כתובות ו׳Ketubot 6

Mishnah

משנה: מְצִיאַת הָאִשָּׁה וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְבַעֲלָהּ. וִירוּשָׁתָהּ הוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת בְחַיֶּיהָ. בּוֹשְׁתָהּ וּפְגָמָהּ שֶׁלָּהּ. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר בִּזְמַן שֶׁבְּסֵתֶר לָהּ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלוֹ אֶחָד וּבִזְמַן שֶׁבַּגָּלוּי לוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלָהּ אֶחָד. שֶׁלּוֹ יִנָּתֵן מִיָּד וְשֶׁלָּהּ יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת.

MISHNAH: What a woman finds or makes with her hands belongs to her husband. Of what she inherits he eats the yield during her lifetime. [Payments she receives for] settlements for shame and diminution of value belong to her; Rebbi Jehudah ben Bathyra says, in case it is covered, she receives two thirds and he one third; in case it is visible, he receives two thirds and she one third. His part shall be given immediately; her part shall be invested in real estate and he eats its yield.

Halakhah

הלכה: מְצִיאַת הָאִשָּׁה וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְבַעֲלָהּ כול׳. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל. וְחָרָנָא אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. וְלָא יְדַעְנָא מָאן אֲמַר דָּא וּמָאן אֲמַר דָּא. מִסְתַּבְּרָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הוּא דוּ אֲמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. דּוּ פָתַר לָהּ בְּמַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת. וְאֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהָ. וְתַנִּינָן. וְאִם אֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהָ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ. מַעֲשֵׂה יָדַיִים שֶׁהֵן כִּמְצִיאָה. אָתָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. הֲוֵויי דַּעֲוָון דַּעֲוָון אִית לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.

HALAKHAH: “What a woman finds or makes with her hands belongs to her husband,” etc. Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Immi: Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagree: One said, this is everybody’s opinion, the other said it is in dispute. We do not know who said what. It is reasonable that Rebbi Simeon ben Laqish should be the one who said it is in dispute since he explained that [the husband] provides her with food but does not give her a silver obolus as pocket money, and we did state: “If he does not give her a silver obolus as pocket money, what she makes with her hands is hers.” The work of her hands is parallel to what she finds. Rebbi Jacob bar Immi came in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: It is everybody’s opinion. That means that Rebbi Simeon ben Laqish varies in his opinions.

לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי מֵאִיר. אַף עַל גַּב דִּלְרִבִּי מֵאִיר עֲבִיד יַד הָעֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ זָכַת הָאִשָּׁה זָכָה בַעֲלָהּ. מוֹדֶה שֶׁאֵין עָלֶיהָ אֶלָּא אוֹכֶלֶת פֵּירוֹת בִּלְבָד. תַּמָּן תַּנִינָן. מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים וּמְצִיאַת אִשְׁתּוֹ הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. שֶׁהוּא יָכוֹל לְשַׁנּוֹתָן לִמְלָאכָה אֲחֶרֶת. מַה טַעַם אָמְרִינָן. מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלָּהֶן. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹתָן לִמְלָאכָה אֲחֵרֵת. הָתִיבוֹן. הֲרֵי אִשְׁתּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹתָהּ לִמְלָאכָה אֲחֵרֵת וְאַתְּ אָמַר. מְצִיאָתָהּ שֶׁלּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעַם אַחֵר יֵשׁ בְּאִשָּׁה. מָהוּ טַעַם אַחֵר בְּאִשָּׁה. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מִפְּנֵי קְטָטָה. רִבִּי יוֹסֶי לֹא אָמַר כֵן. אֶלָּא שֶׁלֹּא תְהֵא מַבְרַחַת מִשֶּׁלְּבַעֲלָהּ וְאוֹמֶרֶת. מְצִיאָה מָצָאתִי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁנָּתַן לָהּ אַחֵר מַתָּנָה. קוֹל יוֹצֵא לְמַתָּנָה וְאֵין קוֹל יוֹצֵא לִמְצִיאָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁמָּצְאָה בְעֵדִים. זוֹ מִפְּנֵי זוֹ. אָמַר רִבִי יוֹחָנָן. בְּשֶׁאֵין טְפוּלִין לָאֲבִיהֶן. אֲבָל אִם הָיוּ טְפוּלִין לָאֲבִיהֶן מְצִיאָתָן שֶׁלּוֹ.

For whom is it needed? For Rebbi Meïr! Even though for Rebbi Meïr the hand of the slave is his master’s hand and if the wife acquired title the husband should have acquired it; he agrees that his rights over it are restricted to the use of the yield. There, we have stated: “The finds of his underage son and daughter or of his Canaanite slave or slave-girl as well as his wife’s find belong to him,” for he can direct them to do other work. Why do we say: “The finds of his adult son and daughter or of his Hebrew slave or slave-girl belong to them,” because he cannot direct them to do other work. But his wife he cannot direct to do other work and you say that her find belongs to him! Rebbi Joḥanan said, there is another reason for his wife. What is the other reason for his wife? Rebbi Ḥaggai says, because of quarrel. Rebbi Yose does not say so, but that she should not smuggle away any of her husband’s property and say, I found it. Think of it, if another person gave it to her as a gift! A gift is public knowledge, a find is not public knowledge. Think of it, if she found it in the presence of witnesses! This because of that. Rebbi Yoḥanan said, if they are not dependent on their father. But if they are dependent on their father, their finds belong to him.

