ברכות ח׳Berakhot 8

Mishnah

משנה: אֵילוּ דְּבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בִּסְעוּדָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם.

MISHNAH: These are the matters between the House of Shammai and the House of Hillel about meals. The House of Shammai say, one pronounces the benediction of the day and then the one over wine. But the House of Hillel say, one pronounces the benediction over wine and aftewards the one of the day.

Halakhah

הלכה: מַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי שֶׁקְּדוּשַּׁת הַיּוֹם גָּרְמָה לְיַיִן שֶׁיָּבוֹא וּכְבָר נִתְחַיֵיב בִּקְדוּשַּׁת הַיּוֹם עַד שֶׁלֹּא בָּא הַיַּיִן. מַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדוּשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּאָמֵר. דָּבָר אַחֵר הַיַּיִן תָּדִיר וּקְדוּשָּׁה אֵינָהּ תְּדִירָה.

HALAKHAH: What is the reason of the House of Shammai? The Sanctification of the Day causes the wine to be served; he was obligated for the Sanctification of the Day before the wine was served. What is the reason of the House of Hillel? The wine causes the Sanctification of the Day to be recited. Another explanation: The wine is frequent, Sanctification is less frequent.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵה מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן יַיִן וְהַבְדָּלָה הַיַּיִן קוֹדֵם. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי אֶלָּא שֶׁקְּדוּשַּׁת הַיּוֹם גָּרְמָה לְיַיִן שֶׁיָּבוֹא. וְכַאן הוֹאִיל וְלֹא אַבְדָּלָה גָּרְמָה לְיַיִן שֶׁיָּבוֹא הַיַּיִן קוֹדֵם. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אֶלָּא שֶּׁהַיַּיִן תָּדִיר וּקְדוּשָּׁה אֵינָהּ תְּדִירָה. וְכֵן הוֹאִיל וְהַיַּיִן תָּדִיר וְאַבְדָּלָה אֵינָהּ תְּדִירָה הַיַּיִן קוֹדֵם. אָמַר רִבִּי מָנָא מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן יַיִן וְאַבְדָּלָה אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי אֶלָּא שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵיב בִּקְדוּשַּׁת הַיּוֹם עַד שֶׁלֹּא בָּא הַיַּיִן. וְכַאן הוֹאִיל וְנִתְחַיֵיב בְּהַבְדָּלָה עַד שֶׁלֹּא בָּא הַיַּיִן אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אֶלָּא שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדוּשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּאָמֵר. וְכָאן הוֹאִיל וְאֵין הַיַּיִן גּוֹרֵם לִאַבְדָּלָה שֶׁתֵּאָמֵר אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת.

Rebbi Yose said: From the words of both of them it follows that for wine and Havdalah, the wine comes first. Is not the reason of the House of Shammai that the Sanctification of the Day causes the wine to be served? But here, Havdalah does not cause the wine to be served; wine therefore has precedence. Is not the reason of the House of Hillel that the wine is frequent, Sanctification of the Day is less frequent? Also here, wine is frequent and Havdalah is less frequent: the wine has precedence. Rebbi Mana said: From the words of both of them it follows that for wine and Havdalah, Havdalah comes first. Is not the reason of the House of Shammai that he was obligated for the Sanctification of the Day before the wine came? Also here, since he is obligated for Havdalah before the wine came, Havdalah has precedence. Is not the reason of the House of Hillel that the wine causes the Sanctification of the Day to be recited? But here, the wine does not cause Havdalah to be recited: Havdalah has precedence.

אָמַר רִבִּי זְעִירָא מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן מַבְדִּילִין בְּלֹא יַיִן וְאֵין מְקַדְּשִׁין [בְּלֹא יַיִן]. הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא. דְּרִבִּי זְעִירָא אָמַר מַבְדִּילִין עַל הַשֵּׁכָר וַאֲזְלִין מִן אֲתָר לַאֲתָר מִשּׁוּם קִדּוּשָׁה.

Rebbi Zeïra said: One infers from the words of both of them that one may make Havdalah without wine but one may not make Qiddush without wine. That is the opinion of Rebbi Zeïra since Rebbi Zeïra said: One makes Havdalah on alcoholic beverages but one goes from one place to another to hear Qiddush.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִיבִי נְהִיגִין תַּמָּן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יַיִן שְׁלִיחַ צִיבּוּר עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שֶׁבַע וְחוֹתֵם בִּמְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.

The Great Rebbi Yose said: Over there, they have the custom that at a place without wine, the reader stands before the Ark, recites one benediction that contains seven, and closes by “He Who sanctifies Israel and the Sabbath Day.”

וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית שַׁמַּאי בְּלֵילֵי שַׁבָּת הֵיךְ עֲבִידָה. הָיָה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְחָשְׁכָה לֵילֵי שַׁבָּת וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס אַתְּ אָמַר מֵנִיחוֹ לְאַחַר הַמָּזוֹן וּמְשַׁלְשֵׁל כּוּלָּם עָלָיו. מַה נַפְשֵׁךְ יְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם הַמָּזוֹן קוֹדֶם. יְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן הַיַּיִן קוֹדֶם. יְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן הַיּוֹם קוֹדֵם. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא. בָּא לָהֶן יַיִן אַחַר הַמָּזוֹן וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס. אָמַר רִבִּי בָּא עַל יְדֵי שֶׁהוּא בְּרָכָה קְטַנָּה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִשְׁתֶּה. בְּרַם הָכָא מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מְשַׁלְּשָׁהּ עַל יְדֵי הַכּוֹס אֵינוֹ שֹׁכֵחַ. כֵּיצַד יַעֲשׂוּ עַל דִּבְרֵי בֵית שַׁמַּאי יְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן תְּחִילָּה וְאַחַר כַּךְ מְבָרַךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כַּךְ עַל הַיַּיִן.

It is difficult in the opinion of the House of Shammai, how to proceed on Friday evening if someone was sitting and eating on Friday afternoon, it got dark, and there was only one cup of wine? You must say that he reserves the cup until after the recitation of Grace and includes all other benedictions. Obviously, if he would want to pronounce the benediction for the day, Grace has precedence. If he wants to recite the benediction over wine, the day has precedence. One may infer this from the following ( Mishnah 8:9): “If wine was brought to them after the meal and there was only one cup.” Rebbi Abba said: Because it is a very short benediction, he might forget and drink. But here, he connects everything with the cup of wine and he will not forget. How should he proceed according to the House of Shammai? He should recite Grace first, after that he makes Qidddush, and only after that he recites the benediction over the wine.

וְקַשְׁיָא עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הֵיךְ עֲבִידָה. הָיָה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל בְּשַׁבָּת וְחָשְׁכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס אַתְּ אָמַר מֵנִיחוֹ לְאַחַר הַמָּזוֹן וּמְשַׁלְשֵׁל כּוּלָּן עָלָיו. מַה נַפְשֵׁךְ יְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן הַמָּזוֹן קוֹדֵם. יְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן הַנֵּר קוֹדֵם. יְבָרֵךְ עַל הַנֵּר אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לֹא נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל בִּרְכַת הַמָּזוֹן שֶהִיא בַתְּחִילָּה וְלֹא עַל הַבְדָּלָה שֶׁהוּא בַסּוֹף. עַל מַה נֶחְלְקוּ עַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בְּשָׂמִים וְאַחַר כַּךְ נֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מָאוֹר וְאַחַר כַּךְ בְּשָׂמִים. רָבָּא וְרַב יְהוּדָה הֲלָכָה כְּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּשָׂמִים וְאַחַר כַּךְ נֵר. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. יְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן תְּחִילָּה וְאַחַר כַּךְ יְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כַּךְ עַל הַנֵּר.

