בבא מציעא א׳Bava Metzia 1

Mishnah

משנה: שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּטַּלִּית זֶה אוֹמֵר אֲנִי מְצָאתִיהָ וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי מְצָאתִיהָ זֶה אוֹמֵר כּוּלָּהּ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר כּוּלָּהּ שֶׁלִּי. זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוּת מֵחֶצְיָיהּ וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוּת מֵחֶצְיָיהּ וְיַחֲלוֹקוּ. זֶה אוֹמֵר כּוּלָּהּ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר חֶצְיָיהּ שֶׁלִּי. הָאוֹמֵר כּוּלָּהּ שֶׁלִּי יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוּת מִשְּׁלֹשָׁה חֲלָקִים וְהָאוֹמֵר חֶצְיָיהּ שֶׁלִּי יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוּת מֵרְבִיעַ. זֶה נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וְזֶה נוֹטֵל רְבִיעַ.

MISHNAH: If two persons hold on to one toga and each of them says “I found it” [or] “it wholly belongs to me”, each of them has to swear that he owns no less than half of it and they shall divide it evenly. If one says “it wholly belongs to me” and one says “half of it belongs to me”, the one who says “it wholly belongs to me” shall swear that he owns no less than three parts and the one who says “half of it belongs to me” shall swear that he owns no less than a quarter. The first one takes three parts, the second takes a fourth.

Halakhah

הלכה: שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּטַּלִּית כול׳. תַּנֵּי. אָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵירוֹ. תֵּן לִי מְנָה שֶׁאַתָּה חַיָיב לִי. אָמַר לוֹ. לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. הָלַךְ וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁחַיָיב לוֹ נ̇ זוּז. רִבִּי חִיָיה רֹבָה אָמַר. הוֹדָיַית עֵדִים כְּהוֹדָיַית פִּיו וְיִשָּׁבַע עַל הַשְׁאָר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין הוֹדָיַית עֵדִים כְּהוֹדָיַית פִּיו שֶׁיִּשָּׁבַע עַל הַשְׁאָר. אָמַר רִבִּי לָא. מִשְּׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּטַּלִּית דְּרִבִּי חִיָיה רוֹבָה. מִכֵּיוָן שֶׁתָּפוּשׂ בְּחֶצְיָיהּ. (א)לֹא כְּמִי שֶׁהֵבִיא עֵדִים שֶׁחֶצְיָיהּ שֶׁלּוֹ. וְתֵימַר. נִשְׁבַּע וְנוֹטֵל. אוּף הָדָא דַמְיָיא לָהּ.

HALAKHAH: “If two people hold on to one stole,” etc. It was stated: One person said to another, give me the mina which you owe me. He answered, it never happened. He went and brought witnesses that the other owed him 50 zuz. The elder Rebbi Ḥiyya said, the confession of the witnesses is the same as his own confession; he has to swear about the remainder. Rebbi Joḥanan said, the confession of the witnesses is not the same as his own confession that he should have to swear. Rebbi La said, Rebbi Ḥiyya the elder’s statement is implied by “if two people hold on to one stole”. Since he holds on to half of it, is it not as if he brought witnesses that one half belongs to him? Could one not say that he swears and collects? Is this a similar case?

רַבָּה בַּר מָמָל וְרַב עַמְרָם סְלִיקוּ הֵן דְּרַב בֵּינַיי אָמַר לֵיהּ. אֵין מוֹסְרִין שְׁבוּעָה לְחָשׁוּד. אָמַר לֵיהּ. אֲפִילוּ לְשׁוֹן שְׁבוּעָה אֵין מוֹסְרִין לוֹ. כֵּיצַד נִשְׁבַּע. רַב הוּנָא אָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ לִי בָהּ וְאֵין לִי בָהּ פָּחוֹת (מִשָּׁוֶה פְרוּטָה) [מֵחֶצְיָהּ]. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִם מִזּוֹ שְׁבוּעַת תַּקָּנָה הִיא.

This topic came up between Rebbi Abba bar Mamal and Rav Amram. One said, one does not entrust an oath to a suspect person. The other said, one does not even formulate an oath for such a one. Rav Huna said: “An oath that I have property rights to it to the amount of no less than (the value of a peruṭah) [half of its value]. Rebbi Joḥanan said, if it is about this, it is an institutional oath.

