ברכות ב׳Berakhot 2

Mishnah

משנה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה וְאַחַר כַּךְ עוֹל מִצְוֹת. וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ לְוַיֹּאמֶר שֶׁוְּהָיָה אִם שָׁמוֹעַ נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם.

MISHNAH: Ribbi Joshua ben Qorḥah said: Why does Shema‘ precede “it shall be when you will really listen”? In order that one should accept the Kingdom of Heaven before he accepts the yoke of the commandments. And “it shall be when you will really listen” to “The Eternal said”? Because “it shall be when you will really listen” is applicable day and night, “the Eternal said” is applicable only during daytime.

Halakhah

הלכה: רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַה טַעַם אָמְרוּ אָדָם לוֹבֵשׁ תְּפִילִּין וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה מֻשְׁלָם. רַב אָמַר קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלוֹבֵשׁ אֶת תְּפִילָּיו וּמִתְפַּלֵּל. מַתְנִיתָא רַב פְּלִיגָא עִילוֹי. הֲרֵי שֶׁהָיָה עָסוּק עִם הַמֵּת בְּקֶבֶר וְהִגִּיעַ עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע הֲרֵי זֶה פוֹרֵשׁ לְמָקוֹם טָהֳרָה וְלוֹבֵשׁ תְּפִילִּין וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרַב לֹא שֶׁאָדָם יְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה וְאַחַר כַּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מִצְוֹת.

HALAKHAH: Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Yoḥanan: Why did they say, a man puts on tefillin, recites the Shema‘ and prays? So that he first should accept upon himself the Kingdom of Heaven completely. Rav said, one reads the Shema‘, puts on tefillin, and prays. A baraita of Rav himself disagrees with him: “If somebody was occupied with a dead person in his grave and the time for the recital of Shema‘ arrived, he should move to a pure place, put on tefillin, recite the Shema‘, and pray”. Does not the Mishnah support Rav: “In order that one should accept the Kingdom of Heaven before he accepts the yoke of the commandments”?

אָמַר רִבִּי יַנַּאי תְּפִילִּין צְרִיכִין גוּף נָקִי.

Rebbi Yannai said: Tefillin need a clean body.

מִפְּנֵי מַה לֹא הֶחֱזִיקוּ בָהֶן. מִפְּנֵי הָרַמָּאִין. עוּבְדָּא הֲוָה בְחַד בַּר נַשׁ דְּאַפְקִיד גַּבֵּיהּ חַבְרֵיהּ וְכָפַר בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ לֹא לָךְ הֵימָנִית אֶלָּא לְאִילֵּין דִּבְרֵישֵׁךְ הֵימָנִית.

Why does one not hold on to them? Because of the impostors. It happened that a man deposited something with another, and the latter then reneged on it. He said to him: Not you I thought trustworthy but those on your head I thought trustworthy.

רִבִּי יַנַּאי הָיָה לוֹבְשָׁן אַחַר חוֹלְייוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים לוֹמַר שֶׁהַחוֹלִי מְמָרֵק. מַה טַעַם הַסּוֹלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵיכִי הָרוֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לֹא הֲווּן תְּפִילּוֹי זָעִין מִינֵּיהּ לֹא בְקַיְיטָא וְלֹא בְסִיתּוּא. וְכַךְ נָהַג רִבִּי אֱלִיעֶזֶר תַּלְמִידוֹ אַחֲרָיו.

Rebbi Yannai was wearing them after his sickness for three days, to show that sickness cleanses. What is the reason? ( Ps. 103:2): “He Who forgives all my sins, He Who heals all my sicknesses.” Rebbi Yoḥanan ben Zakkai’s tefillin were not coming off from him either in summer or in winter. And so did his student Rebbi Eliezer after him.

רִבִּי יוֹחָנָן בְּסִיתּוּא דַּהֲוָה חֲזִיק רֵישֵׁיהּ הֲוָה לְבֵישׁ תְּרַוֵּיהוֹן. בְּרַם בְּקַיְיטָא דְּלָא הֲוָה חֲזִיק רֵישֵׁיהּ לָא הֲוָה לְבֵישׁ אֶלָּא דִּאַדְּרָעֵיהּ. וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם עֶרְוָה. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא אַפִּיקַרְסִין הָיָה לוֹבֵשׁ מִבִּפְנִים. כַּד הֲוָה אָזִיל מַסְחֵי כֵיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ אֶצֶל הָאוֹלְיָירִין הָיָה חוֹלְצָן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק עַד יַעֲקֹב תֶּרְמוֹסָרָה הָיָה לוֹבְשָׁן. וְכַד הֲוָה נָפִיק מַסְחֵי הַוּוּ יְהָבִין לֵהּ. וְכַד הֲווּ מַיְיתָן לֵיהּ אָמַר דָא מִילְּתָא שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ מְהַלְּכִין עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אֲרוֹנוֹ שֶׁל חַי הָעוֹלָמִים וַאֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. וְהָיוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִין מַה טִיבָן שֶׁל שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הַלָּלוּ. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶן זֶה אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף עִם אֲרוֹנוֹ שֶׁל חַי הָעוֹלָמִים. וְהָיוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין וְכִי אֶיפְשַׁר לַאֲרוֹן הַמֵּת לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ עִם אֲרוֹנוֹ שֶׁל חַי עוֹלָמִים. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין עַל יְדֵי שֶׁשִּׁימֵּר זֶה מַה שֶׁכָּתוּב בְּזֶה. וְלָמָּה הוּא אָמַר דָּא מִילְתָא. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְּגִין מֵימַר מִילָּא דְּאוֹרִיָּא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא וְהָכֵין לָא הֲוָה לֵיהּ מִילָּא דְּאוֹרִיָּא חוֹרִי לְמֵימַר אֶלָּא דָּא. אֶלָּא קִינְתּוֹרִין הֲווּן לוֹמַר יוֹסֵף לֹא זָכָה לְמַלְכוּת אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁשִּׁימֵּר מִצְוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָנוּ לֹא זָכִינוּ לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁשָּׁמַרְנוּ מִצְוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַתּוּן בָּעֵיי מְבַטְּלָה מִצְוָותָא מִינָּן.

Rebbi Yoḥanan was wearing both of them in winter when his head was healthy. But in sommer when his head was not healthy he put on only that of the arm. But is not that forbidden because of nakedness? Rebbi Ḥiyya bar Abba said: He wore an undershirt under his clothes. When he went to bathe, he was taking them off when he came to the oil sellers. Rebbi Isaac said, he was wearing them up to Jacob, the bath master. When he exited the bath, they brought them to him. When they were bringing them, he used to say: Two caskets were travelling with Israel in the wilderness, the ark of Him, Who is the Life of the Universe, and the casket of Joseph. The Gentiles were saying: What is the purpose of these two caskets? Israel was answering them, that is the casket of Joseph with the ark of Him, Who is the Life of the Universe. The Gentiles were taunting Israel and saying, how is it possible that the casket of a dead person is travelling with the ark of Him, Who is the Life of the Universe? But Israel were answering, because this one kept all that is written in that one. Why did he say that? Rebbi Ḥanania said, in order to speak some words of learning. Rebbi Mana said to him: Did he have no other word of learning to say but that? But that was sarcasm, to say that Joseph did only attain kingdom by keeping the commandments of the Holy One, praise to Him, and we received all that glory only because we kept the commandments of the Holy One, praise to Him, but you want to remove His commandments from us!

