כלאים ט׳Kilayim 9

Mishnah

משנה: אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. וְאֵינוֹ מִטָּמֵא בִּנְגָעִים אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. אֵין הַכֹּהֲנִים לוֹבְשִׁין לְשַׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. צֶמֶר גְּמָלִים וְצֶמֶר רְחֵלִים שֶׁטְּרָפָן זֶה בְזֶה אִם רוֹב מִן הַגְּמָלִים מוּתָּר. אִם רוֹב מִן הָרְחֵלִים אָסוּר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה אָסוּר. וְכֵן הַקַּנַּבִּס וְהַפִּשְׁתָּן שֶׁטְּרָפָן זֶה בְזֶה. הַשֵּׂירָיִין וְהַכַּלָּךְ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֲבָל אֲסוּרִין מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בְשָׂרוֹ נוֹגְעַ בָּהֶן. אֵין עֲרַאי לְכִלְאַיִם. לֹא יִלְבַּשׁ כִּלְאַיִם עַל גַּבֵּי עֲשָׂרָה אֲפִילוּ לִגְנוֹב אֶת הַמֶּכֶס.

MISHNAH: Only wool and linen are forbidden as kilaim. Only wool and linen can become impure by mold disease. Only wool and linen are worn by priests for their service in the temple. If one mixed camel wool and sheep wool, if most is camel wool it is permitted, if most is sheep wool it is forbidden, half and half is forbidden. The same applies if hemp and linen are mixed. Raw silk and kalak silk are not subject to kilaim but are forbidden because of the bad impression. Mattresses and pillows are not subject to kilaim but one’s skin should not touch them. There is no provisional kilaim. One may not wear kilaim over ten other garments, not even to trick the customs.

Halakhah

הלכה: אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם כו׳. כְּתִיב לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּיו. הָיִיתִי אוֹמֵר אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִלִּלְבּוֹשׁ תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. אִי לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ הָיִיתִי אוֹמֵר לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקּוּפָּה לַאֲחוֹרָיו תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִלְבַּשׁ מַה מַלְבּוּשׁ מְיוּחָד דָּבָר שֶׁהוּא מְהַנֶּה אֶת הַגּוּף אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא מְהַנֶּה אֶת הַגּוּף. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. רִבִּי נִיחָא בַּר סַבָּה רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא שֶׁאִם הָיָה בֶגֶד גָּדוֹל מִקְצָתוֹ יֵשׁ בּוֹ כִּלְאַיִם וּמוּנַח בָּאָרֶץ וּמִקְצָתוֹ אֵין בּוֹ לֹא יְכַסֶּה בוֹ מִצַּד הַשֵּׁינִי. הָיִיתִי אוֹמֵר אֲפִילוּ פִּשְׁתָּן שֶׁל יָם אֲפִילוּ קַנַּבִּס תַּלְמוּד לוֹמַר צֶמֶר וּפִשְׁתִּים מַה צֶמֶר שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם לְוַויי אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם לְוַויי. מְנַיִין שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם לְוַויי אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְּתִיב וּמֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב הָיָה נוֹקֵד. מַהוּ נוֹקֵד רוֹעֶה. וְהֵשִּׁיב לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מַאָה אֶלֶף כָּרִים וּמֵאָה אֶלֶף אֵלִים צֶמֶר. אֵין לָךְ קָרוּי צֶמֶר אֶלָּא צֶמֶר אֵלִים בִּלְבַד.

HALAKHAH: “Only [wool and linen] are forbidden as kilaim”. It is written ( Deut. 22:11): “Do not wear ša‘aṭnez, wool and linen together.” I would say one is only forbidden to wear it; the verse says ( Lev. 19:19): “It shall not come on you.” If it shall not come on you I would say one may not carry a chest on his back; the verse says “do not wear.” Since a garment is specifically useful to the body, [included are] only things useful to the body. Why was it said that “it shall not come on you?” Rebbi Niḥa bar Sava, Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Zeïra, if there was a large piece of cloth, in a part of which was kilaim and that part was lying on the ground, one cannot cover himself with the other part. I would say, it includes even sea flax, even hemp; the verse says “wool and linen”; just as wool cannot have an epithet so nothing else can have an epithet. From where that [wool] has no epithet? Rebbi Joshua ben Levi said, it is written ( 2K. 3:4) “Mesha‘, the king of Moab, was a nôqēd;” what is a nôqēd? A shepherd! “He delivered to the king of Israel 100’000 lambs and 100’000 wool rams.” Only ram’s wool is called “wool”.

אֵין מִיטָּמֵא בִּנְגָעִים אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. דִּכְתִיב בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים. יָכוֹל יְהוּ מִטָּמְאִין בֵּין צְבוּעִין בֵּין שֶׁאֵינָן צְבוּעִין תַּלְמוּד לוֹמַר בֶּגֶד צֶמֶר אוֹ בֶּגֶד פִּשְׁתִּים. מָה פִּשְׁתִּים כִּבְרִיָיתָהּ אַף צֶמֶר כִּבְרִיָיתוֹ. אוֹצִיא אֶת הַצָּבוּעַ בִּידֵי אָדָם וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַצָּבוּעַ בִּידֵי שָׁמַיִם תַּלְמוּד לוֹמַר לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר מַה פִּשְׁתִּים לְבָנָה אַף צֶמֶר לָבָן.

“Only wool and linen can become impure by mold disease,” for it is written ( Lev. 13:47) “on woolen cloth or on linen cloth.” I could think they can become impure whether dyed or natural; the verse says “woolen cloth or linen cloth.” Just as linen is in its natural state so wool must also be in its natural state. I might exclude what was dyed by humans but not what was dyed by nature; the verse says ( Lev. 13:48): “For the linen and for the wool”, just as linen is white so wool has to be white.

תַּנִּינָן תְּרֵין כְּלָלִין וְלָא דָמְיָין דֵּין לְדֵין. תַּנִּינָן אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים בֵּין צְבוּעִין בֵּין לְבָנִין. תַּנִּינָן אֵין מִטָּמֵא בִּנְגָעִים אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וּבִלְבַד לְבָנִים. רִבִּי יוֹנָה בּוֹצְרַיָיה בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא תַּמָּן אַתְּ אָמַר בֵּין צְבוּעִין בֵּין לְבָנִים וְהָכָא אַתְּ אָמַר וּבִלְבַד לְבָנִים. אָמַר לֵיהּ שַׁנְיָיא הִיא שֶׁשָּׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב צֶמֶר צֶמֶר שְׁנֵי פְעָמִים מָה פִּשְׁתָּן כִּבְרִיָיתָהּ אַף צֶמֶר כִּבְרִיָיתוֹ.

We have stated two rules and they do not resemble one another. We have stated: Only wool and linen are forbidden as kilaim, whether dyed or white. We have stated: Only wool and linen can become impure by mold disease, but only white. Rebbi Jonah from Bostra asked before Rebbi Mana: There, you say “whether dyed or white”, but here you say “but only white”? He said to him, there is a difference because the verse repeated twice “wool, wool”; just as linen is in its natural state so also wool must be in its natural state.

אָמַר רִבִּי זְעִירָא כְּתִיב כְּתוֹנֶת בַּד קוֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ בַּד שֶׁהוּא עוֹלֶה יְחִידִי. וַהֲרֵי צֶמֶר עוֹלֶה יְחִידִי. פִּירֵשׁ בַּקַּבָּלָה וְלֹא יַעֲלֶה עֲלֵיהֶם צֶמֶר בְּשָׁרְתָם בְּשַׁעֲרֵי הַפְּנִימִית וּבָיְתָה. הָא מִבְּחוּץ מוּתָּר לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם. מְנַיִין שֶׁהֵן מוּתָּרִין בְּכִלְאַיִם שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעוֹת שֵׁשׁ וְאֶת מִכְנְסֵי הַבַּד שֵׁשׁ מָשְׁזָר וְאֶת הָאַבְנֵט שֵׁשׁ מָשְׁזָר תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי. וּכְתִיב פַּאֲרֵי פִּשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מָתְנֵיהֶם וְלֹא יַחְגְּרוּ בְּיָזַע. אַתְּ דְּרַשׁ שֵׁשׁ מִשֵּׁשׁ שֵׁשׁ מִפַּאֲרֵי פַּאֲרֵי מִפַּאֲרֵי. מַה שְׁנִי תוֹלַעַת דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִים אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִים. מַה צֶמֶר שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם לְוַויי אוֹף פִּשְׁתִּים שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם לְוַויי.

Rebbi Zeïra said: It is written ( Lev. 16:4) “He shall wear a garment of holy bad,” growing singly. But wool also grows in single strands. It is explained in tradition ( Ez. 44:17): “There should be no wool on them when they officiate inside the inner doors.” Therefore, on the outside wool may be on them. From where that they may wear kilaim? As it says ( Ex. 39:28): “The cap of byssus, the hat-turbans of byssus, the cloth trousers of spun byssus, and the belt of spun byssus, blue, purple, and crimson.” And it is written ( Ez. 44:18): “Linen turbans shall be on their heads, linen trousers shall be on their hips, they shall not belt with sweat.” You infer “byssus” from “byssus”, “byssus” from “turbans”, “turbans” from “turbans”. Just as crimson is made from a living being, so the rest is made from a living being. Just as wool cannot have an epithet so linen cannot have an epithet.

רִבִּי יוֹנָה עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר צֶמֶר וּפִשְׁתִּים שֶׁטְּרָפָן אָסוּר. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מֵבִיא לִיטְרָא וְעוֹד צֶמֶר גְּמָלִים וּמְבַטְּלָן. אַבָּא בַּר רַב חוּנָא בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים שֶׁטְּרָפָן בְּטָלָן. רַב אָמַר אָסוּר בְּתַעֲרוּבָתָן. מַה מַפְלִיג. מַה דְּאָמַר רַב בְּשֶׁעֲשָׂאוֹ בֶּגֶד בִּפְנֵי עַצְמוֹ מַה דְּאָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְּהַהוּא דְּבָעֵי מְעָרָבָתָהּ עִם חוֹרָן.

