ברכות א׳Berakhot 1

Mishnah

משנה: מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בָּעֲרָבִין. מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְרוּמָתָן עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. מַעֲשֵׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה אָמְרוּ לוֹ לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע. אָמַר לָהֶן אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר חַיָיבִין אַתֶּם לִקְרוֹת. וְלֹא זוּ בִלְבַד אֶלָּא כָל שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵיבָרִים [וַאֲכִילַת פְּסָחִים] מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. כָּל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עֲמוּד הַשַּׁחַר. אִם כֵּן לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה.

MISHNAH: When does one start to read the Shema in the evening? From the time that the priests enter to eat their Terumah, until the end of the first night watch are the words of Rebbi Eliezer. But the Sages say until midnight. Rabban Gamliel says until the first sign of dawn. It happened that his (Rabban Gamliel’s) sons returned from a wedding feast and told him: We did not recite the Shema‘. He said to them: If dawn has not yet come then you are obligated to recite. Not only that, but everywhere the Sages said “until midnight”, the obligation is to the start of dawn. The obligation of burning fats and limbs on the altar [and eating of the Passover sacrifice] is until the start of dawn. All sacrifices that can be eaten during one full day only could be eaten until the first dawn. In that case, why did the Sages say, only until midnight? In order to remove people from sin.

Halakhah

הלכה: מֶאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בָּעֲרָבִין. אֲנָן תַּנִּינָן מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְּרוּמָתָן. תַּנִּי רִבִּי חִיָּיא מִשָּׁעָה שֶּׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֶאֱכוֹל פִּיתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת. וְתַנִּי עֲלָהּ קְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין. אִיתָא חָמֵי מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְּרוּמָתָן יְמָמָא הוּא וְעִם כּוֹכְבַיָּא הוּא. מִשָּׁעָה שֶּׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֶאֱכוֹל פִּתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת שָׁעָה וְתַרְתֵּי לֵיְלִיָּא הוּא. וְאַתְּ אָמַר קְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין כּוּפְרָנַיָּא דְקִיקַיָּיא דְּאוֹרְחֵיהוֹן מִסְתַּלְּקָא עַד דְּהוּא יְמָמָא דְצָדִי לוֹן מִיקַּמֵּי חַיּוּתָא.

HALAKHAH: When does one start to read the Shema in the evening?. We have stated: “From the time that the priests enter to eat their Terumah”. Rebbi Ḥiyya stated: “From the time that people enter their houses Friday evening to eat their meal.” We have stated: “Their opinions are almost identical.” Come and see: “From the time that the priests enter to eat their Terumah” is still daylight and the stars start to appear, “from the time that people enter their houses Friday evening to eat their meal” is one or two hours into the night. You want to say that the two opinions are almost identical? Rebbi Yose said: Explain it by people in hamlets who usually leave the roads when there still is some daylight because they are afraid of wild beasts.

תַּנִּי הַקּוֹרֵא קוֹדֶם לָכֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. אִם כֵּן לָמָּה קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁבִיל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא כְדֵי לַעֲמוֹד בִּתְפִילָּה מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה.

It was stated: “He who recites (the Shema‘) before that time did not fulfill his duty.” If that is so, why does one recite (the Shema‘) in the synagogue? Rebbi Yose said: one does not recite it to fulfill one’s duty but only to stand in prayer after the study of Torah.

רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב יִרְמְיָה סָפֵק בֵּירַךְ עַל מְזוֹנוֹ סָפֵק לֹא בֵּירַךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ דִּכְתִיב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ. סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל אַל יִתְפַּלֵּל וּדְלֹא כְרִבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וּלְוַאִי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת. סָפֵק קָרָא סָפֵק לֹא קָרָא נִישְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא הַקּוֹרֵא קוֹדֶם לָכֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְקוֹדֶם לָכֵן לָאו סָפֵק הוּא וְאַתְּ אָמַר צָרִיךְ לִקְרוֹת. הֲדָא אָמְרָה סָפֵק קָרָא סָפֵק לֹא קָרָא צָּרִיךְ לִקְרוֹת.

Rebbi Zeïra in the name of Rav Jeremiah: One who is in doubt whether he said Grace after his meal or not, must say Grace, since it is written ( Deut. 8:10): “You will eat and be satiated, then you must praise the Eternal, your God”. One who who is in doubt whether he prayed or not, may not pray, against the opinion of Rebbi Yoḥanan who said: If only one would pray the whole day long, why? Because prayer is never in vain! About one who is in doubt whether he recited (the Shema‘) or not we may hear from this: He who recites (the Shema‘) before that time did not fulfill his duty. And before that time is it not doubtful? This means that one who is in doubt whether he recited (the Shema) or not must recite again.

סִימָן לְדָבָר מִשֶּׁיֵּצְאוּ הַכּוֹכָבִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאַיָּה לְדָבָר זֵכֶר לְדָבָר וַאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְחֶצְיָים מַחֲזִיקִים בָּרְמָחִים מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. וּכְתִיב וְהָיָה לָנוּ הַלַּיְלָה לְמִשְׁמָר וְהַיּוֹם לִמְלָאכָה.

A sign for it (nightfall) is after stars have become visible. And though there is no proof, at least there is a hint in ( Neh. 4:15): “We were working; half of them were holding spears, from the beginning of dawn to the visibility of stars.” And it is written ( v. 16): “The night was for us for watch duty and daytime for work.”

כַּמָּה כוֹכָבִים יֵצְאוּ וִיהֵא לַיְלָה. רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר פַּפָּא כּוֹכָב אֶחָד וַדַּאי יוֹם. שְׁנַיִם סָפֵק לַיְלָה. שְׁלֹשָׁה וַדַּאי לַיְלָה. שְׁנַיִם סָפֵק וְהָכְתִיב עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. אֶלָּא מִיעוּט כּוֹכָבִים שְׁנַיִם. קַדְמִיָּא לָא מִתְחַשֵּׁב.

How many stars have to appear that it should be night? Rebbi Phineas in the name of Rebbi Abba bar Pappus: one star (visible) is certainly daylight. Two are doubtful as night. Three is certainly night. Are two doubtful? Is it not written ( Neh. 4:15): “To the visibility of stars?” The minimum of “stars” are two! The first one does not count.

בְּעֶרֶב שַׁבָּת רָאָה כוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה מְלָאכָה פָּטוּר. שְׁנַיִם מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. שְׁלֹשָׁה מֵבִיא חַטָּאת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת רָאָה כוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה מְלָאכָה מֵבִיא חַטָּאת. שְׁנַיִם מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. שְׁלֹשָׁה פָּטוּר.

Friday night, if someone saw one star and did work (forbidden on the Sabbath), he is free from punishment. Two, he brings a trespass offering for a sin in doubt. Three, he brings a sin offering. Saturday night, if someone saw one star and did (forbidden) work, he brings a sin offering. Two, he brings a trespass offering for a sin in doubt. Three, he is free from punishment.

רִבִּי יוֹסֶי בַּר בּוּן בָּעֵי אִין תֵּימַר שְׁנַיִם סָפֵק. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְהִתְרוּ בוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהִתְרוּ בוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה. מַה נַפְשֵׁךְ אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן וִיהֵא חַיָיב עַל הָאַחֲרוֹנים. אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה וִיהֵא חַיָיב עַל הָרִאשׁוֹנִים. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. בְּשַׁחֲרִית וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. מַה נַפְשֵׁךְ אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן וְיִצְטָרֵף שֶׁל שַׁחֲרִית עִם שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וִיהֵא חַיָיב עַל הָאַחֲרוֹנִים. אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה וְיִצְטָרֵף שֶׁל שַׁחֲרִית עִם שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת וִיהֵא חַיָיב עַל הָרִאשׁוֹנִים.

Rebbi Yose bar Abun investigated: If you say that two (stars) present a doubt, if someone saw two stars on Friday night, was warned, and did forbidden work, he also saw two stars on Saturday night, was warned, and did forbidden work, then it is logical to assert that if the first period was daytime the last period was also daytime and he would be guilty for the later work; if the last period was nighttime then the first period was also nighttime and he would be guilty for the first work. If someone saw two stars on Friday night and harvested about (the volume of) half a fig, in the morning he harvested about half a fig, and he saw two stars on Saturday night and harvested about half a fig, then it is logical to assert that if the first period was daytime the last period was also daytime and one would combine daytime with Saturday night and he would be guilty for his last work; if the last period was nighttime then the first period was also nighttime and one would combine daytime with Friday night and he would be guilty for his first work.

הֲדָא דְתֵימַר בְּאִילֵּין דְּלֵית אוֹרְחַתְהוֹן מִתְחַמְיָא בִימָמָא. בְּרַם בְּאִילֵּין דְּאוֹרְחָהוֹן מִתְחַמְיָא בִימָמָא לָא מְשַׁעֲרִין בְּהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן וּבִלְחוּד דְּיִתְחַמּוּן תְּלָתָא כוֹכָבִין בַּר מִן הַדָּא כוֹכָבָתָא.

That means (we judge) by those stars that are not usually seen during the day. But by those stars that are usually seen during the day we do not estimate. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said: There must be three stars not counting Venus.

רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמָנָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בֶן פָּזִי כּוֹכָב אֶחָד וַדַּאי יוֹם. שְׁנַיִם לַיְלָה. וְלֵית לֵיהּ סָפֵק. אִית לֵיהּ סָפֵק בֵּין כּוֹכָב לְכוֹכָב.

Rebbi Jacob the Southerner in the name of R. Yehudah ben Pazi: One star (visible) certainly daytime. Two are night. Does he not allow for a period of doubt? He has a doubt between star and star.

תַּנִּי כָּל זְמָן שֶׁפְּנֵי מִזְרַח מַאֲדִימוֹת זֶהוּ יוֹם. הִכְסִיפוּ זֶהוּ בֵין הַשְּׁמָשוֹת. הִשְׁחִירוּ נַעֲשֶׂה הָעֶלְיוֹן שָׁוֶה לַתַּחְתּוֹן זֶהוּ לַיְלָה.

It was stated: All the time that the Eastern sky is red it is certainly daylight. If it became silver colored then it is dusk. If it became black, equally from zenith to horizon, then it is night.

רִבִּי אוֹמֵר הַלְּבָנָה בִתְקוּפָתָהּ הִתְחִיל גַּלְגַּל חַמָּה לְשַׁקֵּעַ וּתְחִילַּת גַּלְגַּל לְבָנָה לַעֲלוֹת זֶהוּ בֵין הַשְּׁמָשׁוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא סוֹף גַּלְגַּל חַמָּה לְשַׁקֵּעַ וּתְחִילַּת גַּלְגַּל לְבָנָה לַעֲלוֹת. וְתַנִּי שְׁמוּאֵל כֵּן אֵין הַלְּבָנָה זוֹרַחַת בְּשָׁעָה שֶׁהָחַמָּה שׁוֹקַעַת וְלֹא שׁוֹקַעַת בְּשָׁעָה שֶׁהָחַמָּה זוֹרַחַת.

Rebbi says: (When) the moon is at its turning point, and the sphere of the sun has started to disappear and the sphere of the moon to rise, that is dusk. Rebbi Ḥanina said: When the solar sphere finishes disappearing and the lunar sphere starts to rise. Samuel has a tannaitic statement: The moon does not shine at the moment of the disappearance of the sun nor does it go down at the moment that the sun shines.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִיָיא בַּר יְהוּדָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא הִתְחִיל גַּלְגַּל חַמָּה לְשַׁקֵּעַ אָדָם עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַר הַכַּרְמֶל וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל בְּיַם הַגָּדוֹל וְעוֹלֶה וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָתוֹ חֲזָקָה בְיוֹם טָבַל. הֲדָא דְתֵימַר בְּהַהוּא דְּאָזִיל לֵיהּ בְּקָפּוֹנְדָרָא. בְּרַם הַהוּא דְּאָזַל לֵיהּ בְּאִיסְרָטָא לָא בְדָה.

Rebbi Samuel bar Ḥiyya bar Yehudah in the name of Rebbi Ḥanina: When the solar disk starts to sink and a man is standing on top of Mount Carmel, he descends and immerses himself in the ocean, ascends and eats his Terumah, one may assume that he immersed himself during daytime. Than is, if he used a shortcut but when he went on the road this does not apply.

אֵיזֶהוּא בֵין הַשְּׁמָשוֹת. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא לְטִיפָּה שֶׁל דָּם שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל גַּבֵּי חֻדָּהּ שֶׁל סַיָיף נֶחְלְקָה הַטִּיפָּה לְכַאן וּלְכַאן זֶהוּ בֵין הַשְּׁמָשׁוֹת. אֵי זֶהוּ בֵין הַשְּׁמָשוֹת. מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה כְדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ אָדָם חֲצִי מִיל דִּבְרֵי רִבִּי נְחֶמְיָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּהֶרֶף עַיִן וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמוֹד עָלָיו חֲכָמִים.

What is dusk? Rebbi Tanḥuma said (it is comparable) to a drop of blood on the tip of a sword. The drop splits here and there, that is dusk. What is dusk? From after sundown the time a man needs to walk half a mil, the words of Rebbi Neḥemiah. Rebbi Yose said: dusk is a moment and the sages could not determine it.

רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי אַחָא הֲווּ יָתְבִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי אָחָא לָא מִסְתַּבְּרָא סוֹף חֲצִי מִיל דְּרִבִּי נְחֶמְיָה כְּהֶרֶף עַיִן דְּרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ אוּף אֲנָא סָבַר כֵּן. רִבִּי חִזְקִיָּה לָא אָמַר כֵּן אֶלָּא כָּל הֶרֶף עַיִן וְהֶרֶף עַיִן שֶׁבַּחֲצִי מִיל דְּרִבִּי נְחֶמְיָה סָפֵק הוּא. אָמַר רִבִּי מָנָא קַשְׁיָיתֵיהּ קוֹמֵי דְּרִבִּי חִזְקִיָּה כַּד תַּנִּינָן תַּמָּן רָאָה אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשוֹת. אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשוֹת וְאַחַת לְמָחָר אִם יוֹדֵעַ שֶׁמִּקְּצָת הָרְאִיָיה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר וַדַּאי לְטוּמְאָה וּלְקָרְבַּן וְאִם סָפֵק שֶׁמִּקְצַת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר וַדַּאי לְטוּמְאָה וְסָפֵק לְקָרְבַּן. רִבִּי חִיָיא בַּר יוֹסֵף בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן מַאן תַּנָּא רְאִיָּיה נֶחְלֶקֶת לִשְׁנַיִם רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לָהּ קְשָׁתָה עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר כָּל הֶרֶף עַיִן וְהֶרֶף עַיִן שֶׁבַּחֲצִי מִיל דְּרִבִּי נְחֶמְיָה סָפֵק הוּא. לָמָּה אָמַר לֵיהּ קְשִׁתֵיהּ לִכְשֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר זֶהוּ בֵין הַשְּׁמָשוֹת.

Rebbi Yose and Rebbi Aḥa were sitting together. Rebbi Yose said to Rebbi Aḥa: Is it not reasonable that the end of the half a mil of Rebbi Neḥemiah is the moment (of Rebbi Yose)? He answered: I also am of that opinion. Rebbi Ḥizqiah does not say so but every single moment in the half a mil of Rebbi Neḥemiah is in doubt. Rebbi Mana said: I pointed out the difficulty before Rebbi Ḥizqiah from what we have taught ( Zabim I,6): “He saw one emission during daytime and one at dusk or one at dusk and the next one the next day; if he knows that the emission at dusk was partially during daytime and partially during nighttime, he certainly is impure and needs a sacrifice but if it is questionable whether the emission occurred partially during daytime and partially during nighttime he certainly is impure but it is questionable whether he owes a sacrifice.” Rebbi Ḥiyya bar Josef asked before Rebbi Yoḥanan: Who is the Tanna who will split an emission into two? Rebbi Yose! I said to him: Here is your problem since you say that every single moment in the half a mil of Rebbi Neḥemiah is in doubt. What is his question good for? For the time when Elijah will come and say: that is dusk.