It is difficult in the opinion of the House of Hillel, how may one proceed at the end of the Sabbath if someone was sitting and eating on Sabbath, it got dark, and there was only one cup of wine? You say, he reserves it until after the meal and connects everything to it. What can you say? Shall he recite the benediction for the wine, Grace has precedence. Shall he recite Grace, the light has precedence. Shall he recite for the light, Havdalah has precedence. We may infer from the following: “Rebbi Yehudah said, the house of Shammai and the house of Hillel do not disagree that Grace comes first and Havdalah at the end. They disagree only over light and spices because the House of Shammai say spices and afterwards light, but the house of Hillel say light and afterwards spices.” Rebbi Abba and Rav Jehudah: Practice follows him who says spices and afterwards light. What should he do following the opinion of the House of Hillel? He should say Grace first, afterwards he should recite the benediction over wine and afterwards Havdalah.

יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר יק״נה יַיִן קִידּוּשׁ נֵר הַבְדָּלָה. חָנִין בַּר בָּא אָמַר בְּשֵׁם רַב יַיִן קִידּוּשׁ נֵר הַבְדָּלָה סוּכָּה וּזְמָן. רִבִּי חֲנִינָא אָמַר [נהי״ק. אַתְיָא דִּשְׁמוּאֵל] כַּהֲדָא דְרִבִּי חֲנִינָא דְּאָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מֶלֶךְ יוֹצֵא וְשִׁלְטוֹן נִכְנַס מְלַוִּין אֶת הַמֶּלֶךְ וְאַחַר כַּךְ מַכְנִיסין אֶת הַשִּׁלְטוֹן. לֵוִי אָמַר ינה״ק. מִסְתַּבְּרָא דְּלֵוִי אָמַר מֵעֵין שְׁנֵיהֶם. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי הֵיךְ עָבְדִּין עוּבְדָּא. אָמַר לֵיהּ כְּרַב וּכְרִבִּי יוֹחָנָן. וְכֵן נְפַק עוּבְדָּא כְּרַב וּכְרִבִּי יוֹחָנָן.

A holiday that starts at the end of Sabbath. Rebbi Yoḥanan said YQNH, wine, Qiddush, light, Havdalah. Ḥanan bar Abba said in the name of Rav: Wine, Qiddush, light, Havdalah, sukkah, time. Rebbi Ḥanina said, NHYQ. Samuel follows the opinion of Rebbi Ḥanina since Rebbi Aḥa said in the name of Rebbi Joshua ben Levi: A king leaves and a prefect comes. One accompanies the king and only afterwards does one receive the prefect. Levi said YNHQ. It seems that Levi says it both ways. Rebbi Zeïra asked before Rebbi Yose: What does one do in practice? He said to him: one follows Rav and Rebbi Yoḥanan. And so it became the practice following Rav and Rebbi Yoḥanan.

רִבִּי אַבָּהוּ כַּד הֲוָה אָזִיל לִדְרוֹמָה הֲוָה עֲבִד כְּרִבִי חֲנִינָא. וְכַד הֲוָה נָחִית לְטִיבֵּרִיָּא הֲוָה עֲבִד כְּרִבִי יוֹחָנָן. דְּלָא מִפְלַג עַל בַּר נַשׁ בְּאַתְרֵיהּ.

When Rebbi Abbahu went to the South, he followed Rebbi Ḥanina. When he descended to Tiberias, he followed Rebbi Yoḥanan in order not to disagree with anybody in his home town.

עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָא נִיחָא. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן אִילּוּ בִשְׁאַר יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל הַנֵּר שֶׁלֹּא יִכְבֶּה. וְכֹא מְבָרֵךְ עַל הַנֵּר שֶׁלֹּא יִכְבֶּה. מַה עֲבַד לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַיִן אֵין נֵרוֹ כוֹבֶה. וִיבָרֵךְ עַל הַנֵּר בְּסוֹף. שֶׁלֹּא לַעֲקוֹר זְמָן הַשַּׁבָּתוֹת הַבָּאוֹת.

The opinion of Rebbi Ḥanina is understandable. It is difficult to understand Rebbi Yoḥanan: Does one not pronounce the benediction over the light at all other days that one should extinguish it? And here, he makes the benediction over the light so that he should not extinguish it. How does Rebbi Yoḥanan handle this? Since he has wine, his light will not go out. Then he might say the benediction over the light at the end. In order not to disturb its timing from other Sabbaths.

Mishnah

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נוֹטְלִין לְיָדַיִם וְאַחַר כַּךְ מוֹזְגִּין אֶת הַכּוֹס. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹזְגִּין הַכּוֹס תְּחִילָּה וְאַחַר כַּךְ נוֹטְלִין לְיָדַיִם.

MISHNAH: The House of Shammai say that one washes his hands and after that he mixes the cup, but the House of Hillel say that one mixes the cup first and then he washes his hands.

Halakhah

הלכה: מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי שֶׁלֹּא יִטָּמֵאוּ מַשְׁקִין שֶׁבַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס מִיָּדָיו וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֵֶת הַכּוֹס.

HALAKHAH: What is the reason of the House of Shammai? The fluids on the back of the cup should not become impure from his hands and in their turn defile the cup.

מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל לְעוֹלָם אֲחוֹרֵי הַכּוֹס טְמֵאִין. דָּבָר אַחֵר אֵין נְטִילַת יָדַיִם אֶלָּא סָמוּךְ לִבְרָכָה.

What is the reason of the House of Hillel? The back of the cup is always impure. Another explanation: Washing of the hands should be as close as possible to the benediction.

רִבִּי בִּיבָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַתְיָא דְּבֵית שַׁמַּאי כְּרִבִּי יוֹסֵי וּדְבֵית הִלֵּל כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לְיָדַיִם טְמֵאוֹת וּטְהוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה לֹא אֲמָרָן אֶלָּא לְיָדַיִם טְהוֹרוֹת בִּלְבָד.

Rebbi Vivan in the name of Rebbi Yoḥanan: It turns out that the House of Shammai is consistent with Rebbi Yose and the House of Hillel with Rebbi Meïr, since we have stated there ( Mishnah Kelim 25:7): “Rebbi Meïr said, for impure and pure hands. Rebbi Yose said, they spoke only about pure hands.”

רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שַׁבָּתַי וְרִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְחַלָּה וְלִנְטִילַת יָדַיִם אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבַע [מִיל]. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָא הֲדָא דַאֲמַר לְפָנָיו אֲבָל לַאֲחָרָיו אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו.

Rebbi Yose in the name of Rebbi Sabbatai and Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: For ḥallah and for washing one’s hands, he has to walk up to four mil. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina: That is, going forward; but one does not bother him to return on his way.

שׁוֹמְרֵי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּיסִים מַה אַתְּ עֲבַד לָהוֹן כְּלִפְנֵיהֶן כִּלְאַחֲרֵיהֶן. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה חַלָּתָהּ עֲרוּמָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְכַסּוֹת אֶת עַצְמָהּ אֲבָל לֹא הָאִישׁ. וַהֲדָא אִשֶָּׁה לֹא בְתוֹךְ הַבַּיִת הִיא יוֹשֶׁבֶת וְאַתְּ אֲמַר אֵין מַטְרִיחִין עָלֶיהָ. וְכַאן אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו.

