מעשר שני ג׳Maaser Sheni 3

Mishnah

משנה: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הַעַל אֶת הַפֵּירוֹת הָאֵלּוּ לִירוּשָׁלֵם לְחַלֵּק אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ הַעֲלֵם שֶׁנֹּאכְלֵם וְשֶׁנִּשְׁתֵּם בִּירוּשָׁלֵם אֲבָל נוֹתְנִין זֶה לַזֶּה מַתְּנַת חִנָּם.

MISHNAH: A person should not say to another: bring this produce to Jerusalem to distribute, but he may say bring it that we shall eat and drink it together, or they may give free gifts to one another.

Halakhah

הלכה: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ כול׳. מַה בֵּין הָאוֹמֵר שֶׁנֹּאכְלֵם וּשֶׁנִּשְׁתֵּם לָאוֹמֵר לְחַלֵּק. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן מֵהִלְכוֹת שֶׁלָּעִימְעוּם הִיא. תַּמָּן תַּנִּינָן הָאוֹמֵר לַפּוֹעֵל הֵא לָךְ אִיסָר זֶה וְלַקֵּט לִי יָרָק הַיּוֹם שְׂכָרוֹ מוּתָּר. לַקֵּט לִי בּוֹ יָרָק הַיּוֹם שְׂכָרוֹ אָסוּר. לָקַח מִן הַנַּחְתּוֹם מִכִּכָּר בְּפוֹנְדִיוֹן לִכְשֶׁיִלְקוֹט יַרְקוֹת שָׂדֶה אָבִיא לָךְ מוּתָּר. לָקַח מִמֶּנּוּ סְתָם לֹא יְשַׁלֵּם לוֹ דְמֵי שְׁבִיעִית שֶׁאֵין פּוֹרְעִין חוֹב מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. מַה בֵּין הָאוֹמֵר לַקֵּט לִי מַה בֵּין הָאוֹמֵר לַקֵּט לִי בּוֹ. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה מֵהִלְכוֹת שֶׁלָּעִימְעוּם הִיא. תַּמָּן תַּנִּינָן שׁוֹאֵל אָדָם מֵחֲבֵירוֹ כַדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ הַלְוֵינִי. מַה בֵּין הָאוֹמֵר הַלְוֵינִי מַה בֵּין הָאוֹמֵר הַשְׁאִילֵינִי. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן מֵהִלְכוֹת שֶׁלָּעִמְעוּם הִיא.

HALAKHAH: “One should not say to another person,” etc. What is the difference between him who says “to distribute” and him who says “that we should eat and drink them?” Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Jonathan, this is one of the practices of obfuscation. There, we have stated: If somebody says to a day-laborer: “Here you have an as and collect vegetables for me today”, these wages are permitted. “For its value collect vegetables for me today”, these wages are forbidden. If somebody bought from the baker a loaf in the value of a dupondius [and says], when I collect vegetables from the field I shall bring to you, that is permitted. If he took from him silently he should not pay with the proceeds of Sabbatical [produce] since one may not pay a debt with proceeds of the Sabbatical. What is the difference between him who says “collect for me” and him who says “for its value collect for me”? Rebbi Yose in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina, this is one of the practices of obfuscation. There, we have stated: “A person may borrow from another pitchers of wine or oil but he should not say: lend me.” What is the difference between him who says “let me borrow” and him who says “lend me”? Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Jonathan, this is one of the practices of obfuscation.

פִּיתָּן רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן עוֹד הִיא מֵהִלְכוֹת שֶׁלָּעִימְעוּם הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קַשְׁיָיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא מַהוּ מֵהִלְכוֹת שֶׁלָּעִימְעוּם הִיא. כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר בְּמָקוֹם שֶׁפַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא פַּת גּוֹיִם אֲסוּרָה וְעִימְעוּם עָלֶיהָ וְהִתִּירוּהָ. אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין פַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא פַּת גּוֹיִם מוּתֶּרֶת וְעִימְעַמּוּ עָלֵיהָ וַאֲסָרוּהָ. אָמַר רִבִּי מָנָא וְיֵשּׁ עִימְעוּם לְאִיסּוּר. וּפַת לֹא כְתַבְשִׁילֵי גוֹיִם הִיא. כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין תַּבְשִׁילֵי יִשְׂרָאֵל מְצוּיִין בְּדִין הוּא שֶׁיְּהוּ תַבְשִׁילֵי גּוֹיִם מוּתָּרִין וְעִימְעַמּוּ עָלֵיהֶן וְאָסְרוּם. אֶלָּא כֵן הוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין פַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא פַּת גּוֹיִם אֲסוּרָה וְעִימְעַמּוּ עָלֵיהָ וְהִתִּירוּהָ מִפְּנֵי חַיֵּי נֶפֶשׁ. רַבָּנִין דְּקַיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא כְדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מַתִּיר וּבִלְבַד מִן הַפְּלָטוֹר. וְלָא עָבְדִינָן כֵּן.

Their bread. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Jonathan: This also belongs to the practices of obfuscation. Rebbi Yose said, I objected before Rebbi Jacob bar Aḥa: Why should it belong to the practices of obfuscation? Do I say that at a place where Jewish bread is available, Gentile bread should be forbidden but they obfuscated about it and permitted it or that at a place where no Jewish bread is available it is logical that Gentile bread should be permitted, but they obfuscated the matter and forbade it. Rebbi Mana said: Does there exist obfuscation for prohibition? Is bread not like Gentile cooking? So we say: At a place where no Jewish cooking is to be found it is logical that Gentile cooking should be permitted, but they obfuscated the matter and forbade it. But so it was: At a place where no Jewish bread is available it is logical that Gentile bread should be forbidden, but they obfuscated the matter and permitted it as a necessity of life. The rabbis of Caesarea in the name of Rebbi Jacob bar Aḥa [hold] with the one who permits, but only from a store. But we do not follow this.

תַּנֵּי לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלֵם הַעַל חָבִית זוֹ שֶּׁלְיַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לְחַלֵּק. אָמַר רִבִּי לָעְזָר דְּרִבִּי יוּדָה וּדְרִבִּי נְחֶמְיָה הִיא. מַה נָן קַיָימִין אִם בָּהוּא דְּאָמַר לֵיהּ הֵא לָךְ הַב לִי. דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. הַב לִי וַאֲנָא יְהַב לָךְ דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. אֶלָּא כִי נָן קַיָימִין בָּהוּא דְּאָמַר לֵיהּ הַב לִי בָּרִיא לִי אֲנָא יְהַב לָךְ. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה אוֹסְרִין שֶׁאֵין יַרְקוֹת שָׂדֶה מְצוּיִין. וְרַבָּנִין מַתִּירִין שֶׁיַּרְקוֹת שָׂדֶה מְצוּיִין.

It was stated: “Rebbi Jehudah and Rebbi Neḥemiah forbid it.” What are we talking about? If about him who says, here you have it, give me [payment], everybody agrees that it is forbidden. If he says, give me and I shall give you, everybody agrees that it is permitted. But it is about one who says, give it to me and it is clear to me [where to find it], I shall bring it to you; Rebbi Jehudah and Rebbi Neḥemiah forbid it because vegetables on the field are rare; but the Sages permit it because vegetables on the field are abundant.