מַאן פַּלִּיג. רִבִּי חֲנִינָא חֲבֵרֵהוֹן דְּרַבָּנָן בָּעֵי כְּמָה דְאַתְּ אָמַר בְּעַרְבִית נִרְאוּ שְׁלֹשָׁה כוֹכָבִים אַף עַל פִּי שֶׁהַחַמָּה נְתוּנָה בְאֶמְצַע הָרָקִיעַ לַיְלָה הוּא. וָמַר אַף בְּשַׁחֲרִית כֵּן. אָמַר רִבִּי אַבָּא כְּתִיב הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צוֹעֲרָה. וּכְתִיב וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר. מַקִּישׁ יְצִיאָתוֹ לְבִיאָתוֹ. מַה בִּיאָתוֹ מִשֶּׁיִתְכַסֶּה מִן הַבְּרִיּוֹת. אַף יְצִיאָתוֹ לִכְשֶׁיִתְוַדָּע לַבְּרִיּוֹת. אָמַר רִבִּי בָּא כְּתִיב הַבּוֹקֶר אוֹר. הַתּוֹרָה קְרָאָהּ לְאוֹר בּוֹקֶר. תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּבֹּקֶר בַּבּוֹקֶר כְּדֵי לִיתֵּן תְּחוּם לְבוֹקְרוֹ שֶׁל בּוֹקֶר.

Who disagrees? Rebbi Ḥanina the Colleague of the Rabbis asked: Just as you say in the evening that it is night if three stars are visible even though the sun is in the middle of the sky it is night, so you must say the same thing in the morning. Rebbi Abba said: It is written ( Gen. 19:23): “The sun went out over the earth and Lot came to Zoar.” And it is written ( Lev. 22:7): “The sun will come and he shall be pure.” He brackets going out and coming. Since coming means that it is hidden from the creatures so also its coming out when it will be ascertained by the creatures. Rebbi Abba said, it is written ( Gen. 44:3): “In the morning it was light.” The Torah called the light morning. Rebbi Ismael stated: ( Ex. 12:10) “In the morning, in the morning,” to give a domain to the very early morning.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אִם אוֹמֵר לִיתֵּן עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ לְלָיְלָה בֵּין בְּעַרְבִית בֵּין בְּשַׁחֲרִית נִמְצֵאת אוֹמֵר שֶׁאֵין הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין. וְתַנִּי בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת נִיסָן וּבְאֶחָד בִּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין. אָמַר רִבִּי הוּנָא נַלְפִינָהּ מִדֶּרֶךְ הָאָרֶץ שֲׁרֵי מַלְכָּא נְפַק אַף עַל גַּב דְּלָא נְפַק אָמְרִין דְּנָפַק. שֲׁרֵי עָלֵיל לָא אָמְרִין דְּעָל עַד שַׁעֲתָא דְיֵיעוּל.

Rebbi Yose bar Abun said: If you say to give the thickness of the sky to the night both in the evening and in the morning then you must say that day and night are not of equal length; but we have stated: On the days of the vernal and autumnal equinoxes, day and night have equal length. Rebbi Huna said: We may learn from the ways of the world since if the king leaves [his palace] one already states that he left before he left but when he returns one does not say that he did return until he actually entered [the palace].

זֶהוּ שֶׁעוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת אֶת רַגְלָיו. תְּרֵין אֲמוֹרַיִּן רִבִּי לֵוִי וְרִבִּי סִימוֹן חַד אָמַר כְּמַלְאָכִים וְחַד אָמַר כְּכֹהֲנִים. מַאן דְּאָמַר כְּכֹהֲנִים לֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי. שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים עֵקֶב בְּצַד גּוּדָל וְגּוּדָל אֵצֶל עֵקֶב. וּמַאן דְּאָמַר כְּמַלְאָכִים וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה. רִבִּי חֲנִינָא בַר אַנְדְּרֵיי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹטָר הַמַּלְאָכִים אֵין לָהֵן קְפִיצִין וּמַה טַעֲמָא קִרְבֵת עַל חַד מִן קָמַיָיא קַיָימַּיָּא.

He who prepares to pray must equalize his feet. Two Amoraim, Rebbi Levi and Rebbi Simon; one of them says like angels and one of them says like priests. He who says like priests, ( Ex. 20:23): “You shall not ascend my alter by stairs;” that means that they were walking with their heel next to the great toe and great toe next to the heel. He who says like angels ( Ez. 1:7)” “Their feet were a straight foot.” Rebbi Ḥanina bar Andrei in the name of R. Samuel ben Soṭar: angels have no moving joints. What is the reason? ( Dan. 7:16) “I approached one of those standing,” the fixed ones.

אָמַר רִבִּי הוּנָא זֶה שֶׁרוֹאֶה אֶת הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לוֹמַר בָּרְכוּ אֶת יי מַלְאָכָיו. בִּשְׁנִיָּיה בָּרְכוּ אֶת יי כָּל צְבָאָיו. בִּשְׁלִישִׁית בָּרְכוּ אֶת יי כָּל מַעֲשָׂיו. בְּמוּסַף בִּבְרָכָה הָרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לוֹמַר שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יי כָּל עַבְדֵי יי הָעוֹמְדִים בְּבֵית יי בַּלֵּילוֹת. בִּשְׁנִיָּיה שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ. בִּשְׁלִישִׁית יְבָרֶכְךָ יי מִצִּיּוֹן. אִם הָיוּ אַרְבַּע חוֹזֵר תְּלִיתִיאָתָא בְקַדְמִיתָא וּרְבִיְעָתָא בִתְנִיְוואָתָא.

Rebbi Huna said: He who sees the priests in the synagogue, at the first blessing he must say ( Ps. 103:20) “praise the Lord, His messengers.” At the second blessing ( v. 21) “praise the Lord all His hosts.” At the third blessing ( v. 22) “praise the Lord all His creatures.” At Musaf at the first blessing he must say ( Ps. 134:1) “A song of ascent. Praise the Lord all servants of the Lord, who are standing in the Lord’s House in the nights.” At the second blessing ( v. 2) “lift your hands in holiness.” At the third blessing ( v. 3) “May the Lord bless you from Zion.” When there are four blessings then for the third he repeats the first, for the fourth the second.

אָמַר רִבִּי [חִנְּנָא] מֵאַיֶילֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִילִין. מִשֶּׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אַרְבָּעַת מִיל. וּמְנַיִין מִשֶּׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אַרְבָּעַת מִיל דִּכְתִיב וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וגו׳. וּכְתִיב הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צוֹעֲרָה. וּמִן סְדוֹם לְצוֹעַר אַרבָּעַת מִיל. יוֹתֵר הֲווּן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא הַמַלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּד לִפְנֵיהֶן הַדֶּרֶךְ. וּמְנַיִין מֵאַיֶילֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח אַרְבָּעַת מִיל. כְּמוֹ וּכְמוֹ מִילָּה מְדַמְּיָא לַחֲבֵירָתָהּ.

Rebbi Ḥinnena said: From the appearance of the “morning hind” until the first rays of light in the East a man can walk four mil. From the first rays of light in the East until sunrise four mil. From where do we know that from the first rays of light in the East until sunrise there are four mil? Since it is written ( Gen. 19:15) “about when the morning came etc.” And it is written ( v. 23) “the sun rose over the land and Lot arrived at Zoär.” From Sodom to Zoär there are four mil. It is farther than that. Rebbi Zeïra said: the angel was flattening the road before them. And from where do we know that from the appearance of “the morning hind” until the first rays of light at the East there are four mil? “About when”, “when”, compares one thing to another.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן הֲדָא אַיַילְתָּא דְשַׁחֲרָא מַאן דְּאָמַר כּוֹכָבְתָא הִיא טָעְיָא זִימְנִין דְּהִיא מְקַדְּמָא וְזִימְנִין דְּהִיא מְאַחֲרָה. מַאי כְּדוֹן כְּמִין תְּרֵין דֻּקוֹרְנִין דִּנְהוֹר דְסַלְּקִין מִן מַדִּינְחָא וּמְנָהֲרִין. דֵּלֹמָא רִבִּי חִיָיא רַבָּא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הַוּוּ מְהַלְּכִין בַּהֲדָא בִקְעַת אַרְבֶּל בִּקְרִיצְתָּה וְרָאוּ אַיֶילֶת הַשַׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רִבִּי חִיָיא רַבָּה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בִּירְבִּי כַּךְ הִיא גְאוּלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּתְּחִילָּה קִימְאָה קִימְאָה כָּל מָה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא רָבָה וְהוֹלֶכֶת. מַאי טַעְמָא כִּי אֵשֵׁב בַּחוֹשֶׁךְ יי אוֹר לִי. כָּךְ בַּתְּחִילָּה וּמָרְדְּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר כַּךְ וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס. וְאַחַר כַּךְ וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר כַּךְ וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת. וְאַחַר כַּךְ לַיְּהוּדִים הָיִתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה.

Rebbi Yose bar Abun said: Anybody who identifies the “morning hind” with the planet Venus is in error; that planet sometimes is too early and sometimes too late. What is it? It is like two double horns of light that arise from the East and give light. Explanation: The great Rebbi Ḥiyya and Rebbi Simeon ben Ḥalaphta were walking in the valley of Arbela before morning and saw “the morning hind” that started radiating. The great Rebbi Ḥiyya said to Rebbi Simeon ben Ḥalaphta, the great man: so will be the deliverance of Israel; it starts out very little and grows and longer as it goes on. What is the reason ( Micha 7:8): “When I shall dwell in darkness, the Lord is my light.” So also at the start ( Esther 2:21): “Mordocai was sitting at the king’s gate.” After that ( 6:11): “Haman took the garment and the horse.” After that ( 6:12): “Mordocai returned to the king’s gate.” After that ( 8:15): “Mordocai left the king’s presence in royal garb.” After that ( 8:16): “The Jews had light and joy.”

וַאֲתְיָא דְרִבִּי [חֲנִינָה] כְּרִבִּי יוּדָה דְּתַנִּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה. אָדָם בֵּינוֹנִי מְהַלֵּךְ אַרְבָּעִים מִיל בַּיּוֹם. עַד שֶׁהַחַמָּה נוֹסֶרֶת בָּרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל נִמְצֵאת אוֹמֵר שֶׁעוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַיּוֹם. וּכְשֵׁם שֶׁעוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה כַּךְ עוֹבְיָהּ שֶׁל אָרֶץ וְעוֹבְיוֹ שֶׁל תְּהוֹם מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה וּמַה טַעַם הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וּכְתִיב וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ. וּכְתִיב בְּחוּקּוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם. חוּג חוּג לִגְזֵירָה שָׁוָה.

The statement of Rebbi Ḥanina is parallel to that of Rebbi Yehudah since it was stated in the name of Rebbi Yehudah: the thickness of the sky is a walk of 50 years. An average person walks 40 mil during a day. Until the sun breaks through in the sky it passes the distance of 50 years; during that time a man can walk four mil. If follows that the thickness of the sky is one tenth [of the path of the sun] in one day. And just as the thickness of the sky is a walk of 50 years so the thickness of the earth and that of the abyss is a walk of 50 years. What is the reason? ( Is. 40:22) “He Who thrones over the circle of the earth,” and it is written ( Job 22:14): “He passes by the circle of the sky.” And it is written ( Prov. 8:27) “When He carved out a circle on the face of the abyss.” “Circle” (חוּג) always has the same meaning.

תַּנִּי עֵץ חַיִּים מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֵּי רִבִּי אִלָּעִאי לֹא סוֹף דָּבָר נוֹפוֹ. אֶלָּא אֲפִילוּ כוֹרְתוֹ. וְכָל פִּילּוּג מֵי בְרֵאשִׁית מִתְפַּלְּגִין מִתַּחְתָּיו וּמַה טַעַם וְהָיָה כְעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵּי מָיִם. תַּנִּי עֵץ חַיִּים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לַגַּן. וְגַן אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְעֵדֶן. וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. תַּמְצִית כּוּר תַּרְקָב שׁוּתָה. תַּמְצִית כּוּשׁ מִצְרַיִם שׁוּתָה. נִמְצֵאת אוֹמֵר מִצְרַיִם מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם. וְכוּשׁ מַהֲלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים וְעוֹד. וְרַבָּנָן אָמְרִין בִּשְׁנֵי אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים כִּימֵי הַשָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. וּכְשֵׁם שֶׁבֵּין הָאָרֶץ לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵש מֵאוֹת שָׁנָה. כַּךְ בֵּין רָקִיעַ לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵש מֵאוֹת שָׁנָה וְעוֹבְיוֹ מַהֲלַךְ חֲמֵש מֵאוֹת שָׁנָה. וּמַה חָמִית מֵימַר עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵש מֵאוֹת שָׁנָה. אָמַר רִבִּי בוּן יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם. יְהִי רַקִיעַ בְּתָוֶוךְ. רַב אָמַר לַחִים הָיוּ שָׁמַיִם בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי קָרְשׁוּ. רַב אָמַר יְהִי רָקִיעַ יְחַזֵּק הָרָקִיעַ. יְקָרֵשׁ הָרָקִיעַ. יְגַלֵּד הָרָקִיעַ. יְמַתַּח הָרָקִיעַ. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֵן פַּזִּי יֵעָשֶה כְמִין מַטְלֵית הָרָקִיעַ. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר וַיְּרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וגו׳.

Is has been stated: The Tree of Life is wide a parcourse of 500 years. Rebbi Yehudah ben Rebbi Ilaï said: not only its crown but even its stem.All the splitting of primeval waters splits under it since ( Ps. 1:3) “He shall be like a tree planted on split waters.” It has been stated: The Tree of Life is one sixtieth of the Garden. ( Gen. 2:10) “And a river originated in Eden to irrigate the Garden.” The remainder of a kur is a triple qab, a sixtieth. The remainder of Africa is Egypt, a sixtieth. We find that it is said that Egypt can be traversed in 40 days. Black Africa can be traversed in slightly more than seven years. But the teachers say [the sky is determined] by the days of the patriarchs ( Deut. 11:21) “like the days of the sky over the earth.” And just as the sky over the earth is at a distance of a way of 500 years so between one sky and the next is a way of 500 years and its thickness is a way of 500 years. Why did you see fit to say the thickness of the sky is a way of 500 years? Rebbi Abun said ( Gen. 1:6): “There shall exist a spread-sky within the water.” The spread-sky shall be in the middle. Rav said: the sky was wet on the first day and jelled on the second day. Rav said: “There shall exist a spread-sky”: the sky shall strengthen, the sky shall jell, the sky shall solidify, the sky shall be spread. Rebbi Yehudah ben Pazi said: The sky (רקיע) shall be made like a piece of cloth, just as it is said ( Ex. 39:3) “They stretched (וירקעו) out the gold sheets.”

תַּנִּי בְּשֶׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כִשְׁתֵּי אֶצְבָּעַיִּים. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָא פְּלִיגָא דְּאָמַר רִבִּי אָחָא בְּשֶׁם רִבִּי חֲנִנָא תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק. תַּרְקִיעַ מְלַמֵּד שֶׁהֵן עֲשׂוּיִּין כְּטָס. יָכוֹל שֶׁאֵינָן בְּרִיאִין תַּלְמוּד לוֹמַר חֲזָקִים. יָכוֹל שֶׁהֵן נִתְרָפִין תַּלְמוּד לוֹמַר כִּרְאִי מוּצָק. בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה נִרְאִין מוּצָקִים.

