ביצה ה׳Beitzah 5

Mishnah

משנה: מַשִּׁילִין פֵּירוֹת דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה בְּיוֹם טוֹב. וּמְכַסִּין אֶת הַפֵּירוֹת בַּכֵּלִים מִפְּנֵי הַדֶּלֶף. וְכֵן כַּדֵּי יַיִן וְכֵן כַּדֵּי שֶׁמֶן. וְנוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בַּשַּׁבָּת:

MISHNAH: One lowers produce through a skylight on the holiday. Also one covers produce by vessels because of leaks; the same holds for jugs of wine and jugs of oil. On the Sabbath one may put a vessel under a leak.

Halakhah

הלכה: מַשִּׁילִין פֵּירוֹת דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה בְּיוֹם טוֹב כול׳. מַתְנִיתָה בְאוֹתוֹ הַגָּג. אֲבָל בְּגָג אַחֵר אָסוּר. בְּשֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה. אֲבָל אִם הָיָה שָׁוֶה מוּתָּר. תַּנֵּי. הָיָה שָׁם חַלּוֹן מַשְׁחִילִין דֶּרֶךְ חַלּוֹן.

HALAKHAH: “One lowers produce through a skylight on the holiday,” etc. The Mishnah is about this roof, but from another roof it is forbidden if it is not equal. But if it was equal it is permitted. It was stated: If there was a window, one lowers through the window.

רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. פּוֹרְסִין מַחֲצֶלֶת עַל גַּבֵּי שַׁיפוּף שֶׁל לְבֵינִים בַּשַּׁבָּת.

Rav Jeremiah in the name of Rav: One spreads a mat over rows of bricks on the Sabbath.

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּירִבִּי יַנַּאי. אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא. אֲחוֹתִי אָמְרָה לִי מִשְּׁמוֹ. בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב סוֹמְכִין לָהּ כְּלִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּתְגַּלְגֵּל. אֲבָל אֵין כּוֹפִין עָלֶיהָ כְלִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. כּוֹפִין עָלֶיהָ כְלִי. אָמַר רִבִּי מָנָא. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא כְלִי נוֹגֵעַ בְּגוּפָהּ שֶׁלְּבֵיצָה.

Rebbi Simeon ben Rebbi Yannai said: I did not hear from my father; my sister told me in his name. An egg which was laid on a holiday one props up against a vessel so it should not roll off. But one does not cover it with a vessel. But Samuel says, one may cover it with a vessel. Rebbi Mana said, only if the vessel not touch the body of the egg.

תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. נָחִיל שֶׁלִּדְבוֹרִים פּוֹרְסִין עָלֶיהָ סַדִּין. בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה. וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. מַה כְּרַב. כִּשְׁמוּאֵל. כָּאן מִלְּמַעֲלָן וְכָאן מִלְּמַטָּן.

Rebbi Hoshaia stated: One may spread a sheet over a swarm of bees in the summer because of the sun, in the rainy season because of the rain. Is this following Rav? Following Samuel? Here on top, there below.

רִבִּי בִּיסְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. חֲפֵי לְסוֹטוֹת אָסוּר לְטַלְטְלָן. מְצַדְתְּא הַוְויָין פְרִיסִין וְהַוְיָין מִשְׁתַּרְפָן גַּו שִׁמְשָׁא. אַתּוֹן שָׁאֲלוּן לְרַב. מָהוּ מְטַלְטַלְתּוֹן. אֲמַר לוֹן. [אָסוּר לִיגַּע בְּהוֹן.] חַשְׁבִין עֲלֵיהוֹן מִתְנַנִּין תְּוֹחְתֵּי רֵאשֵׁיכוֹן וְשָׁרִי לְכוֹן מְטַלְטָלְּתוֹן.

Rebbi Bisna in the name of Rebbi Yose bar Ḥanina: It is forbidden to move the weaver’s beam weaving fine cloth. The hunters were spreading traps and these were damaged by the sun. They came to ask Rav, may one move them? He told them, [it is forbidden to touch them.] Intend to put them under your heads and it is permitted for you to move them.

תַּנֵּי. חָבִית שֶׁלְטֵבֵל שֶׁנִּתְרוֹעֳעָה. מֶבִיא כְּלִי אַחֵר וְנוֹתְנוֹ תַחְתֶּיהָ. נִתְמַלֵּא. אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁעוֹשִׂין תַּקָּנָה לְמוּקְצֶה לְהַצִּילוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ. וְהָא תַנֵּי. עַל הָעֲבֹט שֶׁלְעֲנָבִים. עַל הַמַּעֲטָן שְׁלְזֵיתִים [שֶׁמְּשָׁכָן.] לֹא יִטּוֹל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב. וְאֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בַּשַּׁבָּת. אָמַר רַב חִסְדָּא. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה טֵבֵל וְזֵה טֵבֵל. זֶה יֵשׁ לוֹ מוּקְצֶה וְזֶה אֵין לוֹ מוּקְצֶה. הָדָא אָמְרָה. שֶׁעוֹשִׂין תַּקָּנָה לְמוּקְצֶה לְהַצִּילוֹ שְׁלֹּא כְדַרְכּוֹ. [תַּנֵּי.] נֵר שֶׁכָּבָה מַצִּילִין אֶת שַׁמְנוֹ. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. כָּבָה. מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. לֹא אָמַר אֶלָּא לְטַלְטְלוֹ. הָא לְהַצִּיל מַצִּילִין.

It was stated: If an amphora of ṭevel became defective one brings another vessel and puts it under it. If it is filled, it is forbidden to move it. Rebbi Ze`ira said, this implies that one makes an uncommon arrangement for muqseh to save it. But did we not state, from the vat of grapes, from the load of olives [which drew fluid] one may not take on the holiday, and is it not necessary to say on the Sabbath? Rav Ḥisda said, even though both of them are tevel, this is muqṣeh and that is not muqṣeh. The following implies that one makes an uncommon arrangement for muqseh to save it. [It was stated.] If a light burned out, one saves its oil. Rebbi Jacob bar Aḥa said, it is Rebbi Simeon’s since Rebbi Simeon said, if it burned out it is permitted to move it. Rebbi Samuel ben Rav Isaac said, he mentioned only “to move it,” therefore one is permitted to save it.

