ברכות ב׳Berakhot 2

Mishnah

משנה: הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא אִם כִּיוֵּן לִבּוֹ יָצָא וְאִם לָאו לֹא יָצָא. וּבִפְרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב. וּבְאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. וּבִפְרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם.

MISHNAH: If someone was reading in the Torah at the time of recital, if he read with intention he fulfilled his duty, otherwise he did not fulfill his duty. Between the sections, one greets people out of respect and answers their greetings. In the middle of a section one may greet because of fear and answer, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Yehudah says: in the middle of a section one may greet out of fear and answer for respect, between sections one greets for respect and answers greetings from everybody.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי בָּא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מְעַכְּבוֹת.

HALAKHAH: Rebbi Abba said: This means that benedictions do not prevent.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵה אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ. בֵּירַךְ צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּין אֶת לִבּוֹ בְכוּלָּן. הָתִיבוּן וְאֵינוֹ מַפְסִיק וְלֹא תַנִּינָתָהּ וְהָכָא אַף עַל גַּב דְּלֹא תַנִּינָתָהּ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. זֹאת אוֹמֶרֶת צָרִיךְ לְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ בְכוּלָּן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא רִבִּי אַחַי אוֹמֵר מִשׁוּם רִבִּי יְהוּדָה אִם כִּיוֵּן לִבּוֹ בְּפֶרֶק רִאשוֹן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּיוֵּן לִבּוֹ בְּפֶרֶק שֵׁינִי יָצָא.

Rebbi Yose said: If you say that one needs to recite the benedictions; when he recited them he must focus his attention for the entire Shema‘. They objected: Does he not interrupt and it does not appear in our statement? So here also, even though it has not been stated he must recite the benedictions. That means, one must focus one’s attention for the entire Shema‘. We may hear it from the following: Rebbi Aḥai said in the name of Rebbi Yehudah: “He has fulfilled his obligation if he focussed his attention for the first paragraph, even though he did not focus his attention during recitation of the second paragraph”.

מַה בֵּין פֶּרֶק רִאשׁוֹן וּמַה בֵּין פֶּרֶק שֵׁנִי. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא כָּל מָה שֶׁכָּתוּב בְּזֶה כָּתוּב בְּזֶה. מֵעַתָּה לֹא יִקְרָא אֶלָּא אֶחָד. אָמַר רִבִּי עִילָּא הָרִאשׁוֹן לְיָחִיד וְהַשֵּׁנִי לְצִיבּוּר. וְהָרִאשׁוֹן לְתַלְמוּד. וְהַשֵּׁנִי לְמַעֲשֶׂה.

What is the difference between the first and second paragraphs? Rebbi Ḥanina said: Everything mentioned in the first paragraph is mentioned in the second. In that case, should one have to recite only one of them? Rebbi Illa said: The first one is directed to the individual, the second one to the community; the first one concentrates on learning, the second one on doing.

בַּר קַפָּרָא אָמַר אֵין לָךְ צָרִיךְ כַּוָּונָה אֶלָּא שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים בִּלְבַד. וְתַנִּי כֵן וְשִׁנַּנְתָּם עַד כַּאן לְכַוָּונָה מִיכַּן וָאֵילַךְ לְשִׁינּוּן.

Bar Qappara said: One has to focus his attention only during the first three verses. It was stated thus: ( Deut. 6:7) “You should repeat” until there is the obligation of focussed attention; from there starts the obligation of repetition.

רִבִּי חוּנָה רִבִּי אוּרִי רַב יוֹסֵף רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם מְעוּמָּד. מַה אִם הָיָה יוֹשֵׁב עוֹמֵד. לֹא אִם הָיָה מְהַלֵּךְ עוֹמֵד.

Rebbi Ḥunah, Rebbi Uri, Rav Joseph, Rav Yehudah in the name of Samuel: One has to accept the Kingdom of Heaven standing. Does this mean that one has to get up when one is sitting? No, if one is walking he has to stand still.

תַּנִּי צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּאֶחָד. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר וּבִלְבַד בְּד׳. סוּמֲכוֹס בַּר יוֹסֵף אוֹמֵר כָּל הַמַּאֲרִיךְ בְּאֶחָד מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בְּטוֹבָה. רִבִּי יִרְמְיָה הֲוָה מַאֲרִיךְ סַגִּין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לֵית אַתְּ צָרִיךְ כָּל הָכִין אֶלָּא כְדֵי שֶׁתַּמְלִיכֵהוּ בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם.

It was stated: One has to prolong “is One”. Rav Naḥman bar Jacob said: But only at the daleth. Symmachos bar Joseph said: Anyone who prolongs “is One” has his days and years prolonged in wellbeing. Rebbi Jeremiah was prolonging very much. Rebbi Zeïra said to him: So much is unnecessary, only so long that you should think of Him as King of Heaven and Earth and the four directions of the world.

רַב שָׁאֵיל לְרִבִּי חִיָיא רַבָּא וְלֵינָא חָמֵי לְרִבִּי מְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. אָמַר לֵיהּ כַּד תַּחֲמִינֵיהּ יָהֵיב יָדֵיהּ עַל אַפּוֹהִי הוּא מְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. אָמַר לֵיהּ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם. אָמַר לֵיהּ לֵית אֶיפְשַׁר דְּלָא יַטֵּי מִילָּה. רִבִּי טַבְיוֹמֵי שָׁאַל לְרִבִּי חִזְקִיָּה לֵית הֲדָה אָמְרָה שֶׁאֵין לָךְ צָרִיךְ כַּוָּונָה אֶלָּא פָּסוּק הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד. אָמַר לֵיהּ אָדָא יְתַנֶּה עַד וְשִׁנַּנְתָּם.

Rav asked Rebbi Ḥiyya: But I never see that Rebbi accepts upon himself the yoke of the Kingdom of Heaven. He answered him: When you will see him cover his face with his hand, at that moment he accepts the yoke of the Kingdom of Heaven. He asked him back: Is it not necessary also to mention the Exodus? He answered him: It is impossible that he should not turn his words. Rebbi Tavyome asked Rebbi Ḥizkiah: Does this not mean that one has to focus attention only for the first verse? He said to him: With that he might recite until “You shall repeat.”

רִבִּי מָנִי אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אִם הִפְסִיק בָּהּ כְּדֵי לִקְרוֹת אֶת כּוּלָּהּ לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. רִבִּי בָּא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב הֲלָכָה כְּרִבִּי מִינָא שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי.

Rebbi Muna said in the name of Rebbi Yehudah who said in the name of Rebbi Yose the Galilean: If one interrupted so that he would have been able to read all of it, he did not fulfill his duty. Rebbi Abba, Rav Jeremiah in the name of Rav: The practice follows Rebbi Muna who said in the name of Rebbi Yehudah who said in the name of Rebbi Yose the Galilean.

רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק אַף בְּהַלֵּל וּבִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה כֵּן.

Rebbi Yoḥanan in the name of Rebbi Simeon ben Jehozadak: The same rule applies to Hallel and the reading of the Esther scroll.

אַבָּא בַּר רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא הֲווּ יָתְבִין אָמְרִין אַף בִּתְקִיעוֹת כֵּן. סָלְקוּן לְבֵית רַב וְשָׁמְעוּן רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב הוּנָא אֲפִילוּ שְׁמָעָן עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת יָצָא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא עָד דְּאָנָא תַמָּן צְרִיכַה לִי וְכַד סָלְקִת לְהָכָא שָׁמְעִית רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֲפִילוּ שָׁמְעָן כָּל הַיּוֹם יָצָא. וְהוּא שֶׁשָּׁמְעָן עַל הַסֶּדֶר. רִבִּי יוֹסֵה בָּעֵי הֲוָה זֶה צָרִיךְ פְּשׁוּטָה הָרִאשׁוֹנָה. וְזֶה צָרִיךְ פְּשׁוּטָה הָאַחֲרוֹנָה. תְּקִיעָה אַחַת מוֹצִיאָה יְדֵי שְׁתֵּיהֶן.

Abba bar Rav Huna and Rav Ḥisda sat together and said, the same rule applies to blowing the Shofar. They went up to Rav’s Yeshivah and heard Rav Ḥuna in the name of Rav: Even if one heard it in up to nine hours he fulfilled his obligation. Rebbi Zeiïa said: When I was there, this was a problem for me. When I came here, I heard Rebbi Yasa in the name of Rebbi Yoḥanan: Even if one heard it during an entire day, one has fulfilled one’s obligation. But only if one heard it in the correct order. Rebbi Yose investigated: If one needed to hear the first simple tone and another one the final simple tone, one blow of the Shofar serves the requirements of both of them.

רִבִּי אָבִין בַּר חִיָיא בָּעֵי קִרְיַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ הִיא וְלֹא בִרְכוֹתֶיהָ בִּרְכוֹתֶיהָ וְלֹא הִיא. הִפְסִיק שְׁלִישָׁהּ וְחָזַר וְהִפְסִיק שְׁלִישָׁהּ בְּקוֹרֵא מְשַׁעֲרִין. אוֹ בְכָל אָדָם מְשַׁעֲרִין. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָא מִסְתַּבְּרָא בְקוֹרֵא.

Rebbi Abin bar Ḥiyya investigated: The recitation of Shema‘ with its benedictions, it (the recitation of Shema‘) without its benedictions, its benedictions without it? If he interrupted after a third, interrupted after a second third? Does one estimate by the reader’s speed or by the average speed of all men? Rebbi Mattaniah said, it seems reasonable by the reader’s.

רִבִּי אַבָּהוּ שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן בְּגִין דַּאֲנָא קָרֵי שְׁמַע וְעָבַר בִּמְבוּאוֹת הַמְּטוּנָּפוֹת וּמַפְסִק נְפִיק אֲנָא יְדֵי חוֹבָתִי. אָמַר לֵיהּ אַבָּהוּ בְנִי אִם מַפְסִיק אַתְּ כְּדֵי לִקְרוֹת אֶת כּוּלָּהּ לֹא יָצָאת יְדֵי חוֹבָתָךְ.

Rebbi Abbahu asked Rebbi Yoḥanan: Assuming that I am reciting Shema‘ and interrupting while passing by stinking passage ways, do I fulfill my obligation? He answered him: Abbahu my son, if you interrupt enough that you could have finished all of it, you did not fulfill your obligation.

רִבִּי אֶלְעָזָר סְלִיק מְבַקְּרָא לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא. אָמַר לֵיהּ בְּגִין דַּאֲנָא תָּשִׁישׁ וַאֲנָא קָרֵי שְׁמַע וּמִתְנַמְנֵם נְפִיק אֲנָא יְדֵי חוֹבָתִי. אָמַר לֵיהּ אִין. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעָא קוֹמוֹי רִבִּי זְעִירָא בְּגִין דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר יָדַע דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא מְדַקְדֵּק בְּמִצְוָותָא סַגִּין הוֹרֵי לֵיהּ אוֹ בְגִין דְּהוּא תָשִׁישׁ הוֹרֵי לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ בְּפֵירוּשׁ פְּלִיגִין רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר יָצָא. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא יָצָא. מַה פְלִיגִין בְּקִרְיַת שְׁמַע מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה פְּרָקִים פְּרָקִים. אֲבָל בְּהַלֵּל וּבִקְרִיַּאת הַמְּגִילָּה אוּף רִבִּי אֶלְעָזָר מוֹדֵי.

Rebbi Eleazar went to pay a sick-bed visit to Rebbi Simeon bar Abba. He said to him: Since I am weak, when I am reciting Shema‘ I tend to slumber; do I fulfill my obligation? He said to him: yes. Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: Did Rebbi Eleazar give this ruling since he knew that Rebbi Simeon bar Abba is very scrupulous in the execution of his religious duties, or because he was so weak? He answered him: They disagree explicitly; Rebbi Eleazar said he fulfilled his obligation, Rebbi Yoḥanan said he did not fulfill his obligation. They disagree for the recitation of Shema‘ since that is composed of separate chapters, but for the recitation of Hallel and the Esther scroll, Rebbi Eleazar will agree.

תַּנִּי הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם רַבּוֹ אוֹ בְמִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. הֲדָא אָמְרָה שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִשְׁאוֹל בְּמִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בַתּוֹרָה. וְעוֹד מִן הֲדָא דְתַנִּי קָרַע וְחָזְרָה בּוֹ נְשָׁמָה אִם עַל אֲתַר אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. אִם לְאַחַר זְמַן צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. וְכַמָּה הוּא עַל אֲתַר כְּדֵי דִבּוּר. וְכַמָּה הוּא כְדֵי דִיבּוּר. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְּדֵי שְׁאִילַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ. אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כְּדֵי שְׁאִילַת שָׁלוֹם בֵּין הָרַב לַתַּלְמִיד וְיֹאמֶר לוֹ שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי.

It was stated: If someone wants to greet his teacher or anybody who his greater than himself in Torah, he is permitted to do so. That implies that a person has to greet anybody who is greater than himself in Torah. And also from the following: If one tore his clothes and the soul returned, if it is instantaneous he does not have to tear again. If it is later, he has to tear again. How much is instantaneous? The time for speech. How much is time of speech? Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi said: the time one needs to greet his friend. Abba bar bar Ḥana in the name of Rebbi Yoḥanan: the time for greeting between teacher and student, when he says “Peace be with you, my teacher.”

רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מִיסְתַּמֵּיךְ עַל רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִּי וְהָיָה רִבִּי אֶלְעָזָר חָמֵי לֵיהּ וּמִיטָּמָר מִן קֳדָמוֹי. אָמַר הָא תַרְתֵּיי מִילִּין הָדֵין בַּבְלָיָיא עֲבִיד בִּי חָדָא דְלָא שָׁאֵל בִשְׁלוֹמִי. וְחָדָא דְלֹא אָמַר שְׁמוּעָתָא מִשְּׁמִי. אָמַר לֵיהּ כַּךְ אִינּוּן נְהִגִין גַּבֵּיהֶן. זְעִירָא לֹא שָׁאַל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרַבָּה דְאִינּוּן מְקַיְימִין רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ. מִי מְהַלְּכִין חָמֵי לֵיהּ חַד בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לֵיהּ הָכָא הֲוָה רִבִּי מֵאִיר יָתִיב דָּרַשׁ וְאָמַר שְׁמוּעָתָא מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְלֹא אָמַר שְׁמוּעָתָא מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לֵיהּ כָּל עָלְמָא יָדְעִין דְּרִבִּי מֵאִיר תַּלְמִידוֹ דְרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ כָּל עָלְמָא יָדְעִין דְּרִבִּי אֶלְעָזָר תַּלְמִידֵיהּ דְרִבִּי יוֹחָנָן. מִיהוּ מִיעֲבוֹר קוֹמֵי אַהֲדוּרֵי צִילְמָיה. אָמַר לֵיהּ מַה אִיתְפַּלֵּיג לֵיהּ אִיקָר. אֶלָּא עֲבוֹר קוֹמוֹי וְסַמִּי עֵינֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר יְאוּת עָבַד דְּלָא עָבַר קוֹמֵיךְ. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי יוֹדֵעַ אַתְּ לְפַיֵּיס.

Rebbi Yoḥanan was leaning on Rebbi Jacob bar Idi when Rebbi Eleazar saw him and hid himself before him. He said, these two things the Babylonian does to me: First, that he does not greet me, and second, that he does not teach the traditions in my name. He said to him, thus they behave among themselves; Zeïra did not greet Rabba since they observe ( Job 29:8) “Boys see me and hide themselves.” As they were walking, he saw a Bet Midrash. He said to him: Here Rebbi Meïr sat and reported traditions in the name of Rebbi Ismaël but he never reported traditions in the name of Rebbi Aqiba. He answered: Everybody knows that Rebbi Meïr was the student of Rebbi Aqiba. He retorted, everybody knows that Rebbi Eleazar is the student of Rebbi Yoḥanan. May one pass by a cursed statue? He said to him, do you want to honor it? Pass it by and blind its eyes! He said to him, Rebbi Eleazar did well that he did not pass before you. He said: Rebbi Jacob bar Idi, you know how to pacify.

וְרִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי דְּיֵימְרוּן שְׁמַעְתָּא מִן שְׁמֵיהּ. אַף דָּוִד בִּיקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים אָגוּרָה בְאָהֳלֶךָ עוֹלָמִים. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְכִי עָלַת עַל לֵב דָּוִד שֶׁהוּא חַי לְעוֹלָם אֶלָּא אָמַר דָּוִד אֶזְכֶּה שֶּׁיְּהוּ דְבָרַי נֶאֱמָרִין עַל שְׁמִי בְבָתֵּי כְנֵיסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מְהַנְיָא לֵיהּ. לֵוִי בַּר נְזִירָא אָמַר כָּל הָאוֹמֵר שְׁמוּעָה מִשֵּׁם אוֹמְרָהּ שִׂפְתוֹתָיו רוֹחֲשׁוֹת עִמּוֹ בַקֶּבֶר. מַה טַעַם דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. כְּכוֹמֶר הַזֶּה שֶׁל עֲנָבִים שֶׁהוּא זָב מֵאֵילָיו. רִבִּי חֲנִינַא בַּר פַּפַּאי וְרִבִּי סִימוֹן חַד אָמַר כְּהָדֵין דְּשָׁתֵי קוֹנְדִּיטוֹן. וְחָרָנָה אָמַר כְּהָדֵין דְּשָׁתֵי חֲמָר עַתִּיק אַף עַל גַּב דְּהוּא שָׁתֵי לֵיהּ טַעֲמֵיהּ בְּפוּמֵיהּ.

But Rebbi Yoḥanan required that traditions should be reported in his name. Also David begged for divine mercy in this respect, ( Ps. 61:5) “may I dwell in Your tent forever!” Rebbi Phineas, Rebbi Jeremiah, in the name of Rebbi Yoḥanan; Could David think of living forever? Rather, David meant: May I have the merit that my words will be mentioned in my name in synagogues and houses of study. What good does that do to him? Levi, the son of the Nazir said: If someone mentions a tradition in the name of its author, the latter’s lips whisper with him in the grave. What is the reason? ( Cant. 7:10) “Dripping from the lips of the sleeping ones.” Like that bunch of grapes which drips by itself. Rebbi Ḥanina bar Pappai and Rebbi Simon, one said, like one who drinks spiced wine, the other said, like one who drinks old wine, even though he consumed it, its taste remains in his mouth.

אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִין. מַה הָיוּ פְּרִיצֵי הַדּוֹר עוֹשִׂין הָיוּ הוֹלְכִין אֶצֶל חֲלוֹנוֹתָיו שֶׁל דָוִד וְאוֹמְרִין לוֹ דָּוִד אֵימַת יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ אֵימָתַי בֵּית יי נֵלֵךְ. וְהוּא אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְכַּוְּנִין לְהַכְעִיסֵנִי יָבֹא עָלַי שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ בְּלִבִּי. שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית יי נֵלֵךְ. וְהָיָה כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד דָּוִד יָמִים מְלֵאִים אֲנִי מוֹנֶה לְךָ אֵינִי מוֹנֶה לְךָ יָמִים חֲסֵירִים. כְּלוּם שְׁלֹמֹה בִנְךָ בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא לְהַקְרִיב בּוֹ קָרְבָּנוֹת חָבִיב עָלַי מִשְׁפַּט וּצְדָקָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת. וּמַה טַעַם עֹשֶׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחַר לַיי מִזֶּבַח.

There is no generation without scoffers. What did the hooligans of that generation do? They went to David’s windows and said to him: David, when will the Temple be built, when will we go to the Lord’s house? But he said, even though they intend to enrage me, it comes over me that I am happy, ( Ps. 122:1) “I enjoy it when they say to me: let us go to the Lord’s house.” ( 2Sam. 7:12) “ When your days will be complete”; Rebbi Samuel bar Naḥmani said, the Holy One, praise to Him, said to David: ‘I am counting full days for you, I am not counting missing days for you. Will not your son Solomon build the Temple to sacrifice? Law and justice that you are upholding is more to my liking than sacrifices.’ What is the reason? ( Prov. 21:3) “Upholding justice and law is preferred by the Lord to sacrifice”.

פיסקא. וּבִפְרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב. מִפְּנֵי מַה הוּא מֵשִׁיב מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. נִשְׁמְעִינָא מִן הֲדָא וּבְאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב (מִפְּנֵי הַכָּבוֹד) דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. הָא בְקַדְמִיתָא שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּבְאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. מִפְּנֵי מַה הוּא מֵשִׁיב מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. נִשְׁמְעִינָה מִן הֲדָא רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. הָא קַדְמִיתָא שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַיִּרְאָה.

New Section. “Between the sections one greets people out of respect, and answers them.” Why does one answer, out of fear or to show respect? We may hear it from this: “In the middle of a section one may greet because of fear and answer (for respect), the words of Rebbi Meïr.” Hence, in the prior case one may ask because of respect and answer out of respect. “In the middle of a section one may greet because of fear and answer, the words of Rebbi Meïr.” For what does one answer, out of fear or to show respect? We may hear it from this: “Rebbi Yehudah says: in the middle of a section one may greet out of fear and answer for respect.” Hence, in the first case one asks because of fear and answers because of fear.

עַד כְּדוֹן בְּאֶמְצַע הַפָּרָשָׁה וַאֲפִילוּ בְאֶמְצַע הַפָּסוּק. רִבִּי יִרְמְיָה מְדַמֵּי. רִבִּי יוֹנָה מִשְׁתָּעֵי. רִבִּי חוּנָה רַב יוֹסֵף וְדִבַּרְתָּ בָּם מִיכַּן שֶׁיֵּשׁ לְךָ רְשׁוּת לְדַבֵּר בָּם.

So far in the middle of a section. Or even in the middle of a verse? Rebbi Jeremiah gave hints. Rebbi Jonah made himself understood. Rebbi Ḥuna, Rav Joseph: ( Deut. 6:7) “You may talk in them”, from here that one is authorized to talk between them.

Mishnah

משנה: וְאֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּיה. בֵּין שְׁנִיָּיה לִשְׁמַע. בֵּין שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ. בֵּין וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ לְוַיֹּאמֶר. בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב לֹא יַפְסִיק.

MISHNAH: The following are “between the sections”: between the first benediction and the second, between the second and Shema‘, between Shema‘ and ( Deut. 11:13) “it shall be when you will really listen”, between “it shall be when you will really listen” and ( Num. 15:37) “the Eternal spoke”. Between “the Eternal spoke” and “true and outstanding”. Rebbi Yehudah said, between “the Eternal spoke” and “true and outstanding” one may not interrupt.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי לֵוִי טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה אֲנִי יי אֱלֹהֵיכֶם. וּכְתִיב וַיי אֱלֹהִים אֱמֶת.

HALAKHAH: Rebbi Levi said, the reason of Rebbi Yehudah: ( Num. 15:41) “I am the Eternal, your God”, and it is written ( Jer. 10:10) “But the Eternal is the true God”.

Mishnah

משנה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה וְאַחַר כַּךְ עוֹל מִצְוֹת. וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ לְוַיֹּאמֶר שֶׁוְּהָיָה אִם שָׁמוֹעַ נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם.

MISHNAH: Ribbi Joshua ben Qorḥah said: Why does Shema‘ precede “it shall be when you will really listen”? In order that one should accept the Kingdom of Heaven before he accepts the yoke of the commandments. And “it shall be when you will really listen” to “The Eternal said”? Because “it shall be when you will really listen” is applicable day and night, “the Eternal said” is applicable only during daytime.

Halakhah

הלכה: רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַה טַעַם אָמְרוּ אָדָם לוֹבֵשׁ תְּפִילִּין וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה מֻשְׁלָם. רַב אָמַר קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלוֹבֵשׁ אֶת תְּפִילָּיו וּמִתְפַּלֵּל. מַתְנִיתָא רַב פְּלִיגָא עִילוֹי. הֲרֵי שֶׁהָיָה עָסוּק עִם הַמֵּת בְּקֶבֶר וְהִגִּיעַ עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע הֲרֵי זֶה פוֹרֵשׁ לְמָקוֹם טָהֳרָה וְלוֹבֵשׁ תְּפִילִּין וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרַב לֹא שֶׁאָדָם יְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה וְאַחַר כַּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מִצְוֹת.

HALAKHAH: Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Yoḥanan: Why did they say, a man puts on tefillin, recites the Shema‘ and prays? So that he first should accept upon himself the Kingdom of Heaven completely. Rav said, one reads the Shema‘, puts on tefillin, and prays. A baraita of Rav himself disagrees with him: “If somebody was occupied with a dead person in his grave and the time for the recital of Shema‘ arrived, he should move to a pure place, put on tefillin, recite the Shema‘, and pray”. Does not the Mishnah support Rav: “In order that one should accept the Kingdom of Heaven before he accepts the yoke of the commandments”?

אָמַר רִבִּי יַנַּאי תְּפִילִּין צְרִיכִין גוּף נָקִי.

Rebbi Yannai said: Tefillin need a clean body.

מִפְּנֵי מַה לֹא הֶחֱזִיקוּ בָהֶן. מִפְּנֵי הָרַמָּאִין. עוּבְדָּא הֲוָה בְחַד בַּר נַשׁ דְּאַפְקִיד גַּבֵּיהּ חַבְרֵיהּ וְכָפַר בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ לֹא לָךְ הֵימָנִית אֶלָּא לְאִילֵּין דִּבְרֵישֵׁךְ הֵימָנִית.

Why does one not hold on to them? Because of the impostors. It happened that a man deposited something with another, and the latter then reneged on it. He said to him: Not you I thought trustworthy but those on your head I thought trustworthy.

רִבִּי יַנַּאי הָיָה לוֹבְשָׁן אַחַר חוֹלְייוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים לוֹמַר שֶׁהַחוֹלִי מְמָרֵק. מַה טַעַם הַסּוֹלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵיכִי הָרוֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לֹא הֲווּן תְּפִילּוֹי זָעִין מִינֵּיהּ לֹא בְקַיְיטָא וְלֹא בְסִיתּוּא. וְכַךְ נָהַג רִבִּי אֱלִיעֶזֶר תַּלְמִידוֹ אַחֲרָיו.

Rebbi Yannai was wearing them after his sickness for three days, to show that sickness cleanses. What is the reason? ( Ps. 103:2): “He Who forgives all my sins, He Who heals all my sicknesses.” Rebbi Yoḥanan ben Zakkai’s tefillin were not coming off from him either in summer or in winter. And so did his student Rebbi Eliezer after him.

רִבִּי יוֹחָנָן בְּסִיתּוּא דַּהֲוָה חֲזִיק רֵישֵׁיהּ הֲוָה לְבֵישׁ תְּרַוֵּיהוֹן. בְּרַם בְּקַיְיטָא דְּלָא הֲוָה חֲזִיק רֵישֵׁיהּ לָא הֲוָה לְבֵישׁ אֶלָּא דִּאַדְּרָעֵיהּ. וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם עֶרְוָה. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא אַפִּיקַרְסִין הָיָה לוֹבֵשׁ מִבִּפְנִים. כַּד הֲוָה אָזִיל מַסְחֵי כֵיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ אֶצֶל הָאוֹלְיָירִין הָיָה חוֹלְצָן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק עַד יַעֲקֹב תֶּרְמוֹסָרָה הָיָה לוֹבְשָׁן. וְכַד הֲוָה נָפִיק מַסְחֵי הַוּוּ יְהָבִין לֵהּ. וְכַד הֲווּ מַיְיתָן לֵיהּ אָמַר דָא מִילְּתָא שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ מְהַלְּכִין עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אֲרוֹנוֹ שֶׁל חַי הָעוֹלָמִים וַאֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. וְהָיוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִין מַה טִיבָן שֶׁל שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הַלָּלוּ. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶן זֶה אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף עִם אֲרוֹנוֹ שֶׁל חַי הָעוֹלָמִים. וְהָיוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין וְכִי אֶיפְשַׁר לַאֲרוֹן הַמֵּת לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ עִם אֲרוֹנוֹ שֶׁל חַי עוֹלָמִים. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין עַל יְדֵי שֶׁשִּׁימֵּר זֶה מַה שֶׁכָּתוּב בְּזֶה. וְלָמָּה הוּא אָמַר דָּא מִילְתָא. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְּגִין מֵימַר מִילָּא דְּאוֹרִיָּא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא וְהָכֵין לָא הֲוָה לֵיהּ מִילָּא דְּאוֹרִיָּא חוֹרִי לְמֵימַר אֶלָּא דָּא. אֶלָּא קִינְתּוֹרִין הֲווּן לוֹמַר יוֹסֵף לֹא זָכָה לְמַלְכוּת אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁשִּׁימֵּר מִצְוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָנוּ לֹא זָכִינוּ לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁשָּׁמַרְנוּ מִצְוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַתּוּן בָּעֵיי מְבַטְּלָה מִצְוָותָא מִינָּן.

Rebbi Yoḥanan was wearing both of them in winter when his head was healthy. But in sommer when his head was not healthy he put on only that of the arm. But is not that forbidden because of nakedness? Rebbi Ḥiyya bar Abba said: He wore an undershirt under his clothes. When he went to bathe, he was taking them off when he came to the oil sellers. Rebbi Isaac said, he was wearing them up to Jacob, the bath master. When he exited the bath, they brought them to him. When they were bringing them, he used to say: Two caskets were travelling with Israel in the wilderness, the ark of Him, Who is the Life of the Universe, and the casket of Joseph. The Gentiles were saying: What is the purpose of these two caskets? Israel was answering them, that is the casket of Joseph with the ark of Him, Who is the Life of the Universe. The Gentiles were taunting Israel and saying, how is it possible that the casket of a dead person is travelling with the ark of Him, Who is the Life of the Universe? But Israel were answering, because this one kept all that is written in that one. Why did he say that? Rebbi Ḥanania said, in order to speak some words of learning. Rebbi Mana said to him: Did he have no other word of learning to say but that? But that was sarcasm, to say that Joseph did only attain kingdom by keeping the commandments of the Holy One, praise to Him, and we received all that glory only because we kept the commandments of the Holy One, praise to Him, but you want to remove His commandments from us!

בְּאֵי זֶה צַד הוּא מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן. רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בְּרִבִּי אִידִי כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן עַל יָד מַהוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִילִּין. כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן עַל רֹאשׁ מַהוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת הַנָּחַת תְּפִילִּין. כְּשֶׁהוּא חוֹלְצָן מַהוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִיוָּנוּ לִשְׁמוֹר חוּקָּיו. וְאַתְיָא כְּמַאן דָּמַר בְּחוּקַּת תְּפִילִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּרַם כְּמַאן דָּמַר בְּחוּקַּת הַפֶּסַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר לֹא בְדָא.