תַּנֵּי. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ תוֹפְסִין בִּשְׁטָר. זֶה אוֹמֵר. שֶׁלִּי וְאָבַד מִמֶּנִּי. וְזֶה אוֹמֵר. שֶׁלִּי הוּא שֶׁפְּרַעְתִּיו לָךְ. יִתְקַיֵים הַשְׁטָר בְּחוֹתְמָיו. דִּבְרֵי רִבִּי. רַבָּן [שִׁמְעוֹן בֶּן] גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. יַחֲלוֹקוּ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַתָּפוּס בָּעֵדִים. אָמַר רַב חִסְדָּא. אִין שְׁמַעְתּוּנֵיהּ אֲתִיַית כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן.

It was stated: “If two persons were holding a document and one said, it is mine but I had lost it; the other said, it is mine since I paid you. The document should be validated by its signatories, the words of Rebbi. Rabban Simeon ben Gamliel said, they should split.” Rabbi Eleazar said, it all depends on who is holding the signatures. Rav Ḥisda said, if this is true information, it follows Rabban Simeon.

זֶה אוֹמֵר חֶצְיָיהּ שֶׁלִּי. וְזֶה אוֹמֵר. שְׁלִישָׁהּ שֶׁלִּי. הָאוֹמֵר חֶצְיָיהּ שֶׁלִּי יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוֹת מֵרְבִיעַ. וְהָאוֹמֵר שְׁלִישָׁהּ שֶׁלִּי יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוֹת מִשְּׁתוּת. כְּלָלוֹ שֶׁלְּדָבָר. אֵינוֹ נִשְׁבַּע אֶלָּא עַל חֲצִי שֶׁהוֹדָה.

One says, half is mine; the other says, a third is mine. The one who says that half is his shall swear that no less than a quarter be his; the one who says that a third is his shall swear that no less than a sixth be his. The principle involved: One only swears on half of what he agreed to.

Mishnah

משנה: הָיוּ שְׁנַיִם רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְהֵמָה אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד רוֹכֵב וְאֶחָד מְהַלֵּךְ. זֶה אוֹמֵר כּוּלָּהּ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר כּוּלָּהּ שֶׁלִּי. זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוּת מֵחֶצְיָיהּ וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוּת מֵחֶצְיָיהּ וְיַחֲלוֹקוּ. בִּזְמַן שֶׁהֵן מוֹדִין אוֹ שֶׁיֵּשׁ להֶן עֵדִים חוֹלְקִין בְּלֹא שְׁבוּעָה.

MISHNAH: If two persons were riding on an animal or one was riding and one was walking, each of them says “it wholly belongs to me”, each of them has to swear that he owns no less than half of it and they shall divide it evenly. If they agree or if they have witnesses, they divide without an oath.

Halakhah

הלכה: הָיוּ שְׁנַיִם רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְהֵמָה כול׳. אָמַר רִבִּי חוּנָא. תַּנֵּיי תַּמֵּן. אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה רְכוּבָה עַל גַּבֵּי בְהֵמָה וּשְׁנַיִם מִנְהִיגִין אוֹתָהּ. וְאוֹמֶרֶת. אֵילּוּ עֲבָדַיי וְהַחֲמוֹר וְהַמַּשְּׂאוּי שֶׁלִּי. וְזֶה אוֹמֵר. זוֹ אִשְׁתִּי וְזֶה עַבְדִּי וְהַחֲמוֹר וְהַמַּשְּׂאוּי שֶׁלִּי. וְזֶה אוֹמֵר. זוֹ אִשְׁתִּי וְזֶה עַבְדִּי וְהַחֲמוֹר וְהַמַּשְּׂאוּי שֶׁלִּי. צְרִיכָה גֵט מִשְּׁנֵיהֶן. וּצְרִיכָה לְשַׁחְרֵר אֶת שְׁנֵיהֶן. וּשְׁנֵיהֶן מְשַׁחְרְרִין זֶה אֶת זֶה. וּבַחֲמוֹר וּבְמַשְּׁאוּי שְׁלָשְׁתָּן שָׁוִין.