תַּנֵּי. נוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בַּשַּׁבָּת. נִתְמַלֵּא. שׁוֹפֵךְ וְשׁוֹנֶה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. עָשׂוּ אוֹתוֹ כִּנְהָרוֹת וּמַעְיָינוֹת שְׁבָּאוּ מחוּץ לַתְּחוּם לְתוֹךְ הַתְּחוּם. וְתַנֵּי כֵן. נְהָרוֹת וּמַעְיָינוֹת שֶׁבָּאוּ מִחוּץ הַתְּחוּם לַתְּחוּם. מְמַלֵּא מֵהֶן בַּשַּׂבָּת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּיוֹם טוֹב.

It was stated: “One puts a vessel under a leak on the Sabbath. If it was filled, one pours out and repeats without hesitation.” Rebbi Ḥanania said, they made this like rivers and sources coming from outside the Sabbath domain, as it was stated: from rivers and sources coming from outside the Sabbath domain one fills on the Sabbath and it is not necessary to say on a holiday.

Mishnah

משנה: כֹּל שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת מִשּׁוּם רָשׁוּת מִשּׁוּם מִצְוָה בַּשַּׁבָּת חַיָיבִין עָלָיו בְּיוֹם טוֹב. אֵילּוּ הֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא עוֹלִין בָּאִילָן וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא מְסַפְּקִין וְלֹא מְטַפְּחִין וְלֹא מְרַקְּדִין. אֵילּוּ הֵן מִשּׁוּם רָשׁוּת לֹא דָנִין לֹא מְקַדְּשִׁין לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין. וְאֵילּוּ הֵן מִשּׁוּם מִצְוָה לֹא מַקְדִּישִׁין וְלֹא מַעֲרִיכִין וְלֹא מַחֲרִימִין וְלֹא מַגְבִּיהִין תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת בְּיוֹם טוֹב. כָּל אֵילּוּ בְּיוֹם טוֹב אָמְרוּ קַל וָחוֹמֶר לַשַׁבָּת. אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת אֶלָּא אוֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד:

MISHNAH: One is liable on the holiday for everything classified as Sabbath rest, classified as obligatory, classified as meritorious. These are classified as Sabbath rest: One does not climb on a tree, nor ride on an animal, nor sail on water, nor clap the hands in anger, nor clap the hands in joy, nor dance. These are classified as obligatory, one does not judge, nor contract preliminary marriage, nor give ḥaliṣah, nor enter levirate marriage. These are classified as meritorious, one does not dedicate, nor dedicate one’s worth, nor dedicate as herem, nor collect heaves and tithes. All these were said regarding a holiday, so much more regarding the Sabbath. The only difference between holiday and Sabbath is preparation of food.

Halakhah

הלכה: שְׁבוּת שֶׁהִיא רָשׁוּת וְרָשׁוּת שֶׁהִיא מִצְוָה. אֵי זוֹ הִיא שְׁבוּת שֶׁהִיא רָשׁוּת. לֹא עוֹלִין בָּאִילָן וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם [וְלֹא מְסַפְּקִין וְלֹא מְטַפְּחִין וְלֹא מְרַקְּדִין.] אֵי זוֹ הִיא רָשׁוּת שֶׁהִיא מִצְוָה. לֹא דָנִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין.

HALAKHAH: Sabbath rest which is voluntary, and obligation which is meritorious. What is Sabbath rest which is voluntary? One does not climb on a tree, nor rides on an animal, nor sail on water, [nor clap his hands in anger, nor clap his hands in joy, nor dance.] What is obligation which is meritorious? One does not judge, nor contract preliminary marriage, nor give ḥaliṣah, nor enter levirate marriage.

תַּנֵּי. אֵין עוֹלִין בָּאִילָן בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ. נִיחָא לַח. יָבֵשׁ. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִין. אָסוּר לָדוּשׁ עַל גַּבֵּי זְמוֹרָה בַשַּׁבַּת. אֶלָּא כְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. גֶּפֶן שֶׁיָּבְשָׁה אֲסוּרָה וְאֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת. דִּבְרֵי הַכֹּל. אָסְרוּ אִילָן יָבֵשׁ מִפְּנֵי אִילָן לַח. רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי אֲתַא וּפְרִי קוֹמֵי רַב. אֲמַר לֵיהּ. בֵיידָא [אֲ]תוּתֵהּ. אֲמַר לֵיהּ. [בְהַהִיא] תַּמַּרְתָּא עָקִימְתָא. אֲמַר לֵיהּ. מָאן שָׁרָא לָךְ.

It was stated: One does not climb on a tree whether moist or dried-up. One understands moist; dried-up? So we are saying, it is forbidden to step on a twig on the Sabbath? Or does it follow Rebbi Meïr, as Rebbi Meïr said, “a dried-up vine is forbidden but does not sanctify”? It is everybody’s opinion; they forbade the dried-up tree because of a moist tree. Rav Ḥiyya bar Ashi came running before Rav. He asked him, how did you come? He told him, [by] the warped date palm. He said to him, who permitted you?

רִבִּי <אָחָא> בְשֵׁם רַב. אָסוּר לָדוּשׁ עַל גַּבֵּי זְמוֹרָה בַשַּׁבָּת. הִיא שׁוֹרְשֵׁי אִילָן הִיא קוּלְסֵי אַכְרוּב. בִּגְבוֹהִין שְׁלֹשָׁה. אֲבָל אִם אֵינָן גְּבוֹהִין שְׁלֹשָׁה <כְּ>אָרֶץ הֵם.