בְּאֵי זֶה צַד הוּא מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן. רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בְּרִבִּי אִידִי כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן עַל יָד מַהוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִילִּין. כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן עַל רֹאשׁ מַהוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת הַנָּחַת תְּפִילִּין. כְּשֶׁהוּא חוֹלְצָן מַהוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִיוָּנוּ לִשְׁמוֹר חוּקָּיו. וְאַתְיָא כְּמַאן דָּמַר בְּחוּקַּת תְּפִילִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּרַם כְּמַאן דָּמַר בְּחוּקַּת הַפֶּסַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר לֹא בְדָא.

How does one make the benedictions on them? Rebbi Zeriqan in the name of Rebbi Jacob ben Rebbi Idi: When he puts tefillin on his arm, what does he say: “Praised Who sanctified us by His commandments and commanded us about the obligation of tefillin.” When he puts them on his head, what does he say? “Praised Who sanctified us by His commandments and commanded us about the obligation of putting on tefillin.” When he takes them off, what does he say? “Praised Who sanctified us by His commandments and commanded us to obey His laws.” That follows the opinion that the verse speaks about the law of tefillin. However, according to those who say that the verse speaks about the law of Passover, that does not apply.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר הַנּוֹתֵן תְּפִילִּין בַּלַּיְלָה עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. וּמַה טַעַם וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחוּקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה. יָמִים וְלֹא לֵיְלוֹת. יָמִים פְּרָט לְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. וְהָא רִבִּי אַבָּהוּ יְתִיב מַתְנֵי בְרַמְשָׁא וּתְפִילּוֹי עִילוֹי. מִצְּדָדִין הֲוָה וּכְמִין פִּיקָּדוֹן הָיוּ בְיָדוֹ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר לֹא אָמַר אֶלָּא הַנּוֹתֵן אֲבָל אִם הָיוּ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם מוּתָּר. אִית דְּבָעֵי מֵימַר נִשְׁמְעִינֵיהּ מִן הֲדָא וְהָיָה לְךָ לְאוֹת אֵת שֶׁהוּא לְךָ לְאוֹת פְּרָט לְיָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת שֶׁכּוּלָּן אוֹת. וְלֹא כֵן כָּתַב מִיָּמִים יָמִימָה. לֵית לָךְ אֶלָּא כַּיי דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל מִילָּא דְּלֹא מְחוּוְרָא מְסַמְּכִין לָהּ מִן אַתְרִין סַגִּי.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar: He who puts on tefillin in the night transgresses a positive commandment. What is the reason? ( Ex. 13:10) “ “You shall keep this law in its time, from day to day;” “days” not night, “to days” to exclude Sabbaths and holidays. But Rebbi Abbahu sat studying at night with his tefillin on his head! He put them on the side; they were like a deposit in his keeping. Some want to say, he only meant not to put them on, but when they were on him during daytime it would be permitted. Some want to say, let us hear it from there ( Ex. 13:9): “It shall be for you a sign,” when you need it for a sign, but not holiday or Sabbaths that are all sign. But is it not written “to days”? You have only what Rebbi Yoḥanan said: Everything that is not clear one supports from many places.

נָשִׁים מְנַיִין וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם וְלֹא אֶת בְּנוֹתֵיכֶם. אֵת שֶׁהוּא חַיָיב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה חַיָיב בִּתְפִילִּין. נָשִׁים שֶׁאֵינָן חַיָיבוֹת בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אֵינָן חַיָיבִין בִּתְפִילִּין. הָתִיבוּן הֲרֵי מִיכַל בַּת כּוּשִׁי הָיְתָה לוֹבֶשֶׁת תְּפִילִּין. וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל יוֹנָה הָיְתָה עוֹלָה לִרְגָּלִים וְלֹא מִיחוּ בְּיָדֶיהָ חֲכָמִים. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אִשְתּוֹ שֶׁל יוֹנָה הוּשְׁבָה. מִיכַל בַּת כּוּשִׁי מִיחוּ בְיָדֶיהָ חֲכָמִים.

Women from where? ( Deut. 11:19) “And you should teach them to your sons”, and not to your daughters. Anyone who is obliged to study Torah is obliged for tefillin, women who are not obliged to study Torah are not obliged for tefillin. They objected, but did not Michal, the daughter of the Kushi, wear tefillin, and did not the wife of Jonah make the pilgrimage to the Temple, and the sages did not object. Rebbi Ḥisqiah in the name of Rebbi Abbahu: Jonah’s wife was turned back, the sages forbade it to Michal the daughter of Kushi.

תַּנִּי נִכְנַס לְמֶרְחָץ מָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין לְבוּשִׁין יֵשׁ שָׁם מִקְרָא וּתְפִילִּין וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאֵילַת שָׁלוֹם. נוֹתֵן תְּפִילִּין וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יַחֲלוֹץ. מָקוֹם שֶׁרוֹב בְּנֵי אָדָם רְגִילִין לִהְיוֹת עוֹמְדִין עֲרוּמִין אֵין שָׁם שְׁאֵילַת שָׁלוֹם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִקְרָא וּתְפִילָּה וְחוֹלֵץ תְּפִילָּיו וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִתֵּן. מִקְצָתָן עֲרוּמִין וּמִקְצָתָן לְבוּשִׁין יֵשׁ שָׁם שְׁאֵילַת שָׁלוֹם וְאֵין שָׁם לֹא מִקְרָא וְלֹא תְפִילָּה וְאֵינוֹ חוֹלֵץ תְּפִילָּיו וְאֵינוֹ נוֹתֵן. אֲבָל אֵינוֹ לוֹבְשָׁן עַד שֶׁיֵּצֵא מֵאוֹתָהּ רְשׁוּת שֶׁל כָּל אוֹתָהּ מֶרְחָץ. וְדָא מְסַיְיעָא כַּיי דָּמַר רִבִּי יִצחָק בְּגִין רִבִּי יוֹחָנָן עַד יַעֲקֹב תּוֹרְמוֹסַרָה הָיָה לוֹבְשָׁן.

