בבא מציעא ב׳Bava Metzia 2

Mishnah

משנה: אֵילּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ וְאֵילּוּ חַיָיב לְהַכְרִיז. אֵילּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ מָצָא פֵירוֹת מְפוּזָּרִין מָעוֹת מְפוּזָּרוֹת כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְעִיגּוּלֵי דְבֵילָה כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתּוֹם מַחֲרוֹזוֹת שֶׁל דָּגִים וַחֲתִיכוֹת שֶׁל בָּשָׂר וְגִיזֵּי צֶמֶר הַבָּאוֹת מִמְּדִינָתָן וַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ.

MISHNAH: Which finds are his and which ones does he have to make public? The following finds are his: If he found scattered produce, scattered coins, bundles of grain in the public domain, or fig cakes, baker’s loaves, strings of fish, cuts of meat, local fleece-wool, bundles of flax, or strips of purple wool; these are his.

Halakhah

הלכה: אֵילּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ כול׳. מְנַיִין לְיִיאוּשׁ בְּעָלִין מִן הַתּוֹרָה. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק. כֵּן תַּעֲשֶׂה לַחֲמוֹרוֹ וגו׳. אֶת שֶׁאָבוּד לוֹ וּמָצוּי לָךְ אַתְּ חַיָיב לְהַכְרִיז. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ אָבוּד לוֹ וּמָצוּי לָךְ אֵין אַתְּ חַיָיב לְהַכְרִיז. יָצָא יִיאוּשׁ בְּעָלִים שֶׁאָבוּד מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אָדָם.

HALAKHAH: “Which finds are his,” etc. From where may an owner’s hopelessness be deduced from the Torah? Rebbi Joḥanan said in the name of Rebbi Simeon ben Yehoṣadaq: “So you shall proceed with his donkey,” etc. What is lost by him but may be found by anybody you have to make public. But what is not lost by him but may be found by anybody you do not have to make public. This excludes the owner’s hopelessness about that which was lost by him or anybody.

תַּנֵּי. מָצָא כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֵינוֹ חַיָיב לְהַכְרִיז. בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד חַיָיב לְהַכְרִיז. אֲלוּמּוֹת בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד חַיָיב לְהַכְרִיז.

It was stated: “One who found bundles of grain in the public domain does not have to make it public; in a private domain he has to make it public. Sheaves he has to make public, whether in the public or the private domain.”

עִיגּוּלֵי דְבֵילָה. הָדָא דְתֵימַר בְּאִילֵּין עִיגּוּלַיָיא רַבְרְבַיָּא. בְּרַם בְּאִילֵּין זְעִירַיָיא דְּאַתְיָין מִבָּצְרָה חַיָיב לְהַכְרִיז מִשּׁוּם סֵימָנֵי מָקוֹם. חֲתִיכוֹת שֶׁלְּבָשָׂר וּבְתוֹכָן כִּכָּר אַחַת אוֹ כוּלְיָה אַחַת חַיָיב לְהַכְרִיז. מַחֲרוֹזוֹת שֶׁלְּדָגִים וּבְתוֹכָן יָרָק אֶחָד אוֹ לָכִיס אֶחָד חַיָיב לְהַכְרִיז.

“Fig cakes.” That is, large cakes. But small cakes which come from Bostra he has to make public since they are typical for that place. Cuts of meat and among them a loaf or a kidney he has to make public. Strings of fish strung together with a vegetable or a whitefish he has to make public.

Mishnah

משנה: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁינּוּי חַיָיב לְהַכְרִיז. כֵּיצַד מָצָא עִיגּוּל וּבְתוֹכוֹ חֶרֶס כִכָּר וּבְתוֹכוֹ מָעוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר כָּל כְּלֵי אֶנְפּוֹרִיָּא אֵינוֹ חַיָיב לְהַכְרִיז.

MISHNAH: Rebbi Jehudah says, anything out of the ordinary one has to make public. How is this? If he found a fig cake containing a potsherd, or a loaf containing coins. Rebbi Simeon ben Eleazar said, merchandise of any kind one does not have to make public.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁינּוּי כול׳. תַּנֵּי. בִּמְשׁוּקָּע בּוֹ. הָכָא אַתָּ מַר. בִּמְשׁוּקָּע בּוֹ. וָכָא אַתָּ מַר. בְּנָתוּן בּוֹ דֶּרֶךְ הִינּוּחַ. הֵן דְּתֵימַר בִּמְשׁוּקָּע בּוֹ. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְהֵן דְּתֵימַר בְּנָתוּן בּוֹ דֶּרֶךְ הִינּוּחַ. בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וַאֲפִילוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בְּנָתוּן בּוֹ דֶּרֶךְ הִינּוּחַ אֲנִי אוֹמֵר. דֶּרֶךְ נְפִילָה נָפְלָה עָלָיו.

HALAKHAH: “Rebbi Jehudah says, anything out of the ordinary,” etc. It was stated: If it is embedded in it. Here you say, if it is embedded in it. But there you say, if it lies on top of it. When you say, if it is embedded in it, in the public domain. When you say, if it lies on top of it, in a private domain. Maybe even in the public domain? If it lies on top of it, I am saying that if fell there.

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. כְּלֵי אֶנְפּוֹרִיָּא אֵינוֹ חַיָיב לְהַכְרִיז. אָמְרָהּ רִבִּי יוֹחָנָן וְתַנֵּי לָהּ. וְאֵילּוּ הֵן. כְּגוֹן בַּדֵּי מְחָטִין וְצִינּוֹרִיּוֹת וּמַחֲרוֹזוֹת שֶׁלְּקַרְדּוּמוֹת. אֲמוֹרֵיהּ דְּרִבִּי יִצְחָק בַּר טֶּבְלַיי אַשְׁכָּח עֲזִיל כְּרִיךְ בְּמִקְטוֹרָה. אָתָא גַבֵּי רִבִּי יִצְחָק וְאוֹרֵי לֵיהּ כְּהָדָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר דְּמַתְנִיתָן. אֲמוֹרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אַשְׁכָּח עֲזִיל כְּרִיךְ בְּמִקְטוֹרָא. אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ. הֵן אַשְׁכַּחְתִּינֵיהּ. בְּסִימְטָא. בְּפַלָטְיָא. דּוּ בָעֵי מִיפְתְרִינָהּ כְּהָדָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר דְּמַתְנִיתָן.

“Rebbi Simeon ben Eleazar said, merchandise of any kind one does not have to make public.” Rebbi Joḥanan made this public and stated about it: “The following are these. For example needle strips, fire tongs, and strips of axes. The Amora of Rebbi Isaac bar Tevlai found a web rolled in a scarf. He came before Rebbi Isaac bar Tevlai who instructed him following Rebbi Simeon ben Eleazar. The Amora of Rebbi Joḥanan found a web rolled in a scarf. He came before Rebbi Johanan who asked him, where did you find it? In an alley, in a public square? For he wanted to free him following Rebbi Simeon ben Eleazar.

