בבא בתרא ב׳Bava Batra 2

Mishnah

משנה: לֹא יַחֲפּוֹר אָדָם בּוֹר סָמוּךְ לְבוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְלֹא שִׁיחַ וְלֹא מְעָרָה וְלֹא אַמַּת הַמַּיִם וְלֹא נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכּוֹתֶל חֲבֵירוֹ ג̇ טְפָחִים וְסָד בְּסִיד. מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסִּיד וְאֶת הַסְּלָעִים מִכּוֹתְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ ג̇ טְפָחִים אוֹ סָד בְּסִיד. מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה וְאֶת מֵי רַגְלַיִם מִן הַכּוֹתֶל ג̇ טְפָחִים. מַרְחִיקִין אֶת הָרֵחַיִם ג̇ מִן הַשֶּׁכֶב שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הָרֶכֶב וְאֶת הַתַּנּוּר ג̇ מִן הַכִּלְיָיא שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מַן הַשָּׂפָה.

MISHNAH: A person may not dig a cistern close to his neighbor’s cistern, nor a ditch, nor a cave, nor a water canal, nor a washer’s pond except if he distanced himself from his neighbor’s wall three handbreadths and lined with lime. One removes olive peat, and manure, and salt, and lime, and rocks from his neighbor’s wall three handbreadths or lines with lime. One distances seeds, and ploughs, and urine three handbreadths from the wall. One distances a grindstone three from the base, which means four from the moving stone, and the oven three from the base, which means four from its rim.

Halakhah

הלכה: לֹא יַחֲפּוֹר אָדָם בּוֹר כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא לֹא יַחֲפּוֹר אָדָם בּוֹר סָמוּךְ לְכוֹתֶל בּוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. וְלֹא שִׁיחַ וְלֹא מְעָרָה וְלֹא אַמַּת הַמַּיִם וְלֹא נִבְרֶכֶת שֶׁל כּוֹבְסִין אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִן כּוֹתְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שְּׁלֹשָּׁה טְפָחִים וְסָד בְּסִיד. אִם סָד בְּסִיד כָּל שֶׁהוּא. אִם לֹא סָד בְּסִיד שְׁלֹשָּׁה טְפָחִים. מֵהָדָא. מַרְחִיקִין הַגֶּפֶת וְהַזֶּבֶל וְהַמֶּלַח וְהַסִּיד וְהַסְּלָעִים מִכּוֹתֶל חֲבֵירוֹ ג̇ טְפָחִים אוֹ סָד בְּסִיד. הָכָא אַתָּ מַר. מִפְּנֵי שֶׁהַסְּלָעִין מַרְתִּיחִין. וָכָא אַתָּ מַר. אֵין מַרְתִּיחִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּאן וְכָאן אֵין הַסְּלָעִים מַרְתִּיחִין. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁעוֹשִׂין עָפָר תּוֹחֵחַ וּמַלְקִין אֶת אַרְצוֹת הַכּוֹתֶל.

HALAKHAH: “A person may not dig a cistern,” etc. So is the Mishnah: “[A person may not dig a cistern close to the wall of his neighbor’s cistern. Nor a ditch, nor a cave, nor a water canal, nor a washer’s pond except if he distanced himself from his neighbor’s wall three handbreadths] and lined with lime. If he lined with lime, any distance. If he did not line with lime, three handbreadths. From the following: “One removes olive peat, and manure, and salt, and lime, and rocks from his neighbor’s wall three handbreadths or lines with lime.” Here you say, because rocks generate heat. But there you say that they do not generate heat. Rebbi Yose said, in no case do rocks generate heat. But because they loosen the earth and damage the ground around the wall.

תַּנֵּי. בְּצוֹנָם מוּתָּר. וְהֵיךְ אָמְרִין. רִבִּי יוֹחָנָן נְפַק מִכְּנִישְׁתָּא וְשָׁפַךְ מַיִם לוֹחֲרֵי תַּרְעָא. וְלָא יָדְעִין אִי מִשּׁוּם דַּהֲוָה צוֹנָם וְאִין מִשּׁוּם דַּהֲוָה בֵיהּ צַעַר וְלָא הֲוָה יְכִיל מְסוּבָּר.

It was stated: “If it was solid rock, it is permitted.” As we say, Rebbi Joḥanan left the synagogue and let water behind the door. But we do not know whether it was because it was solid rock or because he suffered pain and could no bear it.

הָדָא דְתֵימַר. בְּרֵיחַיָּא דְתַמָּן. בְּרַם בְּרֵיחַיָּא דִידָן שְׁלֹשָׁה מִן הָאִיצְטְרוֹבִיל שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הַקֶּלֶת. וְאֶת הַתַּנּוּר ג̇ מִן הַכִּילְיָא שֶׁהֵן ד̇ מַן הַשָּׂפָה. רִבִּי יוּדָן בֶּן פָּזִי אָמַר. מִן הַשָּׂפָה הַחִיצוֹנָה וְלִפְנִים. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ. הָיָה עָשׂוּי כְּשׁוֹבָךְ מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַד שֶׁתְּהֵא תַחְתָּיו מַעֲזֵיבָה ג̇ טְפָחִים וּבְכִירָה טֶפַח. וְכִירָה לֹא כְמִין שׁוֹבַךְ הִיא עֲשׂוּיָה. וְתֵימַר. בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן טֶפַח. וָכָא בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן ג̇ טְפָחִים.