How does one make the benedictions on them? Rebbi Zeriqan in the name of Rebbi Jacob ben Rebbi Idi: When he puts tefillin on his arm, what does he say: “Praised Who sanctified us by His commandments and commanded us about the obligation of tefillin.” When he puts them on his head, what does he say? “Praised Who sanctified us by His commandments and commanded us about the obligation of putting on tefillin.” When he takes them off, what does he say? “Praised Who sanctified us by His commandments and commanded us to obey His laws.” That follows the opinion that the verse speaks about the law of tefillin. However, according to those who say that the verse speaks about the law of Passover, that does not apply.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר הַנּוֹתֵן תְּפִילִּין בַּלַּיְלָה עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. וּמַה טַעַם וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחוּקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה. יָמִים וְלֹא לֵיְלוֹת. יָמִים פְּרָט לְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. וְהָא רִבִּי אַבָּהוּ יְתִיב מַתְנֵי בְרַמְשָׁא וּתְפִילּוֹי עִילוֹי. מִצְּדָדִין הֲוָה וּכְמִין פִּיקָּדוֹן הָיוּ בְיָדוֹ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר לֹא אָמַר אֶלָּא הַנּוֹתֵן אֲבָל אִם הָיוּ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם מוּתָּר. אִית דְּבָעֵי מֵימַר נִשְׁמְעִינֵיהּ מִן הֲדָא וְהָיָה לְךָ לְאוֹת אֵת שֶׁהוּא לְךָ לְאוֹת פְּרָט לְיָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת שֶׁכּוּלָּן אוֹת. וְלֹא כֵן כָּתַב מִיָּמִים יָמִימָה. לֵית לָךְ אֶלָּא כַּיי דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל מִילָּא דְּלֹא מְחוּוְרָא מְסַמְּכִין לָהּ מִן אַתְרִין סַגִּי.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar: He who puts on tefillin in the night transgresses a positive commandment. What is the reason? ( Ex. 13:10) “ “You shall keep this law in its time, from day to day;” “days” not night, “to days” to exclude Sabbaths and holidays. But Rebbi Abbahu sat studying at night with his tefillin on his head! He put them on the side; they were like a deposit in his keeping. Some want to say, he only meant not to put them on, but when they were on him during daytime it would be permitted. Some want to say, let us hear it from there ( Ex. 13:9): “It shall be for you a sign,” when you need it for a sign, but not holiday or Sabbaths that are all sign. But is it not written “to days”? You have only what Rebbi Yoḥanan said: Everything that is not clear one supports from many places.

נָשִׁים מְנַיִין וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם וְלֹא אֶת בְּנוֹתֵיכֶם. אֵת שֶׁהוּא חַיָיב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה חַיָיב בִּתְפִילִּין. נָשִׁים שֶׁאֵינָן חַיָיבוֹת בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אֵינָן חַיָיבִין בִּתְפִילִּין. הָתִיבוּן הֲרֵי מִיכַל בַּת כּוּשִׁי הָיְתָה לוֹבֶשֶׁת תְּפִילִּין. וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל יוֹנָה הָיְתָה עוֹלָה לִרְגָּלִים וְלֹא מִיחוּ בְּיָדֶיהָ חֲכָמִים. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אִשְתּוֹ שֶׁל יוֹנָה הוּשְׁבָה. מִיכַל בַּת כּוּשִׁי מִיחוּ בְיָדֶיהָ חֲכָמִים.

Women from where? ( Deut. 11:19) “And you should teach them to your sons”, and not to your daughters. Anyone who is obliged to study Torah is obliged for tefillin, women who are not obliged to study Torah are not obliged for tefillin. They objected, but did not Michal, the daughter of the Kushi, wear tefillin, and did not the wife of Jonah make the pilgrimage to the Temple, and the sages did not object. Rebbi Ḥisqiah in the name of Rebbi Abbahu: Jonah’s wife was turned back, the sages forbade it to Michal the daughter of Kushi.

תַּנִּי נִכְנַס לְמֶרְחָץ מָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין לְבוּשִׁין יֵשׁ שָׁם מִקְרָא וּתְפִילִּין וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאֵילַת שָׁלוֹם. נוֹתֵן תְּפִילִּין וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יַחֲלוֹץ. מָקוֹם שֶׁרוֹב בְּנֵי אָדָם רְגִילִין לִהְיוֹת עוֹמְדִין עֲרוּמִין אֵין שָׁם שְׁאֵילַת שָׁלוֹם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִקְרָא וּתְפִילָּה וְחוֹלֵץ תְּפִילָּיו וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִתֵּן. מִקְצָתָן עֲרוּמִין וּמִקְצָתָן לְבוּשִׁין יֵשׁ שָׁם שְׁאֵילַת שָׁלוֹם וְאֵין שָׁם לֹא מִקְרָא וְלֹא תְפִילָּה וְאֵינוֹ חוֹלֵץ תְּפִילָּיו וְאֵינוֹ נוֹתֵן. אֲבָל אֵינוֹ לוֹבְשָׁן עַד שֶׁיֵּצֵא מֵאוֹתָהּ רְשׁוּת שֶׁל כָּל אוֹתָהּ מֶרְחָץ. וְדָא מְסַיְיעָא כַּיי דָּמַר רִבִּי יִצחָק בְּגִין רִבִּי יוֹחָנָן עַד יַעֲקֹב תּוֹרְמוֹסַרָה הָיָה לוֹבְשָׁן.

It was stated: “Entering a bathhouse, in the room where everybody is fully clothed one may read the Bible, pray, and needless to say, one may greet people. One may put on tefillin, and needless to say, one does not remove them. In the room where most people are naked one may not exchange greetings and needless to say, there is no Bible reading or prayer; one removes one’s tefillin and needless to say, one does not put them on. Where some are naked and some are clothed there is greeting, no Bible reading and no prayer, one does not remove tefillin and one does not put them on. But one does not put them on again until he has completely left the grounds of that bathhouse.” This supports what Rebbi Isaac said about Rebbi Yoḥanan, that he wore them until he came to Jacob, the bath master.

רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמוֹי רִבִּי זְעִירָא הָיְתָה מֶרְחַץ מְרַחֶצֶת בִּימוֹת הַחַמָּה וְאֵינָהּ מְרַחֶצֶת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. אָמַר לֵיהּ מֶרְחַץ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מְרַחֶצֶת וּבֵית הַכִּסֵּא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ צוֹאָה. מַר עוּקְבָּא אָמַר אֲהֵן חֲזִירָא בֵּית כִּסֵּא מְטוּלְטַל הֲוָה. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי אֲהֵן צְרָרָה דְּעַל גֵּיף יָמָא מַהוּ. אָמַר רִבִּי אַמִּי אַסְיָא הוֹרֵי רִבִּי יִרְמְיָה מַעֲבָר לֵיהּ בְּפיליוס וְלָא סָמְכִין עִילוֹי.

Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: If it was used as bath house in summer but not in the rainy season, what is the rule? He said to him, a bath house even if it is not in use, a toilet even if it does not contain excrement. Mar Uqba said: a pig is a moving toilet. Rebbi Jonah investigated: A pebble on the sea shore, what is the rule? Rebbi Ammi the physician said: Rebbi Jeremiah taught that one may pass it by pylyvs, but one does not trust this ruling.

רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם אַבָּא בַר יִרְמְיָה אוֹכֵל בָּהֶן אֲכִילַת עַרָאִי. וְאֵינוֹ אוֹכֵל בָּהֶן אֲכִילַת קֶבַע. יָשֵׁן בָּהֶן שִׁינַּת עַרָאִי. וְאֵינוֹ יָשֵׁן בָּהֶן שִׁינַּת קֶבַע. אִית תְּנָיֵי תַנִּי מְבָרֵךְ פַּעַם אַחַת. אִית תְּנָיֵי תַנִּי פַּעֲמַיִים. מַאן דָּמַר פַּעַם אַחַת נִיחָא. מַאן דָּמַר מְבָרֵךְ שְׁתֵּי פְעָמִים הָא אָכַל וְאֵינוּן עִילוֹי. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קַיְימָא אַבָּא בַר יִרְמְיָה בְאוֹכֵל בָּהֶן אֲכִילַת עַרָאִי.

Rebbi Zeïra in the name of Abba bar Jeremiah: One may eat a snack while wearing them, but one may not eat a regular meal while wearing them; one may doze while wearing them, but one may not sleep while wearing them. Some Tannaïm formulate: One says the benediction once; some Tannaïm formulate: One says the benediction twice. He who says one says the benediction once, how can he be right? He who says, one says the benediction twice, because he ate and then they are not on him. Rebbi Zeïra said, Abba bar Jeremiah talks about one who eats only snacks.

רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַמַּיִם וּסְפָרָיו וּתְפִילָּיו בְּיָדָיו. רִבִּי יוֹחָנָן כַּד הֲוָה סִיפְרָא בְיָדֵיהּ הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ לַחוֹרָן. כַּד הַוְּיָין תְּפִילּוֹי עִילוֹי הֲוָה קָאֵים בוֹן. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל אַבָּא בַּר יִרְמְיָה נִכְנַס אָדָם לְבֵית הַמַּיִם וּסְפָרָיו וּתְפִילָיו בְּיָדוֹ. אָֹמַר רִבִּי זְעִירָא קַיְימָא אַבָּא בַּר יִרְמְיָה כַּאן בְּיָכוֹל לְלוֹבְשָׁן. כַּאן בִּשְׁאֵינוֹ יָכוֹל לְלוֹבְשָׁן. דְּלָכֵן מִצְוָה לֹא עֲבֵיד בּוֹן. לָמָּה הוּא מְבַזֵּי לוֹן.

Rebbi Zeïra in the name of (Rebbi) Abba [bar Jeremiah]: A person should not enter a urinal with his books or tefillin in his hands. Rebbi Yoḥanan, when he had a book in his hand he gave it to somebody else. When his tefillin were on him, he stood in them. A baraita disagrees with Abba bar Jeremiah: A man may enter a urinal with his books or tefillin in his hand. Rebbi Zeïra said: Abba bar Jeremiah refers to one case where he can wear them, and to another case where he cannot wear them. For if he cannot perform a mitzwah with them, why should he degrade them?

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ נוֹתְנִין אוֹתָן לַחֲבֵירֵיהֶן וְהָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָן וּבוֹרְחִין. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַנִּיחִין בְּחוֹרִין. וּכְשֶׁאִירָע אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם נִכְנַס וְהֵן בְּיָדוֹ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אָמַר וְהוּא שֶׁיְּהֵא בַּיּוֹם כְּדֵי לְלוֹבְשָׁן. אֲבָל אִם אֵין בַּיּוֹם כְּדֵי לְלוֹבְשָׁן אָסוּר. דְּלָכֵן מִצְוָה לֹא עָבֵיד בּוֹן. לָמָּה הוּא מְבַזֵּי לוֹן. מַיְישַׁא בַּר בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מַאן דַּעֲבַד טַבָּאוּת עוֹשֶׂה לָהֶן כִּיס שֶׁל טֶפַח וְנוֹתְנָן עַל לִבּוֹ. מַה טַעַם שִׁוִּיתִי יי לְנֶגְדִּי תָמִיד. תַּמָּן אָמְרִין כָּל שֶׁאֵינוֹ כֶאֱלִישָׁע בַּעַל כְּנָפַיִם לֹא יִלְבַּשׁ תְּפִילִין.

First they were giving them to others; these were taking them and fleeing. They decreed that one should put them in holes in the wall. When that incident happened, they decreed that a person should enter and keep them in his hand. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Zeïra said: but only if there is time left during the day to put them on again. But if there is no time left in the day to put them on, it is forbidden. For if he cannot perform a mitzwah with them, why should he degrade them? Maisha (Moses), grandson of R. Joshua ben Levi, said: He who wants to do it right, makes for them a pouch the size of a hand-breadth and puts them on his heart. What is the reason? ( Ps. 16:8): “I put the Eternal always before me.” There they say: He who is not like Elisha of the bird’s wings should not put on tefillin.

רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְיַעֲשֵׂה צְרָכָיו שָׁם. וְאִם עָשָׂה כֵן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר לוֹעֵג לָרָשׁ חֶרֶף עוֹשֵׂהוּ. דֵּלֹמָא רִבִּי חִיָיא רוּבָּא וְרִבִּי יוֹנָתָן הָיוּ מְהַלְּכִין קוֹמֵי עַרְסֵיהּ דְּרִבִּי [שִׁמְעוֹן] בַּר יוֹסֵי בַּר לַקּוֹנִיָּא וַהֲוָה רִבִּי יוֹנָתָן מַפְסֵעַ עַל קִיבְרֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיא רוּבָּא כְּדוֹן אִינּוּן מֵימָר לְמָחָר אִינּוּן גַבָּן וְאִינּוּן מְעִיקִין לָן. אָמַר לֵיהּ וְחַכְמִין אִינּוּן כְּלוּם לָא כֵן כְּתִב וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה. אָמַר לֵיהּ לִקְרוֹת אַתְּ יוֹדֵעַ. לִדְרוֹשׁ אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ. כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמוּתוּ אֵילּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁאֲפִילוּ בְמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים. וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה אֵילּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁאֲפִילוּ בְחַיֵּיהֶן קְרוּיִים מֵתִים. מְנַיִין שֶׁהָרְשָׁעִים אֲפִילוּ בְחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא אֶחְפּוֹץ בְּמוֹת הַמֵּת. וְכִי הַמֵּת מֵת. אֶלָּא אֵילּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁאֲפִילוּ בְחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים. וּמְנַיִין שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲפִילוּ בְמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים. דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר. אָמַר לוֹ לֵךְ וֶאֱמוֹר לָאָבוֹת כָּל מַה שֶׁהִתְנֵיתִי לָכֶם עָשִׂיתִי לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם.

Rebbi Zeïra in the name of Rav Abba bar Jeremiah: A person may not enter a cemetery and relieve himself there. When he did it anyway, about him the verse says ( Prov. 17:5) “He who makes fun of the poor blasphemes his Maker.” Clarification: The great Rebbi Ḥiyya and Rebbi Jonathan were walking before the bier of Rebbi Simeon bar Yose bar Laqonia when Rebbi Jonathan stepped over his grave. The great Rebbi Ḥiyya said to him: About that they will say, tomorrow they will be with us but they hurt us. He answered him, do they know anything? Is it not written: ( Prov. 9:5) “But the dead do not know anything.” He told him: you know how to read, you do not know how to preach. ( Prov. 9:5) “The living know that they will die”, these are the Just who even in death are considered living; “but the dead do not know anything;” these are the wicked who even in life are called dead. From where that the wicked even in life are called dead? It is said ( Ez. 18:32) “For I have no pleasure in the death of the dead;” how can a dead person die? But these are the wicked who even in life are called dead. And from where that the Just even in death are considered living? It is written ( Deut. 34:4) “And He said to him: This is the land I had sworn to Abraham, Isaac, and Jacob, to tell.” Why does the verse say “to tell”? He said to him: go and tell the patriarchs that all I had promised I fulfilled to your descendants after you.

עִירֵב אֶת הָאוֹתִיּוֹת. אִית תְּנָיֵּי תַנִּי כָּשֵׁר. וְאִית תְּנָיֵּי תַנִּי פָּסוּל. רִבִּי אִידִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַן דָּמַר כָּשֵׁר מִלְּמַטָּן. מַן דָּמַר פָּסוּל מִלְּמַעֲלָן. כְּגוֹן אַרְצֵינוּ תִפְאַרְתֵּינוּ. אַרְצְךָ צְרִיכָה. תִּפְאַרְתְּךָ צְרִיכָה.

If one connected the letters; there is a Tanna who stated: it is valid, and there is a Tanna who stated: it is invalid. Rebbi Idi in the name of Rebbi Simeon in the name of Rebbi Yoḥanan: He who says it is valid, below; he who said it is invalid, on top. For example, ארצך.ארצנו, תפארתנוּ is questionable, תפארתך is questionable.

רִבִּי אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי יוֹסֵה לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיִתְפַּלֵּל. מַה טַעַם אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַב פַּפַּי מִמַּעֲמַקִּים קָרָאתִיךָ יי.

Rebbi Idi in the name of Rebbi Simeon in the name of Rebbi Yoḥanan: No man should stand at an elevated place and pray. What is the reason? Rebbi Abba the son of R. Pappai said: ( Ps. 130:1) “From the depth I call on You, o Eternal!”

אָמַר רִבִּי אִידִי בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל וְצָרִיךְ לִנְקָבָיו. מַה טַעַם הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי אַלֶכְסַנְדְּרִי שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים שְׁמוֹר עַצְמְךָ מִן הַטִּיפִּים הַיּוֹצְאוֹת מִבֵּין רַגְלֶיךָ. הֲדָא דְתֵימַר בְּדַקִּים. אֲבָל בְּגַסִּים אִם יָכוֹל לִסְבּוֹל יִסְבּוֹל.