מִשֶּׁהֶעֱלָה אוֹתָן מַהוּ שֶׁיֹּאמַר לוֹ טוֹל חֶלְקָּךְ וַאֲנִי חֶלְקִי. מַהוּ שֶׁיֹּאמַר לוֹ טוֹל חָבִית שֶּׁלְיַיִן זוֹ וְאָנוּ אוֹכְלִין חָבִית שֶׁמֶן שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם. אַף בְּמַעֲשֵׂר בְּהֵמָה כֵן. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַל יְדֵי שֶׁמְּכִירָתוֹ מְיוּחֶדֶת אַתְּ אָמַר מוּתָּר. מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה עַל יְדֵי שֶׁאֵין מְכִירָתוֹ מְיוּחֶדֶת הֲרֵי אַתְּ אָמַר אָסוּר. לֵית פְּשִׁיטָא לָךְ דְּהִיא מוּתָּר. מַהוּ שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַעַל בְּהֵמָה וְחַיָּה זוֹ וְאָנוּ אוֹכְלִם בְּשַׂר שְׁחוּטָה שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם.

After he transported it, may he say take your part and I shall take mine? May he say to him, take this barrel of wine and we shall eat the barrel of oil that is there. Is it similar with animal tithe? Second Tithe, since it has special conditions for a sale you say is forbidden but animal tithe since it has no conditions for a sale you say is permitted. It should not be clear to you that it is permitted. May he ask him, take and transport this domesticated or wild animal, and we shall eat meat from a ritually slaughtered animal there?

Mishnah

משנה: אֵין לוֹקְחִין תְּרוּמָה בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמָעֵט בַּאֲכִילָתוֹ. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אָמַר לָהֶן רִבִּי שִׁמְעוֹן אִם הֵיקֵל בְּזִבְחֵי שְׁלָמִים שֶׁהוּא מֵבִיאָן לִידֵי פִיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא לֹא יָקֵל בִּתְרוּמָה. אָמְרוּ לוֹ מַה לֹא הֵיקֵל בְּזִבְחֵי שְׁלָמִים שֶׁכֵּן מוּתָּרִין לְזָרִים נָקֵל בִּתְרוּמָה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְזָרִים.

MISHNAH: One may not buy heave with tithe money because he would restrict its edibility, but Rebbi Simeon permits. Rebbi Simeon said to them: If He was lenient with well-being sacrifices when that could bring them to be piggul, leftover, or impure, would He not be lenient with heave? They answered him but no, if He was lenient with well-being sacrifices that are permitted to outsiders, can we be lenient with heave which is forbidden to outsiders?

Halakhah

הלכה: תַּנֵּי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי פְסוּל. מַהוּ לִידֵי פְסוּל. אָמַר רִבִּי יוֹנָה שֶׁנִּפְסָל בִּטְבוּל יוֹם. לְאוֹכְלוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶׁהוּא טָמֵא דְּבַר תּוֹרָה. אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶׁהוּא טָהוֹר דְּבַר תּוֹרָה. הֲוֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי פְסוּל.

HALAKHAH: It was stated: “That it should not become unusable.” What is “become unusable”? Rebbi Jonah said, it becomes unusable through a ṭevul-yom. You cannot eat it, for he is impure by the word of the Torah; you cannot for he is pure by the word of the Torah. That means, that it should not become unusable.

מַהוּ מְמָעֵט בַּאֲכִילָתוֹ תְּרוּמָה אֲסוּרָה לְזָרִים. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי מוּתָּר לְזָרִים. תְּרוּמָה אֲסוּרָה בִּטְבוּל יוֹם. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי מוּתָּר בִּטְבוּל יוֹם. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא מְמָעֵט בַּאֲכִילָתוֹ כָּךְ הוּא מְמָעֵט בַּאֲכִילָתָהּ. תְּרוּמָה מוּתֶּרֶת לְאוֹנֵן מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אָסוּר לְאוֹנֵן. תְּרוּמָה אֵינָהּ טְעוּנָה מְחִיצָה. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי טָעוּן מְחִיצָה. אַשְׁכָּח תַּנֵּי מִפּנֵי שֶׁהוּא מְמָעֵט בַּאֲכִילָתוֹ וּבַאֲכִילָתָהּ.

What means “he would restrict its edibility”? Heave is forbidden to outsiders, Second Tithe is permitted to outsiders. Heave is forbidden to a ṭevul-yom, Second Tithe is permitted to a ṭevul-yom. And just as he would restrict its edibility, so he would restrict her edibility. Heave is permitted to the deep mourner, Second Tithe is forbidden to the deep mourner. Heave does not need an enclosure, Second Tithe needs an enclosure. It was found stated: “Because he would restrict its edibility and her edibility”.

תַּנֵּי אֵין לוֹקְחִין שְׁבִיעִית בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּמַחֲלוֹקֶת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. אוֹכְלֵי תְרוּמָה זְרִיזִין הֵן. הָתִיב רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא וְהָא תַנִּינָן נִתְעָרְבוּ בִבְכוֹרוֹת רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִם חֲבוּרַת כֹּהֲנִים יֵאָכֵלוּ. וְתַנִּי עֲלָהּ יֵאָכֵלוּ כְּחָמוּר שֶׁבָּהֶן. אָמַר לֵיהּ אוֹכְלֵי פְסָחִים בִּשְׁעָתָן זְרִיזִין הֵן כְּאוֹכְלֵי תְרוּמָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנִּינָן אֵין צוֹלִין בָּשָׂר בָּצָל וּבֵיצָה אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּצוֹלוּ. וְתַנִּינָן מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח לְתַנּוּר עִם חְשֵׁיכָה.

It was stated: “One does not buy Sabbatical [produce] with tithe money.” Rebbi Yose said, that is a disagreement. Rebbi Jonah said, that is the opinion of everybody. The eaters of heave are careful. Rebbi Ḥananiah objected before Rebbi Mana: Did we not state: “If they were mingled with firstlings, Rebbi Simeon says, if it is a company of Cohanim they should be eaten.” And we have stated on that, they should be eaten following the more stringent rules. He said to him, eaters of the Pesaḥ sacrifice in its time are as careful as the eaters of heave. You should know that this is so since we have stated: “One roasts meat, onion, or egg only that they should be roasted”, but we have stated: “One lowers the Pesaḥ sacrifice into the oven at nightfall.”

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר אֵין מוֹסִיפִין חוֹמֶשׁ אֶלָּא עַל תְּחִילַּת הֶקְדֵּישׁוֹת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר וְתַנֵּי כֵן אִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ מַה בְּהֵמָה טְמֵיאָה מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא תְּחִילַּת הֶקְדֵּשׁ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. אַף כָּל שֶׁהוּא תְּחִילַּת הֶקְדֵּשׁ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִיָיה בַּר יְהוּדָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה שְׁלָמִים שֶׁלְּקָחָן בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר הוּמְמוּ וּפְדָיָין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִיָיה בַּר יְהוּדָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה שְׁלָמִים שֶׁלְּקָחָן מִדְּמֵי פֶסַח הוּמְמוּ וּפְדָיָין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוּדָן חֲדָא צוֹרְכָה וְחֲדָא לֹא צוֹרְכָה. אָמַר רִבִּי מָנָא פֶּסַח צוֹרְכָה שְׁלָמִים לֹא צוֹרְכָה. שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וּפֶסַח מִשְׁתַּנֶּה לְשֵׁם שְׁלָמִים כְּהֶקְדֵּשׁ אֶחָד הוּא אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ.