This means, about grindstones there, but for our grindstones three from the pine cone which is four from the enclosure. “And the oven three from the base which are four from its rim.” Rebbi Yudan bar Pazi said, from the outer rim inwards; but the rabbis say, from the inner rim outwards. If if was built like a dovecote, what [are the rules]? Let us hear from the following: “Rebbi Jehudah said, unless there be under it insulating material three handbreadths and for a stove one handbreadth.” Is a stove not build like a dovecote, and you say both above and below a handbreadth? Also here, both above and below a handbreadth.

Mishnah

משנה: לֹא יַעֲמִיד אָדָם תַּנּוּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עַל גַּבָּיו גּוֹבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה מַעֲמִידוֹ בָעֲלִיָיה עַד שֶׁיְּהֵא תַחְתָּיו מַעֲזֵיבָה ג̇ טְפָחִים וּבְכִירָה טֶפַח. וְאִם הִזִּיק מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיק. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא אָמְרוּ כָל הַשִׁיעוּרִים הָאֵילּוּ אֶלָּא שֶׁאִם הִזִּיק יְהֵא פָטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

MISHNAH: A person should not put an oven in the house unless there be above it a space of four cubits; or if he puts it on the upper floor unless there be under it insulating material three handbreadths and for a stove one handbreadth But if he caused damage, he must pay what he damaged. Rebbi Simeon said, the reason they indicated these measures is that he not be liable to pay if he caused any damage,.

Halakhah

הלכה: לֹא יַעֲמִיד אָדָם כול׳. תַּנֵּי. וְלֹא שֶׁלְּנַפָּחִין. תַּנָּה רַב קַרְנָא. אִין הֲוָה כְגוֹן קֵינִי אוֹ כְנַפָּח מִתְּחִילָּה מוּתָּר. כְּנֶגֶד דִּירָתוֹ מָהוּ. אָמַר רִבִּי אָחָא. כָּל שֶׁכֵּן כְּנֶגֶד דִּירָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. הַמַּזִּיק אֵין לוֹ חֲזָקָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. מַמְחֵיי רַבָּנִין בְּעָשָׁן תָּדִיר. כְּהָדָא חָדָא אִיתָא הֲוָות מִדְלְקָה חוֹלִין תְּחוֹת רִבִּי אִילְפַיי. אִיבְּעָה מַמְחַיָיא בְיָדָהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי נָסָה. אָמַר. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְעָשָׁן תָּדִיר.

HALAKHAH: “A person should not put,” etc. It was stated: Nor a smithy. Rav Qarna stated: If he was like a metal worker, or it was built originally as a smithy, it is permitted. How is it in front of his dwelling? Rebbi Aḥa said, certainly not in front of his dwelling. Rebbi Jonathan said, a person causing damage has no claim of undisturbed posession. Rebbi Joshua said, the rabbis object to permanent smoke. As the following: A woman was burning sand below [the apartment of] Rebbi Ilfay. He wanted to object to her. The case came before Rebbi Nasa who said, they said it only about continuous smoke.

Mishnah

משנה: לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין תַּחַת אוֹצָרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְלֹא רֶפֶת בָּקָר. בֶּאֱמֶת בַּיַּיִן הִתִּירוּ אֲבָל לֹא רֶפֶת בָּקָר. חֲנוּת שֶׁבֶּחָצֵר יָכוֹל הוּא לְמַחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִין וּמִקּוֹל הַיּוֹצְאִם. עוֹשֶׂה כֵלִים יוֹצֵא וּמוֹכֵר בְּתוֹךְ הַשּׁוּק אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ וְלֹא מִקּוֹל הָרֵחַיִּם וְלֹא מִקּוֹל הַתִּינּוֹקוֹת.

MISHNAH: A person may not open a bakery or a dye shop under the storage room of another person, nor an animal barn. In truth they permitted for wine, but not an animal barn. About a store in the courtyard one may object and tell him, I cannot sleep because of the noise of those coming and the noise of those leaving. One who manufactures vessels has to leave and sells them in the market; nobody may object and tell him, I cannot sleep because of the noise of the hammer, nor because of the noise of a grindstone, nor because of the noise of children.

