why does the verse say priest? To add the one clothed in multiple garb. What is the rabbis’ reason? The anointed. I could think that this is the king. The verse says, priest. If priest, I could think the one clothed in multiple garb. The verse says, anointed. Then I could think that I am adding also the one anointed for war. The verse says, Anointed; one who has no anointed person over him. The argument of the rabbis seems inverted. Here is written anointed and there is written anointed. Here they say, to include the one clothed in multiple garb. But here they say, to exclude the one clothed in multiple garb. Rebbi Hila said, each inference refers to its meaning. There the entire paragraph is said for Aaron. Why is said priest? To include the one clothed in multiple garb. But here the paragraph does not mention Aaron. If it had said the Anointed but not priest, I would have said, [he brings a bull for forgetting a topic, but for acting in error he brings a goat. Therefore it is necessary that it would mention priest. But if it had mentioned priest but not the Anointed, I would have said,] this refers to the king. If you would say already this precedes the paragraph about the king, I would have said that for forgetting a topic he brings a bull but for acting in error he brings a goat. Therefore it is necessary that it mention the Anointed and that it mention priest.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן עָבַר וְהֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ כָשֵׁר.

Rebbi Joḥanan said, if he transgressed and offered his tenth of an ephah it is valid.

מַתְקִינִין לוֹ כֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו שֶׁמָּא יֶאֱרַע לוֹ פְסוּל. מַה. מְיַיחֲדִין לֵיהּ עִימֵּיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּי. מֹשֶׁה. דִּינּוּן מְיַיחֲדִין לֵיהּ עִימֵּיהּ דּוּ קְטִיל לֵיהּ. אוֹתוֹ. אֶחָד מוֹשְׁחִין וְאֵין מוֹשְׁחִין שְׁנַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי אֵיבָה.

“One arranges for another Cohen as his replacement, maybe a disqualification of his will happen.” How? Does one leave them alone together? Rebbi Ḥaggai said, by Moses! If one would leave them alone together, he would kill him! Him. One anoints one, one does not anoint two. Rebbi Joḥanan said, because of rivalry.

עָבַר זֶה וְשִׁימֵּשׁ זֶה. הָרִאשׁוֹן כָּל מִצְוַת כְּהוּנָּה עָלָיו. הַשֵּׁינִי אֵינוֹ כָשֵׁר לֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל וְלֹא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עָבַר וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ כְשֵׁירָה. עֲבוֹדָתוֹ מִשֶּׁל מִי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה בְּבֶן אִילֵּם מִצִּיפּוֹרִין שֶׁאִירַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים וְנִכְנַס בֶּן אִילֵּם וְשִׁימֵּשׁ תַּחְתָּיו בִּכְהוּנָּה גְדוֹלָה. וְאָמַר לַמֶּלֶךְ כְּשֶׁיָּצָא. אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. פָּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם מִשֶׁלִּי הֵן קְרֵיבִים אוֹ מִשֵׁלְּכֹהֵן גָּדוֹל. וְיָדַע הַמֶּלֶךְ מַה שָׁאֲלוּ. אָמַר לוֹ. בֶּן אִילֵּם. לֹא דַּיֶיךָּ אֶלָּא שֶׁשִּׁימַּשְׁתָּה שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם דַּיֶיךָּ. וְיָדַע בֶּן אִילֵּם שֶׁהוּסַּע מִכְּהוּנָּה גְּדוֹלָה.

If one was incapacitated and the other officiated. The first has all the sanctity of the High Priesthood on him; the second one is qualified neither as High Priest nor as common priest. Rebbi Joḥanan said, if he transgressed and officiated, his officiating is valid. Whose officiating? Let us hear from the following: It happened to Ben Illem from Sepphoris that the High Priest experienced an emission of semen on the Day of Atonement; Ben Illem entered and officiated in his stead. He asked the king when he went out: “The bull and the goat which are brought today, from whose property are they offered? From mine or from the High Priest’s?” The king understood what he was asking and answered him, “Ben Illem, is it not enough for you that you served once before Him Who spoke and the world was created? It is enough for you.” Ben Illem understood that he was removed from the High Priesthood.

מַעֲשֶׂה בְשִׁמְעוֹן בֶּן קִמְחִית שֶׁיָּצָא לְדַבֵּר עִם מֶלֶךְ עָרְבִי [עֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים עִם חֲשֵׁכָה] וְנִתְּזָה צִינּוֹרָה שֶׁלְּרוֹק מִפִּיו עַל בְּגָדָיו וְטִימְּאַתּוּ וְנִכְנַס יְהוּדָה אָחִיו וְשִׁימֵּשׁ תַּחְתָּיו בִּכְהוּנָּה. וְרָאָת אִימָּן שְׁנֵי בָנֶיהָ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים בְּיוֹם אֶחָד. שִׁבְעָה בָנִים הָיוּ לְקִמְחִית וְכוּלְּהֹם שִׁימְּשׁוּ בִכְהוּנָּה גְדוֹלָה. שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לָהּ. מַה מַעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ בְּיָדָךְ. אָמְרָה לָהֶן. יָבוֹא עָלַי אִם רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי וְאִימְרַת חָלוקִי מִיָּמַיי. אָמְרוּן. כָּל קִמְחַיָּא קֶמַח וְקִימְחָא דְקִימְחִית סוֹלֶת. וְקָרְוּן עֲלָהּ כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ.

It happened that Simeon ben Qimḥit went out for a walk with an Arab king [on the evening before the Day of Atonement at sundown] and a drop of spittle squirted on his garment and defiled him. His brother Jehudah entered and officiated in his stead. Their mother saw two of her sons as High Priests on the same day. Qimḥit had seven sons; all of them served as High Priests. The Sages sent and asked Qimḥit, what good deeds are in your hand? She told them, there should come over me if the beams of the roof of my house ever saw the hair on my head or the seam of my undershirt. They said, all flours are flour but Qimḥit’s flour is fine flour. They recited about her: All the honor of the king’s daughter is inside; gold settings her garments.

יָכוֹל יְהֵא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה [שֶׁלּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר תַּחְתָּיו מִבָּנָיו. אֵת שֶׁבְּנוֹ עוֹבֵד תַּחְתָּיו מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה] שֶׁלּוֹ. יָצָא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁאֵין בְּנוֹ עוֹבֵד תַּחְתָּיו. וּמְנַיִין לִמְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁאֵין בְּנוֹ עוֹבֵד תַּחְתָּיו. תַּלְמוּד לוֹמַר יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו. אֶת שֶׁהוּא בָא אֶל אוֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקּוֹדֶשׁ בְּנוֹ עוֹבֵד תַּחְתָּיו. יָצָא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁאֵינוֹ בָא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקּוֹדֶשׁ [אֵין בְּנוֹ עוֹבֵד תַּחְתָּיו]. מְנַיִין שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה כֹהֵן גָּדוֹל. [שֶׁנֶּאֱמַר] פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר נָגִיד הָיָה עֲלֵיהֶם לְפָנִים יי עִמּוֹ. רִבִּי יוֹסֵה כַּד דַּהֲוָה בָעֵי לִמְקַנְתְּרֵה לְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יּוֹסֵי הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. לְפָנִים עִמּוֹ. לְפָנִים עִמּוֹ. בִּימֵי זִמְרִי מִיחָה וּבִימִי פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה לֹא מִיחָה.