HALAKHAH: “If two persons were riding on an animal,” etc. Rebbi Ḥuna said: It was stated there: “A woman comes riding on an animal and two men lead her. She says: these are my slaves; the donkey and the load are mine. Each of them says: this is my wife, the other is my slave, and the donkey and the load are mine. She needs a bill of divorce from both of them and has to manumit both of them. They have to manumit one another. In the donkey and the load they are equal co-owners.

Mishnah

משנה: הָיָה רוֹכֵב עַל הַבְּהֵמָה וְרָאָה אֶה הַמְּצִיאָה וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ תְּנֵיהָ לִי וּנְטָלָהּ אָמַר אֲנִי זָכִיתִי בָהּ זָכָה בָהּ. אִם מִשֶּׁנְּתָנָהּ לוֹ אָמַר אֲנִי זָכִיתִי בָהּ תְּחִילָּה לֹא אָמַר כְּלוּם.

MISHNAH: Somebody was riding on an animal when he saw a find and said to another person: “give it to me”. If [that one] took it and said: “I acquired it”, he acquired it. If after he had handed it over, he said: “I acquired it first,” he did not say anything.

Halakhah

הלכה: הָיָה רָכוּב עַל הַבְּהֵמָה כול׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. הָדָא הִילְכְתָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם לֹא מֵרֹאשָׁהּ וְלֹא מִסּוֹפָהּ. הָיָה רָכוּב עַל גַּבֵּי בְהֵמָה וְרָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ. תְּנֵיהָ לִי. נְטָלָהּ וְאָמַר. אֲנִי זָכִיתִי בָהּ. זָכָה בָהּ. אִילּוּ אָמַר. זְכֵה לִי. זָכָה. הֲוֵי לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם לֹא מֵרֵישָׁא וְלֹא מִסֵּיפָא.

HALAKHAH: “Somebody was riding on an animal,” etc. Rebbi Isaac says, from this rule one cannot infer anything, not from its beginning nor from its end. “Somebody was riding on an animal when he saw a find and said to another person: ‘give it to me’. If [that one] took it and said: ‘I acquired it’, he acquired it”. If he had said, “acquire it for me”, he would have acquired it. That means, from this rule one cannot infer anything, not from its beginning nor from its end.

Mishnah

משנה: רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְנָפַל עָלֶיהָ וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה בָהּ. רָאָה אוֹתָן רָצִין אַחַר מְצִיאָה אַחַר צְבִי שָׁבוּר אַחַר גּוֹזָלוֹת שֶׁלֹּא פֵירֵיחוּ וְאָמַר זָכָת לִי שָׂדִי זָכָת לוֹ. הָיָה צְבִי רָץ כְּדַרְכּוֹ אוֹ שֶׁהָיוּ גוֹזָלוֹת מִפְרִיחִין וְאָמַר זָכָת לִי שָׂדִי לֹא אָמַר כְּלוּם.

MISHNAH: If somebody saw a find and fell upon it when another person grabbed it, the one who grabbed it acquired it. If one saw people running after a find, after an injured deer, after young pigeons unable to fly, and he said: “my field shall acquire it for me”, it acquired it for him. If the deer was running normally, or the pigeons were flying, and he said: “my field shall acquire it for me”, he did not say anything.