Rebbi Idi in the name of Rebbi Simeon in the name of Rebbi Yoḥanan said: No man should pray when he has an urge to go to the bathroom. What is the reason? ( Amos 4:12) “Prepare yourself before Your God, o Israel!” Rebbi Alexandri said: ( Eccl. 4:17) “Watch you feet when you go to God’s house”; watch yourself from the drops that drip from between your feet. That means, for urine. But for defecation, if he can bear it, let him bear it.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבַּיי בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים שְׁמוֹר עַצְמְךָ כְּשֶׁתְּהֵא נִקְרָא אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים שֶׁתְּהֵא טָהוֹר וְנָקִי. אָמַר רִבִּי אַבָּא יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ. יְהִי מִקְרָאֵךָ לַקֶּבֶר בָּרוּךְ. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת. אַשְרֵי אָדָם שֶׁשְּׁעַת מִיתָתוֹ כִשְׁעַת לֵידָתוֹ. מַה שְׁעַת לֵידָתוֹ נָקִי כַּךְ בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ יְהֵא נָקִי.

Rebbi Jacob bar Abbai in the name of Rebbi Aḥa: ( Eccl. 4:17) “Watch you feet when you go to God’s house”; watch yourself when you are called to God’s house that you should be pure and innocent. Rebbi Abba said: ( Prov. 5:18) “Your fountain shall be blessed”, your being called to the grave shall be blessed. Rebbi Berekhiah said ( Eccl. 3:1): “A time to be born and a time to die”, hail to the man whose hour of death is like the hour of his birth; just as at the hour of his birth he was innocent so at the hour of his death may he be innocent.

Mishnah

משנה: הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ (רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר) יָצָא. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יָצָא. קָרָא וְלֹא דִיקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יָצָא. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא. קָרָא וְטָעָה יַחְזוֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה.

MISHNAH: He who recited the Shema‘ and did not make his ear hear, (Rebbi Yehudah says that) he has fulfilled his obligation, Rebbi Yose says that he has not fulfilled his obligation. If he recited and was not exact in its letters, Rebbi Yose says that he has fulfilled his obligation, Rebbi Yehudah says that he has not fulfilled his obligation. He who reads backwards has not fulfilled his obligation. If he recited and made a mistake then he should return to the place of the mistake.

Halakhah

הלכה: רַב אוֹמֵר הֲלָכָה כְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן לְהָקֵל. דִּלָכֵן מַה כֵן אָמְרִין סְתָמָה וְרִבִּי יוֹסֵי הֲלָכָה כִסְתָמָא. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יוּדָה הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵי. וּמַה צְרִיכָה לְמֵימַר רַב הֲלָכָה כְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן לְהָקֵל. אֶלָּא בְגִין שָׁמַע דְּתַנִּי לָהּ רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר לְפוּם כֵּן צָרִיךְ לְמֵימְרָא הֲלָכָה כְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן לְהָקֵל.

HALAKHAH: Rav said: practice follows both of them for leniency. If it were not so, what could one say? An anonymous statement and Rebbi Yose, practice follows the anonymous. Rebbi Yose and Rebbi Yehudah, practice follows Rebbi Yose. So why does Rav have to say, practice follows both of them for leniency? Because he had heard Rebbi Ḥiyya formulating it in the name of Rebbi Meïr, he has to say that practice follows both of them for leniency.

תַּנִּי נִתְפַּלֵּל וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ יָצָא. לְמִי נִצְרְכָה לְרִבִּי יוֹסֵי. הַיְּידֵין רִבִּי יוֹסֵי הֲדָא דְתַנִּינָן הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ יָצָא. וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יָצָא. אָמַר רַב מַתָּנָה דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר מַה פְלִיגִין רַבָּנָן וְרִבִּי יוֹסֵי בִּשְׁמַע דִּכְתִיב בָּהּ שְׁמַע. הָא שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת לֹא. מִן דָּמַר רַב מַתָּנָה דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא הֲוֵי הִיא שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו. יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר.

It was stated: “He who did pray and did not make his ear hear did fulfill his obligation.” For whom do we need that? For Rebbi Yose! For which statement of Rebbi Yose? For that which we have stated: “He who recites the Shema‘ and did not make his ear hear has fulfilled his obligation, Rebbi Yose says that he has not fulfilled his obligation.” Rav Mattanah said: That formulation is Rebbi Yose’s. Rebbi Yose said: We could be of the opinion that the rabbis and Rebbi Yose disagree only about Shema‘ since there it is written: “hear!”, but not about any other obligations. Since Rav Mattanah said “that formulation is Rebbi Yose’s”, it is the same for all obligations. What is the reason of Rebbi Yose? ( Ex. 15:26) “Bend your ear to His commandments”, your ears should hear what your mouth says.

אָמַר רַב חִסְדָּא לֵית כַּן חֵרֵשׁ. הַשְׁגָּרַת לָשׁוֹן הִיא. מַתְנִיתָא לְרִבִּי יוּדָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִסְתַּבְּרָא דְיוֹדֵי רַב חִסְדָּא בִּתְרוּמוֹת דְּהִיא דְרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן עַל כָּרְחֵיךְ אִיתְמַר דְּהִיא דְרִבִּי יוֹסֵי דְתַנִּינָן חֲמִישְׁתָּא קַדְמִיָיתָא וְלֹא תַנִּיתָהּ עִמָּהֶן אִם מִשּׁוּם שֶׁאֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה. וְהָא תַנִּינָן חֲמִשְׁתֵּי אַחֲרָנִיָיתָא וְלֹא תַנִּיתָהּ עִמָּהֶן. הָוֵי סוֹפָךְ מֵימַר דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא.

Rav Ḥisda said: The deaf and dumb person is not mentioned, it is a formula. Then the Mishnah might be Rebbi Yehudah’s. Rebbi Yose said: It is reasonable to think that Rav Ḥisda concedes that the statement from Terumot is from Rebbi Yose. Rabbi Ḥanina said in the name of Rav Ḥisda, this one is by Rebbi Yose. Rebbi Yose bar Rebbi Abun said: It must be said that that one is Rebbi Yose’s since we have stated the first five cases and did not include it, because their terumah is no terumah. Then we have stated the five later ones and did not include it. So in the end you must say, that one is by Rebbi Yose.

אֵלּוּ צָרִיךְ דִּיקְדּוּק. עַל לְבָבְךָ. עַל לְבַבְכֶם. עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ. וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. הַכָּנָף פְּתִיל. אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ. רִבִּי חֲנִינָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יי.

These need careful attention: al-lĕvāvĕkhā, al-lĕvavkhem, ēśev bĕśādĕkhā, waăvadt̂em mĕh̃ēr̄āh, hakkānāph pĕt́īl, etkhem mēereẓ. Rebbi Ḥanina in the name of Rebbi Aḥa: ăšer nišb̀a’ ădonay.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חֲנִינָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חוֹשֶׁךְ. דְּלָא יֵימַר יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא נוֹגַהּ. רִבִּי חַגַּיי בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא שָׁם שָׁרוּ לָךְ דְּלָא יֵימַר שָׁם הַלְלוּ לָךְ. רִבִּי לֵוִי רִבִּי אֶבְדִּימָא דְחֵיפָה בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי צָרִיךְ לְהַתִּיז לְמַעַן תִּזְכְּרוּ. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא צָרִיךְ לְהַתִּיז כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. תַּנִּי אֵין מַעֲבִירִין לִפְנֵי הַתֵּיבָה לֹא חֵיפָנִין וְלֹא בֵּישָׁנִין וְלֹא טִיבְעוֹנִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן עוֹשִׂין הֵיהִין חֵיתִין וְעַיְינִין אָאִין. אִם הָיָה לְשׁוֹנוֹ עָרוּךְ מוּתָּר.

Rebbi Samuel bar Ḥanina in the name of Rebbi Hoshaiah: “He Who forms light and creates darkness”; one should not say: “He Who forms light and creates radiance.” Rebbi Ḥaggai in the name of Rebbi Abba bar Zavda: “There they sang for You”, one should not say: “There they praised You”. Rebbi Levi, Rebbi Eudaimon of Haifa, in the name of Rebbi Levi bar Sisi: one has to pronounce tizkeru voiced. Rebbi Jonah in the name of Rav Ḥisda: one has to pronounce ki lĕ‘ôlām ḥasdȏ voiced. It was stated: One does not take as reader anyone from Haifa, Beth Sheän or Tiv‘on since they read ח like ה and ע like א. If his pronunciation was orderly, it would be permitted.

פיסקא. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא. רִבִּי יוֹנָה אָמַר תַּנָּא רַב נַחְמָן בַּר אָדָא רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר תַּנָּא נַחְמָן סַבָּא וְהָיוּ בְּדֶרֶךְ הֲוִיָיתָן יְהוּ. תַּנִּי אַף בְּהַלֵּל וּבִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה כֵּן.

New Section. He who reads backwards has not fulfilled his obligation. Rebbi Jonah said that Rav Naḥman bar Ada stated, Rebbi Yose said that Naḥman the Old stated, ( Deut. 6:6) “They shall be”, they shall be unaltered. We have stated: The same holds for Hallel and the reading of the Esther scroll.

נִיחָא בִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה דִּכְתִיב בָּהּ כִּכְתָבָם. בְּרַם בְּהַלֵּילָא בְגִין דִּכְתִיב מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ מְהוּלָּל שֵׁם יי מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ אָמַר רִבִּי אָבוּן עוֹד הִיא אֲמוּרָה עַל סֵדֶר. בְּצֵאת ישְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לְשֶׁעָבַר. לֹא לָנוּ יי לֹא לָנוּ לְדוֹרוֹת הַלָּלוּ. אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יי אֶת קוֹלִי לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. אִסְרוּ חַג בָּעֲבוֹתִים לִימוֹת גּוֹג וּמָגוֹג. אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ לְעָתִיד לָבוֹא.

This is fine for the Esther scroll since it is written there ( Esther 9:27): “As they are written”. But for Hallel, since it is written ( Ps. 113:3): “From sunrise to sunset, may the name of the Eternal be praised?” What can you understand from that? Rebbi Abun said: It also is written in order. ( Ps. 114:1) “When Israel left Egypt” in the past. ( Ps. 115:1) “Not for us, o Eternal, not for us” in the present. ( Ps. 116:1) “I loved, truly the Eternal listened to my voice” in the days of the Messiah. ( Ps. 118:27) “Bind the holiday sacrifice with ropes” in the days of Gog and Magog. ( Ps. 118:28) “You are my God” in the future world.

רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי אַף מִי שֶׁהִתְקִין אֶת הַתְּפִילָּה הַזֹּאת עַל הַסֶּדֶר הִתְקִינָהּ. שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת רִאשוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וְהָאֶמְצָעִיּוֹת צָרְכָן שֶׁל בִּרְיוֹת. חָנֵּינוּ דֵיעָה. חָנַנְתָּנוּ דֵיעָה רְצֵה תְשׁוּבָתֵינוּ. רָצִיתָ תְשׁוּבָתֵינוּ סְלַח לָנוּ. סָלַחְתָּ לָנוּ גָּאֳלֵינוּ. גְּאַלְתָּנוּ רְפָה חָלְיֵינוּ. רִיפִּיתָ חָלְיֵינוּ בָּרֵךְ שְׁנוֹתֵינוּ. בֵּירַכְתָּ שְׁנוֹתֵינוּ קַבְּצֵינוּ. קִיבַּצְתָּנוּ שׁוֹפְטֵנוּ בְצֶדֶק. שְׁפָטְתָנוּ בְצֶדֶק הַכְנַע קָמֵינוּ. הִכְנַעְתָּ קָמֵינוּ צַדְּקֵינוּ בַּמִּשְׁפָּט. צִידַּקְתָּנוּ בְּנֵה בֵיתְךָ וּשְׁמַע עֲתִירָתֵינוּ וּרְצֵינוּ בְתוֹכוֹ. לֵית צוּרְכָוה דִּבְנֵה בֵיתְךָ וּשְׁמַע עֲתִירָתֵינוּ וּרְצֵינוּ בְתוֹכוֹ. אֶלָּא כְמַה דְאִישְׁתָּעֵי קַרְיָיא כֵּן אִישְׁתָּעֵייא מַתְנִיתָא וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂימַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִילָּתִי.

Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Also he who composed this prayer composed it in good order. The first three and the last three are the praise of the Omnipresent, the middle ones are the needs of the creatures. Give us knowledge. You gave us knowledge, accept our repentance. You accepted our repentance, forgive us. You forgave us, save us. You saved us, heal our diseases. You healed our diseases, bless our years. You blessed our years, gather us in. You gathered us in, judge us in justice. You judged us in justice, subdue those who arise against us. You subdued those who arise against us, justify us. You justified us, build Your house, listen to our supplications, be pleased with us in it. Is it necessary after “build Your house,” listen to our supplications, be pleased with us in it? But as the verse is, so is the tradition ( Is. 56:7): “I shall bring them to My holy mountain, make them happy in My house of prayer.”

אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים זְקֵנִים וּמֵהֶם שְׁמוֹנִים וְכַמָּה נְבִיאִים הִתְקִינוּ אֶת הַתְּפִילָּה הַזֹּאת. וּמַה רָאוּ לִסְמוֹךְ הָאֵל הַקָּדוֹשׁ לְחוֹנֵן הַדָּעַת עַל שֵׁם וְהִקְדִישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ וְיֵדְעוּ תוֹעֵי רוּחַ בִּינָה. דֵּיעָה לִתְשׁוּבָה הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע וגו׳ עַד וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב. תְּשׁוּבָה לִסְלִיחָה וְיָשׁוֹב אֶל יי וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ. סְלִיחָה לִגְאוּלָה הַסּוֹלֵחַ לְכָל עֲווֹנֵיְכִי הָרוֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיֵּיכִי. וְיֹאמַר רוֹפֵא חוֹלִים קֳדָמֹיי. אָמַר רִבִּי אֲחָא מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁבִיעִית לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִשְׁבִיעִית. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שְׁבוּת צִיּוֹן שִׁירָה שְׁבִיעִית הִיא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִשְׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ רוֹפֵא חוֹלִים בְּרָכָה שְׁמִינִית כְּנֶגֶד הַמִּילָה שֶׁהִיא לִשְׁמֹנָה. עַל שֵׁם בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים. אָמַר רִבִּי אַלֶכְסַנְדְּרִי מִפּנֵי מַה הִתְקִינוּ מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים בְּרָכָה תְשִׁיעִית כְּנֶגֶד קוֹל יי שׁוֹבֵר אֲרָזִים. שֶׁהוּא עָתִיד לְשַׁבֵּר כָּל בַּעֲלֶי שְׁעָרִים. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא בַּר חֲנִינָא מַה רָאוּ לִסְמוֹךְ מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים לִמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל. עַל שֵׁם וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עֲנַפְכֶם תִּתְּנוּ וּפְירִיכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל. לָמָּה כִּי קָרְבוּ לָבוֹא. נִתְקַבְּצוּ הַגָּלִיּוֹת וְהַדִּין נַעֲשֶׂה הַזֵּדִין נִכְנָעִין וְהַצַּדִּיקִים שְׂמֵחִים. וְתַנִּי עֲלָהּ כּוֹלֵל שֶׁל מִינִים וְשֶׁל רְשָׁעִים בְּמַכְנִיעַ זֵדִים. וְשֶׁל גֵּרִים וְשֶׁל זְקֵינִים בְּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. וְשֶׁל דָּוִד בְּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם. אַחַר יָשׁוּבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת יי אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם.