Rebbi <aḥa> in the name of Rav: It is forbidden to trample on a twig on the Sabbath. There is no difference between the roots of a tree or the leaves of cabbage. If they are three {hand-breadths} high. But if they are not three {hand-breadths} high they are like the ground.

מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ אֵין עוֹלִין בָּאִילָן. שְׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֹאכַל אוֹ שֶׁמָּא יִשְׁכַּח ִוְיַרְעִיד. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְהֵמָה אוֹמְרִים לוֹ. רֵד. הָדָא אָמְרָה. שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיַרְעִיד.

Why did they say that one does not climb on a tree? Is it lest he forget and eat, or maybe lest he forget and shake it? Let us hear from the following: If he was riding on an animal one tells him, descend. This implies, lest he forget and shake it.

מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ. הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְהֵמָה אוֹמְרִים לוֹ. רֵד. חֲבֵרַיָיא אָמְרֵי. שֶׁמָּא (תִּיטַק, תִינּוֹק) [תִינָּזֵק] הַבְּהֵמָה. אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה הוֹגֵן אֶחָד גָּדוֹל. תַּנָּא רִבִּי אָחָא בַּר פַּפָּא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁהוּא מְצוּוֶה עַל שְׁבִיתַת בְּהֵמָה כָמוֹהוּ. לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמוֹרֶךָ. כָּמוֹךָ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. נִשְׁעַנִּים בַּבְּהֵמָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין נִשְׁעַנִּים בַּבְּהֵמָה. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. נִשְׁעַנִּין. בְּבָרִיא. מָאן דְּאָמַר. אֵין נִשְׁעַנִּין. בְּתָשׁ. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וַחֲבֵרַיָיא. חַד אָמַר. נִשְׁעַנִּים. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֵין נִשְׁעַנִּים. מָאן דְּאָמַר. נִשְׁעַנִּים. בָּהוּא דְמִיסְתַּמֵּיךְ צִיבְחַד. מָאן דְּאָמַר. אֵין נִשְׁעַנִּין. בַּכּוֹבֵשׁ אֶת כְּבֵדוֹ. וְלָא יָדְעִין מָאן אֲמַר דָּא וּמָאן אֲמַר דָּא. מִן מַה דְלָא אֲמַר רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל כְּלוּם. הֲוֵי דוּ אֲמַר. נִשְׁעַנִּים בְּבָרִיא וְאֵין נִשְׁעַנִּים בְּתָשׁ.

Why did they say, if he was riding on an animal one tells him, descend? The colleagues say, maybe the animal will (be girded, be nursing) [be damaged]. Rebbi Yose said to them, think of it, if it was a large camel! Rebbi Aḥa bar Pappus stated before Rebbi Ze`ira: There is a difference, because he is commanded about the rest of his animals like his own: That your ox and your donkey rest; like you. There are Tannaim who state, one may lean on an animal. There are Tannaim who state, one may not lean on an animal. Rav Ḥisda said, he who said one may lean on, if he is healthy; he who said one may not lean on, if he is weak. Rebbi Yose says, Rebbi Abba bar Mamal and the colleagues disagreed. One said, one may lean on, but the other said, one may not lean on. He who said one may lean on, if he leans a little bit; he who said one may not lean on, if he puts on his full weight. We do not know who said what. Since Rebbi Yose did not say anything in the name of Rebbi Abba bar Mamal, this implies that a healthy person may lean on, a weak one may not lean on.

וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. זֹאת אוֹמֶרֶת. שֶׁאָסוּר לְהַשִּׁיט דָּבָר וּלְהוֹלִיכוֹ מֵאֶצְלוֹ. וְדִכְוָותָהּ. אָסוּר לְאָדָם לְהַשִּׁיט דָּבָר וּלְהָבִיאוֹ אֶצְלוֹ. רִבִּי אַבָּא מָרִי וְרִבִּי מַתַּנְיָה הֲווֹן יְתִיבִין. חָמוּן לְחַד בַּר נַשׁ פַּצֵּל מַיָּא לְכָא וּלְכָא וְשָׁתִי. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי לְרִבִּי מַתַּנְיָה. הָדָא הִיא דְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אָסוּר לְאָדָם לְהַשִּׁיט דָּבָר וּלְהוֹלִיכוֹ מֵאֶצְלוֹ. אָמַר לֵיהּ. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. שׁוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית לוֹכַל מִמֶּנָּה גְרוֹגְרוֹת.

“Nor sail on water” Rebbi Jacob bar Zavdi in the name of Rebbi Abbahu: This implies that it is forbidden to set something under sail to send it away from him. And similarly, it is forbidden to set something under sail to bring it to him. Rebbi Abba Mari and Rebbi Mattaniah were sitting. They saw a person splitting the water to both sides and drinking. Rebbi Abba Mari said to Rebbi Mattaniah, this is what Rebbi Jacob bar Zavdi in the name of Rebbi Abbahu, a person is forbidden to set something under sail to send it away from him. He answered, it is what we have stated, “a person may break open an amphora to eat dried figs from it”

וְלֹא מְסַפְּקִין. סִיפּוּק שֶׁהוּא מֵחַמָּתוֹ. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו.

“Nor clap the hands in anger.” סִיפּוּק is in anger, as you are saying, Balaq got angry about Bileam and he clapped his hands in anger.