It has been stated in the name of Rebbi Joshua: the thickness of the sky is two fingers wide. The words of Rebbi Ḥanina disagree, as RebbiAḥa said in the name of Rebbi Ḥanina ( Job 37:18) “Go to spread the skies with Him; they are strong like a cast mirror.” “Go to spread”, that shows that they are made like sheet metal. I could think that they are not sturdy but the verse says “strong”. I could think that they might weaken, the verse says “like a cast mirror;” at every moment they appear recast.

רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּנוֹהֵג שֶׁבְּעוֹלָם אָדָם מוֹתֵחַ אוֹהֶל עַל יְדֵי [שָׁהוּת רָפָה]. בְּרַם הָכָא וַיִּמְתָּחֵם כְּאֹהֶל לָשֶׁבֶת. וּכְתִיב חֲזָקִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בְּנוֹהֵג שֶׁבְּעוֹלָם אָדָם נוֹסֵךְ כֵּלִים עַל יְדֵי שָׁהוּת הוּא מַעֲלֶה חֲלוּדָה בְּרַם הָכָא כִּרְאִי מוּצָק. בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הֵן נִרְאִין כִּשְׁעַת יְצִיקָתָן. רִבִּי עֲזַרְיָה אָמַר עַל הָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וַיְּכוּלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְּכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וַיְּבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם. וְכִי מַה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה. אֶלָּא יוֹם נִכְנַס וְיוֹם יוֹצֵא. שַׁבָּת נִכְנַס שַׁבָּת יוֹצֵא. חוֹדֶשׁ נִכְנַס חוֹדֶשׁ יוֹצֵא. שָנָה נִכְנַס שָנָה יוֹצְאָה. וּכְתִיב אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יי אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

Rebbi Yoḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish. Rebbi Yoḥanan said: Usually when someone stretches the ropes of a tent, in time the ropes will loosen. But here ( Is. 40:22) “He stretched them like a tent to sit in,” and it said ( Job 37:18): “they are strong.” Rebbi Simeon ben Laqish said: “Usually if someone casts a vessel, in time it will rust. But here “like a cast mirror,” all the time they look like newly cast. Rebbi Azariah comments on the remark of Rebbi Simeon ben Laqish ( Gen. 2:1–3) “The sky and the earth and all their hosts were completed. God finished on the Seventh Day … and God blessed the Seventh Day.” What is written after that? ( Gen. 2:4) “These are the generations of the skies.” What has one to do with the other? Only that a day comes and goes, a week comes and goes, a month comes and goes, a year comes and goes. And it is written ( Gen. 2:4) “These are the generations of the skies and the earth when they were created, on the day that the Eternal, God, created earth and heaven.”

רִבִּי אוֹמֵר אַרְבַּע אַשְׁמוּרוֹת בַּיּוֹם וְאַרְבַּע אַשְׁמוּרוֹת בַּלַּיְלָה. הָעוֹנָה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְשָׁעָה. הָעֵת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעוֹנָה. הָרֶגַע אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לָעֵת. כַּמָּה הוּא הָרֶגַע. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֶׁם רִבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר כְּדֵי לְאוֹמְרוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרִין הָרֶגַע כְּהֶרֶף עַיִן. תַּנִּי שְׁמוּאֵל הָרֶגַע אֶחָד מֵחֲמֶשֶׁת רִיבּוֹא וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה לְשָׁעָה. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר שָׁלֹשׁ ראֹשׁ הָאַשְׁמוֹרֶת הַתִּיכוֹנָה.

Rebbi said: There are four watches during daytime and four at nighttime. The period is one twenty-fourth of an hour. The time is one twenty-fourth of a period. The moment is one twenty-fourth of a time. How much is a moment? Rebbi Berekhiah in the name of Rebbi Ḥelbo said: as long as one needs to pronounce it. The Sages say the moment is like the blink of an eyelash. Samuel did formulate: the moment is one in 56,848 of an hour. Rebbi Nathan said three: ( Jud. 7:19) “at the start of the middle watch.”

רִבִּי זְרִיקָן וְרִבִּי אַמִּי בְשֶׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ טַעֲמָא דְּרִבִּי חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וּכְתִיב קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר רִבִּי זְרִיקָן רִבִּי בָא חַד אָמַר טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי וְחָרִינָה אָמַר טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי נָתָן. מַאן דָּמַר טַעֲמָא דְּרִבִּי חֲצוֹת לַיְלָה. וּמַאן דָּמַר טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי נָתָן רֹאשׁ הָאַשְׁמוֹרֶת הַתִּיכוֹנָה. מָן מְקַיֵּים רִבִּי נָתָן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי חֲצוֹת לַיְלָה. פְּעָמִים חֲצוֹת לַיְלָה. וּפְעָמִים קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת. הָא כְאֵי זֶה צַד בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה דָּוִד סוֹעֵד סְעוּדַת מְלָכִים חֲצוֹת לַיְלָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה סוֹעֵד סְעוּדַת עַצְמוֹ קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת. מִכָּל מָקוֹם לָא הֲוָה אֻרְתָּא אַתְיָא וּמַשְׁכַּח לְדָוַד דָּמִיךְ. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִינּוֹר אָעִירָה שָׁחַר. אִיתְעִיר יְקָרִי מִן קוֹמֵי אִיקָרֵיהּ דְּבָרְיִי. אִיקָרִי לָא חָשִׁיב כְּלוּם מִן קֳדָם אִיקָרֵיהּ דְּבָרְיִי. אָעִירָה שָׁחַר. אֲנָא הֲוִינָא מְעוֹרֵר שַׁחְרָה. שַׁחְרָה לָא הֲוָה מְעוֹרֵר לִי. וְהָיָה יִצְירוֹ מְקַטְרְגוֹ וְאוֹמֵר לוֹ דָּוִד דַּרְכָּן שֶׁל מְלָכִים לִהְיוֹת הַשַּׁחַר מְעוֹרְרָן. וְאַתְּ אָמַר אָעִירָה שָׁחַר. דַּרְכָּן שֶׁל מְלָכִים לִהְיוֹת יְשֵׁינִין עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. וְאַתְּ אָמַר חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם. וְהוּא אוֹמֵר עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וּמַה הָיָה דָוִד עוֹשֶׂה. רִבִּי פִינְחָס בְּשֶׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִבִּי מְנַחֵם הָיָה נוֹטֵל נֵבֶל וְכִינּוֹר וְנוֹתְנוֹ מֵרַאֲשׁוֹתָיו וְעוֹמֵד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וּמְנַגֵּן בָּהֶם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵירֵי תוֹרָה. וּמַה הָיוּ חֲבֵירֵי תוֹרָה אוֹמְרִין וּמַה אִם דָוִד הַמֶּלֶךְ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רִבִּי לֵוִי כִּנּוֹר הָיָה תָלוּי כְּנֶגֶד חֲלוֹנוֹתָיו שֶׁל דָוִד וְהָיָה רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בַּלַּיְלָה וּמְנַפְנֶפֶת בּוֹ וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵילָיו. הָדָה הוּא דִכְתִיב וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן. כְּנַגֵּן בַּמְּנַגֵּן אֵין כָּתוּב כַּאן אֶלָּא כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן. הַכִּינּוֹר הָיָה מְנַגֵּן מֵאֵילָיו.

Rebbi Zeriqan and Rebbi Ammi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: The reason of Rebbi is ( Ps. 119:62): “At midnight I get up to thank You for Your just laws.” And it is written ( Ps. 119:148): “My eyes preceded night watches.” Rebbi Ḥizqiah said: Rebbi Zeriqan and Rebbi Abba, one explained the reason of Rebbi, the other the reason of Rebbi Nathan. He who explained the reason of Rebbi: “at midnight”. He who explained the reason of Rebbi Nathan ( Jud. 7:19): “at the start of the middle watch.” How does Rebbi Nathan uphold the basis of Rebbi’s reason, “at midnight”? Sometimes “at midnight,” sometimes “my eyes preceded night watches.” How is that? When David had a state dinner, “at midnight.” When he ate by himself, “my eyes preceded night watches.” In no case did dawn come and found David asleep. That is what David said ( Ps. 57:9): “Wake up, my honor, wake up, o harp and lute, I shall awake dawn.” My honor has to be awake because of the honor of my Creator. My honor counts for nothing before the honor of my Creator. I shall awake dawn, dawn will not awake me. His evil instinct was trying to seduce him and told him: David, usually dawn awakes kings and you say “I shall awake dawn!” Usually kings sleep until three hours into the day and you say “at midnight I get up!” But he answers, “for Your just laws.” What did David do? Rebbi Phineas in the name of Rebbi Eleazar ben Rebbi Menaḥem: He took a harp, put it on his headboard, got up at midnight and started playing on it so that his companions in the study of Torah should hear it. What were his companions in the study of Torah saying? When king David studies Torah, certainly we have to do it also! Rebbi Levi said: a lute was hanging in David’s window and in the night the North wind was blowing and moving it and it was playing by itself. This refers to what is written ( 2Kings 3:15): “It happened when the musical instrument was playing.” It does not say “when he played on the musical instrument” but “when the instrument was playing”; it was playing by itself.

מַה מְקַיֵּים רִבִּי טַעֲמָא דְרִבִּי נָתָן ראֹשׁ הָאַשְׁמוֹרֶת הַתִּיכוֹנָה. אָמַר רִבִּי הוּנָא סוֹפָהּ שֶׁל שְׁנִיָּיה וְרֹאשָׁהּ שֶׁל שְׁלִישִׁית הֵן מְתַוְּוכוֹת אֶת הַלַּיְלָה. אָמַר רִבִּי מָנָא וְיֵאוֹת. מִי כְתִיב תִּיכוֹנוֹת לֹא תִיכוֹנָה. קַדְמִיתָא לָא מִתְחַשְּׁבָא דְּעַד כְּדוֹן בִּרְיָיתָא עֵירִין.

How does Rebbi uphold the basis of Rebbi Nathan’s reason, “at the start of the middle watch”? Rebbi Huna said: the end of the second and the start of the third split the night into two. Rebbi Mana said: Is this true? Does it say “watches”? No, it says “watch”! The first watch does not count since there the creatures are still awake.

פיסקא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד חֲצוֹת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כַּחֲכָמִים. רִבִּי יָסָא מְפַקֵּד לַחֲבֵרָיָיא אִין בָּעִיתוּן מִתְעַסְּקָא בְאוֹרָיְתָא אַתּוּן קַרְיָיה שְׁמַע קוֹדֶם חֲצוֹת וּמִתְעַסְּקִין. מִילְתֵיהּ אָמְרָה שֶׁהֲלָכָה כַּחֲכָמִים מִילְתֵיהּ אָמְרָה שֶׁאָמַר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. תַּנִּי הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁחַר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. בָּעֶרֶב לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. מַּה בֵין הַקּוֹרֵא בְשַׁחֲרִית. וּמַה בֵין הַקּוֹרֵא בְעַרְבִית. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב יוֹסֵף מַה טַעַם אָמְרוּ אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שְׁמַע בְּבֵיתוֹ בְעֶרֶב בִּשְׁבִיל לְהַבְרִיחַ אֶת הַמַּזִּיקִין. מִילְתֵיהּ אָמְרָה שֶׁאֵין אוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר כֵּן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי כַּד הֲוָה נָחִית לְעִיבּוּרָה הֲוָה מִקַּבֵּל גַּבֵּי רִבִּי יַעֲקֹב גָּרוֹסָה וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מִטַּמֵּר בֵּינֵי קוֹפָיָיא מִשְׁמַעְנָא הֵיךְ הֲוָה קָרֵי שְׁמַע וְהֲוָה קָרֵי וְחָזַר וְקָרֵי עַד דַהֲוָא שְׁקַע מִינֵיהּ גֵו שֵׁינָתֵיהּ. וּמַאי טַעֲמָא רִבִּי אַחָא וְרִבִּי תַחְלִיפָא חָמוֹי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָּאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדוֹמוּ סֶלָה.

New Section. “But the sages say until midnight.” Rebbi Yasa in the name of Rebbi Yoḥanan: Practice follows the Sages. Rebbi Yasa commanded his colleagues: if you want to study Torah then you should recite the Shema‘ before midnight and then study. His words imply that the practice follows the Sages. His words imply that one may speak after Emet Weyaẓiv. It was stated: He who reads the Shema‘ in the synagogue during the morning service has fulfilled his duty; during the evening service he did not fulfill his duty. What is the difference between him who reads in the morning and him who reads in the evening? Rebbi Huna in the name of Rav Joseph: Why did they say, a man has to read the Shema‘ in his house in the evening? In order to make evil spirits flee. His words imply that one may not speak after Emet Weyaẓiv. The words of Rebbi Samuel ben Naḥmani say the same. When R. Samuel ben Naḥmani descended for the intercalation, he was received by Rebbi Jacob the groats miller. Rebbi Zeïra was hiding among the crates to hear how he read [the Shema‘]; he read it over and over again until he drifted away in sleep. What is the reason? Rebbi Aḥa and his father-in-law Rebbi Taḥlifa in the name of Rebbi Samuel bar Naḥmani ( Ps. 4:5): “Tremble, do not sin, talk in your hearts on your couches and be silent, Selah.”

מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פְּלִיגָא דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי קָרֵי מִזְמוֹרִים בַתְרֵהּ. וְהָא תַנִּי אֵין אוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. פָּתַר לָהּ בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁל שַׁחֲרִית. דָּמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב אַבָּא בַּר יִרְמְיָה שָׁלֹשׁ תְּכֵיפוֹת הֵן. תֵּכֶף לִסְּמִיכָה שְׁחִיטָה. תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה. תֵּכֶף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה. תֵּכֶף לִסְּמִיכָה שְׁחִיטָה וְסָמַךְ וְשָׁחַט. תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יי. תֵּכֶף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ יַעַנְךָ יי בְּיוֹם צָרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵי רִבִּי בּוּן כָּל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף סְמִיכָה לִשְׁחִיטָה אֵין פְּסוּל נוֹגֵעַ בְּאוֹתוֹ קָרְבָּן. וְכָל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בְּאוֹתָהּ סְעוּדָה. וְכָל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף גְאוּלָּה לִתְפִילָּה אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אַנָּא תְכֵפִית גְּאוּלָּה לִתְפִילָּה וְאִיתְצְדֵית בְּאַנְגָּרִיָּא מוֹבִילָה הֲדָס לְפַלָּטִין אָמְרוּ לֵיהּ רִבִּי רְבוּ הִיא. אִית בְּנֵי אִינְשֵׁי הָבִין פְּרִיטִין מַחְכִּים פַּלָּטִין. אָמַר רִבִּי אִמִּי כָּל מִי שְׁאֵינוֹ תּוֹכֵף לִגְאוּלָּה תְפִילָּה לְמַה הוּא דוֹמֶה. לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא וְהִרְתִיק עַל פִּתְחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. יָצָא לֵידַע מַה הוּא מְבַקֵּשׁ וּמְצָאוֹ שֶׁהִפְלִיג עוֹד הוּא הִפְלִיג.

The behavior of Rebbi Joshua ben Levi disagrees since Rebbi Joshua ben Levi read psalms afterwards. But have we not stated: One does not say words after Emet Weyaẓiv? He explains that as relating to Emet Weyaẓiv of the morning prayers, since Rebbi Zeïra said in the name of Rav Abba bar Jeremiah: There are three immediacies: immediately after leaning comes slaughtering, immediately after hand-washing comes benediction, immediately after redemption comes prayer. Immediately after leaning comes slaughtering: “He shall lean … he shall slaughter” ( Lev. 1:4–5). Immediately after hand-washing comes benediction, ( Ps. 134:2) “Lift your hands in holiness and bless the Lord.” Immediately after redemption comes prayer, ( Ps. 19:15) “May the words of my mouth be for goodwill” and it is written after that ( Ps. 20:2) “May the Lord answer you on the day of worry.” Rebbi Yose ben Rebbi Abun said: For anyone who immediately slaughters after leaning, no disqualification will appear regarding his sacrifice. For anyone who immediately pronounces the benediction after washing his hands, Satan will not find anything to accuse about at that meal. For anyone who immediately prays after mentioning redemption, Satan will not find anything to accuse him of the entire day. Rebbi Zeïra said, I am used to immediately pray after mentioning redemption and I was conscripted to forced labor, to bring myrrh to the Palace. They said to him: our teacher, that is an honor. There are people who pay money to see the inside of the Palace. Rebbi Immi said: Anyone who does not immediately pray after mentioning redemption, whom is he to be likened to? To an acquaintance of the king who comes from afar to the king’s door. When the king comes to see what he wants, he finds that the person left. Hence, the king also leaves.