Rebbi Joshua ben Levi says: One does add a fifth only for the first dedication. Rebbi Eleazar said, this is what has been stated ( Lev. 27:27): “If it is an impure animal, he shall redeem it for its value;” just as an impure animal is special in that it is a first dedication so for anything which is a first dedication he has to add a fifth. Rebbi Samuel bar Ḥiyya bar Jehudah in the name of Rebbi Ḥanina: If well-being sacrificial animals bought with tithe money developed a blemish and one redeemed them, he adds a fifth. Rebbi Samuel bar Ḥiyya bar Jehudah in the name of Rebbi Ḥanina: If well-being sacrificial animals bought with Passover money developed a blemish and one redeemed them, he adds a fifth. Rebbi Yudan said, one is needed and one is not needed. Rebbi Mana said, Passover is needed, well-being sacrifices are not needed. You should not say that since the Pesaḥ sacrifice is changed into well-being sacrifices it is like one dedication, he would not add a fifth.

אָמַר רִבִּי הוּנָא טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן דּוּ אָמַר אֵין הַפֶּסַח עוֹשֶׂה תְמוּרָה וְשׁוֹנֶה. הֵימַר בּוֹ עוֹדֵהוּ פֶסַח. מֵימַר בּוֹ עוֹדֵהוּ שְׁלָמִים. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא וְלֹא דְמוּיֵי הֲוָה רִבִּי מְדַמֶּה לָהּ. רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שְׁלָמִים שֶׁלְּקָחָן בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר הוּמְמוּ וּפְדָיָין עוֹד אֵינָן חוֹזְרִין לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ לְהֵיעָשׂוֹת שֵׁינִי. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי הִילָא תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. חַד אָמַר שְׁלָמִים שֶׁלְּקָחָן בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר פָּקְעָה מֵהֶן קְדוּשַׁת מַעֲשֵׂר. תְּרוּמָה שֶׁלְּקָחָהּ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר לֹא פָקְעָה מִמֶּנָּה [קְדוּשַׁת] מַעֲשֵׂר. מִשְׁנָה שׁוֹבֶרֶת. מֵשִׁיבִין דָּבָר שֶׁפָּקְעָה מִמֶּנּוּ קְדוּשַׁת מַעֲשֵׂר עַל דָּבָר שֶׁלֹּא פָקְעָה מִמֶּנּוּ קְדוּשַׁת מַעֲשֵׂר. וְחָרָנָה אָמַר לֵית הָדָא אָמְרָה מֵשִׁיבִין דָּבָר שֶׁפָּקְעָה מִמֶּנּוּ קְדוּשָׁתוֹ עַל דָּבָר שֶׁלֹּא פָקְעָה מִמֶּנּוּ קְדוּשָׁתוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ (אָבַד עָלַי) טְבִילָה אַחַת.

Rebbi Huna said, the reason of Rebbi Simeon is that he says the pesaḥ sacrifice cannot be substituted; if he substituted a second time it still is a pesaḥ. If he substituted, it is a well-being sacrifice! Rebbi Mana said to him, did my teacher not compare the following? Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, if well-being sacrifices bought with tithe money developed a blemish and he redeemed them, it does not return to its original status to make it a second. Rebbi Zeïra, Rebbi Hila, both in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina, one said if well-being sacrifices were bought with tithe money, the holiness of tithe broke away from them. If heave was bought with tithe money, the holiness of tithe did not break away from it. The Mishnah breaks: Can you object from a case in which the holiness of tithe broke away to a case in which the holiness of tithe did not break away? The other one said, this does not mean one objects from a case in which its holiness broke away to a case in which its holiness did not break away; he says to him, it is one immersion.

Mishnah

משנה: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ מָעוֹת בִּירוּשָׁלֵם וְצָרִיךְ לָהֶם וְלַחֲבֵירוֹ פֵּירוֹת אוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ הֲרֵי הַמָּעוֹת הַלָּלוּ מְחוּלָּלִים עַל פֵּירוֹתֶיךָ נִמְצָא זֶה אוֹכֵל פֵּירוֹתָיו בְּטָהֳרָה. וְהַלָּהּ עוֹשֶׂה צוֹרְכוֹ בְּמָעוֹתָיו. וְלֹא יֹאמַר כֵּן לְעַם הָאָרֶץ אֶלָּא בִדְמַאי. פֵּירוֹת בִּירוּשָׁלֵם וּמָעוֹת בִּמְדִינָה אוֹמֵר הֲרֵי הַמָּעוֹת הָהֵם מְחוּלָּלִין עַל פֵּירוֹת הָאֵלּוּ. מָעוֹת בִּירוּשָׁלֵם וּפֵירוֹת בִּמְדִינָה אוֹמֵר הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ מְחוּלָּלִין עַל פֵּירוֹת הָהֵם וּבִלְבַד שֶׁיֵּעָלוּ הַפֵּירוֹת וְיֵאָכְלוּ בִירוּשָׁלֵם. מָעוֹת נִכְנָסוֹת לִירוּשָׁלֵם וְיוֹצְאוֹת. פֵּירוֹת נִכְנָסִין וְאֵינָן יוֹצְאִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הַפֵּירוֹת נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין. פֵּירוֹת שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְעָבְרוּ בְּתוֹךְ יִרוּשָׁלַיִם. יַחֲזוֹר מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלָּהֶן וְיֵאָכֵל בִּירוּשָׁלֵם. וּשֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן סַלֵּי עֲנָבִים לְגַת. וְסַלֵּי תְאֵינִים לְמוּקְצֶה. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים מַעֲשֵׂר שֵׁינִי יַעֲלֶה וְיֵאָכֵל בִּירוּשָׁלֵם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל בְּכָל מָקוֹם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי יוֹסֵי לֹא נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל עַל פֵּירוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן שֶׁיִיפָּדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלָּהֶן וְיֵאָכֵל בְּכָל מָקוֹם. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ עַל פֵּירוֹת שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים יַחֲזוֹר מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלָּהֶן וְיֵאָכֵל בִּירוּשָׁלֵם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יִיפָּדֶה וְיֵאָכֵל בְּכָל מָקוֹם. וְהַדְּמַאי נִכְנַס וְיוֹצֵא וְנִפְדֶּה.