וְלֹא מְטַפְּחִין. טִיפּוּח שֶׁהוּא לִרְצוֹנוֹ. רִבִּי יוֹנָה וַחֲבֵרַיָיא. חַד אָמַר. הָכֵין שָׁרֵי וְהָכֵין אָסוּר. וְחוֹרָנָה אָמַר. בֵּין הָכֵין וּבֵין הָכֵין אָסוּר. וְלָא יָדְעִין מָאן אֲמַר דָּא וּמָאן אֲמַר דָּא. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִית הֲוָה סַבִּין בְּיוֹמֵינָן וַהֲווֹן מְטַפְּחִין לַאֲחוֹרֵי יְדֵיהוֹן בְּשׁוּבְתָא. הֲוֵי דוּ אָמַר. הָכֵין שָׁרֵי וְהָכֵין אָסוּר. רִבִּי הֲוָה מְסַב לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ וַהֲווֹן מְטַפְּחִין לַאֲחוֹרֵי יְדֵיהוֹן בְּשׁוּבְתָא. עֲבָר רִבִּי מֵאִיר וּשְׁמַע קָלְהוֹן. אָמַר. רַבּוֹתֵינוּ. הוּתְּרָה הַשַּׁבָּת. שְׁמַע רִבִּי קָלֵיהּ. אָמַר. מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא לִרְדוֹתֵינוּ בְתוֹךְ בֵּיתֵינוּ. [וְאִית דְּאָמְרֵי. הָכֵין אָמַר. מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא לִצְנִעֵינוּ בְתוֹךְ בֵּיתֵינוּ.] שְׁמַע רִבִּי מֵאִיר קָלֵיהּ וַעֲרַק. נַפְקִין פְּרַיי בַתְרֵיהּ מִפְרֵי. אַפְרַח רוּחָא פִיקְיָילֵיהּ מֵעַל קָדְלֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. אוֹדִיק רִבִּי מִן כַּוְותָּא וַחֲמָא קָדְלֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר מִן אֲחוֹרוֹי. אֲמַר. לָא זְכִית אֲנָא לְאוֹרַיְיתָא אֶלָּא בְגִין דַּחֲמִית קָדְלֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר מִן אֲחוֹרוֹי. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. אֲנָן לָא זְכִינָן לְאוֹרַיְתָא אֶלָּא בְגִין דַּחֲמִינָן אֶצְבְּעָתֵיהּ דְּרִבִּי מִן לְ[גַו לְגִי]קִין דִּידֶּיהּ.

“Nor clap the hands in joy.” טִיפּוּחַ is by his desire. Rebbi Jonah and the colleagues, one said this way it is permitted, the other way it is forbidden, but the other said, both ways it is forbidden. We did not know who said what, but since Rebbi Jonah said, in our days there were old men who were clapping the backs of their hands on the Sabbath; this implies that he said, this way it is permitted, the other way it is forbidden. Rebbi was marrying off his son Rebbi Simeon where they were clapping the backs of their hands on the Sabbath. Rebbi Meïr passed by and heard their sound. He said, our teachers, is the Sabbath permitted? Rebbi heard his voice; he said, who is that who comes to trouble us in our home? [There are those who are saying that he said so: who is the one who comes to hide us in our home?] Rebbi Meïr heard his voice and fled. They went out and ran after him running. The wind blew his turban from Rebbi Meïr’s neck. Rebbi peeked from the window and saw the neck of Rebbi Meïr from behind. He said, I attained learning only because I saw Rebbi Meïr’s neck from behind. Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish both said, we attained learning only because we saw Rebbi’s finger from [the back of his sleeve.]

וְלֹא מְרַקְּדִין. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי זִעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. קִיפּוּץ. עוֹקֵר שְׁתֵּי רַגְלָיו כְּאַחַת. רִיקּוּד. עוֹקֶר אַחַת וּמַנִּיחַ אַחַת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. כָּל מַשְׁמִיעֵי קוֹל אֲסוּרִין בַּשַּׁבָּת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק סָבַר. מַקּוּשָׁה דִכְנִישְׁתָּא חַדְתָּא. רִבִּי לֵּיל בֵּירִבִּי אֶלֶּס מְקַשׁ עַל כַּסָּא. רִבִּי אִילָא עֲנֵי בְסִדְרָא. סְלַק לְבֵייתָא. אַשְׁכְּחוֹן דְּמֵיכִין. רְבַע לֵיהּ עַל סוּלְמָא בְּגִין דְּלָא מַקְשֶׁה עַל תִּרְעָא בְשׁוּבְתָא. רִבִּי יִרְמְיָה הֲוָה פְשַׁט עִם בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אִימִּי אֲזַל בְּעֵי מִתְעַרְתָּא בִקְרִיצְתָּא דְשׁוּבְתָא. שְׁרֵי מִיקַּשׁ עַל תִּרְעָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּא. מָאן שְׁרֵא לָךְ. רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. מָהוּ מַקֵשֶׁה עַל כְּרֵיסָא בְשׁוּבְתָא. אֲמַר לֵיהּ. בְּחוֹלָא מָאן שָׁרָא לָךְ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדַמָא. נְהַגִּין רַבָּנִן בַּחוֹלָה מִן הַטִּיבּוּר וּלְמַעֲלָן. בִּבְגָדָיו מִן הַטִּיבּוּר וּלְמַטָּן.

“Nor dance.” Rebbi Jeremiah, Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥuna: Jumping: one lifts both legs simultaneously. Dancing: one lifts one and keeps the other down. Rebbi Eleazar said, all sound making is forbidden on the Sabbath. Rebbi Samuel bar Rav Isaac was of the opinion to knock for a new synagogue. Rebbi Hillel son of Rabbi Vales would knock on a cup. Rabbi Ila stayed late at the great assembly. When he went home, he found them sleeping. He lay down on the stairs so as not to knock on the gate on the Sabbath. Rebbi Jeremiah explained Scripture with Rebbi Immi’s son. He went and wanted to wake him up in the morning of the Sabbath. He started knocking on the door. His father told him, who did permit this to you? Rebbi Abba bar Cahana asked before Rebbi Yasa, may one knock on a belly on the Sabbath? He said to him, who permitted that on a weekday? Rebbi Samuel ben Eudaimon said, the rabbis are accustomed on a weekday from the navel upwards, through his clothing from the navel downwards.

וְלֹא דָנִין. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אָסוּר לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא. לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְעֶרֶב יוֹם טוֹב. דִּינֵי נְפָשׁוֹת. הָא דִינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין. וְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה כֵן. דָּנִין דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. אֲבָל לֹא דִינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. אָמַר. כָּאן לַהֲלָכָה וְכָאן לִדְבַר תּוֹרָה.