It was stated: “Entering a bathhouse, in the room where everybody is fully clothed one may read the Bible, pray, and needless to say, one may greet people. One may put on tefillin, and needless to say, one does not remove them. In the room where most people are naked one may not exchange greetings and needless to say, there is no Bible reading or prayer; one removes one’s tefillin and needless to say, one does not put them on. Where some are naked and some are clothed there is greeting, no Bible reading and no prayer, one does not remove tefillin and one does not put them on. But one does not put them on again until he has completely left the grounds of that bathhouse.” This supports what Rebbi Isaac said about Rebbi Yoḥanan, that he wore them until he came to Jacob, the bath master.

רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמוֹי רִבִּי זְעִירָא הָיְתָה מֶרְחַץ מְרַחֶצֶת בִּימוֹת הַחַמָּה וְאֵינָהּ מְרַחֶצֶת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. אָמַר לֵיהּ מֶרְחַץ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מְרַחֶצֶת וּבֵית הַכִּסֵּא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ צוֹאָה. מַר עוּקְבָּא אָמַר אֲהֵן חֲזִירָא בֵּית כִּסֵּא מְטוּלְטַל הֲוָה. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי אֲהֵן צְרָרָה דְּעַל גֵּיף יָמָא מַהוּ. אָמַר רִבִּי אַמִּי אַסְיָא הוֹרֵי רִבִּי יִרְמְיָה מַעֲבָר לֵיהּ בְּפיליוס וְלָא סָמְכִין עִילוֹי.

Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: If it was used as bath house in summer but not in the rainy season, what is the rule? He said to him, a bath house even if it is not in use, a toilet even if it does not contain excrement. Mar Uqba said: a pig is a moving toilet. Rebbi Jonah investigated: A pebble on the sea shore, what is the rule? Rebbi Ammi the physician said: Rebbi Jeremiah taught that one may pass it by pylyvs, but one does not trust this ruling.

רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם אַבָּא בַר יִרְמְיָה אוֹכֵל בָּהֶן אֲכִילַת עַרָאִי. וְאֵינוֹ אוֹכֵל בָּהֶן אֲכִילַת קֶבַע. יָשֵׁן בָּהֶן שִׁינַּת עַרָאִי. וְאֵינוֹ יָשֵׁן בָּהֶן שִׁינַּת קֶבַע. אִית תְּנָיֵי תַנִּי מְבָרֵךְ פַּעַם אַחַת. אִית תְּנָיֵי תַנִּי פַּעֲמַיִים. מַאן דָּמַר פַּעַם אַחַת נִיחָא. מַאן דָּמַר מְבָרֵךְ שְׁתֵּי פְעָמִים הָא אָכַל וְאֵינוּן עִילוֹי. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קַיְימָא אַבָּא בַר יִרְמְיָה בְאוֹכֵל בָּהֶן אֲכִילַת עַרָאִי.

Rebbi Zeïra in the name of Abba bar Jeremiah: One may eat a snack while wearing them, but one may not eat a regular meal while wearing them; one may doze while wearing them, but one may not sleep while wearing them. Some Tannaïm formulate: One says the benediction once; some Tannaïm formulate: One says the benediction twice. He who says one says the benediction once, how can he be right? He who says, one says the benediction twice, because he ate and then they are not on him. Rebbi Zeïra said, Abba bar Jeremiah talks about one who eats only snacks.

רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַמַּיִם וּסְפָרָיו וּתְפִילָּיו בְּיָדָיו. רִבִּי יוֹחָנָן כַּד הֲוָה סִיפְרָא בְיָדֵיהּ הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ לַחוֹרָן. כַּד הַוְּיָין תְּפִילּוֹי עִילוֹי הֲוָה קָאֵים בוֹן. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל אַבָּא בַּר יִרְמְיָה נִכְנַס אָדָם לְבֵית הַמַּיִם וּסְפָרָיו וּתְפִילָיו בְּיָדוֹ. אָֹמַר רִבִּי זְעִירָא קַיְימָא אַבָּא בַּר יִרְמְיָה כַּאן בְּיָכוֹל לְלוֹבְשָׁן. כַּאן בִּשְׁאֵינוֹ יָכוֹל לְלוֹבְשָׁן. דְּלָכֵן מִצְוָה לֹא עֲבֵיד בּוֹן. לָמָּה הוּא מְבַזֵּי לוֹן.

Rebbi Zeïra in the name of (Rebbi) Abba [bar Jeremiah]: A person should not enter a urinal with his books or tefillin in his hands. Rebbi Yoḥanan, when he had a book in his hand he gave it to somebody else. When his tefillin were on him, he stood in them. A baraita disagrees with Abba bar Jeremiah: A man may enter a urinal with his books or tefillin in his hand. Rebbi Zeïra said: Abba bar Jeremiah refers to one case where he can wear them, and to another case where he cannot wear them. For if he cannot perform a mitzwah with them, why should he degrade them?

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ נוֹתְנִין אוֹתָן לַחֲבֵירֵיהֶן וְהָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָן וּבוֹרְחִין. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַנִּיחִין בְּחוֹרִין. וּכְשֶׁאִירָע אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם נִכְנַס וְהֵן בְּיָדוֹ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אָמַר וְהוּא שֶׁיְּהֵא בַּיּוֹם כְּדֵי לְלוֹבְשָׁן. אֲבָל אִם אֵין בַּיּוֹם כְּדֵי לְלוֹבְשָׁן אָסוּר. דְּלָכֵן מִצְוָה לֹא עָבֵיד בּוֹן. לָמָּה הוּא מְבַזֵּי לוֹן. מַיְישַׁא בַּר בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מַאן דַּעֲבַד טַבָּאוּת עוֹשֶׂה לָהֶן כִּיס שֶׁל טֶפַח וְנוֹתְנָן עַל לִבּוֹ. מַה טַעַם שִׁוִּיתִי יי לְנֶגְדִּי תָמִיד. תַּמָּן אָמְרִין כָּל שֶׁאֵינוֹ כֶאֱלִישָׁע בַּעַל כְּנָפַיִם לֹא יִלְבַּשׁ תְּפִילִין.

First they were giving them to others; these were taking them and fleeing. They decreed that one should put them in holes in the wall. When that incident happened, they decreed that a person should enter and keep them in his hand. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Zeïra said: but only if there is time left during the day to put them on again. But if there is no time left in the day to put them on, it is forbidden. For if he cannot perform a mitzwah with them, why should he degrade them? Maisha (Moses), grandson of R. Joshua ben Levi, said: He who wants to do it right, makes for them a pouch the size of a hand-breadth and puts them on his heart. What is the reason? ( Ps. 16:8): “I put the Eternal always before me.” There they say: He who is not like Elisha of the bird’s wings should not put on tefillin.

רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְיַעֲשֵׂה צְרָכָיו שָׁם. וְאִם עָשָׂה כֵן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר לוֹעֵג לָרָשׁ חֶרֶף עוֹשֵׂהוּ. דֵּלֹמָא רִבִּי חִיָיא רוּבָּא וְרִבִּי יוֹנָתָן הָיוּ מְהַלְּכִין קוֹמֵי עַרְסֵיהּ דְּרִבִּי [שִׁמְעוֹן] בַּר יוֹסֵי בַּר לַקּוֹנִיָּא וַהֲוָה רִבִּי יוֹנָתָן מַפְסֵעַ עַל קִיבְרֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיא רוּבָּא כְּדוֹן אִינּוּן מֵימָר לְמָחָר אִינּוּן גַבָּן וְאִינּוּן מְעִיקִין לָן. אָמַר לֵיהּ וְחַכְמִין אִינּוּן כְּלוּם לָא כֵן כְּתִב וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה. אָמַר לֵיהּ לִקְרוֹת אַתְּ יוֹדֵעַ. לִדְרוֹשׁ אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ. כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמוּתוּ אֵילּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁאֲפִילוּ בְמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים. וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה אֵילּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁאֲפִילוּ בְחַיֵּיהֶן קְרוּיִים מֵתִים. מְנַיִין שֶׁהָרְשָׁעִים אֲפִילוּ בְחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא אֶחְפּוֹץ בְּמוֹת הַמֵּת. וְכִי הַמֵּת מֵת. אֶלָּא אֵילּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁאֲפִילוּ בְחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים. וּמְנַיִין שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲפִילוּ בְמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים. דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר. אָמַר לוֹ לֵךְ וֶאֱמוֹר לָאָבוֹת כָּל מַה שֶׁהִתְנֵיתִי לָכֶם עָשִׂיתִי לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם.

Rebbi Zeïra in the name of Rav Abba bar Jeremiah: A person may not enter a cemetery and relieve himself there. When he did it anyway, about him the verse says ( Prov. 17:5) “He who makes fun of the poor blasphemes his Maker.” Clarification: The great Rebbi Ḥiyya and Rebbi Jonathan were walking before the bier of Rebbi Simeon bar Yose bar Laqonia when Rebbi Jonathan stepped over his grave. The great Rebbi Ḥiyya said to him: About that they will say, tomorrow they will be with us but they hurt us. He answered him, do they know anything? Is it not written: ( Prov. 9:5) “But the dead do not know anything.” He told him: you know how to read, you do not know how to preach. ( Prov. 9:5) “The living know that they will die”, these are the Just who even in death are considered living; “but the dead do not know anything;” these are the wicked who even in life are called dead. From where that the wicked even in life are called dead? It is said ( Ez. 18:32) “For I have no pleasure in the death of the dead;” how can a dead person die? But these are the wicked who even in life are called dead. And from where that the Just even in death are considered living? It is written ( Deut. 34:4) “And He said to him: This is the land I had sworn to Abraham, Isaac, and Jacob, to tell.” Why does the verse say “to tell”? He said to him: go and tell the patriarchs that all I had promised I fulfilled to your descendants after you.

עִירֵב אֶת הָאוֹתִיּוֹת. אִית תְּנָיֵּי תַנִּי כָּשֵׁר. וְאִית תְּנָיֵּי תַנִּי פָּסוּל. רִבִּי אִידִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַן דָּמַר כָּשֵׁר מִלְּמַטָּן. מַן דָּמַר פָּסוּל מִלְּמַעֲלָן. כְּגוֹן אַרְצֵינוּ תִפְאַרְתֵּינוּ. אַרְצְךָ צְרִיכָה. תִּפְאַרְתְּךָ צְרִיכָה.

If one connected the letters; there is a Tanna who stated: it is valid, and there is a Tanna who stated: it is invalid. Rebbi Idi in the name of Rebbi Simeon in the name of Rebbi Yoḥanan: He who says it is valid, below; he who said it is invalid, on top. For example, ארצך.ארצנו, תפארתנוּ is questionable, תפארתך is questionable.

רִבִּי אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי יוֹסֵה לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיִתְפַּלֵּל. מַה טַעַם אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַב פַּפַּי מִמַּעֲמַקִּים קָרָאתִיךָ יי.

Rebbi Idi in the name of Rebbi Simeon in the name of Rebbi Yoḥanan: No man should stand at an elevated place and pray. What is the reason? Rebbi Abba the son of R. Pappai said: ( Ps. 130:1) “From the depth I call on You, o Eternal!”

אָמַר רִבִּי אִידִי בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל וְצָרִיךְ לִנְקָבָיו. מַה טַעַם הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי אַלֶכְסַנְדְּרִי שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים שְׁמוֹר עַצְמְךָ מִן הַטִּיפִּים הַיּוֹצְאוֹת מִבֵּין רַגְלֶיךָ. הֲדָא דְתֵימַר בְּדַקִּים. אֲבָל בְּגַסִּים אִם יָכוֹל לִסְבּוֹל יִסְבּוֹל.

Rebbi Idi in the name of Rebbi Simeon in the name of Rebbi Yoḥanan said: No man should pray when he has an urge to go to the bathroom. What is the reason? ( Amos 4:12) “Prepare yourself before Your God, o Israel!” Rebbi Alexandri said: ( Eccl. 4:17) “Watch you feet when you go to God’s house”; watch yourself from the drops that drip from between your feet. That means, for urine. But for defecation, if he can bear it, let him bear it.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבַּיי בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים שְׁמוֹר עַצְמְךָ כְּשֶׁתְּהֵא נִקְרָא אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים שֶׁתְּהֵא טָהוֹר וְנָקִי. אָמַר רִבִּי אַבָּא יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ. יְהִי מִקְרָאֵךָ לַקֶּבֶר בָּרוּךְ. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת. אַשְרֵי אָדָם שֶׁשְּׁעַת מִיתָתוֹ כִשְׁעַת לֵידָתוֹ. מַה שְׁעַת לֵידָתוֹ נָקִי כַּךְ בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ יְהֵא נָקִי.

Rebbi Jacob bar Abbai in the name of Rebbi Aḥa: ( Eccl. 4:17) “Watch you feet when you go to God’s house”; watch yourself when you are called to God’s house that you should be pure and innocent. Rebbi Abba said: ( Prov. 5:18) “Your fountain shall be blessed”, your being called to the grave shall be blessed. Rebbi Berekhiah said ( Eccl. 3:1): “A time to be born and a time to die”, hail to the man whose hour of death is like the hour of his birth; just as at the hour of his birth he was innocent so at the hour of his death may he be innocent.

Mishnah

משנה: הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ (רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר) יָצָא. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יָצָא. קָרָא וְלֹא דִיקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יָצָא. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא. קָרָא וְטָעָה יַחְזוֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה.

MISHNAH: He who recited the Shema‘ and did not make his ear hear, (Rebbi Yehudah says that) he has fulfilled his obligation, Rebbi Yose says that he has not fulfilled his obligation. If he recited and was not exact in its letters, Rebbi Yose says that he has fulfilled his obligation, Rebbi Yehudah says that he has not fulfilled his obligation. He who reads backwards has not fulfilled his obligation. If he recited and made a mistake then he should return to the place of the mistake.