I could think that the one anointed for war should bring his tenth of an ephah. [The verse says, in his stead, of his sons. One whose son will serve in his stead brings his tenth of an ephah.] This excludes the one anointed for war whose sons will not serve in his stead does not bring a tenth of an ephah. From where that the son of the anointed for war will not serve in his stead? The verse says, seven days shall the priest wear them, etc. If one officiates in the Tent of Meeting, his son will stand in his stead. This excludes the one anointed for war who does not officiate in the Tent of Meeting, [his son will not stand in his stead.] From where that he can be appointed as High Priest? [As is written,] Phineas the son of Eleazar was leader over them; in earlier times the Eternal was with him. When Rebbi Yose wanted to needle Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose, he said to him, “before, he was with him.” Before, he was with him. In the days of Zimri, he protested. In the days of the concubine at Gibea, he did not protest.

מְנַיִין שֶׁהוּא נִשְׁאַל בִּשְׁמוֹנָה. ר׳ בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִגְדֵי הַקּוֹדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אַחֲרָיו. אֶלָּא לִגְדוּלָּה שֶׁלְּאַחֲרָיו. מְנַיִין שֶׁהוּא עוֹבֵד בִּשְׁמוֹנָה. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אַחֲרָיו. אֶלָּא לִגְדּוּלָּה שֶׁלְּאַחֲרָיו. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יֹונָה. עִמְּךָ הָיִיתִי. לֹא אָמַר עוֹבֵד. אֶלָּא נִשְׁאַל. בַּמֶּה הוּא נִשְׁאַל. אַייתֵי רַב הוֹשַׁעִיָה מַתְנִיתָא דְבַר קַפָּרָא מִן דְּרוֹמָה וְתַנָּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵינוֹ כָשֵׁר לֹא בִשְׁמוֹנָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל וְלֹא בְאַרְבָּעָה שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט. אָמַר רִבִּי בָּא. בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהֵא עוֹבֵד בְּאַרְבָּעָה. וְלָמָּה אֵינוֹ עוֹבֵד. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ כֹהֵן גָּדוֹל פְּעָמִים עוֹבֵד בְּאַרְבְּעָה פְּעָמִים שֶׁהוּא עוֹבֵד בִּשְׁמוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וְלֹא מִבִּפְנִים הוּא עוֹבֵד וְלֹא מִבַּחוּץ הוּא נִשְׁאַל. וטוֹעִים בֵּין דָּבָר מִבִּפְנִים לִבְּחוּץ. וְכִי רִבִּי טַרְפוֹן אֲבִיהֶן שֶׁלְּכָל יִשְׂרָאֵל לֹא טָעָה בֵין תְּקִיעַת הַקְהֵל לִתְקִיעַת קָרְבָּן. דְּתַנֵּי וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת. תְּמִימִים וְלֹא בַעֲלֵי מוּמִין. דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ רִבִּי טַרְפוֹן. אֶקְפַּח אֶת בָּנַיי אִם לֹא רָאִיתִי אֶת שִׁמְעוֹן אֲחִי אִימָּא חִיגֵּר בְּאַחַת מֵרַגְלָיו עוֹמֵד בָּעֲזָרָה חֲצוֹצַרְתּוֹ בְיָדוֹ וְתוֹקֵעַ. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. שֶׁמָּא לֹא רָאִיתוֹ אֶלָּא בִשְׁעַת הַקְהֵל. וַאֲנִי אוֹמֵר. בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן. אָמַר לוֹ רִבִּי טַרְפוֹן. אֶקְפַּח אֶת בָּנַיי שֶׁלֹּא הִיטִּיתָה יָמִין וּשְׂמֹאל. אֲנִי שֶׁרָאִיתִי אֶת הַמַּעֲשֶׂה וְשָׁכַחְתִּי. וְאַתָּה דוֹרֵשׁ וּמַסְכִּים עַל הַשְּׁמוּעָה. הָא כָל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו.

And from where that he was asked in eight? Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: And Aaron’s holy garments shall be for his descendants in his stead. Why does the verse say, in his stead? For greatness after him. And from where that he officiated in eight? Rebbi Immi in the name of Rebbi Joḥanan: And Aaron’s holy garments shall be for his descendants. Why does the verse say, in his stead? For greatness after him. Rebbi Jonah said to him, I was with you; he did not say “officiated” but “was asked”. Rav Hoshaia brought a Mishnah of Bar Qappara from the South which stated: But the Sages are saying that he is qualified neither in the four of a common priest nor in the eight of a High Priest. Rebbi Abba said, it would be logical that he officiate in four. Why did they say that he does not officiate? Lest people say, we saw a High Priest, sometimes he officiates in four, sometimes he officiates in eight. Rebbi Jonah said, would he not officiate inside and would he not be asked outside? Does one err between inside and outside? But did Rebbi Tarphon, the father of all of Israel, not err between blowing for assembly and the blowing for a sacrifice? As it is stated: The descendants of Aaron, the priests, shall blow the trumpets, blameless ones, not with bodily defects, the words of Rebbi Aqiba. Rebbi Tarphon said to him, I would hit my sons if I did not see Simeon, my mother’s brother, lame in one of his legs, standing in the Temple court with his trumpet in his hand and blowing! Rebbi Aqiba answered him, maybe you saw him only at the time of assembly; but I was saying, at the time of sacrifices. Rebbi Tarphon said to him, I would hit my sons but you did not deviate right or left. I am the one who saw the act and forgot. You derive it and agree with tradition. Therefore, anybody who separates from you is as if he separated himself from his life.

וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אוֹתוֹ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁכָּל הַפָּרָשָׁה אֲמוּרָה בְאַהֲרֹן. אֵין לִי אֶלָּא אַהֲרֹן עַצְמוֹ. מְנַיִין לְרַבּוֹת כֹּהֵן אַחֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר. אֲשֶׁר יִמְשַׁח אוֹתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא מְשׁוּחַ בְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. הַמְרוּבֶּה בְגָדִים מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ. מְנַיִין לְרַבּוֹת כֹּהֵן הַמִּתְמַנֶּה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִפֶּר הַכֹּהֵן. בַּמֶּה הוּא מִתְמַנֶּה. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר יוֹסֵף. בְּפֶה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. הָדָא אָמְרָה שֶׁמְמַנִּין זְקֵינִים בַּפֶּה. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אָדָא. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. חֲזוֹר בָּךְ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין.

The priest shall atone who was anointed. Since the entire chapter is said about Aaron, from where to include another priest? The verse says, who was anointed; not only the anointed with the anointing oil; from where the one clothed in multiple garb? The verse says, who was inducted into office. And from where another who was appointed? The verse says, the priest shall atone. How is he being appointed? The rabbis of Caesarea in the name of Rebbi Ḥiyya bar Joseph, by mouth. Rebbi Ze`ira said, this implies that one may ordain Elders by word of mouth. Rebbi Ḥiyya bar Ada said, a Mishnah says so: “Recant the four things that you are used to say and we shall make you president of the Court.”

Mishnah

משנה: אֵין בֵּין בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה אֶלָּא פְּסָחִים. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא נִידָּר וְנִידָּב קָרֵב בַּבָּמָה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא נִידָּר וְלֹא נִידָּב אֵינוֹ קָרֵב בָּבָּמָה:

MISHNAH: The only difference between a public altar and a private altar was the Pesah sacrifice. This is the principle: Anything which can be vowed or donated is sacrificed on a private altar; but nothing which cannot be vowed or donated is sacrificed on a private altar.