“One does not judge.” Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Aḥa, said in the name of Rebbi Abbahu: It is forbidden to judge money matters on Friday. Does not a Mishnah object: “Therefore one does not judge <criminal matters> on Sabbath eve or holiday eve”? Hence, one judges money matters! Also, Rebbi Ḥiyya stated thus: One judges money matters on Friday but not criminal matters. One is for practice, the other for words of the Torah.

וְלֹא מְקַדְּשִׁין. רִבִּי בָּא בַּר כֹהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָסוּר לְאָרֵס אִשָּׁה בְעֶרֶב שַׁבָּת. הָדָא דְאַתְּ אָמַר שְׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדַת אֵירוּסִין. הָא לְאָרֵס יְאָרֵס. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב יְאָרֵס. שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה. בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר. בִּתְפִילָּה. אֲפִילוּ כֵן לֹא קַיְימַה.

Rebbi Abba bar Cohen said before Rebbi Yose: Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Jacob bar Idi: A man may not preliminarily marry on a Friday. That means, to make an engagement feast. This implies that the preliminary marriage itself is permitted. Samuel says, even on the Ninth of Ab a preliminary marriage is permitted, lest another forestall him. The argument of Samuel seems inverted. There, he says, God puts singles in a house; To rise on scales; they all are of vapor! And here, he says so? That means, that he should not forestall him in prayer. Even so, it would not be permanent.

וְלֹא מַקְדִּישִׁין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי. אִיתְפַּלְּגּוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר. מַקְדִּישִׂין. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֵין מַקְדִּישִׂין. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין מְפָרְשִׁין לְהוֹן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מַקְדִּישִׂין כַּתְּחִילָּה בְיוֹם טוֹב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵין מַקְדִּישִׂין כַּתְּחִילָּה בְיוֹם טוֹב. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הוֹלֵךְ לוֹ אֶצֶל מוֹכְרֵי טְלָאִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הוֹלֵךְ לוֹ אֶצֶל מוֹכְרֵי פְסָחִים. מָאן דְּאָמַר. הוֹלֵךְ לוֹ אֶצֶל מוֹכְרֵי טְלָאִים. כְּמָאן דְּאָמַר. מַקְדִּישִׂין. מָאן דְּאָמַר. הוֹלֵךְ לוֹ אֶצֶל מוֹכְרֵי פְּסָחִים. כְּמָאן דְּאָמַר. אֵין מַקְדִּישִׂין. הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. אִין תֵּימַר. יוֹצֵא לַחוּלִין חוֹזֵר וְקָדֵשׁ. יְהֵא אָסוּר [מִשּׁוּם מַקְדִּישׁ]. וְתַנִּינָן. [אֵין] מַקְדִּישִׂין. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא חַד אָמַר. בְּמַקְדִּישׁ לְמָחָר. וְחוֹרָנָה אָמַר. בְּמַקְדִּישׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת. אָמַר רִבִּי שַׁמַּיי. וַאֲפִילוּ כְמָאן דָּאָמַר. מַקְדִּישִׁין. בָּעֲזָרָה מִשּׂוּם שְׁבוּת שֶׁהִתִּירוּ בַמִּקְדָּשׁ.

Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Immi: Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagreed. One said, one dedicates; the other said, one does not dedicate. The rabbis of Caesarea make it explicit: Rebbi Joḥanan said, one dedicates without problems on a holiday; Rebbi Simeon ben Laqish said, one does not dedicate without problems on a holiday. There are Tannaim who state, he goes to sellers of lambs; there are Tannaim who state, he goes to sellers of Pesaḥim. He who says, he goes to sellers of lambs, follows him who says, one dedicates. He who says, he goes to sellers of Pesaḥim, follows him who says, one does not dedicate. This implies that it does not become profane and then dedicated again. If you would say that it becomes profane and then dedicated again, it should be forbidden [because of dedicating], and we have stated, “one does [not] dedicate.” Rebbi Ḥananiah and Rebbi Mana, one said, if he dedicates for the next day; but the other said, if he dedicated for the upkeep of the Temple. Rebbi Shammai said, even for him who said that one dedicates, in the Temple Court because rabbinic Sabbath prohibitions were permitted in the Temple.

כָּל אֵילּוּ בְּיוֹם טוֹב אָמְרוּ קַל וָחוֹמֶר לַשַּׁבָּת. אִילֵּין אִינִּין. וְהָא אִית לָךְ חוֹרַנִיִין. סְקִילָה בַשַּׁבָּת וְאֵין סְקִילָה בַיּוֹם טוֹב. כָּרֵת בַּשַּׁבָּת וְאֵין כָּרֵת בַּיּוֹם טוֹב. מַכּוֹת בַּיּוֹם טוֹב וְאֵין מָכּוֹת בַּשַּׁבָּת. אִין תֵּימַר. בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אוֹכֶל נֶפֶשׁ אֲתִינָן מִיתְנֵי. וְהָא תַנִּינָן. מַשְִּׁחִילִין פֵּירוֹת דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה בְּיוֹם טוֹב אֲבָל לֹא בַשַּׁבָּת. וְעוֹד מִן הָדָא. שׁוֹחֲקִין עֲצֵי בְשָׂמִים לַמִּילָה בַיּוֹם טוֹב אֲבָל לֹא בַשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְהוּא שֶׁמָּל. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנִּי. מוֹדִין חֲכָמִין לְרִבִּי מֵאִיר בְּחוֹתָמוֹת שֶׁבַּקַּרְקַע שֶׁמְפַקְפְּקִין וּמַפְקִיעִין וּמַתִּירִין וְחוֹתְכִין. בַּשַּׁבָּת מְפַקְפְּקִין אֲבָל לֹא מַפְקִיעִין וְלֹא מַתִּירִין וְלֹא חוֹתְכִין. בַּכֵּלִים בַּשַּׁבָּת מוּתָּר. אֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב.