Halakhah

הלכה: רַב אוֹמֵר הֲלָכָה כְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן לְהָקֵל. דִּלָכֵן מַה כֵן אָמְרִין סְתָמָה וְרִבִּי יוֹסֵי הֲלָכָה כִסְתָמָא. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יוּדָה הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵי. וּמַה צְרִיכָה לְמֵימַר רַב הֲלָכָה כְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן לְהָקֵל. אֶלָּא בְגִין שָׁמַע דְּתַנִּי לָהּ רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר לְפוּם כֵּן צָרִיךְ לְמֵימְרָא הֲלָכָה כְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן לְהָקֵל.

HALAKHAH: Rav said: practice follows both of them for leniency. If it were not so, what could one say? An anonymous statement and Rebbi Yose, practice follows the anonymous. Rebbi Yose and Rebbi Yehudah, practice follows Rebbi Yose. So why does Rav have to say, practice follows both of them for leniency? Because he had heard Rebbi Ḥiyya formulating it in the name of Rebbi Meïr, he has to say that practice follows both of them for leniency.

תַּנִּי נִתְפַּלֵּל וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ יָצָא. לְמִי נִצְרְכָה לְרִבִּי יוֹסֵי. הַיְּידֵין רִבִּי יוֹסֵי הֲדָא דְתַנִּינָן הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ יָצָא. וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יָצָא. אָמַר רַב מַתָּנָה דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר מַה פְלִיגִין רַבָּנָן וְרִבִּי יוֹסֵי בִּשְׁמַע דִּכְתִיב בָּהּ שְׁמַע. הָא שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת לֹא. מִן דָּמַר רַב מַתָּנָה דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא הֲוֵי הִיא שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו. יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר.

It was stated: “He who did pray and did not make his ear hear did fulfill his obligation.” For whom do we need that? For Rebbi Yose! For which statement of Rebbi Yose? For that which we have stated: “He who recites the Shema‘ and did not make his ear hear has fulfilled his obligation, Rebbi Yose says that he has not fulfilled his obligation.” Rav Mattanah said: That formulation is Rebbi Yose’s. Rebbi Yose said: We could be of the opinion that the rabbis and Rebbi Yose disagree only about Shema‘ since there it is written: “hear!”, but not about any other obligations. Since Rav Mattanah said “that formulation is Rebbi Yose’s”, it is the same for all obligations. What is the reason of Rebbi Yose? ( Ex. 15:26) “Bend your ear to His commandments”, your ears should hear what your mouth says.

אָמַר רַב חִסְדָּא לֵית כַּן חֵרֵשׁ. הַשְׁגָּרַת לָשׁוֹן הִיא. מַתְנִיתָא לְרִבִּי יוּדָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִסְתַּבְּרָא דְיוֹדֵי רַב חִסְדָּא בִּתְרוּמוֹת דְּהִיא דְרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן עַל כָּרְחֵיךְ אִיתְמַר דְּהִיא דְרִבִּי יוֹסֵי דְתַנִּינָן חֲמִישְׁתָּא קַדְמִיָיתָא וְלֹא תַנִּיתָהּ עִמָּהֶן אִם מִשּׁוּם שֶׁאֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה. וְהָא תַנִּינָן חֲמִשְׁתֵּי אַחֲרָנִיָיתָא וְלֹא תַנִּיתָהּ עִמָּהֶן. הָוֵי סוֹפָךְ מֵימַר דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא.

Rav Ḥisda said: The deaf and dumb person is not mentioned, it is a formula. Then the Mishnah might be Rebbi Yehudah’s. Rebbi Yose said: It is reasonable to think that Rav Ḥisda concedes that the statement from Terumot is from Rebbi Yose. Rabbi Ḥanina said in the name of Rav Ḥisda, this one is by Rebbi Yose. Rebbi Yose bar Rebbi Abun said: It must be said that that one is Rebbi Yose’s since we have stated the first five cases and did not include it, because their terumah is no terumah. Then we have stated the five later ones and did not include it. So in the end you must say, that one is by Rebbi Yose.

אֵלּוּ צָרִיךְ דִּיקְדּוּק. עַל לְבָבְךָ. עַל לְבַבְכֶם. עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ. וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. הַכָּנָף פְּתִיל. אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ. רִבִּי חֲנִינָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יי.

These need careful attention: al-lĕvāvĕkhā, al-lĕvavkhem, ēśev bĕśādĕkhā, waăvadt̂em mĕh̃ēr̄āh, hakkānāph pĕt́īl, etkhem mēereẓ. Rebbi Ḥanina in the name of Rebbi Aḥa: ăšer nišb̀a’ ădonay.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חֲנִינָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חוֹשֶׁךְ. דְּלָא יֵימַר יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא נוֹגַהּ. רִבִּי חַגַּיי בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא שָׁם שָׁרוּ לָךְ דְּלָא יֵימַר שָׁם הַלְלוּ לָךְ. רִבִּי לֵוִי רִבִּי אֶבְדִּימָא דְחֵיפָה בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי צָרִיךְ לְהַתִּיז לְמַעַן תִּזְכְּרוּ. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא צָרִיךְ לְהַתִּיז כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. תַּנִּי אֵין מַעֲבִירִין לִפְנֵי הַתֵּיבָה לֹא חֵיפָנִין וְלֹא בֵּישָׁנִין וְלֹא טִיבְעוֹנִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן עוֹשִׂין הֵיהִין חֵיתִין וְעַיְינִין אָאִין. אִם הָיָה לְשׁוֹנוֹ עָרוּךְ מוּתָּר.

Rebbi Samuel bar Ḥanina in the name of Rebbi Hoshaiah: “He Who forms light and creates darkness”; one should not say: “He Who forms light and creates radiance.” Rebbi Ḥaggai in the name of Rebbi Abba bar Zavda: “There they sang for You”, one should not say: “There they praised You”. Rebbi Levi, Rebbi Eudaimon of Haifa, in the name of Rebbi Levi bar Sisi: one has to pronounce tizkeru voiced. Rebbi Jonah in the name of Rav Ḥisda: one has to pronounce ki lĕ‘ôlām ḥasdȏ voiced. It was stated: One does not take as reader anyone from Haifa, Beth Sheän or Tiv‘on since they read ח like ה and ע like א. If his pronunciation was orderly, it would be permitted.

פיסקא. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא. רִבִּי יוֹנָה אָמַר תַּנָּא רַב נַחְמָן בַּר אָדָא רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר תַּנָּא נַחְמָן סַבָּא וְהָיוּ בְּדֶרֶךְ הֲוִיָיתָן יְהוּ. תַּנִּי אַף בְּהַלֵּל וּבִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה כֵּן.