Halakhah

הלכה: [אֵין בֵּין בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה כו׳]. רִבִּי יֹוחָנָן עֲבַד תְּלַת שְׁנִין וּפְלַג דְּלָא נְחַת לְבֵית וַועֲדָא מִן צַעֲרָא. בְּסוֹפָא חֲמַא רִבִּי אֶלְעָזָר בַּחֶילְמֵיהּ. לְמָחָר סִינַי נְחַת וּמְחַדֵּת לְכוֹן מִילָּה. עָאַל וְאָמַר קוֹמֵיהוֹן. מֵאֵיכָן קָשַׁט הַקּוֹשֵׁט הַזֶּה שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת. מִן הַדֵין קִרְיָיה. כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכּוֹתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וגו׳. וְכָתוּב וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים וגו׳. קוֹדֶם לָכֵן מֶה הָיוּ עוֹשִׂין. וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמוּדוֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת. מָהוּ הַחֲמוּדוֹת. שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה גְדוֹלָה. אָמַר רִבִּי לֵוִי. שָׁבַר יי מַטֵּה רְשָׁעִים. אֵילּוּ הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהִקְרִיבוּ לָעֶגֶל תְּחִילָּה.

HALAKHAH: [“The only difference between a public altar and a private altar, etc.”] Rebbi Joḥanan spent three years that he did not visit the house of assembly because of pain. At the end Rebbi Eleazar saw in his dream: Tomorrow Sinai will come down and bring a new insight. He came and said before them, from where is this truth verified that divine service is by firstborns? From this verse, for Mine is every firstborn; on the day when I smote every firstborn in the Land of Egypt, etc. And it is written, and on all gods of Egypt I shall pass judgment, etc. Before that what were they doing? Rebecca took the desirable garments of her older son Esaw, which were with her in the house. What are “the desirable”? That he was acting as High Priest. Rebbi Levi said, the Eternal broke the staff of the evildoers, these are the firstborn who were the first to sacrifice to the Calf.

הַכֹּל קָרֵב בַּבָּמָה. בְּהֵמָה וְחַיָּה וְעוֹפוּת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים זְכָרִים וּנְקֵיבוֹת תְּמִימִין [אֲבָל לֹא] (וּ)בַעֲלֵי מוּמִין. טְהוֹרִים אֲבָל לֹא טְמֵאִים. הַכֹּל קָרֵב עוֹלָה וְאֵינָן טְעוּנִין הַפְשֵׁט וְנִיתּוּח. וְגוֹיִם בַּזְּמַן הַזֶּה רְשָׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. זְכָרִים וּנְקֵיבוֹת מִנְיָין. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לַיי. תְּמִימִים [אֲבָל לֹא] (וּ)בַעֲלֵי מוּמִין מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יָסָא. פָּשַׁט רִבִּי לָעְזָר לַחֲבֵרַיָיא. מִכָּל הַחַי מִכָּל בָּשָׂר. שֶׁיְּהוּ שְׁלֵימִים בְּאֵיבָרֵיהֶן מֵירָטִים. פָּשַׁט רִבִּי לָעְזָר. כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף. פְּרָט לַמֵּירָטִים. טְהוֹרִים אֲבָל לֹא טְמֵאִים מְנַיִין. רִבִּי אַבָּא בֵרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. הָגָה נֹחַ תּוֹרָה מִתּוֹךְ תּוֹרָה. אָמַר. כְּבָר נֶאֱמַר לִי כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל. לְאֵיזֶה דָבָר רִיבָה הַכָּתוּב בַּטְּהוֹרִין. לְקָרְבָּנוֹת. וְגוֹיִם בִּזְמַן הַזֶּה רְשָׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְסַיְיעוֹ וְאָסוּר לְהֵיעָשׂוֹת לוֹ שָׁלִיחַ.

“Everything is brought on an altar, domestic and wild animals, large and small birds, male and female, whole [but not] (and) defective, pure but not impure. All are brought as elevation sacrifice and do not need stripping and partitioning. Gentiles today are permitted to do this.” From where male and female? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose bar Ḥanina: and the cows they offered as elevation offering to the Eternal. From where whole [but not] (and) defective? Rebbi Yasa said, Rebbi Eleazar made it clear to the colleagues, from all living, from integer flesh, that they should be complete in their limbs. Plucked? Rebbi Eleazar made it clear, any bird, any wing, to exclude plucked ones. From where pure but not impure? Rebbi Abba the son of Rebbi Pappai, Rebbi Joshua from Sikhnin in the name of Rebbi Levi: Noah pondered a lesson from the Torah. He said, it already was said to me, like vegetables from the field I gave you everything. Why did Scripture increase the pure ones? For sacrifices. And Gentiles today are permitted to do this. Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah, it is forbidden to a Jew to help him and it is forbidden to become his agent.

אַנְטוּנִינוּס שָׁאַל לְרִבִּי. מָהוּ לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ. אָמַר לֵיהּ. בְּנֵיהוּ וּגְנוֹז אֲבָנָיו. מַהוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ קְטוֹרֶת. אָמַר לֵיהּ. חַסֵּר בָּהּ אַחַת מִסַּמְמָנֶיהָ. לֹא כֵן תַּנֵּי. לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. לָכֶם אֵין אַתֶּם עוֹשִׂין [אֲבָל] עוֹשִׂין הֵם אֲחֵרִים לָכֶם. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. בְּגִין רִבִּי רוֹמַנוֹס דְּשַׁלְּחֵיהּ רִבִּי יַעַבְדִּינֵיהּ לֵיהּ. אִית מִילִּין אָמְרִין דְּאִתְגַּיַיר (אַנְטוּלִינוּס) [אַנְטוּנִינוּס]. אִית מִילִּין אָמְרִין דְּלָא אִיתְגַּיַיר (אַנְטוּלִינוּס) [אַנְטוּנִינוּס]. רָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא בְמִנְעַל פָּחוּת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ יְרֵיאֵי שָׁמַיִם יוֹצְאִין בְּכָךְ. (אַנְטוֹלִינוּס) [אַנְטוּנִינוּס] אֲמַר לְרִבִּי. מֵייכְלָתִי אַתְּ מִן לִיוְיָתָן לְעָלְמָא דַאֲתִי. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן אִימֶּר פִּיסְחָא לָא אַייכְלְתָנִי וּמִן לִיוְיָתָן אַתְּ מֵייכַל לִי. אֲמַר לֵיהּ. מַה נַעֲבִיד לָךְ וּבְאִימֶּר פִּיסְחָא כְתִיב כָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. כֵּיוָן דִּשְׁמַע כֵן אֲזַל וְגָזַר. אֲתַא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. חֲמִי גְזוּרָתִי. אֲמַר לֵיהּ. בְּדִידִי לָא אִיסְתַּכְּלִית מִן יוֹמוֹיּ אֶלָּא בְדִידָךְ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּמִילָתוֹ מִיָּמָיו. וְלָמָּה נִקְרָא נָחוּם אִישׁ קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּצוּרַת מַטְבֵּעַ מִיָּמָיו. הָדָא אָמְרָה דְּאִיתְגַּיֵיר (אַנְטוּלִינוּס) [אַנְטוּנִינוּס]. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן אָמְרִין. (לֹא) נִתְגַּיֵיר (אַנְטוּלִינוּס) [אַנְטוּנִינוּס]. דְּאָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. אִם בָּאִין הֵן גֵּירֵי צֶדֶק לְעָתִיד לָבוֹא (אַנְטוּלִינוּס) [אַנְטוּנִינוּס] בָּא בְרֹאשָׁם.