Rebbi Jeremiah said: 120 elders, among them more than 80 prophets, instituted this prayer. Why did they follow “the holy God” by “He Who favors with knowledge”? Because ( Is. 29:23–24) “they sanctify the Holy One of Jacob” is followed by “and those of erring spirit will know insight.” “Knowledge” followed by “Repentance”, ( Is. 6:10) “Makefat the heart of this people, make it hard of hearing and its eyes sticky, that it should not see with its eyes, nor hear with its ears, nor understand with its heart, because if it would repent then it would be healed.” “Repentance” by “Forgiveness”, ( Is. 55:7) “He should return to the Lord that He would have mercy on him, and to our God because He forgives much.” “Forgiveness” by “Redemption”, ( Ps. 103:2–3) “He Who forgives all your sins, He Who hears all your maladies, He Who redeems your soul from destruction.” Then he should say “Healer of the sick” before that. Rebbi Aḥa said: why did they institute “Redeemer of Israel” as the seventh benediction? To teach you that Israel will be redeemed only in a Seventh Year. Rebbi Jonah in the name of Rebbi Aḥa: ( Ps. 126) “A song of ascent. When the Eternal will return the returnees of Zion” is the seventh song, to show you that Israel will be redeemed only in a Seventh Year. Rebbi Ḥiyya bar Abba said: Why did they institute “Healer of the sick” as the eighth benediction? That is for circumcision which is done on the eighth, following ( Maleachi 2:5) “My covenant was with him: Life”. Rebbi Alexander said: Why did they institute “He Who blesses the years” as the ninth benediction? Corresponding to ( Ps. 29:5) “The sound of the Eternal breaks cedars”, since in the future He will break all market manipulators. Rebbi Levi in the name of Rebbi Aḥa bar Ḥanina: Why did they follow “He Who blesses the years” by “Ingatherer of the dispersed of Israel”? Because of ( Ez. 36:8) “you, mountains of Israel, sprout your branches and carry your fruits for my people Israel”, why? “because they will soon come.” When the dispersed are gathered in then justice will be done, the evildoers will succumb, and the just will be happy. It was stated: One includes the apostates and the wicked in “He Who subdues the evildoers”, the converts and the elders in “refuge of the just”, David in “Builder of Jerusalem”. ( Hosea 3:5) “Then the children of Israel will repent, seek the Eternal, their God, and their king David.”

רַבָּנָן אָמְרֵי אָהֵן מַלְכָּא מְשִׁיחָא אִין [מִן] חַיָיא הוּא דָּוִד שְׁמֵיהּ. אִין [מִן] דְּמָכִיָיא הוּא דָּוִד שְׁמֵיהּ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא אַנָּא אָמְרִית טַעְמָא וְעוֹשֵׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד.

The Rebbis say: This King Messiah, if he is from the living, his name is David. If he is from the dead, his name is David. Rebbi Tanḥuma said: I am declaring the reason ( Ps. 18:51) “He gives kindness to His anointed, to David.’

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר צֶמַח שְׁמוֹ. רִבִּי יוּדַן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַיְיבוּ אָמַר מְנַחֵם שְׁמוֹ. אָמַר חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ וְלֹא פְלִיגֵי חוּשְׁבְּנֵיהּ דַּהֲדֵין כְּחוּשְׁבְּנֵיהּ דַּהֲדֵין הוּא צֶמַח הוּא מְנַחֵם. וְדָא מְסַיְּיעָא לָהוּ דָּמַר רִבִּי יוּדַן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַיְיבוּ עוּבְדָּא הֲוָה בְחַד יְהוּדָאֵי דַּהֲוָה קָאִים רְדִי [בְהָדֵי בִקְעַת אַרְבֵּל] גָעַת תּוֹרְתֵיהּ קוֹמוֹי עָבַר חַד עַרְבִיי וּשְׁמַע קָלָהּ. אָמַר לֵיהּ בַּר יוּדָאֵי בַּר יוּדָאֵי שָׁרִי תוֹרָךְ וְשָׁרִי קַנְקַנָּךְ דְּהָא חָרֵיב בֵּית מוּקְדְּשָׁא. גָּעַת זְמַן תַּנְיִינוּת. אָמַר לֵיהּ בַּר יוּדָאֵי בַּר יוּדָאֵי קְטוֹר תּוֹרָיךְ וּקְטוֹר קַנְקַנָּיךְ דְּהָא יְלִיד מַלְכָּא מְשִׁיחָא. אָמַר לֵיהּ מַה שְׁמֵיהּ מְנַחֵם. אָמַר לֵיהּ וּמַה שְׁמֵיהּ דְּאָבוֹי אָמַר לֵיהּ חִזְקִיָּה. אָמַר לֵיהּ מָן הֵן הוּא. אָמַר לֵיהּ מִן בִּירַת מַלְכָּא דְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה. אָזַל זַבִּין תּוֹרוֹי וְזַבִּין קַנְקַנּוֹי וְאִיתְעַבִּיד זַבִּין לְבָדִין לְמֵיינוּקָא וַהֲוָּה עַיּיָל קִרְיָיה וְנַפְקָא קִירְיָה. עַד דְּעָל לְהַהוּא קַרְתָּא וְהַוְיָין כָּל נְשָׁיָיא זְבָנָן וְאִימֵּהּ דִמְנַחֵם לָא זְבָנָה. שָׁמַע קָלָן דִּנְשָׁיָיא אָמְרִין אִימֵּיהּ דִּמְנַחֵם אִימֵּיהּ דִּמְנַחֵם אַיְתִיי זוֹבְנִין לִבְרָךְ. אָמְרָא בְּעָיָיא אֲנָא מֵיחְנְקוּנֵיהּ סַנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דִּבְיוֹמָא דְאִיתְיַלִּיד אִיחְרוּב בֵּית מוּקְדְּשָׁא. אָמַר לָהּ רְחִיצֵיא אֲנָן דִּבְרַגְלֵיהּ חֲרֵיב וּבְרַגְלֵיהּ מִתְבְּנֵיי. אָמְרָה לֵיהּ לֵית לִי פְרִיטִין. אָמַר לָהּ וּמַה אִיכְפַּת לֵיךְ אַיְתִיי זוֹבְנִין לֵיהּ אִין לֵית קוֹמֵךְ יוֹמָא דֵין בָּתַר יוֹמֵי אֲנָא אָתִי וְנָסִיב. בָּתַר יוֹמִין עָאַל לְהַהוּא קַרְתָּא אָמַר לָהּ מַהוּ מֵיינוּקָא עֲבֵיד. אָמְרָה לֵיהּ מִן שַׁעְתָּא דַחֲמִיתָנִי אָתוּן רוּחִין וְעַלְעוֹלֵיהּ וְחַטְּפִינֵיהּ מִן יָדַיי. אָמַר רִבִּי בּוּן מַה לָנוּ לִלְמוֹד מִן הָעַרְבִי הַזֶּה וְלֹא מִקְרָא מָלֵא הוּא וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ וְיָצָא חוֹטֵר מִגֶּזַע יִשָׁי.

Rebbi Joshua ben Levi said, his name is Ẓemaḥ. Rebbi Yudan, the son of Rebbi Aivu, said his name is Menaḥem. Ḥanina the son of Rebbi Abbahu said: they have no disagreement since the numerical value of one is the numerical value of the other: Ẓemaḥ is equal to Menaḥem. Since Rebbi Yudan the son of Rebbi Aivu said, it happened to a Jew who was plowing in the valley of Arbel that his ox was bellowing. An Arab passed by and heard the bellowing of the ox. He said to him: Jew, Jew, unharness your ox, unharness your plow because the Temple was destroyed. The ox bellowed a second time. He said: Jew, Jew, harness your ox, fix your plow because King Messiah has been born. He said to him: What is his name? Menaḥem. He said to him: What is his father’s name? Ḥizqiah. He said to him: Where is he? He said to him: At the king’s palace in Bethlehem in Judea. He went and sold his ox and plow and made himself a vendor of baby linens. He went to towns and left towns until he came to that town. All the women bought from him but the mother of Menaḥem did not buy. He heard the women say: Menaḥem’s mother, Menaḥem’s mother, come and buy for your son! She said: I would rather strangle him like a hater of Israel because he was born on the day the Temple was destroyed. He said to her: I like him, because for him it was destroyed and for him it will be rebuilt. She said to him, I have no money. He said to her, that does not bother me, come and buy for him! If you have nothing with you today, I shall return another day and I will take it then. After some time he went up to that town and said to her: How is your baby doing? She said to him: After you had seen me there came storms and raised him and tore him from my hands. Rebbi Abun said: We do not need to learn from that Arab, is it not a full verse ( Is. 10:35): “The Lebanon will fall through a noble one”? And the next verse is (11:1) “A sprout will come from the stem of Jesse.”

אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה בְּרָכָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כְּנֶגֶד יי לַמַּבּוּל יָשַׁב שֶׁהוּא כוֹלֶה אֶת הַפּוּרְעָנוּת מִלְּבוֹא לָעוֹלָם.

Rebbi Tanḥuma said: Why did they institute “He Who listens to prayer” as the fifteenth benediction? Corresponding to ( Ps. 29:10) “The Eternal throned over the Deluge”, that He avert the catastrophy, that it should not come over the world.

עֲבוֹדָה לְהוֹדָיָיה זוֹבֵח תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֶשַׁע אֱלֹהִים. וְחוֹתֵם בְּשָׁלוֹם שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת חוֹתְמֵיהֶן שָׁלוֹם. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָא אֵין לְךָ כֵּלִי שֶׁמַּחְזִיק בְּרָכָה יוֹתֵר מִן הַשָּׁלוֹם וּמַה טַעַם יי עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יי יְברֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

Temple service (precedes) Thanksgiving: ( Ps. 50:23) “He who brings a sacrifice of thanksgiving honors Me and shows a path; I shall make him see God’s help.” One finishes with Peace, since all benedictions end with peace. Rebbi Simeon bar Ḥalaphta said: There is no vessel that contains more blessing than peace. What is the reason? ( Ps. 29:11) “The Eternal gives strength to His people, the Eternal blesses His people with peace.”

קָרָא וְטָעָה יַחְזוֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה. טָעָה בֵין כְּתִיבַת הָרִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָיה חוֹזֵר לִכְתִיבָת הָרִאשׁוֹנָה. טָעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכַן טָעָה יַחְזוֹר כְּבַתְּחִילָּה לְמָקוֹם הַבָּרוּר לוֹ. דֵּלֹמָא רִבִּי חִיַיא רִבִּי יַסָּא רִבִּי אַמִּי סַלְקוּן מֵיעֲבַד גִּנּוּנִיָּה דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. שָׁמְעֻין קָלֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אִי מְחַדֵּית מִילָּה. אָמְרִין מַן נָחֵית שְׁמַע לָהּ מִינֵיהּ. אָמְרִין וְיֵיחוּת רִבִּי אֶלְעָזָר דְּהוּא זָרִיז סַגִּין. נָחֵית וְסַלִּיק אָמַר לוֹן כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן קָרָא וּמָצָא עַצְמוֹ בִּלְמַעַן חֲזָקָה כִּוֵּין.

“If he recited and made a mistake then he should return to the place of the mistake.” If he made a mistake between the first and second mention of “writing” he must return to the first “writing”. If he made a mistake and does not know where he made the mistake, he returns to the start, to any place that he is sure about. An explanation: Rebbi Ḥiyya, Rebbi Yasa, Rebbi Ammi were preparing the wedding canopy for Rebbi Eleazar. They heard the voice of Rebbi Joḥanan when he explained something new. They said: Who is going down to hear that from him? They said, let Rebbi Eleazar go down since he is very careful. He descended, ascended, and said to them: So says Rebbi Joḥanan, if he recited and found himself at למען one can be sure that he had the right intention.

רִבִּי לִיָא רִבִּי יָסָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא רוּבָּא נִתְפַּלֵּל וּמָצָא עַצְמוֹ בְשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה חֲזָקָה כִּוֵּין. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר נִתְפַּלֵּל וְלֹא כִוֵּין לִבּוֹ אִם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חוֹזֵר וּמְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ יִתְפַּלֵּל וְאִם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל. אָמַר רִבִּי חִיָיא רוּבָּא אֲנָא מִן יוֹמָיי לֹא כַיוְנִית אֶלָּא חַד זְמָן בָּעִי מְכַוְּונָה וְהִרְהָרִית בְּלִבִּי וְאָמְרִית מַאן עֲלֵיל קוֹמֵי מַלְכָּא קְדָמִי אַרְקַבֶּסָּה אִי רֵישׁ גָּלוּתָא. שְׁמוּאֵל אָמַר אֲנָא מָנִית אֶפְרוֹחַיָּא. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא אָמַר אֲנָא מָנִית דֵּימוֹסִיָּא. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה אֲנָא מְחַזֵּק טִיבוּ לְרֹאשִׁי דְּכַד הֲוָה מָטֵי מוֹדִים הוּא כָרַע מִגַּרְמֵיהּ.

Rebbi Lia, Rebbi Yasa in the name of the great Rebbi Aḥa: If he prayed and he found himself in “He Who hears prayer”, he may assume that he prayed with intent. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Eleazar: If he prayed without intent and he knows that the second time he will pray with intent, he may pray a second time; otherwise he should not pray. The great Rebbi Ḥiyya said: I never managed to pray with intent, but one time I made an effort to concentrate and I started to think and said to myself, who enters first before the king, the ἀργαπέτης or the Resh Galuta? Samuel said: I counted chicks. Rebbi Abun bar Ḥiyya said: I counted stone rows. Rebbi Mattaniah said: I an thankful to my head that when I come to modim it bends down by itself.

Mishnah

משנה: הָאוּמָנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ מַה שֶׁאֵין רְשָאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בִּתְפִילָּה.

MISHNAH: Professional workers read on top of a tree or on top of a wall in construction; they are not permitted to do this for prayer.

Halakhah

הלכה: [כֵּינִי] מַתְנִיתָה הַפּוֹעֲלִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן וְהָאוּמָנִין בְּרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ.

HALAKHAH: So is the Mishnah: The hourly workers read on top of a tree and the professionals on top of a wall in construction.

וְתַנִּי כֵן מִתְפַּלְלִין בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּבְרֹאשׁ הַתְּאֵנָה. הָא בִשְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת יוֹרֵד וּמִתְפַּלֵּל לְמַטָּן. וּבַעַל הַבַּיִת לְעוֹלָם יוֹרֵד וּמִתְפַּלֵּל לְמַטָּן. וְלָמָּה בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּבְרֹאשׁ הַתְּאֵינָה. רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרַוַּיְהוּן אָמְרִין מִפְּנֵי שֶׁטִּרְחוֹתָן מְרוּבָּה.

It was stated: “They pray on top of an olive tree or on top of a fig tree.” Hence, on all other trees he descends and prays on the ground. “The owner descends in all cases and prays on the ground.” And why on top of an olive tree or on top of a fig tree? Rebbi Abba and Rebbi Simon say both, because those are very laborious.

תַּנִּי הַכַּתָּף אַף עַל פִּי שֶׁמַּשָּׂאוֹ עַל כְּתֵיפוֹ הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע אֲבָל לֹא יַתְחִיל לֹא בְשָׁעָה שֶׁהוּא פוֹרֵק וְלֹא בְשָׁעָה שֶׁהוּא טוֹעֵן מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ מְיוּשָּׁב. בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ אַל יִתְפַּלֵּל עַד שָׁעָה שֶׁיִּפְרוֹק. וְאִם הָיָה עָלָיו מַשּׂאוּי שֶׁל אַרְבָּעָת קַבִּין מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן וְהוּא שֶׁשִּׁיקֵּל. מַהוּ שֶׁשִׁיקֵּל תְּרֵין חֲלָקִים לַחוֹרוֹיי וְחַד לְקוֹמוֹיי.

It was stated: “The porter may recite the Shema‘ even with his load on his shoulders but he should start neither when he unloads nor when he loads because he cannot then concentrate. In any case he may not pray until he unloads, but if he was carrying a load of 4 qab it is permitted.” Rebbi Joḥanan said: only if he is in equilibrium. What means that he is in equilibrium? Two parts on his back and one part in front.

תַּנִּי לֹא יְהֵא מְרַמֵּז בְּעֵינָיו וְקוֹרֵא.