הוֹרֵי רִבִּי יִצְחָק בְּהֵן דְּמַשְׁבִּיק אִינְתְּתֵיהּ וְלָא מְמָרֵק לָהּ פּוֹרְנָהּ. שֶׁהוּא מַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת עַד שָׁעָה שֶׁהוּא מְמָרְקָהּ.

Rebbi Isaac instructed about one who had sent away his wife but not liquidated her ketubah, that he has to feed her until the time he liquidated it.

רִבִּי רְדִיפָה רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר כָּהֲנָא. דְּלָא מְחַסֵּר לָהּ. בְּסֶתֶר לָמָּה נוֹטֵל. מִפְּנֵי צַעֲרוֹ שֶׁמִּצְטָעֵר עִמָּהּ.

Rebbi Redipha, Rebbi Aḥa, in the name of Rebbi Abun bar Cahana: Because he does not make her lose anything. In secret, why does he take? Because of the pain he suffers with her.

Mishnah

משנה: הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ וּמֵת חֲתָנוֹ אָמְרוּ חֲכָמִים יָכוֹל הוּא שֶׁיֹּאמַר לְאָחִיךָ הָיִיתִי רוֹצֶה לִיתֵּן וְלָךְ אֵי אֶפְשִׁי לִיתֵּן.

MISHNAH: If somebody decided on money for his son-in-law and the son-in-law died, the Sages said that he can say, I was ready to give to your brother, but it is impossible for me to give to you.

Halakhah

הלכה: הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ וּמֵת חֲתָנוֹ כול׳. וְלֹא דְבָרִים שֶׁהֵן קוֹנִין בָּאֲמִירָה הֵן. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. פּוֹסֵק לְשֵׁם כְּתוּבָּה עַל מְנָת לבנים. וְכֵינִי. הַפּוֹסֵק מְעוֹת לְבִתּוֹ קְטַנָּה כּוֹפִין אוֹתוֹ לִיתֵּן. הָא לִגְדוֹלָה לֹא. אָמַר רִבִּי אָבוּן. כּוֹפִין אוֹתוֹ לִיתֵּן גֵּט.

HALAKHAH: “If somebody decided on money for his son-in-law and the son-in-law died,” etc. Are these not the things that are acquired by speech? Bar Qappara stated: He promised the dowry on condition there be a marriage. And it is so: If somebody decided on money for his underage daughter, one forces him to give. But not for the adult one? Rebbi Abun said, one forces [the groom] to give a bill of divorce.

Mishnah

משנה: פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ אֶלֶף דֵּינָר הוּא פּוֹסֵק כְּנֶגְדּוֹ בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר מְנָה. כְּנֶגֶד הַשּׁוּם הוּא פוֹסֵק פָּחוֹת חוֹמֶשׁ. שׁוּם בִּמְנָה וְשָׁוֶה מְנָה אֵין לוֹ אֶלָּא מְנָה. שׁוּם מְנָה הִיא נוֹתֶנֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד דֵּינָר. בְּאַרְבַּע מֵאוֹת הִיא נוֹתֶנֶת חֲמֵשׁ מֵאוֹת וּמַה שֶׁהֶחָתָן פּוֹסֵק הוּא פוֹסֵק פָּחוֹת חוֹמֶשׁ.

MISHNAH: If she decided to bring him 1’000 denars, he decides as equivalent fifteen minas. Corresponding to estimates he decides one-fifth less. If it was appraised for a mina and it is worth a mina, he has only a mina. For the estimate of a mina she gives him 31 [tetradrachmas and one] denar. For 400 she gives 500, for what the groom decides, he decides one-fifth less.

Halakhah

הלכה: פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ אֶלֶף דֵּינָר כול׳. מָה רָאוּ לוֹמַר בִּכְסָפִים אֶחָד וּמֶחֱצָה וּבְשׁוּם פָּחוֹת חוֹמֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. שָׁמִין דַּעְתָּהּ שֶׁל אִשָּׁה שֶׁהִיא רוֹצָה לְבַלּוֹת אֶת כֵּלֶיהָ וְלִפְחוֹת אוֹתָן חוֹמֶשׁ. שָׁמִין דַּעְתּוֹ שֶׁלָּאִישׁ רוֹצֶה לִישָּׂא וְלִיתֵּן בָּהֶן וְלַעֲשׂוֹתָן בְּאֶחָד וּמֶחֱצָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכּוֹר כְּלֵי אִשְׁתּוֹ. דִּלֹמָה. רִבִּי חִיָיה וְרִבִּי יָסָא וְרִבִּי אִימִּי סָלְקוֹן לְשׁוּמָא דִבְרַתָּהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אָמְרִין לֵיהּ. פְּחוֹת חוֹמֶשׁ וְכוֹפֵל. אֲמַר לוֹן. פּוֹחֵת חוֹמֶשׁ וְאֵינוֹ כוֹפֵל.