Antoninus asked Rebbi, may I build an altar? He said to him, build it and hide its stones. May one make incense for him? He said to him, make it without one of its ingredients. Was it not stated, you may not make for yourselves? You may not make for yourselves [but] others may make for you. Rebbi Ḥanania said, this was for Rebbi Romanos whom Rebbi sent to make it for him. There are indications implying that (Antolinus) [Antoninus] converted; there are indications implying that (Antolinus) [Antoninus] did not convert. One saw him walking with a slight shoe on the Day of Atonement. What do you infer since even God-fearing people go outside thus? (Antolinus) [Antoninus] said to Rebbi, can I eat from the Leviathan in the World to Come? He said to him, yes. He told him, from the Passover lamb you would not let me eat, but from Leviathan you make me eat? He answered, what can we do for you since about the Passover lamb it is written that no uncircumcised man may eat from it. When he heard this, he went and circumcized. He came to Rebbi and said to him, look at my circumcision. He answered him, at mine I never looked, and at yours I should look? Why is he called our holy teacher? Because he never in his life looked at his circumcision. And why is his name Naḥum the holiest of holies? Because he never in his life looked at the figure on a coin. This implies that (Antolinus) [Antoninus] converted. The statement of the rabbis implies that (Antolinus) [Antoninus] did (not) convert, as Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar said: When in the Future World the proselytes come, (Antolinus) [Antoninus] comes at the head of all of them.

רִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. שְׁלָמִים הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר לְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וְהָכְתִיב וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מִן שְׁמֵינֵיהוֹן. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר לְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וְהָא כְתִיב וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עוֹלֹוֹת וגו׳. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. שְׁלֵימִין בְּגוּפָן בְּלֹא הַפְשֵׁט וּבְלֹא נִיתּוּחַ. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר לְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. [וְהָכְתִיב וַיִּקַּח יִתְרוֹ חוֹתֵן מֹשֶׁה עוֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא.] כְּמָאן דְּאָמַר. לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָא יִתְרוֹ. רִבִּי חוּנָה אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן יְהוּדָה בִּירְבִּי וְרִבִּי יַנַּאי. חַד אָמַר. קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָא יִתְרוֹ. וְחוֹרָנָה אָמַר. לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָא יִתְרוֹ. וְלָא יָדִעִין מָאן אֲמַר דָּא וּמָאן אֲמַר דָּא. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חוֹתֵן מֹשֶׁה. מַה שָׁמַע. חִזְקִיָּה אָמַר. קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר. קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע. [רִבִּי לֵוִי אָמַר. מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע.] יְהוּדָה בִּירְבִּי אָמַר. מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע. הֲוֵי דוּ אָמַר. לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָא יִתְרוֹ. רִבִּי בָּא וְרִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְדָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן. עוּרִי צָפוֹן זֶה הָעוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֶטֶת בַּצָּפוֹן. מָהוּ עוּרִי. דָּבָר שֶׁהָיָה יָשֵׁן וְנִתְעוֹרֵר. וּבוֹאִי תֵימָן. אֵילּוּ שְׁלָמִים שֶׁהֵן נִשְׁחָטְין בַּדָּרוֹם. מָהוּ בּוֹאִי. דְּבָר שֶׁהָיָה שְׁלְחִידּוּשׁ. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. לִכְשֶׁיִּתְעוֹרְרוּ הַגָּלִיּוֹת שֶׁהֵן נְתוּנוֹת בַּצָּפוֹן וְיָבוֹאוּ וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא נָתוּן בַּדָּרוֹם. רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. אוּף דֵּין קִרְיָיה מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה הִיא הָעוֹלָה. שְׁהָיוּ בְּנִי נֹחַ מַקְרִיבִין. כַּד הוּא אֲתִי גַּבֵּי שְׁלָמִים אֲמַר. זֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים. אֲשֶׁר הִקְרִיב אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֲשֶׁר יַקְרִיב. מִיכָּן וּלְהַבָּא.

Rebbi Eleazar and Rebbi Yose ben Ḥanina. Rebbi Eleazar said, the Sons of Noah brought well-being offerings. Rebbi Yose ben Ḥanina said, the Sons of Noah brought elevation offerings. Rebbi Eleazar objected to Rebbi Yose ben Ḥanina: Is it not written, and Abel also brought from the firstlings of his sheep and of their excellence. What does Rebbi Yose ben Ḥanina do with this? From their luxurious ones. Rebbi Eleazar objected to Rebbi Yose ben Ḥanina: Is it not written, he sent the young men of Israel and they offered elevation offerings, etc.? What does Rebbi Yose ben Ḥanina do with this? Entire in their bodies, without stripping and partitioning. Rebbi Eleazar objected to Rebbi Yose ben Ḥanina: [Is it not written, Jethro, Moses’s in-law, took elevation and well-being offerings for God?] What does Rebbi Yose ben Ḥanina do with this? Following him who said that Jethro came after the giving of the Torah. Rebbi Ḥuna said, Jehudah the great one and Rebbi Yannai disagreed. One said, Jethro came before the giving of the Torah; but the other one said, Jethro came after the giving of the Torah. We did not know who said what. Let us hear from the following: Jethro, the priest of Midyan, Moses’s in-law, heard. What did he hear? Ḥizqiah said, he heard the parting of the Reed Sea. Rebbi Joshua said, he heard the parting of the Reed Sea. [Rebbi Levi said, he heard the war of Amaleq.] The Great Jehudah said, he heard the giving of the Torah. Therefore he must be the one who said, Jethro came after the giving of the Torah. Rebbi Abba and Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, the following supports Rebbi Yose ben Ḥanina: Awake North, and come South. Awake North refers to the elevation sacrifice which is slaughtered in the North. What means “awake”? What was sleeping and awoke. And come South refers to well-being sacrifices which are slaughtered in the South. What means “come”? Something new. What does Rebbi Yose ben Ḥanina do with this? When the diasporas in the North awake and build the Temple in the South. Rebbi Abba the son of Rebbi Pappai, Rebbi Joshua from Sikhnin in the name of Rebbi Levi: also the following verse supports Rebbi Yose ben Ḥanina: This is the teaching about the elevation sacrifice. This is the elevation sacrifice which the Sons of Noah were sacrificing. When he comes to well-being sacrifice he says, this is the teaching about the well-being sacrifice. It is not written “which one brought” but shall bring from now on..

פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין אֵיכָן הֵן נִשְׂרָפִין. עַל גַּבֵּי הַקֶּבֶר. מִן מַה דְתַנִּינָן אֵין בֵּין בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה אֶלָּא פְּסָחִים. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין בֵּין בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה אֶלָּא פְּסָחִים בִּלְבַד. וּדְלָא כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה גְדוֹלָה. אֵין חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה קְטַנָּה. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. כָּל מַה שֶׁהַצִּיבּוּר מַקְרִיב בְּאוֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר הוּא מַקְרִיב בְּאוֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגַּל. מַה בֵין אוֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר לָאוֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגַּל. אוֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר לֹא הָיָה לוֹ הֵיתֶר בָּמָה. אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגַּל הָיָה לוֹ הֵיתֶר בָּמָה. וּבָמָתוֹ בְרֹאשׁ גַּגּוֹ וְאֵין מַקְרִיב עָלֶיהָ אֶלָּא עוֹלָה וּשְׁלָמִים בִּלְבַד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. כָּל מַה שֶׁהַצִּיבּוּר וְהַיָּחִיד מַקְרִיבִין בְּאוֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר מַקְרִיבִין בְּאוֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגַּל. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָה. לֹא תַעֲשׂוּ בַּגִּלְגַּל כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם. מַה תַעֲשׂוּ שָׁם. דָּבָר שֶׁהוּא בָא לִידֵי יַשְׁרוּת. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ עוֹלָה וּשְׁלָמִים. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. בִּמְקוֹם אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם. וּמַה תַעֲשׂוּ שָׁם. דָּבָר שֶׁהוּא בָא לִידֵי יַשְׁרוּת. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ עוֹלָה וּשְׁלָמִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הַיָּחִיד הוּזְהָר וְהַיָּחִיד הוּתָּר. הוּזְהָר וּבָמָתוֹ בְרֹאשׁ גַּגּוֹ וְהוּתָּר לְעוֹלָה וּשְׁלָמִים. רַבָּנִן אָמְרֵי. אַף הַצִּיבּוּר וְהַיָּחִיד הוּזְהָרוּ. צִיבּוּרּ הוּתָּר מִכְּלָלוֹ. יָחִיד לָן בְּאִיסּוּרוֹ.