How does one treat watchmen in gardens and orchards, as before them, as after them? Let us hear it from this ( Mishnah Ḥallah 2:3): “A woman may sit down naked and separate her ḥallah because she can cover herself, but a man may not.” Is that woman not sitting inside her house and you say that one does not bother her? Also here, one does not bother him.

תַּנִּי מַיִם שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן רְשׁוּת וְשֶׁל אַחַר הַמָּזוֹן חוֹבָה. אֶלָּא שֶׁבְּרִאשוֹנִים נוֹטֵל וּמַפְסִיק. וּבַשְּׁנִיִיִּם נוֹטֵל וְאֵינוֹ מַפְסִיק. מַה הוּא נוֹטֵל וּמַפְסִיק. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר בְּעִי נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה וְאַתְּ אָמַרְתָּ רְשׁוּת.

It has been stated: “Water before the meal is conditional, after the meal it is obligatory. Only that for the first one he takes and interrupts; for the second he takes and may not interrupt.” What is: “He takes and interrupts”? Rebbi Jacob bar Aḥa said, he takes and repeats. Rebbi Samuel bar Isaac said, I asked: “He takes and interrupts” and you say it is conditional?

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱכַל בְּשַׂר חֲזִיר. עַל הַשְּׁנִיִּים יָצְאָה אִשָּׁה מִבֵּיתָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁנֶּהֶרְגּוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה נְפָשׁוֹת.

Rebbi Jacob bar Idi said: Because of the first, pork was eaten. Because of the second, a woman had to leave her house; some say, three persons were killed.

שְׁמוּאֵל סְלַק לְגַבֵּי רַב. חָמָא יָתֵיהּ אֲכַל [בְּחָתָה יָדֵיהּ]. אֲמַר לֵיהּ מַהוּ כֵן. אֲמַר לֵיהּ אִיסְתְּנֵיס אֲנִי. רִבִּי זְעִירָא כַּד סְלִיק לְהָכָא חָמָא כֹּהֲנָיָא אָכְלִין [בְּחָתָה יָדֵיהּ]. אֲמַר לְהוֹן הָא אֲזֵילָא הַהִיא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי בַּר בַּר כַּהָנָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל נְטִילַת יָדַיִם לְחוּלִּין אִין נְטִילַת יָדַיִם לִתְרוּמָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לִתְרוּמָה וּלְחוּלִין.

Samuel went to visit Rav and saw him eating with his hands covered by cloth. He asked him, what is that? He answered him, I am asthenic. When Rebbi Zeïra immigrated here, he saw Cohanim eating with their hands covered by cloth. He told them, was not that of Rav and Samuel explained away? Rebbi Yose bar bar Cahana came in the name of Samuel: Handwashing is for profane food, not for terumah. Rebbi Yose says, for terumah and for profane food.

רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא וְרִבִּי יוֹנָה וְרַב חִיָיא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב נְטִילַת יָדַיִם לִתְרוּמָה עַד הַפֶּרֶק. וּלְחוּלִין עַד קִישְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו. מַיישָׁא בַּר בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מָן דַּהֲוָא אֲכַל עִם סַבִּי וְלָא מַשְׁטַּף יָדוֹי עָד הַפֶּרֶק לָא הֲוָה אֲכַל עִימֵּיהּ.

Rebbi Yose in the name of Rebbi Ḥiyya bar Abba, and Rebbi Jonah, and Rav Ḥiyya bar Ashi in the name of Rav: Handwashing for terumah is to the wrist but for profane food it is to the finger joints. Maisha, the grandson of Rebbi Joshua ben Levi said: If someone wanted to eat with my grandfather and he did not rinse his hands to the wrist, he would not eat with him.

רַב הוּנָא אָמַר אֵין נְטִילַת יָדַיִם אֶלָּא לְפַת בִּלְבָד. תַּנִּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לִיכְלוּךְ מַשְׁקֶה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר אֲפִילוּ מְקַצֵּץ תּוּרְמוֹסִין הֲוָה נְטַל יָדֵיהּ.

Rav Huna said: Handwashing is only for bread. Rebbi Hoshaya stated: For anything getting dirty by a fluid. Rebbi Zeïra said: Even when cutting lupines, he used to wash his hands.

רַב אָמַר נָטַל יָדָיו בְּשַׁחֲרִית אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו בֵּין הָעַרְבָּיִם. רִבִּי אֲבִינָא מְפַקֵּד לְחַמָרַיָּה הֵן דְּאַתּוּן מַשְׁכְּחִין מִיסְתְּהוֹן [מַיָא] נַסְבִּין יְדֵיכוּן וּמַתְנֵי עַל כָּל יוֹמָא.

Rav said: If one washed his hands in the morning, one does not bother him in the evening. Rebbi Avina commanded the donkey drivers: If you find water to wash, wash your hands and condition them for the entire day.

רִבִּי זְעִירָא סְלִיק גַּבֵּיהּ רִבִּי אַבָּהוּ לְקֵיסַרִין אַשְׁכְּחֵיהּ אָמַר אֲזַל לְמֵיכוּל יְהַב לֵיהּ עֲגוּלָה דְּקַצֵּי. אֲמַר לֵיהּ סָב בְּרִיךְ אֲמַר לֵיהּ בַּעַל הַבַּיִת יוֹדֵעַ כּוֹחוֹ שֶׁל כִּכָּרוֹ. מִן דְּאָכְלוּן אֲמַר לֵיהּ סָב בְּרִיךְ. אֲמַר לֵיהּ חֲכַם רִבִּי לְרַב הוּנָא אֵנָשָׁא רַבָּא. וְהוּא הֲוָה אֲמַר הַפּוֹתֵחַ הוּא חוֹתֵם. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב הוּנָא. דְּתַנִּי סֵדֶר נְטִילַת יָדַיִם עַד חֲמִשָּׁא מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. יוֹתֵר מִיכֵּן מַתְחִילִין מִן הַקָּטוֹן. בְּאֶמְצַע הַמָּזוֹן מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. לְאַחַר הַמָּזוֹן מַתְחִילִין מִן הַמְּבָרֵךְ לֹא שֶׁיַּתְקִין עַצְמוֹ לִבְרָכָה. אִין תֵּימַר הַפּוֹתֵחַ הוּא חוֹתֵם כְּבָר מְתוּקָּן הוּא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק תִּיפְתַּר בְּאִילֵּין דַּהֲוּוּ עֲלִין קִיטְעִין קִיטְעִין וְלָא יָדְעִין מַה מְבָרְכָה.

Rebbi Zeïra went up to Rebbi Abbahu in Caesarea. When he met him he said: Come to eat. He [R. Abbahu] gave him a loaf to break and told him: Take it and recite the benediction. He [R. Zeïra] said to him: The householder knows best the qualities of his loaf. After they had eaten, he [R. Abbahu] said to him: Start and recite Grace. He [R. Zeïra] said to him: The rabbi knows Rav Huna who is a great man and he used to say that he who starts is the one who finishes. A baraita disagrees with Rav Huna, as it was stated: “The order of washing of the hands. Up to five persons, one starts with the most important personality. More than that, one starts with the least important one. In the middle of the meal one starts with the most important one. After the meal one starts with him who will recite Grace.” Does that not mean that he may prepare himself for reciting Grace? If you say that the one who starts is the one who finishes, he already is prepared! Rebbi Isaac said, explain it for those who come separately and do not know who will recite Grace.