Mishnah

משנה: וְאֵילּוּ חַיָיב לְהַכְרִיז. מָצָא פֵירוֹת בְּכֶלִי אוֹ כֶלִי כְמוֹת שֶׁהוּא. מָעוֹת בְּכִיס אוֹ כִיס כְּמוֹת שֶׁהוּא. צִיבּוּרֵי פֵירוֹת צִיבּוּרֵי מָעוֹת שְׁלֹשָׁה מַטְבֵּיעוֹת זֶה עַל גַּב זֶה. כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְכִיכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְגִיזֵּי צֶמֶר הַלְקוּחוֹת מִבֵּית הָאוּמָּן. כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן חַיָיב לְהַכְרִיז.

MISHNAH: But the following must be made public: If one found produce in a container or simply a container, coins in a wallet or simply a wallet, heaps of produce, heaps of coins, three coins one on top of the other, bundles of grain in a private domain, home-baked loaves, fleece wool taken from an artisan’s house. Pitchers of wine and pitchers of oil he has to make public.

Halakhah

הלכה: וְאֵילּוּ חַיָיב לְהַכְרִיז כול׳. רַב יְהוּדָה אָמַר. ג̇ מַטְבֵּיעוֹת שֶׁלְּג̇ מְלָכִים. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. וַאֲפִילוּ שְׁלָשְׁתָּן שֶׁלְּמֶלֶךְ אֶחָד וַעֲשׂוּיִין גּוֹדָלִין. שֶׁלְּג̇ מְלָכִים וַעֲשׂוּיִין ג̇ גּוֹדָלִין. אוֹ אֲפִילוּ שְׁלָשְׁתָּן שֶׁלְּמֶלֶךְ אֶחָד וַעֲשׂוּיִין גּוֹדָלִין.

HALAKHAH: “But the following must be made public,” etc. Rav Jehudah says three coins of three kings. Rebbi Eleazar said, or even three from one king if they form a tower? Of three kings and they are in three towers? Or even three of one king as a tower.

כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן חַיָיב לְהַכְרִיז. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִין הֲוָה כְּגוּן אָהֵן מַצּוּבָה אֵין חַיָיב לְהַכְרִיז. מָהוּ כְּגוֹן אָהֵן מַצּוּבָה. כְּגוֹן אָהֵין קַרְפֵּיפָא שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם. מִכֵּיוָן דְּלָא יְדַע לְמָאן מְחַזְּרָה אֵין חַיָיב לְהַכְרִיז. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. בַּר נַשׁ הֲוָה מְהַלֵּךְ חוֹרֵי רִבִּי חֲלַפְתָּא נְפַל מִינַּייהוּ חַד דֵּינָר. מִכֵּיוָן דְּלָא יְדַע לְמָאן מְחַזְּרָה אֵינוֹ חַיָיב לְהַכְרִיז. שִׁמְעוֹן בַּר וָוה הֲוָה מְהַלֵּךְ חוֹרֵי רִבִּי לָעְזָר. נְפַל מִינֵּיהּ דֵּינָר. אוֹשְׁטֵיהּ לֵיהּ שִׁמְעוֹן בַּר וָוה. אֲמַר לֵיהּ. כְּבָר נִתְיָיאַשְׁתִּי מִינֵּיהּ. אָמְרֵי. לֹא אִיתְכַּוֵון רִבִּי לָעְזָר אֶלָּא לְזַכְויֵיהּ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְּגִין דַּהֲוָה אִינַּשׁ מִסְכֵּן.

“Pitchers of wine and pitchers of oil he has to make public.” Rebbi Joḥanan said, if it was like a tripod one does not have to make it public. What means, like a tripod? For example, a corral belonging to three people. Since one does not know to whom to return it, he does not have to make it public. Rebbi Yose said, one understands from here that if a person went behind Rebbi Ḥalafta and a denar fell down from them, since one does not know to whom to return it, he does not have to make it public. Simeon bar Abba was walking behind Rebbi Eleazar; a denar fell down from him. Simeon bar Abba presented it to him. He answered, I already had given up hope about this. They said, Rebbi Eleazar only intended it for Rebbi Simeon bar Abba because he was poor.

Mishnah

משנה: מָצָא אַחַר הַגַּפָּה אוֹ אַחַר הַגָּדֵר גּוֹזָלוֹת מְקוּשָּׁרִין אוֹ בִשְׁבִילִין שֶׁבַּשָּׂדוֹת הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן. מָצָא כֶּלִי בָּאֲשָׁפוֹת אִם מְכוּסֶּה לֹא יִגַּע בּוֹ וְאִם מְגוּלֶּה נוֹטֵל וּמַכְרִיז. מָצָא בַגַּל וּבְכוֹתֶל יָשָׁן הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. מָצָא בְכוֹתֶל חָדָשׁ מֵחֶצְיוֹ וּלְחוּץ שֶׁלּוֹ מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה מַשְׂכִּירוֹ לַאֲחֵרִים אֲפִילוּ בְתוֹךְ הַבַּיִת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ.

MISHNAH: If one found pigeon chicks bound together behind a temporary or permanent fence or on paths between fields, he should not touch them. If one found a vessel on garbage heaps, if it was covered he should not touch it, if in the open he should take it and make it public. What one found in a heap or an old wall belongs to him. At a new wall, from the middle to the outside belongs to him, from the middle to the inside belongs to its owner. If he was renting out to others, even what is inside the house belongs to him.

Halakhah

הלכה: מָצָא אַחַר הַגַּפָּה כול׳. רַב יְהוּדָה אָמַר. וּבִלְבַד גּוֹזָלוֹת מְקוּשָּׁרִין בְּכַנְפֵיהֶן. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא אַשְׁכַּח חֲמָר מִכְסֵי בַחֲפִיסָה וְנַסְתֵּיהּ. אֲזַל שְׁאַל לְרַב. אֲמַר לֵיהּ. לָא עֲבַדְתָּ טָבוֹת. אֲמַר לֵיהּ. חַזְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לָא. דְּנֵימַר אֲתַא מָרֵיהּ בְּעֵי לֵיהּ וְלָא אַשְׁכְּחֵיהּ וְאִיתְיַיאַשׁ מִינֵּיהּ.

HALAKHAH: “If one found behind a temporary fence”, etc. Rav Jehudah said: Only pigeon chicks tied together at their wings. Rebbi Abba bar Zavda found a ring covered in a box and took it. He came and asked Rav, who told him, you did not act correctly. He said, shall I return it? He answered, no, for we might say that his owner came, looked for it, did not find it and gave up hope for it.