“All these were said on a holiday, so much more on the Sabbath..” Are these it? Are there no others? There is stoning on the Sabbath, there is no stoning on a holiday. There is extirpation on the Sabbath, there is no extirpation on a holiday. There is flogging on a holiday, there is no flogging on the Sabbath. If you would say, we are coming to state cases connected with food, did we not state: “one lowers produce through a skylight on the holiday but not on the Sabbath”? In addition from the following, one grinds aromatic wood for a circumcision on a holiday but not on the Sabbath. Rebbi Yose said, only if he circumcised. In addition from what was stated, “The Sages agree with Rebbi Meïr about seals in the ground that one pushes aside, and removes, and unties, and cuts. On the Sabbath one pushes aside but one does not remove nor untie nor cut. For implements on the Sabbath it is permitted; it is not necessary to mention on a holiday.”

אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת אֶלָּא אוֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד. מַה בֵּינֵיהוֹן. רַב חִסְדָּא אָמַר. לְחַדֵּד רֹאשׁוֹ שֶׁלְשְׁפוּד בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. לְהוֹצִיא אֵשׁ מִן הָעֵצִים בֵּינֵיהוֹן. תַּנָּא רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי דְּבַר דְּלָיָיא. הוּא הַדָּבָר. מָהוּ הוּא הַדָּבָר. לְחַדֵּד רֹאשׁוֹ שֶׁלְשְׁפוּד הוּא הַדָּבָר. אוֹ לְהוֹצִיא אֵשׁ מִן הָאֲבָנִים הוּא הַדָּבָר. לֵית לָך אֶלָּא כְהָדָא. אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֵירָתָהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא. דְּרִבִּי יוּדָה הִיא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּדֵי לְהַעֲבִיר שַׁמְנוּנִית שֶׁעָלֶיהָ.

“The only difference between holiday and Sabbath is preparation of food.” What is between them? Rav Ḥisda said, to sharpen the tip of the spit is between them. Rebbi Ḥanania the son of Rebbi Abbahu said, to make fire from wood is between them. Rebbi Jehudah bar Pazi stated from Bar Delaiah: what is the matter? Is the matter to sharpen the tip of the spit? or is the matter to make fire from the stones? You only have the following: “One does not sharpen the knife but he cleanses it on another.” Rav Ḥisda said, this is Rebbi Jehudah’s. Rav Jehudah in the name of Samuel said, it is everybody’s opinion, to remove the fat on it.

מָהוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (הַבְטָלָה) [אַבְטָלָה]. חִזְקִיָּה אָמַר. אָסוּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל חִזְקִיָּה. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. בַּשַּׁבָּת אֵין אַתְּ מַבְעִיר. [אֲבָל אַתְּ] מַבְעִיר (אַתְּ) בְּיוֹם טוֹב. אִין תֵּימַר. בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אוֹכֶל נֶפֶשׁ אֲנָן קַיָימִין. וְהָכְתִיב אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין בְּנֵר שֶׁל (הַבְטָלָה) [אַבְטָלָה]. אָמַר רִבִּי אָבוּנָה. וְתַנֵּיי תַמָּן. בֵּית שַׁמַּי אוֹסְרִין וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. רִבִּי נָחוּם אֲחוֹי דְּרִבִּי אִילָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ. לָא תֶאֱסוֹר וְלֹא תִישְׁרֵי.

May one light an idle candle? Ḥizqiah said, it is forbidden. A baraita disagreed with Ḥizqiah: “ Do not make fire in all of your dwelling places on Sabbath day. On the Sabbath you may not make fire, but you make fire on a holiday.” If you would say, we deal with cases connected with food, is there not written, only what can be eaten by any breathing being, that alone may be made by you. Therefore what we are dealing with an idle candle. Rebbi Avuna said, it was stated there, the House of Shammai forbid but the House of Hillel permit. Rebbi Naḥum the brother of Rebbi Ila asked before Rebbi Joḥanan. He said to him, do neither forbid nor permit.

Mishnah

משנה: הַבְּהֵמָה וְהַכֵּלִים כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים. הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לִבְנוֹ אוֹ לָרוֹעֶה הֲרֵי הִיא כְרַגְלָיו: כֵּלִים הַמְיוּחָדִין לְאֶחַד מִן הָאַחִים שֶׁבַּבַּיִת הֲרֵי הֵן כְּרַגְלָיו. וְשֶׁאֵין מְיוּחָדִין הֲרֵי אֵלּוּ כַּמָּקוֹם שֶׁהוֹלְכִין:

MISHNAH: Animals and vessels are like the feet of their owner. If he hands over his animal to his son or to a shepherd they are like his own feet. Vessels particular to one of the brothers in a common household are like his feet, but those not particular are like they place where they walk.

Halakhah

הלכה: מַתְנִיתָה בְּשֶׁמְּסָרָהּ לוֹ בְיוֹם טוֹב. אֲבָל אִם מְסָרָהּ לוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. כְּרַגְלֵי הָרוֹעֶה. בְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם רוֹעֶה אֶחָד. אֲבָל אִם אֵין שָׁם רוֹעֶה אֶחָד. כְּרַגְלֵי הַבַּקָּר. וְתַנֵּי כֵן. הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לַבַּקָּר אַף עַל פִּי שֵׁלֹּא הוֹדִיעַ לַבַּקָּר הֲרֵי זוֹ כְרַגְלֵי הַבַּקָּר.

HALAKHAH: The Mishnah if he handed it over on the holiday; but if he handed it over to him on holiday eve it is like the shepherd’s feet. If there is there one shepherd, but if there is not one shepherd there, like the feet of the cow hand. And it was stated thus: “If he hands his animal to the cow hand even though he did not inform the cow hand it is like the cow hand’s feet.”