Halakhah

הלכה: רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה כול׳. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אַבָּא כֹהֵן בַּר דְּלָיָיה. אָדָם זָכָה בַמְּצִיאָה בְּתוֹךְ ד̇ אמּוֹת שֶׁלּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וְהוּא שֶׁתִּפּוֹל לְתוֹךְ יָדוֹ. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. נָטַל מִקְּצַת הַפֵּיאָה וְזָרַק בַּשְּׁאָר אֵין לוֹ בָּהּ כְּלוּם. אָמַר. תִּיפְתָּר בְּשֶׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי בְד̇ אַמּוֹת שֶׁלִּי. וָמוֹר דְּבַתְרָהּ. נָפַל עָלֶיהָ וּפָרַס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּהּ. עוֹד הִיא בְּשֶּׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי בְד̇ אַמּוֹת שֶּׁלִּי. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. שְּׁנַיִם שֶּׁהָיוּ מִתְכַּתְּשִּׁין בָּעוֹמֶר וּבָא עָנִי וַחֲטָפוֹ מִלִּפְנֵיהֶן זָכָה בוֹ. עוֹד הִיא בְּשֶּׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי בְד̇ אַמּוֹת שֶּׁלִּי. וְהָתַנִּינָן. רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְנָפַל עָלֶיהָ וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ. זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה בָהּ. עוֹד הִיא בְּשֶּׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי בְד̇ אַמּוֹת שֶּׁלִּי. וְהָתַנִּינָן. קָרוֹב לָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. קָרוֹב לוֹ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. חִזְקִיָּה אָמַר. בִּשְׂכַר הַלִּיבֶּלָּר הִיא מַתְנִיתָא. הָתִיבוֹן. וְהָכְתִיב וַאֲנִי בְּעוֹנְיִי הֲכִינוֹתִי וגו׳. וְהֵיכִי. אִם בִּנְתוּנִּין בְּתוֹךְ יָדוֹ עָשִׁיר הוּא. אִי בְּשֶׁאֵינָן נְתוּנִּין לְתוֹךְ יָדוֹ יֵשׁ אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. הֲוֵי אוֹמֵר. בִּנְתוּנִּין בְּתוֹךְ ד̇ אַמּוֹת שֶׁלּוֹ. אָמַר רִבִּי אָבִין. מַהוּ בְּעוֹנְיִי. שֶׁאֵין עֲשִׁירוּת לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר. שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה וּמַקְדִּישׁ סְעוּדָתוֹ לַשָּׁמַיִם.

HALAKHAH: “If somebody saw a find” etc. Rabbi Simeon ben Laqish said [in the name of] Abba Cohen bar Delaiah: A person acquires a find within four cubits from himself. Rebbi Joḥanan said, only if it fell into his hand. A Mishnah disagrees with Rebbi Simeon ben Laqish: “If he took some of the peah and threw it on the rest, he has nothing of it.” He answered: Explain it if the did not say that his four cubits should acquire it for him. But does it not say afterwards: “If he fell on it or spread his talith on it, one removes him from it?” That is the same, if he did not say that his four cubits should acquire it for him. But did not Rebbi Ḥiyya state: “If two were pushing one another because of a sheaf and another poor person came and grabbed it from before them, he is entitled to it.” It is the same; he did not say that his four cubits should acquire it for him. But did we not state: “If somebody saw a find and fell upon it when another person grabbed it, the one who grabbed it acquired it.” It is the same, he did not say that his four cubits should acquire it for him. But did we not state: “If it landed close to her it is a bill of divorce, close to him it is no bill of divorce, half and half she is divorced and not divorced.” Ḥizqiah said, the Mishnah speaks of the scribe’s fee. They objected: Is it not written: “I in my poverty did prepare”? How is that? If it was in his possession, he was rich. If it was not in his possession, how can a person dedicate what is not his? It must be that it was within four cubits from him. Rebbi Abin said, what means “in my poverty?” That there is no wealth before Him Who commanded and the world came into existence! Another explanation: he fasted and donated the price of his meal to Heaven.

תַּנֵּי. הָאוֹמֵר. יִזְכֶּה לִי בֵיתִי בִּמְצִיאָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹכָהּ. לֹא אָמַר כְּלוּם. יָצָא שֵׁם לִמְצִיאָתוֹ דְּבָרָיו קַיָימִין. כְּהָדָא אָרִיסֵיהּ דְּרִבִּי בָּא בַּר מִינָא סְלִיק לְדִיקְלָא אַשְׁכָּח גּוֹזָלִין וְנַסְתּוֹן. אֲזַל שְׁאִל לְרַב. לֹא אָמַר לֵיהּ כְּלוּם. אֲזַל חֲזַר. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מִינָא. קַשְׁיָיא לֹן הֲוִיתָא חֲזָרוּתֵי יֹתֵר מִמְּצִיאָתוֹ.

It was stated: “One who says, my house shall acquire for me any find that fell into it, did not say anything. If the find was known, his words stand.” As in the case of Rebbi Abba bar Mina’s sharecropper who climbed a date palm, found pigeon chicks there, and took them. He went to ask the master, who said nothing to him. He went and returned them. Rebbi Abba bar Mina said, his returning is more difficult for us than his finding.