תַּנֵּי. מָצָא בָּאַשְׁפָּה חַיָיב לְהַכְרִיז. שֶׁדֶּרֶךְ הָאַשְׁפָּה לְהִיטַּלְטֵל. מָצָא בַגַּל וּבְכוֹתֶל יָשָׁן הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. שֶׁלֶּאֱמוֹרִיִים הָיוּ. תַּנֵּי. מָצָא בֵין פַּסִּים לַפַּסִּים. מִן הָאֲגָף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים. מִן הָאֲגָף וּלְחוּץ כִּלְחוּץ. אִם הָיָה מְפוּלָּשׁ לִפְנִים אֲפִילוּ מֵחֶצְיוֹ וּלְחוּץ הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה מְפוּלָּשׁ לְחוּץ אֲפִילוּ מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלְּמוֹצָאֵיהֶן.

It was stated: What one found on a garbage heap he has to make public, for garbage is moved. What one found in a heap or an old wall belongs to him, for I am saying that it belonged to the Emorites. It was stated: If one found between planks, from the door and inside is like inside, from the door and outside is like outside. If it was opening to the inside, even from from the middle to the outside belongs to the owner of the property; if it was opening to the outside, even from the middle to the inside belongs to the finders.

הָיָה מַשְׂכִּירָן לַאֲחֵרִים אֲפִילוּ מָצָא בְתוֹךְ הַבַּיִת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. בְּפוּנְדָק אִיתְפַּלְּגוֹן. אֲבָל בֶּחָצֵר כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁחַיָיב לְהַכְרִיז. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בֶּחָצֵר אִיתְפַּלְּגוֹן. אֲבָל בְּפוּנְדָק כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁהוּא שֶׁלְּמוֹצָאוֹ.

“If he was renting out to others, even what is inside the house belongs to him.” Rebbi Jeremiah says, they disagree about a hostelry, but in a courtyard everybody agrees that he is required to make it public. Rebbi Yose said, they disagree about a courtyard, but in a hostelry everybody agrees that it belongs to its finder.

Mishnah

משנה: מָצָא בַחֲנוּת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. בֵּין הַתֵּיבָה וְלַחֶנְוָונִי הֲרֵי הוּא שֶׁל חֶנְוָווִי. לִפְנֵי הַשּׁוּלְחָנִי הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. בֵּין הַכִּיסֵּא וְלַשּׁוּלְחָנִי הֲרֵי הוּא שֶׁל שּׁוּלְחָנִי. הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת מֵחֲבֵירוֹ אוֹ שֶׁשִּׁילַּח לוֹ חֲבֵירוֹ פֵירוֹת וּמָצָא בְתוֹכוֹ מָעוֹת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. וְאִם הָיוּ צְרוּרִין נוֹטֵל וּמַכְרִיז. אַף הַשִּׂמְלָה הָיְתָה בִּכְלָל כָּל אֵילּוּ וְלָמָּה יָצָאת. לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ לוֹמַר לָךְ מַה שִׂמְלָה מְיוּחֶדֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סֵימָנִין וְיֵשׁ לָהּ תּוֹבְעִין אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סֵימָנִין וְיֵשׁ לָהּ תּוֹבְעִין חַיָיב לְהַכְרִיז.

MISHNAH: What one found in a store is his. Between the counter and the storekeeper it is the storekeeper’s. Before the moneychanger it is his. Between the chair and the moneychanger it is the moneychanger’s. If one bought produce from another person or another person sent him produce and he found coins in it, they are his. But if they were bundled, he takes them and makes it public. The garment was subsumed under “anything”; why was it mentioned separately? To bracket with it and tell you, just as a garment is special in that it has distinguishing marks and claimants, so about everything which has distinguishing marks and claimants you have to give public notice.

Halakhah

הלכה: מָצָא בַחֲנוּת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. עַל גַּבֵּי כִסֵּא שֶׁלּוֹ עַל גַּבֵּי תֵיבָה שֶׁלּוֹ.

HALAKHAH: “What one found in a store is his,” etc. Rebbi Eleazar said, so is the Mishnah: On his chair, on his counter.

שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח הֲוָה עֲסִיק בְּהָדָא כִיתְנָא. אָמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי. רִבִּי. אַרְפֵּי מִינָּךְ וַאֲנָן זְבַנִּין לָךְ חָדָא חֲמָר וְלֵית אַתְּ לָעֵי סוֹגִּין. אַזְלוֹן זְבַנּוֹן לֵיהּ חָדָא חֲמָר מֵחַד סִירְקַאי וּתְלִי בֵיהּ חָדָא מַרְגְּלִי. אֲתוֹן לְגַבֵּיהּ אָמְרִין לֵיהּ. מִן כְּדוֹן לֵית אַתְּ צְרִיךְ לָעֵי תוּבָן. אֲמַר לוֹן. לָמָּה. אָמְרִין לֵיהּ. זְבָנִינָן לָךְ חַד חֲמָר מֵחַד סִירְקַיי וּתְלִי בֵיהּ חָדָא מַרְגְּלִי. אֲמַר לוֹן. וְיָדַע בָּהּ מָרָהּ. אָמְרִין לֵיהּ. לָא. אֲמַר לוֹן. אֵיזַל חֲזַר. לֹא כֵן אָמַר רַב חוּנָא בֵּיבַי בַּר גּוֹזְלוֹן בְּשֵׁם רַב. הָתִיבוֹן קוֹמֵי רִבִּי. אֲפִילוּ כְּמָאן דָּמַר. גְּזֵילוֹ שֶׁלְּגוֹי אֲסוּר. כָּל עַמָא מוֹדֵיי שֶׁאֲבֵידָתוֹ מוּתֶּרֶת. מַה אַתּוֹן סָבְּרִין שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח בַּרְבְּרוֹן הֲוָה. בְּעֵי הֲוָה שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח מַשְׁמַע בְּרִיךְ אֱלָהֵהוֹן דִּיהוּדָאֵי מֵאַגַר כָּל הָדֵין עָלְמָא.

Simeon ben Shetaḥ was working with linen. His students said to him, Rabbi, in order to make it easier for you we want to buy a donkey, then you will not have to work so hard. They went and bought a donkey from a Saracen; a pearl was hanging on its neck. They came to him saying, because of this you will not have to work anymore. He said to them, why? They told him, we bought for you a donkey from a Saracen and a pearl is hanging on its neck. He asked them, does its owner know about this? They answered, no. He told them, go and return it. But did not Rav Huna, Bevay bar Gozlan, in the name of Rav say, they objected before Rebbi: Even according to him who says that an object robbed from a Gentile is forbidden, everybody agrees that what he lost is permitted. Do you think that Simeon ben Shetaḥ was a barbarian? Simeon ben Shetaḥ wanted to hear: Praised be the God of the Jews, more than any gain in this world.