HALAKHAH: “If she decided to bring him 1’000 denars,” etc. Why did they say for money, one and one half times, and for estimations less one fifth? Rebbi Yose ben Ḥanina said, one estimates the will of the woman that she wants to use her vessels and depreciates them by a fifth. One estimates the will of the man to use it in trade and to make them one and one half. Rebbi Yose said, this implies that nobody has the right to sell his wife’s vessels. Example: Rebbi Ḥiyya, Rebbi Yasa, and Rebbi Immi went to appraise for Rebbi Yose ben Ḥanina’s daughter. They said to [the groom]: Deduct a fifth and double. He said to them, he deducts a fifth and does not double.

שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הִכְנִיסָה לֹו זָהָב בְּשָׁוְייוֹ. וְתַנֵּי כֵן. תַּקְשִׁיטִין לַעֲשׂוֹתָן דֵּינָרִין בְּאֶחָד וּמֶחֱצָה. דֵּינָרִין לַעֲשׂוֹתָן תַּקְשִׁיטִין בְּשָׁוְיֵיהֶן. רִבִּי אָחָא בַּר פַּפָּא בְּעָא קוֹמֶי רִבִּי אִימִּי. הִכְנִיסָה לוֹ בְהֵמָה. אָמַר לֵיהּ. בְּשָׁוְיָיהּ. הִכְנִיסָה לוֹ קַרְקַע. אָמַר לֵיהּ. בְּשָׁוְיָיהּ. וְאֵינוֹ מִשְׂתַּכֵּר. וְגוֹבָה קַרְקַע. אֵין לֹו אֶלָּא אֲכִילַת פֵּירוֹת.

Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan: If she brought him gold, at full value. This was also stated. Jewellery to be turned into denars, at the rate of one and one half. Denars to be turned into jewellery, at their full value. Rebbi Aḥa bar Pappos asked before Rebbi Immi: If she brought him an animal? He said to him, at full value. If she brought him real estate: He said to him, at full value. But does he not gain from it? But she collects the real estate, he has only the usufruct.

Mishnah

משנה: פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כְסָפִים סִלְעָה כֶּסֶף נַעֲשֵׂית שִׁשָּׁה דֵינָר וְהֶחָתָן מְקַבֵל עָלָיו עֲשָׂרָה דֵינָרִים לַקּוּפָּה לְכָל מְנָה וּמְנָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְדִינָה.

MISHNAH: If she decided to bring him money, each tetradrachma is turned into six denars and the groom engages himself for ten denars for the perfume box for each mina; Rabban Simeon ben Gamliel says, all follows local custom.

Halakhah

הלכה: פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כְסָפִים כול׳. פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים שׁוּם עָשָׂה אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת. לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא עָשָׂה אוֹתוֹ אֶלֶף. אִם עָשָׂת קִיצוּתָא גּוֹבָה אֶת הַכֹּל וְאִם לָאו מִיגְרַע חֲמִשָּׁה דֵינָרִים לְכָל סֶלַע וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּתּוֹסֶפֶת. פָּסְקָה לְהַכְנִיס לֹו חֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים כְּסָפִים עוֹשֶׂה אוֹתָן שְׁבַע מֵאוֹת וּמֶחֱצָה. לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא עָשָׂה אוֹתָן אֶלֶף. אִם עָשָׂת קִיצוּתָא גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. וְאִם לָאו מִיגְרַע שִׁשָּׁה דֵינָר לְכָל סֶלַע וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּתּוֹסֶפֶת. פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ אֶלֶף זוּז צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן ט̇ו̇ מְנָה. לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא כָתַב לָהּ שָׂדֶה שָׁוָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר מְנָה תַּחַת אֶלֶף זוּז. אִם עָשְׂתָה קִיצוּתָא גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. וְאִם לָאו אֵין פּוֹחְתִין לִבְתוּלָה מִמָּאתַיִם וְלָאַלְמָנָה מִמְּנָה. הָכָא אַתָּ מַר. מִיגְרַע. וְהָכָא אַתָּ מַר. אֵינוֹ מִיגְרַע. כָּאן בְּנָטְלָה מִקְצַת כָּאן בְּשֶׁלֹּא נָטְלָה מִקְצַת. הָכָא אַתָּ מַר. נוֹגֵעַ בַּתּוֹסֶפֶת. וְהָכָא אַתָּ מַר. אֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּתּוֹסֶפֶת. תַּמָּן. הוֹסִיף וְלֹא פִיחֵת. בְּרַם הָכָא. פִּיחֵת וְלֹא הוֹסִיף. תַּנְיָא. בֵּין בַּשּׁוּם בֵּין בַּכְּסָפִים. בְּשׁוּם מָה לְפִי מַה שֶׁהוּא פוֹחֵת לְפִי מַה שֶׁהוּא מוֹסִיף לְפִי מַה שֶׁהִיא מַכְנֶסֶת.