New Section. He who reads backwards has not fulfilled his obligation. Rebbi Jonah said that Rav Naḥman bar Ada stated, Rebbi Yose said that Naḥman the Old stated, ( Deut. 6:6) “They shall be”, they shall be unaltered. We have stated: The same holds for Hallel and the reading of the Esther scroll.

נִיחָא בִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה דִּכְתִיב בָּהּ כִּכְתָבָם. בְּרַם בְּהַלֵּילָא בְגִין דִּכְתִיב מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ מְהוּלָּל שֵׁם יי מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ אָמַר רִבִּי אָבוּן עוֹד הִיא אֲמוּרָה עַל סֵדֶר. בְּצֵאת ישְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לְשֶׁעָבַר. לֹא לָנוּ יי לֹא לָנוּ לְדוֹרוֹת הַלָּלוּ. אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יי אֶת קוֹלִי לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. אִסְרוּ חַג בָּעֲבוֹתִים לִימוֹת גּוֹג וּמָגוֹג. אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ לְעָתִיד לָבוֹא.

This is fine for the Esther scroll since it is written there ( Esther 9:27): “As they are written”. But for Hallel, since it is written ( Ps. 113:3): “From sunrise to sunset, may the name of the Eternal be praised?” What can you understand from that? Rebbi Abun said: It also is written in order. ( Ps. 114:1) “When Israel left Egypt” in the past. ( Ps. 115:1) “Not for us, o Eternal, not for us” in the present. ( Ps. 116:1) “I loved, truly the Eternal listened to my voice” in the days of the Messiah. ( Ps. 118:27) “Bind the holiday sacrifice with ropes” in the days of Gog and Magog. ( Ps. 118:28) “You are my God” in the future world.

רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי אַף מִי שֶׁהִתְקִין אֶת הַתְּפִילָּה הַזֹּאת עַל הַסֶּדֶר הִתְקִינָהּ. שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת רִאשוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וְהָאֶמְצָעִיּוֹת צָרְכָן שֶׁל בִּרְיוֹת. חָנֵּינוּ דֵיעָה. חָנַנְתָּנוּ דֵיעָה רְצֵה תְשׁוּבָתֵינוּ. רָצִיתָ תְשׁוּבָתֵינוּ סְלַח לָנוּ. סָלַחְתָּ לָנוּ גָּאֳלֵינוּ. גְּאַלְתָּנוּ רְפָה חָלְיֵינוּ. רִיפִּיתָ חָלְיֵינוּ בָּרֵךְ שְׁנוֹתֵינוּ. בֵּירַכְתָּ שְׁנוֹתֵינוּ קַבְּצֵינוּ. קִיבַּצְתָּנוּ שׁוֹפְטֵנוּ בְצֶדֶק. שְׁפָטְתָנוּ בְצֶדֶק הַכְנַע קָמֵינוּ. הִכְנַעְתָּ קָמֵינוּ צַדְּקֵינוּ בַּמִּשְׁפָּט. צִידַּקְתָּנוּ בְּנֵה בֵיתְךָ וּשְׁמַע עֲתִירָתֵינוּ וּרְצֵינוּ בְתוֹכוֹ. לֵית צוּרְכָוה דִּבְנֵה בֵיתְךָ וּשְׁמַע עֲתִירָתֵינוּ וּרְצֵינוּ בְתוֹכוֹ. אֶלָּא כְמַה דְאִישְׁתָּעֵי קַרְיָיא כֵּן אִישְׁתָּעֵייא מַתְנִיתָא וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂימַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִילָּתִי.

Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Also he who composed this prayer composed it in good order. The first three and the last three are the praise of the Omnipresent, the middle ones are the needs of the creatures. Give us knowledge. You gave us knowledge, accept our repentance. You accepted our repentance, forgive us. You forgave us, save us. You saved us, heal our diseases. You healed our diseases, bless our years. You blessed our years, gather us in. You gathered us in, judge us in justice. You judged us in justice, subdue those who arise against us. You subdued those who arise against us, justify us. You justified us, build Your house, listen to our supplications, be pleased with us in it. Is it necessary after “build Your house,” listen to our supplications, be pleased with us in it? But as the verse is, so is the tradition ( Is. 56:7): “I shall bring them to My holy mountain, make them happy in My house of prayer.”

אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים זְקֵנִים וּמֵהֶם שְׁמוֹנִים וְכַמָּה נְבִיאִים הִתְקִינוּ אֶת הַתְּפִילָּה הַזֹּאת. וּמַה רָאוּ לִסְמוֹךְ הָאֵל הַקָּדוֹשׁ לְחוֹנֵן הַדָּעַת עַל שֵׁם וְהִקְדִישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ וְיֵדְעוּ תוֹעֵי רוּחַ בִּינָה. דֵּיעָה לִתְשׁוּבָה הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע וגו׳ עַד וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב. תְּשׁוּבָה לִסְלִיחָה וְיָשׁוֹב אֶל יי וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ. סְלִיחָה לִגְאוּלָה הַסּוֹלֵחַ לְכָל עֲווֹנֵיְכִי הָרוֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיֵּיכִי. וְיֹאמַר רוֹפֵא חוֹלִים קֳדָמֹיי. אָמַר רִבִּי אֲחָא מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁבִיעִית לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִשְׁבִיעִית. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שְׁבוּת צִיּוֹן שִׁירָה שְׁבִיעִית הִיא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִשְׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ רוֹפֵא חוֹלִים בְּרָכָה שְׁמִינִית כְּנֶגֶד הַמִּילָה שֶׁהִיא לִשְׁמֹנָה. עַל שֵׁם בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים. אָמַר רִבִּי אַלֶכְסַנְדְּרִי מִפּנֵי מַה הִתְקִינוּ מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים בְּרָכָה תְשִׁיעִית כְּנֶגֶד קוֹל יי שׁוֹבֵר אֲרָזִים. שֶׁהוּא עָתִיד לְשַׁבֵּר כָּל בַּעֲלֶי שְׁעָרִים. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא בַּר חֲנִינָא מַה רָאוּ לִסְמוֹךְ מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים לִמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל. עַל שֵׁם וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עֲנַפְכֶם תִּתְּנוּ וּפְירִיכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל. לָמָּה כִּי קָרְבוּ לָבוֹא. נִתְקַבְּצוּ הַגָּלִיּוֹת וְהַדִּין נַעֲשֶׂה הַזֵּדִין נִכְנָעִין וְהַצַּדִּיקִים שְׂמֵחִים. וְתַנִּי עֲלָהּ כּוֹלֵל שֶׁל מִינִים וְשֶׁל רְשָׁעִים בְּמַכְנִיעַ זֵדִים. וְשֶׁל גֵּרִים וְשֶׁל זְקֵינִים בְּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. וְשֶׁל דָּוִד בְּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם. אַחַר יָשׁוּבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת יי אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם.