וְיֵידָא אָמְרָה דָא. רִבִּי חֲנִינָה מִשְׁתָּעֵי הָדֵין עוֹבְדָא. רַבָּנִין סַבַּיָיא זְבָנִין חַד כְּרִי דְחִיטִּין מֵאִילֵּין דְּאיסרטוס וְאַשְׁכְּחוֹן בֵּיהּ חָדָא צְרָרָא דְדֵינָרֵי וַחֲזְרוֹנֵיהּ לְהוֹן. אָמְרִין. בְּרִיךְ אֱלָהֵהוֹן דִּיהוּדָאֵי.

The following implies the same. Rebbi Ḥanina reports the following case: The elder rabbis bought a heap of wheat from the household of the general and found in it a bundle of denars. They returned it to them. They said, praised be the God of the Jews.

אַבָּא אוֹשַׁעְיָה אִישׁ טוֹרִיָיא [הֲוָה קַצָּר. עֲלַת מַלְכְּתָא מַסְחֵי גַּו מְגִירָה דְמַיָיא וְאוֹבְדָת בינדילנין דִידָהּ וְאַשְׁכְּחָהּ. מִי נַפְקָא אוֹשְׁטֵיהּ לָיהּ. אָמְרָה. אֲהֵין לָהֶן. לִי אֲהֵן מַהוּ חָשׁוּב עָלַי אִית לִי טָבִין מִינֵּיהּ אִית לִי סוֹגִין מִינֵּיהּ. אֲמַר לָיהּ. אוֹרַיְתָא גָזְרַת דְּנַחְזוֹר. אָמְרָה. בְּרִיךְ אֱלָהֵהוֹן דִּיהוּדָאֵי.

Abba Oshaia from Tireh [was a washer. The queen came to bathe in a water pond. She lost her בינדילנין; he found it. When she left, he handed it to her.] She said, this is for you; it is not important for me and I have more of this. He told her, the Torah decided that we have to return it. She said, praised be the God of the Jews.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַר סוֹסַרְטַיי סְלַק לְרוֹמֵי. אוֹבְדָת מַלְכְּתָא דילניה דִידָהּ וְאַשְׁכְּחֵיהּ. אַפְקַת כְּרוּז בַּמְּדִינְתָא. מָאן דִּמְחַזַּר לָהּ בְּגַו ל̇ יוֹמִין יְסַב אָכֵן וְאָכֵן. בָּתָר ל̇ יוֹמִין אִיתְרִים רֵישֵׁיהּ. לָא חֲזָרֵיהּ גַּו ל̇ יוֹמִין. בָּתָר ל̇ יוֹמִין חֲזָרֵיהּ. אָמְרָה לֵיהּ. לָא הֲוֵית בִּמְדִינְתָא. אֲמַר לָהּ. אִין. אָמְרָה לֵיהּ. וְלָא שְׁמָעַת קָלָא דִכְרוּזָא. אֲמַר לָהּ. אִין. אָמְרָה לֵיהּ. וּמַה מַר. אֲמַר לָהּ. מָאן דִּמְחַזַּר לָהּ גַו ל̇ יוֹמִין יְסַב אָכֵן וְאָכֵן. בָּתָר ל̇ יוֹמִין יִתְרִים רֵישֵׁיהּ. אָמְרָה לֵיהּ. וְלָמָּה לָא חֲזַרְתִּינֵיהּ גַּו ל̇ יוֹמִין. אֲמַר לָהּ. דְּלָא תֵימְרוֹן בְּגִין דַּחַלְתִּיךְ עָבְדִית אֶלָּא בְגִין דַּחַלְתֵּיהּ דְּרַחֲמָנָא. אָמרָה לֵיהּ. בְּרִיךְ אֱלָהֵהוֹן דִּיהוּדָאֵי.

Rebbi Samuel bar Sosarṭai went to Rome. The queen had lost her דילניה but he found it. A herold went through the city: One who will return it within 30 days will receive such and such; after 30 days his head will be lifted from him. He did not return it within 30 days. After 30 days he returned it. She asked him, had you not been in the city? He answered, yes. She asked him, had you not heard the voice of the herold? He answered, yes. She asked him, what did he say? He answered, one who will return it within 30 days will receive such and such; after 30 days his head will be lifted from him. She asked him, why did you not return it within 30 days? He answered, one should not say that I acted out of fear of you, but out of fear of the Merciful. She said to him, praised be the God of the Jews.

אֲלֶכְסַנְדְּרוֹס מָקְדוֹן סְלִיק גַּבֵּי מַלְכָּא קַצָיָיא. חֲמָא לֵיהּ דְּהַב סַגִּין כְּסַף סַגִּין. אֲמַר לֵיהּ. לָא דְהָבָךְ וְלָא כַסְפָּךְ אֲנָא צָרִיךְ. לָא אֲתִית אֶלָּא מֵיחְמֵי פְּרוֹכְסִין דִּידְכוֹן הֵיךְ אַתּוּן יְהָבִין הֵיךְ אַתּוּן דַּיָינִין. עַד דּוּ עֲסוּק עִימֵּיהּ אֲתַא בַּר נַשׁ חַד דְּאִין עִם חַבְרֵיהּ דִּזְבַן חָדָא (חֶלְקָה וַחַסְפְּתָהּ) [קִיקְלָה וַחַפְרוֹנָהּ] וָאַשְׁכְּחוֹן בָּהּ סִימָא דְדֵינָרֵי. אָהֵן דִּזְבַן הֲוָא מַר. קִיקִילְתָא זְבָנִית סִימָא לָא זְבָנִית. אָהֵן דְּזַבִּין הֲוָא מַר. קִיקִלְתָא וְכָל דְּאִית בָּהּ זַבִּינִית. עַד דְּאִינּוּן עֲסִיקִין דֵּין עַם דֵּין אֲמַר מַלְכָּא לְחַד מִינַּייהוּ. אִית לָךְ בַּר דָכָר. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לְחַבְרֵיהּ. אִית לָךְ בְּרַת נוּקְבָה. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לוֹן. אַסְבּוֹן דֵּין לְדֵין וְסִימָא יְהַוֵּי לִתְרַוֵּיהוֹן. שָׁרֵי גְחִיךְ. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה אַתְּ גְּחִיךְ. לָא דָנִית טַבָּאוּת. אֲמַר לֵיהּ. אִילּוּ הֲוָה הָדֵין דִּינָא גַבְּכוֹן הֵיךְ הֲוִיתוֹן דָּנִין. אֲמַר לֵיהּ. קָטְלִין דֵּין וְדֵין וְסִימָא עֲלַת לְמַלְכָּא. אֲמַר לֵיהּ. כָּל הָכִי אַתּוֹן רָחֲמִין דְּהַב סוֹגִי. עֲבַד לֵיהּ אֲרִיסְטוֹן. אֲפִיק קוֹמֵי קוֹפָּד דִּדְהַב תַּרְנוֹגַלִּין דִּדְהַב. אֲמַר לֵיהּ. דְּהַב אֲנָא אָכִל. אֲמַר לֵיהּ. תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא. דְּהַב לֵית אַתּוּן אָכְלִין וְלָמָּה אַתּוּן רָחֲמִין דְּהַב סוֹגִין. אֲמַר לֵיהּ. דַּנְחָא עֲלֵיכוֹן שִׁמְשָׁא. אֲמַר לֵיהּ. אִין. נְחִית עֲלֵיכוֹן מִיטְרָא. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. דִּילְמָא אִית גַּבֵּיכוֹן בְּעִיר דָּקִיק. אֲמַר לֵיהּ. אִין. תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא. לֵית אַתּוּן חַיִין אֶלָּא בִּזְכוּת בְּעִירָא דָּקִיקָא. דִּכְתִיב אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יי.