Mishnah

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְקַנֵּחַ יָדָיו בְּמַפָּה וּמֵנִיחָהּ עַל הַשּׁוּלְחָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים עַל הַכֶּסֶת.

MISHNAH: The House of Shammai say, one dries his hands with a towel and puts the latter on the table; the House of Hillel say, on the pillow.

Halakhah

הלכה: מַתְנִיתָא בְּשׁוּלְחָן שֶׁל שַׁיִשׁ וְשֶׁל פְּרָקִים שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה. מַה טַעַמוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי שֶׁלֹּא יִטָּמֵאוּ מַשְׁקִין שֶׁבְּמַפָּה מִן הַכֶּסֶת וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת יָדָיו.

HALAKHAH: The Mishnah deals with a table of marble or one of parts screwed together that cannot become impure. What is the reason of the House of Shammai? That the fluids on the towel should not become impure from the pillow and in turn defile his hands.

וּמַה טַעַמוֹן דְּבֵית הִלֵּל לְעוֹלָם סָפֵק מַשְׁקִין לְיָדַיִם טָהוֹר. דָּבָר אַחֵר אֵין יְָדַיִם לְחוּלִּין.

What is the reason of the House of Hillel? In case of doubt, fluids and hands are considered pure. Another explanation: “Hands” are not for profane food.

וּכְבֵית שַׁמַּאי יֵשׁ יָדַיִם לחוּלִּין. תִּיפְתָּר אוֹ כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹ כְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי צָדוֹק. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר דְּתַנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר הַיָּדַיִם תְּחִילָּה לְחוּלִּין וּשְׁנִיּוֹת לִתְרוּמָה. אוֹ כְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי צָדוֹק דְּתַנִּינָן תַּמָּן חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבֵּי הַקּוֹדֶשׁ הֲרֵי אֵילוּ כְּחוּלִּין. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר הֲרֵי אֵילוּ כִתְרוּמָה לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד.

Do the House of Shammai hold that “hands” are for profane food? Explain it either following Rebbi Simeon ben Eleazar or following Rebbi Eleazar, son of Rebbi Ẓadoq. Following Rebbi Simeon ben Eleazar as it has been stated: “Rebbi Simeon ben Eleazar said in the name of Rebbi Meïr, hands are primarily impure for profane food and secondarily for terumah.” Or following Rebbi Eleazar, son of Rebbi Ẓadoq, as we have stated there: “Profane food that was prepared under the rules of purity of sacrifices is still profane food. Rebbi Eleazar, the son of Rebbi Ẓadoq said, it is like terumah becoming impure in two stages and unusable in a third.”

תַּמָּן תַּנִּינָן הַסָּךְ שֶׁמֶן טָהוֹר נִטְמָא וְיָרַד וְטָבַל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף עַל פִּי מְנַטֵּף טָהוֹר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים טָמֵא. וְאִם הָיָה שֶׁמֶן טָמֵא מִתְּחִילָּתָן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כְּדֵי סִיכַת אֵבֶר קָטָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מַשְׁקֶה טוֹפַח. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם בֵּית הִלֵּל טוֹפַח וּמַטְפִּיחַ. מוּחְלֶפֶת שִׁיטָּתְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל תַּמָּן אָמְרִין טָמֵא וְהָכָא אָמְרִין טָהוֹר. תַּמָּן בְּעֵינוֹ הוּא. וְהָכָא בָּלוּעַ בְּמַפָּה הוּא.

There ( Mishnah Idiut 4:6) we have stated: “Someone who rubbed himself with pure oil, then he became impure, he descended and immersed himself. The House of Shammai say, he is pure even if it drips, but the House of Hillel say impure. But if the oil was impure to start out with, the House of Shammai say, up to the anointing of a small limb; but the House of Hillel say, moist fluid. Rebbi Yehudah says in the name of the House of Hillel, moist and making moist.” The opinions of the House of Hillel are reversed! There they say “impure” and here they say “pure.” There it is visible, here it is absorbed in the towel.

Mishnah

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת וְאַחַר כַּךְ נוֹטְלִין לְיָדַיִם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נוֹטְלִין לְיָדַיִם וְאַחַר כַּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת.

MISHNAH: The House of Shammai say, one sweeps the house and after that one washes his hands. But the House of Hillel say, one washes his hands and after that he sweeps the house.

Halakhah

הלכה: מַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי מִפְּנֵי אוֹבְדָּן אוֹכְלִין. וּמַה טַעַמוֹן דְּבֵית הִלֵּל אִם הַשַּׁמָּשׁ פִּיקֵּחַ הֲרֵי זֶה מַעֲבִיר פֵּירוּרִין פָּחוֹת מִכְּזַיִת וְנוֹטְלִין לְיָדַיִם וְאַחַר כַּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת.

HALAKHAH: What is the reason of the House of Shammai? Because of loss of food. But what is the reason of the House of Hillel? If the waiter is intelligent he removes the leftovers, even less than the volume of an olive; then one may wash his hands and after that sweep the house.

Mishnah

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נֵר וּמָזוֹן בְּשָׂמִים וְהַבְדָּלָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נֵר וּבְשָׂמִים וּמָזוֹן וְהַבְדָּלָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.

MISHNAH: The House of Shammai say: Light, Grace, spices and Havdalah. But the House of Hillel say, Light, spices, Grace, and Havdalah. The House of Shammai say: “He Who created illumination by fire.” But the House of Hillel say, “He Who is creating illuminations by fire.”

Halakhah

הלכה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כו׳. תַּנִּי אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לֹא נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל הַמָּזוֹן שֶהִיא בַתְּחִילָּה וְעַל הַבְדָּלָה שֶׁהִיא בַסּוֹף. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ עַל הַמָּאוֹר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בְּשָׂמִים וּמָאוֹר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מָאוֹר וּבְשָׂמִים. רִבִּי בָּא וְרַב יְהוּדָה בְּשֵׁם רַב הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי שֶׁאוֹמֵר בְּשָׂמִים וְאַחַר כַּךְ מָאוֹר.

HALAKHAH: It was stated: “Rebbi Yehudah said, the house of Shammai and the house of Hillel did not disagree that Grace comes first and Havdalah at the end. They disagree only over light and spices because the House of Shammai say spices and afterwards light, but the house of Hillel say light and afterwards spices.” Rebbi Abba and Rav Yehudah: Practice follows him who says spices and afterwards light.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כּוֹס בִּימִינוֹ וְשֶׁמֶן עָרֵב בִּשְׂמֹאלוֹ אוֹמֵר עַל הַכּוֹס וְאַחַר כַּךְ אוֹמֵר עַל שֶׁמֶן עָרֵב. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים שֶׁמֶן עָרֵב בִּימִינוֹ וְכוֹס בִּשְׂמֹאלוֹ אוֹמֵר עַל שֶׁמֶן עָרֵב וְטָחוֹ בְּרֹאשׁ הַשַּׁמָּשׁ. אִם הָיָה שַׁמָּשׁ תַּלמִיד חָכָם טָחוֹ בְּכוֹתֶל. שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל תִּלְמִיד חָכָם לִהְיוֹת יוֹצֵא מְבוּשָּׂם.