Where are burned oxen and burned goats burned? On a grave. Since we have stated, the only difference between a public altar and a private altar was the Pesaḥ sacrifice? So in the Mishnah: The only difference between a public altar and a private altar was the Pesaḥ sacrifice exclusively; not following Rebbi Jehudah, since Rebbi Jehudah said, purification sacrifice and Pesaḥ for the individual on the public altar, no purification sacrifice and Pesaḥ for the individual on a private altar. It was stated: “Rebbi Jehudah said, anything the community sacrifices at the Tent of Meeting in the desert it sacrifices at the Tent of Meeting at Gilgal. What is the difference between the Tent of Meeting in the desert and the Tent of Meeting at Gilgal? At the Tent of Meeting in the desert was no permission of a private altar; at the Tent of Meeting at Gilgal was permission of a private altar. His altar may be on his roof, but he may sacrifice there only elevation and well-being sacrifices. But the Sages are saying, everything which community or private person sacrifice at the Tent of Meeting in the desert they sacrifice at the Tent of Meeting at Gilgal.” What is Rebbi Jehudah’s reason? Do not do at Gilgal everything which we are doing here today. What may you do there? Anything straight-forward. What is that? That are elevation and well-being sacrifices. What is the rabbis’ reason? At a place where any man may do what is right in his eyes. Do not do everything which we are doing here today. What may you do there? Anything straight-forward. What is that? That are elevation and well-being sacrifices. Rebbi Jehudah says, the individual was warned and the individual was permitted. He was warned, and his private altar is on his roof, and he is permitted elevation and well-being sacrifices. The rabbis are saying, also community and individuals were warned. The community was comprehensively permitted. The individual stays in his prohibition.

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. הַצִּיבּוּר אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא מַה שֶׁקָּבַע עָלָיו הַכָּתוּב. סָבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. מִשֶּׁנִּקֵבַּע מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עוֹד לֹא פָסַק. מַה בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר. פַּר הֶעֱלֵם דָּבָר בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. נִדְבַת הַצִּיבּוּר בֵּינֵיהוֹן. תַּנֵּי. אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן אִשָּׁה. אִישׁ כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה. תַּנֵּי. אַף הַנְּזִירוּת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן נְזִירוּת. נְזִירוּת חוֹבָה הִיא. תַּנֵּי. אַף הַנְּסָכִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. מָאן תַּנָּא נְסָכִים דְּלָא כְרִבִּי. דְּתַנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אָנִי. אַף מִשֶּׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ אֵין נְסָכִים קְרֵיבִין אֶלָּא מִבִּפְנִים. מַה טַעַם. בַּקּוֹדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַיי. אֵין כָּתוּב בְּלֹא תַעֲשֶׂה אֶלָּא מִבִּפְנִים. מְנַיִין מִבַּחוּץ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מְנַיִין לַשּׁוֹחֵט לַפֶּסַח וּלְיָחִיד וּלְבָמַת יָחִיד וּלְבָמַת צִיבּוּר בַּשְׁעַת אִיסּוּר בָּמָה שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֵׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תוּכַל לִזְבּוֹחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַת. עָנוּשׁ כָּרֵת וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בְּשׁוֹחֵט מִשֵּׁשּׁ שָׁעוֹת וּלְמַעֲלָן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּשְׁעַת הֵיתֵר בָּמָה. וְלָמָּה הוּא אוֹמַר בִּשְׁעַת אִיסּוּר בָּמָה. בִּשְׁעַת אִיסּוּר בָּמָתוֹ. וְלָמָּה לִי שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. שֶׁלֹּא תֹאמַר. שְׁלָמִים הֵן וְהֵן כְּשֵׁירִין. וְעוֹד מִן הָדָא. יָכוֹל אִם שְׁחָטוֹ מִשֵּׁשּׁ שָׁעוֹת וּלְמַעֲלָן יְהֵא כָשֵׁר. מָה אִית לָךְ מִשֵּׁשּׁ שָׁעוֹת (וּלְמַעֲלָן יְהֵא כָשֵׁר) [וּלְמַטָּן יְהֵא פָסוּל]. לֹא. שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָמְרָה. שְׁלָמִים הַבָּאִין מַחְמַת פֶּסַח כְּשֵׁירִים בַּבָּמָה. עוֹלָה הַבָּאָה מַחְמַת אָשָׁם. עַל דַּעִתֵּיהּ דִּרִבִּי לָעְזָר מָהוּ שֶׁתְּהֵא כְשֵׁירָה בַבָּמָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא נִידָּר וְנִידָּב קָרֵב בַּבָּמָה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא נִידָּר וְלֹא נִידָּב אֵינוֹ קָרֵב בָּבָּמָה.

It was stated in the name of Rebbi Simeon: “The community only brings what Scripture fixed for it.” Rebbi Simeon is of the opinion that since when Second Tithe was introduced it was not interrupted. What is between them? Rebbi Abba bar Mamal said, the bull of hidden things is between them. Rebbi Yose says, voluntary offerings of the community are between them. It was stated, both men and women. Rebbi Joḥanan said, there is no woman here, “man” is written in the paragraph. It was stated, also a nazir’s sacrifices. Rebbi Joḥanan said, there are no nazir’s sacrifices here; nazir’s sacrifices are an obligation. It was stated, also libations. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, he who states “libations” does not hold with Rebbi, as it was stated, Rebbi says, I am saying that also after Israel entered the Land, libations only are brought inside. What is the reason? In the Sanctuary pour alcoholic libations to the Eternal. A prohibition is written only for inside; from where for the outside? Let us hear from the following. From where that one who slaughters as Pesah for an individual on a private altar or the public altar in a time where altars are forbidden, that he transgresses a prohibition? The verse says, you may not slaughter the Pesaḥ at one. He is punished with extirpation and you are saying so? Rebbi Simeon ben Laqish said, this is about one who slaughters in the afternoon not for its name in a time when altars are permitted. Then why does he say, in a time when altars are forbidden? In a time when his altar is forbidden. Why not for its name? That you should not say, it is well-being offering and qualified. In addition, from the following: I could think that if he slaughtered it in the afternoon it should be qualified. Why do you have (in the afternoon it should be qualified) [in the morning it should be disqualified]? No. It is not for its name. Rebbi Yose said, this implies that well-being sacrifices brought because of Pesaḥ are qualified on an altar. Would an elevation offering be brought because of a reparation sacrifice be qualified on an altar according to Rebbi Eleazar? Let us hear from the following: “This is the principle: Anything which can be vowed or donated is sacrificed on a private altar; but nothing which cannot be vowed or donated is sacrificed on a private altar.”