Mishnah

משנה: הַשּׁוֹאֵל כְּלִים מֵחֲבֵרוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב כְּרַגְלֵי הַשּׁוֹאֵל. הַשּׁוֹאֵל בְּיוֹם טוֹב כְּרַגְלֵי הַמַּשְׁאִיל. הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה מֵחֲבֶירְתָּהּ תַּבְלִין וּמַיִם וּמֶלַח לְעִיסָּתָהּ הֲרֵי אֵילּוּ כְרַגְלֵי שְׁתֵּיהֶן. רִבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר בַּמַּיִם מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ:

MISHNAH: If one borrows vessels from another person, on holiday eve they are like the feet of the borrower, on the holiday like the feet of the lender. If a woman borrowed from another spices, water, and salt, for her dough, they are like the feet of both of them. Rebbi Jehudah excludes water since it lacks stability.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי בָּא. תְּחוּמִין עָשׂוּ אוֹתָן כְּמִידַּת הַדִּין. תֵּדַע לָךְ שֶׁכֵּן. תַּמָּן אָמְרִין בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא וְלָא יָדְעִין אִין מִן שְׁמוּעָה וְאִין מִן מַתְנִיתָה. וְאֲפִילוּ עֵצִים. וְסָבְרִנָן מֵימַר. עֵצִים אֵין בָּהֶן מַמָּשׁ.

HALAKHAH: Rebbi Abba said, for eruv they went according to the logical rule. You should know that this is so since they say there in the name of Rav Ḥisda, but they do not know whether from a tradition or a Mishnah, ‘even logs.’ Did we want to say that logs have no stability?

רִבִּי יוּדָה פּוֹטֵר בַּמַּיִם מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. חַמִּים. מָאן דְּאָמַר. מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. הֲרֵי יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ. מָאן דְּאָמַר. מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִבְלְעִין בָּעִיסָּה. הֲרֵי אֵינָן נִבְלְעִין בַּתַּבְשִׂיל.

“Rebbi Jehudah excludes water since it lacks stability.” What is the difference between them? Hot water. He who said, because it lacks stability, it has stability. He who says because they are absorbed in the dough, it is not absorbed in the dish.

Mishnah

משנה: הַגַּחֶלֶת כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים. וְשַׁלְהֶבֶת בְּכָל מָקוֹם. הַגַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ. וְהַשַּׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין.

MISHNAH: A burning charcoal is like the feet of its owner but a flame may be everywhere. One does not commit larceny with burning charcoals of the Temple; one may not use its flame but one does not commit larceny.

Halakhah

הלכה: חֲמִשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בַגַּחֶלֶת. וַחֲמִשָּׁה בַשַּׁלְהֶבֶת. גַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ מוֹעֲלִין בָּהּ. וְהַשַּׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. גַּחֶלֶת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה. וְהַשַּׁלְהֶבֶת מוּתֶּרֶת. הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ אָסוּר בְּגַחַלְּתּוֹ וּמוּתָּר בְּשַׁלְהֶבָתוֹ. הַמּוֹצִיא אֶת הַגַּחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָיב וְהַשַּׁלְהֶבֶת פָּטוּר. וּמְבָרְכִין עַל הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַגַּחֶלֶת. רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. אִם הָיוּ הַגְּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת מְבָרְכִין. רִבִּי יוֹחָנָן דְּקַצִיּוֹן בְּשֵׁם רִבִּי נָחוּם בֵּירִבִּי סִימַאי. וּבִלְבָד בְּנִקְטֶפֶת.

HALAKHAH: “Five things were said about burning charcoal and five about the flame. One commits larceny with the burning charcoal of the Temple; one may not use its flame but one cannot commit larceny with the latter. Burning charcoal of idolatry is forbidden, its flame is allowed. He who makes a vow not to use anything of another person may not use his burning charcoal but is allowed his flame. He who carries burning charcoal into the public domain is liable but for the flame he is free of punishment. One makes the benediction over the flame but not over glowing charcoal.” Rav Ḥiyya bar Ashi in the name of Rav: If the charcoal was crackling one makes the benediction. Rebbi Joḥanan from Karṣion in the name of Rebbi Naḥum bar Simai: Only if {the flame} is jumping off.

Mishnah

משנה: בּוֹר שֶׁל יָחִיד כְּרַגְלֵי יָחִיד. וְשֶׁל אַנְשֵׁי הָעִיר כְּרַגְלֵי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר וְשֶׁל עוֹלֵי בָבֶל כְּרַגְלֵי הַמְמַלֵּא:

MISHNAH: A private cistern is like the feet of the individual, but one of the townspeople is like the feet of the people of this town, and of the pilgrims from Babylonia like the feet of the person filling.

Halakhah

הלכה: [בְּאֵר] שֶׁבֵּין שְׁנֵי תְחוּמִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עוֹשִׂין לָהּ מְחִיצָה שֵׁלְבַּרְזֶל. רִבִּי יוֹסֶי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. אֲפִילוּ מְחִיצָה שֶׁלְקָנִים. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ [הַמַּיִם] נִמְשָׁכִין לְכָאן וּלְכָאן. אָמַר רִבִּי יוּדָן. הֶחֱמִירוּ בְדִבְרֵיהֶן יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. וְלֹא מִין בְּמִינוֹ הוּא. אֶלָּא הֶחֱמִירוּ בְדִבְרֵיהֶן כְדִבְרֵי תּוֹרָה.

HALAKHAH: [A well] between two Sabbath domains. Rebbi Joḥanan said, one makes an iron wall for it. Rebbi Yose ben Ḥanina said, even a partition made of reeds, on condition that the water not flow in both directions. Rebbi Yudan said, they were more strict with their words than with words of the Torah. Rebbi Ḥanina said, is it not {mixture of} kind in its own kind? But they were strict with their words as with words of the Torah.

הָדָא אָמְרָה. הַמּוֹצֵא כְּלִי בַדֶּרֶךְ הֲרֵי זוֹ כְרַגְלֵי הַמּוֹצֵא.