The House of Shammai say, the cup in his right hand and perfumed oil in his left hand; first he says the benediction over the cup and then over the perfumed oil. The House of Hillel say, perfumed oil in his right hand and the cup in his left hand, he recites the benediction over the perfumed oil and rubs it on the head of the waiter. But if the waiter was learned, he would rub it on the wall because it does no credit to the learned to walk around perfumed.

אַבָּא בַּר בַּר חָנָה וְרַב חוּנָא הֲווּן יָתְבִין אָכְלִין. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא קָאִים מְשַׁמֵּשׁ קוֹמֵיהוֹן עָלוּ וְטָעִין תְּרַוֵּיהוֹן בְּחָדָא יָדָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּא בַּר בַּר חָנָה מַה יָדֵיךְ חוֹרִיתָא קְטָעִין. וְכָעַס עִילוֹי אָבוֹי. אֲמַר לֵיהּ לָא מִיסְתָּךְ דְּאַתְּ רְבִיעַ וְהוּא קָאִים מְשַׁמֵּשׁ. וְעוֹד דְּהוּא כֹּהֵן וְאָמַר שְׁמוּאֵל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה מָעַל אַתְּ מֵיקַל לֵיהּ. גְּזֵירָה דְּהוּא רְבַע וְאַתְּ קָאִים וּמְשַׁמֵּשׁ תַּחְתּוֹי. מְנַיִין הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה מָעַל. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אָמַר וָאֹמְרָה לָהֶם אַתֶּם קוֹדֶשׁ לַיי וְהַכֵּלִים קוֹדֶשׁ. מַה כֵּלִים הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מָעַל. אַף הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה מָעַל.

Abba bar bar Ḥana and Rav Ḥuna were sitting down and eating and Rebbi Zeïra was standing and serving them. He came and carried both in one hand. Abba bar bar Ḥana said to him: Is your other hand cut off? His father got angry with him and said to him: “Is it not enough for you that you are reclining and he stands and serves? But in addition, he is a Cohen and you make fun of him when Samuel said that he who uses a Cohen commits larceny. I order that he should recline and you get up and serve in his stead.” From where that he who uses a Cohen commits larceny? Rebbi Aḥa in the name of Samuel said ( Ezra 8:28): “I said to them, you are holy and the vessels are holy.” Since one who uses the Temple vessels commits larceny, also one who uses a Cohen commits larceny!

עַל דַּעְתְּהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי אֲשֶׁר בָּרָא פְּרִי הַגֶּפֶן. עַל דַּעְתְּיהוֹן דְּבֵית הִלֵּל בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. יַיִן מִתְחַדֵּשׁ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. הָאֵשׁ אֵינוֹ מִתְחַדֵּשׁ בְּכָל שָּׁעָה.

According to the opinion of the House of Shammai, should one not say: “He Who created the fruit of the vine?” According to the opinion of the House of Hillel, one should say: “Creator of the fruit of the vine.” Wine is new every year; fire is not different every hour.

הָאֵשׁ וְהַכִּלְאַיִם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית אֲבָל עָלוּ בְּמַחְשָׁבָה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. הַכִּלְאַיִם וּבְנֵי צִבְעוֹן אַיָּה וַעֲנָה הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֵת הַיֵּמִים בַּמִּדְבָּר. מַהוּ יֵימִים. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן סִימוֹן אוֹמֵר הֶמִיּוֹנֹס וְרַבָּנָן אָמְרִין הֵיימִיס. חֶצְיוֹ סוּס וְחֶצְיוֹ חֲמוֹר. וְאֵילוּ הֵן הַסִּימָנִין. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה כָּל שֶׁאָזְנָיו קְטָנוֹת אִמּוֹ סוּס וְאָבִיו חֲמוֹר. גְּדוֹלוֹת אִמּוֹ חֲמוֹרָה וְאָבִיו סוּס. רִבִּי מָנָא מְפַקֵּד לְאִילֵּין דִּנְשִׂיאָה אִין בְּעִיתוּן מִיזְבּוֹן מוּלִיוֹן תְּהוֹן זְבַנִּין אִילֵּין דְּאוּדְנֵיהוֹן דְּקִיקִין שֶׁאִמּוֹ סוּסָה וְאָבִיו חֲמוֹר.

Fire and hybrids were not created in the six days of Creation but they were in the Divine plan of the six days of Creation. Hybrids ( Gen. 36:24): “These are the sons of Ẓiv‘on, Ayyah and Anah. He is the Anah who invented the yemim in the prairie.” What is yemim? Rebbi Yehudah ben Simon said ἡμίονος (“Half she-ass, mule”) and the rabbis say ἥμισυς (“half”), half horse and half donkey. These are its signs: Rebbi Jonah says, if it has small ears, its mother is a horse and its father a donkey. If they are large, its mother is a donkey and its father a horse. Rebbi Mana ordered those of the patriarch’s estate: If you want to buy a mule, you should buy one with small ears whose mother is a horse and whose father is a donkey.

מַה עָשָׂה צִבְעוֹן וַעֲנָה. זִימֵּן חֲמוֹרָה וְהֶעֱלָה עָלֶיהָ סוּס זָכָר וְיָצָא מֵהֶן פִּרְדָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם. אַתֶּם הֵבֵאתֶם לְעוֹלָם דָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיקָן אַף אֲנִי מֵבִיא עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ דָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיקוֹ. מַה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִימֵּן חֲכִינָה וְהֶעֱלָה עָלֶיהָ חַרְדּוֹן וְיָצָא מִמֶּנָּה חֲבַרְבָּר. מִיָּמָיו לֹא יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁעָקְצוֹ חֲבַרְבָּר וְחָיָה. נָשְׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְחָיָה. שֶׁבַּעֲטָתוֹ פִּרְדָּה וְחָיָה. וּבִלְבַד פִּירְדָּה לְבָנָה.

What did Ẓiv‘on and Anah do? He prepared a female donkey and mated her with a male horse; a mule came out from them. The Holy One, praise to Him, said to them: You brought into the world a harmful thing, I shall bring over that man something that will harm him. What did the Holy One, praise to Him, do? He prepared a snake and mated her with a Ḥardaun; a brightly colored snake came out of them. Nobody will ever tell you that he was bitten by a brightly colored snake and survived, bitten by a rabid dog and survived, hit by a mule and survived (but only by a white female mule.)

הָאֵשׁ. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי נָזִּירָה שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת שִׁימְּשָׁה אוֹתָהּ הָאוֹרָה שֶׁנִּבְרָאת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְלֵילֵי שַׁבָּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּשַׁבָּת. וְהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן מַבִּיט בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא פָּסְקָה הָאוֹרָה הִתְחִיל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ. לְמִי שְׁאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. כֵּיוָן שֶׁיָּצָת שַׁבָּת הִתְחִיל מְשַׁמֵּשׁ הַחוֹשֶׁךְ וּבָא. וְנִתְיָירֵא אָדָם וְאָמַר אִלּוּ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. שֶׁמָּא בָא לְנַשְּׁכֵנִי וְאָמַר אַךְ חוֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי. אָמַר רִבִּי לֵוִי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה זִימֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי רַעֲפִין וְהֶקִּישָׁן זֶה לָזֶה וְיָצָא מֵהֶן הָאוֹר. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וְלַילָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. וּבֵירַךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. שְׁׁמוּאֵל אָמַר לְפִיכָךְ מְבָרְכִין עַל הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת שְׁהִיא תְחִילַּת בְּרִיָיתָהּ.