Rebbi Jonah, Ulla bar Ismael in the name of Rebbi Eleazar: Blended wool and flax are forbidden. What can one do? One adds more than a pound of camel’s hair and makes it insignificant. Abba bar Rav Huna in the name of Rebbi Jeremiah: Blended wool and flax are neutral. Rav said, they are forbidden in mixture. Do they disagree? Rav speaks about the case when he made the material itself into a garment, Rebbi Jeremiah speaks about the case where he wants to mix it with other things.

רִבִּי הִלֵּל בֵּירִבִּי וַולֶס הָיָה לוֹ בֶגֶד בִּשְׁלֹשִׁים רִיבּוֹא דֵינָר (וִיהֲבֵיהּ לְרִבִּי) וּמָצָא בוֹ כִלְאַיִם וּשְׂרָפוֹ. רִבִּי מָנָא הָיָה לוֹ בֶגֶד בִּשְׁלֹשִׁים רִיבּוֹא דֵינָר וִיהָבֵיהּ לְרִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא אָמַר לֵיהּ זְבָנִית לְמִית וַהֲוָה עֲלוֹי עַד דְּהוּא מְכָרֵךְ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק מַייתֵי מָאנָא מִבֵּי קַצְרָא וּמֵייתַב עֲלוֹי עֲשָׂרָה חוּטִּין מְפַשְׁפְּשִׁין לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲוָה מְפַקֵּד גַּו בֵּייתֵיהּ דְּלָא מוֹקְמָה נְבַל דְּעִמֶּר מֵיקַמֵּי נְבַל דְּכִיתָּן בְּגִין פִּיפָה.

Rebbi Hillel ben Rebbi Vales had a garment worth 30’000 denar, (he gave it to Rebbi who) found kilaim in it and burnt it. Rebbi Mana had a garment worth 30’000 denar. He gave it to Rebbi Ḥiyya bar Ada and told him that he had bought it for the dead. He kept it until he was wrapped in it. Rebbi Ḥaggai said, Rebbi Samuel bar Isaac brought a garment from the cleaner; there were on it ten threads and he rubbed them off. Rebbi Ḥaggai said, Rebbi Samuel bar Isaac commanded his house not to put a bale of wool next to a bale of flax because of the fibers.

הַשֵּׂירָיִין וְהַכַּלָּךְ. הַשֵּׂירָיִין מֵטַכְּסָה. וְהַכַּלָּךְ אַגְבִּין קֵיסָרָיֵי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל חִיזַּרְתִּי עַל כָּל מַפְרִשֵׂי הַיָּם וְאָמְרוּ כַּלְכָּה שְׁמוֹ.

“Raw silk and silk noil”. Raw silk is μέταξα. Kalak silk is imperial ‘gbyn. Rabban Simeon ben Gamliel said, I went around among all sea-faring men and they told me that it was called kalka.

אֲבָל אֲסוּרִין מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. רַב אָמַר כָּל שֶׁהוּא אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אֲפִילוּ בְחַדְרֵּי חֲדָרִים אָסוּר. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב פִּשְׁתָּן שֶׁצְּבָעָהּ בְּחֶרֶס לֹא יַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה אִימְרָה מְפוֹרְסְמָה. וּבְכָרִים וּבִכְסָתוֹת מוּתָּר. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב נִתְפַּזְּרוּ מָעוֹתָיו לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יְהֵא שׁוֹחֶח וּמְלַקְּטָן שֶׁלֹּא יְהֵא כְמִשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְאִם הָיָה מָקוֹם צָנוּעַ מוּתָּר. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב פַּרְצוּפוֹת שֶׁהֵן מַטִּילִין מַיִם בְּכָרֲכִים לֹא יְהֵא נוֹתֵן פִּיו עַל פִּיו שֶׁלּא יְהֵא כִמְנַשֵּׁק לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם הָיָה מָקוֹם צָנוּעַ מוּתָּר. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב אֵין שׁוֹחֲטִין בְּגוּמָא אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא גּוּמָא בְתוֹךְ בֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּיכָּנֵס הַדָּם בְּתוֹכוֹ וּבְשׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵן שֶׁלֹּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִין. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה שׁוֹטְחָן בַּחַמָּה אֲבָל לֹא כְנֶגֶד הָעָם. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֵין שׁוֹפְכִין לְתוֹכוֹ מַיִם בַּשַּׁבָּת. וְתַנֵּי עֲלָהּ אִם הָיְתָה מִזְחִילָה מוּתָּר עוֹנַת גְּשָׁמִים מוּתָּר צִינוֹרוֹת מְקַלְּחִין אֲסוּרִין. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא אִם הָיָה מָקוֹם צָנוּעַ מוּתָּר. אִילֵּין פְלִיגִין עַל רַב וְלֵית לְהוֹן קִיּוּם.

“But they are forbidden because of the bad impression.” Rav said that everything forbidden because of a bad impression is forbidden even in the most private room. A baraita contradicts Rav: “One should not make a visible fringe of linen dyed with soot, but for mattresses and pillows it is permitted.” A baraita contradicts Rav: “If one’s coins were strewn before an idol he should not bow down to collect them lest he look as if he was prostrating himself before the idol. But if it occurred at a hidden place it is permitted.” A baraita contradicts Rav: “In a fortified place one should not put his face on gargoyles in the form of faces lest he look as if he was kissing an idol. But if it occurred at a hidden place it is permitted.” A Mishnah contradicts Rav: “One does not slaughter into a pit in the ground but he may dig a pit in his house so that the blood may be collected there. In public, he should not do it so as not to imitate the sectarians.” A baraita contradicts Rav: “Once he arrived at the outermost courtyard he may spread them out in the sun but not where it is generally visible.” A baraita contradicts Rav: “One does not pour water on the Sabbath into a sewage pipe covered the length of four cubits.” We have stated on this: If water was flowing in it it is permitted, in the winter it is permitted. If aquaeduct pipes spout it is forbidden. Bar Qappara stated that if it occurred at a hidden place it is permitted. All these statements contradict Rav and he cannot explain them.

בַּכָּרִים וּבַכְּסָתוֹת מוּתָּר. הָדָא דְתֵימַר בְּרֵיקָן אֲבָל בְּמָלֵא אָסוּר בְּנָתוּן עַל גַּבֵּי מַסְטְוָוה אֲבָל בְּנָתוּן עַל גַּבֵּי הַמִּיטָּה אֲפִילוּ רֵיקָן אָסוּר.

“It is permitted for mattresses and pillows.” That means if they are empty but if stuffed they are forbidden. When they are put on a stone bench, but on a bed they are forbidden even empty.

הֲרֵי שֶּׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק וְנִמְצָא לָבוּשׁ כִּלְאַיִם תְּרֵין אֲמוֹרָאִין חַד אָמַר אָסוּר וְחָרָנָה אָמַר מוּתָּר מָאן דְּאָמַר אָסוּר דְּבַר תּוֹרָה מָאן דְּאָמַר מוּתָּר כְּהַהִיא דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא גָּדוֹל כְּבוֹד הָרַבִּים שֶׁהוּא דוֹחֶה אֶת הַמִּצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה שָׁעָה אַחַת.

If somebody was walking in public and discovered that he was wearing kilaim. Two Amoraïm, one said he is forbidden, the other one said he is permitted. The one who said he is forbidden, because it is a word of the Torah. The one who said he is permitted follows what R. Zeïra said: The dignity of the public is important enough to temporarily override a prohibition.

תַּנֵּי אֵין מְדַקְדְּקִין בְּמֵת וְלֹא בְּכִלְאַיִם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. רִבִּי יוֹסֵה הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי וְהֲוָה תַמָּן מֵתָה. מָן דְּנָפַק לֵיהּ לֹא אָמַר כְּלוּם. מָן דְּיָתִב לֵיהּ לֹא אָמַר לֵיהּ כְּלוּם. רִבִּי אִימִּי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי אָמַר חַד לְחַבְרֵיהּ אַתְּ לְבוּשׁ כִּלְאַיִם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אִימִּי שְׁלַח מָאנָךְ וִיהַב לֵיהּ.

It was stated: One does not investigate for a dead person nor in the house of study. Rebbi Yose was sitting and teaching where a dead body was present. He did not say anything either to those who left or to those who remained sitting. Rebbi Immi was sitting and teaching when one said to his neighbor: you are wearing kilaim. Rebbi Immi told him: strip yourself of your garment and give it to him.

תַּנֵּי אֵין עֲרַאי בְּכִלְאַיִם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְהָא תַנֵּי כֹּהֵן שֶׁיָּצָא לְדַבֵּר עִם חֲבֵירוֹ אִם הִפְלִיגוֹ טָעוּן טְבִילָה אִם לְשָׁעָה טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. כָּאן בְבִגְדֵּי זָהָב כָּאן בְבִגְדֵּי לָבָן.

It was stated: There is no provisional kilaim in the Temple. But did we not state: A Cohen who stepped outside to talk with somebody, if it was for any length of time he needs immersion, if it was for a moment he needs to wash hands and feet? One for the golden garments, the other for the linen garments.

לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ מוּתָּר לְהַצִּיעוֹ תַחְתֶּיךָ אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים לֹא יַעֲשֶׂה כֵן שֶׁלֹּא תְהֵא נִימָא אַחַת עוֹלָה עַל בְּשָׂרוֹ.

( Lev. 19:19) “[ Kilaim cloth] shall not come upon you.” You are permitted to spread it out under you but the Sages said one should not do it lest one thread should be over his flesh.