Rebbi Jeremiah said: 120 elders, among them more than 80 prophets, instituted this prayer. Why did they follow “the holy God” by “He Who favors with knowledge”? Because ( Is. 29:23–24) “they sanctify the Holy One of Jacob” is followed by “and those of erring spirit will know insight.” “Knowledge” followed by “Repentance”, ( Is. 6:10) “Makefat the heart of this people, make it hard of hearing and its eyes sticky, that it should not see with its eyes, nor hear with its ears, nor understand with its heart, because if it would repent then it would be healed.” “Repentance” by “Forgiveness”, ( Is. 55:7) “He should return to the Lord that He would have mercy on him, and to our God because He forgives much.” “Forgiveness” by “Redemption”, ( Ps. 103:2–3) “He Who forgives all your sins, He Who hears all your maladies, He Who redeems your soul from destruction.” Then he should say “Healer of the sick” before that. Rebbi Aḥa said: why did they institute “Redeemer of Israel” as the seventh benediction? To teach you that Israel will be redeemed only in a Seventh Year. Rebbi Jonah in the name of Rebbi Aḥa: ( Ps. 126) “A song of ascent. When the Eternal will return the returnees of Zion” is the seventh song, to show you that Israel will be redeemed only in a Seventh Year. Rebbi Ḥiyya bar Abba said: Why did they institute “Healer of the sick” as the eighth benediction? That is for circumcision which is done on the eighth, following ( Maleachi 2:5) “My covenant was with him: Life”. Rebbi Alexander said: Why did they institute “He Who blesses the years” as the ninth benediction? Corresponding to ( Ps. 29:5) “The sound of the Eternal breaks cedars”, since in the future He will break all market manipulators. Rebbi Levi in the name of Rebbi Aḥa bar Ḥanina: Why did they follow “He Who blesses the years” by “Ingatherer of the dispersed of Israel”? Because of ( Ez. 36:8) “you, mountains of Israel, sprout your branches and carry your fruits for my people Israel”, why? “because they will soon come.” When the dispersed are gathered in then justice will be done, the evildoers will succumb, and the just will be happy. It was stated: One includes the apostates and the wicked in “He Who subdues the evildoers”, the converts and the elders in “refuge of the just”, David in “Builder of Jerusalem”. ( Hosea 3:5) “Then the children of Israel will repent, seek the Eternal, their God, and their king David.”

רַבָּנָן אָמְרֵי אָהֵן מַלְכָּא מְשִׁיחָא אִין [מִן] חַיָיא הוּא דָּוִד שְׁמֵיהּ. אִין [מִן] דְּמָכִיָיא הוּא דָּוִד שְׁמֵיהּ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא אַנָּא אָמְרִית טַעְמָא וְעוֹשֵׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד.

The Rebbis say: This King Messiah, if he is from the living, his name is David. If he is from the dead, his name is David. Rebbi Tanḥuma said: I am declaring the reason ( Ps. 18:51) “He gives kindness to His anointed, to David.’

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר צֶמַח שְׁמוֹ. רִבִּי יוּדַן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַיְיבוּ אָמַר מְנַחֵם שְׁמוֹ. אָמַר חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ וְלֹא פְלִיגֵי חוּשְׁבְּנֵיהּ דַּהֲדֵין כְּחוּשְׁבְּנֵיהּ דַּהֲדֵין הוּא צֶמַח הוּא מְנַחֵם. וְדָא מְסַיְּיעָא לָהוּ דָּמַר רִבִּי יוּדַן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַיְיבוּ עוּבְדָּא הֲוָה בְחַד יְהוּדָאֵי דַּהֲוָה קָאִים רְדִי [בְהָדֵי בִקְעַת אַרְבֵּל] גָעַת תּוֹרְתֵיהּ קוֹמוֹי עָבַר חַד עַרְבִיי וּשְׁמַע קָלָהּ. אָמַר לֵיהּ בַּר יוּדָאֵי בַּר יוּדָאֵי שָׁרִי תוֹרָךְ וְשָׁרִי קַנְקַנָּךְ דְּהָא חָרֵיב בֵּית מוּקְדְּשָׁא. גָּעַת זְמַן תַּנְיִינוּת. אָמַר לֵיהּ בַּר יוּדָאֵי בַּר יוּדָאֵי קְטוֹר תּוֹרָיךְ וּקְטוֹר קַנְקַנָּיךְ דְּהָא יְלִיד מַלְכָּא מְשִׁיחָא. אָמַר לֵיהּ מַה שְׁמֵיהּ מְנַחֵם. אָמַר לֵיהּ וּמַה שְׁמֵיהּ דְּאָבוֹי אָמַר לֵיהּ חִזְקִיָּה. אָמַר לֵיהּ מָן הֵן הוּא. אָמַר לֵיהּ מִן בִּירַת מַלְכָּא דְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה. אָזַל זַבִּין תּוֹרוֹי וְזַבִּין קַנְקַנּוֹי וְאִיתְעַבִּיד זַבִּין לְבָדִין לְמֵיינוּקָא וַהֲוָּה עַיּיָל קִרְיָיה וְנַפְקָא קִירְיָה. עַד דְּעָל לְהַהוּא קַרְתָּא וְהַוְיָין כָּל נְשָׁיָיא זְבָנָן וְאִימֵּהּ דִמְנַחֵם לָא זְבָנָה. שָׁמַע קָלָן דִּנְשָׁיָיא אָמְרִין אִימֵּיהּ דִּמְנַחֵם אִימֵּיהּ דִּמְנַחֵם אַיְתִיי זוֹבְנִין לִבְרָךְ. אָמְרָא בְּעָיָיא אֲנָא מֵיחְנְקוּנֵיהּ סַנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דִּבְיוֹמָא דְאִיתְיַלִּיד אִיחְרוּב בֵּית מוּקְדְּשָׁא. אָמַר לָהּ רְחִיצֵיא אֲנָן דִּבְרַגְלֵיהּ חֲרֵיב וּבְרַגְלֵיהּ מִתְבְּנֵיי. אָמְרָה לֵיהּ לֵית לִי פְרִיטִין. אָמַר לָהּ וּמַה אִיכְפַּת לֵיךְ אַיְתִיי זוֹבְנִין לֵיהּ אִין לֵית קוֹמֵךְ יוֹמָא דֵין בָּתַר יוֹמֵי אֲנָא אָתִי וְנָסִיב. בָּתַר יוֹמִין עָאַל לְהַהוּא קַרְתָּא אָמַר לָהּ מַהוּ מֵיינוּקָא עֲבֵיד. אָמְרָה לֵיהּ מִן שַׁעְתָּא דַחֲמִיתָנִי אָתוּן רוּחִין וְעַלְעוֹלֵיהּ וְחַטְּפִינֵיהּ מִן יָדַיי. אָמַר רִבִּי בּוּן מַה לָנוּ לִלְמוֹד מִן הָעַרְבִי הַזֶּה וְלֹא מִקְרָא מָלֵא הוּא וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ וְיָצָא חוֹטֵר מִגֶּזַע יִשָׁי.