MISHNAH: If somebody had coins in Jerusalem and his friend had produce, he says to his friend, these coins are exchanged for your produce. That one has to eat his produce in purity but he can use his coins for his needs. But one should not say this to a vulgar unless they were from demay. Produce in Jerusalem and coins in the countryside, he says these coins are exchanged for that produce. Coins in Jerusalem and produce in the countryside, he says that produce is exchanged for these coins; then the produce must be brought to and eaten in Jerusalem. [Tithe] money enters Jerusalem and leaves; [tithe] produce enters but does not leave. Rabban Simeon ben Gamliel says, even produce enters and leaves. If fully processed produce was transported through Jerusalem, its Second Tithe should be brought back and eaten in Jerusalem. If the produce was not fully processed, the baskets of grapes are for the wine-press, and baskets of figs for the muqẓeh. The House of Shammai say, the Second Tithe should be brought up and eaten in Jerusalem. But the House of Hillel say, it may be redeemed and eaten anywhere. Rebbi Simeon ben Jehudah said in the name of Rebbi Yose, the House of Shammai and the House of Hillel did not disagree about produce which was not fully processed, that its Second Tithe may be redeemed and eaten anywhere. Where did they disagree? About fully processed produce, where the House of Shammay said, its Second Tithe should be brought back and eaten in Jerusalem, but the House of Hillel said, it may be redeemed and eaten anywhere. Demay enters, leaves, and may be redeemed.

Halakhah

הלכה: אֲבָל לֹא יֹאמַר כֵּן לְעַם הָאָרֶץ אֶלָּא בִדְמַיי. הָא בְּוַדַּאי לֹא שֶׁאֵין מוֹסְרִין וַדַּאי לְעַם הָאָרֶץ.

HALAKHAH: “But one should not say this to a vulgar unless they were from demay”; therefore, not if it is certain since one does not deliver certain [tithe] to a vulgar.

כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עִיסָּה וְלַחֲזוֹר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עִיסָּה וְלַחֲזוֹר.

To make a dough and return it, to make a dough and return it.

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר זֹאת אוֹמֶרֶת יְרוּשָׁלֵם עָשׂוּ אוֹתָהּ כַּחֲצַר בֵּית שְׁמִירָה. מַה חֲצַר בֵּית שְׁמִירָה טוֹבֶלֶת אַף זוֹ טוֹבֶלֶת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בְּדִין הוּא הָיָה אֲפִילוּ בָּתִּים שֶׁשָּׁם לֹא יַטְבִּילוּ שֶׁהֵן שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא זֹאת אוֹמֶרֶת יְרוּשָׁלֵם עָשׂוּ אוֹתָהּ כַּחֲצַר בֵּית שְׁמִירָה מַה חֲצַר בֵּית שְׁמִירָה תוֹפֶסֶת אַף זוֹ תוֹפֶסֶת. אָמַר רִבִּי הָדָא אָמְרָה כְּרִי שֶׁהוּא טָבוּל לָרִאשוֹן וּלְשֵׁינִי אִם הִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם שֵׁינִי לוֹקֶה. הָתִיב רִבִּי מָנָא. וְהָתַנִּינָן בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים יַחֲזוֹר מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלָּהֶן וְיֵאָכֵל בִּירוּשָׁלֵם. אִית לָךְ מֵימַר עַל דְּבֵית שַׁמַּי לוֹקֶה. אֶלָּא חוֹמֶר הוּא בִּמְחִיצוֹת. אוֹף הָכָא חוֹמֶר הוּא בִּמְחִיצוֹת.

Rebbi Simeon ben Laqish said, this means they made Jerusalem like a secure courtyard. Just as a secure courtyard induces ṭevel, this also induces ṭevel. Rebbi Jonah said, it would have been logical that even its houses would not induce ṭevel since they are property of all of Israel. But it means they made Jerusalem like a secure courtyard. Just as a secure courtyard grabs, so this grabs. Rebbi [Jonah] said, this means if a heap was ṭevel for First and Second [Tithes] and he was warned [only] about the Second he is whipped. Rebbi Mana objected: Did we not state, the House of Shammai say, the Second Tithe should return and be eaten in Jerusalem? Can you say that he is whipped according to the House of Shammai? But enclosures are more important; here also, enclosures are more important.

רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי הִפְרִישׁ עָלָיו שֵׁינִי מִמָּקוֹם אַחֵר נִפְטָר אוֹ כְבָר תְּפָשָׂתוֹ מְחִיצָה. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי עָשָׂה כוּלּוֹ שֵׁינִי לְמָקוֹם אֶחָד כּוּלּוֹ נִתְפָּשׂ אוֹ לֹא נִתְפָּשׂ אֶלָּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ.

Rebbi Zeïra asked: If he separated Second Tithe for it from another place, is it freed or was it already grabbed by the enclosure? Rebbi Jonah asked: If he made all of it Second Tithe for some place, is all of it taken or only one tenth of what is in it?

הָא סַלֵּי תְאֵנִים לַאֲכִילָה וְסַלֵּי עֲנָבִים לַאֲכִילָה גְּמַר מְלָאכָה הֵן.

Therefore, baskets of table figs and baskets of table grapes are end of processing.

אָמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּי אֵין אַתֶּם מוֹדִין לָנוּ בְּפֵירוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן שֶׁיִּיפָדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלָּהֶן וְיֵיאָכֵל בְּכָל מָקוֹם. אַף פֵּירוֹת שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן כֵּן. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי לֹא. אִם אָמַרְתֶּם בְּפֵירוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַבְקִירָן וּלְפוֹטְרָן מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. תֹּאמְרוּ בְּפֵירוֹת שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְקִירָן וּלְפוֹטְרָן מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל אַף פֵּירוֹת שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן יָכוֹל הוּא לְהַבְקִירָן וּלְפוֹטְרָן מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. וְכִי סַלֵּי תְאֵנִים וַעֲנָבִים לַאֲכִילָה שֶׁמָּא אֵין יָכוֹל לְהַבְקִירָן לְפֹטְרוֹ מִן מַעֲשֵׂר. הָדָא אָמַרֹ סַלֵּי תְאֵנִים לַאֲכִילָה וְסַלֵּי עֲנָבִים לַאֲכִילָה גְּמַר מְלָאכָה הֵן. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי לֹא. אִם אָמַרְתֶּם בְּפֵירוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן שֵׁינִי מִמָּקוֹם אַחֵר. תֹּאמְרוּ בְּפֵירוֹת שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן שֵׁינִי מִמָּקוֹם אַחֵר. הָדָא פָשְׁטָא שְׁאֵילָה.

“The House of Hillel said to the House of Shammai: Do you not agree with us that Second Tithe of not fully processed produce may be redeemed and eaten anywhere? Also with fully processed produce it is the same. The House of Shammai answered them: No. If you say this about not fully processed produce which one may abandon and thereby free from tithes, what can you say about fully processed produce which one cannot abandon and thereby free from tithes. The House of Hillel replied to them: Even fully processed produce one may abandon and thereby free from tithes; are not baskets of eating figs or grapes fully processed?” This proves that baskets of table figs and baskets of table grapes are end of processing. “The House of Shammai answered them: No. If you say this about not fully processed produce for which one may take Second Tithe from another place, what can you say about fully processed produce for which one cannot take Second Tithe from another place!” This answers the question simply.