Mishnah

משנה: מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ הֲרֵי אֵילּוּ שֶלּוֹ. מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁגֵּרְשָׁהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לָהּ אֶת כְּתוּבָּתָהּ הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלָּהֶן.

MISHNAH: The find of his small son or daughter, or of his Canaanite male or female slave, his wife’s find, these are his. The find of his adult son or daughter, or of his Hebrew male or female slave, his wife’s find after he divorced her even though he did not yet pay her ketubah, these are their own.

Halakhah

הלכה: מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁאֵינָן טְפוּלִין לָאֲבִיהֶן. אֲבָל אִם הָיוּ טְפוּלִין לָאֲבִיהֶן מְצִיאָתָן שֶׁלּוֹ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. אֵין אָדָם זוֹכֶה לַחֲבֵירוֹ בִּמְצִיאָה. אָמַר רִבִּי [הִילָא]. לֹא דָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אָכֵן אֶלָּא דְקָשִׁי לֵיהּ עַל הָדָא דְתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה מְצִיאָתוֹ לַבַעַל הַבַּיִת. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ. אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְשׁוּת לַחֲזוֹר בּוֹ תְּהֵא מְצִיאָתוֹ לְרַבּוֹ.

HALAKHAH: “The find of his small son or daughter,” etc. Rebbi Joḥanan said, only if they are not dependent on their father. But if they are dependent on their father, their finds belong to the latter. Rebbi Simeon ben Laqish says, a person cannot acquire a find for another. Rebbi [Hila] said: Not that Rebbi Simeon had formulated thus, but he had a problem with what Rebbi Hoshaiah stated: If a person hires a worker for any work, the latter’s finds belong to the employer. Rebbi Simeon ben Laqish said, should the finds of a person who can resign at any moment belong to his employer?

מָה בֵּין עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים לְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים הוֹאִיל וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתוֹ מִמְּלַכְתּוֹ מְצִיאָתוֹ לְעַצְמוֹ. עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים הוֹאִיל וְרַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן מִמְּלַאכְתָּן מְצִיאָתָן לְרַבָּן. הָתִיבוֹן. הֲרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁאֵינוֹ רַשַׁאי לְשַׁנּוֹת מִמְּלַאכְתָּהּ וּמְצִיאָתָהּ שֶׁלּוֹ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כּוֹפָהּ לַעֲשׂוֹת בַּצֶּמֶר. וְאֵינוֹ כוֹפָהּ לַעֲשׂוֹת בְּדָבָר אַחֵר. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מִינָא וְרִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. טַעַם אַחֵר בָּאִשָּׁה. מַה טַעַם אַחֵר בָּאִשָּׁה. רִבִּי חַגַּיי אָמַר. מִפְּנֵי הַקְּטָטָה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. שֶׁלֹּא תְהֵא מַבְרַחַת נִיכְסֵי בַעֲלָה וְאוֹמֶרֶת. מְצִיאָה הִיא. הָתִיבוֹן בָּעֵדִים לֹא אָסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה.

What is the difference between his Hebrew male and female slaves and his Canaanite male and female slaves? Rebbi Joḥanan said, since he is not empowered to change the employment of his male or female Hebrew slave, that one’s find belongs to himself. Since he is empowered to change the employment of his male or female Canaanite slave, their find belongs to their master. They objected: He is not empowered to change the employment of his wife, but her find belongs to him. As we have stated there: “He forces her to work with wool,” he cannot force her to work any other material. Rebbi Abba bar Mina and Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: there is another reason in the case of the wife. What is another reason in the case of the wife? Rebbi Ḥaggai said, because of quarrel. Rebbi Yose said, lest she smuggle away her husband’s property and say: it is a find. They objected: before witnesses? They forbade one because of the other.

מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁגֵּירְשָׁהּ. רִבִּי יוֹסָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. אָדָם שֶׁגֵּירַשׁ אִשְׁתּוֹ וְלֹא נָתַן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ חַיָיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ עַד שֶׁיִּתֵּן לָהּ פְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁגֵּירְשָׁהּ. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְחַיָיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ עַד שֶׁיִּתֵּן לָהּ פְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה תְּהֵא מְצִיאָתָהּ שֶׁלּוֹ. לְפוּם כֵן צָרַךְ מִתְנִיתָא.