Mishnah

משנה: מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם מִטְפְּחוֹת הַסְּפָרִים מִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹסֵר. וּמִטְפָּחוֹת הַסַּפָּרִים אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.

MISHNAH: Hand towels, scroll wraps, towels of the bath attendant are not subject to kilaim. Rebbi Eliezer forbids. Barber’s towels are forbidden for kilaim.

Halakhah

הלכה: מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם כו׳. תַּמָּן תַּנִּינָן שָׁלֹשׁ מִטְפָּחוֹת הֵן שֶׁל יָדַיִם טְמֵיאָה מִדְרָס וְשֶׁל סְפָרִים טְמֵיאָה טְמֵא מֵת שֶׁל תַּכְרִיךְ נִבְלֵי בְּנֵי לֵוִי טְהוֹרָה מִכְּלוּם. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹתְנָהּ עַל הַכֶּסֶת וְיָשֵׁן עָלֶיהָ. רַב אָמַר מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹתְנָהּ תַּחַת אֲצִילֵי יָדָיו.

HALAKHAH: “Hand towels, etc.” There, we have stated: “There are three kinds of towels. Hand towels may become impure by load; scroll wraps may become impure by the dead; the wrappings of the Levites’ harps are always pure.” Rebbi La in the name of Rebbi Joḥanan, because one may put them on the pillow and sleep on them. Rav said, because he puts them under his upper arms.

רַב אָמַר אָסוּר וַהֲלָכָה כְדִבְרֵי הָאוֹסֵר. וְלָמָּה לֹא אָמַר כְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי מָחְלָף.

Rav said they are forbidden and practice follows him who forbids. Why does he not say one follows Rebbi Eliezer. There are Tannaïm who switch their statements.

רִבִּי יוֹחָנָן יְהַב מַפָּה עַל מָנוֹי וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם דְּלָא יִנָבְלוּן מָאנוֹי. אָמַר רִבִּי זְרִיקָן יְהִיבוֹ לְרִבִּי אֲבוּנָא בֵּיעֲתָא בְמַפָּה דְּאִית בָּהּ כִּלְאַיִם וְהוּא לֹא מְקַבֵּל עַל שֶׁלֹּא יִתְכַּוְונוּ בְּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבִגְשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.

Rebbi Joḥanan put a cloth on his garment. Is that not forbidden because of kilaim? [He did it] so that his garments should not wear out. Rebbi Zeriqan said, they gave Rebbi Avina an egg on a towel containing kilaim, but he did not accept it because of “they should not intend to use them as protection from the sun in summer and from the rains in winter.”

מִטְפְּחוֹת סְפָרִים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָה כְּמִין תִּיק וְנוֹתֵן סֵפֶר תּוֹרָתוֹ עָלֶיהָ. רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיא בַּר יוֹסֵף בְּשֵׁם רַב מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחַמֵּם בָּהּ יָדָיו. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה לְרִבִּי בָּא בְּלֹא כָּךְ אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. אָמַר לֵיהּ לֹא רַב הוּא וְרַב אָמַר אָסוּר וַהֲלָכָה כְדִבְרֵי הָאוֹסֵר. אָמַר רַבִּי יוֹנָה לְרִבִּי בָּא וְלָמָּה לֹא אָמַר לֵיהּ מָלֵא מְסַלְּקָתָהּ אִילּוּ אָמַר לֵיהּ בְּלֹא כָּךְ אֵינָהּ אֲסוּרָה בַּהֲנָיָיה. מַה הֲוָה לֵיהּ מֵימוֹר לֵיהּ.

“Scroll wraps.” Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: Because he makes them into a kind of container and puts his Torah scroll on them. Rebbi Abba Rebbi Ḥiyya bar Joseph in the name of Rav: Because he uses it to warm his hands. Rebbi Abun bar Ḥiyya said to Rebbi Abba: Without that would it not be forbidden because of kilaim? He said to him, is not Rav the author? And Rav said they are forbidden and practice follows him who forbids. Rebbi Jonah said to Rebbi Abba, and why did you not say to him that he removes it full. If he had said to him, would it not be forbidden for usufruct, what could you have said to him?

מִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג פְּעָמִים שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת רַבּוֹ וּמִתְעַטֵּף בָּהּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בַּלְנָרֵי נָשִׁים אֲסוּרִין מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. הִיא בַּלְנָרֵי נָשִׁים הִיא בַּלְנָרֵי אֲנָשִׁים. מַהוּ בַּלְנָרֵי נָשִׁים רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָמְרִין אנטיטיה. מִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג הָדָא דְתֵימַר בְּמִתְכַּוֵּין לְשֵׁם מַלְבּוּשׁ אֲבָל אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּין לְשֵׁם מַלְבּוּשׁ לֹא בְדָא.

“Towels of the bath attendant,” sometimes seeing his teacher he wraps himself in them. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: women’s bath towels are not subject to kilaim. Women’s bath towels are the same as men’s bath towels. What are men’s bath towels? The rabbis of Caesarea say, אנטיטיה. Towels of the bath attendant, that means if he intends them as clothing, but if he does not intend them as clothing, not about that.

Mishnah

משנה: תַּכְרִיכֵי הַמֵּת וּמַרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. לֹא יִתֵּן אֶת הַמַּרְדַּעַת עַל כְּתֵיפוֹ אֲפִילוּ לְהוֹצִיא עָלֶיהָ אֶת הַזֶּבֶל. מוֹכְרֵי כְסוּת מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוְּונוּ בַחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבִגְשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְהַצְּנוּעִין מַפְשִׁילִין לַאֲחוֹרֵיהֶן בְּמַקֵּל. תוֹפְרֵי כְסוּת תוֹפְרִין כְּדַרְכָּן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוְונוּ בַחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבִגְשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְהַצְּנוּעִין תּוֹפְרִין בָּאָרֶץ.

MISHNAH: Shrouds of the dead and the pack-saddle of the donkey do not fall under kilaim. One should never carry a pack-saddle on his shoulder even to transport garbage. Sellers of clothing sell in the professional way, but they should not intend in summer because of the sun and in winter because of the rains. But the religious ones let them hang over their shoulder on a stick. Tailors sew in the professional way, but they should not intend in summer because of the sun and in winter because of the rains. But the religious ones sew on the ground.

Halakhah

הלכה: תַּכְרִיכֵי הַמֵּת כו׳. כְּתִיב בַּמֵּתִים חָפְשִׁי כֵּיוָן שֶׁאָדָם מֵת נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי מִן הַמִּצְוֹת.

HALAKHAH: “Shrouds of the dead, etc.” It is written ( Ps. 88:6): “Among the dead is freedom.” When a person dies he becomes free from the Commandments.

רִבִּי צִיוָה שְׁלֹשָׁה דְבָרִים בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם. אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִבֵּיתִי. וְאַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲיָירוֹת. וּמִי שֶׁנִּיטְפַּל בִּי בְּחַיָּי יְטַפֵּל בִּי בְמוֹתִי. אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִבֵּיתִי. וְלָאו מַתְנִיתָא הִיא אַלְמָנָה שֶׁאָמְרָה אֵי אֶיפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית בַּעֲלִי. אָמַר רִבִּי דּרוֹסָא דְּלָא יֵימְרוּן לָהּ בֵּיתָה דִּנְשִׂיוּתָה הוּא מְשׁוּעֲבָד הוּא לִנְישִׂיוּתָה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בַּר יוֹסֵה כְּהָדָא דְתַנֵּי דָּרָה בַבָּתִּים כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה דָּרָה בָהֶן וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת בִּכְלֵי כֶסֶף וּבִכְלֵי זָהָב כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וְנִיזּוֹנֶת כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה נִיזּוֹנֶת וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וְאַל תִּסְפְּדוּנָי בָּעֲיָירוֹת מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת. וּמִי שֶׁנִּיטְפַּל בִּי בְּחַיָּי יְטַפֵּל בִּי בְמוֹתִי. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה דְּצִיפּוֹרִין כְּגוֹן יוֹסֵי אֶפְרָתִי וְיוֹסֵף חֵפָנִים. רִבִּי חִזְקִיָּה מוֹסִיף אַל תַּרְבּוּ עָלַי תַּכְרִיכִין. וּתְהֵא אֲרוֹנִי נְקוּבָה בָּאָרֶץ. מִילְתָא אָמְרִין בְּסַדִּין אֶחָד נִקְבַּר רִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר לָא כְּמַה דְבַר אִינָּשׁ אֲזַל הוּא אֲתִי. וְרַבָּנִין אָמְרִין כְּמַה דְבַר נָשׁ אֲזַל הוּא אֲתִי. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן כְּסוּת הַיּוֹרֶדֶת עִם אָדָם לִשְׁאוֹל הִיא בָאָה עִמּוֹ מַה טַעֲמָא תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַיצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ. אַנְטוֹלִינוֹס שְׁאַל לְרִבִּי מַהוּ תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם אָמַר לֵיהּ מִי שֶׁהוּא מֵבִיא אֶת הַדּוֹר הוּא מַלְבִּישׁוֹ.

Rebbi commanded three things on his death-bed: My widow should not move from my house; do not eulogize me in small towns; and he who served me during my lifetime should serve me in my death. “My widow should not move from my house,” is that not a Mishnah? “The widow who said, I cannot possibly move from my husband’s house …” Rebbi Dositheos said, that they should not say, this is the house of the patriarchate and must serve the patriarchate. Rebbi Eleazar bar Yose said, as we have stated: “She lives in the houses just as she lived while her husband was overseas, she uses silver and golden vessels just as she used to while her husband was overseas, she is fed just as she was fed while her husband was overseas.” “Do not eulogize me in small towns” because of the quarrels. “He who served me during my lifetime should serve me in my death;” Rebbi Ḥananiah from Sepphoris said, for example Yose Ephrati and Joseph from Haifa. Rebbi Ḥizqiah added, do not use many shrouds on me and let my coffin have holes at the bottom. These words say that Rebbi was buried in a single shroud since Rebbi said, not as a man left, he will come. But the rabbis say, just as a man left, he will come. It was stated in the name of Rebbi Nathan: The garment that went with a person to the grave will come back with him. What is the reason? ( Job 38:14) “The seal turns itself around like clay, they appear in dress.” Antoninus asked Rebbi, what is the meaning of “The seal turns itself around like clay?” He said to him, He Who brings the generation clothes it.

רִבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד מַלְבְּשׁוּנִי בּוּרִירִיקָא לָא חִיוְורִין וְלָא אוּכְמִין. אִין קָמִית בֵּינֵי צַדִּיקַיָא לָא נִבְהָת. וְאִין קָמִית בֵּינֵי רְשִׁיעַיָּא לָא נִבְהָת. רִבִּי יֹאשַׁיָּה מְפַקֵּד אַלְבְּשׁוּנִי חִיוְורִין חֲפִיתִין. אָמְרִין לֵיהּ וּמַה אַתְּ טָב מִן רַבָּךְ. אָמַר לוֹן וּמַה אֲנָא בְהִית בְּעָבְדַּאי. רִבִּי יִרְמְיָה מְפַקֵּד אַלְבְּשׁוּנִי חִיוְורִין חֲפִיתִין אַלְבְּשׁוּנִי בְּנָרָסַיי יְהָבוֹן מְסָנַא בְּרַגְלַי וְחוּטְרָא בְיָדַיי וִיהֲבוּנִי עַל סִיטְרָא אִין אֲתִי מְשִׁיחָא אֲנָא מָעֲתָד.

Rebbi Joḥanan commanded: Dress me in beige, not white and not black. If I rise among the just I shall not be ashamed, if I rise among the wicked I shall not be ashamed. Rebbi Joshia commanded: Dress me in clean white. They said to him, in what are you better than your teacher? He said to them, why should I be ashamed of my deeds? Rebbi Jeremiah commanded: Dress me in clean white, dress me in my socks, put my shoes on my feet and a walking stick in my hand, lay me on my side, when the Messiah comes I shall be ready.

צִיפֹּרַיָּא אָמְרִין מָאן דַּאֲמַר לָן רִבִי דְּמָךְ אֲנָן קְטָלִינָן לֵיהּ. אֲדִיק לוֹן בַּר קַפָּרָא רֵישֵׁיהּ מְכַסֵּי מָאנוֹי מְבַזְּעִין אֲמַר לוֹן יְצוֹקִים וְאֶרְאֶלִּים תְּפוּסִין בַּלּוּחוֹת הַבְּרִית וְגָבְרָה יָדָן שֶׁל אֶרְאֶלִּים וְחָטְפוּ אֶת הַלּוּחוֹת. אָמְרִין לֵיהּ דְּמָךְ רִבִּי. אֲמַר לוֹן אַתּוּן אָמְרִיתוֹן וְקָרְעוֹן וַאֲזַל קָלָא דְּקָרְעוֹן לְגופפתה מַהֲלָךְ תְּלָתָא מִילִין.

The people from Sepphoris said: We shall kill anybody who tells us that Rebbi died. Bar Qappara associated with them, his head covered and his garments torn. He said to them: Earthlings and angels held the Tablets of the Covenant; the angels were stronger and they took away the Tablets. They said to him: Rebbi died. He said to them: You said it. They tore their clothes and the sound of the tearing was heard at Goffta at a distance of three mil.

רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא מַעֲשֵׂה נִיסִּין נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. עֶרֶב שַׁבָּת הָיְיתָה וְנִתְכַּנְּסוּ כָּל הָעַיָירוֹת לְהַסְפִּידוֹ וְאַשֵׁירוֹנֵיהּ תְּמַנֵּי עֶשְׂרֵה כְּנִישָׁן וְאַחְתּוֹנֵיהּ לְבֵית שָׁרַיי וְתָלָה לוֹן יוֹמָא עַד שֶׁהָיָה כַּל אֶחָד וְאֶחָד מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ וּמְמַלֵּא לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם וּמַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר. כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה קָרָא הַגֶּבֶר שָׁרוֹן מְצִיקִין. אָמְרִין דִּילְמָא דְחַלְּלִינָן שַׁבָּתָא. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶן כָּל מִי שֶׁלֹּא נִתְעַצֵּל בְהֶסְפֵּידוֹ שֶׁל רִבִּי יְהֵא מְבוּשָּׂר מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא בַּר מִן קַצְרָא. כֵּיוָן דְּשָׁמַע כֵן סְלַק לֵיהּ לְאִיגְרָא וּטְלַק גַּרְמֵיהּ וּמִית. נְפָקַת בַּת קָלָא וְאָמְרָה וַאֲפִילוּ קַצְרָא.

Rebbi Nahman in the name of Rebbi Mana: Miracles happened that day. It was Sabbath eve and all the surrounding towns came together to eulogize him. They made him [Rebbi] rest in eighteen synagogues until they brought him to his resting place but the day extended for them until each one had time to get to his house, fill an amphora of water, and light the candles. When the sun set, the rooster crowed. They were anxious and said, maybe we did desecrate the Sabbath? There came a voice and said to them, every one who was not lazy for the eulogies of Rebbi shall be announced for the life of the Future World, except the fuller. When the latter heard this, he ascended the roof, threw himself down, and died. There came a voice and said, including the fuller.

רִבִּי הֲוָה יְתִיב לֵיהּ בְּצִיפּוֹרִין שְׁבַע עֶשְׂרֵה שְׁנִין וְקָרָא עַַל גַּרְמֵיהּ וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וַיְחִי יְהוּדָה בְצִיפּוֹרִין שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וּמִין גּוֹבְעִין עֲבַד תְּלַת עֶשְׂרֵה שְׁנִין חֲשַׁשׁ בְּשִׁינּוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוֹן כָּל אוֹתָן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לֹא מֵתָה חַיָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִפִּילָה עוּבָּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה חָשׁ שִׁינּוֹי. חַד זְמָן עֲבַר חָמָא חַד עֵיגַל מִנְכַס גָּעָה וְאָמְרָה לֵיהּ רִבִּי שֵׁיזְבִי אֲמַר לֵיהּ לְכָךְ נוֹצָרְתְּ. וּבְסוֹפָהּ אֵיךְ אִינְּשִׁמָת. חָמְתוֹן קְטָלִין חַד קַן דְּעַכְבָּרִין אֲמַר אַרְפּוּנוֹן וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו כְּתִיב.

Rebbi dwelt in Sepphoris seventeen years and applied to himself ( Gen. 47:28): “Jacob lived in Egypt seventeen years,” Jehudah lived in Sepphoris seventeen years. Of these he suffered from toothache for thirteen years. {Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, all these thirteen years no woman lying-in died in the Land of Israel and no pregnant woman had a miscarriage in the Land of Israel.} Why did he have a toothache? Once he saw a calf to be slaughtered when it bellowed and said to him, Rebbi, save me! He said to it, for that you were created. At the end, how was he healed? He saw them killing a burrow of rats. He said to them, let them live, it is written ( Ps. 145:9) “His mercy extends to all His creatures.”

רִבִּי הֲוָה עָנְוָון סַגִּין וְהֲוָה אֲמַר כָּל מַה דְּיֵימַר לִי בַּר נַשָּׁא אֲנָא עֲבִיד חוּץ מִמַּה שֶׁעָשׂוּ זִקְנֵי בְּתֵירָה לִזְקֵנִי דְּשָׁרוּן גַּרְמוֹן מִנְּשִׂיאוּתֵיהּ וּמְנוֹנֵיהּ. אִין סְלִיק רַב חוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא לְהָכָא אֲנָא מוֹתִיב לֵיהּ לְעֵיל מִינַּיי דְּהוּא מִן יְהוּדָה וַאֲנָא מִבִּנְיָמִן דְּהוּא מִן דִּכְרַיָּא וַאֲנָא מִן נוּקְבְתָא. חַד זְמָן עָאַל רִבִּי חִיָיה רוֹבָא לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ הָא רַב הוּנָא לְבַר נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל רִבִּי. אָמַר לֵיהּ אֲרוֹנוֹ בָא. אֲמַר לֵיהּ פּוּק וְחָמִי מָאן בָּעֵי לָךְ לְבַר. וּנְפַק וְלָא אַשְׁכַּח בַּר נַשׁ וְיָדַע דְּהוּא כָעֵיס עֲלוֹי. עֲבַד דְּלָא עֲלִיל לְגַבֵּיהּ תַּלְתִּין יוֹמִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוֹן כָּל אִינּוּן תַּלְתּוֹיֵי יוֹמַיָּא יְלַף רַב מִינֵּיהּ כְּלָלֵא דְּאוֹרָיְתָא. לְסוֹף תְּלַת עֲשַׂרְתֵּי שַׁנְיָיא וּתְלַתְּתוֹי יוֹמַיָּא עָאַל אֱלִיָּהוּ לְגַבֵּיהּ בִּדְמוּת רִבִּי חִיָיה רוֹבָה. אֲמַר לֵיהּ מַה מָרִי עֲבִיד. אֲמַר לֵיהּ חַד שִׁינַּיי מְעִיקָה לִי. אֲמַר לֵיהּ חֲמִי לָהּ לִי וְחָמֵי לָהּ לֵיהּ וִיהַב אֶצְבְּעָתֵיהּ עֲלָהּ וְאִינְּשִׁמְתְּ. לְמָחָר עָאַל רִבִּי חִיָיה רוֹבָה לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ מַה עֲבִיד רִבִּי הַאי שִׁינָּךְ מַה הִיא עֲבִידָה. אֲמַר לֵיהּ מִן הַהִיא שַׁעְתָא דְּיָהֲבַתְּ אֶצְבְּעָתָךְ עֲלָהּ אִינְּשִׁמָת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אִי לָכֶם חַיּוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִי לָכֶם עוּבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא לָא הֲוֵינָא מִן הַהִיא שַׁעֲתָא הֲוָה נְהִיג בֵּיהּ בִּיקָר. כַּד הֲוָה עֲלִיל לְבֵית וַועֲדָא הֲוָה אֲמַר יִיכָּנֵס רִבִּי חִיָיא רוֹבָא לִפְנִים. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי לִפְנִים מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא רִבִּי חִיָיא רוֹבָה לִפְנִים וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי לִפְנָיי לִפְנִים. רִבִּי הֲוָה מַתְנֵי שְׁבָחֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיא רוֹבָה קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. חַד זְמָן חָמֵי גַּו בָּנִי וְלָא אִיתְכְּנַע מִן קוֹמוֹי. אָמַר לֵיהּ אֲהִנּוֹ דְּאַתְּ מַתְנִי שְׁבָחֵיהּ. אָמַר לֵיהּ מַה עֲבַד לָךְ. אָמַר לֵיהּ חָמִתֵי[הּ] גַּו בָּנִי וְלָא אִיתְכְּנַע מִן קוֹמוֹי. אָמַר לֵיהּ לָמָּה עֲבַדְתְּ כֵּן. אָמַר לֵיהּ כְּמוֹ יָבֹא עָלַי יֵיתִי עָלַי דְּאִין סְחִית לָא יָדְעִית בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אַשְׁגְּרִית עֵינַיי בְּכָל סֵפֶר תִּילִים אֲגָדָה. מִן הַהִיא שַׁעֲתָא מָסַר לֵיהּ שְׁנֵי תַלְמִידִין דִּיהַלְּכוּן עִימֵּיהּ בְּגִין סָכוּתָא.

