ביצה ד׳Beitzah 4

Mishnah

משנה: אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים מִן הַקּוֹרוֹת וְלֹא מִן הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְיוֹם טוֹב. וְאֵין מְבַקְּעִין לֹא בַקּוֹרְדֹּם לֹא בַמַּגָּל וְלֹא בַמְּגֵירָה אֶלָּא בַקּוֹפִיץ. בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא פֵרוֹת וְסָתוּם וְנִפְחַת נוֹטֵל מִמְּקוֹם הַפְּחָת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף פּוֹחֵת לְכַתְּחִלָּה וְנוֹטֵל:

MISHNAH: One does not split logs nor a log which broke on the holiday. Also one does split neither with a hatchet, nor with a sickle, nor with a plane, but with a dagger. From a room full of produce which was blocked but became accessible one takes from the opening. Rebbi Meïr says, also one freshly makes accessible and takes.

Halakhah

הלכה: אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים מִן הַקּוֹרוֹת וְלֹא מִן הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בַּקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְיוֹם טוֹב. אֲבָל בַּקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב מוּתָּר בְּשֶׁאֵין בָּהֶן תּוֹאַר כֶּלִי. אֲבָל אִם יֵשׁ עָלֶיהָ תוֹאַר כֶּלִי. אֲפִילוּ נִשְׁבְּרָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב אָסוּר.

HALAKHAH: “One does not split logs nor a log which broke.” That is, a log which broke on the holiday. But a log which broke on the eve of a holiday is permitted if it cannot be called an implement. But if it can be called an implement even if it broke on the eve of a holiday it is forbidden.

תַּנֵּי. סוֹכוֹת תְּאֵינִים וּבָהֶן תְּאֵנִים. מַכְבֶּדוֹת וּבָהֶן תְּמָרִים שֶׁהִכְנִיסָן לְאוֹכְלִין. אוֹכֵל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב. הִכְנִיסָן לְעֵצִים. אֵין אוֹכֵל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב.

It was stated: “Branches of a fig tree and on them figs, broomsticks {from a date palm} and on them dates, which he collected for food, he eats from them on the holiday. If he collected them as wood, he may not eat from them on the holiday.”

רַב אָמַר. מַסִּיקִין בְּכֵלִים וְאֵין מַסִּיקִין בְשִׁבְרֵי כֵלִים. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּכֵלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל בְּכֵלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב מוּתָּר בְּשֶׁאֵין עֲלֶיהֶן תּוֹאַר כֶּלִי. אֲבָל יֵשׁ עֲלֶיהֶן תוֹאַר כֶּלִי וַאֲפִילוּ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בְיוֹם טוֹב מוּתָּר.

Rav said, one heats with implements, one does not heat with broken pieces of implements. That is, vessels which broke on the holiday. But vessels which broke on the eve of the holiday are permitted if they cannot be called implements. But if they can be called implements even if they broke on the holiday they are permitted.

תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. מַסִּיקִין בְּאוֹכְלִין. אֲבָל לֹא בִקְלִיפֵּיהֶן וְלֹא בְגַלְעִינֵיהֶן. רַב הֲוָה יְתִיב קוֹמֵי רִבִּי חִיָיה רָבָּה וַהֲוָה אֲכִיל. וַהֲוָה מִתְחַמֵּי זְרֵק גַּו תַּפְיִיהּ וּזְרֵק קוֹמֵי תַפְיֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיה רַבָּה. הָכָא זְרוֹק. אָמַר לֵיהּ. מַה בֵין הָכָא וּמַה בֵין הָכָא. אָמַר לֵיהּ. בֶּן פֵּיחָה. אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אוֹכְלָה הֲוָה זְרֵק. אָמַר רִבִּי אִימִּי בַּבְלָיָיא. חוֹלֶה הֲוָה. אָמַר לֵיהּ. כְּנֶגֶד כֵּן אָסוּר בְּיוֹם טוֹב.

Rebbi Ḥiyya stated: One may heat with edibles, but not with their shells or pits. Rav was sitting before the Elder Rebbi Ḥiyya and was eating. He was seen throwing into the stove and in front of the stove. The Elder Rebbi Ḥiyya said to him, throw in this way. He asked him, what is the difference between this way and that way? He said to him, pasha’s son, behind them, behind them. Rebbi Ḥanina said, he was throwing food. The Babylonian Rebbi Immi said, he was sick. He said to him, in this way it would be forbidden on the holiday.

וְלֹא בְּקוֹרְדוֹם. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרִין. מְבַקְּעִין בְּקוֹרְדוֹם. תַּנָּא רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מְבַקְּעִין בְּקֹרְדוֹם. שְׁמוּאֵל אָמַר. הֲלָכָה כְמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. מְבַקְּעִין בְּקֹרְדוֹם. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּופֵּר אָמַר מִשֵּׁם רִבִּי לָעְזָר בֶּן שַׁמּוּעַ. בֵּית שַׁמַּי אוֹסְרִין וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.