HALAKHAH: “If she decided to bring him money,” etc. “If she decided to bring him 500 denars by appraisal, he makes it 400. If he did not do that but made it 1’000; if she made an agreement, she collects everything; if not, he deducts five denars for each tetradrachma, but he cannot touch the addition. If she decided to bring him 500 denars in coin, he makes it 750. If he did not do that but made them 1’000; if she made an agreement, she collects everything; if not, he deducts six denars for each tetradrachma, but he cannot touch the addition. If she decided to bring him 1’000 zuz, he must turn them into fifteen minas. If he did not do that but wrote over to her a field worth 12 minas in place of the 1’000 zuz. If she made an agreement, she collects everything; if not, one does not decrease for a virgin to less than 200 and for a widow to less than a mina.” Here, you say, he deducts. But there, you say, he does not deduct. Here, if she invalidated part of it, there if she did not invalidate part of it. Here, you say, he touches the addition but there, you say, he does not touch the addition. Here, he added but did not subtract; there, he subtracted but did not add. It was stated: Both for appraisal and for coin. Why for appraisal? Corresponding to what he subtracts, corresponding to what what he adds, corresponding to what she brings.

כֵּינִי מַתְנִיתָא. וְקוּפַּת בְּשָׂמִים הַכֹּל מְנָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עָשׂוּ הֲנָיַית בְּשָׂמִים כַּהֲנָיַית כְּסָפִים. אָמַר רִבִּי אָבִין. עָשׂוּ הֲנָיַית פִּרְיָה וְרִבְיָה כַּהֲנָיַית כְּסָפִים. כְּהָדָא. תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי יוֹסֵי סַלְקוֹן לְקַדִּשִׁין אַשְׁכְּחִינוֹן עֲרִירִין. אָמְרוּן לוֹן. אַתְנִיתוּן בֵּינֵיכוֹן. אִם הִתְנֵיתֶם בֵּינֵיכֶם הֲרֵי יָפֶה וְאִם לָאו הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְדִינָה.

So is the Mishnah: “And a perfume box for every mina.” Rebbi Joḥanan said, they made usufruct of perfumes like usufruct of money. Rebbi Avin said, they made usufruct of procreation like usufruct of money. As the following: The students of Rebbi Yose went to Qaddišin; they found them childless. They said to them: Did you stipulate between you? If you stipulated, it is fine; otherwise everything follows the local custom.

Mishnah

משנה: הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ סְתָם לֹא יִפְחוֹת לָהּ מֵחֲמִשִּׁים זוּז. פָּסַק לְהַכְנִיס עֲרוּמָה לֹא יֹאמַר הַבַּעַל כְּשֶׁתָבוֹא לְבֵיתִי אֲכַסֶּנָּה בִכְסוּתִי אֶלָּא מְכַסָּהּ וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ. וְכֵן הַמַשִּׂיאִין אֶת הַיְתוֹמָה לֹא יִפְחָתוּ לָהּ מֵחֲמִשִּׁים זוּז. אִם יֵשׁ בַּכִּיס מְפַרְנְסִין אוֹתָהּ לְפִי כְבוֹדָהּ.

MISHNAH: If somebody marries off his daughter without mentioning particulars he should not give her less than 50 zuz If he had decided to take her in naked the husband should not say, if she comes to my house I shall clothe her in my garment, but he covers her when she still is in her father’s house. Similarly, those who marry off an orphan girl should not give her less that 50 zuz, and if money is available one provides for her according to her social standing.

Halakhah

הלכה: הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ כול׳. רִבִּי אַבָּא מָרִי אָחוֹי דְרִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. לֹא כֵן תַּנֵּי. מְנַיִין אֲפִילוּ אָמַר. הֲרֵינִי עוֹמֵד עָרוּם וּמְכַסָּהּ. אֵין אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיַּעֲמוֹד עָרוּם וִיכַסָּהּ אֶלָּא מְכַסָּהּ בָּרָאוּי לָהּ. תַּמָּן אוֹרְחָא דְבַר נַשָּׁא מֵימַר. הֲנֵי לִי מֵיקוֹם עַרְטִילַיי וּמְכַסְיָיא אִיתְּתִי. בְּרַם הָכָא לָכֵן הִתְנָה עִמָּהּ מִתְּחִילָּה.

HALAKHAH: “If somebody marries off his daughter,” etc. Rebbi Abba Mari, Rebbi Yose’s brother, asked: Did we not state: From where that even if he said, I shall go naked but clothe her, one does not tell him to be naked and to clothe her but he clothes her according to her social standing? There, it is the way of people to say, it is better for me to stand naked if only I cover my wife; but here it was a prior condition.