Rebbi was very meek and said, all a man might ask from me I am ready to do, except what the elders of Bathyra did for my ancestor: they divested themselves of their presidency and appointed him. If Rav Huna, the Head of the Diaspora, would come here I would let him sit higher than myself since he is from the tribe of Judah and I am from Benjamin, he is from the male line and I am from the female. Once, the elder Rebbi Ḥiyya visited him and said, Rav Huna is outside. The face of Rebbi became saffron-colored. He [R. Ḥiyya] said to him, his coffin arrived. He [Rebbi] said to him, go outside and look who wants you there. He stepped outside and did not find anybody; he understood that he [Rebbi] was angry with him. He did not visit him again for thirty days. {Rebbi Yose bar Abun said, in those thirty days did Rav learn from him [R. Ḥiyya] the principles of Torah.} At the end of thirteen years and thirty days, Elijah visited him [Rebbi] in the likeness of the older Rebbi Ḥiyya. He said to him, how does my lord feel? He said to him, one tooth hurts me. He said to him, show it to me. He showed it to him, he put his finger on it and it was healed. The next day, the older Rebbi Ḥiyya came to him and asked him, how does Rebbi feel, what is with that tooth? He said to him, from the moment that you put your finger on it, it was healed. At that moment, he said, woe on you, lying-in women of the Land of Israel, woe on you, pregnant women of the Land of Israel! He [R. Ḥiyya] said to him, that was not me. From that moment on, he [Rebbi] treated him with honor. When he [Rebbi] went to the assembly hall, he said, may the older Rebbi Ḥiyya come inside. Rebbi Ismael ben Rebbi Yose asked, closer than me? He said, beware! The older Rebbi Ḥiyya inside, and Rebbi Ismael ben Rebbi Yose innermost. Rebbi used to state the praises of the older Rebbi Ḥiyya before Rebbi Ismael ben Rebbi Yose. Once, he [R. Ismael ben R. Yose] saw him [R. Ḥiyya] in the bathhouse and he did not show him reverence. He [R. Ismael ben R. Yose] said to him [Rebbi], is that the one of whom you state praises? He said, what did he do to you? He said, I saw him in the bathhouse and he did not show me reverence. He [Rebbi] said to him [R. Ḥiyya], why did you do that? He said to him, so much should come over me if I realized that I was washing myself, at that time my eyes were occupied with the allegorical interpretation of the entire book of Psalms. From that moment on, he [Rebbi] appointed two students to accompany him [R. Ḥiyya] to watch out for him.

רִבִּי יוֹסֵי צָם תְּמָנֵיי יוֹמִין לְמֵיחְמֵי רִבִּי חִיָיה רוֹבָה וּלְסוֹפָא חָמָא וְרָגְזוּן יָדֵיהּ וּכְהוֹ עֵינוֹי. וְאִין תֵּימַר דַּהֲוָא רִבִּי יוֹסָה בַּר נַשׁ זְעִיר. חַד גָּרְדַיי אֲתַא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לֵיהּ חָמִית בְּחֵילְמִי דִּרְקִיעַא נְפַל וְחַד מִן תַּלְמִידָךְ סְמַךְ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ וְחַכִּים אַתְּ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אִין אֲנָא חָמֵי לֵיהּ אֲנָא חַכִּים לֵיהּ. עֲבַר כָּל תַּלְמִידוֹי קוֹמוֹי וְחַכַּם לְרִבִּי יוֹסָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ צָם תְּלַת מָאוָון צוֹמִין לְמֵיחְמֵי רִבִּי חִיָיה רוֹבָה וְלָא חָמְתֵיהּ. וּבְסוֹפָא שְׁרָא מִצְטָעֵר אֲמַר מַה הֲוָה לָעֵי בְאוֹרָיְתָא סַגִּין מִינַּיי. אָמְרוּ לֵיהּ רִיבֵּץ תּוֹרָה בְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמָּךְ וְלֹא עוֹד אֶלָּא דַהֲוָה גְלִי. אֲמַר לוֹן וְלֹא הֲוִינָא גְלִי. אָמְרִין לֵיהּ אַתְּ הֲוִיתָה גְלִי מֵילַף וְהוּא הֲוָה גְלִי מַלְפָּה.

Rebbi Assi fasted eighty days to see the old Rebbi Ḥiyya. In the end, he saw him, his hands trembled and his eyes were dimmed. If you say that Rebbi Assi was an insignificant person, one weaver came to Rebbi Joḥanan and said, I saw the sky falling but one of your students supported it. He asked him, could you recognize him? He said, if I would see him, I would recognize him. He made all his students pass before him [the weaver], and he recognized Rebbi Assi. Rebbi Simeon ben Laqish fasted three hundred fasts to see the old Rebbi Ḥiyya but did not see him. In the end, he stopped feeling bad and said, maybe he did study Torah more than I did. They said to him, he spread Torah more than you did and in addition he went into exile. He said to them, did I not also go into exile? They said to him, you went into exile to study, he went into exile to teach.

כַּד דְּמָךְ רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא אַסְקוּנֵיהּ לְהָכָא. אָמְרֵי אָן אֲנָן יְהָבִין לֵיהּ. אָמְרִין נֵיתִינֵיהּ גַּבֵּי רִבִּי חִיָיה רוֹבָה דְּהוּא מִן דִּידְהוֹן. אָמְרִין מָאן בְּעֵי מִיהַב לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי אֲנָא עֲלִיל יְהַב לֵיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ עִילְּתָך אַתְּ בָּעֵי דְּאַתְּ גְבַר סַב וְאַתְּ בָּעֵי מֵיעוֹל מֵיתַב לָךְ תַּמָּן. אֲמַר לוֹן יְהָבוּן מְשִׁיחָתָא בְרַגְלַיי וְאִין עֲנִיַית אַתּוּן גָּרְשִׁין. עָאַל וְאַשְׁכַּח תְּלַת דָּנִין יְהוּדָה בְנִי אַחֲרֶיךָ וְאֵין עוֹד. חִזְקִיָּה בְנִי אַחֲרֶיךָ וְאֵין עוֹד. אַחֲרֶיךָ יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְאֵין עוֹד. תְּלַת עֵינוֹי מִסְתַּכְּלָה אִיתְאֲמַר לֵיהּ אַפִּיךְ אַפִּיךְ שְׁמַע קָלֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה רַבָּא אֲמַר לְרַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ נְפִישׁ לְרַב חוּנָה יְתִיב לֵיהּ וְלָא קְבִיל עֲלוֹי מָתִיב לֵיהּ אָמְרִין כְּמַה דְּלָא קְבִיל עֲלוֹי מָתִיב לֵיהּ כֵּן זַרְעִיתֵיהּ לָא פְסִיקָא לְעוֹלָם. וְיָצָא מִשָּׁם וְהָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְנִכְפְּלוּ לוֹ שָׁנָיו.

When Rav Huna, the Head of the Diaspora, died they brought him here. They said, where shall we put him? They said, let us put him next to Rebbi Ḥiyya the elder for he is one of them. They said, who might want to bring him there? Rebbi Ḥaggai said, I shall go up to put him there. They said to him, you are looking for a pretext, for you are an old man and you want to go to rest there yourself. He said to them, put some string on my feet and when I shall be weak you pull. He went in and found the three arguing. “Jehudah my son, after you, and no more. Ḥizqiah my son, after you, and no more. Joseph ben Israel, after you, and no more.” He [R. Ḥaggai] lifted his eyes to look, it was said to him turn around, turn around. He heard the voice of Rebbi Ḥiyya the elder who said to his son Rav Jehudah, make space for Rav Ḥuna that he may rest there. But [Rav Ḥuna] did not accept this. They said, since he did not accept that one made space for him, so his descendants will never end. He [R. Ḥaggai] exited from there and his years were doubled.