פיסקא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. אַתְיָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּתַנִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן פְּעָמִים שֶּׁאָדָם קוֹרֵא אֶת שְׁמַע אַחַת לִפְנֵי עַמּוּד הַשַּׁחַר וְאַחַת לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר וְנִמְצָא יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁל יוֹם וְשֶׂל לַיְלָה. הָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּעַרְבִית אַף בְּשַׁחֲרִית כֵּן. אוֹ יְהֵא בָהּ כַּיִי דָּמַר רִבִּי זְעִירָא תַּנָּאֵי אַחֲוֹי דְּרַב חִיָיא בַּר אַשִּׁיא וּדְרַב אַבַּא בַּר חָנָה הַקּוֹרֵא עִם אַנְשֵׁי מִשְׁמָר לֹא יָצָא כִּי מַשְׁכִּימִין הָיוּ.

New Section. “Rabban Gamliel says until the first sign of dawn.” The statement of Rabban Gamliel is parallel to that of Rebbi Simeon, as we have stated in the name of Rebbi Simeon: “Sometimes a person reads the Shema‘ [twice], once before dawn and once at dawn, and has fulfilled his obligation for day and night.” Hence Rabban Gamliel is like Rebbi Simeon for evening prayers, is he also like him in the morning? His position might be that expressed by Rebbi Zeïra the Tanna, the brother of Rav Ḥiyya bar Ashi, and of Rav Abba bar Ḥana: He who reads with the men of the Mishmar did not fulfill his duty because they were too early.

וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְעָבַד עוּבְדָא כְוָותֵיהּ. וְהָא רִבִּי מֵאִיר פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָא כְוָותֵיהּ. וְהָא רִבִּי עַקִיבָא פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָא כְוָותֵיהּ.

Rabban Gamliel disagrees with the Sages and acts upon his opinion? Did not Rebbi Meïr disagree with the Sages and not act upon his opinion, did not Rebbi Aqiba disagree with the Sages and not act upon his opinion?

וְהֵן אַשְׁכַּחְנָן דְּרִבִּי מֵאִיר פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָּא כְּוָותֵיהּ. דְּתַנִּי סָכִין אַלְווֹנְתִּית לְחוֹלֶה בְּשַׁבָּת. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁטָּרְפוֹ בְיַיִן וּבְשֶׁמֶן מֵעֶרֶב שַׁבָּת. אֲבָל אִם לֹא טָרְפוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אָסוּר. תַּנִּי אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מַתִּיר הָיָה רִבִּי מֵאִיר לִטְרוֹף יַיִן וְשֶׁמֶן וְלָסוֹךְ לְחוֹלֶה בְשַׁבָּת. וּכְבָר חָלָה וּבִקַּשְׁנוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֵן וְלֹא הִנִּיחַ לָנוּ. וְאָמַרְנוּ לוֹ רִבִּי דְּבָרֶיךְ מְבַטֵּל בְּחַיֶּיךָ. וְאָמַר לָן אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מֵיקַל לַאֲחֵרִים מַחְמִיר אֲנִי עַל עַצְמִי דְּהָא פְּלִיגֵי עָלַי חֲבֵרָי.

So we find that Rebbi Meïr disagreed with the Sages and did not act upon his opinion. We have stated: One rubs olentia on a sick person on the Sabbath; but only if it was mixed with oil and wine before Sabbath eve. But if he did not mix it before Sabbath eve it is forbidden. We have stated: Rebbi Simeon ben Eleazar said: Rebbi Meïr did allow to mix wine and oil and to rub it onto a sick persion on Sabbath. When he fell sick, we wanted to prepare the same for him but he did not let us do it. We said to him: Our teacher, are you going to invalidate your words when your life is in danger? He said to us: even though I am lenient for others, I am stringent for myself because my colleagues disagree with me.

וְהֵן אַשְׁכַּחְנָן דְּרִבִּי עֲקִיבָה פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָּא כְּוָותֵיהּ. כַּיִי דְּתַנִּינָן תַּמָּן הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת מִשְּׁנֵי מֵתִים. אֵבֶר מִן הַמֵּת מִשְּׁנֵי מֵתִים. רְבִיעִית דָּם מִשְּׁנֵי מֵתִים. וְרוֹבַע עֲצָמוֹת מִשְּׁנֵי מֵתִים. אֵבֶר מִן הַחַי מִשְׁנֵי אֲנָשִׁים. רִבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטָהֲרִין. תַּנִּי מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ קוּפָּה מְלֵאָה עֲצָמוֹת מִכְּפַר טַּבִּי וְהִנִּיחוּהָ בָּאַוִּיר הַכְּנֶסֶת בְּלוֹד. וְנִכְנַס תּוֹדְרוֹס הָרוֹפֶא וְנִכְנְסוּ כָּל הָרוֹפְאִים עִמּוֹ. אָמַר תּוֹדְרוֹס הָרוֹפֶא אֵין כַּאן שִׁדְרָה מִמֵּת אֶחָד וְלֹא גוּלְגּוֹלֶת מִמֵּת אֶחָד. אָמְרוּ הוֹאִיל וְיֵשׁ כַּאן מְטָהֲרִין וְיֵשׁ כַּאן מְטַמְּאִין. נַעֲמוֹד עַל הַמִּנְיָין. הִתְחִילוּ מֵרִבִּי עֲקִיבָה וְטִיהֵר. אָמְרוּ לוֹ הוֹאִיל וְהָיִיתָ מְטַמֵּא וְטִיהַרְתָּ טָהוֹר.

So we find that Rebbi Aqiba disagreed with the Sages and did not act upon his opinion. As we have stated there ( Mishnah Ahilot 2:6): “Spine and skull from two dead bodies, a limb composed of limbs of two dead bodies, limbs taken from two living persons, Rebbi Aqiba declares them to be impure and the Sages declare them to be pure.” We have stated: “It happened that they brought a chest full of bones from Kefar Tabi to Lod and deposited it in the open air [the courtyard] of the synagogue. Theodoros the physician entered and with him all physicians. Theodoros declared that there was no complete spine from one dead person and no complete skull from one dead person. They said: Since we have here some who declare this pure and others who declare it impure, let us vote upon it. They started with Rebbi Aqiba and he declared it to be pure. They said: Since you had declared it impure, but now you vote for it to be pure, it is pure.”

וְהֵן אַשְׁכַּחְנָן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פַּלִּיג עַל רַבָּנִין וְלָא עָבַד עוּבְדָּא כְּוָותֵיהּ. כַּיִי דְּתַנִּינָן תַּמָּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל הַסְּפִחִין מוּתָּרִין חוּץ מִסְּפִיחֵי כְּרוּב שֶׁאֵין כְּיוֹצֵא בָּהֶן בִּירָקוֹת שָׂדֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל הַסְּפִחִין אֲסוּרִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי עָבַד עוּבְדָא בִשְׁמִיטְתָא חָמָא חַד מְלַקֵּט סְפִיחֵי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ וְלֵית אָסוּר. וְלָאו סְפִיחֵי אִינּוּן. אָמַר לֵיהּ וְלֹא אַתְּ הוּא שֶׁאַתְּ מַתִּיר. אָמַר לֵיהּ וְאֵין חֲבֵירַי חוֹלְקִין עָלָי. וְקָרֵי עַלוֹי וּפוֹרֶץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. וְכֵן הֲוָת לֵיהּ.

So we find that Rebbi Simeon disagreed with the Sages and did not act upon his opinion. As we have stated there ( Mishnah Ševiït 9:1) “Rebbi Simeon says: all aftergrowth is allowed except the aftergrowth of cabbage because nothing similar grows wild. But the Sages say that all aftergrowth is forbidden.” Rebbi Simeon bar Yoḥai acted on this in a Sabbatical year. He saw a man harvesting aftergrowth. He said to him: Is that not forbidden, is that not aftergrowth? The man answered him back: Are you not the one who allows it? He retorted: Do not my colleagues disagree with me? He recited over him ( Eccl. 10:6): “He who breaches a fence may be bitten by a snake”, and this is what happened to that man.

וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל פַּלִּיג עַל רַבָּנִן וְעָבַד עוּבְדָּא כְּוָותֵיהּ. שַׁנְיָיא הָכָא שֶׁהִיא לְשִׁינּוּן. מֵעַתָּה אַף מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר תַּמָּן הָיוּ יְכוֹלִין לְקַיֵּים דִּבְרֵי חֲכָמִים. בְּרַם הָכָא כְּבַר עָבַר חַצּוֹת וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְקַיֵּים דִּבְרֵי חֲכָמִים אָמַר לָוֹן עוֹבְדִין עוּבְדָּא כְּוָּתֵיהּ.

And Rabban Gamliel disagreed with the Sages and did act on his own opinion! There is a difference here since the recitiation of the Shema‘ is for study. But then they could have read also after the start of dawn. Some want to say that in the other cases it was possible to uphold the words of the Sages. But here it was after midnight and they could no longer fulfill the precept of the Sages; so he told his sons to act according to his opinion.

אֲנָן תַּנִּינָן אֲכִילַת פְּסָחִים. אִית דְּלָא תַנֵי אֲכִילַת פְּסָחִים. מַאן תַּנָּא אֲכִילַת פְּסָחִים רַבָּנָן. וּמַאן דְּלָא תַנֵי אֲכִילַת פְּסָחִים רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וּמַאִי טַעֲמָא דְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר נֶאֱמַר כַּאן לַיְלָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן לַיְלָה. מַה לַיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן חֲצוֹת. אַף כַּאן חֲצוֹת. אָמַר רִבִּי חוּנָה וְלֵית כַּן אֲכִילַת פְּסָחִים אֲפִילוּ כְרַבָּנָן דְּתַנִּינָן הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.

We have stated “the eating of the Passover sacrifice”. Some people do not formulate “the eating of the Passover sacrifice”. Who formulates “the eating of the Passover sacrifice”? The Sages. Who does not formulate “the eating of the Passover sacrifice”? Rebbi Eliezer. What is the reason of Rebbi Eliezer? It is written here ( Ex. 12:8) “in the night”, and it is written there ( Ex. 12:29) “in the night”. Just as there it means midnight, so also here it means midnight. Rebbi Ḥuna says: “The eating of the Passover sacrifice” cannot be here even for the Sages since we have stated ( Pesaḥim 10:9) “the Passover sacrifice after midnight makes one’s hands impure.”

כָּל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד קָדְשֵׁי [קָדָשִׁים]. וְאִם כֵּן לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים וכו׳ אִם אַתְּ הוּא אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה עֲמוּד הַשַּׁחַר הוּא סָבוּר שֶׁלֹּא עָלָה עֲמוּד הַשַּׁחַר. נִמְצָא אוֹכֵל וּמִתְחַיֵּיב. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ עַד חֲצוֹת. אֲפִילוּ הוּא אוֹכֵל אַחַר חֲצוֹת אֵינוֹ מִתְחַיֵּיב.

“All sacrifices that can be eaten during one full day only,” these are the holiest of holies. “In that case, why did the Sages say, etc.?” If you would say until the start of dawn, one might think that dawn did not yet start and it would turn out that he eats in sin. When you say to him: “only until midnight,” even if he does eat after midnight he will not incur guilt.

Mishnah

משנה: מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית מִשֶּׁיַכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בֵּין תְּכֵלֶת לְכָרָתָן. (וְגוֹמְרָהּ) עַד הֵנֵץ הַחַמָּה. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ (בְּנֵי) מְלָכִים לַעֲמוֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. הַקּוֹרֵא מִכַּאן וָאֵילַךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה.

MISHNAH: From when on does one read the Shema‘ in the morning? From when one can distinguish between dark blue and white; Rebbi Eliezer says, between dark blue and the color of leeks; (he may read it) until sunrise. Rebbi Yehoshua says, until three hours of the day since it is the rule of (sons of) kings to rise at three hours. He who reads after that did not lose, he is like a man reading in the Torah.

Halakhah

הלכה: [כֵּינִי] מַתְנִיתָא בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ. וּמַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנָן וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ מִן הַסָּמוּךְ לוֹ. וּמַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִיכָּר בֵּין הַצְּבוּעִין.

HALAKHAH: So is the Mishnah: Between its dark blue and its white. What is the reason of the Rabbis? ( Num. 15:39) “You shall see it”, from what is close to it. What is the reason of Rebbi Eliezer? “You shall see it”, that it should be recognizable among colors.

תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר וּרְאִיתֶם אוֹתָהּ אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ. מַגִּיד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּים מִצְוַת צִיצִית כְּאִילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. מַגִּיד שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם. וְהַיָּם דּוֹמֶה לַעֲשָׂבִים. וְעֲשָׂבִים דּוֹמִין לָרָקִיעַ. וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד. וְהַכִּסֵּא דּוֹמֶה לְסַפִּיר דִּכְתִיב וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה עַל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרוּב כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא.

We have stated in the name of Rebbi Meïr: It does not say “you shall see it” but “you shall see Him”. This tells you that anyone who keeps the obligation of tzitzit is as if he were admitted to the presence of God’s glory. This tells that tĕkhelet is similar to the sea. But the sea is similar to grasses, grasses are similar to the sky, the sky is similar to the Throne of Glory, and the Throne is similar to sapphire, as it is written ( Ez. 10:1): “I saw, and here by the spread that was on top of the Cherubim like sapphire stone, the looks of the form of the Throne.”

אֲחֵרִים אוֹמְרִים וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. רַב חִסְדָּא אָמַר כַּהֲדָא דַאֲחֵרִים. מַה אֲנָן קַיָּימִין אִם רָגִיל אֲפִילוּ רָחִיק כַּמָּן חַכִּים לֵיהּ. וְאִם בִּשְׁאֵינוֹ רָגִיל אֲפִילוּ קָרוֹב לֵיהּ לָא חַכִּים לֵיהּ. אֶלָּא כַּן אֲנָן קַיָּימִין בְּרָגִיל וּשְׁאֵינוֹ רָגִיל. בְּהַהוּא דְאָזִיל לֵיהּ לְאַכְסַנְיָא וְאָתֵי לְקִיצִּין.

Others say: “ ‘You shall see it’, that a man should be four ammot distant from another man and recognize him.” Rav Ḥisda says: (the practice follows) the statement of “Others”. What are we talking about? If he knows the other person, even at a great distance he will recognize him. If he does not know him, even close by he will not recognize him. We must talk about an occasional acquaintance, like a man who visits a hostelry at intervals.

אִית תְּנָיֵי תַּנִּי בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב בֵּין חֲמוֹר לַעֲרוֹד. וְאִית תְּנָיֵי תַּנִּי כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. הֲוָא בָּעֵי מֵימַר מָן דָּמַר בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב בֵּין חֲמוֹר לַעֲרוֹד כְּמָן דָּמַר בֵּין תְּכֵלֶת לְכָרָתָן. וּמָן דָּמַר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. כְּמָן דָּמַר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. אֲבָל אָמְרוּ מִצְוָותָהּ עִם הֵנֵץ הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּסְמוֹךְ גְּאוּלָּה לִתְפִילָּה וְנִמְצָא מִתְפַּלֵּל בַּיּוֹם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וַאֲנָּא אָמְרִית טַעֲמָא יִרָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ. אָמַר מַר עוּקְבָּא הַוָּותִיקִין הָיוּ מַשְׁכִּימִין וְקוֹרִין אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁיִּסְמְכוּ לָהּ תְּפִילָּתָן עִם הֵנֵץ הַחַמָּה.