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אֵין הַבָּמָה נִיתֶּרֶת אֶלָּא בְּנָבִיא. מַה טַעַם. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה. כִּי אִם בַּמָּקוֹם וגו׳. וְאֵלִיָּהוּ מַקְרִיב בִּשְׁעַת אִיסּוּר הָבָּמוֹת. אָמַר רִבִּי שִׂמְלַאי. דִּבִּירָא אָמַר לֵיהּ. וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי. וּבִדִיבּוּרְךָ עָשִׂיתִי.

Rebbi Yose ben Ḥanina said, the altar is permitted only by a prophet. What is the reason? Guard yourself lest you bring your elevation offerings at any place you are seeing, except at a place etc. And Elijah sacrifices when local altars are forbidden? Rebbi Simlai said, the Word He said to him: I acted on Your saying. I acted following Your Word.

Mishnah

משנה: אֵין בֵּין שִׁילֹה לִירוּשָׁלַיִם אֶלָּא שֶׁבְּשִׁילֹה אוֹכְלִין קָדָשִׁים קַלִּין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל הָרוֹאֶה וּבִירוּשָׁלַיִם לִפְנִים מִן הַחוֹמָה. וְכָאן וְכָאן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. קְדוּשַּׁת שִׁילֹה. יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶיתֵּר וּקְדוּשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם אֵין אַחֲרֶיהָ הֶיתֵּר:

MISHNAH: The only difference between Shilo and Jerusalem was that at Shilo one ate simple sacrifices and Second Tithe at sight and in Jerusalem inside the wall. In both cases most holy sacrifices are eaten inside the curtains. After the holiness of Shilo {temporary altars} were permitted but after Jerusalem {temporary altars} are not permitted.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְיָיה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל. אֵין לִי אֶלָּא הַר עֵיבָל. שִׁילֹו מְנַיִין. וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַיי. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. שָׁלשׁ עֲבֵירוֹת הוּתְּרוּ בְשֵׂייוֹ שֶׁלְשְׁמוּאֵל. הוּא (ועירו) [וְעוֹרוֹ] וּמְחוּסָּר זְמַן וְלֵוִי הָיָה. אָמַר רִבִּי יֹוסֵה. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. שֶׁבַע עֲבֵירוֹת הוּתְּרוּ בְּפָרוֹ שֶׁלְגִּדְעוֹן. אֲבָנִים פְּסוּלוֹת וַעֲצֵי אֲשֵׁירָה וּמוּקְצָה וְנֶעֱבַד וְלַיְלָה וְזָר וְאִיסּוּר בָּמָה. מָאן דְּבָעֵי יִשְׁמְעִינָהּ טַבָּאוּת מִן הַהִיא דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וּתְשׁוּבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיי. כָּתוּב וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל וגו׳. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. שֻׁקָּא וְשׁוֹפָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. שֻׁקָּא וְאַלְיָה. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. חֲזֶה וְשׁוֹק. דְּאָמַר רִבִּי לָעְזָר. חֲזֶה וְשׁוֹק לַכֹּהֲנִים בְּבָמָה גְדוֹלָה וְלַבַּעֲלִים בְּבָמָה קְטַנָּה. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. עוֹר הָעוֹלָה לַכֹּהֲנִים בְּבָמָה גְדוֹלָה וְלַבַּעֲלִים בְּבָמָה קְטַנָּה. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. תְּרוּמַת תּוֹדָה לַכֹּהֲנִים בְּבָמָה גְדוֹלָה וְלַבַּעֲלִים בְּבָמָה קְטַנָּה. רִבִּי יֹוחָנָן בָּעֵי. הַלַּיְלָה מָהוּ שֵׁיְּהֵא כָשֵׁר בַּבָּמָה. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר. וְהָכְתִיב וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פּוּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שׁוֹרוֹ וגו׳. וּכְתִיב וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חוֹטִאים לַיִהֹוָה לֶאֱכוֹל עַל הַדָּם וגו׳. הָא כֵיצַד. הַלַּיְלָה לַחוּלִין וְהַיּוֹם לַמּוּקְדָּשִׁין. כַּד שָׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יָפֶה לִימְּדָנוּ רִבִּי לָעְזָר.

HALAKHAH: Rebbi Joḥanan bar Marius understood it from the following: Then Joshua would build an altar for the Eternal, the God of Israel, on Mount Ebal. Not only Mount Ebal, from where Shilo? Samuel took a milk lamb and brought it up totally as elevation offering for the Eternal. Rebbi Abba bar Cahana said, three sins were permitted for Samuel’s sheep: It and its hide, and deficient in time, and he was a Levite. Rebbi Yose said, if about this it implies nothing, since Rebbi Abba bar Cahana said, seven sins were permitted for Gideon’s bull: Disqualified stones, and Asherah wood, and separated, and worshipped, and night, and outsider, and altar prohibition. He who wants may understand it well from that by Rebbi Samuel bar Naḥman: When he returned to Rama, for there was his house, and there he judged Israel, and there he built an altar for the Eternal. It is written, the cook lifted the thigh and what was on it and put before Saul, etc. Rebbi Samuel bar Naḥman said, the thigh and meat. Rebbi Joḥanan said, the thigh and the fat tail. Rebbi Eleazar said, the thigh and the breast, as Rebbi Eleazar said, the thigh and the breast belong to the Cohanim at a public altar but to the owner at a private altar. Rebbi Ze`ira in the name of Rebbi Eleazar: The hide of the elevation sacrifice belongs to the Cohanim at a public altar but to the owner at a private altar. Rebbi Ze`ira in the name of Rav Jeremiah: The contribution of a thanksgiving sacrifice belongs to the Cohanim at a public altar but to the owner at a private altar. Rebbi Joḥanan asked, is the night qualified at a private altar? Rebbi Eleazar answered, is it not written, Saul said, disperse under the people and tell them, every man shall bring to me his ox, etc. And it is written, they told Saul saying, behold the people are sinning against the Eternal by eating on the blood, etc. How is this? The night for profane {slaughter}, and the day for sacrificial. When Rebbi Joḥanan heard this, he said, well did Rebbi Eleazar teach us.

רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי אֵילָעִאי. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. וַיִּטּשׁ מִשְׁכַּן שִׁילֹה. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וַתְּבִיאֵהוּ בֵית יי שִׁלֹה. הָא כֵיצַד. בַּיִת שֶׁלְאֲבָנִים מִלְּמַטָּן וִירִיעוֹת מִלְּמַעֲלָן. וְהִיא הָיְתָה מְנוּחָה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וּבִלְבַד עֲשָׂרָה טְפָחִים כְּבִנְיַין הַבַּיִת. וְהָא תַנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה אוֹהֶל מוֹעֵד נָטוּי כָּךְ אוֹהֶל שֶׁבְּשִׁילֹה נָטּוּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. קְרָסָיו קְרָשָׁיו בְּרִיחָיו וַאֲדָנָיו וְעַמּוּדָיו. וְהָיוֹ הַקְּרָסִים נִרְאִין מִתּוֹכוֹ כְּכוֹכָבִים בָּרָקִיעַ.

Rebbi Phineas in the name of Rebbi Yose ben Rebbi Ila`y. One verse says, he abandoned the dwelling at Shilo, but an other verse says, she brought him to the Eternal’s House at Shilo. How is this? A stone house below and the gobelins on top, and this was “rest.” Rebbi Ze`ira said, a minimum of ten hand-breadths, as in building a house. But was it not stated, just as the Tent of Meeting was erected so was the Tent at Shilo erected? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, its poles, its planks, its latches, its bases, and its columns. Its poles were visible inside like stars in the sky.