כְּתִיב וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם. יַעֲקֹב כָּל הֶן דְּהוּא מַה הוּא מְנַכֵּי. רִבִּי לָעְזָר אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי חֲנִינָא אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. מַהוּ דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יי בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. וַהֲלֹא אֵין אַרְצוֹת הַחַיִּים אֶלָּא צוֹר וַחֲבֵרוֹתֶיהָ וְקֵיסָרִין וַחֲבֵרוֹתֶיהָ תַּמָּן זוֹלָא תַּמָּן שׂוֹבְעָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אֶרֶץ שֶׁמֵּיתֶיהָ חַיִּין תְּחִילָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וּמַה טַעַם נוֹתֵן נְשָׁמָה לְעַם עָלֶיהָ. אֶלָּא מֵעַתָּה רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה הִפְסִידוּ. אָמַר רִבִּי סִימַיי מַחְלִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶן אֶת הָאָרֶץ וְהֵן מִתְגַּלְגְּלִין כְּנוֹדוֹת וְכֵיוָן שֶׁהֵן מַגִּיעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁן חוֹזְרוֹת עֲלֵיהֶן. וּמַה טַעַם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם וִחְיִיתֶם.

It is written ( Gen. 47:30): “You shall carry me from Egypt and bury me in their burial place.” What would Jacob lose at any place he would be? Rebbi Eleazar gave an inner reason, Rebbi Ḥanina gave an inner reason, Rebbi Joshua ben Levi gave an inner reason. What is the inner reason? Rebbi Simeon ben Laqish said, ( Ps. 116:9) “I will walk before the Eternal in the Land of Life.” But the lands of life are only Tyre and its surroundings and Caesarea (maritima) and its surroundings; there is cheap (food), there is satiety. Rebbi Simeon ben Laqish in the name of Bar Qappara, the Land whose dead will live again in the days of the Messiah. What is the reason? ( Is. 42:9) “He gives soul to the people on it.” That would mean that our teachers in the diaspora would lose out! Rebbi Simai said, the Holy One, praised be He, makes the earth erode before them and they roll like wine barrels. When they arrive at the Land of Israel their souls return to them. What is the reason? ( Ez. 37:12) “I shall deposit you on the territory of Israel,” ( v. 14) “give My spirit into you, and you will live.”

רִבִּי בְּרֶכְיָה שָׁאַל לְרִבִּי חֶלְבּוֹ. רִבִּי חֶלְבּוֹ שָׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. רִבִּי אִימִּי שָׁאַל לְרִבִּי אֶלְעָזָר. רִבִּי לָעְזָר שָׁאַל לְרִבִּי חֲנִינָה וְאִית דְּאָמְרִין רִבִּי חֲנִינָה שָׁאַל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲפִילוּ כְגוֹן יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵירָיו. אָמַר לֵיהּ גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵיפָה כָל אַרְצָהּ. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה מַה הֵן שָׁאַל לָהֵן וְהֵן שָׁאַל לָהֵן לֹא שְׁמָעִינָן מִינָּהּ כְּלוּם. מַיי כְדוֹן. כֵּיוָן שֶׁנִּשְׂרְפָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה בָהֶן מִידַּת הַדִּין. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים עָשָׂת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִשְׂרֶפֶת הָדָא הוּא דִּכְתִיב וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד. כּוּתִים שֶׁבָּהּ מַה הָיוּ עוֹשִׂין מַטְלִיּוֹת מַטְלִיּוֹת וְהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת.

Rebbi Berekhiah asked Rebbi Ḥelbo. Rebbi Ḥelbo asked Rebbi Immi. Rebbi Immi asked Rebbi Eleazar. Rebbi Eleazar asked Rebbi Ḥanina, some say Rebbi Ḥanina asked Rebbi Joshua ben Levi: Even those like Jeroboam ben Nabat and his kind? He said to him, ( Deut. 29:22) “Sulphur and salt, conflagration throughout the country.” Rebbi Berekhiah said, one asked the other and we understand nothing from it. What does it mean? Since the Land of Israel was burned, judgment was executed on it. We have stated in the name of Rebbi Jehudah: Seven years was the Land of Israel burned; that is what is written ( Dan. 9:27) “The Covenant overtook the public for one week.” What did the Samaritans in it do? Pieces, pieces and it was burned.

כְּתִיב וְאַתָּה פַּשְׁחוּר וְכֹל יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ תֵּלְכוּ בַּשֶּׁבִי. וּבָבֶל תָבֹא וְשָׁם תָּמוּת וְשָׁם תִּקָּבֵר. רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא. חַד אָמַר מֵת שָׁם וְנִקְבַּר שָׁם יֵשׁ בְּיָדוֹ שְׁתַּיִם. מֵת שָׁם וְנִקְבַּר כָּאן יֵשׁ בְּיָדוֹ אַחַת. וְחָרָנָה אָמַר קְבוּרָה שֶׁבְּכָאן מְכַפֶּרֶת עַל מִיתָה שֶׁלָּהֶן.

It is written ( Jer. 20:6–7): “But you, Pashḥur, and all inhabitants of your house will go into captivity. You will come to Babylon, die there, and be buried there.” Rebbi Abba bar Zemina said, Rebbi Ḥelbo and Rebbi Ḥama bar Ḥanina. One of them said, if somebody dies there and is buried there, he has two [detriments] in hand. If he dies there and is buried here, he has one [detriment] in hand. The other one said, burial here atones for death there.

רִבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה רִיגְלֹיי דְבַר נַשָּׁא עֲרַבָתֵיהּ לְמִיקְמָתֵיהּ כָּל הֶן דְּהוּא מִתְבְּעַ. כְּתִיב וַיֹּאמֶר מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעַד. וְיָמוֹת בְּתוֹךְ בֵיתוֹ וְלֹא תַמָּן. אֱלִיחוֹרֶף וַאֲחִיָּה תְּרֵין אֵיסֶקְרֵיטוֹרֵי דִשְׁלֹמֹה. חָמָא מַלְאַךְ מוֹתָא מִסְתַּכֵּל בּוֹן וַחֲרִיק בְּשִׁינּוֹי. אֲמַר מִילָּה וִיהָבוּן בְּחַלָּלָא. אֲזַל וְנַסְתּוּן מִן תַּמָּן אֲתָא קָאִים לֵיהּ גָּחִיךְ לְקָבְּלֵיהּ אֲמַר לֵיהּ הַהִיא שַׁעֲתָא הֲוֵיתָא אִיחְרוֹק בְּשִׁנַּיִךְ וּכְדוֹן אַתְּ גָחִיךְ לָן. אָמַר לֵיהּ אֲמַר לִי רַחֲמָנָא דְּיִנְסַב לֶאֱלִיחוֹרֶף וַאֲחִיָּה מִן חֲלָלָא וְאָמְרִית מָאן יְהִיב לִי אִילֵּין לָהֶן דְּאִישְׁתַּלְּחִית מִינְסִיבִינִין וִיהַב בְּלִיבָּךְ לְמֵיעֲבַד כֵּן בְּגִין דְּנַעֲבִיד שְׁלִיחוּתִי. אֲזִל וְאִיטְפַּל בּוֹן מִן תַּמָּן. תְּרֵין בְּרוֹיי דְּרִבִּי רְאוּבֶן בַּר אִיסְטְרוֹבִילוֹס תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי. חָמָא מַלְאָכָא דְמוֹתָא מִסְתַּכֵּל בּוֹן וַחֲרִיק בְּשִׁינּוֹי וַאֲמַר נִיגְלִינוֹן לִדְרוֹמָא שֶׁמָּא הַגָּלוּת מְכַפֶּרֶת. אֲזַל וְנַסְתּוּן מִן תַּמָּן.

Rebbi Jonah in the name of Rebbi Ḥama bar Ḥanina: A human’s feet guarantee to put him where he is wanted. It is written ( 1K. 22:20) “Who will seduce Ahab that he should go and fall in Ramot Gilead?” Might he not die in his house rather than there? Eliḥoref and Aḥiah were two of Solomon’s secretaries. He [Solomon] saw the Angel of Death looking at them and grinding his teeth. He said a word and put them into space. He [the Angel of Death] went and took them from there, then he came laughing before him [Solomon]. He said to him, just before you were grinding your teeth and now you are laughing at us? He said to him, the Merciful told me to take Eliḥoref and Aḥiah from space and I was wondering who would put them there where I was sent to take them; He put it into your mind to do so that I could complete my mission. I went and dealt with them there. The two sons of Rebbi Reuben ben Strobilos were students of Rebbi. He [Rebbi] saw the Angel of Death looking at them and grinding his teeth and said, let us exile them to the South, maybe the exile atones. He [the angel of death] went and took them from there.

עוּלָּא נְחוּתָא הֲוָה. אִידְמָךְ תַּמָּן שָׁרֵי בְּכִי. אָמְרִין לֵיהּ מַה לָךְ בְּכִי אֲנָן מַסְקִין לָךְ לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹן וּמַה הֲנָיָיה לִי. אֲנָא מוֹבַד מַרְגָּלִיתִי גַּו אַרְעָא מְסָאבְתָא. לֹא דוֹמֶה הַפּוֹלְטָהּ בְּחֵיק אִמּוֹ לַפּוֹלְטָהּ בְּחֵיק נָכְרִיָּה. רִבִּי מֵאִיר הֲוָה אִידְמִיךְ לֵיהּ בְּאַסְּיָיא. אֲמַר אֵימוֹרִין לִבְנֵי אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל הָא מְשִׁיחְכוֹן דִּידְכוֹן. אֲפִילוּ כֵן אֵמַר לוֹן יְהַבִי עַרְסִי עַל גֵּיף יַמָּא דִּכְתִיב כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶיהָ.

Ulla was an emigrant. He was dying there and started to cry. They said to him, why are you crying? We shall bring you to the Land of Israel. He said to them, how does this help me? I am losing my pearl in an impure land. One cannot compare one who expires in the bosom of his mother to one who expires in the bosom of a strange woman. Rebbi Meïr was dying in Assos. He said, tell the people of the Land of Israel, there is your Messiah. With all that, he said to put his bier on the sea-cape since it is written ( Ps. 24:2): “For He founded it on seas, based it on rivers.”