אָמַר רִבִּי זְעִירָא רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עָלוּ לִירוּשָׁלֵם נִתְמַנּוּ לָהֶן פֵּירוֹת וּבִיקְשׁוּ לִפְדּוֹתָן בִּגְבוּלִין. אָמַר לוֹן חַד סַבָּא אֲבוּכוֹן לָא הֲווֹן עָבְדִין כֵּן אֶלָּא מַפְקָ(ר)ן חוּץ לַחוֹמָה וּפוֹדִין אוֹתָן שָׁם. סַבְתָּא הֲוָות סָבְרָה מֵימַר רוֹאִין אֶת הַמְּחִיצוֹת כִּילּוּ עוֹלוֹת. וְאִילֵּין רַבָּנִין הֲווֹן סָבְרִין מֵימַר אֵין רוֹאִין אֶת הַמְּחִיצוֹת כִּילּוּ עוֹלוֹת. סַבְתָּא הֲוָות סָבְרָה מֵימוֹר כְּרִבִּי לִיעֶזֶר וְאִילֵּין רַבָּנִין סָבְרִין מֵימוֹר כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רִבִּי פִינְחָס מְסָאֵב לָהּ וּפָדֵי לָהּ דּוּ חָשַׁשׁ לְדֵין וּלְדֵין.

Rebbi Zeïra said: Rebbi Ḥanina, Rebbi Jonathan, and Rebbi Joshua ben Levi ascended to Jerusalem. There happened to be produce for them; they wanted to redeem it in the countryside. An old woman told them, your forefathers did not do that but took it outside of the wall and redeemed it there. The old woman thought one considers the enclosures as if they were risen; those rabbis thought one does not consider the enclosures as if they were risen. The old woman held with Rebbi Eliezer; those rabbis held with Rebbi Joshua. Rebbi Phineas made it impure and redeemed it; he took both into consideration.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. אָמַר רִבִּי זְעִירָה וּבִלְבַד בְּפֵירוֹת שֶׁהֵן טְבוּלִין לִדְמַיי. הָא דְּמַי עַצְמוֹ כְּבָר תְּפָשָׂתוֹ מְחִיצָה.

Rebbi Jacob bar Idi and Rebbi Joshua ben Levi, practice follows the student. Rebbi Zeïra said, only for produce which is ṭevel as demai. But [tithe of] demai itself is already grabbed by the enclosure.

Mishnah

משנה: אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּפְנִים וְנוֹטֶה לַחוּץ אוֹ עוֹמֵד לַחוּץ וְנוֹטֶה לִפְנִים מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלִפְנִים כְּלִפְנִים. מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ כְּלַחוּץ. בָּתֵּי הַבַּדִּים שֶׁפִּתְחֵיהֶן לִפְנִים וַחֲלָלָן לַחוּץ אוֹ שֶׁפִּתְחֵיהֶן לַחוּץ וַחֲלָלָן לִפְנִים בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הַכֹּל כְּלִפְנִים וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלִפְנִים כְּלִפְנִים מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ לַחוּץ. הַלְּשָׁכוֹת בְּנוּיוֹת בַּקּוֹדֶשׁ וּפְתוּחוֹת לַחוֹל תּוֹכָן חוֹל וְגַגּוֹתֵיהֶן קוֹדֶשׁ בְּנוּיוֹת בַּחוֹל וּפְתוּחוֹת לַקּוֹדֶשׁ תּוֹכָן קוֹדֶשׁ וְגַגּוֹתֵיהֶן חוֹל. בְּנוּיוֹת בַּקּוֹדֶשׁ וּבַחוֹל וּפְתוּחוֹת לַקּוֹדֶשׁ וְלַחוֹל תּוֹכָן וְגַגּוֹתֵיהֶן כְּנֶגֶד הַקּוֹדֶשׁ וְלַקּוֹדֶשׁ קוֹדֶשׁ. כְּנֶגֶד הַחוֹל וְלַחוֹל חוֹל.

MISHNAH: A tree which stands inside and [its crown] extends outside, or stands outside and extends inside, what is above the wall and inside is like inside, above the wall and outside is like outside. Oil presses whose entrances are inside but their space extends to the outside or whose entrances are outside but their space extends to the inside, the House of Shammai say it is all counted as inside, but the House of Hillel say what is under the wall and inside is like inside, under the wall and outside is like outside. If chambers are built in the holy precinct and open to the profane domain, their insides are profane but their roofs holy. If they are built in the profane domain but open to the holy precinct, their insides are holy but their roofs profane. If they are built in the holy and the profane and open both to the holy and the profane, their insides and their roofs, over the holy and in direction of the holy they are holy, over the profane and in direction of the profane they are profane.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי לָעְזָר לַחוֹמָרִין. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי מַהוּ לַחוֹמָרִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָדָא דְתַנִּינָן תַּמָּן בָּתֵּי הַבַּדִּין שֶׁפִּתְחֵיהֶן לִפְנִים וַחֲלָלָן לַחוּץ מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלִפְנִים כְּלִפְנִים. מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ כִּלְחוּץ. אֵין שׁוֹחֲטִין שָׁם קֳדָשִׁים קַלִּין כְּלִפְנִים וְלֹא פּוֹדִין שָׁם מַעֲשֵׂר שֵׁינִי כִּלְּחוּץ. אִין פִּתְחֵיהֶן לַחוּץ וַחֲלָלָן לִפְנִים מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ כִּלְּחוּץ. מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלִפְנִים אֵין שׁוֹחֲטִין שָׁם קֳדָשִׁים קַלִּים כְּלִפְנִים וְלֹא פוֹדִין שָׁם מַעֲשֵׂר שֵׁינִי כִּלְחוּץ.

HALAKHAH: Rebbi Eleazar said, for restriction. Rebbi Yose asked, what means “for restriction”? Rebbi Jonah said, that is what we have stated there: “Oil presses whose doors are open inside but which extend to the outside, under the wall and inside is like inside, under the wall and outside is like outside. One does not slaughter there simple sacrifices as one would inside and one does not redeem Second Tithe as outside. If their doors are open outside but extend to the inside, under the wall and outside is like outside, under the wall and inside, one does not slaughter there simple sacrifices as one would inside and one does not redeem Second Tithe as outside.”

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא כֵּינִי מַתְנִיתָא תּוֹכָן קוֹדֶשׁ וְגַגּוֹתֵיהֶן (חוֹל) מִכְּנֶגֶד הַקּוֹדֶשׁ וְלַקּוֹדֶשׁ כִּלְקוֹדֶשׁ מִכְּנֶגֶד הַחוֹל וְלַחוֹל חוֹל. בְּנוּיוֹת בַּקּוֹדֶשׁ וּפְתוּחוֹת לַקּוֹדֶשׁ וְלַחוֹל תּוֹכָן קוֹדֶשׁ. בְּנוּיוֹת בַּחוֹל וּפְתוּחוֹת לַקּוֹדֶשׁ וְלַחוֹל תּוֹכָן חוֹל. הֵן דְּאַתְּ אָמַר תּוֹכָן קוֹדֶשׁ אוֹכְלִין שָׁם קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים וְשׁוֹחֲטִין שָׁם קֳדָשִׁים קַלִּין וְטָמֵא שֶׁנִּכְנַס לְשָׁם חַיָיב.

Rebbi Jacob bar Aḥa said, so is the Mishnah: “Their insides are holy and their roofs (are profane), over the holy and in the direction of the holy they are holy, over the profane and in direction of the profane they are profane.” “Built in the holy but open to the holy and the profane, the inside is holy. Built in the profane but open to the holy and the profane, the inside is profane. There, where you say the inside is holy one eats most holy sacrifices, slaughters simple holy sacrifices and the impure who enters is guilty.”

רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב אֵין לוֹקִין אֶלָּא עַל אוֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וְשֶׁבַע וְעַל רוֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. וְהָתַנֵּי לִשְׁכָּה שֶׁהִיא בְנוּיָה בְּשִׁיווּי חוֹמַת הָעֲזָרָה אוֹכְלִין שָׁם קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים וְשׁוֹחֲטִין שָׁם קֳדָשִׁים קַלִּים וְטָמֵא שֶׁנִּכְנַס לְשָׁם פָּטוּר. תִּיפְתָּר כְּהָדָא תַנַּיָיא דְתַנֵּי אָמַר רִבִּי יוֹסֵי זוֹ מִשְׁנַת רִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים הִבְדִּילוּ הַּכָּל הַלְּשָׁכוֹת וְכָל הַלְּשָׁכוֹת הוֹלְכִין אַחַר פִּתְחֵיהֶן.

Rav Jehudah in the name of Rav: One whips only for 187 length by 135 width. But did we not state: In a chamber built flush with the wall of the Temple courtyard one eats most holy sacrifices, slaughters simple holy sacrifices, but an impure person who enters there cannot be punished. Explain it following the Tanna who stated: “Rebbi Yose said, these are the words of Rebbi Aqiba. But the Sages say, they classified the chambers and all chambers follow their openings.”

Mishnah

משנה: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלֵם וְנִיטְמָא בֵּין שֶׁנִּיטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה בֵּין שֶׁנִּיטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים הַכֹּל יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל בִּפְנִים. חוּץ מִשֶּׁנִּיטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה בַּחוּץ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הַכֹּל יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל בַּחוּץ חוּץ מִשֶּׁנִּיטְמָא בִּוְולַד הַטּוּמְאָה בִּפְנִים.

MISHNAH: Second Tithe which entered Jerusalem and became impure, whether from original impurity or from derivative impurity, inside [the city] or outside, the House of Shammai say, all should be redeemed and eaten inside except what became impure from original impurity outside. But the House of Hillel say, all should be redeemed and may be eaten outside except what became impure from derivative impurity inside.

Halakhah

הלכה: כְּתִיב כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵיתוֹ מַה נָן קַיָימִין אִם בְּרִיחוּק מָקוֹם כְּבָר כְּתִיב כִּי יִרְבֶּה מִמְּךָ. אִם בְּקֵירוּב מָקוֹם כְּבָר כְּתִיב וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף. אֶלָּא מַהוּ לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ לֹא תוּכַל לִפְדּוֹתוֹ וּכְתִיב וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף.

HALAKHAH: It is written ( Deut. 14:24): “For you will be unable to take it.” Where do we hold? If far from the Place, it already is written: “If [the distance] will be too much for you.” If near the Place, it already is written ( Deut. 14:26): “You shall spend the money.” What does it mean “for you will be unable to take it”? You cannot redeem it, and it is written: “You shall spend the money.”

תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא אָמַר אַב הַַטּוּמְאָה דְּבַר תּוֹרָה וְולַד הַטּוּמְאָה מִדִּבְרֵיהֶן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בֵּין זֶה בֵין זֶה דְּבַר תּוֹרָה. וְקַשְׁיָא דְּבֵית שַׁמַּי עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים הַכֹּל יִיפָּדֶה וְיֵאָכֵל בִּפְנִים חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה בַּחוּץ. מִה בֵּין וְולַד טוּמְאָה בַּחוּץ וּבֵין אַב הַטּוּמְאָה בַּחוּץ זֶה וְזֶה דְּבַר תּוֹרָה הוּא. וַאֲפִילוּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל לֹא מַקְשִׁיָיא. דְּבֵית הִלֵּל אָמְרִין הַכֹּל יִיפָּדֶה וְיֵאָכֵל בַּחוּץ חוּץ שֶׁנִּיטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה בִּפְנִים. מָה בֵּין וְולַד הַטּוּמְאָה בִּפְנִים מָה בֵין אַב הַטּוּמְאָה בִּפְנִים זֶה וְזֶה לֹא דְּבַר תּוֹרָה הוּא. לֹא הֲוֵי בָּהּ רַבָּנִין אֶלָּא עַל דְּבַר קַפָּרָא.

It was stated: Bar Qappara said, “original impurity” is biblical, “derivative impurity” rabbinic. Rebbi Joḥanan said, in both cases it is biblical. The House of Shammai are difficult for Rebbi Joḥanan: “The House of Shammai say, all should be redeemed and eaten inside except what became impure from original impurity outside;” what is the difference between original impurity outside and derivative impurity outside; are not both biblical? Are the words of the House of Hillel not also difficult? “The House of Hillel say, all should be redeemed and may be eaten outside except what became impure from derivative impurity inside”; what is the difference between original impurity inside and derivative impurity inside; are not both biblical? The rabbis discuss only that from Bar Qappara.

וְקַשְׁיָא דְּבַר קַפָּרָא עַל דְּבֵית שַׁמַּי דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים הַכֹּל יִיפָּדֶה וְיֵאָכֵל בִּפְנִים חוּץ מִשֶּׁנִּיטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה בַּחוּץ. מָה בֵּין אַב הַטּוּמְאָה לִוְולַד הַטּוּמְאָה בֵּין בַּחוּץ בֵּין בִּפְנִים. זֶה וְזֶה לֹא דְּבַר תּוֹרָה הוּא. שֶׁלֹּא אוֹמְרִים אֵינוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי נִכְנַס וְיוֹצֵא. מֵעַתָּה לֹא יִיפָּדֶה שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים אֵינוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי נִכְנַס לִירוּשָׁלֵם וְנִפְדָּה. בְּשָׁעָה שֶׁנִּיטְמְאוּ בִּפְנִים מְחִיצָה תוֹפָסָתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּיטְמָא בַּחוּץ אֵין מְחִיצָה תוֹפָסָתוֹ. וַאֲפִילוּ עַל דִּבֵית הִלֵּל לֵית הוּא מַקְשִׁיָיא. דְּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הַכֹּל יִיפָּדֶה וְיֵאָכֵל בַּחוּץ חוּץ מִשֶּׁנִּיטְמָא בִּוְולַד הַטּוּמְאָה בִּפְנִים. מַה בֵּין וְולַד הַטּוּמְאָה בֵּין בַּחוּץ בֵּין בִּפְנִים זֶה וְזֶה לֹא מִדִּבְרֵיהֶן הוּא. בְּשֶׁהִכְנִיסָן עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִתְפָּשֶׂנּוּ מְחִיצָה.

It is difficult, according to Bar Qappara for the House of Shammai, since “the House of Shammai say, all should be redeemed and eaten inside except what became impure from original impurity outside;” what is the difference between derivative impurity and original impurity; what is the difference between outside and inside, are not both biblical? That one should not say, is that not Second Tithe which enters and leaves? If it is so, it should not be redeemed, so that one should not say, is that not Second Tithe which enters Jerusalem and is redeemed? If it became impure inside, the enclosure had grabbed it; if it became impure outside, the enclosure never grabbed it. And is it not difficult even for the House of Hillel? For “the House of Hillel say, all should be redeemed and may be eaten outside except what became impure from derivative impurity inside”; what is the difference for derivative impurity between outside and inside; are not both rabbinic? When he brought it inside it was on condition it should not be “grabbed” by the enclosure.