כֵּינִי מַתְנִיתָא. וְכֵן הָמְפַרְנְסִין אֶת הַיְתוֹמָה. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאוֹמְרִין לַפַּרְנָסִין לִלְווֹת. דוּ פָתַר לָהּ בְּשֶׁאֵין בַּכִּיס לוֹוִין עַד חֲמִשִּׁים. אֲבָל אִם יֵשׁ בַּכִּיס מוֹסִיף. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין אוֹמְרִין לַפַּרְנָסִין לִלְווֹת. דוּ פָתַר לָהּ בְּשֶׁיֵּשׁ בַּכִּיס. אֲבָל אִם אֵין בַּכִּיס פּוֹחֵת. כְּהָדָא. בְּיַלְדָּה אַחַת בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי אִמִּי. אָמַר. יִשְׁתַּבּוֹק לְמוֹעֲדָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא. גְּרָמִית יִפְסוֹד. אֶלָּא יִתֲּכוֹל. דְּמָרֵיהּ דְּמוֹעֲדַיָּא קַיָים. וַתְיָיא דְּרִבִּי חֲנִינָה כְּרִבִּי זְעוּרָה וּדְרִבִּי יוֹסֵי כְּרִבִּי אִימִּי.

So is the Mishnah: And so those who provide for the orphan girl. Rebbi Ḥinena said, this means that one says to the overseers to take out a loan. For he explains it, if nothing is in the wallet one takes out a loan up to fifty. But if there is money in the wallet, one may add. Rebbi Yose said, this means that one does not say to the overseers to take out a loan. For he explains if there is money in the wallet. But if there is no money one diminishes. As the following, about a girl in the days of Rebbi Immi. He said, let it be held over for the holiday. Rebbi Ze‘ira said to him, you are causing a loss, but give everything, for the Lord of the holiday exists. It turns out that Rebbi Ḥanina holds with Rebbi Ze‘ira and Rebbi Yose with Rebbi Immi.

Mishnah

משנה: יְתוֹמָה שֶׁהִשִּׂיאַתָּה אִמָּהּ אוֹ אַחֶיהָ מִדַּעְתָּהּ וְכָתְבוּ לָהּ בְּמֵאָה אוֹ בַחֲמִשִּׁים זוּז יְכוֹלָה הִיא מִשֶּׁתַּגְדִּיל לְהוֹצִיא מִיָּדָן מַה שֶׁרָאוּי לְהִינָּתֵן לָהּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הִשִּׂיא אֶת הַבַּת הָרִאשׁוֹנָה יִינָּתֵן לַשְּׁנִיָיה כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּתַן לָרִאשׁוֹנָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים פְּעָמִים שֶׁאָדָם עָנִי וְהֶעֱשִׁיר אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי אֶלָּא שָׁמִים אֶת הַנְּכָסִים וְנוֹתְנִין לָהּ.

MISHNAH: If an orphan girl was married off by her mother or her brothers and they wrote her 100 or 50 zuz, after she becomes an adult she can claim from them what is appropriate to be given to her. Rebbi Jehudah says, if he married off his first daughter, the second should be given in the way the first had been given. But the Sages say, sometimes it happens that a person was poor and became rich, or was rich and became poor. But one appraises the property and gives to her

Halakhah

הלכה: יְתוֹמָה שֶׁהִשִּׂיאַתָּה אִמָּהּ אוֹ אַחֶיהָ כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אִם הִשִּׂיאוּ אֶת הַבַּת הָרִאשׁוֹנָה יִינָּתֵן. דִּבְרֵי חֲכָמִים. שֶׁפְּעָמִים שֶׁאָדָם מַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ וְנוֹתֵן עָלֶיהָ מָעוֹת. וּפְעָמִים שֶׁאָדָם מַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ וְנוֹטֵל עָלֶיהָ מָעוֹת.

HALAKHAH: “If an orphan girl was married off by her mother or her brothers,” etc. So is the Mishnah: If they married off the first one there should be given. The words of the Sages:”Sometimes a man marries off his daughter and spends money on her, and sometimes a man marries off his daughter and collects money for her.”

רִבִּי זְעִירָה שָׁאַל לְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב וּלְרַב אַמִּי בַּר פַּפַּי. מָאן תַּנָּא עִישּׂוּר נְכָסִים. אָמַר לוֹ רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. עִישּׂוּר נְכָסִים כְּרִבִּי. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי. הֲרֵי שֶׁהָיוּ עֶשֶׂר נְקֵיבוֹת. וְכֵן אִם נָטְלָה הָרִאשׁוֹנָה עִישּׂוּר נְכָסִים וְהַשְּׁנִיָיה עִישּׂוּר נְכָסִין. וְהַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית וְהַחֲמִישִׁית וְכֵן עַד לַעֲשִׂירִית. אִין כֵּן לֹא נִשְׁתַּיֵיר לְבֵן כְּלוּם. אָמַר לָהֶן. הָרִאשׁוֹנָה נוֹטֶלֶת עִישּׂוּר נְכָסִין וְיוֹצְאָה וְהַשְּׁנִיָיה נוֹטֶלֶת עִישּׂוּר נְכָסִים מִן הַמִּשְׁתַּיֵיר וְהַשְּׁלִישִׁית מִן הַמִּשְׁתַּיֵיר וְהָרְבִיעִית מִן הַמִּשְׁתַּיֵיר עַד עֲשִׂירִית מִן הַמִּשְׁתַּיֵיר. נִמְצְאוּ הַבָּנוֹת נוֹטְלוֹת תְּרֵין חוּלְקִין פָּרָא צִיבְחָד. וְהַבֵּן נוֹטֵל חַד חוּלָק וְאוּף צִיבְחָד.