שִׁבְעָה יַמִּים סוֹבְבִין אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. יַמָּא רַבָּא יַמָּא דְטִיבֵּרִיָא יַמָּא דְסַמְכוֹ יַמָּא דְמִילְחָא יַמָּא דְחוֹלָתָא יַמָּא דְשַׁלְיָית יַמָּא דְאַפַּמֵּיָא. וְהָא אִיכָּא יַמָּא דְחָמְץ דִּיֹּקְלֵיטִיָּנוּס הִקְוָה נְהָרוֹת וַעֲשָׂאוֹ. כְּתִיב הַנִּשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְּשִׁימוֹן. אָמַר רִבִּי חִיָיה בִּרָיָא כָּל מִי שֶהוּא עוֹלֶה לְהַר יְשִימוֹן וּמָצָא כְמִין כְּבָרָה בְּיַם טִיבֵּרִיָא זוֹ הִיא בּוֹרָהּ שֶׁל מִרְיָם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן שַׁעֲרוּנָהּ רַבָּנִין וְהָא הִיא מְכוּוָּנָא כָּל קֳבֵיל תַּרְעָא מְצִיעִיָּא דִכְנִישְׁתָּא עֲתִיקְתָא דְּסרונגין.

“Seven seas surround the Land of Israel: The ocean, lake Tiberias, lake Samkho, the salt sea, lake Ḥolata, lake Sheliat, lake Apamea.” But does there not also exist the lake of Ḥomṣ? Diocletian dammed up rivers and created it. It is written ( Num. 21:20): “Looking down on the desert.” Rebbi Ḥiyya from Biria said, if one ascends the desert mountain one finds the likeness of a sieve in lake Tiberias, that is the well of Miryam. Rebbi Joḥanan said, the rabbis estimated it and it is assessed opposite the middle gate of the old synagogue of Sarongin.

רִבִּי בַּרקִירִיָּא וְרִבִּי לָעְזָר הֲווֹן מְטַיְילִין בְּאִיסְטַרִין רָאוּ אֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בָּאִין מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי בַּרקִירִיָּא לְרִבִּי לָעְזָר מַה הוֹעִילוּ אֵילּוּ. אֲנִי קוֹרֵא עֲלֵיהֶם וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵיבָה בְּחַיֵּיכֶם. וַתָּבוֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי בְּמִיתַתְכֶם. אָמַר לֵיהּ כֵּיוָן שֶׁהֵן מַגִּיעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵן נוֹטְלִין גּוּשׁ עָפָר וּמַנִּיחִין עַל אֲרוֹנָן. דִּכְתִיב וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.

Rebbi Bar Qiria and Rebbi Eleazar were talking a walk on the road when they saw coffins being brought into the Land from abroad. Rebbi Bar Qiria said to Rebbi Eleazar: What good is that going to do them? I am reading for them ( Jer. 2:7) “My inheritance your considered an abomination” during your lifetime, “you came and made My Land impure” in your death. He said to him, when they arrive in the Land, one takes a lump of earth and puts it on the coffin, as it is written ( Deut. 32:43) “His earth atones for His people.”

Mishnah

משנה: הַבִּרְסִים וְהַבֻּרְדְּסִין וְהַדַּלְמַטִּיקִיּוֹן וּמִנְעֲלוֹת הַפִּינוֹן לֹא יִלְבְּשֵׁם עַד שֶׁיִּבְדּוֹק. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף הַבָּאִים מֵחוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן בְּקַנַּבִּס. וּמִנְעַל שֶׁל זֶרֶד אֵין בּוֹ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.

MISHNAH: Birsīm, Burdesīm, and Dalmatian garb as well as pinon shoes one should not wear unless one checks them. Rebbi Yose says, those coming from the sea shore in maritime countries do not have to be checked because usually they are made from hemp. Padded shoes have no problem with kilaim.

Halakhah

הלכה: הַבּוּרְסִין בִּרְיָה. הַבֻּרְדְּסִין דֵּילְמָא. הַדַּלְמַטִּיקוֹן קוֹלְבִין וּמַעֲפוֹרִין וּמִנְעֲלוֹת הַפִּינוֹן דַּרְדְּסִין.

HALAKHAH: Bursīn are birri. Burdesīn are delma. Dalmatian garb are short sleeved tunics and overcoats. Pinon shoes are socks.

רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף הַבָּאִין מֵחוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם. מַה חוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם אוֹ מֵחוֹף הַיָּם שֶׁמִּמְּדִינַת הַיָּם. מִן מַה דְתַנֵּי כְּגוֹן צוֹר וַחֲבֵרוֹתֶיהָ קֵיסָרִין וַחֲבֵרוֹתֶיהָ. הָדָא אָמְרָה מֵחוֹף הַיָּם שֶׁמִּמְּדִינַת הַיָּם.

“Rebbi Yose says, those coming from the sea shore in maritime countries.” Does this mean “from the sea shore and from overseas countries” or “from the seashore of maritime countries”? Since it was stated: For example, Tyre and its surroundings, Caesarea (maritima) and its surroundings, it means “from the seashore of maritime countries”.

אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה. הָדָא דְּתֵימַר בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא הָיְתָה הַפִּשְׁתָּן מְצוּיָה בְכָל מָקוֹם. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁהַפִּשְׁתָּן מְצוּיָה בְכָל מָקוֹם צְרִיכִין בְּדִיקָה.

“They do not have to be checked.” That means in earlier times when flax was not found everywhere. But today, when flax is found everywhere, they need to be checked.

מִנְעַל שֶׁל זֶרֶב. אִית אֲתָרִין דְּזָרְבִין עִימֵּיהּ מִן גַּו כְּהָדָא דְרִבִּי זְעִירָא מְפַקֵּד לְרִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא וְיֹאמַר לְבַר רִאשׁוֹן דְּלָא יְחוּט לֵיהּ מְסָאנֵיהּ בְּכִיתָּן אֶלָּא בִרְצוּעָה. מוֹדֵי רִבִּי זְעִירָא בְּאָהֵן דְּאָסַר פֵיסְקֵי דַּעֲמַר עַל דְּכִיתָּן דְּהוּא שָׁרֵי. דְּהוּא שָׁנַץ גַּרְמֵיהּ דְּהִיא נַחְתָּא לָהּ.

“Padded shoes”. There are places where they are padded from the outside. As Rebbi Zeïra said to Rebbi Abba bar Zemina to tell Bar Rishon not to sew his shoes with flax but with [leather] strips. Rebbi Zeïra agrees that if one bound a woolen belt over a linen garment that would be permitted, for if he makes himself thin, it will fall down.

בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי לָא. מַהוּ מֵיחוֹט מְסָאנֵיהּ דְּכִיתָּן. אֲמַר לוֹן בְּגִין דְּרִבִּי זְעִירָא. דְּרִבִּי זְעִירָא אָמַר אָסוּר. מוֹדֶה רִבִּי אִילָּא בָּהֵן דְּיִלְבַּשׁ דַּרְדְּסִין דַּעֲמַר עַל גַּבֵּי דַּרְדְּסִין דְּכִיתָּן דְּהוּא אָסוּר. דְּלָא שְׁלַח עִילֵּיָיא לָא שְׁלַח אַרְעֲיֵיא. אָבוֹי דְּרַב סַפְרָא שְׁאַל לְרִבִּי זְעִירָא מַהוּ מִיתַּן פְּרִיטִין גַּו גּוּלְתָה וּמִיקְטְרִינוֹן בְּחוּט דְּכִיתָּן. מַהוּ מִיתַּן פְּרִיטִין גַּו סַדִּינֵיהּ וּמִיקְטְרִינוֹן בְּחוּט דַּעֲמַר. אָמַר לֵיהּ חֲכַם רִבִּי לְרַב הוּנָא. דְּרַב הוּנָא אָמַר אָסוּר. רִבִּי אֲבִינָא אָמַר אָסוּר. שְׁמוּאֵל אָמַר מוּתָּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַסָּא אָמַר מוּתָּר.

They asked before Rebbi Illaï: May one sew one’s shoes with flax? He said to them, because of Rebbi Zeïra, for Rebbi Zeïra said it is forbidden. Rebbi Illaï will agree that it is forbidden to wear woolen socks over linen socks since he cannot take off the inner ones unless he first takes off the outer ones. The father of Rav Safra asked Rebbi Zeïra: May one put coins in a woolen bag and tie it with a linen thread, or put coins on a linen cloth and tie it with a woolen thread? He said to him, does the rabbi not know Rav Huna? For Rav Huna said, it is forbidden. Rebbi Avina said, it is forbidden. Samuel said, it is permitted. Rebbi Jacob bar Ada in the name of Rebbi Yasa said, it is permitted.

Mishnah

משנה: אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא טָווּי וְאָרִיג שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז דָּבָר שֶׁהוּא שׁוּעַ טָווּי וְנוּז. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר נָלוֹז וּמֵלִיז אֶת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָלָיו. הַלְּבָדִין אֲסוּרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן שׁוּעִין. פִּיף שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהֵן חוֹּזְרִין כְּאָרִיג. רִבִי יוֹסֵי אוֹמֵר מְשִׁיחוֹת שֶׁל אָרִיג אֲסוּרוֹת מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹלֵל עַד שֶׁהוּא קוֹשֵׁר. לֹא יִקְשׁוֹר סֶרֶט שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן לַחֲגוֹר בּוֹ אֶת מָתְנָיו אַף עַל פִּי שֶׁהָרְצוּעָה בְּאֶמְצַע. אוֹתוֹת הַגָּרְדִים וְאוֹתוֹת הַכּוֹבְסִין אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.