“His wife’s find after he divorced her.” Rebbi Yosana in the name of Rebbi Aḥa: A man who divorced his wife without paying her ketubah is liable for her upkeep until he gave her the last penny. Rebbi Yose said, the Mishnah says this, “his wife’s find after he divorced her.” Rebbi Hoshaiah said, the Mishnah is needed lest you say that because he is liable for her upkeep until he gave her the last penny, her find should be his.

Mishnah

משנה: מָצָא שְׁטָרֵי חוֹב אִם יֵשׁ בָּהֶם אַחֵרָיוּת נְכָסִים לֹא יַחֲזִיר שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן. אֵין בָּהֶם אַחֵרָיוּת נְכָסִים יַחֲזִיר שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יַחֲזִיר שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן.

MISHNAH: One who found documents of indebtedness containing an alienation clause should not return them since the court will foreclose on their basis. If they do not contain an alienation clause, he should return them since the court will not foreclose on their basis, the words of Rebbi Meïr. But the Sages say, in no case should he return them since the court will foreclose on their basis.

Halakhah

הלכה: מָצָא שְׁטָרֵי חוֹב כוּל׳. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. בֵּין שְׁטָר שֶׁיֵּשּׁ בּוֹ אַחֵרָיוּת נְכָסִין וּבֵין שְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ אַחֵרָיוּת נְכָסִין גּוֹבֶה מִנְּכָסִין בְּנֵי חוֹרִין. עֵל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר לְאֵי זֶה דָבָר הוּא מַחֲזִיר. לָצוּר עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ. רַב אָמַר. יוֹרֵשׁ כִּמְשׁוּעְבָּד. כְּשֵׁם שֶׁמִּלְוָה בְעֵדִים אֵינָהּ נִיגְבִּית מִמְּשׁוּעְבָּדִין כָּךְ אֵינָהּ נִגְבִּית מִן הַיּוֹרשִׁין. שְׁמוּאֵל אָמַר. דְּאִיקנֵי אֵינָהּ גוֹבֶה מִמְּשׁוּעְבָּדִין. הָא מִבְּנֵי חֹרֵי גָבֵי. הָכָא אָתָּ מַר. גּוֹבֶה. וְהָכָא אָתָּ מַר. אֵינוֹ גוֹבֶה. לֹא דָמֵי מִי שֶׁשִּׁיעְבֵּד מִקְּצָת לְמִי שֶׁלֹּא שִׁיעְבֵּד כָּל עִיקָּר.

HALAKHAH: “One who found documents of indebtedness,” etc. It was stated in the name of Rebbi Meïr: Both based on a document containing an alienation clause or a document containing no alienation clause, he collects from unincumbered property. Following this opinion of Rebbi Meïr, to what purpose does he return it? To cover the mouth of his pitcher. Rav said, an heir is like the holder of encumbered property. Just as a loan executed before witnesses cannot be collected from encumbered property, so it cannot be collected from heirs. Samuel said, what was received cannot be foreclosed on mortgaged property, but on free property it can be foreclosed. Here you say, it can be collected, but there you say, it cannot be collected. There is no comparison between one who agreed to a small lien and one who never agreed to a lien.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. כָּתַב לִלְווֹת וְלֹא לָוָוה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. אִם הָיָה הַלּוֹוֶה מוֹדֶה הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. אִם הוּחְזַק הַשְּׁטָר בְּיַד הַמַּלְוֶה הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. וּתְלִיתְהוֹן מִתַּבְּרִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יַחֲזִיר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי קֳיְנוֹנִיָיא. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה זְמַנּוֹ יוֹצֵא לְבוֹ בַיּוֹם יַחֲזִיר.

Rebbi Eleazar said, for I am saying that he wanted to take a loan but did not. Rebbi Eleazar said, if the debtor agreed, he should return it. Rebbi Eleazar said, if the document was generally known to be in the creditor’s hand, he should return it. But all three are broken, “the Sages say, in no case should he return them.” Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: Because of conspiracy. Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: If its date was that very day, he should return it.