Rebbi Ze‘ira asked Rav Naḥman bar Jacob and Rav Ammi bar Pappai, who is the Tanna of “a tenth of the estate”? Rebbi Ze‘ura said to him in the name of Rav Jeremiah: A tenth of the estate following Rebbi. They asked before Rebbi: If there were ten daughters. Then if the first one took a tenth of the estate, the second took a tenth of the estate, the third, the fourth, the fifth, and so on up to the tenth, there is nothing left for the son! He said to them: The first one takes a tenth of the estate and leaves; the second takes a tenth of the remainder, the third from what then is left, the fourth of what then is left, up to the tenth from what then is left. It turns out that the daughters take two thirds less a little, and the son takes one third plus a little.

הֲרֵי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי נְקֵיבוֹת וּבֵן אֶחָד. וְנָטְלָה הָרִאשׁוֹנָה עִישּׂוּר נְכָסִים. לֹא הִסְפִּיקָה הַשְּׁנִיָיה לִיטּוֹל עִישּׂוּר נְכָסִים עַד שֶׁמֵּת הַבֵּן. רִבִּי חֲנִינָה סָבַר מֵימַר. הַשְּׁנִיָיה נוֹטֶלֶת עִישּׂוּר נְכָסִים וְהַשְּׁאָר חוֹלְקוֹת אוֹתוֹ בְשָׁוֶה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן בְּשֶׁלֹּא הָיָה לְהִתְפַּרְנֵס. בְּרַם הָכָא תִּמְכּוֹר אֶת הַשְּׁאָר וְתִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ. רִבִּי טֶבִי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. טַעֲמָא דְּרִבִּי חֲנִינָה. אִין מִן הַמְשׁוּעֲבָדִין הִוא גוֹבָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן מִמַּה שֶׁלְפָנֶיהָ. רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. דָּמַר רִבִּי זְעִירָא. רִבִּי יוֹחָנָן לֹא גָבֵי. מָאן גָּבֵי. רִבִּי חֲנִינָה [וְרִבִּי אִילָא] גָבֵי. רִבִּי יָסָא אִיתְפְּקַד גַּבֵּיהּ מְדַל דְּיַתְמִין וַהֲוָה תַמָּן יַתְמִין בְּעַיָין מְפַרְנְסָא. אָעִיל עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אֶלְעָזָר וְקוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יָקִים. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יָקִים. לֹא מוּטָּב שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ מִשֶּׁלָּאֲבִיהֶן וְלֹא מִן הַצְּדָקָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר. דָּבָר שֶׁאִילּוּ יָבוֹא לִפְנֵי רַבּוֹתֵינוּ וְאֵין רַבּוֹתֵינוּ נוֹגְעִין וְאָנוּ עוֹשִׂין אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֲנָא יְהִיב לוֹן וְאִין קָמוּן יַתְמֵי וְעָרוּן אֲנָא יְהִיב לוֹן. אֲפִילוּ כֵן חֲמוֹן וְלֹא עִירוֹן. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. הֵיךְ עָבְדִין עוֹבְדָא. אָמַר לֵיהּ. כְּרִבִי חֲנִינָה. וְכֵן נְפַק עוֹבְדָא כְּרִבִי חֲנִינָה. רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי הִילָא. רוֹאִין אֶת הַנְכָסִים כְּאִילּוּ חֲרֵיבִין.

If there were two daughters and one son; the first one took a tenth of the estate, but the son died before the second could take her tenth. Rebbi Ḥanina was of the opinion that the second takes a tenth of the estate and the rest they divide equally among themselves. Rebbi Joḥanan told him that in this case there was nothing else to provide for her, but here she may sell from the remainder and provide for herself! Rebbi Tebi in the name of Rebbi Joshia: The reason of Rebbi Ḥanina: If she can collect from encumbered real estate, from what lies before her not so much more? Rebbi Joḥanan sticks to his opinion, since Rebbi Ze‘ira said that Rebbi Joḥanan does not collect. Who collects? Rebbi Ḥanina [and Rebbi Hila] collect. Rebbi Yasa was appointed custodian of orphans’ property. There were orphan [girls] who asked to be provided for. He brought the case before Rebbi Eleazar and Rebbi Simeon bar Yaqim. Rebbi Simeon bar Yaqim said, is it not better to provide for them from their father’s estate rather than from charity? Rebbi Eleazar said to him: If such a case came before our teachers, our teachers would not touch it; would we act? Rebbi Yose said, I shall give to them, and if some orphans get up and complain, I would give it to them. Even so, they saw and did not complain. Rebbi Ze‘ira asked before Rebbi Yose: How do you decide in practical cases? He said to him, following Rebbi Ḥanina. And so an actual case was decided following Rebbi Ḥanina. Rebbi Abun in the name of Rebbi Hila: One considers the estate as if it were dry.