Alexander the Macedonian went to the king of Cassia. He saw that he had much gold, much silver. He told him, I do not need your gold nor your silver; I came only so see your practice, how you are dealing, how you are judging. While he was still discussing with him, there came a man having a dispute with another, for he bought (a plot, entered it) [a garbage heap, dug in it] and found a treasure trove of denars. The buyer said, I bought a garbage heap, I did not buy a treasure. The seller said, I sold a garbage heap and all it contains. While they still were arguing with one another, the king asked one of them, do you have a male son? He answered, yes. He asked the other one, do you have a female daughter? He answered, yes. He told them, marry them to each other and the treasure should belong to both. He started to laugh. He asked him, why are you laughing? Did I not judge correctly? He asked him, if the case came before you, how would you have judged? He told him, one kills both of them and the treasure falls to the king. He told him, do you love gold so much? He made him a meal and brought before him golden meat, golden chicken. He asked him, can I eat gold? He told him, the spirit of this person should be wiped out. You cannot eat gold, why do you love gold so much? He asked him, does the sun shine upon you? He answered, yes. Does rain fall on you? He answered, yes. He asked him, do you have small animals? He answered, yes. The spirit of this person should be wiped out; you live only by the merit of the small animals, as it is written: “Man and animal You are saving, o Eternal!”

Mishnah

משנה: עַד אֵימָתַי חַיָיב לְהַכְרִיז. עַד כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שְׁכֵינָיו דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה רְגָלִים וְאַחַר הָרֶגֶל הָאַחֲרוֹן שִׁבְעַת יָמִים כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה וְיַחֲזוֹר שְׁלֹשָׁה וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד.

MISHNAH: How long does one have to make it public. Until his neighbors know, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah says, three holidays, and after the last holiday seven days so that one goes home during three days, comes back during three days, and makes it public for one day.

Halakhah

הלכה: עַד מָתַי חַיָיב לְהַכְרִיז כול׳. תַּנֵּי. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַכְרִיזִין שְׁלֹשָׁה רְגָלִים וְאַחַר רֶגֶל הָאַחֲרוֹן שִׁבְעַת יָמִים כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ שְׁלֹשָׁה וְיַחֲזוֹר שְׁלֹשָׁה וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַכְרִיזִין שְׁלֹשָׁה יָמִים. מִן הַסַּכָּנָה וְאֵילַךְ הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא מוֹדִיעַ לִקְרוֹבָיו וְלִשְׁכֵינָיו וְדַייוֹ.

HALAKHAH: “How long does one have to make it public,” etc. It was stated: In earlier times one made it public during three holidays, and after the last holiday seven days so that one goes home during three days, comes back during three days, and makes it public during one day. After the destruction of the Temple they instituted that one has to make it public during three days. Starting from the danger they instituted that one has to inform his relatives and neighbors; this is sufficient.

Mishnah

משנה: אָמַר אֶת הָאֲבֵידָה וְלֹא אָמַר אֶת סֵימָנֶיהָ הֲרֵי זֶה לֹא יִתֵּן. וְהָרַמַּאי אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר סֵימָנֶיהָ הֲרֵי זֶה לֹא יִתֵּן לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַד דְּרוֹשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ. עַד שֶׁתִּדְרוֹשׁ אֶת אָחִיךָ אִם רַמַּאי הוּא אִם אֵינוֹ רַמַּאי.

MISHNAH: If one described the lost object but not its identifying marks, he should not deliver. To the swindler one should not deliver even if he describes its identifying marks, since it is said: “Until investigating your brother about it,” until you investigate your brother whether he be a swindler or no swindler.

Halakhah

הלכה: אָמַר אֶת הָאֲבֵידָה כול׳. אֵי זֶהוּ רַמַּאי. עֲבַד גַּרְמֵיהּ מְחַזֵּר מְצִיאָן. וַעֲבַד חָדָא רַבָּה וְטָבָה. הֵיךְ הוּא עֲבִיד רַבָּה וְטָבָא. חֲמֵי לֵיהּ בִּירְיָיתָא מְחַזֵּר מְצִיאָן וּמַפְקִידִין גַּבֵּיהּ וְהוּא נְסִיב כּוּלָּאּ וַאֲזִיל לֵיהּ. וְאִית דָּמְרִין. אֲזִיל לִכְנִישְׁתָּא וּשְׁמַע סֵימָנִין וַאֲזַל לִכְנִישְׁתָּא חוֹרֵי וַאֲמַר סֵימָנָא וּנְסַב לֵיהּ.

HALAKHAH: “If one described the lost object,” etc. What is a swindler? He shows himself as one who returns finds and uses this for a big coup. How does he make a big coup? He shows himself to people as one who returns finds so they will give him valuables in trust. He takes all of them and disappears. But some say, he goes to one synagogue and hears about distinguishing marks; then he goes to another synagogue, describes the indentifying marks and takes [the finds] away.

Mishnah

משנה: כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל יַעֲשֶׂה וְיֹאכַל. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל יִמָּכֵר שֶׁנֶּאֱמַר וַהֲשֵׁבוֹתוֹ לוֹ. רְאֵה הֵיאַךְ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. מַה יְהֵא בַדָּמִים. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ חַיָיב בַּאֲחֵרָיוּתָן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָיב בַּאֲחֵרָיוּתָן.

MISHNAH: Anything which works and eats shall work and eat. What does not work but eats should be sold because it is said, “and return it to him,” plan to return it to him. What happens with the money? Rebbi Tarphon says, he may use it; therefore if it is lost he is liable for its alienation. Rebbi Aqiba says, he may not use it; therefore if it is lost he is not liable for its alienation.