It was stated: “Nobody should give messages with his eyes while reciting.”

תַּנִּי הַפּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת הֲרֵי אֵילּוּ מְבָרְכִין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְכוֹלְלִין שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְשֶׁל אָרֶץ וְחוֹתְמִין בְּשֶׁל אָרֶץ. אֲבָל אִם הָיוּ עוֹשִׂין עִמּוֹ בִסְעוּדָן אוֹ שֶׁהָיָה בַעַל הַבַּיִת אוֹכֵל עִמָּהֶן הֲרֵי אֵילּוּ מְבָרְכִין אַרְבַּע. אָמַר רִבִּי מָנָא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְשָׁעָה שֶׁיְבָרֵךְ. דִּלָכֵן מַה אֲנָן אָמְרִין יַעֲשֶׂה מְלָאכָה וִיבָרֵךְ.

It was stated: “The hourly workers who worked for an employer have to recite the first benediction of Grace and subsume that of Jerusalem in the benediction for the Land and close with the benediction for the Land. But if they were working for him for their meals or if the employer was eating with them, then they recite all four benedictions.” Rebbi Mana said: This means that one may not work while reciting Grace. Otherwise, why do we have to say this? Let him work and recite the benedictions!

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב חוּנָה לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל וּמִין מַטְבֵּעַ בְּיָדוֹ. לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר. רִבִּי יָסָא הָיָה צוֹרְרָן וְתוֹפְשָׂן בְּיָדוֹ. וְּלמִדַּת הַדִּין אָמַר רִבִּי יִצְחָק וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ. וּבִלְבַד בְּיָדְךָ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר אָבוּן הוֹרֵי לְרִבִּי הִלֵּל חַתְנֵיהּ כֵּן.

Rebbi Samuel bar Rav Isaac in the name of Rav Ḥuna: One should not stand and pray while he keeps a coin in his hand; (having the coin) in front of him is forbidden, at his back it is allowed. Rebbi Yasa used to bind them together and grab them in his hand. And for money matters, ( Deut. 14:25) “you shall bind the money together in your hand”, only in your hand. Rebbi Yose bar Abun thus taught his son-in-law Rebbi Hillel.

רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא הֲווּ יָתְבִין בְּחַד אֲתָר וַהֲוָה גַבֵּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא פְרִיטִין. אָתָת עֹנְתָא דִצְלוּתָא וְשָׁרְתוּן וִיהָבוּן לְרִבִּי חִזְקִיָּה. קָטַר פּוּרְתֵּיהּ לְפוּרְתֵּיהּ. וְשָרְתוּן וְעָרַק. אָמַר לֵיהּ וּמַה בְיָדְךָ.

Rebbi Ḥizqiah and Rebbi Jacob bar Aḥa were sitting at one place and Rebbi Jacob bar Aḥa had coins on him. There came the time for prayer, he unbound them and gave them to Rebbi Ḥizqiah. He bound them together little by little. They became untied and lost. He asked: What have you left?

אָמַר רִבִּי חֲנִינָא אַף מִי שֶׁהָיוּ מֵימָיו עַל כְּתֵיפוֹ הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל. רַב חוּנָא אָמַר קִרְיַת שְׁמַע וּתְפִילָּה אֵינָן צְרִיכוֹת כַּוָונָה. אָמַר רִבִּי מָנָא קַשְׁיָיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי פִינְחָס וַאֲפִילוּ תֵימַר קִרְיַת שְׁמַע צְרִיכָה כַּוָונָה תְפִילָּה אֵינָהּ צְרִיכָה כַוָונָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קִיַּימְתִּיהָ כִיַּי דָמַר רִבִי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הִגִּיעוּךָ סוֹף מְלֶאכֶת הַמַּיִם שֶׁאֵינָם מְחֻוָורִים דְּבַר תּוֹרָה.

Rebbi Ḥanina said: Also one who has his water on his shoulder may recite Shema‘ and pray. Rav Ḥuna said: So the reciting of Shema‘ and praying do not require concentration? Rebbi Mana said: I pointed out the difficulty before Rebbi Phineas that even if you say that the recitation of Shema‘ does not need concentration, does prayer not need concentration? Rebbi Yose said: I confirmed it following what Rebbi Jacob bar Aḥa said in the name of Rebbi Joḥanan: You got it, the completion of the works of water that are not clear from the words of the Torah.

Mishnah

משנה: חָתָן פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע לַיְלָה רִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁנָּשָׂא וְקָרָא לַיְלָה הָרִאשׁוֹן. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו לִימַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ שֶׁחָתָן פָּטוּר. אָמַר לָהֶם אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת.

MISHNAH: The bridegroom is free from reciting the Shema‘ in the first night; until the end of Sabbath if he did not do the act. An action: Rabban Gamliël married and recited in the first night. His students said to him: Our teacher, did you not teach us that the bridegroom is free? He said to them: I will not listen to you to lift from me the Kingdom of Heaven even for one hour.

Halakhah

הלכה: רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנֹס בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי יַנַּאי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶּׁמּוּתָּר לִבְעוֹל בְּעִילָה בִּתְחִילָּה בְשַׁבָּת. אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה תִּיפְתַּר בְּאַלְמָנָה שֶׁאֵינָהּ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה. אָמַר לֵיהּ וְהָא תַנִּינָן אַרְבָּעָה לֵילוֹת. אִית לָךְ לְמֵימַר אַרְבָּעָה לֵיְלוֹת בְּאַלְמָנָה.

HALAKHAH: Rebbi Eleazar ben Antigonos in the name of Rebbi Eleazar the son of Rebbi Yannai: This means that it is permitted to start sexual relations on the Sabbath. Rebbi Ḥaggai said before Rebbi Yose: Explain it for a widow where he does not make a wound. He answered him: Did we not formulate “Four nights?” Can you say four nights for a widow?

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי קַשְׁיָיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי מַה בֵינָהּ לְבֵין שׁוֹבֵר אֶת הֶחָבִית לֶאֱכוֹל מִמֶּנָּה גְרוֹגֶרוֹת. אָמַר לֵיהּ וָמוֹר דְּבַתְרָהּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹתָהּ כֵּלִי. וְכַאן שֶׁמִּתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעוּלָה כְּמִי שֶׁמִּתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹתָהּ כֵּלִי. רַב יִצְחָק בַּר רַב מְשִׁירְשִׁיָּא אוֹ מַקְשֵׁי מַה בֵינָהּ לְמֵיפִיס מוּרְסָא בְשַׁבָּת. אָמַר לֵיהּ וָמוֹר דְּבַתְרָהּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹתָהּ פֶּה. וְכַאן מִתְכַּוֵּין שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעוּלָה כְּמִי שֶׁהוּא מִּתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹתָהּ כֵּלִי.

Rebbi Jacob bar Savdi said: I asked the question before Rebbi Yose: What is the difference between her and him who breaks a clay amphora in order to eat a dried fig from it? He said to me: But it says afterwards, “only he should have no intent to make it into a usable vessel.” And here when he has the intention of making her a married woman it is as if he had the intention of making her into a vessel. Rav Isaac bar Rav Meshirshia said similarly: What is the difference between her and him who opens a boil on the Sabbath? He said to him, but it says afterwards: “only he should have no intention of making a permanent opening.” And here when he has the intention of making her a married woman it is as if he had the intention of making her into a vessel.

תַּנִּי לֹא יִבְעוֹל אָדָם בְּעִילָה לְכַתְּחִילָּה בְשַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה וַאֲחֵרִים מַתִּירִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן טַעֲמוֹן דַּאֲחֵרִים לִמְלַאכְתּוֹ הוּא מִתְכַּוֵּין. מֵאֵילֶיהָ נַעֲשֶׂה חַבּוּרָה. אַסִּי אָמַר אָסוּר. בִּנְיָמִן גִּנְזַכַּיּיָה נָפַק וָמַור מִשְׁמֵיהּ דְּרַב מוּתָּר. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאִיקְפִּד עִילוֹי וּמִית וְקָרֵי עִילוֹי בָּרוּךְ שֶׁנָּגְפּוֹ. וְעַל רַב קָרֵי לֹא יְאוּנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן.

It was stated: “A man should not have first sexual relations on the Sabbath because he makes a wound; but others allow it.” Rebbi Yose bar Abun said: The reason of the others is that he is intent on his job; the wound results automatically. Assi said, it is forbidden. Benjamin from Ginzak went out and said in the name of Rab, it is allowed. Samuel heard it and resented it, he [Benjamin] died, he [Samuel] recited for him: praised be He Who smote him. About Rav, he [Samuel] recited: ( Prov. 12:21) “The just will cause no wrong.”

שְׁמוּאֵל אָמַר כָּל הַהִיא הִילְכְתָא דְּרֵישֵׁיהּ דְּפִירְקָא אֲחָרִיָיא דְנִידָּה לַהֲלָכָה אֲבָל לֹא לְמַעֲשֶׂה. רִבִּי יַנַּיי עָרַק אֲפִילוּ מִתִּינּוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִישְׂאֵת. בָּעוּן קוֹמוֹי רִבִּי יוֹחָנָן מַהוּ לִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִיָיה. אָמְרִין לִתְלוֹת בְּדַם הַמַּכָּה לֹא הוֹרֵי וְלִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִיָיה הוּא מוֹרֵייא. מַה צְרִיכָה לָהּ בְּשֶׁבָּאוּ לֵיהּ יְמֵי הֶפְסֵק יְמֵי טָהֳרָה בֵּנְתַיִם. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ שׁוּשְׁבִּינֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא הֲוֵינָא שְׁאֵלִית לְרִבִּי אֶלְעָזָר מַהוּ לִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִיָיה וְשָׁרָא לֵיהּ דְּהוּא סָבַר כַּהֲדָא דִשְׁמוּאֵל. דִּשְׁמוּאֵל אָמַר פִּירְצָה דְחוּקָה נִכְנָסִין בָּהּ בְּשַׁבָּת אֲפִילוּ מִשְׁרָת צְרוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי חַגַּי שׁוּשְׁבִּינֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל קַפּוֹדְקִיָּא הֲוֵינָא שְׁאֵילִית לְרִבִּי יֹאשִׁיָּה וְשָׁרַע מִינֵיהּ. שְׁאֵילִית לְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר לִי מֵעַתָּה אֵי זֶה דַם נִידָּה וְאֵי זֶה דַם בְּתוּלִים. תַּנִּי כַּלָּה אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ כָּל שִׁבְעָה וְאָסוּר לִיטוֹל מִמֶּנָּה כוֹס שֶׁל בְּרָכָה דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אִי אֶיפְשַׁר שֶׁלֹּא יֵצֵא דַם נִידָּה עִם דַּם בְּתוּלִים.

Samuel said: All the rules spelled out at the start of the last chapter of Niddah are theoretical and not for practical application. Rebbi Yannai fled even from married pre-puberty girls. They asked before Rebbi Yoḥanan: What about a second sex act? They said, he did not teach to take all for blood of the wound, how could he rule for a second sex act? What we are asking about is the case when there were days of interruption, days of purity, in between. Rebbi Abbahu said: I was the best man of Rebbi Simeon bar Abba and I asked Rebbi Eleazar: is it possible to have the second sex act? He permitted it, since he holds like Samuel, and Samuel said: One may enter a narrow gap on the Sabbath, even if one rubs off some pebbles. Rebbi Ḥaggai said: I was the best man of Rebbi Samuel the Cappadocian; I asked Rebbi Josiah and he shrank from it. I asked Rebbi Samuel bar Isaac; he said: now, what is blood of a period and what is blood of virginity? It was stated: “The bride is forbidden for her house all seven days and he may not take from her the cup of blessings, the words of Rebbi Eliezer.” What is the reason of Rebbi Eliezer? It is impossible that not some menstrual blood be mixed in the blood of virginity.

Mishnah

משנה: רָחַץ לַיְלָה רִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו לִימַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחוֹץ. אָמַר לָהֶן אֵינִי כִשְׁאָר כָּל בְּנֵי אָדָם אִיסְטְנֵיס אָנִי.

MISHNAH: He took a bath in the first night after his wife died. His students said to him: Did you, our teacher, not teach us that the mourner may not take a bath. He said to them: I am not like most other people, I am asthenic.

Halakhah

הלכה: מַאן תַּנָּא אָבֵל אָסוּר בִּרְחִיצָה כָל שִׁבְעָה רִבִּי נָתָן. רִבִּי אַמִּי הֲוָה לֵיהּ עוּבְדָּא וְשָׁאַל לְרִבִּי חִיָיא בַּר בָּא וְהוֹרֵי לֵיהּ כָּל שִׁבְעָה כְרִבִּי נָתָן. רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה לֵיהּ עוּבְדָּא וְשָׁאַל לְרִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן לְגַבֵּי רִבִּי אָחָא אָמַר לֵיהּ לֹא כֵן [אִלְפָּן רִבִּי]. רִבִּי אַמִּי הַוָּה לֵיהּ עוּבְדָּא וְשָׁאַל לְרֵישׁ לָקִישׁ וְהוֹרֵי לֵיהּ כְּרִבִּי נָתָן כָּל שִׁבְעָה. אָמַר לֵיהּ דִּילְמָא תְּרֵין עוּבְדִּין אִינּוּן. אֲנָן אָמְרִין לֵיהּ עַל דְּרִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. וְאַתּוּן אָמְרִין לֵיהּ עַל דְּרֵישׁ לָקִישׁ. וְעוֹד מִן הֲדָא רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי אוֹשַׁעְיָא הֲוָה לֵיהּ עוּבְדָּא שָׁאַל לְרַבָּנָן וְאָסְרוּן.

HALAKHAH: Who stated that the mourner is forbidden to take a bath during the entire seven days? Rebbi Nathan. Something happened to Rebbi Ammi, he asked Rebbi Ḥiyya bar Abba who instructed him “all seven days following Rebbi Nathan”. Something happened to Rebbi Yose; he sent Rebbi Abba bar Cohen to Rebbi Aḥa; he said to him: Rebbi, did you not so teach us that something happened to Rebbi Ammi, he asked Resh Laqish who instructed him “all seven days following Rebbi Nathan”. He said to him, maybe these were two separate incidents, we say it in the name of Rebbi Ḥiyya bar Abba, you say it in the name of Resh Laqish. And also from the following: Something happened to Rebbi Ḥama, father of Rebbi Oshaya, he asked the rabbis and they forbade it.

רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי אִיילֵּן רַבָּנָן. רַבָּנָן דְּהָכָא אוֹ רַבָּנָן דְּרוֹמַיָּא. אִין תֵּימַר רַבָּנָן דְּהָכָא נִיחָא. אִין תֵּימַר רַּבָּנָן דְּרוֹמַיָּא. רַבְרְבַיָיא קוֹמוֹי וְהוּא שָׁאַל לִזְעִירַיָיא. אִין תֵּימַר רַבָּנָן דְּרוֹמַיָּיא אִינּוּן שָׁרְיָין וְאִינּוּן אָסְרִין. דְּתַנִּי מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַרְחִיץ אַחַר הַמִּיטָּה מַרְחִיצִין וּבְדָרוֹם מַרְחִיצִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן מִי שֶׁהוּא מַתִּיר אֶת הָרְחִיצָה הַזֹּאת עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּיה.

Rebbi Yose asked, which rabbis? The rabbis here or the rabbis in the South? If you say the rabbis of here, it is fine. If you would say the rabbis from the South, would he have asked minor authorities when greater ones were before him? If you say the rabbis of the South, some of them would allow and some of them would forbid, as we have stated: “At a place where it is customary to bathe after a funeral, one may bathe; in the South one bathes.” Rebbi Yose bar Abun said: He who permits that bath makes it like eating and drinking.