Some Tannaïm formulate: “Between wolf and dog, between domesticated and wild donkey.” But some Tannaïm formulate: “That a man should be four ammot distant from another man and recognize him”. That is what we have to say that he who says between wolf and dog, between domesticated and wild donkey is parallel to him who says between dark blue and the color of leeks; he who says that a man should be four ammot distant from another man and recognize him is parallel to him who says between dark blue and white. But they said that its preferred obligation is at sunrise so that one may join the mention of redemption to prayer and pray at daytime. Rebbi Zeïra said: I found the reason ( Ps. 72:5): “They will fear You with the sun.” Mar Uqba said: The very religious were getting up early and reading the Shema ‘ so that they could follow it directly at sunrise with the Amidah prayer.

תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוּדָה מַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאַחֲרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וְהָיוּ עֲסוּקִין בְּמִצְוֹת וְהִגִּיעַ עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁמָּא נִתְיַיאֲשׁוּ מִקִּרְיַת שְׁמַע וְקָרִיתִי וְשָׁנִיתִי וְאַחַר כַּךְ הִתְחִילוּ הֵם. וּכְבָר הָיְתָה הַחַמָּה עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים.

We have stated: Rebbi Yehudah said: It happened that once I was walking behind Rebbi Eleazar ben Azariah and Rebbi Aqiba when they were occupied with duties and time came to recite the Shema‘ and I got the opinion that maybe they had given up on reciting the Shema‘, so I recited it and went over my studies; but after that they started and the sun was already over the mountain tops.

עַד הֵנֵץ הַחַמָּה. רִבִּי זְבַדְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַחַמָּה מְטַפְטֶפֶת עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. רִבִּי אִידִי וְרַב הַמְנוּנָא וְרַב אַדָּא בַּר [אַחֲוָא] בְשֵׁם רַב הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשׁוֹכֵחַ. רִבִּי הוּנָא אָמַר תְּרֵין אַמּוֹרָאִין חַד אָמַר בְּשׁוֹכֵחַ. מֵגִיב לֵיהּ חַבְרֵיהּ וְכִי יֵשׁ הֲלָכָה בְשׁוֹכֵחַ. כַּךְ הִיא הֲלָכָה. וְלָמָּה אָמְרוּ בְשׁוֹכֵחַ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם מְזָרֵז בְּעַצְמוֹ לִקְרוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ.

“Until sunrise.” Rebbi Zabida the son of Rebbi Jacob bar Zabdi in the name of Rebbi Jonah: until the sun starts to appear at the mountain tops. “Rebbi Joshua says, until three hours of the day.” Rebbi Idi, Rav Hamnuna, and Rav Ada bar Aḥava in the name of Rav: The practice follows Rebbi Joshua for one who forgets. Rebbi Ḥuna told of two Amoraïm of whom one said ‘for one who forgot.’ His colleague responded: Do you ever fix practice for one who forgets? In fact, it is the practice. Why did they say, for one who forgot? That everybody should make an effort and read it at its best time.

תַּמָּן תַּנִּינָן מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִילָּה. אָמַר רִבִּי אָחָא קִרְיַת שְׁמַע דְּבַר תּוֹרָה. תְּפִילָּה אֵינָהּ דְּבַר תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי בָּא קִרְיַת שְׁמַע זְמַנָּהּ קָבוּעַ. תְּפִילָּה אֵין זְמַנָּהּ קָבוּעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קִרְיַת שְׁמַע אֵינָהּ צְרִיכָה כַוָּנָה. תְּפִילָּה צְרִיכָה כַוָּונָה. אָמַר רִבִּי מָנִי קַשְׁיִיתָהּ קוֹמוֹי רִבִּי יוֹסֵי וַאֲפִילוּ תֵימַר קִרְיַת שְׁמַע אֵינָהּ צְרִיכָה כַוָּונָה שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִין הָרִאשׁוֹנִים צְרִיכִין כַּוָּונָה. מִן גַּו דְּאִינּוּן צִבְחַר מִיכַוֵּין.

There ( Šabbat 1:2) we have stated: “One interrupts for the recitation of Shema‘ but one does not interrupt for prayer.” Rebbi Aḥa said: The recitation of Shema ‘ is a Biblical obligation; prayer is not a Biblical obligation. Rebbi Abba said: The time for the recitation of the Shema‘ is fixed, the time for prayer is not fixed. Rebbi Yose said: The recitation of Shema‘ does not need concentration, prayer needs concentration. Rebbi Mana said: I objected before Rebbi Yose: Even if you say that the recitation of the Shema‘ does not need concentration, the first three verses need concentration. Since they are so few, one will concentrate upon their meaning.

רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כְּגוֹן אָנוּ שֶׁעוֹסְקִין בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אֲפִילוּ לְקִרְיַת שְׁמַע אֵין אָנוּ מַפְסִיקִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָהּ עַל גַּרְמֵיהּ כְּגוֹן אָנוּ שֶׁאֵין אָנוּ עֲסוּקִין בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וַאֲפִילוּ לִתְפִילָּה אָנוּ מַפְסִיקִין. דֵּין כְּדַעֲתֵיהּ וְדֵין כְּדַעֲתֵיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעֲתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר וּולְוַאִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כְדַעֲתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי אָמַר אִילּוּ הֲוֵינָא קָאִים עַל טוּרָא דְסִינַי בְּשַעְתָּא דְאִיתְיָהִיבַת תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הֲוִינָא מִתְבָּעֵי קוֹמוֹי רַחֲמָנָא דְּיִתְבְּרֵי לְבַר נָשָׁא תְּרֵין פּוּמִין חַד דַּהֲוָה לָעֵי בְאוֹרָיְתָא וְחַד דְּעָבִיד לֵיהּ כָּל צוֹרְכֵיהּ. חָזַר וָמַר וּמַה אִין חַד הוּא לֵית עָלְמָא יָכִיל קָאִים בֵּיהּ מִן דֵּילַטוֹרִיָּא דִילֵיהּ. אִילּוּ הַוּוּ תְּרֵין עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קוֹמוֹי רִבִּי יִרְמְיָה אַתְיָא דְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי חֲנִינָא בֶן עֲקַבְיָה דְּתַנִּי כּוֹתְבֵי סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִילָּה. רִבִּי חֲנִינָא בֶן עֲקַבְיָה אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמַּפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע כַּךְ מַפְסִיקִין לִתְפִילָּה וְלִתְפִילִּין וְלִשְׁאָר כָּל מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. וְלֹא מוֹדֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי שֶׁמַּפְסִיקִין לַעֲשׂוֹת סוּכָּה וְלַעֲשׂוֹת לוּלָב. וְלֵית לֵיהּ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי הַלֹּמֵד עַל מְנַת לַעֲשׂוֹת וְלֹא הַלֹּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת. שֶׁהַלֹּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הַלֹּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נוֹחַ לוֹ אִילּוּ נֶהֶפְכָה שִׁילְיָתוֹ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לָעוֹלָם. טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי זֶהוּ שִׁינּוּן וְזֶה שִׁינּוּן וְאֵין מְבַטֵּל שִׁינּוּן מִפְּנֵי שִׁינּוּן. וְהָא תַנִּינָן הַקּוֹרֵא מִיכַּן וָאֵילַךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה. הָא בְעוֹנָתָהּ חֲבִיבָה מִדִּבְרֵי תוֹרָה. הִיא הִיא. אָמַר רִבִּי יוּדָן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי עַל יְדֵי שֶׁהָיָה תָדִיר בְּדִבְרֵי תוֹרָה לְפִיכָךְ אֵינָהּ חֲבִיבָה יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי לֹא תַנִּינָן אֶלָּא כְאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה. הָא בְעוֹנָתָהּ כְּמִשְׁנָה הִיא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי כְדַעֲתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָמַר הָעוֹסֵק בְּמִקְרָא מִדָּה שֶׁאֵינָהּ מִדָּה. וְרַבָּנָן עָבְדֵי מִקְרָא כְמִשְׁנָה.

Rebbi Yoḥanan in the name of Rebbi Simeon ben Yoḥai: “For example we, who are engaged in the study of Torah, we do not interrupt even for the recitation of Shema‘.” Rebbi Yoḥanan used to say about himself: “For example we, who are not engaged in the study of Torah, we do interrupt even for prayer.” This one follows his own opinion and that one follows his own opinion. Rebbi Yoḥanan follows his own opinion since Rebbi Yoḥanan says: “if only a man would pray the entire day. Why? Because prayer is never in vain!” Rebbi Simeon ben Yoḥai follows his own opinion since Rebbi Simeon ben Yoḥai said: “If I had stood at Mount Sinai at the moment that the Torah was given to Israel, I would have implored the All-Merciful that he should create two mouths for man; one for him to exert himself in Torah and the other one for his other needs.” But he changed his mind and said: “With one mouth already the world almost cannot exist because of its denunciations; if there were two how much more would there be? Rebbi Yose said before Rebbi Jeremiah: The position of Rebbi Yoḥanan is identical with that of Rebbi Ḥanina ben Aqabiah, as we have stated: “The scribes of Torah scrolls, Tefillin, and Mezuzot, do interrupt for the recitation of Shema‘ but do not interrupt for prayer. Rebbi Ḥanina ben Aqabiah said: just as they interrupt for Shema‘, so they interrupt for prayer, tefillin, and all other commandments of the Torah”. Would not Rebbi Simeon ben Yoḥai agree that one interrupts to make a sukkah or a lulav? Does not Rebbi Simeon ben Yoḥai make the distinction between one who studies in order to do and one who studies in order not to do? Because he who studies in order not to do would have been better off had he not been born. And did not Rebbi Yoḥanan say, he who studies in order not to do would have been better off if the afterbirth he was in was twisted around and he never would have entered the world? The reason of Rebbi Simeon ben Yoḥai is that this one is repeated study and that one is repeated study and he does not push aside one study for the other study. But did we not formulate: “He is like a man reading in the Torah.” Hence, at the right time it is preferred to Torah. One is like the other. Rebbi Yudan said that Rebbi Simeon ben Yoḥai, since he was permanently studying Torah, did not prefer Shema‘ to the study of Torah. Rebbi Abba Mari said, did we not formulate: “He who reads ( Shema‘) after that did not lose, he is only like a man reading in the Torah”? Hence, at the right time it is like Mishnah. Rebbi Simeon ben Yoḥai follows his own opinion since Rebbi Simeon ben Yoḥai said: He who studies the written Torah does himself good that is not so good. But the rabbis equate the study of the Bible with that of the oral law.

Mishnah

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטּוּ וְיִקְרוּ וּבַבּוֹקֶר יַעֲמוֹדוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כָּל אָדָם קוֹרִין כְּדַרְכָּן. שֶׁנֶּאֱמַר וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִין וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין.

MISHNAH: The school of Shammai say: In the evening, everyone must bend down and recite and in the morning they should stand up since it is said ( Deut. 6:7): “when you sit in your house or go on the road, when you are lying down and when you are getting up.” But the school of Hillel say: everyone should recite in the position he is in, since it says “or go on the road.” In that case, why does it say: “when you are lying down and when you are getting up;” this means the time when people go to sleep and the time when they are getting up.

Halakhah

הלכה: הָא דְבֵית הִלֵּל מְקַיְימִין תְּרֵין קָרְיָא מַה מְקַיְימִין דְּבֵית שַׁמַּאי בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ. בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ פְּרָט לְעוֹסְקִים בְּמִצְוֹת. וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ פְּרָט לַחֲתָנִים.

HALAKHAH: They of the school of Hillel are able to explain both parts of the verse. How do those of the school of Shammai explain “when you sit in your house or go on the road”? “When you sit in your house”, to exclude those who are occupied with other religious commandments, “or go on the road” to exclude bridegrooms.

תַּנִּי מַעֲשֵׂה בְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי יִשְׁמָעְאֵל שֶׁהָיוּ שְׁרוּיִּין בְּמָקוֹם אֶחָד וְהָיָה רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מוּטָּה וְרִבִּי יִשְׁמָעְאֵל זָקוּף. הִגִּיעַ זְמַן עוֹנָת קִרְיַת שְׁמַע זָקַף רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְהִיטָּה רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לְרִבִּי יִשְׁמָעְאֵל אוֹמֵר לְאֶחָד בְּשׁוּק מַה לְךָ זְקָנְךָ מְגוּדָּל וְהוּא אוֹמֵר יִהְיֶה כְּנֶגֶד הַמַּשְׁחִיתִים. אֲנִי שֶׁהָיִיתִי מוּטָּה נִזְקַפְתִּי וְאַתָּה שֶׁהָיִיתָ זָקוּף הִטִּיתָ. אָמַר לוֹ אַתָּה נִזְקַפְתָּ כְדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וַאֲנִי הִיטִּיתִי כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. דָּבָר אַחֵר שֶׁלֹּא יִרְאוּנִי הַתַּלְמִידִים וְיַעֲשׂוּ הֲלָכָה קֶבַע כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי.

We have stated: It happened that Rebbi Eleazar ben Azariah and Rebbi Ismael stayed at the same place and Rebbi Eleazar ben Azariah was reclining while Rebbi Ismael was standing. When the time for the recital of the Shema‘ arrived did Rebbi Eleazar ben Azariah stand and Rebbi Ismael reclined. Rebbi Eleazar said to Rebbi Ismael, this is as when one says to someone in the market place, your beard is overgrown, and he says, that is against those who shave. I, who was reclining, stood up and you, who were standing, went on to recline. He answered him: You stood up following the school of Shammai, I reclined following the school of Hillel. Another explanation: That the students should not see me and make it the permanent practice to follow the school of Shammai.

Mishnah

משנה: אָמַר רִבִּי טַרְפוֹן אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ וְהִטֵּיתִי לִקְרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי וְסִיכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּיסְטִין. אָמְרוּ לוֹ כְדַיי הָיִיתָ לָחוֹב עַל עַצְמְךָ שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל.

MISHNAH: Rebbi Ṭarphon said: I was on the road and reclined to recite the Shema‘ following the school of Shammai. There I put myself in danger because of the robbers. They told him: It would have served you right to be in mortal danger since you transgressed the words of the school of Hillel.

Halakhah

הלכה: בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וַחֲבִיבִין כְּדִבְרֵי תוֹרָה. חִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וַחֲבִיבִין יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן. רִבִּי בָא בַּר כֹהֶן בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶן פָּזִי תֵּדַע לְךָ שֶׁחֲבִיבִין דִּבְרֵי סוֹפְרִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁהֲרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אִילּוּ לֹא קָרָא לֹא הָיָה עוֹבֵר אֶלָּא בַעֲשֵׂה. וְעַל יְדֵי שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל נִתְחַיָיב מִיתָה עַל שֶׁם וּפוֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ.

HALAKHAH: In the name of Rebbi Yoḥanan: The words of the scribes are related to the words of Scripture and are pleasant like the words of Scripture. ( Song of Songs 7:10) “Your throat is like the good wine”; Simeon ben Abba in the name of R. Yoḥanan: The words of the scribes are related to the words of Scripture and are more pleasant than the words of Scripture. ( Song of Songs 1:2) “Since your friendship is better than wine”; Rebbi Abba bar Cohen in the name of Rebbi Judah ben Pazi: You can know that the words of the scribes are more pleasant than those of Scripture because if Rebbi Tarphon did not recite at all he would have transgressed only a positive commandment. But because he transgressed the words of the school of Hillel he should have suffered death since it says: ( Proverbs 10:8) “He who breaches a fence will be bitten by a snake.”

תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל דִּבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ בָּהֶן אִיסּוּר וְיֵשׁ בָּהֶן הֵיתֵר. יֵשׁ בָּהֶן קוּלִּין יֵשׁ בָּהֶן חוּמְרִין. אֲבָל דִּבְרֵי סוֹפְרִין כּוּלָּן חֲמוּרִין הֶן. תֵּדַע לָךְ שְׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן הָאוֹמֵר אֵין תְּפִילִּין לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה פָּטוּר. חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַיָיב. רִבִּי חֲנַנְיָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי אָדָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִיָיא חֲמוּרִים דִּבְרֵי זְקֵנִים מִדִּבְרֵי נְבִיאִים דִּכְתִיב אַל תַּטִּיפוּ יַטִּיפוּן אַל יַטִּיפוּ לָאֵלֶּה לֹא יִסַּג כְּלִימוֹת. וּכְתִיב אַטִּיף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר. נָבִיא וְזָקֵן לְמָה הֵן דּוֹמִין לַמֶּלֶךְ שֶׁשּׁוֹלֵחַ שְׁנֵי פַּלְמַטָּרִין שֶׁלּוֹ לִמְדִינָה. עַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב אִם אֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי וְסֵמַנְטֵירִין שֶׁלִּי אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ. וְעַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי הֶאֱמִינוּהוּ בְּלא חוֹתָם וְסֵמַנְטֵירִין. כַּךְ בְּנָבִיא כְתִיב וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. בְּרַם הָכָא עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.

Rebbi Ismael did formulate: In the Torah there are forbidden matters and permitted matters. There are easy parts and severe parts. But in the words of the Sages all are severe. You can realize that this is so since we have stated ( Mishnah Sanhedrin 11:5): “If he says there is no obligation of Tefillin against the words of the Torah he is not criminally liable. If he says that Tefillin have five sections, to add to the words of the Sages, he is guilty.” Rebbi Ḥananiah, the son of Rebbi Ada, in the name of Rebbi Tanḥum the son of Rebbi Ḥiyya: The words of the Sages carry more weight than those of the prophets, since it is written ( Micah 2:6): “Do not preach, they preach; Do not preach to those, that shame does not reach you.” And it is written ( Micah 2:11) “I shall preach to you for wine and liquor.” The relation of prophet and scholar can be compared to the case of a king who sent two of his palmatars to a province. About one of them he wrote, if he does not show you my seal and σημαντήθιον, do not believe him. About the other one he wrote, even if he does not show you my seal, believe him without seal and σημαντήθιον. So about a prophet is written ( Deut. 13:2) “He gives you a sign or miracle.” But here it is written ( Deut. 17:11): “According to the teachings that they will teach you”.

הֲדָא דְתֵימַר מִשֶּׁיָּצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל עַד שֶׁלֹּא יָּצָאת בַּת קוֹל כָּל הָרוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִנְהוֹג כְּחוּמְרֵי בֵית שַׁמַּאי וּכְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל עַל זֶה נֶאֱמַר הַכְּסִיל בַּחוֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ. כְּקוּלֵּי אֵילּוּ וָאֵילּוּ נִקְרָא רָשָׁע אֶלָּא אִי כְקוּלֵּי וּכְחוּמְרֵי דְדֵין. אִי כְקוּלֵּי וּכְחוּמְרֵי דְדֵין. הָדֵין דְּתֵימַר עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל מִשֶׁיָּצָאת בַּת קוֹל לָעוֹלָם הֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל חַיָיב מִיתָה. תַּנִּי יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָת אֵילּוּ וָאֵילּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים אֲבָל הֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. אֵיכַן יָצָאת בַּת קוֹל. רִבִּי בִיבִי אָמַר בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּיַבְנֶה יָצָאת בַּת קוֹל.

That means after the divine voice was heard. But before the divine voice was heard, it was said of anyone who wanted to restrict himself and follow the restrictions both of the school of Shammai and that of Hillel: ( Eccl. 2:14) “the fool walks in darkness;” anyone who followed the leniencies of both of them was called an evildoer. But one had to follow either the leniencies and restrictions of one school or the leniencies and restrictions of the other. That was before the divine voice was heard. But after the divine voice was heard, practice always follows the school of Hillel and everyone who transgresses the rulings of the school of Hillel merits death. We have stated: “A divine voice came and said: Both of them are the words of the Living God but practice follows the school of Hillel”. Where was the divine voice heard? Rebbi Bibi in the name of Rebbi Yoḥanan: The divine voice came in Jabneh.

Mishnah

משנה: בְּשַׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ. בָּעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. אַחַת אֲרוּכָה וְאַחַת קְצָרָה. מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ אֵינוֹ רְשָׁאִי לְקַצֵּר. לְקַצֵּר אֵינוֹ רְשָׁאִי לְהַאֲרִיךְ. לַחֲתוֹם אֵינוֹ רְשָׁאִי שֶׁלֹּא לַחֲתוֹם. שֶׁלֹּא לַחֲתוֹם אֵינוֹ רְשָׁאִי לַחֲתוֹם.

MISHNAH: In the morning he offers two blessings before [the Shema‘] and one after. In the evening he offers two blessings before and two after, one long and one short. At a place where they said to make it long he is not allowed to make it short, short he is not allowed to make it long. To seal he is not allowed not to seal, not to seal he is not allowed to seal.

Halakhah

הלכה: רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עַל שֵׁם וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה שֶׁתְּהֵא הַגָּיַית הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין. רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עַל שֵׁם שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנִי כָּל הַמְּקַיֵּים שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ כְּאִילּוּ קִיַּים וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה.

HALAKHAH: Rebbi Simon in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman: Because of ( Jos. 1:8): “You should think about it day and night”, that the thinking of day and night should be equal. Rebbi Yose bar Rebbi Abin in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Because of ( Ps. 119:164): “Seven times a day I praise You for Your just laws.” Rebbi Nachman in the name of Rebbi Mani: Everybody who keeps “seven times a day I praise you” is as if he kept also “you should think about it day and night”.

מִפְּנֵי מַה קוֹרִין שְׁתֵּי פַּרְשִׁיּוֹת הַלָּלוּ בְכָל יוֹם. רִבִּי לֵוִי וְרִבִּי סִימוֹן. רִבִּי סִימוֹן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בְּהֶן שְׁכִיבָה וְקִימָה. רִבִּי לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִין בָּהֶן. אָנֹכִי יי אֱלֹהֶיךָ. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יי אֱלֹהֵינוּ. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אַחֵרִים עַל פָּנָי. יי אֶחָד. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יי אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא. וְאָהַבְתָּ אֶת יי אֱלֹהֶיךָ. מַאן דְּרָחִים מַלְכָּא לֹא לִישְׁתַּבַּע בִּשְׁמֵיהּ וּמְשַׁקֵּר. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ. רִבִּי אוֹמֵר זוּ מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה דִּכְתִיב וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם וּמִצְוֹת וְחוּקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ וגו׳ לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִיְמֵי בְנֵיכֶם. לֹא תִרְצַח. וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. מַאן דְּקָטֵיל מִתְקַטֵּיל. לֹא תִנְאַף. לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. אָמַר רִבִּי לֵוִי לִיבָּא וְעֵינָא תְּרֵין סִרְסוּרֵי דְחַטָּאָה כְּתִיב תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכָי תִּצֹּרְנָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי יְהָבַת לִי לִיבָּךְ וְעֵינָךְ אֲנָא יְדַע דְּאַתְּ לִי. לֹא תִגְנֹב. וְאָסַפְתָּ דְגָנְךָ וְלֹא דְגָנוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. אֲנִי יי אֱלֹהֵיכֶם. וּכְתִיב וַיי אֱלֹהִים אֱמֶת. מַהוּ אֱמֶת אָמַר רִבִּי אַבוּן שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. אָמַר רִבִּי לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הֵיעַדְתָּ לַחֲבֵירָךְ עֵדוּת שֶׁקֶר מַעֲלֵה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִילּוּ הֵיעַדְתָּ עָלַי שֶׁלֹּא בָרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ. לֹא תַחְמוֹד בֵּית רְעֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזּוֹת בֵּיתֶךָ. בֵּיתֶךָ וְלֹא בֵית חֲבֵירָךְ.

Why does one read these two sections every day? Rebbi Simon says because they mention lying down and getting up. Rebbi Levi said, because the Ten Commandments are contained in them. “I am the Eternal, your God.” - “Hear, o Israel, The Eternal, our God.” “You should not have any other gods before me.” - “The Eternal is One.” “Do not take the name of the Eternal, your God, in vain.” - “You must love the Eternal, your God.” He who loves the king will not swear in his name and lie. “Remember the Sabbath day to sanctify it.” - “So that you shall remember;” Rebbi said: that is the commandment of Sabbath which is as important as all other commandments of the Torah together, as it is written ( Neh. 9:14): “You informed them about Your Sabbath, commandments, laws, and Torah you commanded them, …” to show that it is as important as the other commandments of the Torah. “Honor your father and mother” - “So that your days and the days of your children should increase.” “Do not murder” - “You will soon be lost.” He who kills will be killed. “Do not commit adultery” - “Do not stray after your hearts and after your eyes.” Rebbi Levi said: heart and eye are the two agents of sin. It is written ( Prov. 23:26) “My son, give Me your heart; your eyes should watch My ways.” The Holy One, Praise to Him, says: If you give me your heart and eyes I know that you are mine. “Do not steal” - “You shall harvest your grain,” not your neighbor’s grain” “Do not testify against your neighbor as a false witness,” - “I am the Lord, your God.” And it is written ( Jer. 10:10) “But the Lord is the God of truth.” What is truth? Rebbi Abun said: that ( Jer. 10:10) “He is God of life and king of the world.” Rebbi Levi said: The Holy One, praise to Him, said, if you gave false testimony against your neighbor, I count that against you as if you gave testimony against Me that I did not create heaven and earth. “Do not covet your neighbor’s house” - “You shall write them on the doorposts of your house,” your house and not your neighbor’s house.

תַּמָּן תַּנִּי אָמַר לָהֶן הַמְּמוּנֶּה בָּרְכוּ בְרָכָה אַחַת וְהֵן בֵּירְכוּ. מַה בֵּירְכוּ. רַב מַתָּנָה אָמַר בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל זוּ בִּרְכַּת תּוֹרָה. וְקָרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים שְׁמַע וְהָיָה אִם שְׁמוֹעַ. וַיֹּאמֶר. רִבִּי אַמִּי בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מְעַכְּבוֹת. אָמַר רִבִּי בָא אִין מִן הֲדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵן הֵן גּוּפָהּ שֶׁל שְׁמַע. דְּרַב מַתָּנָה וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר תְּרַוֵּיהוֹן אָמְרִין בְּדִין הֲוָה שֶׁיְּהוּ קוֹרִין עֲשֶׂרֶת הַדִּיבְּרוֹת בְּכָל יוֹם וּמִפְּנֵי מַה אֵין קוֹרִין אוֹתָן מִפְּנֵי טַעֲנַת הַמִּינִין שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין אֵלּוּ לְבַדָּם נִיתְּנוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי.

There it was stated ( Tamid Mishnah 5:1): “The official in charge told them: recite one benediction! and they recited one benediction.” What benediction did they recite? Rav Mattanah in the name of Samuel: that is the benediction for the Torah. “Then they recited the Ten Commandments and the three sections of Shema‘.” Rebbi Ammi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: that means that the benedictions are no obstacle. Rebbi Abba said: From here you cannot draw any inference because the Ten Commandments contain the essence of Shema‘. Rav Mattanah and Rebbi Samuel ben Naḥman both say that it would have been logical to require that the Ten Commandments should be recited every day. Why does one not recite them? Because of the arguments of the Christians, that they should not say that only these were given to Moses at Sinai.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בַּר זְבוּדָא בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהוּ קוֹרִין פָּרָשַׁת בָּלָק וּבִלְעָם בְּכָל יוֹם וּמִפְּנֵי מַה אֵין קוֹרִין אוֹתָם שֶׁלּא לְהַטְרִיחַ עַל הַצִּיבּוּר. רִבִּי חוּנָה אָמַר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָהּ שְׁכִיבָה וְקִימָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן יְצִיאָה וּמַלְכוּת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר מִפְּנֵי שֶׁכְּתוּבָה בַתּוֹרָה בִנְבִיאִים וּבִכְתוּבִים.

Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Yehudah bar Zebida: It would have been logical that one also would have to recite the chapter of Balaq and Balaam every day. Why does one not recite it? Not to incommodate the public too much. Rebbi Ḥuna said, because it mentions lying down and standing up. Rebbi Yose bar Abun said, because it contains the Exodus and God’s kingdom. Rebbi Eleazar said, because it is written in the Torah, in the Prophets, and in the Hagiographs.

אָמַר לָהֶן הַמְּמוּנֶּה בָּרְכוּ בְרָכָה אַחַת וְהֵן בֵּירְכוּ. מַה בֵּירְכוּ. מַר רַב מַתָּנָה אָמַר בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל זוּ בִּרְכַּת תּוֹרָה. וַהֲלֹא לֹא בֵרְכוּ יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל אָחוּי דְּרִבִּי בְּרֶכְיָה עֲדַיִין לֹא יָצְאוּ הַמְּאוֹרוֹת וְתֵימַר יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.

“The official in charge told them: recite one benediction! and they recited one benediction.” What benediction did they recite? Rav Mattanah in the name of Samuel: that is the benediction for the Torah. But they did not yet recite “Creator of the Lights!” Rebbi Samuel, brother of Rebbi Berekhiah, said: there is no light yet and you want to recite “Creator of the Lights”?

וּבְשַׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לְמִשְׁמָר הַיּוֹצֵא. מַהוּ בְרָכָה. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ זוּ הִיא הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִטַּע בֵּינֵיכֶם אַחֲוָה וְאַהֲבָה שָׁלוֹם וְרֵיעוּת.

( Tamid Mishnah 5:1) On the Sabbath they add one benediction for the departing watch. What kind of benediction? Rebbi Ḥelbo said, that is it: May He Who resides in the Temple plant among you brotherliness and love, peace and neighborliness.

שְׁמוּאֵל אָמַר הִשְׁכִּים לְשַׁנּוֹת קוֹדֶם קִרְיַת שְׁמַע צָרִיךְ לְבָרֵךְ. לְאַחַר קִרְיַת שְׁמַע אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אָמַר רִבִּי בָּא וְהוּא שֶׁשִּׁנָּה עַל אָתָר. רִבִּי חוּנָא אָמַר נִרְאִין הַדְּבָרִים מִדְרַשׁ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. הֲלָכוֹת אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בֵּין מִדְרַשׁ בֵּין הֲלָכוֹת צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אָמַר רַב חִיָיא בַּר אַשִׁי נְהָגִין הֲוִינָן וְיָתְבִין קוֹמוֹי רַב בֵּין מִדְרַשׁ בֵּין הֲלָכוֹת זְקִיקִינָן לְמִיבְרְכָה.

Samuel said: If one got up early to study before he recited the Shema‘ he has to recite the benediction. After the recitation of Shema‘ he does not have to recite the benediction. Rebbi Abba said, that is only if he studied immediately. Rebbi Ḥuna said: It is reasonable to say that for exegesis one has to recite the benediction, for practical rules one does not have to recite the benediction. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Both for exegesis and for practical rules one has to recite the benediction. Rav Ḥiyya bar Ashi said: When we were sitting before Rav, he always required us to recite the benediction both for exegesis and for practical rules.