Halakhah

הלכה: כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל כול׳. תַּנֵּי. שֶׁלֹּא יֹאכַל עֶגֶל לָעֲגָלִים וְסַיָיח לַסַּיָיחִין וְתַרְנְגוֹל לְתַרְנוֹגַלִּין. עוֹבְדָא הֲוָה בְחַד בַּר נַשׁ דְּאַשְׁכַּח חֲמִשָּׁה עֲגָלִין וַהֲוָה מַזְבִּין וּמוֹכְלִינוֹן עַד דְּקָמוֹן עַל חַד. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי טַרְפוֹן בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סֵימָן. רִבִּי בָּא וְרַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹרֵה רִבִּי כְרִבִּי טַרְפוֹן בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סֵימָן. רַב יְהוּדָה אָמַר. תַּלְמִיד חָכָם אֵין צָרִיךְ לִיתֵּן סֵימָן. אָמַר רִב הוּנָא. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם הָיָה צְרוֹר מָעוֹת לֹא יַגַּע בָהֶן.

HALAKHAH: “Anything which works and eats,” etc. It was stated: There should not be given food in the value of a calf to calves, a foal to foals, or a chicken to chickens. It happened that a man found five calves; he was selling and feeding until only one was left. Rav Jehudah in the name of Rav: Practice follows Rebbi Tarphon about objects with distinguishing marks. Rebbi Abba and Rav Jehudah in the name of Rav: It happened that Rebbi instructed following Rebbi Tarphon in a case about objects with distinguishing marks. Rav Jehudah said, a scholar does not have to indicate a distinguishing mark. Rav Huna said, everybody agrees that if it was a bundle of coins he may not touch them.

יְהוּדָה בְּרִיבִי עָאַל לִכְנִישְׁתָּא. שְׁבַק סַנְדָּלוֹי וְאָזְלִין. אֲמַר. אִילּוּ לָא אָזְלִית לִכְנִישְׁתָּא לָא אָזְלוֹן סַנְדָּלַיי. רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה יָתִיב מַתְנֵי וְעַל מִיתָא. מָן דְּקָם לֹא אָמַר לֵיהּ כְּלוּם. וּמָן דִּיתִיב לֵיהּ לֹא אָמַר לֵיהּ כְּלוּם.

The great Jehudah went to the synagogue. He took off his sandals and they disappeared. He said, if I had not gone to the synagogue, my sandals would not have disappeard. Rebbi Yose was sitting and teaching when a dead body was brought in. He did not say anything either to those who got up or to those who remained sitting.

Mishnah

משנה: מָצָא סְפָרִים קוֹרֵא בָהֶן אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת גּוֹלְלָן. אֲבָל לֹא יִלְמוֹד בָּהֶן בַּתְּחִילָּה וְלֹא יִקְרָא אַחֵר עִמּוֹ. מָצָא כְּסוּת מְנַעֲרָהּ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם וְשׁוֹטְחָהּ לְצָרְכָּהּ אֲבָל לֹא לִכְבוֹדוֹ. כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי נְחוֹשֶׁת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְצָרְכָן אֲבָל לֹא לְשָׁחֳקָן. כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית לֹא יִגַּע בָּהֶן עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. מָצָא שַׂק אוֹ קוּפָּה וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִיטּוֹל הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל.

MISHNAH: One who found book-scrolls reads in them once every thirty days; if he is illiterate, he rolls them up. But he should not study a new subject in them, nor should a second person read with him. One who found a garment shakes it out every thirty days; he spreads it out for its conservation, but not to show off. Silver and brass vessels he uses for their preservation, but not to rub off. Gold and glass vessels he should not touch until the prophet Elijah comes. If one found a sack or a chest or anything which he does not take up, he need not take it.

Halakhah

הלכה: מָצָא סְפָרִים כול׳. תַּנֵּי. מָצָא סְפָרִים קוֹרֵא בָהֶן אַחַת לִל̇ יוֹם. אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת גּוֹלְלָן. וְלֹא יִקְרָא פָּרָשָׁה וִישַׁנֶּה. וְלֹא יִקְרָא פָּרָשָׁה וִיתַרְגֵּם. וְלֹא יִפְתַּח בּוֹ יוֹתֵר מִג̇ דַּפִּין. וְלֹא יִקְרוּ בּוֹ ג̇ בְּכֶרֶךְ אֶחָד. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בַּחֲדָשִׁים. אֲבָל בִּישֵׁינִים שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. כְּלֵי כֶסֶף מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּצוֹנִין אֲבָל לֹא בְחַמִּין מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִירָן. כְּלֵי נְחוֹשֶׁת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בַּחַמִּין אֲבָל לֹא עַל יְדֵי הָאוֹר מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתָן. מַגְרֵיפוֹת וְקַרְדּוּמוֹת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּרַךְ אֲבָל לֹא בְקָשֶׁה. מַגְרֵיפָה מְקַבֵּל בָּהּ אֶת הַטִּיט וּמַדִּיחָהּ וּמַנִּיחָהּ בִּמְקוֹמָהּ. קוֹרְדּוֹם מְבַקֵּעַ בּוֹ עֵצִים אֲבָל לֹא צִינִּים וַעֲצֵי זַיִת. כְּשֵׁם שֶׁאַתְּ אוֹמֵר בְּמוֹצֵא כָּךְ אַתָּה אוֹמֵר בְּמַפְקִיד. הַמַּפְקיד כְּסוּת אֵצֶל חֲבֵירוֹ מְנָעֲרָהּ אַחַת לִל̇ יוֹם. וְאִם הָיתָה מְרוּבָּה גּוֹבֶה שְׂכָרוֹ מִמֶּנָּהּ.

HALAKHAH: “One who found book-scrolls,” etc. It was stated: “One who found book-scrolls reads in them once every thirty days; if he is illiterate he rolls them up. He should not read a paragraph and repeat it, nor should he read a paragraph and translate it, nor should he open more than three pages, nor should three persons read from the same tome. When has this been said? For new ones. But for old ones twelve months. Silver vessels he may use cold but not hot because it blackens them. Brass vessels he may use hot but not on the fire because it diminishes them. Rakes and axes he may use on soft material but not on hard. With a rake he may receive mortar, wash it, and put it back in its place. With an ax he may split wood, but not stone-palm or olive wood. What has been said about a find is valid equally for deposits. If one deposits a garment with another person, he has to shake it out once every thirty days. If it is much work, he can collect his expenses from it.