רִבִּי חִיָיה רַבָּה אָמַר לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי. אֲנִי שָׁמַעְתִּי מֵאָבִיךָ שֶׁכָּל חוּפּוֹת [שֶׁהָיוּ] לָא הָיוּ אֶלָּא בְתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁלְבִּנְיָמִין. מַה טַעֲמָא. וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן. וְהָא כְתִיב וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר. וַיִּבְחַר בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה. וְכִי בִיהוּדָה בָחַר. אֶלָּא בְחִירָה וּבְחִירָה. מַה בְחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בִּנְיָמִן בִּכְלָל. אַף בְחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר כָאן בִּנְיָמִן בִּכְלָל. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וּרְצוֹן שׁוֹכְנֵי סְנֶה. קֳדָשִׁים הַמְרַצִּין נֶאֱכָלִין בְּחֶלְקוֹ שֶׁלְיוֹסֵף. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּוּמָא דְּצִיפּוֹרִין. כְּרֹאשׁ תּוֹר הָיָה נִכְנַס מִתּוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁלְיוֹסֵף לְתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁלְבִּנְיָמִן וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ נָתוּן עָלָיו. מַה טַעַם. וְנָסַב הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁילֹה. עַד אַיסִכּוּפִּיָּה דְּשִׁילֹה. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וּרְצוֹן שׁוֹכְנֵי סְנֶה. שֶׁשָּׁרַת שְׁכִינָה בְּסַנְאָיו שְׁלְיוֹסֵף.

The Great Rebbi Ḥiyya said to Rebbi Simeon ben Rebbi: I heard from your fathers that all covers [which existed] only were in Benjamin’s part. What is the reason? He rests between his shoulders. But is it not written, He despised the Tent of Joseph and did not choose the tribe of Ephraim, but chose the tribe of Judah. Did he choose Judah? But choosing, choosing. Since choosing there includes Benjamin, so choosing here includes Benjamin. Rebbi Jonah, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: and the pleasure of the Dweller in the senna. Sacral meat given to atonement is consumed in the part of Joseph. Rebbi Eudaimon of Sepphoris said, like vertex of a trapezoid entered from Joseph’s part into Benjamin’s part; on it the altar was situated. What is the reason? The border turned eastward to Taanat-Shilo, up to the door-sill of Shilo. Rebbi Jonah, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: and the pleasure of the Dweller in the senna. That the Divine Presence dwelt in the greatness of Joseph.

רִבִּי לָעְזָר בְּשֶׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מִמָּה שֶׁנֶּאֶכְלוּ קֳדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּכָל הָרוֹאֶה לֹא צָרַךְ הַשּׁוֹנֶה לְהַזְהִיר עַל אֲכִילָתָן אֶלָּא עַל עֲלִיָיתָן. מַה טַעַם. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ. פֶּן תַּעֲלֶה עֲלִיָיתֶיךָ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר מִיָישָׁא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי לָעְזָר. מָהוּ הָרוֹאֶה. שִׁילֹה אוֹ שִׁילֹה וּמִשְׁכַּן שִׁילֹה. אָמַר לֵיהּ. שִׁילֹה וּמִשְׁכַּן שִׁילֹה. כְּגוֹן הָדָא בֵית מָעוֹן. אֶלָּא שֶׁזֶּה מַפְסִיק וְזֶה אֵינוֹ מַפְסִיק.

Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Hoshaia: Since simple sacrifices and Second Tithe were eaten at sight the person who stated the Mishnah did not need to warn about the consumption but about its bringing. What is the reason? Guard yourself, lest you bring your elevation sacrifices, lest you bring what you are obliged to offer. Rebbi Simeon bar Miasha asked before Rebbi Eleazar: What means “at sight”? Shilo or Shiloh and the Sanctuary at Shilo? He told him, Shiloh and the Sanctuary at Shilo, as for example Bet-Maon, only that there is an interruption and here is no interruption.

רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זֶה סִימָן. כָּל זְמַן שֶׁהָאָרוֹן מִבִּפְנִים הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. יָצָא הַבָּמוֹת מוּתָּרוֹת. רִבִּי זְעוּרָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. אֲפִילוּ לְשָׁעָה. כְּגוֹן הַהוּא דְּעֵילִי. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יֹוחָנָן. שָׁם שָׁם. מַה שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. אַף שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מֶעַתָּה אִם אֵין אָרוֹן אֵין פֶּסַח. אָמַר רִבִּי יוֹסִי בֵּירִבִּי בּוּן. אַזְכָּרָה אַזְכָּרָה. מַה אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. אַף אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. וְכֵן הָיָה רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּנוֹב וּבְגִבְעוֹן. נִיחָה כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה גְדוֹלָה. אֵין חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה קְטַנָּה. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. אַף הַצִּיבּוּר אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא מַה שֶׁקָּבַע עָלָיו הַכָּתוּב. סָבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. מִשֶּׁנִּקֵבַּע מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עוֹד לֹא פָסַק.

Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: This is the indication: Any time the Ark is inside, private altars are forbidden; once it left, private altars are permitted. Rebbi Ze`ura asked before Rebbi Yasa: even temporarily, as in the case of Eli? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan, “there”, “there”. Just as in the case of “there” mentioned there private altars are forbidden, so in the case of “there” mentioned here private altars are forbidden. Rebbi Simeon ben Laqish asked before Rebbi Joḥanan, in that case if there is no Ark is there no Pesaḥ? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, “appellation”, “appellation”. Just as in the case of “appellation” mentioned there private altars are forbidden, so in the case of “appellation” mentioned here private altars are forbidden. And so Rebbi Jehudah and Rebbi Simeon were saying, Second Tithe in Nob and Gibeon. One understands Rebbi Jehudah, since Rebbi Jehudah said, purification sacrifice and Pesaḥ for the individual on the public altar, no purification sacrifice and Pesah for the individual on a private altar. Following Rebbi Simeon? Since Rebbi Simeon said, “The community only brings what Scripture fixed for it.” Rebbi Simeon is of the opinion that since when Second Tithe was introduced it was not interrupted.

מְנַיִין שֶׁהַכֹּהֲנִים יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּחַלָּה וּבַתְּרוּמָה וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲשֵׂר שֵׂינִי בַפֶּסַח. תַּלְמוּד לֹומַר תֹּאכְלוּ מַצּוֹת. רִיבָה. יָכוֹל יֵצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן בַּבִּיכּוּרִים. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת. מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּכָל מוֹשָׁב. יָצְאוּ בִּיכּוּרִים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּכָל מוֹשָׁב. הָתִיבוּן. הֲרֵי מַעֲשֵׂר שֵׁינִי הֲרֵי הוּא נֶאֱכָל בְּכָל מוֹשָׁב. רָאוּי הוּא לְהִיפָּדוֹת וּלְהֵיאָכֵל בְּכָל מוֹשָׁב. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָעֵי. מֵעַתָּה הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁינִי טָמֵא כְרִבִּי יְהוּדָה. הוֹאִיל וְאֵינוֹ רָאוּי לְהִיִפָּדוֹת וּלְהֵיאָכֵל בְּכָל מוֹשָׁב אֵין יוֹצְאִין בּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּעֵי. [מֵעַתָּה] חַלַּת עִיסַּת מַעֲשֵׂר שֵׂינִי בִירוּשָׁלִַם. הוֹאִיל וְאֵינָהּ רָאוּיָה לְהִיפָּדוֹת וּלְהֵיאָכֵל בְּכָל מוֹשָׁב אֵין יוֹצְאִין בָּהּ.