הֲדָא דְתֵימַר בִּרְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוֹג. אֲבָל בִּרְחִיצָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל תַּעֲנוֹג מוּתָּר. כַּהֲדָא דִשְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא עָלוּ בוֹ חַטָּטִין אָתוּן שַׁיְילוּן לְרִבִּי יָסָא מַהוּ דְיַסְחֵי. אָמַר לוֹן דְּלָא יַסְחֵי מַיִית הוּא. אִין בָּעֵי אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב. אִין בָּעֵי אֲפִילוּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים.

That means, about a bath for pleasure. But a bath that is not for pleasure is permitted. An example is the case of Samuel bar Abba who developed scab. They came and asked Rebbi Yose, what is the rule, may he bathe? He said to them: If he does not bathe, would he not die? If he needs it, even on the Ninth of Av. If he needs it, even on Yom Kippur.

רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי חֲנִינָא רָאוּ אוֹתוֹ טוֹבֵל. אִם לְקֵרוּיוֹ לֹא יָדְעִין אִם לְהָקֵר גוּפוֹ שֶׁאֵין רְחִיצַת צוֹנֵין רְחִיצָה לֹא יָדְעִין.

They saw Rebbi Yose, son of Rebbi Ḥanina, immersing himself. They did not know whether it was for his emission, they did not know whether it was to cool down because bathing in cold water is not called bathing.

הוֹרֵי רִבִּי בָּא כְהֵין תַּנְיָא. הוֹרֵי רִבִּי אָחָא בְּבָא מִן הַדֶּרֶךְ וְהָיוּ רַגְלָיו קֵיהוֹת עָלָיו שֶׁמּוּתָּר לְהַרְחִיצָן בַּמַּיִם.

Rebbi Abba taught like that which was stated. Rebbi Aḥa taught about him who comes from the road and his feet ache that he is permitted to wash them with water.

תַּנִּי אָבֵל וּמְנוּדֶּה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ מוּתָּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ אֶל הָעִיר יַחֲלוֹצוּ. וְכֵן בְּתִשְׁעָה בְאַב וְכֵן בְּתַעֲנִית צִיבּוּר.

It has been stated: “A mourner and one banned on a trip are permitted to wear sandals. When they come to town they should remove them. The same holds for the Ninth of Av and public fasts.”

תַּנִּי בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׁאוֹל אֲבֵילִים בְּשַׁבָּת שׁוֹאֲלִין. וּבְדָרוֹם שׁוֹאֲלִין. רִבִּי הוֹשַׁעְיָא רוּבָּא אֲזַל לְחַד אֲתָר וַחֲזָא אֲבֵילַיָּא בְשׁוּבְתָּא וּשְׁאִיל בּוֹן. אָמַר לוֹן אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ מִנְהַג מְקוֹמְכֶם. אֶלָּא שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם כְּמִנְהַג מְקוֹמֵינוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא מְשַׁבֵּחַ בִּדְרִבִּי מֵאִיר קוֹמֵי צִיפּוֹרָאֵי אָדָם גָּדוֹל אָדָם קָדוֹשׁ אָדָם צָנוּעַ. חַד זְמָן חֲמָא אֲבֵלַיָּיא בְשׁוּבְתָּא וּשְׁאַל בּוֹן. אָמְרִין לֵיהּ אֲהֵן דְּאַתְּ מַתְנֵי שְׁבָחֵיהּ. אָמַר לוֹן מַה עִיסְקֵיהּ. אָמְרִין לֵיהּ חֲמָא אֲבֵילַיָּיא בְשׁוּבְתָּא וּשְׁאַל בּוֹן. אָמַר לוֹן בָּעְאֵי אַתּוּן מֵידָע מַהוּ חֵילֵיהּ בָּא לְהוֹדִיעֲכֶם שֶׁאֵין אֵבֶל בְּשַׁבָּת. הֲדָא הִיא דִּכְתִיב בִּרְכַת יי הִיא תַעֲשִׁיר זוּ בִרְכַת שַׁבָּת. וְלֹא יוֹסִיף עֵצֶב עִמָּהּ זוּ אֲבֵילוּת. כְּמָה דְתֵימָא נֶעֱצָב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ.

It is stated: “In a place where one is used to greet mourners on the Sabbath one may do so. In the South one does greet.” The great Rebbi Oshaya went to some place, saw there mourners on the Sabbath and greeted them. He said to them: “I do not know the custom of your place, but be greeted according the custom of our place.” Rebbi Yose, son of Rebbi Ḥalaphta, praised Rebbi Meïr before the people of Sepphoris: A great, holy, and meek man. At some time, he saw mourners on the Sabbath and greeted them. They said to him: Is that the one whose praise you proclaim? He said to them, what are his works? They said to him, he saw mourners on the Sabbath and greeted them. He said to them: you have to recognize his strength; he comes to make you aware that there is no mourning on the Sabbath. That is what is written ( Prov. 10:22): “The blessing of the Lord makes rich,” that is the blessing of Sabbath, “He will not add grief to it,” that is mourning, as it is said ( 2Sam. 19:3): “The king is grieving about his son.”

Mishnah

משנה: וּכְשֶׁמֵּת טֶבִי עַבְדּוֹ קִיבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמְרוּ לוֹ לֹא לִימַּדְּתָנוּ רַבֵּנוּ שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים. אָמַר לָהֶן אֵין טֶבִי עַבְדִּי כִשְׁאָר עֲבָדִים כָּשֶׁר הָיָה.

MISHNAH: And when his slave Tevi died, he received condolences about him. They said to him: Our teacher, did you not teach us that one does not accept condolences for slaves? He said to them: My slave Tevi was not like other slaves, he was honest.

Halakhah

הלכה: הָא בְנֵי חוֹרִים אַחֵרִים מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עֲלֵיהֶן. כֵּינִי מָתְנִיָּיתָה אֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים.

HALAKHAH: Hence, about unrelated freed men one accepts condolences? So is the Mishnah: one does not accept condolences for slaves.

תַּנִּי מַעֲשֶׂה שֶׁמֵּתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְנִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְנַחֲמוֹ וְלֹא קִיבֵּל. נִכְנַס מִפְּנֵיהֶם לֶחָצֵר וְנִכְנְסוּ אֲחַרָיו. לְבַיִת וְנִכְנְסוּ אֲחַרָיו. אָמַר לָהֶן כִמְדוּמֶּה הָיִיתִי שֶׁאַתֶּם נִיכְוִין בְּפוֹשְׁרִין וְאִי אַתֶּם נִכְוִין אֲפִילוּ בְרוֹתְחִין. וַהֲלֹא אָמְרוּ אֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים מִפְּנֵי שֶׁהָעֲבָדִים כִּבְהֵמָה. אִם עַל בְּנֵי חוֹרִין אֲחֵרִים אֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין כָּל שֶׁכֵּן עַל הָעֲבָדִים. מִי שֶׁמֵּת עַבְדּוֹ אוֹ בְהֶמְתּוֹ אוֹמֵר לוֹ הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנָךְ.

It happened that Rebbi Eliezer’s maidservant died and his students came to him for condolences but he did not accept. He entered the courtyard, they followed him there. He entered the house, they followed him there. He told them: I was thinking that you would be burned by lukewarm water but you are not burned even by boiling water. Did they not say that one does not accept condolences for slaves because slaves are in this like animals? If one does not accept condolences for unrelated free persons, so much more for slaves. If one’s slave or animal died, people say to him: The Omnipresent may replace your loss.

כַּד דָּמַךְ רִבִּי חִיָיא בַּר אָדָא בַּר אַחְתֵּיהּ דְּבַר קַפָּרָא קִבֵּיל רֵישׁ לָקִישׁ עִילוֹי דַּהֲוָה רַבֵּיהּ נֵימָא תַלְמִידֵיהּ דְּבַר נַשָּׁא חָבִיב עֲלֵיהּ כִּבְרֵיהּ עָאַל וְאִיפְטַר עִילוֹי דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגֹת הַבּוֹשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים. לֹא צוּרְכָה אֶלָּא דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לִרְעוֹת בַּגַּנִּים. דוֹדִי זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יַָרַד לְגַנּוֹ זֶה הָעוֹלָם. לַעֲרוּגֹת הַבּוֹשֶׂם אֵילּוּ יִשְׂרָאֵל. לִרְעוֹת בַּגַּנִּים אֵילּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם. וְלִלְקוֹט בַּשׁוֹשַׁנִּים אֵילּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּסַלְּקָן מִבֵּינֵיהֶן. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵן וְהָיָה חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִדַּאי. מַה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ נָטַע לוֹ פַּרְדֵּס. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַבֵּן עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ שֶׁל אָבִיו הָיָה מְחַזֵּר בְּכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ וְרוֹאֶה אֵי זוֹ נְטִיעָה יָפָה בָעוֹלָם וְנוֹטְעָהּ בְּתוֹךְ פַּרְדֵּיסוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מַכְעִיסוֹ הָיָה מְקַצֵּץ כָּל נְטִיעוֹתָיו. כַּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַזֵּר בְּכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ וְרוֹאֶה אֵי זֶה צַדִּיק בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם וּמֵבִיאוֹ וּמְדַבְּקוֹ לְיִשְׂרָאֵל. כְּגוֹן יִתְרוֹ וְרָחָב. וּבְשָׁעָה שֶׁהֵן מַכְעִיסִין אוֹתוֹ הָיָה מְסַלֵּק הַצַּדִּיקִים שֶׁבֵּינֵיהֶן.

When Rebbi Ḥiyya bar Ada, the nephew of Bar Qappara, died did Resh Laqish accept for him since he was his teacher and a student is beloved as a son. He went and eulogized him: ( Song of Songs 6:2) “My friend descended to his garden, to the spice patch, to shepherd in the gardens.” It would have been necessary only to say “ “My friend descended to shepherd in the gardens.” But “my friend” is the Holy One, praise to Him. “He descended to His garden”, that is the world. “To the spice patch”, that is Israel. “To shepherd in the gardens”, these are the peoples of the world. “And to collect lilies”, these are the just ones whom He removes from their midst. They gave a parable, to what can this be compared? To a king who had a son whom he loved very much. What did the king do? He planted a garden for him. When the son did the will of his father, the father searched in the entire world for a nice plant and planted it in his garden. When the son was making him angry, he cut down all his plants. So when Israel does the will of the Holy One, praise to Him, he searches the entire world and observes the just person, brings him and attaches him to Israel, like Jethro and Rahab. And when they are making him angry he removes the just ones from amongst them.

דֵּלֹמָא. רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא וַחֲבוּרָתֵיהּ. וְאִית דָּמְרִין רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא וַחֲבוּרָתֵיהּ. וְאִית דָּמְרִין רִבִּי עֲקִיבָה וַחֲבוּרָתֵיהּ. הֲווּ יָתְבִין לָעֵיי בְּאוֹרַיְּתָא תְחוֹת חָדָא תְאֵינָה וַהֲוָה מָרָא דִתְאֵינְתָא קָרֵיץ וְלָקֵיט לָהּ בְּכָל יוֹם. אָמְרֵי שֶׁמָּא הוּא חוֹשְׁדֵינִי. נַחְלוֹף אֶת מְקוֹמֵינוּ. לְמָחָר אַתְיָא מָרָהּ דִּתְאֵינְתָא גַבּוֹן אָמַר לוֹן מָרַיי אַף חָדָא מִצְוָה דַהֲוִיתֶן נְהִיגִין וְעָבְדִין עִמִּי מְנַעְתּוּנִין מִינִּי. אָמְרוּן לֵיהּ אָמְרִינָן דִּילְמָא דְאַחְשַׁד לָן. בְּצַפְרָא אָתֵי מוֹדָעָא יַתְהוֹן זָרְחָה עָלָיו הַחַמָּה וְהִתְלִיעוּ תְאֵינוֹתֵיהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ בַּעַל הַתְּאֵנָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי עוֹנָתָהּ שֶׁל תְּאֵינָה לִלְקוֹט וְהָיָה לוֹקְטָהּ. כַּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ אֵימָתַי עוֹנָתָן שֶׁל צַדִּיקִים לְסַלֵּק מִן הָעוֹלָם וְהוּא מְסַלְּקָן.

A clarification. Rebbi Ḥiyya bar Abba and his group, some say Rebbi Yose bar Ḥalaphta and his group, and some say Rebbi Jacob and his group, were sitting to study Torah under a fig tree. The owner of the fig tree was coming every morning at sunrise and collected figs. They said, maybe he mistrusts us, let us change place. The next day, the owner of the fig tree came to them; he said to them: the one miẓwah that you used to do with me you are withholding from me. They said to him: We thought that maybe you mistrust us. During the morning he came and informed them that if the sun shines on ripe figs they get wormy. At that time they said, the owner of the fig tree knows the best time to collect figs and he collects them. Likewise, the Holy One, praise to Him, knows the time of the just ones to be removed from the world and He removes them.

כַּד דָּמַךְ רִבִּי בּוּן בַּר רִבִּי חִיָיא עָל רִבִּי זְעִירָא וְאַפְטַר עִילוֹי מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד. יָשֵׂן אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אִם מְעַט אִם הַרְבֵּה יֹאכֵל. לְמַה הָיָה רִבִּי בּוּן בַּר רִבִּי חִיָיא דוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֲלִים הַרְבֶּה וְהָיָה שָׁם פּוֹעֵל אֶחָד וְהָיָה מִשְׂתַּכֵּר בִּמְלַאכְתּוֹ יוֹתֵר מִדַּאי. מַה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ נָטְלוֹ וְהָיָה מְטַיֵּיל עִמּוֹ אֲרוּכוֹת וּקְצָרוֹת. לְעִיתּוֹתֵי עֶרֶב בָּאוּ אוֹתָם פּוֹעֲלִים לִיטוֹל שְׂכָרָן וְנָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ עִמָּהֶן מֻשְׁלָם. וְהָיוּ הַפּוֹעֲלִים מִתְרַעֲמִין וְאוֹמְרִין אָנוּ יָגַעְנוּ כָל הַיּוֹם וְזֶה לֹא יָגַע אֶלָּא שְׁתֵּי שָׁעוֹת וְנָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ עִמָּנוּ מֻשְׁלָם. אָמַר לָהֶן הַמֶּלֶךְ יָגַע זֶה לִשְׁתֵּי שָׁעוֹת יוֹתֵר מִמָּה שֶׁלֹּא יְגַעְתֶּם אַתֶּם כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. כָּךְ יָגַע רִבִּי בּוּן בַּתּוֹרָה לְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה מַה שֶׁאֵין תַּלְמִיד וָותִיק יָכוֹל לִלְמֹד לְמֵאָה שָׁנָה.

When Rebbi Abun bar Rebbi Ḥiyya died, Rebbi Zeïra ascended his pulpit and eulogized him: ( Eccl. 5:11) “Sweet is the year of the worker.” It does not say here “sleeps” but “whether he eats little or much.” To what can Rebbi Bun bar Ḥiyya be likened? To a king who hired many workers and there was one worker who was exceptionally productive in his work. What did the king do? He took him and walked with him the long and the short. In the evening, the workers came to receive their wages and he gave him his total wages with them. The workers complained and said: we were toiling the entire day and this one did toil only for two hours and he gave him his total wages with us! The king told them: This one produced in two hours more than what you produced all day long. So Rebbi Bun produced in Torah in 28 years what an outstanding student cannot learn in a hundred years.