[וַאֲפִילוּ אֵין זְמַנּוֹ יוֹצֵא לבוֹא בַיּוֹם יַחֲזִיר. מָהוּ פְליג. ומד רִבִּי אַבָּהוּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי קֳנוֹנִיָיה. ומד רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה זְמַנּוֹ יוֹצֵא לְבוֹא בַיּוֹם יַחֲזִיר.]

But could he not return it if the date was not of the same day? Do they disagree? But Rebbi Abbahu said* in the name of Rebbi Joḥanan: Because of conspiracy. Rebbi Joḥanan said*: If its date was that very day, he should return it.

Mishnah

משנה: מָצָא גִיטֵּי נָשִׁים וְשִׁיחֲרוּרֵי עֲבָדִים דִּיַיתֵיקֵי מַתָּנָה וְשׁוֹבְרִין הֲרֵי זֶה לֹא יַחֲזִיר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כְּתוּבִין הָיוּ וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לִתְּנָן.

MISHNAH: One who found women’s bills of divorce or slaves’ bills of manumission, dispositions of gift or receipts should not return them since I say that they were written but he changed his mind not to deliver them.

Halakhah

הלכה: מָצָא גִיטֵּי נָשִׁים כול׳. תַּנֵּי. מָצָא גִיטִּין וּכְתוּבּוֹת הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. וּכְתוּבָּה לֹא הִיא חֲזָקָה.

HALAKHAH: “One who found women’s bills of divorce,” etc. It was stated: One whou found women’s bills of divorce with ketubot should return them.” Is the ketubah not prime facie evidence?

שְׁטָר שֶׁלָּוָה בוֹ וּפְרָעוֹ לֹא יַחֲזוֹר וְיִגְבֶּה בוֹ מִפְּנֵי מֵירַע כּוֹחָן שֶׁל לְקוּחוֹת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ לְבוֹ בַיּוֹם. רִבִּי זֵירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. הָכָא אַתָּ מַר. אֲפִילוּ לְבוֹ בַיּוֹם. וְהָכָא אַתָּ מַר. אִם זְמַנּוֹ יוֹצֵא לְבוֹ בַיּוֹם יַחֲזִיר. אָמַר לֵיהּ. אָדָם מָצוּי לִלְוֹת וְלִפְרוֹעַ לְבוֹ בַיּוֹם. וְאֵין אָדָם עָשׂוּי לִפְרוֹעַ וְלִלְוֹות לְבוֹ בַיּוֹם. רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. הוּא הַזְּמָן וְהֵן הָעֵדִים וְהוּא הַמִּלְוָה מָהוּ מִפְּנֵי מֵירַע כּוֹחָן שֶׁל לְקוּחוֹת. אָמַר לֵיהּ. בְּשֶׁלֹּא נִשְׁתַּעְבְּדוּ נְכָסִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. בְּשֶׁלֹּא חָתְמוּ הָעֵדִים עַל אוֹתָהּ הַמִּלְוָה.

If a person took a documented loan and paid it back, he cannot use the document to take a second loan because it diminishes the power of the buyers. Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: Even on the same day. Rebbi Ze‘ira asked before Rebbi Yasa: Here you say, even on the same day. But there, you say, if its date was that very day, he should return it! He answered, a person is apt to take a loan and repay it the same day, but a person is not apt to repay a loan and take it the same day. Rebbi Ḥaggai asked before Rebbi Yasa: It is the same day, the same witnesses, and the same amount. What is the meaning of “it diminishes the power of the buyers”? He answered, if the property had not been mortgaged. But some say, if the witnesses did not sign for this loan.