This implies that if one finds a vessel on the road it is like the feet of the finder.

Mishnah

משנה: מִי שֶׁהָיוּ פֵירוֹתָיו בְּעִיר אַחֶרֶת וְעֵירְבוּ בְנֵי אוֹתָהּ חָעִיר לָבוֹא אֶצְלוֹ לֹא יָבִיאוּ לוֹ מִפֵּירוֹתָיו. וְאִם עֵירֵב הוּא הֲרֵי פֵרוֹתָיו כָּמוֹהוּ:

MISHNAH: If somebody had produce in another village and the people of that village made an eruv to come to him, they should not bring him his produce. But if he made an eruv, his produce has his status.

Halakhah

הלכה: רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. כְּרַגְלֵי הַמַּפְקִיד. וְחוֹרָנָה אָמַר. כְּרַגְלֵי מִי שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין אֶצְלוֹ (הֵן) [כֵּן]. מַתְנִיתָה פְלִיגָה עַל מָאן דְּאָמַר. כְּרַגְלֵי מִי שֶׁהֵן מוּפְקָדִין אֶצְלוֹ הֵן. דְּתַנִּינָן. מִי שֶׁהָיוּ פֵירוֹתָיו בְּעִיר אַחֶרֶת וְעֵירְבוּ בְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר לָבוֹא אֶצְלוֹ. לֹא יָבִיאוּ לוֹ מִפֵּירוֹתָיו. אִין תֵּימַר. כְּרַגְלֵי מִי שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין אֶצְלוֹ הֵם. יָבִיאוּ לוֹ מִפֵּירוֹתָיו. אָמַר רִבִּי יוּדָן. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה מַפְתֵּחַ בְּיַד הַבְּעָלִים. אוֹ שֶׁלֹּא מָסְרוּ לָהֶן רְשׁוּתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. וֵיי דָא אֲמַר דָא. מִי שֶׁזִּימֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים לֹא יוֹלִיכוּ בְיָדָם מָנוֹת אֶלָּא אִם כֵּן זִיכָּה לָהֶן אַחֵר בְּמָנוֹתֵיהֶם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. מִכֵּיוָן שֶׁזִּיכֶּה לָהֶן אַחֵר בְּמָנוֹתֵיהֶן לֹא כְרַגְלֵי מִי שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין אֶצְלוֹ הֵן.

HALAKHAH: Rav and Samuel: one says, like the feet of the depositor. The other one says, they are like the feet of him they are deposited with. The Mishnah disagrees with him who says, they are like the feet of him they are deposited with. As we have stated, “If somebody had produce in another village and the people of that village made an eruv to come to him, they should not bring him his produce” If you would say, they are like the feet of him they are deposited with, they should bring him his produce. Rebbi Yudan said, explain it if the key was in the hands of the owner, or that he did not concede his powers to them before the start of the holiday. And what says this? “If he invited guests they may not carry away their parts unless through another person he gave them the right to their parts on the eve of the holiday”. Are they not like the feet of him they are deposited with from the moment that he gave them the rights to their parts.

Mishnah

משנה: מִי שֶׁזִּימֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִין לֹא יוֹלִיכוּ בְיָדְם מָנוֹת אֶלָּא אִם כֵּן זִיכָּה לָהֶן אֶחָד בְּמָנוֹתֵיהֶן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אֵין מַשְׁקִין וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַמִּדְבָּרִיּוֹת אֲבָל מַשְׁקִין וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַבַּיְיתוֹת. אֵלּוּ הֵן הַבַּיְיתוֹת הַלָּנוֹת בָּעִיר. מִדְבָּרִיּוֹת הַלָּנוֹת בָּאֶפֶר:

MISHNAH: If he invited guests they may not carry away their parts unless through another person he gave them the right to their parts on the eve of the holiday. One does not water or slaughter prairie animals but one waters and slaughters domestic animals. What are domestic animals? Those that stay overnight in the village, prairie animals that stay overnight in the dust.

Halakhah

הלכה: אֵילּוּ הֵן הַמִּדְבָּרִיּוֹת. אֵילּוּ שֶׁהֵן יוֹצְאוֹת בַּפֶּסַח וְנִכְנָסוֹת בַּרְבִיעָה. אֵילּוּ הֵן בַּייתוֹת. הַלָּנוֹת בָּעִיר. רִבִּי אוֹמֵר. אֵילּוּ וָאֵילּוּ שֶׁנִּכְנְסוּ לַתְּחוּם מִשֶׁחֲשֵׁיכָה מוּתָּרִין לִשְׁחוֹט. אֵילּוּ הֵן מִדְבָּרִיּוֹת. הַגְּדֵילוֹת בָּאֶפֶר. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. הָדָא אָמְרָה. כְּלִי שֶׁבָּא מִחוּץ הַתְּחוּם לַתְּחוּם. מִשֶׁחֲשֵׁיכָה מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. וּבִלְבַד בְּאַרְבַּע אָמּוֹת. כְּהָדָא גַּמְלִיֵיל זוּגָא אוֹקְרֶיהּ חַד סִרְקִיי כְּמֵהִין. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי מָנָא אֲמַר לֵיהּ. קַבְּלִין בְּגוֹ מַגֵּירֵיוֹן דִּידָךְ. וְאוֹכְלִין בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.

HALAKHAH: “The following are the prairie animals, those who leave on Passover and return with the rains. The following are the domestic ones, those who stay in the village overnight. Rebbi says, it is permitted to slaughter these and those which entered the Sabbath domain after dark. What are prairie animals? Those who grow up in the dust.” Rebbi Ze`ira said, this implies, it is permitted to move a vessel which entered the Sabbath domain from outside the Sabbath domain. Rebbi Simeon bar Karsana in the name of Rebbi Aḥa: But only within four cubits. As this, a Saracen honored Gamliel the Twin with truffles. He came and asked Rebbi Mana who said to him, receive them in your kitchen and eat them within four cubits.