כַּד דָּמַךְ רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד עָאַל רִבִּי לַיא וְאַפְטַר עִילוֹי אַרְבָּעָה דְּבָרִים תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּלָּן אִם אָבְדוּ יֵשׁ לָהֶן חֲלִיפִּין כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא וּמָקוֹם לַזָּהָב יָזוֹקוּ בַּרְזֶל מֵעָפָר יוּקָּח וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה. אֵילּוּ אִם אָבְדוּ יֵשּׁ לָהֶן חֲלִיפִּין. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת מִי מֵבִיא לָנוּ חֲלִיפָתוֹ. מִי מֵבִיא לָנוּ תְמוּרָתוֹ. וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מָקוֹם בִּינָה וְנֶעֱלְמָה מֵעֵינֵי כָּל חָי. אָמַר רִבִּי לֵוִי מָה אִם אֲחֵי יוֹסֵף עַל שֶׁמָּצְאוּ מְצִיאָה יָצָא לִבָּם דִּכְתִיב וַיֵּצֵא לִבָּם. אָנוּ שֶׁאָבַדְנוּ אֶת רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

When Rebbi Simon bar Zevid died, Rebbi Illai ascended and eulogized him: Four things are used in the world and if they are lost, they have replacement, ( Job 28:1, 2) “But silver has a source, and a place is where gold is refined; iron is taken from dust, and stone is smelted into copper.” Those, if they are lost, have replacement. But a scholar who died, who can bring us his replacement, who can bring us his substitute? ( Job 28:12,21) “Wisdom, where can it be found, where is the place of understanding? It is hidden from the eyes of all living!” Rebbi Levi said: If the brothers of Joseph lost their spirit because they found something, as it is written ( Gen. 42:28) “they lost their spirit”, we, who lost Rebbi Simon bar Zevid, so much more!

כַּד דָּמַךְ רִבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי עָל אָבִיו דִּשְׁמוּאֵל וְאַפְטַר עִילוֹי סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא. לְמַה הָיָה לֵוִי בֶּן סִיסִי דוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶרֶם וְהָיוּ בוֹ מֵאָה גְפָנִים וְהָיוּ עוֹשׂוֹת כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן. עָמַד עַל חֲמִשִּׁים עָמַד עַל אַרְבָּעִים עָמַד עַל שְׁלֹשִׁים עָמַד עַל עֶשְׂרִים עָמַד עַל עֶשֶׂר עָמַד עַל אֶחָד וְהָיָה עוֹשֶה מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן. וְהָיָה אוֹתוֹ הַגֶּפֶן חָבִיב עָלָיו כְּכָל הַכֶּרֶם כּוּלּוֹ. כַּךְ הָיָה רִבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּכָל אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב כִּי זֶה כָּל הָאָדָם כִּי זֶה כְּכָל הָאָדָם.

When Rebbi Levi bar Sisi died, the father of Samuel came and eulogized him: ( Eccl. 12:13) “Final word: Everything has been heard, fear God.” To what can Rebbi Levi ben Sisi be compared? To a king who had a vineyard with a hundred vines which gave him every year a hundred barrels of wine. He reduced them to 50, to 40, to 30, to 20, to ten, to one, and this one gave him a hundred barrels of wine. This one vine was as dear to him as the entire vineyard. So Rebbi Levi bar Sisi was beloved before the Holy One, praise to Him, like all mankind. This is what is written ( loc. cit.) “Because that is all of man,” that one is like all of mankind.

כַּהֲנָא הֲוָה עוּלֶם סַגִּין כַּד סְלִיק לְהָכָא חַמְתֵּיהּ חַד בַּר פַּחִין. אָמַר לֵיהּ מַה קָלָא בִשְׁמַיָּא. אָמַר לֵיהּ גְּזַר דִּינֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא מִיחְתָּם. וְכֵן הֲוָות לֵיהּ. וּמִתְפְּגַע בֵּיהּ. חַמְתֵּיהּ חַד חָרָן. אָמַר לֵיהּ מַה קָלָא בִשְׁמַיָּא. אָמַר לֵיהּ גְּזַר דִּינֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא מִיחְתָּם. וְכֵן הֲוָות לֵיהּ. אָמַר מַה סְלִיקִית מְזַכֵּי וַאֲנָא אִיחֲטֵי. מַה סְלִיקִית לְמִיקְטְלָה בְנֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל נִיזוּל וְנִיחוּת לִי מִן הֵן דִּסְלִיקִית. אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֵיהּ בַּר נַשׁ דְּאִימֵּיהּ מְבַסְּרָא לֵיהּ וְאִיתָּתֵיהּ דַּאֲבוּהִי מוֹקְרָא לֵיהּ לְהֵן יֵיזִיל לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ יֵיזִיל לְהוֹן דְּמוֹקְרִין לֵיהּ. נָחַת לֵיהּ כַּהֲנָא מִן הֵן דִּסְלִק. אֲתוּן אָמְרִין לֵיהּ לְרִבִּי יוֹחָנָן הָא נְחִית כַּהֲנָא לְבָבֶל. אָמַר מַה הֲוָה מֵיזַל לֵיהּ דְּלָא מֵיסַב רְשׁוּתָא. אָמְרִין לֵיהּ הַהִיא מִילְתָא דְאָמַר לָךְ הִיא הֲוָה נְטִילַת רְשׁוּת דִּידֵיהּ.

Cahana was very young when he came up here. A person in rags saw him and asked him, what is new in Heaven? He answered: The judgment over this man has been sealed. This happened to him and he was stricken. Another one in rags saw him and asked, what is new in Heaven? He answered: The judgment over this man has been sealed. This happened to him. He said: Did I not go up to gain merit, but I am sinning! Did I come up to kill the people of the Land of Israel? I shall go and step down the way I came up. He came to Rebbi Yoḥanan and said to him: A man whose mother wishes him well and whose step mother honors him, should he go there? He said to him, he should go there where he is honored. Cahana descended the way he came up. They came and told Rebbi Yoḥanan that Cahana had descended to Babylonia. He said, how could he go without asking permission? They told him: that question, that he asked of you, was his request for permission.

רִבִּי זְעִירָא כַּד סָלַק לְהָכָא אָזַל אַקִּיז דָּם. אֲזַל בָּעֵי מִיזְבוֹן חָדָא לִיטְרָא דְקוּפָּד מִן טַבְּחָא. אָמַר לֵיהּ בְּכַמָּה הָדֵין לִיטְרְתָא אָמַר לֵיהּ בְּחַמְשִׁין מָנַיי וְחַד קוּרְסָם. אָמַר לֵיהּ סַב לָךְ שִׁיתִּין וְלָא קְבִיל עִילוֹי. סַב לָךְ שִׁבְעִין וְלָא קְבִיל עִילוֹי. סַב לָךְ תְּמַנִּין. סַב לָךְ תִּשְׁעִין. עַד דְּמָטָא מֵאָה וְלָא קְבִיל עִילוֹי. אָמַר לֵיהּ עֲבִיד כְּמִנְהָגָךְ. בְּרוּמְשָׁא נְחִית לְבֵית וַועֲדָא. אָמַר לוֹן רַבָּנָן מַה בִּישׁ מִנְהָגָא דְהָכָא דְּלָא אָכִיל בַּר נַשׁ לִיטְרָא דְקוּפָּד עַד דְּמָחוֹ לֵיהּ חַד קוּרְסָם. אָמְרִין לֵיהּ וּמַה הוּא דֵין. אָמַר לוֹן פַּלָּן טַבְּחָא. שָׁלְחוּן בָּעֵיי מֵייתְיתֵיהּ וְאַשְׁכְּחוּן אֲרוֹנֵיהּ נַפְקָא. אָמְרִין לֵיהּ רִבִּי כָּל הָכִין אָמַר [לוֹן] וְיֵיתֵי עָלַיי דְּלָא כָעַסִּית עִילוֹי מִי סְבָרִת דְּמִנְהָגָא כֵן.

Rebbi Zeïra went to have himself bled when he ascended here. He went and wanted to buy a pound of red meat from a butcher. He asked him: How much is that pound? He said to him, 50 minas and one slap. He said to him: Take 60, but he did not accept. Take 70, but he did not accept. Take 80, take 90, until he came to 100 and he did not accept. Then he said: Do what is your routine. The next morning he went to the Academy and said to them: Rabbis, what is this bad practice here that nobody can eat a pound of red meat unless they slap him! They said to him: Who is that? He said, the butcher so-and-so. They sent to him to bring him but they found that his coffin was being carried out. They said to him: Our teacher, all that? He said to them: That should happen to me, but I was not angry about him; did I not think that this was general practice?

רִבִּי יָסָא כַד סְלִיק לְהָכָא אֲזַל סְפָר. בָּעֵי מַסְחֵי בְּאַהֵן דֵּימוֹסִן דְּטִיבֵּרִיָא. פָּגַע בֵּיהּ חַד לֵיצָן וְיָהִב לֵיהּ פּוּרְקְדָל חַד. אָמַר לֵיהּ עַד כְּדוֹן [עֲנוּבְתָּא] דְּהַהוּא גַבְרָא רַפְיָא. וְהֲוָה אַרְכוֹנָא קָאִים דָּאִין אֶחָד לֵיסְטֵיס וְאָזַל קָם לֵיהּ גָחֵיךְ כָּל קִבְּלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ אַרְכוֹנָא מָאן הֲוָה עִמָּךְ תָּלָה עֵינוֹי וְחָמַא דְהוּא גָחֵיךְ אָמַר לֵיהּ אָהֵן דְּגָחֵיךְ הֲוָא עִמִּי. נָסְבֵיהּ וְדָנֵיהּ וְאוֹדֵי לֵיהּ עַל חַד קְטִיל. מִי נַפְקִין תְּרַוֵּיהוֹן טְעֵינִין תַּרְתֵּי שֵׁרִין דְּעָבַד רִבִּי יָסָא מַסְחֵי. אָמַר לֵיהּ [הַהִיא עֲנוּבְתָּא] דַהֲוָת רַפְיָא כְּבָר שִׁנְצָת. אָמַר לֵיהּ בִּישׁ גַּדָּא דְהַהוּא גַבְרָא וְלָא כְתִיב וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק קָשָׁה הִיא הַלֵּיצָנוּת שֶׁתְּחִילָּתָהּ יִיסוּרִין וְסוֹפָן כְּלִיָּיה. תְּחִילָּתָהּ יִיסוּרִין דִּכְתִיב וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם. וְסוֹפָן כְּלִיָּיה דִּכְתִיב כִּי כָלָה וְנֶחֶרָצָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יי צְבָאוֹת עַל כָּל הָאָרֶץ.

When Rebbi Yasa ascended here, he went to a barber. He wanted to bathe in a public bath of Tiberias. He met a scoffer who hit him once on his neck and said: The noose of this man is loose. There was an admistrator sitting who was interrogating a robber. He went and stood there all laughing opposite him. The administrator asked him: Who was with you? He looked around and said: The one who is laughing here was with me. He fetched him, interrogated him, and he confessed about one murder. When they both went out, carrying two beams, Rebbi Yasa passed by going to the bath. He said to him: That noose which was loose you already tightened. He answered him: That is the bad luck of this man, is it not written ( Is. 28:22): “Now do not scoff, that your fetters should not be tightened.” Rebbi Phineas, Rebbi Jeremiah, in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac: Scoffing is hard since its start is pain and its end destruction. Its start is pain since it is written “Now do not scoff, that your fetters should not be tightened,” and its end is destruction as it is written ( loc. cit.) “For destruction and finality I heard from the Lord of Hosts over the entire earth.”

Mishnah

משנה: חָתָן אִם רוֹצֵה לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן קוֹרֵא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָל הָרוֹצֵה לִיטּוֹל אֶת הַשֵׁם יִטּוֹל.

MISHNAH: The bridegroom may recite the Shema‘ in his first night if he wishes. Rabban Simeon ben Gamliël says, not everyone who wants to grab a reputation can do so.

Halakhah

הלכה: תַּנִּי כָּל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל צַעַר כָּל הָרוֹצֵה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ יָחִיד עוֹשֶׂה. תַּלְמִיד חָכָם עוֹשֶה וְתָבוֹא לוֹ בְּרָכָה. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל שְׁבָח לֹא כָּל הָרוֹצֶה לַעֲשוֹת עַצְמוֹ יָחִיד עוֹשֶׂה. תַּלְמִיד חָכָם עוֹשֶׂה אֶלָּא אִם כֵּן מִינּוּ אוֹתוֹ פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר.

HALAKHAH: It was stated: In anything that gives pain, everyone who wants to distinguish himself may do so. A scholar does and may blessing come to him. In anything that gives praise, not everyone who wants to distinguish himself may do so. A scholar does except if he has been appointed to a position of public authority.

תַּנִּי מִסְתַּלְּקִין לִצְדָדִין מִפְּנֵי יְתֵידוֹת דְּרָכִים. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מִשְתַּקֵּעַ אֲפִילוּ בְשָׂדֶה שֶׁהִיא מְלֵיאָה כוּרְכְּמִין. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ בַדֶּרֶךְ וְהָיוּ מִסְתַּלְּקִין לִצְדָדִין מִפְּנֵי יְתֵידוֹת דְּרָכִים וְרָאוּ אֶת רִבִּי יְהוּדָה בֶן פַּפּוֹס שֶׁהָיָה מִשְׁתַּקֵּעַ וּבָא כְנֶגְדָּן. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִי הוּא זֶה שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ בְאֶצְבַּע אָמַר לוֹ יְהוּדָה בֶן פַּפּוֹס הוּא שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשׁוּם שָׁמַיִם. אָמַר לֵיהּ וְלָא כֵן תַּנִּי כָל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל שְׁבָח לֹא כָל הָרוֹצֶה לַעֲשוֹת עַצְמוֹ יָחִיד עוֹשֶׂה. תַּלְמִיד חָכָם עוֹשֶׂה אֶלָּא אִם כֵּן מִינּוּ אוֹתוֹ פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר. אָמַר לֵיהּ וְהָא תַנִּי כָּל דָּבָר שֶׁל צַעַר כָּל הָרוֹצֵה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ יָחִיד עוֹשֶׂה. תַּלְמִיד חָכָם עוֹשֶה וְתָבוֹא עָלָיו בְּרָכָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וּבִלְחוּד דְּלָא יְבַזֶּה חוֹרָנִין.

It was stated: One may step to one side because of obstacles on the road. And when one sinks, even into a field full of saffron. Rebbi Abbahu said: It happened that Rabban Gamliel and Rebbi Joshua were on the road and stepped on the side because of obstacles on the road when they saw Rebbi Yehudah ben Pappos, who was sinking, coming towards them. Rabban Gamliël said to Rebbi Joshua: Who is this one who makes an exhibition of himself? He answered: This is Yehudah ben Pappos, all whose deeds are done for Heaven’s sake. He said to him: Did we not formulate “In anything that gives praise, not everyone who wants to distinguish himself may do so. A scholar does except if he has been appointed to a position of public authority.” He answered him: Did we not also formulate, “In anything that gives pain, everyone who wants to distinguish himself may do so. A scholar does and may blessing come to him.” Rebbi Zeïra said, but only if he does not shame others.

דֵּלֹמָא. רִבִּי [מִיָישָׁא] וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲווּ יָתְבִין אָכְלִין בְּחָדָא מִן אִילֵּין כְּנִישָׁתָא עִלִּיָיתָא. אִתָּת עוֹנָתָהּ דִצְלוּתָא וְקָם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מַצְלַיָיא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מִיָישָׁא לָא כֵן אַלְפָּן רַבִּי אִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין. וְתַנִּי חִזְקִיָּה כָּל מִי שֶׁהוּא פָּטוּר מִדָּבָר וְעוֹשֵׂהוּ נִקְרָא הֶדְיוֹט. אָמַר לֵיהּ וְהָא תַנִּינָן חָתָן פָּטוּר. חָתָן אִם רוֹצֶה. אָמַר לֵיהּ וְלָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא. אָמַר לֵיהּ יָכִיל אַנָּא פְתָר כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם.

Clarification. Rebbi Miasha and Rebbi Samuel bar Rav Isaac were sitting and eating in one of the upper synagogues. There came the time of prayer and Rebbi Samuel bar Rav Isaac got up to pray. Rebbi Miasha said to him: Teacher, did you not teach us that once one started one does not interrupt. And Ḥizkiah stated: Every one who is free from an obligation and does it anyway is called uneducated. He answered him: Did we not state: “The bridegroom is free?” The bridegroom, if he wants. He answered him: Is that not from Rabban Gamliël? He said to him, I can free myself as Rabban Gamliel did; Rabban Gamliel said: I shall not listen to you to lift from me the Kingdom of Heaven.