MISHNAH: Only spun and woven cloth is forbidden because of kilaim since it is said ( Deut. 22:11): “Do not wear šaʻaṭnez”, anything carded, spun, or woven. Rebbi Simeon ben Eleazar said, he has turned aside and turned his Father in Heaven against him. Felt is forbidden because it is carded. A woolen border on a linen garment is forbidden because it goes around like the woven part. Rebbi Yose says, woven ropes are forbidden because he stitches them before he ties them. One should not bind a strip of wool on one of linen to gird his hips even if a leather belt is in between.

Halakhah

הלכה: נִיתְנֵי שׁעז וְלָא נִיתְנֵי טָנִי. אִילּוּ תַנִּינָן שׁעז וְלָא תַנִּינָן טָנִי הֲוֵינָן אָמְרִין הָא טָווּי מוּתָּר. מַתְנִיתָא לֹא אָמְרָה כֵן. אֶלָּא אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא טָווּי וְאָרִיג. נִיתְנֵי שׁעט וְלָא נִיתְנֵי נוז. אִילּוּ תַנִּינָן שׁעט וְלָא תַנִּינָן נוז הֲוֵינָן אָמְרִין הָא לָנוֹז מוּתָּר. מַתְנִיתָא לֹא אָמְרָה כֵן. אֶלָּא פִּיף שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהֵן חוֹזְרִין כְּאָרִיג. נִיתְנֵי טנז וְלָא נִיתְנֵי שע. אִילּוּ תַנִּינָן טנז וְלָא תַנִּינָן שע הֲוֵינָן אָמְרִין הָא שֹׁעַ מוּתָּר. מַתְנִיתָא לֹא אָמְרָה כֵן. אֶלָּא הַלְּבָדִין אֲסוּרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן שׁוּעִין.

HALAKHAH: It could have stated שעו and not טוי. If it had stated שעז but not טוי we would have said that spinning is permitted. But the Mishnah does not say so, but “only spun and woven cloth is forbidden because of kilaim.” It could have stated שעט and not נוז. If it had stated שעט but not נוז we would have said that weaving is permitted. But the Mishnah does not say so, but “a woolen border on a linen garment is forbidden because it goes around like the woven part.” It could have stated טנז and not שע. If it had stated טנז but not שע we would have said that carding is permitted. But the Mishnah does not say so, but “felt is forbidden because it is carded.”

מְשִׁיחוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן אֲסוּרוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי מוּתָּרוֹת. מָאן דְּאָמַר אֲסוּרוֹת כְּגוֹן אִילֵּין טַרְסַיָיה דְּהוּא מַכְפַּת בֵּיהּ. מָאן דְּאָמַר מוּתָּרוֹת דְּהוּא שָׁנַץ גַּרְמֵיהּ וְהִיא נַחְתָּא לָהּ.

Ropes of purple wool are forbidden. Some Tannaïm state, they are permitted. He who says they are forbidden, for example those of embroiderers who tie them on. He who says they are permitted, for if he makes himself thin, it will fall down.

Mishnah

משנה: הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת אֵינָהּ חִיבּוּר וְאֵין בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם וְהַשּׁוֹמְטָהּ בַּשַּׁבָּת פָּטוּר. עָשָׂה שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ בְּצַד אֶחָד חִיבּוּר וְיֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם וְהַשּׁוֹמְטָהּ בַּשַּׁבָּת חַיָיב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁתְּשַׁלֵּשׁ. וְהַשַּׂק וְהַקּוּפָּה מִצְטָרְפִין לְכִלְאַיִם.

MISHNAH: Tags of weavers and washermen are forbidden because of kilaim. If one stiches one pin-stitch there is no connection, it does not fall under kilaim, and if he removes it on the Sabbath he is not prosecutable. If the two ends appear on the same side it is a connection, it falls under kilaim, and if he removes it on the Sabbath he is guilty. Rebbi Jehudah says, only if there are three pin-stitches. A sack or a chest bring together for kilaim.

Halakhah

הלכה: רִבִּי חֲנִינָה אָמַר עַד יְחוֹת כָּל סִיטְרָה. אָמַר רִבִּי יַנַּאי אָמְרוּ לוֹ לְרִבִּי חֲנִינָא צֵא וּקְרָא. וְהָתַנִּינָן עָשָׂה שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ לְצַד אֶחָד. מֵעַתָּה עַד יְחוֹת וִיסוֹק. וְהָתַנֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיְּשַׁלֵּשׁ. מֵעַתָּה עַד יְחוֹת וִיסוֹק וִיחוֹת אֶלָּא הָכֵין וְהָכֵין.

HALAKHAH: Rebbi Ḥanina said, not until it comes down an entire side. Rebbi Yannai said, they said to Rebbi Ḥanina, get out and read! Did we not state, “if the two ends appear on the same side?” That means, only if it goes down and up. And did we not state, “Rebbi Jehudah says, only if there are three needle-stitches.” That means [the thread] goes down, up, and down. But so and so.

חוּט שֶׁהִשְׁחִילוֹ לְמַחַט אֲפִילוּ קָשׁוּר מִיכָּן וּמִיכָּן אֵינוֹ חִיבּוּר לְבֶגֶד. הַחוּט חִיבּוּר לְבֶגֶד וְאֵינוֹ חִיבּוּר לְמַחַט. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָמְרִין בְּקָשׁוּר מִיכָּן וּמִיכָּן. מִּילֵּיהוֹן דְּרַבָּנָן פְּלִיגִין דְּאָמַר רִבִּי בָּא רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הַמַּמְתִּיחַ צְדָדָיו בַּשַּׁבָּת חַיָיב מִשּׁוּם תּוֹפֵר. וְיֵימַר מִשּׁוּם תּוֹפֵר וּמִשּׁוּם קוֹשֵׁר.

A thread drawn through by means of a needle, even it if has a knot on each side, is no connection for cloth. The thread is a connection for cloth but not for the needle. Rebbi Jonah and Rebbi Yose both say, only if it is knotted on both sides. The words of the rabbis disagree since Rebbi Abba, Rebbi Jeremiah said in the name of Rav: He who straightens out the sides on the Sabbath is guilty because of sewing. He should have said “because of sewing and making knots.”

אָמַר רִבִּי סִימוֹן טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹסֵי עַל יְדֵי שְׁלִישִׁי מְלַאכְתּוֹ מִתְקַיֶימֶת. מַה רִבִּי יוּדָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר הָאוֹרֵג שְׁלֹשָׁה חוּטִין בִּתְחִילָּה וְאֶחָד עַל הָאָרִיג חַיָיב. אָמַר רִבִּי עוּלָּא. טַעֲמָא דְרִבִּי לִיעֶזֶר תַּמָּן עַל יְדֵי שְׁלִישִׁי מְלַאכְתּוֹ מִתְקַיֶימֶת. בְּרַם הָכָא פָּחוֹת מִיכֵּן מִסְתַּתֵּר הוּא.

Rebbi Simon said, the reason of Rebbi Yose is that by the third his work becomes permanent. Does Rebbi Jehudah hold with Rebbi Eliezer? As we have stated there, “Rebbi Eliezer says that he who weaves three threads at the start or one thread on a piece of weaving already begun is guilty.” Rebbi Ulla said, the reason of Rebbi Eliezer is that by the third his work becomes permanent. But here, might less than that be undone?

רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שַׂק. הָא סַל לֹא. אַשְׁכַּח תַּנֵּי הַסַּל וְהַשַּׂק וְהַקּוּפָּה. מִצְטָרְפִין בְּכִלְאַיִם. אוֹהָלִים אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.

Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: They stated only “sack”. Hence not a basket. It was found stated: The basket, the sack, and the chest bring together for kilaim. Tents have nothing to do with kilaim.

רִבִּי יִרְמְיַה בָּעֵי. הוּא וּבְנוֹ מַהוּ שֶׁיִּצְטָרְפוּ בְּכִלְאַיִם. הֵיךְ עֲבִידָא. הוּא לְבִישׁ מָאנִין דַּעֲמַר. וּבְרֵיהּ לְבִישׁ מָאנִין דְּכִיתָּן. נְסָב פִּיסְקֵי דְּעִמֶּר וְעָגְלָהּ עַל תְּרֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהָהֵן נוֹ נָשׁוּךְ. רִבִּי חַגַּיי בָּעֵי. הוּא עַצְמוֹ מַהוּ שֶׁיִּצְטָרֵף בְּכִלְאַיִם. הֵיךְ עֲבִידָא. הוּא לְבוּשׁ דַּרְדְּסִין דַּעֲמַר בְּחָדָא רִיגְלַיָיא. וְדַרְדְּסִין דְּכִיתָּן בְּחָדָא רִיגְלַיָיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהָהֵן נוֹ נָשׁוּךְ. לָא צוֹרְכָא וְלֹא הָיוּ בְרָאשֵׁי פְּצַעִיּוֹת יְהַב סִיפְלֵנִי דְמַרְטוּט דַּעֲמַר עַל חָדָא דְּסְפְּלֵנֵי דְמַרְטוּט דְּכִיתָּן עַל חָדָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהָהֵן נוֹ נָשׁוּךְ. אֵין לָךְ אָסוּר אֶלָּא נָשׁוּךְ בִּלְבַד.

Rebbi Jeremiah asked, can he and his son combine for kilaim? How may this be? He wears woolen clothes but his son wears linen clothes. He takes a woolen belt and winds it around both of them. Rebbi Yose said, where is it bitten? Rebbi Ḥaggai asked, can he himself bring together for kilaim? How may this be? He wears a woolen sock on one foot and a linen one on the other foot. Rebbi Yose said, where is it bitten? No, it is needed if he had the ends of wounds, put a plaster of a woolen patch on one end and a linen patch on the other end. Rebbi Yose said, where is it bitten? Nothing is forbidden unless there is biting.