תַּנִּי הַקּוֹרֵא עִם אַנְשֵׁי מַעֲמָד לֹא יָצָא כִּי מְאַחֲרִין הָיוּ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַמִּי בְּיוֹמֵי דְרִבִּי יוֹחָנָן הֲוִינָן נַפְקִין לְתַעֲנִיתָא וְקָרוֹי שְׁמַע בָּתָר תְּלַת שָׁעִין וְלֹא הֲוָה מַמְחֵי בְיָדָן. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי אָחָא נַפְקָן לְתַעֲנִיתָא אָתָא צִיבּוּרָא וּמִיקְרֵי שְׁמַע בָּתָר תְּלַת שָׁעִין. בָּעָא רַב אָחָא מְחוּיֵי בְיָדָן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה וַהֲלֹא כְּבַר קָרְאוּ אוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ. כְּלוּם קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא כְּדֵי לַעֲמוֹד בִּתְפִילָּה מִתּוֹךְ דְּבַר תּוֹרָה. אָמַר לֵיהּ מִפְּנֵי הַהֵדְיוֹטוֹת שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין בְּעוֹנָתָהּ הֵן קוֹרִין אוֹתָהּ.

It was stated: He who recites with the men of Maämad has not done his duty since they were too late. Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Ammi: In the days of Rebbi Yoḥanan we went out for a fast-day and recited Shema‘ after three hours and he did not oppose us. Rebbi Yose and Rebbi Aḥa went out for a fast-day. The public came and recited Shema‘ after three hours. Rebbi Aḥa wanted to oppose them. Rebbi Yose said to him: Did they not recite at its due time, now they only recite it in order to stand in prayer after words of the Torah. He answered back: It is because of the uneducated, who should not say that the recitation was in its correct time.

אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁמַּאֲרִיכִין בָּהֶן בִּרְכוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבִרְכוֹת תַּעֲנִית צִיבּוּר. מִבִּרְכוֹתָיו אָדָם נִיכַּר אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא אִם בּוּר הוּא. אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁמְּקַצְּרִין בָּהֶן הַמְּבָרֵךְ עַל הַמִּצְוֹת וְעַל הַפֵּירוֹת וּבִרְכַּת הַזִּימּוּן וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַחַר הַמָּזוֹן. הָא כָּל שְׁאָר הַבְּרָכוֹת אָדָם מַאֲרִיךְ. אָמַר חִזְקִיָּה מִן מַה דְתַנִּי הַמַּאֲרִיךְ הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה וְהַמְּקַצֵּר הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח הֲדָא אָמְרָה שֶׁאֵין זֶה כְּלָל. תַּנִּי צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּגוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּתַעֲנִית. הָא בְשֵׁשׁ שֶׁהוּא מוֹסִיף אֵינוֹ מַאֲרִיךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה שֶׁלֹּא תאֹמַר הוֹאִיל וְהוּא מֵעֵין שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה לֹא יַאֲרִיךְ בָּהּ. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּגוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּתַעֲנִית.

These are the benedictions that one makes long: the benedictions for Rosh Hashanah and Yom Kippur, and the benedictions for a public fast day. From his benedictions one can tell whether someone is a scholar or is uneducated. These are the benedictions that one makes short: He who makes a benediction over a commandment and on fruits, the introductory paragraph of Grace, and the last benediction in Grace after the meal. Hence, all other benedictions one should make long. Ḥizqiah said: From what we have stated: He who makes it long is despicable, he who makes is short is praiseworthy, which means that this is not a principle. We have stated: One has to make long the benediction “Who saves Israel” on a fast day. Hence, the six additional benedictions he should not make long. Rebbi Yose said: You should not say: because this is part of Shemoneh Esreh one should not make it long, therefore it is necessary to say: One has to make long the benediction “Who saves Israel” on a fast day.

אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁשׁוֹחֲחִין בָּהֶן בְּרֹאשׁוֹ תְּחִילָּה וְסוֹף. וּבְמוֹדִים תְּחִילָּה וְסוֹף. הַשּׁוֹחֵחַ עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יְשׁוּחַ. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כֹּהֵן גָּדוֹל שׂוֹחֵחַ עַל סוֹף כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. הַמֶּלֶךְ רֹאשׁ כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה וְסוֹף כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הַמֶּלֶךְ מִשֶּׁהוּא כּוֹרֵעַ אֵינוֹ נִזְקַף עַד שֶׁהוּא מַשְׁלִים כָּל תְּפִילָּתוֹ. מַאי טַעֲמָא וַיְּהִי כְּכַלוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יי אֶת כָּל הַתְּפִילָּה וְאֶת כָּל הַתְּחִינָּה הַזֹּאת קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יי מִכְּרוֹעַ עַל בִּרְכָּיו.

These are the benedictions for which one bows down: The first, beginning and end; “thanks”, beginning and end. One who bows down for every benediction is taught that he should not bow down. Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Rebbi Joshua ben Levi: The High Priest bows down at the end of every benediction; the king at the start and the end of every benediction. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Once the king bows down deeply he does not get up until he finishes his entire prayer. What is the reason? ( 1Kings 8:54) “It was when Solomon finished all this prayer and supplication to the Eternal, he got up before the Eternal’s altar and did no longer bow down on his knees.”

אֵי זוּ כְּרִיעָה וְאֵי זוּ בְּרִיכָה. רִבִּי חִיָיא רַבָּא הֶרְאָה בְּרִיכָה לִפְנֵי רִבִּי וְנִפְסַח וְנִתְרַפֵּא. רִבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי הֶרְאָה כְּרִיעָה לִפְנֵי רִבִּי וְנִפְסַח וְלֹא נִתְרַפֵּא.

What is bowing down to one’s knees and what is kneeling? The great Rebbi Ḥiyya demonstrated kneeling before Rebbi, he got up lame and was healed. Rebbi Levi ben Sisi demonstrated bowing down to his knees before Rebbi, he got up lame and was not healed.

וְכַפָּיו פְּרוּשׂוֹת הַשָּׁמָיִם אָמַר רִבִּי אַיְיבוּ כְּגוֹן הָדֵין נֶקְרִיס הָיָה עוֹמֵד. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא כַּכַּפַּיִם הַלָּלוּ שֶׁלֹּא נָטְפוּ בְּבִנְיַין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּלוּם.

( 1Kings 8:54) “His hands raised to Heaven.” Rebbi Ayvu said: He was standing as if inanimate. Rebbi Eleazar bar Avina said: He made clear that these palms did not get at all dirty during the building of the Temple.

תָּנָא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל הַכֹּל שׁוֹחֲחִין עִם שְׁלִיחַ צִיבּוּר בְּהוֹדָאָה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר וּבִלְבַד בְּמוֹדִים. רִבִּי זְעִירָא סָבַר לִקְרוֹבָה כְּדֵי לְשׁוּחַ עִמּוֹ תְּחִילָּה וְסוֹף. רִבִּי יֹסֵא כַּד סַלִּיק לְהָכָא חַמְתֵּין גְּחָנִין וּמְלַחֲשִׁין. אָמַר לוֹן מַהוּ דֵין לְחִישָׁה וְלֹא שְׁמִיעַ דָּמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חֲנִינָא בְשֵׁם רִבִּי מְיָישָׁא רִבִּי חִיָּיא בְשֵׁם רִבִּי סִימַאי. וְאִית דְּאָמְרִין לֵיהּ חֲבֵרַיָּא בְשֵׁם רִבִּי סִימַאי מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ אֲדוֹן כָּל הַבִּרְיוֹת אֱלוֹהַּ הַתּוּשְׁבָּחוֹת צוּר עוֹלָמִים חַי הָעוֹלָם יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית מְחַיֵּה הַמֵּתִים שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַימְתָּנוּ וּזְכִיתָנוּ וְסִיַיעְתָּנוּ וְקֵרַבְתָּנוּ לְהוֹדוֹת לִשְׁמָךְ בָּרוּךְ אַתָּה יי אֵל הָהוֹדָאוֹת. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רַב מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאָנוּ חַיָיבִין לְהוֹדוֹת לִשְׁמָךְ תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָךְ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ בָּרוּךְ אַתָּה יי אֵל הָהוֹדָאוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר [אִינְיָא] בְשֵׁם רִבִּי אָחָא הוֹדָיָיה וּשְׁבָח לִשְׁמָךְ לָךְ גְּדוּלָּה לָךְ גְּבוּרָה לָךְ תִּפְאֶרֶת יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךְ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ שֶׁתִּסְמְכֵינוּ מִנְּפִילָתֵינוּ וְתִזְקָפֵנוּ מִכְּפִיפָתֵינוּ כִּי אַתָּה הוּא סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְזוֹקֵף כְּפוּפִים וּמָלֵא רַחֲמִים וְאֵין עוֹד מִלְּבַדֶּךָ בָּרוּךְ אַתָּה יי אֵל הָהוֹדָאוֹת. בַּר קַפָּרָא אָמַר לָךְ כְּרִיעָה לָךְ כְּפִיפָה לָךְ הִשְׁתַּחֲוָיָה כִּי לָךְ בְּרִיכָה לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן לְךָ יי הַגְּדוּלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֶּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יי הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לָרֹאשׁ וְהָעוֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךְ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ בּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ מִשְׁתַּחֲוִים כָּל עַצְמוֹתָי תֹאמַרְנָה יי מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ בָּרוּךְ אַתָּה יי אֵל הָהוֹדָאוֹת. אָמַר רִבִּי יוּדָן נְהִגִּין רַבָּנִין אָמְרִין כּוּלְּהוֹן. וְאִית דְּאָמְרִין אוֹ הֲדָא אוֹ הֲדָא.

Rebbi Ḥalaphta ben Shaül stated: Everybody bows down with the cantor for the benediction of thanksgiving. Rebbi Zeïra said: But only for the word modim. Rebbi Zeïra was attentive to the Qeroba to bow his head at the beginning and at the end. Rebbi Yose when he came up here saw them bowing down and whispering. He said to them: What is this whispering? He had not heard what Rebbi Ḥelbo, Rebbi Simeon said in the name of Rebbi Yoḥanan, in the name of Rebbi Jeremiah, Rebbi Ḥanina in the name of Rebbi Miasha, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Simai, and some say, the colleagues in the name of Rebbi Simai: We thank You, Master of all creatures, God of praises, eternal Rock, Life of the Universe, Creator, Who resurrects the dead, that You have made us alive, kept us, gave us merit, supported us, and brought us near to give thanks to Your name; praised be You, o Eternal, God of thanksgiving. Rebbi Abba bar Zavda in the name of Rav: We thank You since we are obliged to give thanks; may my lips sing, for I shall sing to You with my soul that You have redeemed; praised are You, o Eternal, God of thanksgiving. Rebbi Samuel bar Inia in the name of Rebbi Aḥa: Thanksgiving and praise to Your name, Yours is greatness, Yours is strength, Yours is glory! May it please You, o Eternal, our God and God of our fathers, that You may support us in our fall, straighten us up from our bent state, because You support the falling and straighten up the bent ones, You are full of mercy and nothing exists except You; praised are You, o Eternal, God of thanksgiving. Bar Qappara said: For You we fall down, for You we bend down, for You we prostrate ourselves, for You we kneel, to You every knee should fall down and every tongue swears. ( 1Chr. 29:11–13): Yours, o Eternal, is greatness, strength, glory, victory, and majesty, truly all that is in heaven and on earth; Yours, o Eternal, is the kingdom, and You lift Yourself over all as head. Riches and honor are before You, You rule over all; in Your hand is power and strength, it is in Your hand to make great and strengthen everything. And now, our God, we thank You and praise Your glorious name; with all our heart and soul we prostrate ourselves before You. ( Ps. 35:10) My entire self shall say: O Eternal, who is like You, Who saves the destitute from one who is stronger than he is, the destitute and poor from the one who robs him. Praised are You, o Eternal, God of thanksgiving. Rebbi Yudan said: the rabbis used to say all of these. But some say, either one or the other.

תַּנִּי וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָשׁוּחַ יוֹתֵר מִדַּאי. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה וּבִלְחוּד דְּלֹא יַעֲבִיד כְּהָדֵין חַרְדּוֹנָה אֶלָּא כָּל עַצְמוֹתָי תֹאמַרְנָה יי מִי כָמוֹךָ. מִילְתָא דְּחָנָן בַּר בָּא פְּלִיגָא דְּחָנָן בַּר בָּא אָמַר לַחֲבֵרַיָּא נֵימוֹר לְכוֹן מִילְתָא טָבָא דְּחָמִית לְרַב עָבֵיד וָאָמְרִיתָהּ קוֹמֵי שְׁמוּאֵל וְקָם וְנָשַׁק עַל פּוּמִי. בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹחֵחַ. בָּא לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם זוֹקֵף. שְׁמוּאֵל אָמַר אֲנָא אָמְרִית טַעֲמָא יי זוֹקֵף כְּפוּפִים. אָמַר רִבִּי אַמִּי לֹא מִסְתַּבְּרָא אֶלָּא מִפְּנֵי שְׁמִי נִיחַת הוּא. אָמַר רִבִּי אָבוּן אִילּוּ הֲוָה כְתִיב בִּשְׁמִי נִיחַת הוּא יֵאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא מִפְּנֵי שְׁמִי נִיחַת הוּא. קוֹדֶם עַד שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם כְּבָר נִיחַת הוּא.

We have stated: Only that one should not bow down too much. Rebbi Jeremiah said: On condition that one should not behave like that large lizard, but ( Ps. 35:10) “All my bones should say, o Eternal, who is like You?” The word of Ḥanan bar Abba disagrees since Ḥanan bar Abba said to the colleagues: I shall tell you one of the good things that I saw Rav do and, when I told it before Samuel, he got up and kissed me on my mouth. At “praised are You”, he bows down. When he comes to mention Hashem, he straightens up. Samuel said: I shall give the reason ( Ps. 35:10): “The Eternal straightens the bent ones.” Rebbi Ammi said: It is not reasonable, but ( Mal. 2:5): “Before My Name he is low.” Rebbi Abun said: If it were written “at My Name he is low” then you would be right, but it is written “before My Name he is low”, before he mentions Hashem he is low.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נָתָן בְּשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא מַעֲשֵׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁחַח יוֹתֵר מִדַּאי וְהֶעֱבִירוֹ רִבִּי. רִבִּי אַמִּי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מַעֲבִר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא לֹא הֲוָה מַעֲבִיר אֶלָּא גֹּעֵר.

Rebbi Samuel bar Nathan in the name of Rebbi Ḥama bar Ḥanina: It happened that one bowed down too much and Rebbi removed him. Rebbi Ammi said, Rebbi Yoḥanan did remove. Rebbi Ḥiyya bar Abba said, he did not remove but scold.

אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁפּוֹתְחִין בָּהֶן בְּבָרוּךְ. כָּל הַבְּרָכוֹת פּוֹתְחִין בָּהֶן בְּבָרוּךְ וְאִם הָיְתָה בְרָכָה סְמוּכָה לַחֲבֵירָתָהּ כְּגוֹן קִרְיַת שְׁמַע וּתְפִילָּה אֵין פּוֹתְחִין בָּהֶן בְּבָרוּךְ.

These are the benedictions one begins with “Praised”. All benedictions one begins with “Praised”, but a benediction following another one, e. g., the recitation of Shema‘ and Amidah, one does not begin with “Praised”.

הָתִיב רִבִּי יִרְמְיָה הֲרֵי גְּאוּלָּה. שַׁנְיָיא הִיא. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן הַלֵּל אִם שָׁמְעָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יָצָא. הָתִיב רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי יוֹסֵה קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה וַהֲא סוֹפָהּ. אָמַר לֵיהּ שְׁתַּיִם הֵנָּה אַחַת לָבֹא וְאַחַת לְשֶׁעָבַר.

Rebbi Jeremiah objected: But there is “redemption”. There is a difference since Rebbi Yoḥanan said: If he heard Hallel in the synagogue he has fulfilled his obligation. Rebbi Eleazar, the son of Rebbi Yose, objected before Rebbi Yose, but there is its ending. He said to him: there are two, one for the future and one for the past.

הָתִיבוּן הֲרֵי הַבְדָּלָה. שַׁנְיָיא הִיא. דָּמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא רִבִּי הָיָה מְפַזְּרָן וְחוֹזַר וְכוֹלְלָן עַל הַכּוֹס. רִבִּי חִיָיא רַבָּא הָיָה מְכַנְּסָן.