Mishnah

משנה: הַמַּשְׁלִישׁ מָעוֹת לְבִתּוֹ וְהִיא אוֹמֶרֶת נֶאֱמָן עָלַי בַעֲלִי יַעֲשֶׂה שָׁלִישׁ מַה שֶהוּשְׁלַשׁ בְּיָדוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר וְכִי אֵינָהּ אֶלָּא שָׂדֶה אַחַת וְהִיא רוֹצָה לְמָכְרָהּ הֲרֵי הִיא מוֹכְרָהּ מֵעַכְשָׁיו. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּגְדוֹלָה. אֲבָל בִּקְטַנָּה אֵין מַעֲשֶׂה קְטַנָּה כְּלוּם.

MISHNAH: If somebody gives money in trust for his daughter and she says, I am trusting my husband, the trustee should execute what he was entrusted with, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Yose says, is it not only about a field? If she wants to sell it, can she not sell it now? When has this been said? If she is an adult. But about a minor, no legal act of a minor is valid.

Halakhah

הלכה: הַמַּשְׁלִישׁ מָעוֹת לְבִתּוֹ וְהִיא אוֹמֶרֶת נֶאֱמָן עָלַי בַעֲלִי כול׳. מַתְנִיתָא בְּפָסַק מִן הָאֵירוּסִין. אֲבָל אִם פָּסַק מִן הַנִּישּׂוּאִין אַף רִבִּי מֵאִיר מוֹדֵי. הִשְׁלִישׁ מִן הַנִּישּׂוּאִין הִיא הַמַּחֲלוֹקֶת.

HALAKHAH: “If somebody gives money in trust for his daughter and she says, I am trusting my husband,” etc. The Mishnah speaks of the case that he gave at the time of the preliminary marriage. But if he gave at the definitive marriage even Rebbi Meïr agrees If he established the trust after the definitive marriage, that is the disagreement.

הָאוֹמֵר תְּנוּ לְבָנַי שֶׁקֶל בַּשַּׁבָּת. וְהֵן רְאוּיִין לִיטּוֹל סֶלַע. נוֹתְנִין לָהֶן סֶלַע. אַל תִּתְּנוּ לָהֶן אֶלָּא שֶׁקֶל. נוֹתְנִין לָהֶן שֶׁקֶל. וּלְמָזוֹן הַאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת בֵּין שֶׁאָמַר. תְנוּ. בֵּין שֶׁאָמַר. אַל תִּתְּנוּ. נוֹתְנִין לָהֶן שֶׁקֶל. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַמְלִיאֵל אוֹמֵר. מֵּאִיר הָיָה אוֹמֵר. הָאוֹמֵר. תְּנוּ לְבָנַיי שֶׁקֶל בַּשַּׁבָּת. וְהֵן רְאוּיִין לִיטּוֹל סֶלַע. נוֹתְנִין לָהֶן שֶׁקֶל וְהַשְּׂאָר מִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין. גּוֹבִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁיִּכְלוּ הַנְּכָסִים וְהַשְּׁאָר יִתְפַּרְנְסוּ מִן הַצְדָקָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא פָשְׁטָה שְׁאִילְתָא דְחִילְפַי. אָמְרֵי. אַיְיתְבוֹן עַל גֵּיף נַהֲרָא דְּלָא אַפִּיקַת מִתְנַיָיה דְּרִבִּי חִיָיה רַבָּא מִן מַתְנִיתָא וְיַרְקוּנִי לַנַּהֲרָא. מָה הֲוָה מֵימַר. יַעֲשֶׂה שָׁלִישׁ מַה שֶהוּשְׁלַשׁ בְּיָדוֹ.

”If somebody says, give my sons one šeqel per week and they need a tetradrachma, one gives them a tetradrachma. Do not give them more than one šeqel per week, one gives them a šeqel. But for the support of the wife and the daughters, whether he says give or do not give, one gives them a šeqel. It was stated: Rabban Simeon ben Gamliel says, Meïr used to say, if somebody says, give my sons one šeqel per week and they need a tetradrachma, one gives them a šeqel, and for the remainder they should be provided for by charity. But the Sages say, one takes continuously until the property is used up and after that they should be provided by charity.” Rebbi Yose said, that gives a simple example for Ḥilfai’s question. He said, I shall sit on the river bank and if I cannot extract the teachings of the elder Rebbi Ḥiyya from the Mishnah, throw me into the river. What could he say? “The trustee should execute what he was entrusted with.”