R. Levi in the name of Bar Nazira: Thirty-six hours did Man enjoy the light that was created on the First Day of Creation, twelve on Friday, twelve in the night of Sabbath, and twelve during the day of Sabbath; in this light Adam saw from one end of the world to the other. In this unending light, the entire Creation started singing God’s praise as it is said ( Job 37:2), “All under the heavens sing to Him, His light is on the corners of the world.” When the Sabbath ended, darkness came. Adam was afraid that this was what was said ( Gen. 3:15): “You will crush its head and it will crush your heel;” certainly it will crush me, so he said ( Ps. 139:11), “But the darkness will crush me.” R. Levi said: At this moment the Holy One, praised be He, let him find two flintstones that he knocked against each other and made fire; that is what is said ( Ps. 139:11), “Now the night is light for me,” and he praised the Creator of the illuminating fire. Samuel says: Therefore we give praise for the [man-made] fire at the end of Sabbath because that was the time of its first production.

רַב הוּנָא בְשֵׁם [רַב] רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַף בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְבָרֵךְ עָלֶיהָ שֶׁכְּבָר שָׁבַת הָאוֹר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.

Rav Huna in the name of Rav, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yoḥanan: At the end of Yom Kippur one also recites the benediction since the light had rested all that day long.

Mishnah

משנה: אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ.

MISHNAH: One does not recite a benediction over a lamp and spices of Gentiles, or over lamp and spices for the dead, or over lamp and spices set before an idol. Also, one does not recite the benediction over a lamp unless he has profited from its light.

Halakhah

הלכה: תַּנָּא רִבִּי יַעֲקֹב קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה מְבָרְכִין עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם. מַהוּ פְלִיג. קַיּוֹמוּנָהּ [בִּמְעַשֵּׁין] לִפְנֵי חֲנוּתוֹ.

HALAKHAH: Rebbi Jacob stated before Rebbi Jeremiah: One recites a benediction over spices of Gentiles. How can he disagree? Uphold it for someone who burns spices in front of his store.

עַשָּׁשִׁית אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָבָת מְבָרְכִין עָלֶיהָ. נֵר בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ בְתוֹךְ פַּנָּס אוּ בְתוֹךְ סְפֶּקֻּלַּרִיָּא רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ. מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת. לְעוֹלָם אֵין מְבָרְכִין עָלֶיהָ עַד שֶׁיְּהֵא רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת וּמִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ.

One may make the benediction over a lantern even if it did not go out. A lamp in his bosom or in a lantern or in glass, if he sees the flame and does not use its light, or uses the light but does not see the flame, one never recites the benediction until one sees the flame and uses the light.

חֲמְשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּגַחֶלֶת וַחֲמִשָּׁה בְּשַׁלְהֶבֶת. גַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ מוֹעֲלִין בָּהּ. וְהַשַּׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. גַּחֶלֶת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה וְשַׁלְהֶבֶת מוּתֶּרֶת. הַמּוּדָּר הַנָּאָה מֵחֲבֵירוֹ אָסוּר בְּגַחַלְתּוֹ וּמוּתָּר בְּשַׁלְהַבְתּוֹ. הַמּוֹצִיא אֶת הַגַּחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָיב וְהַשַּׁלְהֶבֶת פָּטוּר. מְבָרְכִין עַל הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַגַּחֶלֶת. רִבִּי חִיָיא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב אִם הָיוּ הַגְּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת מְבָרְכִין. רִבִּי יוֹחָנָן דְּקַרְצִיוֹן בְּשֵׁם רִבִּי נָחוּם בַּר סִימַאי בִּלְבַד הַנִּקְטֶפֶת.

Five things were said about burning charcoal and five about the flame. One commits larceny with the burning charcoal of the Temple; one may not use its flame but one cannot commit larceny with the latter. Burning charcoal of idolatry is forbidden, its flame is allowed. He who makes a vow not to use anything of another person may not use his burning charcoal but is allowed his flame. He who carries out burning charcoal into the public domain is guilty but for the flame he is free of punishment. One makes the benediction over the flame but not over glowing charcoal. Rav Ḥiyya bar Ashi in the name of Rav: If the charcoal was crackling one makes the benediction. Rebbi Yoḥanan from Karẓion in the name of Rebbi Naḥum bar Simai: Only if [the flame] is jumping off.

תַּנִּי גּוֹי שֶׁהִדְלִיק מִיִּשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִדְלִיק מִגּוֹי. נִיחָא גּוֹי שֶׁהִדְלִיק מִיִּשְׂרָאֵל. מֵעַתָּה אֲפִילוּ גוֹי מִגּוֹי. אַשְׁכַּח תַּנִּי גוֹי מִגּוֹי אֵין מְבָרְכִין.

It was stated “A Gentile who lit from a Jew and a Jew who lit from a Gentile.” One understands a Gentile who lit from a Jew, but then even a Gentile who lit from a Gentile? It was found that it was stated: “One does not recite the benediction if a Gentile [lit] from a Gentile.”

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מָבוֹי שֶׁכּוּלּוֹ גוֹיִם וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד דָּר בְּתוֹכוֹ וְיָצָא מִשָּׁם הָאוֹר. מְבָרְכִין עָלֶיהָ בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת בְּטִבֵּרִיָּא וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת בְּצִיפּוֹרִין וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל אוֹר עֶרֶב שַׁבָּת בְּצִיפּוֹרִין שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין אֶלָּא לְדָבָר אַחֵר.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yoḥanan: A dead end street of Gentiles and one Jew lives in it, if light comes from there one recites the benediction because of the one Jew who is there. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yoḥanan: One does not recite the benediction on the spices of Friday afternoon in Tiberias, nor on the spices of Sabbath night of Sepphoris, nor on light and spices of Friday Eve in Sepphoris, because they are for other purposes.

וְלֹא עַל הַנֵּר וְהַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים. רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָא הֲדָא דְּאַתְּ אָמַר בִּנְתוּנִין לְמַעֲלָה מִמִּיטָּתוֹ שֶׁל מֵת. אֲבָל אִם הָיוּ נְתוּנִין לִפְנֵי מִיטָּתוֹ שֶׁל מֵת מְבָרְכִין. אֲנִי אוֹמֵר לִכְבוֹד הַחַיִים הֵן עֲשׂוּיִין.

“Nor over lamp and spices for the dead.” Rebbi Ḥizqiah and Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Yose, son of Rebbi Ḥanina: That is, if they are put at the head of the bier. But if they are put in front of the bier one may recite the benediction; I say they are put there for the honor of the living.

וְלֹא עַל הַנֵּר וְהַבְּשָׂמִים שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. וְלֹא הִיא שֶׁל גּוֹיִם הִיא שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. תִּיפְתָּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

“Nor over lamp and spices set before an idol.” Is not that of Gentiles identical with that of idolatry? Explain it with the idol of a Jew.

אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ. דָּרַשׁ רִבִּי זְעִירָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ וַיַּרְאְ אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וְאַחַר כַּךְ וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחוֹשֶׁךְ. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה כַּךְ דָּרְשׁוּ שְׁנֵי גְּדוֹלֵי עוֹלָם רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים אַבְדָּלָה וַדַּאי. רִבִּי יְהוּדָה בֵּי רִבִּי סִימוֹן אָמַר הִבְדִּילוֹ לוֹ. וְרַבָּנִין אָמְרִין הִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אִיסְטְרַטֵיגִין זֶה אוֹמֵר אֲנִי מְשַׁמֵּשׁ בַּיּוֹם וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי מְשַׁמֵּשׁ בַּיּוֹם. קָרָא לָרִאשׁוֹן וְאָמַר לוֹ הַיּוֹם יְהֵא תְחוּמָךְ. קָרָא לְשֵׁנִי וְאָמַר לוֹ הַלַּיְלָה יְהֵא תְחוּמָךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְגוֹמֵר. לָאוֹר אָמַר לוֹ הַיּוֹם תְּהֵא תְחוּמָךְ וְלַחוֹשֶׁךְ אָמַר לוֹ הַלַּיְלָה יְהֵא תְחוּמָךְ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הוּא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בוֹקֶר יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקוֹמוֹ. יָדַעְתָּ אֵי זֶה מְקוֹמוֹ שֶׁל אוֹר שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית אֵיכָן נִגְנָז. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא אֲנָא אֲמָרִית טַעֲמָא יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חוֹשֶׁךְ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם מִשֶּׁיָּצָא עוֹשֶׂה שָלוֹם בֵּינֵיהֶן.

“Also, one does not recite the benediction over a lamp unless one has profited from its light.” Rebbi Zeïra, the son of Rebbi Abbahu, preached: ( Gen. 1:4) “God saw the light that it was good” and after that, “God separated between the light and the darkness.”. Rebbi Berekhiah said: The following was preached by the two greats of the world, Rebbi Yoḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish: “God separated,” a true separation. Rebbi Yehudah, the son of Rebbi Simon, said: He separated it for Himself. But the rabbis say, He separated it for the just in the future world. They gave a parable, to what can this situation be compared? To a king who had two generals; both of them said: “I want to command during the day.” He called the first one and told him: day shall be your domain. He called the second one and told him: night shall be your domain. That is what is written: ( Gen. 1:5) “God called the light ‘day’, etc.” To the light he said: day shall be your domain; but to the darkness he said: night shall be your domain. Rebbi Yoḥanan said, that it is which the Holy One, praise to Him, said to Job: ( Job 38:12) “Did you ever command the morning, did you inform the morning of its place?” Do you know the place where the light of the Six Days of Creation was hidden? Rebbi Tanḥuma said: I shall give its reason. ( Is. 45:7) “He Who fashioned the light and created darkness, He makes peace.” When it left, it made peace between them.

אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ. רַב אָמַר יְאוּתוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר יְעוּתוּ. מַאן דָּמַר יְאוּתוּ אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹתוּ לָכֶם. מַאן דָּמַר יְעוּתוּ לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר. תַּמָּן תַּנִּינָן כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֵת הֶעָרִים. רַב אָמַר מְאַבְּרִין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר מְעַבְּרִין. מַאן דְּאָמַר מְאַבְּרִין מוֹסִיפִין לָהּ אֵבֶר. מַאן דְּאָמַר מְעַבְּרִין כְּאִשָּׁה עוֹבָרָה. תַּמָּן תַּנִּינָן לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גוֹיִם. רַב אָמַר עֵידֵיהֶן וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵידֵיהֶן. מַאן דָּמַר אֵידֵיהֶן כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם. וּמַאן דָּמַר עֵידֵיהֶן וְעֵידֵיהֶם הֵמָה בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ לְמַעַן יֵבוֹשׁוּ. מַאן מְקַיֵים שְׁמוּאֵל טַעֲמֵיהּ דְּרַב וְעֵידֵיהֶם הֵמָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לְבַיֵּשׁ אֶת עוֹבְדֵיהֶן לְיוֹם הַדִּין.

“One does not recite the benediction over a lamp unless one has profited from its light.” Rav says y’utu, and Samuel says y ‘utu. He who says y’utu, ( Gen. 34:15) “But with this we shall be agreeable ( nē’ôt) to you.” He who says y ‘utu, ( Is. 50:4) “To know, to inform ( lā ‘ ût) the weary of wisdom.” There ( Mishnah Erubin 5:1) we have stated: How does one complete cities? Rav says m’abb rin, and Samuel says m ‘abb e rin. He who says m e’abb e rin, one adds a limb (אבר) to it. And he who says m e ‘abb e rin, like a pregnant (עוברה) woman. There ( Mishnah Avodah Zarah 1:1) we have stated: Before the holidays of the Gentiles 159. Rav says ‘êdêhen and Samuel says’êdêhen. He who says’êdêhen, ( Deut. 32:35) “For the day of their misfortune (אידם) is near.” He who says ‘êdêhen, ( Is. 44:9) “They are their witnesses (עידיהם), may they neither see nor know, so that they may come to naught.” How does Samuel deal with Rav’s reason? They are their witnesses, in the future they will bring to naught their worshippers on the day of judgment.

אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נָשִׁים טָווֹת לְאוֹרוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֵינוֹ רוֹאָה מַה בְכוֹס וּמַה בַּקְּעָרָה. אָמַר רַב חִינְנָא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין מַטְבֵּעַ לְמַטְבֵּעַ.

“One does not recite the benediction over a lamp unless he has profited from its light.” Rav Yehudah in the name of Samuel: So that women would be able to spin by its light. Rebbi Yoḥanan said: So that his eye should see what is in the cup or in the bowl. Rav Ḥinena said, so that he should be able to distinguish between two coins.

תַּנִּי רִבִּי אוֹשַׁעְיָא אֲפִילוּ טְרִקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר מְבָרְכִין. רִבִּי זְעִירָא מַקְרִיב קוֹמֵיהּ בּוּצִינָא. אָמְרִין לֵיהּ תַלְמִידָיו רִבִּי מַה אַתְּ מַחְמִיר עָלֵינוּ. וְהָתַנִּי רִבִּי אוֹשַׁעְיָא אֲפִילוּ טְרִקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר מְבָרְכִין.

Rebbi Oshaia stated: Even if it was a banquet hall of ten by ten, one recites the benediction. Rebbi Zeïra went close to the light. His students told him: Why does our teacher make it so difficult for us, did not Rebbi Oshaya formulate: “even if it was a banquet hall of ten by ten, one recites the benediction?”

Mishnah

משנה: מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵּירַךְ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחְזוֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יְבָרֵךְ בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר. וְעַד מָתַי מְבָרֵךְ עַד כְּדֵי שֶׁיִּתְאַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו.

MISHNAH: He who ate, forgot, and did not recite Grace. The House of Shammai say, he should return to his place and recite. The House of Hillel say, he should recite at the place where he remembers it. How long may he recite? Until the food is digested in his bowels.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יוּסְטָא בַּר שׁוּנֶם אֲמַר תְּרֵין אֲמוֹרָיִן חַד אֲמַר טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי וְחַד אֲמַר טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. מַאן דָּמַר טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי אִילּוּ שָׁכַח שָׁם כִּיס אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁמָּא לֹא הָיָה חוֹזֵר וְנוֹטֵל כִּיסּוֹ. אַף הָכָא יַחְזוֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. מַאן דָּמַר טַעֲמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אִלֵּן פּוֹעֵל עוֹשֶׂה בְּרֹאשׁ הַדֶּקֶל אוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁמָּא מַטְרִיחִין שֶׁיַּחְזוֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. אֶלָּא מְבָרֵךְ בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר. אַף הָכָא מְבָרֵךְ בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר.