They objected: There is Havdalah. There is a difference since Rebbi Abba bar Zavda said that Rebbi was dispersing them and collecting them on the cup. The great Rebbi Ḥiyya was collecting them.

הָתִיבוּן הֲרֵי נְבָרֵךְ. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁאִם הָיוּ שְׁנַיִם יוֹשְׁבִין וְאוֹכְלִין שֶׁאֵינָן אוֹמְרִים נְבָרֵךְ. הֲרֵי הַזָּן אֶת הַכֹּל. קַשְׁיָא.

They objected: There is Nevarekh. There is a difference, because if there were two sitting together and eating they would not say Nevarekh. There is “He Who feeds all”; that is difficult.

הֲרֵי הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. שַׁנְיָיא הִיא. דָּמַר רַב הוּנָא מִשֶּׁנִּיתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵיתַר לִקְבוּרָה נִקְבְעָה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. הַטּוֹב שֶׁלֹּא נִסְרְחוּ. וְהַמֵּטִיב שֶׁנִּיתְּנוּ לִקְבוּרָה.

There is “He Who is good and does good”. There is a difference since Rav Ḥuna said: When permission was received to bury the slain of Bethar, “He Who is good and does good” was fixed, “He Who is good” because they did not rot, “He Who does good” because permission was received to bury them.

הָא קִדּוּשָׁה. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁאִם הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֶה מִבְּעוֹד יוֹם וְקִדַּשׁ עָלָיו הַיּוֹם שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר בּוֹרֵא פְרִי הַגָּפֶן. וְהָא סוֹפָהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא טוֹפֶס בְּרָכוֹת כַּךְ הוּא. אָמַר רִבִּי יוּדָן מַטְבֵּעַ קָצַר פּוֹתֵחַ בָּהֶן בְּבָרוּךְ וְאֵינוֹ חוֹתֵם בָּהֶן בְּבָרוּךְ. מַטְבֵּעַ אָרוֹךְ פוֹתֵחַ בּוֹ בְּבָרוּךְ וְחוֹתֵם בְּבָרוּךְ.

There is Qiddush. There is a difference since if one was sitting and drinking when it still was day and the holy day came upon him, he does not say “Creator of the fruit of the vine.” But there is its final sentence? Rebbi Mana said, the type of benedictions is like that. Rebbi Yudan said: A short form starts with “Praised” and does not end with “Praised”, a long form starts with “Praised” and ends with “Praised”.

כָּל הַבְּרָכוֹת אַחַר חִיתוּמֵיהֶן אֵין אוֹמְרִין בְּרָכָה פָסוּק. הָתִיב רִבִּי יִצְחָק בֵּרִבִּי אֶלְעָזָר קוֹמוֹי רִבִּי יוֹסֵה מִכֵּיוָן דְּתֵימַר אַחַר חִיתוּמֵיהֶן אֵין אוֹמְרִין בְּרָכָה פָסוּק. אָמְרִין חֲכִימֵי הָדֵין טַלְיָיא דְּהוּא סָבַר מַהוּ אַחַר חִיתוּמֵיהֶן שֶׁאִם הָיָה עוֹמֵד בְּשַׁחֲרִית וְשָׁכַח וְהִזְכִּיר אֶת שֶׁל עַרְבִית וְחָזַר וְחָתַם בְּשֶׁל שַׁחֲרִית יָצָא. אָמַר רִבִּי אָחָא כָּל הַבְּרָכוֹת כְּעֵין חוֹתְמוֹתֵיהֶן. וְאִילֵּין דְּאָמְרִין צַהֲלִי וְרֹנִי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן וְגוֹמֵר אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בְּרָכָה פָּסוּק.

All benedictions after their seals; one does not say a verse as benediction. Rebbi Isaac ben Rebbi Eleazar objected before Rebbi Yose: Because you say after their seals, one does not say a verse as benediction? They said, that young man is intelligent because he thinks! What is the meaning of “after their seals”? It is that when he was standing in the morning prayer and forgot and mentioned the text of evening prayers but he caught himself and finished with the text of morning prayers, then he did his duty. Rebbi Aḥa said, all benedictions in the kind of their seals. But those who say ( Is. 12:6): “Jubilate and sing, inhabitant of Zion …” do not violate the rule that no benediction is a verse.

Mishnah

משנה: מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. אָמַר לָהֶן רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמַר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעַן תִּזְכּוֹר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יְמֵי חַיֶּיךָ הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יְמֵי חַיֶּיךָ הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.

MISHNAH: One must mention the Exodus in the night. Rebbi Eleazar ben Azariah said to them: Here I am about 70 years old and I could not succed in proving that the Exodus must be mentioned every night until Ben Zoma derived it from the verse ( Deut. 16:3): “… that you should remember the day of your leaving Egypt the entire days of your life.” The days of your life - the days. The entire days of your life - the nights. But the Sages say, the days of your life - this world; The entire days of your life - this includes the times of the Messiah.

Halakhah

הלכה: אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס לִגְדוּלָּה הֶאֱרִיךְ יָמִים. הֲדָא אָמְרָה שֶׁהַגְּדוּלָּה מְקַצֶּרֶת יָמִים.

HALAKHAH: Even though he entered high office he lived long. This means that high office shortens one’s life.

תַּמָּן אָמְרִין לֹא יַתְחִיל וַיֹּאמֶר וְאִם הִתְחִיל גּוֹמֵר. וְרַבָּנָן [דְּהָכָא] אָמְרִין מַתְחִיל וְאֵינוֹ גּוֹמֵר. מַתְנִיתִין פְּלִיגָא עַל רַבָּנָן דְּהָכָא מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מִמִּצְרַיִם וּפְדִּיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים לְהוֹדוֹת לִשְׁמָךְ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַבָּנָן דְּתַמָּן וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם כָּל פָּרָשַת וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם.

There they say one should not start wayyomer but if one did start he has to finish. The rabbis here say one starts but does not finish. The Mishnah disagrees with the rabbis here: “One must mention the Exodus in the night.” Rebbi Abba, Rav Yehudah in the name of Rav: We thank You that You took us out of Egypt and redeemed us from the house of slavery to give thanks to Your Name. A baraita disagrees with the rabbis there: Wayyomer is used only during daytime. The entire section of wayyomer is used only during daytime.

רִבִּי בָּא בַּר אָחָא נָחֵית לְתַמָּן חָמֵיתוֹן מַתְחִילִין וְגוֹמְרִין וְלָא שְׁמִיעַ דְּתַמָּן אָמְרִין לֹא יַתְחִיל וַיֹּאמֶר וְאִם הִתְחִיל גּוֹמֵר. וְרַבָּנָן דְּהָכָא אָמְרִין מַתְחִיל וְאֵינוֹ גּוֹמֵר.

Rebbi Abba bar Aḥa descended there and saw them start and finish; he had not heard that there they say one does not have to start but if he started he has to finish. The rabbis here say one starts and does not finish.

בָּעוּן קוֹמוֹי רִבִּי אֲחִיָיא בֵּרִבִּי זְעִירָא הֵיךְ הֲוָה אֲבוּךְ נָהוּג עֲבֵיד כְּרַבָּנָן דְּהָכָא אוֹ כְּרַבָּנָן דְּהָתָם. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר כְּרַבָּנָן דְּהָכָא. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר כְּרַבָּנָן דְּהָתֶָם. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא מִסְתַּבְּרָא דְּרִבִּי יוֹסֵה דְּרִבִּי זְעִירָא מַחְמִיר וִינוּן מַחְמִרִין וְהוּא עֲבַד נְהִיג דִּכְוָותְהוֹן.

They asked before Rebbi Aḥiyya ben Rebbi Zeïra: How did your father do in practice, like the teachers here or the teachers there. Rebbi Ḥizqiah said, like the teachers here. Rebbi Yose said, like the teachers there. Rebbi Ḥanina said, it is reasonable like R. Yose, since R. Zeïra always chose the harder way and they chose the harder way, so he did what he was used to, like them.

תַּנִּי הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע בַּבּוֹקֶר צָרִיךְ לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב. רִבִּי אוֹמֵר צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ מַלְכוּת. אֲחֵרִים אוֹמְרִים צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ קְרִיעַת יַם סוּף וּמַכַּת בְּכוֹרִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת כּוּלָּן וְצָרִיךְ לוֹמַר צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.

We have stated: “He who recites Shema‘ in the morning must mention the Exodus in Emet veyaẓiv. Rebbi says, he must mention [God’s] kingdom. Others say, he has to mention the splitting of the Reed Sea and the slaying of the firstborn.” Rebbi Joshua ben Levi says, he has to mention all these and has to say “Rock of Israel and its Redeemer”.

רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לֹא הִזְכִּיר תּוֹרָה בָּאָרֶץ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. מַה טַּעַם וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם מִפְּנֵי מַה בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חוּקָּיו וְתוֹרוֹתָיו יִנְצוֹרוּ. רִבִּי בָּא בֵּרִבִּי אָחָא בְּשֵׁם רִבִּי אִם לֹא הִזְכִּיר בְּרִית בָּאָרֶץ אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי אִילָא אִם אָמַר מְנַחֵם יְרוּשָׁלַיִם יָצָא.

Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi says: If someone did not mention Torah in the benediction on the Land one tells him to repeat. What is the reason? ( Ps. 105:44) “He gave them the lands of peoples”; why? “That they should keep His decrees and preserve His teachings.” Rebbi Abba ben Rebbi Aḥa in the name of Rebbi: If one did not mention the covenant in the benediction on the Land or the kingdom of David’s dynasty in “Builder of Jerusalem”, one tells him to repeat. Rebbi Ilaï said: if he said “He Who consoles Jerusalem”, he did his duty.

בַּר קַפָּרָא אָמַר הַקּוֹרֵא לְאַבְרָהָם אַבְרָם עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי לֵוִי אָמַר בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם הֲרֵי בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם הֲרֵי בַּעֲשֵׂה. הָתִיבוּן הֲרֵי אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה קָרְאוּ אוֹתוֹ אַבְרָם. אַתָּה הוּא יי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁעַד שֶׁהוּא אַבְרָם בָּחַרְתָּ בוֹ.

Bar Qappara said: He who calls Abraham Abram transgresses a positive commandment. Rebbi Levi said, a positive and a negative commandment. ( Gen. 17:4) “Your name shall not in the future be called Abram”, that is the negative commandment, “But your name shall be Abraham”, that is the positive commandment. They objected: But the Men of the Great Assembly called him Abram, ( Neh. 9:7) “You are, o Eternal, the God Who selected Abram”. There is a difference, while he was still Abram You selected him.

וְדִכְוָתָהּ הַקּוֹרֵא לְשָׂרָה שָׂרַי עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. הוּא נִצְטַוָּה עָלֶיהָ. וְדִכְוָותָהּ הַקּוֹרֵא לְיִשְׂרָאֵל יַעֲקֹב עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. שֵׁינִי נִיתְוַסֵּף לוֹ הָרִאשׁוֹן לֹא נֶעֱקַר מִמֶּנּוּ.

Similarly, does he who calls Sarah Sarai transgress a commandment? He was commanded regarding her. Similarly, does he who calls Israel Jacob transgress a commandment? The second name was given him in addition, the first was not taken away from him.

וְלָמָּה נִשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ שֶׁל אַבְרָֹהָם וּשְׁמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וּשְׁמוֹ שֶׁל יִצְחָק לֹא נִשְׁתַּנָּה. אֵילּוּ אֲבוֹתָן קָרְאוּ אוֹתָן בִּשְׁמָן. אֲבָל יִצְחָק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ יִצְחָק שֶׁנֶּאֱמָר וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק. אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ עַד שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ וְאֵילּוּ הֵן. יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל יֹאשִׁיָּהוּ וּשְׁלֹמֹה. יִצְחָק וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק. יִשְׁמָעֵאל דִּכְתִיב וְקָרָאת אֶת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל. יֹאשִׁיָּהוּ הִנֵּה בֶן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ. שְׁלֹמֹה כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ. עַד כְּדוֹן בְצַדִּיקִים. אֲבָל בָּרְשָׁעִים זוֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם.

Why were the names of Abraham and Jacob changed but Isaac’s name was not changed? The former were given their names by their fathers; but Isaac was called Isaac by the Holy One, Praise to His Name, as it is said ( Gen. 17:19) “You shall call his name Isaac”. Four were given names before they were born, and they are Isaac, Ismael, Josiah, and Solomon. Isaac, ( Gen. 17:19) “You shall call his name Isaac”. Ismael as it is written ( Gen. 16:11): “You shall call his name Ismael”. Josiah, ( 1Kings 13:2): “Behold, a son will be born to the dynasty of David; his name will be Josiah”. Solomon, ( 1Chr. 22:9) “Solomon will be his name”. All this for the just. But the wicked ( Ps. 58:4) “The wicked are perverted from the womb.”

בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר עֲתִידִין הֵן יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם לְעָתִיד לָבוֹא וּמַה טַעַם לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יי לֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי יי אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כִּי אִם חַי יי אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן. אָמְרוּ לוֹ לֹא שֶׁיֵּעָקֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם אֶלָּא מִצְרַיִם מוֹסַף עַל הַמַּלְכִיּוֹת. מַלְכִיּוֹת עִיקָּר וּמִצְרַיִם טְפֵילָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר לֹא יִקָּרֵא עוֹד שִׁמְךָ יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. אָמְרוּ לֹא שֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם יַעֲקֹב אֶלָּא יַעֲקֹב מוֹסַף עַל יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל עִיקָּר וְיַעֲקֹב טָפֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אַל תִּזְכְּרוּ רִאשׁוֹנוֹת אֵילּוּ הַמִּצְרִיִּים וְקַדְמוֹנִיּוֹת אַל תִּתְבּוֹנָנוּ אֵלּוּ הַמַּלְכִיּוֹת. הִנְנִי עוֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח זוּ שֶׁל גוֹג. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בּוֹ זְאֵב וְנִיצַּל מִמֶּנּוּ. הִתְחִיל מְסַפֵּר מַעֲשֵׂה הַזְּאֵב וְאַחַר כַּךְ פָּגַע בּוֹ הָאֲרִי וְנִיצַּל מִיָּדוֹ. שָׁכַח מַעֲשֵׂה הַזְּאֵב הִתְחִיל מְסַפֵּר מַעֲשֵׂה הָאֲרִי. וְאַחַר כַּךְ פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ וְנִיצַּל מִיָּדוֹ. שָׁכַח מַעֲשֵה שְׁנֵיהֶם וְהִתְחִיל לְסַפֵּר מַעֲשֵׂה הַנָּחָשׁ. כַּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל הַצָּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת.

Ben Zoma said: There will be a future time when Israel will no longer mention the Exodus. What is the reason? ( Jer. 23:7–8) “Therefore, days will come, says the Eternal, that one no longer will say, by the Eternal Who brought the Children of Israel up from Egypt, but rather, by the Eternal Who raised and brought the descendants of the House of Israel from the Northern land …” They said to him, not that the Exodus will be eliminated but the Exodus will be additional to the Kingdoms. The Kingdoms will be principal and the Exodus additional. And similarly it was said ( Gen. 35:10)::Your name shall not be called Jacob anymore, but Israel shall be your name.” Not that the name Jacob will be taken away but Jacob will be additional to Israel. Israel will be principal and Jacob additional. And so it says ( Is. 43:18–19): “Do not remember the first things”; this means the Egyptians, “And what was earlier do not dwell on”; this means the Kingdoms, “Behold, I create something new, now it will grow”; this refers to Gog. They gave a simile: to what can this be compared? To someone who encountered a wolf and was saved from it. He started telling about the wolf when he encountered a lion and was saved from it. He forget about the wolf and started telling about the lion.After that, he encountered a snake and was saved from it. He forgot about both of them and started telling about the snake. So it is with Israel, the last troubles make them forget the earlier ones.