From where that the Cohanim may fulfill their obligation with ḥallah or heave, and Israel with Second Tithe on Passover? The verse says, you shall eat mazzot; this adds. Could I think that they may fulfill their obligation with First Fruits? The verse says, in all your dwelling places you shall eat mazzot, mazzah which may be eaten at any dwelling place; this excludes First Fruits which are not eaten at any dwelling place. They objected, but may Second Tithe be eaten at any dwelling place? It may be redeemed and be eaten at any dwelling place. Rebbi Abun bar Ḥiyya asked: What was bought with tithe money and became impure, following Rebbi Jehudah, since it is not subject to being redeemed and eaten at any dwelling place, one may not fulfill one’s obligation with it. Rebbi Simeon ben Laqish asked: Ḥallah from dough made from Second Tithe in Jerusalem, since it is not subject to being redeemed and eaten at any dwelling place, one may not fulfill one’s obligation with it.

יָכוֹל יֵצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן בַּחַלּוֹת תּוֹדָה וּבִרְקִיקֵי נָזִיר. תַּלְמוּד לוֹמַר שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ. מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת כָּל שִׁבְעָה. יָצְאוּ חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין כָּל שִׁבְעָה. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מִמַּה שֶׁנֶּאֶכְלוּ חַלּוֹת תּוֹדָה (וּשְׂעִירֵי) [וּרְקִיקֵי] נָזִיר בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לֹא צָרַךְ הַשּׁוֹנֶה לְהוֹצִיאָן מִמּוֹשָׁב. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁנֶּאֶכְלוּ חַלֹּות תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לֹא צָרַךְ הַשּׁוֹנֶה לְהוֹצִיאָן מִמּוֹשָׁב. נִיחָה חַלּוֹת תּוֹדָה. רְקִיקֵי נָזִיר. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן נְזִירוּת. נְזִירוּת חוֹבָה הִיא. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. תִּיפְתָּר שֶׁקָּרְבָה חַטָּאתוֹ בְשִׁילֹה. עוֹלָתוֹ וּשְׁלָמָיו בְּנוֹב וּבְגִבְעוֹן. רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי עֶזְרָה בְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה. שַׁלְמֵי חֲגִיגָה הַבָּאִים בְּבָמָה כְּשֵׂירִים אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבַּעֲלִים לְשֵׁם חוֹבָה. אֶלָּא כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה גְדוֹלָה. אֵין חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה קְטַנָּה. לֹא אַתְיָא אֶלָּא כְרִבִּי שִׂמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. מִכֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים הוּתַּר הַנָּזִיר בַּיַּיִן וְלִיטַּמֵּא לַמֵּתִים.

I could think that they may fulfill their obligation with flat cakes for a thanksgiving offering and wafers of a nazir. The verse says, seven days you shall eat mazzot; mazzah which may be eaten all seven days. This excludes thanksgiving offering and wafers of a nazir which may not be eaten all seven days. Rebbi Jonah in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: since flat cakes for a thanksgiving offering and (goats) [wafers] of a nazir may be eaten in the entire domain of the Land of Israel, the presenter could not exclude because of “dwelling place”. Rebbi Yose in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: this implies that wafers of a nazir may be eaten in the entire domain of the Land of Israel, the presenter could not exclude because of “dwelling place”. One understands about flat cakes for a thanksgiving offering. But it is not so for wafers of a nazir. Rebbi Joḥanan said, there is no nazir here; nezirut is an obligation. Rebbi Abun bar Cahana said, explain it if his purification offering was presented in Shiloh but his elevation and well-being offerings in Nob or Gibeon. Rebbi Ḥananiah, Rebbi Ezrah asked before Rebbi Mana: Did not the teacher say in the name of Rebbi Yose: Holiday well-being offerings brought at an elevated place are qualified but they are not counted against an obligation of the owner? But it must be for Rebbi Jehudah, as Rebbi Jehudah said, purification and Passover offerings of individuals at a principal elevated place, but no purification and Passover offerings of individuals at a private altar. It only follows Rebbi Simeon, since “Rebbi Simeon said, when one of the bloods was sprinkled, the nazir is permitted to drink wine and to defile himself for the dead.”

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה. נַחֲלָה זוֹ יְרוּשָׁלִַם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְנוּחָה זוֹ יְרוּשָׁלִַם. נַחֲלָה זוֹ שִׁילֹה. מָאן דְּאָמַר. מְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה. כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה. נַחֲלָה זוֹ יְרוּשָׁלִַם. הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי. מָאן דְּאָמַר. נַחֲלָה זוֹ שִׁילֹה. הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר. מְנוּחָה זוֹ יְרוּשָׁלִַם. זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד וגו׳. לְאֶחָד שֶׁעָשָׂה לוֹ חֲבִילָה וְהָיָה נִינֻחַ בָּהּ. כָּךְ בְּאוֹהֶל מוֹעֵד נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. בַּגִּלְגַּל הוּתְּרוּ הַבָּמוֹת. בְּשִׁילֹה נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. בְּנוֹב וּבְגִבְעוֹן הוּתְּרוּ הַבָּמוֹת. בִּירוּשָׁלִַם נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. לַמֶּלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ. אֶל תִּשְׁתֶּה יַיִן לֹא מִטִּבֵּרִיָּא וְלֹא מִקַּיְסָרִין וְלֹא מִצִּיפּוֹרִין. הָא בֵּינְתַיִים מוּתָּר. כָּךְ בְּאוֹהֶל מוֹעֵד עָשׂוּ אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. בַּגִּלְגַּל עָשׂוּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְקוּ. בְּשִׁילֹה עָשׂוּ שְׁלֹשׁ מְאוֹת וְשִׁשִּׁים וְתֵשַׁע. בְּנוֹב וּבְגִבְעוֹן עָשׂוּ חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע. שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְנוֹב וְאַרְבָּעִים וְאַרְבַּע בְּגִבְעוֹן. וּבִירוּשָׁלִַם עָשׂוּ בְּבִנְיָין הָרִאשׁוֹן אַרְבַּע מְאוֹת וָעֶשֶׂר וּבְבִנְיָין הָאַחֲרוֹן אַרְבַּע מְאוֹת וָעֶשְׂרִים. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן.

There are Tannaim who state, rest is Shilo, inheritance is Jerusalem. There are Tannaim who state, rest is Jerusalem, inheritance is Shilo. He who says that rest is Shilo, because up to now you did not come to the rest. Inheritance is Jerusalem, My inheritance is a vulture, a hyena for Me. He who said, inheritance is Shilo, My inheritance like a lion in the forest; rest is Jerusalem, this is My rest forever, etc.; like one who made a bundle and rested with it. At the Tent of Meeting private altars were forbidden. At Gilgal private altars were permitted. At Shilo private altars were forbidden. At Nob and Gibeon private altars were permitted. At Jerusalem private altars were forbidden. {A parable of} a king who said to his slave, drink wine neither from Tiberias, nor from Caesarea, nor from Sepphoris. Therefore from in-between is permitted. So at the Tent of Meeting they spent 39 years. At Gilgal they spent fourteen years, seven when they conquered and seven when they distributed. At Shilo they spent 369 years, at Nob and Gibeon they spent 57, thirteen at Nob and 44 at Gibeon. But in Jerusalem they spent 410 years at the first Temple and 420 at the last Temple, to confirm what has been said, the glory of this last Temple will be greater than that of the first.