“Neither with a hatchet.” In the House of Rebbi Yannai they are saying, one splits with a hatchet. Rebbi Hoshaia stated, one splits with a hatchet. Samuel said, practice follows him who said, one splits with a hatchet. It was stated: Rebbi Yose ben Kipper said in the name of Rebbi Eleazar ben Shamua, the House of Shammai forbid but the House of Hillel permit.

וְלֹא בַמַּגָּל. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְבַקְּעִין. [וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְבַקְּעִין. אָמַר רַב חִסְדָּא]. מָאן דְּאָמַר מְבַקְּעִין. בְּמַגָּל שֶׁלְיָד. מָאן דְּאָמַר אֵין מְבַקְּעִין. בְּמַגָּל שֶׁלְקָצִיר.

“Nor with a sickle.” There are Tannaim who state that one splits, and [there are Tannaim who state that one does not split. Rav Ḥisda said,] he who said one splits, with a hand-held sickle; he who says one does not split, with a scythe.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְפַסְפְּסִין בִּקְלָקִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְפַסְפְּסִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. מְפַסְפְּסִין. בְּבָרִיא. מָאן דְּאָמַר. אִין מְפַסְפְּסִין. בְּתָשׁ.

There are Tannaim who state that one separates with Cilician cloth, and there are Tannaim who state that one does not separate. Rav Ḥisda said, he who said one separates, for healthy {hair}; he who said one does not separate, for weak {hair}.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מוֹלְלִין עֲצֵי בְשָׂמִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מוֹלְלִין.‏ מָאן דְּאָמַר. מוֹלְלִין. בְּלַחִים. מָאן דְּאָמַר. אֵין מוֹלְלִין. בִּיבֵישִׁין.

There are Tannaim who state that one rubs aromatic wood; there are Tannaim who state that one does not rub. He who said one rubs, moist ones; he who said one does not rub, dry ones.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מַמְתִּקִין אֶת הַחַרְדָּל בַּגַּחֶלֶת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מַמְתִּקִין. מָאן דְּאָמַר. מַמְתִּקִין. בְּשֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַגַּחֶלֶת. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין מַמְתִּקִין. בְּשֶׁנָּתַן אֶת הַגַּחֶלֶת עָלָיו.

There are Tannaim who state that one sweetens mustard seed on glowing coals; there are Tannaim who state that one does not sweeten. He who said one sweetens, if he puts it on the coals; he who said one does not sweeten, if he puts the coals on it.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שָׁפִין אֶת הַכֶּסֶף בְּקְרֶטִיקוֹן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין שָׁפִין. מָאן דְּאָמַר. שָׁפִין. בְּשֶׁנְּתָנוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין שָׁפִין. בְּשֶׁנְּתָנוֹ בְיוֹם טוֹב.

There are Tannaim who state that one rubs silver with chalk; there are Tannaim who state that one does not rub. He who said one rubs, if he puts it on before the start of the holiday; he who said one does not rub, if he puts it on during the holiday.

רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף הוּא פּוֹחֵת כַּתְּחִילָּה וְנוֹטֵל. רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. וּבִלְבַד כְּנֶגֶד הַפֶּתַח. וְהָא תַנֵּי. מוֹדִין חֲכָמִין לְרִבִּי מֵאִיר בְּחוֹתָמוֹת שֶׁבַּקַּרְקַע שֶׁמְפַקְפְּקִין וּמַפְקִיעִין וּמַתִּירִין וְחוֹתְכִין. בַּשַּׁבָּת מְפַקְפְּקִין. אֲבָל לֹא מַפְקִיעִין וְלֹא מַתִּירִין וְלֹא חוֹתְכִין. וּבַכֵּלִים בַּשַּׁבָּת מוּתָּר. וְאֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב.

“Rebbi Meïr says, also one freshly makes accessible and takes.” Rebbi Abba, Rav Jehudah in the name of Samuel: But only at the place of access. And so it was stated “The Sages agree with Rebbi Meïr about cachets in the ground that one pushes aside, and removes, and unties, and cuts. On the Sabbath one pushes aside but one does not remove nor untie nor cut. For implements on the Sabbath it is permitted; it is not necessary to mention on a holiday.”

Mishnah

משנה: אֵין פּוֹתְחִין אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֶלִי וְאֵין עוֹשִׂין פֶּיחָמִין וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַפְּתִילָה לִשְׁנָיִם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חוֹתְכָהּ בָּאוּר לִשְׁתֵּי נֵירוֹת:

MISHNAH: One does not open the candle because he would make it a vessel nor does one make charcoal, and one does not cut a wick into two. Rebbi Jehudah says, one may cut it in the fire for two candles.