Mishnah

משנה: מָצָא אִגְרוֹת שׁוּם וְאִגְרוֹת מָזוֹן וּשְׁטָרֵי חֲלִיצָה וּמֵאוּנִין וּשְׁטָרֵי בֵירוּרִין וְכָל מַעֲשֵׂה בֵית דִּין הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. מָצָא בַחֲפִיסָה אוֹ בִגְלוֹסָּקָּמָּא תַּכְרִיךְ שֶׁל שְׁטָרוֹת אוֹ אֲגוּדָה שֶׁל שְׁטָרוֹת הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. וְכַמָּה הִיא אֲגוּדָה שֶׁל שְׁטָרוֹת שְׁלֹשָׁה קְשׁוּרִין זֶה בָזֶה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֶחָד הַלּוֹוֶה מִשְּׁלֹשָׁה יַחֲזִיר לַלּוֹוֶה שְׁלֹשָׁה הַלּוֹוִים מֵאֶחָד יַחֲזִיר לַמַּלְוֶה. מָצָא שְׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹתֵיו וְאֵין יָדוּעַ מַה טִיבוֹ יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. אִם יֵש עִמָּהֶן סִמְפוֹן יַעֲשֶׂה מַה שֶׁבְּסִימְפוֹן.

MISHNAH: One who found letters of appraisal, letters of sustenance, or documents of ḥalîṣah or repudiation, or documents of arbitration, or any other court document, should return them. If he found in a basket or in a box a bundle or joined documents he should return them. How many are joined documents? Three documents connected one to the other. Rabban Simeon ben Gamliel says, if one persons borrows from three, he should return it to the borrower; if three persons borrow from one, he should return it to the lender. If he found a document among his documents whose nature was unknown to him, it should lie there until Elijah comes. If it has an agreement attached to it, he should follow the agreement.

Halakhah

הלכה: מָצָא אִיגְרוֹת שׁוּם כול׳. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. אִם הָיָה אִישֻּׁר הַדַּיָינִין הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמַר. אַשְׁלֵי דַיָינִין שֶׁבַּגָּלֻּיּוֹת גָּזְלֵי דַיָינִין שֶׁבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

HALAKHAH: “One who found letters of appraisal,” etc. Rav Jeremiah in the name of Rav: If it contained a certification by the court, it should be returned. Rebbi Ḥama the father of Rebbi Hoshaia said, the tamarisks among the judges of the diaspora are like chicks among the judges of the Land of Israel.

רַב הַמְנוּנָא אָמַר. נִכְתְּבָה אוֹנוֹ בְּאֶחָד בְּנִיסָן נִיתַּן הַכֶּסֶף בָּעֲשָׂרָה בְנִיסָן צְרִיכִין לִכְתּוֹב. אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַבְנוּ כְתָב בְּאֶחָד בְּנִיסָן כֵּן נִגְמַר שֶׁיִּתֵּן הַכֶּסֶף בָּעֲשָׂרָה בְנִיסָן.

Rav Hamnuna said, if the sale contract was written on the first of Nisan but payment was only on the tenth of Nisan, they have to write: Even though we wrote the document on the first of Nisan it was agreed that payment be made on the tenth of Nisan.

רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. סִימְפוֹן שֶׁיּוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי הַמַּלְוֶה בִּכְתַב יְדֵי הַמַּלְוֶה פָּסוּל. אֲנִי אוֹמֵר. מִתְעַסֵּק הָיָה בִשְׁטָרוֹתָיו. הָא מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר כָּשֵׁר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לְעוֹלָם אֵין סִימְפוֹן כָּשֵׁר עַד שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יְדֵי הַמַּלְוֶה בִּכְתַב יְדֵי הַלֹּוֶה. וְהָתַנִּינָן. שֶׁלֹּא פִיקַּדְנוּ אַבָּא וְשֶׁלֹּא אָמַר לָנוּ אַבָּא וְשֶׁלֹּא מָצִינוּ שְׁטָר בֶּין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁשְּׁטָר זֶה פָרוּעַ. הָא אִם נִמְצָא פָרוּעַ. מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר כְּגוֹן הָדָא דִיַיתֵיקֵי. שֶׁאֵין אָדָם מָצוּי לְפַגֵּם דִיַיתֵיקִין שֶׁלּוֹ.

Rav Jeremiah in the name of Rav: A stipulation produced by the creditor in the creditor’s handwrtiting is invalid, for I am saying that he has trained in writing documents. This implies that in the hand of another it would be valid. Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Samuel: A stipulation is only valid if it is in the possession of the creditor but written by the debtor. But did we not state: “That our father did not charge us, that our father did not tell us, that we did not find a document among our father’s documents that this note was paid.” Therefore, it might be found paid. What about this? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, explain it that it was a testamentary gift., since people are not likely to impair their testamentary gifts.