מֵתוּ יִירְשׁוּ אֲחֵרִים. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת אָדָם מְזַכֶּה חוּץ מִלְּשׁוֹן יְרוּשָׁה. לֵית כָּאן יִרְתּוּן אֶלָּא יִטְלוּן. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. כָּאן בְּמַתָּנָה. אִיתְפַּלְּגוּן. כָּתַב כָּל נְכָסָיו לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם כְּאַחַת. כָּתַב לְזֶה בִּלְשׁוֹן מַתָּנָה וּלְזֶה בִּלְשׁוֹן יְרוּשָׁה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מִכֵּיוָן שֶׁזָּכָה בוֹ בִלשׁוֹן מַתָּנָה זָכָה זֶה בִלְשׁוֹן יְרוּשָׁה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נִרְאִין דְּבָרִים. בִּלְשׁוֹן מַתָּנָה זָכָה בִּלְשׁוֹן יְרוּשָׁה לֹא זָכָה. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. אָתָא עוּבְדִין קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה. מִכֵּיוָן דְּרִבִּי לָעְזָר אָמַר אוּלְפָּן. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר נִרְאִין. הֲלָכָה כְּרִבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל. לֹא רִבִּי מֵאִיר אָמְרָהּ. וְאֵינָן נִרְאוֹת. שֶׁמָּא כְּלוּם הִיא. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יָסָא. צֶמֶר הַבְּכוֹר שֶׁטְּרָפוֹ בָּטֵל בְּרוֹב. וְאַיְיתִי רִבִּי חִיָיה צִיפּוֹרַיָיא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. לִיטְרָא בִשְׁמוֹנָה. וְלֹא הוֹרֵי לֵיהּ. דָּמַר רִבִּי יָסָא. לֹא מַתְנִיתָא הִיא. הָאוֹרֵג מְלֹא הַסִּיט מִצֶּמֶר הַבְּכוֹר בְּבֶגֶד יִדָּלֵק הַבֶּגֶד. מִשֵּׂעָר הַנָּזִיר וּמִפֶּטֶר חֲמוֹר בַּשַּׂק יִדָּלֵק הַשַּׂק. הוֹרֵי מֵתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. כָּתַב בֵּין בַּתְּחִילָּה בֵּין בָּאֶמְצָע בֵּין בַּסּוֹף בִּלְשׁוֹן מַתָּנָה דְּבָרָיו קַיָימִין. תַּמָּן לְזֶה בִּלְשׁוֹן מַתָּנָה וּלְזֶה בִּלְשׁוֹן יְרוּשָׁה. בְּרַם הָכָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּלְשׁוֹן מַתָּנָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּלְשׁוֹן יְרוּשָׁה. רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְאֵינוֹ חָב לָאֲחֵרִים. אָמַר לֵיהּ. בְּשֶׁאֵין שָׁם אַחִין. וְאֵינוֹ חָב לַאֲחֵי אָבִיו. רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. רוֹצֶה הוּא בְתַקָּנַת בֵּיתוֹ יוֹתֵר מִקְּרוֹבָיו.

”If they died, others should inherit.” Did not Rebbi Abbahu say in the name of Rebbi Joḥanan: A person can transfer property rights in any language except with an expression of inheritance? One does not have here “they shall inherit” but “they shall take”. Rebbi Ze‘ira asked before Rebbi Mana: Do they not differ here in matters of a gift? If somebody signed over all his property to two persons at the same time; to one he wrote in the language of gift but to the other in the language of inheritance. Rebbi Eleazar said, since the one acquired in the language of gift, the other one acquired in the language of inheritance. Rebbi Joḥanan said, it seems that one did acquire in the language of gift but the other did not acquire in the language of inheritance Rebbi Phineas said, there came a case before Rebbi Jeremiah: Practice follows Rebbi Eleazar since Rebbi Eleazar stated a docrine but Rebbi Joḥanan said only “it seems”. Rebbi Samuel said, but did not Rebbi Meïr say that and it does not seem reasonable; is that nothing? Did not Rebbi Joḥanan say in the name of Rebbi Assi: Carded firstling wool becomes insignificant in a plurality. Rebbi Ḥiyya the Sepphorean brought before Rebbi Ammi a pound in eight but the latter refused to rule since had not Rebbi Assi said, is that not a Mishnah? “If somebody weaves the length of a sîṭ of firstling’s wool in a cloth, the cloth must be burned, of hair of a nazir or firstling donkey in sackcloth, the sackcloth must be burned”? The following Mishnah disagrees with Rebbi Joḥanan: “If he wrote any expression of gift either at the start, or in the middle, or at the end, his instructions are valid.” There, to one person in an expression of gift and to one an expression of inheritance. But here to each one both in the language of gift and the language of inheritance Rebbi Ḥaggai asked before Rebbi Yose: But does he not prejudice the rights of others? He said to him, if there are no brothers. But does he not prejudice the rights of his paternal uncles? Rebbi Ḥanania the son of Rebbi Hillel: A person prefers the good of his house over his relatives.