אָמַר רִבִּי זְעִירָה הָדָא אָמְרָה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי טָהוֹר שֶׁהִכְנִיסוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִתְפְּשֶֹנּוּ מְחִיצוֹת אֵין מְחִיצָה תוֹפָסָתוֹ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי טָהוֹר דְּבַר תּוֹרָה וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אֶלָּא כֵינִי עָבַר וּפָדָה פָּדוּי.

Rebbi Zeïra said, this means pure Second Tithe which he brought inside on condition that the enclosure not “grab” it, the enclosure does not “grab” it. Rebbi Jonah asked, it is pure and you say so? But it must be: If he transgressed and redeemed it, it is redeemed.

רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמִיָּא בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי נִטְמָא חוּץ לִירוּשָׁלֵם וְנִכְנַס לֹא יֵצֵא שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין רָאִינוּ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי נִכְנַס לִירוּשָׁלֵם וְיוֹצֵא. קוֹל יוֹצֵא לְיוֹצֵא. וְאֵֵין קוֹל יוֹצֵא לְפָדוּי.

Rebbi Jacob the Southerner asked before Rebbi Yose: If it became impure outside of Jerusalem and was brought inside, it should not leave lest one say, we saw Second Tithe entering Jerusalem and leaving? Leaving is publicized, redemption is not publicized.

רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא נִטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה וּפְדָיוֹ וְחָזַר וְנִיטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה. נֹאמַר אִם הָיוּ הַמָּעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת קַיָימוֹת מְחַלֵּל עֲלֵיהֶן וְאִם לָאו אֵינוֹ מְחַלֵּל עֲלֵיהֶן. וְאֵין לוֹקִין לֹא עַל הַמָּעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְלֹא עַל הַמָּעוֹת הַשְּׁנִיּוֹת. רִבִּי יוֹנָה בָעֵי אַף לְלוֹקֵחַ כֵּן. אָמַר רִבִּי מָנָא מְחִיצָה תוֹפֶסֶת וְהַלּוֹקֵחַ תוֹפֵס. כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְחִיצָתָהּ כָּךְ נֶאֱמַר בְּלוֹקֵחַ.

Rebbi Ḥiyya bar Ada inquired before Rebbi Mana: If it became impure by derivative impurity and he redeemed it, then it became impure in original impurity; do we say that if the original money is still there he redeems with it, otherwise he cannot redeem with it, and one is whipped neither for the first nor the second monies? Rebbi Jonah asked, is it the same for him who buys? Rebbi Mana said, the enclosure “grabs” and the buyer “grabs”. What was said for the enclosure was said for the buyer.

Mishnah

משנה: הַלּוּקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁנִּיטְמָא יִיפָּדֶה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יִיקָּבֶר. אָמְרוּ לֹו לְרִבִּי יְהוּדָה מָה אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַצְמוֹ שֶׁנִּטְמָא הֲרֵי זֶה נִפְדֶּה. הַלּוּקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁנִּיטְמָא אֵינוֹ דִין שֶׁיִיפָּדֶה. אָמַר לָהֶן לֹא אִם אָמַרְתֶּם בְּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַצְמוֹ שֶׁכֵּן הוּא נִפְדֶּה בְּטָהוֹר וּבְרִחוּק מָקוֹם תֹּאמְרוּ בְּלָקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁאֵינוֹ נִפְדֶּה בְּטָהוֹר וּבְרִיחוּק מָקוֹם. צְּבִי שֶׁלְּקָחוֹ בְכֶסֶף מַעֲשֵׂר וּמֵת יִיקָּבֵר עַל יְדֵי עוֹרוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יִיפָּדֶה. לְקָחוֹ חַי וּשְׁחָטוֹ וְנִטְמָא יִיפָּדֶה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִיקָּבֵר. לְקָחוֹ שָָׁחוּט וְנִטְמָא הֲרֵי הוּא לֹו כְפֵירוֹת. הַמַּשְׁאִיל קַנְקַן לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי אַף עַל פִּי שֶׁגָּפָן לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר. זָלַף לְתוֹכָן סְתָם עַד שֶׁלֹּא גָפָן לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר מִשֶּׁגָּפָן קָנָה מַעֲשֵׂר. עַד שֶׁלֹּא גָפָן עוֹלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה. מִשֶּׁגָּפָן מְקַדְּשׁוֹת כָּל שֶׁהֵן. עַד שֶׁלֹּא גָפָן תּוֹרֵם מֵאַחַת עַל הַכֹּל מִשֶּׁגָּפָן תּוֹרֵם מִכָּל אַחַת וְאַחַת. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים מְפַתֵּחַ וּמְעָרֶה לְגַת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְפַתֵּחַ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְעָרוֹת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִימָּכֵר סְתוּמוֹת אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִמָּכֵר פְּתוּחוֹת לֹא יָצָא הַקַּנְקַן לְחוּלִין. וְאִם רָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ לִמְכּוֹר בְּמִידָּה יָצָא הַקַּנְקַן לְחוּלִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חָבִית זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ חוּץ מִקַּנְקַנֶּיהָ יָצָא הַקַּנְקַן לְחוּלִין.

MISHNAH: If what was bought with tithe money became impure, it should be redeemed. Rebbi Jehudah says, it should be buried. They said to Rebbi Jehudah, if original Second Tithe which became impure is redeemed, what was bought with tithe money and became impure certainly should be redeemed. He said to them, no! If you said about original Second Tithe, which can be redeemed when it is pure and far from the Place, can you say the same about what was bought with tithe money which cannot be redeemed when it is pure and far from the Place? If a deer bought with tithe money died, it should be buried in its hide. Rebbi Simeon says, it should be redeemed. If he bought it alive and slaughtered it, if it became impure it should be redeemed. Rebbi Yose said, it should be buried. If he bought it slaughtered and it became impure, he treats it following the rules of produce. If somebody lends flasks for Second Tithe, even if he closed the top with clay, tithe did not acquire it. If he filled them without saying anything, before he closed the top with clay, tithe did not acquire it; after he closed the top with clay, tithe acquired it. Before he closed the top with clay, one may lift by 101, after he closed the top with clay any one sanctifies. Before he closed the top with clay, he gives heave from one for all, after he closed the top with clay he has to give heave from each single one. The House of Shammai say, he opens and pours into a vat, but the House of Hillel say, he opens and does not have to pour. Where has this been said? At a place where usually one sells sealed, but at a place where usually one sells open, the flask did not become profane. However, if he is meticulous to sell by volume, the flask did become profane. Rebbi Simeon said, also if somebody says to another person, I am selling to you this amphora except its flask, the flask became profane.

Halakhah

הלכה: מַה טַעְמָא דְּרִבִּי יוּדָה. כֶּסֶף רִאשׁוֹן וְלֹא כֶסֶף שֵׁינִי. אֶלָּא מִן מָה דְּאִינּוּן מֵתִיבִין לֵיהּ מִקַּל וָחוֹמֵר הוּא מוֹתִיב לוֹן מִקַּל וָחוֹמֵר.