Mishnah

משנה: אֵי זוֹ הִיא אֲבֵידָה. מָצָא חֲמוֹר אוֹ פָרָה רוֹעִין בַּדֶּרֶךְ אֵין זוֹ אֲבֵידָה. חֲמוֹר וְכֵלָיו הֲפוּכִין וּפָרָה רָצָה בֵּין הַכְּרָמִים הֲרֵי זוֹ אֲבֵידָה. הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה אֲפִילוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים חַיָיב לְהַחֲזִירָהּ שֶׁנֶּאֱמַר הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם. הָיָה בָטֵל מִסֶּלַע לֹא יֹאמַר לוֹ תֶּן לִי סֶלַע אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְפוֹעֵל בָּטֵל. אִם יֵשׁ בֵּית דִּין מַתְנֶה עִמּוֹ בִּפְנֵי בֵּית דִּין. אִם אֵין שָׁם בֵּית דִּין בִּפְנֵי מִי מַתְנֶה. שֶׁלּוֹ קוֹדֵם. מְצָאָהּ בָּרֶפֶת אֵינוֹ חַיָיב בָּהּ. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָיב בָּהּ. הָיְתָה בֵין הַקְּבָרוֹת אַל יִטַּמֵּא לוֹ. אִם אָמַר לוֹ אָבִיו הִיטַּמֵּא אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אַל תַּחֲזִיר לֹא יִשְׁמַע לוֹ. פִּירֵק וְטָעַן פִּירֵק וְטָעַן אֲפִילוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים חַיָיב שֶׁנֶּאֱמַר עָזוֹב תַּעֲזוֹב. הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְאָמַר הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה אִם רָצִיתָה לִפְרוֹק פְּרוֹק פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר עִמּוֹ. הָיָה חוֹלֶה אוֹ זָקֵן חַיָיב. מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לִפְרוֹק אֲבָל לֹא לִטְעוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף לִטְעוֹן. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר אִם הָיָה עָלָיו יוֹתֵר מִמַּשּׂוֹאוֹ אֵינוֹ זָקוּק לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת מַשָּׂאוֹ מַשּׂאוּי שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ.

MISHNAH: What is a lost animal? If he found a donkey or a cow grazing on the road, this is no lost animal. A donkey whose gear is upside-down or a cow running in a vineyard are lost animals. If he returned it but it ran away, returned it but it ran away even four or five times, he is obligated to return it since it is said: “Return it returning.” If he was losing time worth a tetradrachma, he cannot say, give me a tetradrachma but [the owner] may pay him at the rate of an unemployed worker. If there is a court, he can stipulate with him before the court. If there is no court, before whom could he stipulate? His own comes first. If one found it in the cow-shed, he has no obligation; in the public domain he is obligated. But if it was between graves, he may not defile himself. If his father told him to defile himself, or told him not to return it, he should not listen to him. If he unloaded and loaded, unloaded and loaded even four or five times, he is obligated since it is said: “restoring restore”. If he sat down and said, since it is your religious obligation, if you want to unload, unload, he is free since it is said: “with him”. It is a religious obligation to unload, but not to load; Rebbi Simeon says, also to load. Rebbi Yose the Galilean said, if the load was more than the ordinary, he need not do anything since it is said: “under its load,” a load which it can carry.

Halakhah

הלכה: אֵי זוֹ הִיא אֲבֵידָה כול׳. מָצָא בָּרֶפֶת אֵין חַיָיב בָּהּ. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָיב. בֵּין הַקְּבָרוֹת אַל יִטַּמֵּא. אָמַר לוֹ אָבִיו. הִיטַּמֵּא. אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו. אַל תַּחֲזִיר. אַל יִשְׁמַע לוֹ. בְּכָל אָתָר אַתָּ מַר. מִצְוַת עֲשֵׂה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. וָכָא אַתְּ אָמַר. אֵין מִצְוַת עֲשֵׂה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָיבִין בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם.

HALAKHAH: “What is a lost animal,” etc. “If one found it in the cowshed, he has no obligation; in the public domain he is obligated. Between graves, he may not defile himself. If his father told him to defile himself, or told him not to return it, he should not listen to him.” Everywhere you say that a positive commandment has precedence over a prohibition, but here, you say that a positive commandment does not have precedence over a prohibition? There is a difference since both he and his father are required to honor the Omnipresent.

תַּנֵּי. רוֹבֵץ וְלֹא רָבְצָן. וְחָזַר תַּנֵּי. פּוֹרֵק עִמּוֹ אֲפִילוּ מֵאָה פְעָמִים בַּיּוֹם. הֵן דְּתֵימַר. רוֹבֵץ וְלֹא רָבְצָן. בְּהַהוּא דְמַפִּיל גַּרְמֵיהּ. וְהֵן דְּתֵימַר. פּוֹרֵק עִמּוֹ אֲפִילוּ מֵאָה פְעָמִים. בְּהַהוּא דְאָנִיס.

It was stated: “Lying down” but not one which habitually lies down. But then it was stated: “He unloads with him even a hundred times in a day.” When you said, “lying down” rather than one which habitually lies down, about one which lies down by himself. When you said, “he unloads with him even a hundred times,” in an accident.

כִּי תִּפְגַּע. יָכוֹל פְּגִיעָה מַמָּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר. כִּי תִרְאֶה. אִי כִּי תִרְאֶה יָכוֹל אֲפִילוּ רָחוֹק מֵאָה מִיל. תַּלְמוּד לוֹמַר. כִּי תִּפְגַּע. הָא כֵיצַד. שִׁיעֲרוּ חֲכָמִים אֶחָד מִשִּׁבְעָה וּמֶחֱצָה בְמִיל. וְזֶהוּ רִיס. עֲזוֹב תַּעֲזוֹב זוֹ פְרִיקָה. הָקֵם תָּקִים זוֹ טְעִינָה. רִבִּי שִמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר. כְּשֵׁם שֶׁפּוֹרְקוֹ מִן הַתּוֹרָה כָּךְ טוֹעֲנוֹ מִן הַתּוֹרָה. חֲמוֹר יִשְׂרָאֵל וּמַשּׂאוּי שֶׁלְּגוֹי דִּבְרֵי הַכֹּל פּוֹרֵק וְטוֹעֵן. חֲמוֹר גּוֹי וּמַשּׂאוּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כְּדִבְרֵי חַכָמִים לֹא פוֹרֵק וְלֹא טוֹעֵן. כְּדִבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹרֵק וְלֹא טוֹעֵן.

“if you hit upon.” I could think, really if you hit upon him; the verse says, “if you see.” Concerning “if you see,” I could think even at a distance of a hundred mil? The verse says, “if you hit upon.” How is this? The Sages estimated one in 7 1/2 of a mil, i. e., a stadion. Putting in order you shall put in order,” this is unloading. “Uplifting you shall uplift,” this is loading. Rebbi Simeon ben Ioḥai says, just as his unloading is [an obligation] from the Torah, so his loading is from the Torah. If the donkey was a Jew’s but the load a Gentile’s, everybody says that he unloads and loads. If the donkey was a Gentile’s but the load a Jew’s, according to the Sages one neither unloads nor loads. According to Rebbi Simeon one unloads but does not load.