HALAKHAH: Rebbi Justus bar Shunem said: Two Amoraïm, one proposed the reason of the House of Shammai and the other proposed the reason of the House of Hillel. He who proposed the reason of the House of Shammai: If he had forgotten there a wallet full of precious stones and pearls, would he not go back and retrieve his wallet? Here also, let him return to his place and recite Grace. He who proposed the reason of the House of Hillel: A worker who worked at the top of a date palm or at the bottom of a cistern, would one bother him to return and recite Grace? No, he should recite at the place where he remembers. So here also, he should recite at the place where he remembers.

עַד מָתַי הוּא מְבָרֵךְ רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל עַד שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן בְּמֵעָיו וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל זְמַן שֶׁהוּא צָמֵא מַחְמַת אוֹתָהּ סְעוּדָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַד שֶׁיִּרְעַב.

How long may he recite? Rebbi Ḥiyya in the name of Samuel, until the food in his bowels is digested. But the sages say, all the time that he is thirsty because of that meal. Rebbi Yoḥanan says, until he gets hungry again.

Mishnah

משנה: בָּא לָהֶן יַיִן אַחַר הַמָּזוֹן וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. עוֹנִין אָמֵן אַחַר יִשְׂרָאֵל מְבָרֵךְ וְאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר כּוּתִי מְבָרֵךְ עַד שֶׁיִּשְׁמַע כָּל הַבְּרָכָה.

MISHNAH: If wine was brought to them after the meal and there was only one cup. The House of Shammai say, he recites the benediction over wine and afterwards says Grace, but the House of Hillel say, he recites Grace and afterwards the benediction over wine. One answers “Amen” after a Jew but one does not answer “Amen” after a Samaritan unless one has heard the entire benediction.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי בָּא עַל יְדֵי שֶׁהִיא בְּרָכָה קְטַנָּה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִשְׁתֶּה. בְּרַם הָכָא [מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מְשַׁלְשְׁלָהּ] עַל הַכּוֹס אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ.

HALAKHAH: Rebbi Abba said: Because it is a very short benediction, he might forget and drink. But here, he connects everything with the cup of wine and will not forget.

הָא אַחַר יִשְׂרָאֵל עוֹנִין אָמֵן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע. לֹא כֵן תַּנִּי שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. עָנָה וְלֹא שָׁמַע לֹא יָצָא. חִיָיה בְּרֵיהּ דְּרַב אָמַר בִּשֶׁלֹּא אָכַל עִמָּהֶן כְּזַיִת.

Hence, one answers “Amen” after a Jew even though one did not hear. Did we not formulate: If he heard but did not answer, he did his duty. If he answered but did not hear, he did not do his duty. Ḥiyya, the son of Rav, said: when he did not eat with them the volume of an olive.

הָכָא מַתְנִיתָא תַנִּי שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. עָנָה וְלֹא שָׁמַע לֹא יָצָא. רַב בְּשֵׁם אַבָּא בַּר חָנָה וְאִית דְּאָמְרֵי לָהּ אַבָּא בַּר חָנָה בְּשֵׁם רַב וְהוּא שֶׁעָנָה רָאשֵׁי פְרָקִים. רִבִּי זְעִירָא בְּעִי הֵי אִינִּין רָאשֵׁי פְרָקִים. הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵּי יי הַלְלוּ אֶת שֵׁם יי בְּעוּן קוֹמֵי רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא מְנַיִין שֶׁאִם שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. אֲמַר מִן מַה דַּאֲנָן חָמֵי רַבָּנָן רַבְרְבָיָא עָבְדִּין כֵּן. אִינּוּן קַיָימִין בְּצִיבּוּרָא דְּאִילֵּין אָמְרִין דֵּין בָּרוּךְ הַבָּא וְאִילֵּין אָמְרִין בְּשֵׁם יי. וְאִילֵּין וְאִילֵּין יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן.

Here, a baraita states: “If he heard but did not answer, he did his duty. If he answered but did not hear, he did not do his duty.” Rav in the name of Abba bar Ḥana, or, as some say, Abba bar Ḥana in the name of Rav, that is only if he answered the beginnings of chapters. Rebbi Zeïra inquired, what are beginnings of chapters? ( Ps. 113:1) “Hallelujah, praise, you servants of the Eternal, praise the name of the Eternal.” They asked before Rebbi Ḥiyya bar Abba, from where do we know that if somebody heard but did not answer, that he fulfilled his duty? He said, because we see great rabbis acting accordingly. They stand in the congregation where some say ( Ps. 118:26): “Blessed he who comes,” and the others say: “in the name of the Eternal,” and all have fulfilled their duty.

תַּנָּא רִבִּי אוֹשַׁעְיָא עוֹנֶה הוּא אָדָם אָמֵן אֲפִילוּ לֹא אָכַל. וְאֵינוֹ אוֹמֵר נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן אָכַל.

Rebbi Oshaya stated: One answers “Amen” even if he did not eat, but he may not say: “Let us bless Him, of Whose bounty we ate,” except if he did eat.

תַּנִּי אֵין עוֹנִין אָמֵן יְתוֹמָה וְלֹא אָמֵן קְטוּפָה וְלֹא אָמֵן חֲטוּפָה. בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר הָעוֹנֶה אָמֵן יְתוֹמָה יְהוּ בָנָיו יְתוֹמִים. חֲטוּפָה יִתְחַטְּפוּ שְׁנוֹתָיו. קְטוּפָה תִּקָּטֵף נִשְׁמָתוֹ. אֲרוּכָה מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בְּטוֹבָה. אֵי זוּ הִיא אָמֵן יְתוֹמָה אָמַר רַב הוּנָא דֵּין דְּיָתִיב לְמִיבְרְכָה וְהוּא עָנָה ולֹא יֹדֵעַ לְמָה הוּא עָנָה.

It is stated: “One answers neither an orphan Amen, nor a plucked Amen, nor a hurried Amen. Ben Azai said, if one answered an orphan Amen, may his children be orphans; hurried, may the end of his days be hurried; plucked, may his soul be plucked off. For a long Amen, they lengthen his days and years in a good way.” What is an orphan Amen? Rav Huna said, that is one who sits to recite a blessing, he answers Amen, and is not conscious for what he answered Amen.

תַּנָּא גּוֹי שֶׁבֵּירַךְ אֶת הַשֵּׁם עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן [בַּשֵּׁם אֵין עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן]. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא אִם בֵּירַכָךְ גּוֹי עֲנֵה אַחֲרָיו אָמֵן דִּכְתִיב בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים. גּוֹי אֶחָד פָּגַע אֶת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבֵירְכוֹ. אָמַר לוֹ כְּבָר מִילָּתָךְ אֲמִירָה. פָּגַע אַחֲרִינָא וְקִילְלוֹ אָמַר לֵיהּ כְּבָר מִילָּתָךְ אֲמִירָה. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רִבִּי כְּמָה דְּאָמַרְתָּ לְהָדֵין אָמַרְתָּ לְהָדֵין. אֲמַר לוֹן כֵּן כָּתוּב אוֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךְ בָּרוּךְ.

It is stated: One answers Amen after a Gentile who recited a benediction for the Eternal, [but if he recited a benediction with the Name one does not answer.] Rebbi Tanḥuma said, if a Gentile blesses you, answer after him Amen since it is written ( Deut. 7:14) “You shall be blessed by all peoples.” A Gentile met Rebbi Joshua and blessed him. He answered: The word about you has already been said. He met a second one who cursed him; he answered: The word about you has already been said. His students said to him: Rebbi, did you say to the one what you said to the other? He said to them, so it is written ( Gen. 27:29): “Those who curse you are cursed, but those who bless you are blessed.”