HALAKHAH: What is the reason of Rebbi Jehudah? The first money, not second money. Only because they objected to him by an argument de minore ad majus, he answered in terms of an argument de minore ad majus.

רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן צְבִי עָשׂוּ כְקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת לִטְעוֹן הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה.

Rebbi Yose in the name of Rebbi Joḥanan: They treated deer like dedications for the upkeep of the Temple to require standing and appraisal.

רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה בְהֵמָה טְמֵיאָה מַהוּ שֶׁתִּיטְעַן עֲֲֲמָדָה וְהַעֲרָכָה. אָמַר לֵיהּ אִילוּלֵי דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן חַיָּה טְהוֹרָה אֵינָהּ טְעוּנָה עֲמָדָה וְהַעֲרָכָה בְּהֵמָה טְמֵיאָה לֹא. אָמַר רִבִּי הִילָא וְתַנֵּי כֵן וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ. מַה בְּהֵמָה טְמֵיאָה מְיוּחֶדֶת שֶׁשָּׁוָה שְׁעַת פִּדְיוֹנָהּ לִשְׁעַת הֶקְדֵּישָׁהּ. אַף אֲנִי אַרְבֶּה אֶת הַמֵּיתָה שֶׁשָּׁוָה שְׁעַת פִּדְיוֹנָהּ לִשְׁעַת הֶקְדֵּישָׁהּ. וּמוֹצִיא אֶת שֶׁאָמַר הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ וּמֵיתָה שֶׁלֹּא שָׁוָות שְׁעַת פִּדְיוֹנָהּ לִשְׁעַת הֶקְדֵּישָׁהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן חֲמוֹר מוֹעֲלִין בָּהּ וּבַחֲלָבָּהּ. וְחָלָב לָאו כְּמֵיתָה הִיא. וְכָל שֶׁהוּא טָעוּן פִּדְיוֹן מוֹעֲלִין בּוֹ. אִין תִּיפְתְּרִינֵיהּ לְשֵׁם הִילְכֹת מִיתָה לֹא יָכִיל דְּתַנִינָן חֲמוֹר. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא תִּיפְתָּר כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת אֵין טְעוּנִין עֲמָדָה וְהַעֲרָכָה. אָמַר לֵיהּ אִין כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן לָמָּה לִי חֲמוֹר אֲפִילוּ שְׁאָר כָּל בְּהֵמָה.

Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: Does an unclean animal need standing and appraisal? He said to him, if Rebbi Yose had said in the name of Rebbi Joḥanan that a pure wild animal does not need standing and appraisal, an unclean animal would not need it. Rebbi Hila said, we have stated thus ( Lev. 27:21): “If an unclean animal, he should redeem it as appraised.” Just as an unclean animal is particular in that it is the same at the time of its redemption as at the time of its dedication, so I am adding the dead animal which is the same at the time of its redemption as at the time of its dedication, and I exclude the one for which he said, this is dedicated, and then it died, which is not the same at the time of its redemption as at the time of its dedication. Rebbi Yose said, a Mishnah said so: “One commits larceny with a donkey and its milk.” Is not milk comparable to its being dead? With all that needs redemption one can commit larceny. You cannot explain it as giving the rules of dead [animals] since we stated “a donkey”. Rebbi Ḥanina said before Rebbi Mana, explain it following Rebbi Simeon since Rebbi Simeon said, dedications for the upkeep of the Temple do not need standing and appraisal. He said to him, if it is following Rebbi Simeon, why a donkey and not any animal?

אָמַר רִבִּי זְעִירָא אָמְרָה תוֹרָה פּוֹרְטֵיהוּ בַמִּקְדָּשׁ וְכוֹנְסֵהוּ בִגְבוּלִין מַה בְּמִקְדָּשׁ יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין. אַף בִּגְבוּלִין נִתְפָּשׂ קַנְקַן מַעֲשֵׂר.

Rebbi Zeïra said, the Torah said, spend it in the Holy Place and assemble it in the countryside. Just as in the holy place the flask is profane, in the contryside can the flask be grasped by tithe?

רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּינִי מַתְנִיתָא. אִם עַד שֶׁלֹּא גָפָן קָרָא שֵׁם לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר קַנְקַן. מִשֶּׁגָּפָן קָרָא שֵׁם קָנָה מַעֲשֵׂר קַנְקַן. עַד שֶׁלֹּא גָפָן קָרָא שֵׁם עוֹלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה. אִם מִשֶּׁגָּפָן קָרָא שֵׁם מְקַדְּשׁוֹת כָּל שֶׁהֵן. אִם עַד שֶׁלֹּא גָפָן קָרָא שֵׁם תּוֹרֵם מֵאֶחָד עַל הַכֹּל מִשֶּׁגָּפָן קָרָא שֵׁם תּוֹרֵם מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.

Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, so is the Mishnah: “If before he sealed the top with clay he gave it its name, tithe did not acquire it; if after he sealed the top with clay he gave it its name, tithe acquired it. If before he sealed the top with clay he gave it its name, one may lift by 101, if after he sealed the top with clay any one sanctifies. If before he sealed the top with clay he gave it its name, he gives heave from one for all, if after he sealed the top with clay he gave it its name, he has to give heave from each single one.”

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁל יַיִן אֲבָל בְּשֶּׁלְשֶׁמֶן בֵּין עַד שֶׁלֹּא גָפָן בֵּין שֶׁגָּפָן לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר קַנְקַן. בֵּין עַד שֶׁלֹּא גָפָן בֵּין מִשֶּׁגָּפָן עוֹלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה. בֵּין עַד שֶׁלֹּא גָפָן בֵּין שֶׁגָּפָן תּוֹרֵם מֵאֶחָד עַל הַכֹּל.

When has this been said? For wine; but for oil, whether he closed the top with clay or did not close the top with clay, tithe did not acquire it. Whether he closed the top with clay or did not close the top with clay, he may lift by 101. Whether he closed the top with clay or did not close the top with clay, he gives heave from one for all.

אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית שַׁמַּי מָה בֵּינָהּ לַחֲמִשָּׁה שַׂקִּין בְּגוֹרֶן. אִילּוּ חֲמִשָּׁה שַׂקִּין בְּגוֹרֶן שֶׁמָּא אֵין תּוֹרְמִין וּמֲעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה.

Rebbi Ḥananiah said, it is difficult about the House of Shammai! What is the difference between this and five sacks on a threshing floor? For five [separate] sacks on one threshing floor, can one not give heave and tithe from one for the other?

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּשְּׁבָה. רִבִּי בָּא אָמַר עַל הַשְּׁנִיָיה.

Rebbi Joshua ben Levi said, it refers back to the first [part]. Rebbi Ba said, to the second.

אָמַר רְבִיעִית חוּלִין יֵשׁ לִי בְּחָבִית זוֹ יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַתְנִיתָה אָמְרָה כֵן רִבִִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חָבִית זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ חוּץ מִקַּנְקִַַנָּהּ יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין.

“If he said, a quartarius of profane is in this barrel, the barrel is profane.” Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: The Mishnah says so, “Rebbi Simeon said, also if somebody says to another person, I am selling to you this amphora except its flask, the flask became profane.”