Mishnah

משנה: אֲבֵידָתוֹ וַאֲבֵידַת אָבִיו שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת. אֲבֵידָתוֹ וַאֲבֵידַת רַבּוֹ שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת. אֲבֵידַת אָבִיו וַאֲבֵידַת רַבּוֹ שֶׁל רַבּוֹ קוֹדֶמֶת לְשֶׁל אָבִיו שֶׁאָבִיו הֱבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְרַבּוֹ שֶׁלִּימְּדוֹ חָכְמָה הֱבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם אָבִיו שָׁקוּל כְּנֶגֶד רַבּוֹ אֲבֵידַת אָבִיו קוֹדֶמֶת. הָיָה אָבִיו וְרַבּוֹ נוֹשְׂאִין מַשֹּאוּי מַנִּיחַ אֶת שֶׁל רַבּוֹ וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחַ אֶת שֶׁל אָבִיו. הָיָה אָבִיו וְרַבּוֹ בְּבֵית הַשֶׁבִי פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת אָבִיו. אֲבָל אִם הָיָה אָבִיו תַּלְמִיד חָכָם פּוֹדֶה אֶת אָבִיו וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ.

MISHNAH: Between his lost property and his father’s lost property, his own has precedence. Between his lost property and his teacher’s lost property, his own has precedence. Between his father’s lost property and his teacher’s lost property, his teacher’s lost property has precedence, for his father brought him to the life of this world, but his teacher who taught him wisdom brought him to the life of the future world. But if his father was his teacher’s equal, his father’s lost property has precedence. If his father and his teacher were carrying loads, he unloads his teacher’s and after that his father’s. If his father and his teacher were jailed, he redeems his teacher and after that redeems his father; but if his father was learned he redeems his father and after that redeems his teacher.

Halakhah

הלכה: אֲבֵידָתוֹ וַאֲבֵידַת אָבִיו כול׳. תַּנֵּי. אֵי זֶהוּ רַבּוֹ שֶׁלִּימְּדוֹ חָכְמָה. כָּל שֶׁפָּתַח לוֹ תְּחִילָּה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָן אוֹמֵר. כָּל שֶׁרוֹב תַּלְמוּדוֹ מִמֶּנּוּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. כָּל שֶׁהֶאִיר עֵינָיו בְּמִשְׁנָתוֹ. רַב כְּרִבִּי מֵאִיר. וְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי יוּדָה. שְׁמוּאֵל כְּרִבִּי יוֹסֵי.

HALAKHAH: “Between his lost property and his father’s lost property,” etc. It was stated: “Who is his teacher who taught him wisdom? The one who taught him first, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah says, the one from whom he received most of his instruction. Rebbi Yose said, anyone who explained a Mishnah to him.” Rav followed Rebbi Meïr, Rebbi Joḥanan Rebbi Jehudah, and Samuel Rebbi Yose.

רַב כְּרִבִּי מֵאִיר. חַד בַּר נַשׁ פָּתַח פּוּמֵיהּ דְּרַב. וּשְׁמַע דִּדְמָךְ וּבְזַע עֲלוֹי.

Rav followed Rebbi Meïr. A person was Rav’s first teacher. He heard that he had died and tore his garment for him.

רִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה סְלִיק מִטִּיבֵּרִיָּה לְצִיפּוֹרִי. חֲמָא חַד בַּר נַשׁ נְחַת מִן תַּמָּן. אֲמַר לֵיהּ. מַה קָלָא בִמְדִינְתָא. אֲמַר לֵיהּ. חַד רַבָּן דְּמָךְ וְכָל עַמָּא פָרְיָין מִיטַּפְּלָא בֵיהּ. יָדַע רִבִּי יוֹחָנָן דְּהוּא רִבִּי חֲנִינָה. שְׁלַח וְאַיְיתֵי מָאנִין טָבִין דְּשׁוֹבְתָא וּבְזָעוֹן. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. כָּל קֶרַע שֶׁאֵינוֹ שֶׁל בֶּהָלָה אֵינוֹ קֶרַע. רִבִּי יוֹחָנָן בְּעָא מֵיעֲבַד דְּרַבָּה וּמוֹקְרִיתֵיהּ. וְלָא יָדְעִין אִין מִשּׁוּם דַּהֲוָה רַבֵּיהּ אִין מִשּׁוּם שְׁמוּעוֹת הָרָעוֹת. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה בַּר וָוא בְצִיפּוֹרִי. חֲמָא כָּל עַמָּא פָרְיֵי. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה כּוּלֵּי עָלְמָא פָרְיֵי. אָמְרִין לֵיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן יְתִיב דְּרִישׁ בְּבֵי מִדְרָשָׁא דְרִבִּי בְּנָיָיה וְעָל עַמָּא פָרְיֵי מִישְׁמְעִינֵיהּ. אֲמַר. בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דַחֲמֵי לִי פוֹרִין עַד דַּאֲנָא בַחַיִּים. וּבְאַגַדְתָּא פָּשְׁטִית לֵיהּ חוּץ מִמִּשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת. הָדָא אָמְרָה. כָּל תַּלְמִיד וְתַלְמִיד.

Rebbi Joḥanan followed Rebbi Jehudah. Rebbi Joḥanan was climbing from Tiberias to Sepphoris when he saw a man descending from there. He asked him, what is new in the big city? He told him, one of the great rabbis died and everbody was running to occupy themselves with him. Rebbi Joḥanan understood that it was Rebbi Ḥanina. He sent and brought his good Sabbath clothes and tore them. But did we not state: Any tear which is not in panic is not a tear? Rebbi Joḥanan wanted to do more and show his appreciation. But we do not know whether it was because he was his teacher or because of bad news. There is the case of Rebbi Ḥiyya bar Abba in Sepphoris. He saw that everybody was running. He asked, why is everybody running? They told him, Rebbi Joḥanan is preaching in Rebbi Banaia’s study house and everybody is running to hear him. He said, praised be the Merciful Who showed me people running while I am alive. In Agadah I explained him everything except Proverbs and Ecclesiastes. This means every single student.

שְׁמוּאֵל כְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. חַד בַּר נַשׁ אַסְבַּר לִשְׁמוּאֵל בִּשְׁנֵי מַפְתֵּיחוֹת אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת בֵּית הַשֶׁיחִי וְאֶחָד פּוֹתֵחַ כִּיּוֻן. שֶׁהָיָה מוֹרִיד יָדוֹ עַד שֶׁיחָיו הָיָה פּוֹתֵחַ כֵּיוֻן. וּשְׁמַע דִּדְמָךְ וּבְזַע עֲלוֹי.

Samuel followed Rebbi Yose. A person explained to Samuel: “Two keys, for one he has to go down to his arm-pit and one opens straight;” that he lowered his hand under his arm-pit until he could insert the key straight. He heard that this one had died and tore his garment for him.