Rebbi Joshua ben Levi said, his name is Ẓemaḥ. Rebbi Yudan, the son of Rebbi Aivu, said his name is Menaḥem. Ḥanina the son of Rebbi Abbahu said: they have no disagreement since the numerical value of one is the numerical value of the other: Ẓemaḥ is equal to Menaḥem. Since Rebbi Yudan the son of Rebbi Aivu said, it happened to a Jew who was plowing in the valley of Arbel that his ox was bellowing. An Arab passed by and heard the bellowing of the ox. He said to him: Jew, Jew, unharness your ox, unharness your plow because the Temple was destroyed. The ox bellowed a second time. He said: Jew, Jew, harness your ox, fix your plow because King Messiah has been born. He said to him: What is his name? Menaḥem. He said to him: What is his father’s name? Ḥizqiah. He said to him: Where is he? He said to him: At the king’s palace in Bethlehem in Judea. He went and sold his ox and plow and made himself a vendor of baby linens. He went to towns and left towns until he came to that town. All the women bought from him but the mother of Menaḥem did not buy. He heard the women say: Menaḥem’s mother, Menaḥem’s mother, come and buy for your son! She said: I would rather strangle him like a hater of Israel because he was born on the day the Temple was destroyed. He said to her: I like him, because for him it was destroyed and for him it will be rebuilt. She said to him, I have no money. He said to her, that does not bother me, come and buy for him! If you have nothing with you today, I shall return another day and I will take it then. After some time he went up to that town and said to her: How is your baby doing? She said to him: After you had seen me there came storms and raised him and tore him from my hands. Rebbi Abun said: We do not need to learn from that Arab, is it not a full verse ( Is. 10:35): “The Lebanon will fall through a noble one”? And the next verse is (11:1) “A sprout will come from the stem of Jesse.”

אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה בְּרָכָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כְּנֶגֶד יי לַמַּבּוּל יָשַׁב שֶׁהוּא כוֹלֶה אֶת הַפּוּרְעָנוּת מִלְּבוֹא לָעוֹלָם.

Rebbi Tanḥuma said: Why did they institute “He Who listens to prayer” as the fifteenth benediction? Corresponding to ( Ps. 29:10) “The Eternal throned over the Deluge”, that He avert the catastrophy, that it should not come over the world.

עֲבוֹדָה לְהוֹדָיָיה זוֹבֵח תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֶשַׁע אֱלֹהִים. וְחוֹתֵם בְּשָׁלוֹם שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת חוֹתְמֵיהֶן שָׁלוֹם. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָא אֵין לְךָ כֵּלִי שֶׁמַּחְזִיק בְּרָכָה יוֹתֵר מִן הַשָּׁלוֹם וּמַה טַעַם יי עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יי יְברֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

Temple service (precedes) Thanksgiving: ( Ps. 50:23) “He who brings a sacrifice of thanksgiving honors Me and shows a path; I shall make him see God’s help.” One finishes with Peace, since all benedictions end with peace. Rebbi Simeon bar Ḥalaphta said: There is no vessel that contains more blessing than peace. What is the reason? ( Ps. 29:11) “The Eternal gives strength to His people, the Eternal blesses His people with peace.”

קָרָא וְטָעָה יַחְזוֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה. טָעָה בֵין כְּתִיבַת הָרִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָיה חוֹזֵר לִכְתִיבָת הָרִאשׁוֹנָה. טָעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכַן טָעָה יַחְזוֹר כְּבַתְּחִילָּה לְמָקוֹם הַבָּרוּר לוֹ. דֵּלֹמָא רִבִּי חִיַיא רִבִּי יַסָּא רִבִּי אַמִּי סַלְקוּן מֵיעֲבַד גִּנּוּנִיָּה דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. שָׁמְעֻין קָלֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אִי מְחַדֵּית מִילָּה. אָמְרִין מַן נָחֵית שְׁמַע לָהּ מִינֵיהּ. אָמְרִין וְיֵיחוּת רִבִּי אֶלְעָזָר דְּהוּא זָרִיז סַגִּין. נָחֵית וְסַלִּיק אָמַר לוֹן כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן קָרָא וּמָצָא עַצְמוֹ בִּלְמַעַן חֲזָקָה כִּוֵּין.

“If he recited and made a mistake then he should return to the place of the mistake.” If he made a mistake between the first and second mention of “writing” he must return to the first “writing”. If he made a mistake and does not know where he made the mistake, he returns to the start, to any place that he is sure about. An explanation: Rebbi Ḥiyya, Rebbi Yasa, Rebbi Ammi were preparing the wedding canopy for Rebbi Eleazar. They heard the voice of Rebbi Joḥanan when he explained something new. They said: Who is going down to hear that from him? They said, let Rebbi Eleazar go down since he is very careful. He descended, ascended, and said to them: So says Rebbi Joḥanan, if he recited and found himself at למען one can be sure that he had the right intention.

רִבִּי לִיָא רִבִּי יָסָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא רוּבָּא נִתְפַּלֵּל וּמָצָא עַצְמוֹ בְשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה חֲזָקָה כִּוֵּין. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר נִתְפַּלֵּל וְלֹא כִוֵּין לִבּוֹ אִם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חוֹזֵר וּמְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ יִתְפַּלֵּל וְאִם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל. אָמַר רִבִּי חִיָיא רוּבָּא אֲנָא מִן יוֹמָיי לֹא כַיוְנִית אֶלָּא חַד זְמָן בָּעִי מְכַוְּונָה וְהִרְהָרִית בְּלִבִּי וְאָמְרִית מַאן עֲלֵיל קוֹמֵי מַלְכָּא קְדָמִי אַרְקַבֶּסָּה אִי רֵישׁ גָּלוּתָא. שְׁמוּאֵל אָמַר אֲנָא מָנִית אֶפְרוֹחַיָּא. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא אָמַר אֲנָא מָנִית דֵּימוֹסִיָּא. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה אֲנָא מְחַזֵּק טִיבוּ לְרֹאשִׁי דְּכַד הֲוָה מָטֵי מוֹדִים הוּא כָרַע מִגַּרְמֵיהּ.

Rebbi Lia, Rebbi Yasa in the name of the great Rebbi Aḥa: If he prayed and he found himself in “He Who hears prayer”, he may assume that he prayed with intent. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Eleazar: If he prayed without intent and he knows that the second time he will pray with intent, he may pray a second time; otherwise he should not pray. The great Rebbi Ḥiyya said: I never managed to pray with intent, but one time I made an effort to concentrate and I started to think and said to myself, who enters first before the king, the ἀργαπέτης or the Resh Galuta? Samuel said: I counted chicks. Rebbi Abun bar Ḥiyya said: I counted stone rows. Rebbi Mattaniah said: I an thankful to my head that when I come to modim it bends down by itself.