Halakhah

הלכה: תַּנִּי. לָפַּסִּים סְתוּמוֹת. עֲשָׂאָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. לֹא יִפְתַּחֵם בְּיוֹם טוֹב. מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַכְשִׁיר כֶּלִי בְּיוֹם טוֹב.

HALAKHAH: It was stated: Closed pans, if he made them before the holiday he may not open them on the holiday since he would be like one who makes a vessel usable on the holiday.

תַּמָּן תַּנִּינָן. עַל לָפַּסִּים אִרוֹנִיּוֹת שֶׁהֵן טְהוֹרוֹת בְּאֹהֶל הַמֵּת וּטְמֵאוֹת בְּמַשָּׂא הַזָּב. רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר. אַף בְּמַשָּׂא הַזָּב טְהוֹרוֹת. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן. אַתְיָא דִיחִידָאָה דְהָכָא כִּסְתוּמָה דְתַמָּן. וְדִיחִידָיָיא דְתַמָּן כִּסְתוּמָה דְהָכָא.

There, we have stated: “About rural pans, that they are pure in a tent with a corpse but impure if carried by a person afflicted with gonorrhea. Rebbi Eleazar ben Rebbi Ṣadoq says, even if carried by a person afflicted with gonorrhea they are pure since their production was not finished.” It turns out that the minority opinion here corresponds to the majority opinion there and the minority opinion there corresponds to the majority opinion here.

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. בְּקַעַת סוֹמְכָהּ לַכּוֹתֶל בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תְכַסְכֵּס. תַּנֵּי. אֵין מְכַבִּין אֶת הַבְּקַעַת בִּשְׁבִיל לָחוּס עָלֶיהָ. אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תָעַשֵּׁן אֶת הַבַּיִת וְאֶת הַקְּדֵירָה. מוּתָּר. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. בְּשֶׁאֵין שָׁם אֲוִיר. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם אֲוִיר מַשְׁלִיכָהּ לָאֲוִיר וְדַייוֹ. אָמַר רִבִּי נָסָא. וְיֵאוּת. כֵּן אֲנָן אָמְרִין. הָדָא קִלוּרִיתָה שָׁרֵי מִישׁוֹף וּמִיכְחוֹל מִינָהּ בְּיוֹמָא טָבָא. אָמַר רִבִּי מָנָא. כָּאן לְשִׁימּוּר וְכָאן לִרְפוּאָה.

Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah: A splinter one leans on the wall lest it scratches. It was stated: One does not extinguish a splinter to save it; if to prevent it filling the house or the pot with smoke it is permitted. Rebbi Ḥanania said, if there is no empty space there. But if there is empty space there one throws it into the empty space and this is enough. Rebbi Nasa said, is this correct? Are we saying so, salve one is permitted to rub on to use kohl on the holiday? Rebbi Mana said, one is to guard, the other for healing.

שֶׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִפְתִילָה לְהַחֲמִיר וּשְׁלֹשָׁה לְהָקֵל. אֵילּוּ שְׁלֹשָׁה שְׁאָמְרוּ לְהַחֲמִיר. אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ כַּתְּחִילָּה בְיוֹם טוֹב. וְאֵין חוֹתְכִין אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם. וְאִין מְסַפְסְפִין אוֹתָהּ בָּאוּר. אֵילּוּ שְׁלֹשָׁה שְׁאָמְרוּ לְהָקֵל. מוֹעֲכִין אוֹתָהּ וְשׁוֹרִין אוֹתָהּ בַּשֶּׁמֶן. וְחוֹלְקִין אוֹתָהּ בָּאוּר לִשְׁתֵּי נֵרוֹת. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. בְּצָרִיךְ לִשְׁנֵיהֶן. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי דְּבַר דְּלָיָיא. מֵבִיא שְׁתֵּי נֵרוֹת ונוֹתְנָהּ בִּשְׁנֵיהֶן וְחוֹלְקָהּ בָּאוּר לִשְׁנֵי נֵירוֹת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא חִינְנָא בַּר אִידִי בְשֵׁם רַב. מוֹהַטִין אֶת הַפְּתִילָה בְיוֹם טוֹב.

“About a wick three things were said as restrictions and three as leniencies. The following three were said as restrictions: One does not make it new on the holiday, nor does one cut one into two pieces, nor does one singe it by fire. The following three were said as leniencies: One softens it, and soaks it in oil, and divides it into two lights by fire.” Rebbi Ḥinena said, if he needs both of them. It was stated, Rebbi Jehudah bar Pazi in the name of Bar Delaia: He brings two candles, introduces it into both of them, and separates them by fire into two candles. Rebbi Jacob bar Aḥa, Ḥinena bar Idi in the name of Rav: One cleans the wick on a holiday.