Halakhah

הלכה: לֹא יִפְתַּח אָדָם כול׳. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא פָנִי חַד חֲלִיטָר מִן אִיסטֹיב לְאִיסטֹיב. רִבִּי אֶבְדּוּמִי אֲחִי רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה חַד חֲלִיטָר שָׁרִי תַחְותּוֹהִי. עָבַר רִבִּי אָחָא וְלֹא מָחָא. אָמַר. רַבָּנִן עָבְרִין וְלָא מַחְוֵי. כָּעַס עֲלוֹי רִבִּי אָחָא. אִיבְאַשׁ רִבִּי אֶבְדּוּמִי אֲחִי רִבִּי יוֹסֵה אִיבְאַשׁ. סְלִיק רְבִּי יוֹסֵי מְבַקֵּרְתֵיהּ. אָמַר. אֵיזִיל וְאִיבְּעִי מִינֵּיהּ. אֲזַל וָמַר בֵּי דִינָא וְרַחֵם עֲלוֹי בֵי דִינָא וַעֲתַר לֵיהּ תַּכְרִיכִין.

HALAKHAH: “A person may not open,” etc. Rebbi Jacob bar Aḥa moved a preparer of fried food from one stall to another stall. One preparer of fried food was dwelling below [the apartment of] Rebbi Eudaimon the brother of Rebbi Yose. Rebbi Aḥa passed by and did not object. He said, the rabbis are passing by and do not object. Rebbi Aḥa got angry with him. Rebbi Eudaimon the brother of Rebbi Yose became seriously ill. Rebbi Yose came to visit him. He said, I shall go and ask him. He went and said, if a court had mercy on somebody would the court prepare shrouds for him?

חַד בַּר נַשׁ זְבִין כָּל דִּרָתֵיהּ. שִׁיֵיר בָּהּ חַד מִסְטוּבָא וַהֲוָה עֲלִיל וִיתִיב לֵיהּ עֲלֵיהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה בירִבִּי יוֹסֵי. אָמְרִין. לָא כוֹלָא מִינָּךְ מֵיעַל וִיתִיב עֲלֵיהּ וַחֲמֵי מֵיעַל וּנְפַק גַּו בֵּיתֵיהּ. חַד בַּר נַשׁ זְבִין פַּלְגָּא דִרָתֵיהּ שִׁיֵיר בָּהּ חַד נַחְתּוֹמָר. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי. אָמְרִין. אַתְּ אֲתָת עֲלוֹי הוּא לָא אֲתַא עֲלָךְ. וְתַנֵּי כֵן. אִם קָדְמָה הָרֶפֶת אוֹ חֲנוּת לָאוֹצָר אֵין יָכוֹל לְמַחוֹת.

A person sold his entire house; he reserved for himself one stone bench where he went and sat. The case came before Rebbi Jonah and Rebbi Yose. They said, it is not in your power to go and sit there and observe who comes and goes in his house. A person sold half his house; he reserved a bake shop for himself. The case came before Rebbi Jonah and Rebbi Yose. They said, you are coming to him; he is not coming to you, as it is stated: “If the barn or the store preceded the storage room, he cannot object.”

תַּנֵּי. בֶּאֱמֶת בְּיַיִן הִתִּירוּ אַף עַל פִּי שֶׁמְמָעֵטוֹ. אֶלָּא שֶׁמַּשְׁבִּיחוֹ. רַב הוֹשַׁעְיָה כַּד שְׁמַע הָדֵין תַּנָּיָיה יְהַב חַמְרֵיהּ גַּו אִגְרֵיהּ דְּבָנִי. אַסְרֵיהּ חַמְרֵיהּ. אָמַר. הַמִּשְׁנָה הִיטְעָתִי. לֹא שֶׁהִיטְעָתִי הַמִּשְׁנָה אֶלָּא דְרֵיחָא דְבָנִי מַסְרִי חַמְרֵיהּ.

It was stated: In truth, they permitted for wine even though it diminishes it because it improves it. Rav Hoshaia when he heard this statement put his wine in the attic of the bath house. His wine became foul-smelling. He said, the Mishnah led me astray. But the Mishnah did not lead him astray; the smell of the bath house made his wine foulsmelling.

תַּנֵּי. לִשְׁכֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. מִשֶּׁקִּיבֵּל עָלָיו אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף מִשֶּׁקִּיבֵּל עָלָיו יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אִינּוּן אָזְלִין וְאַתְיָין לְהָכָא בְּעַיִין לָךְ וְלָא מַשְׁכְּחִין לָךְ וּמַרְבִּין עָלֵינוּ הַדֶּרֶךְ. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. מָהוּ לִשְׁכֵינוֹ. מִישְׁרִיתֵיהּ גַּו דִּרָתֵיהּ. מִשֶּׁקִּיבֵּל עָלָיו אֵין יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. רַב הוּנָא אָמַר. מָהוּ לִשְׁכֵינוֹ. מִיפְתַּח לֵיהּ חֲנוּת. מִשֶּׁקִּיבֵּל עָלָיו אֵין יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. אַתְיָיא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְעַל כּוּלָּן אָמַר רִבִּי מֵאִיר. אַף עַל פִּי שֶׁהִתְנָה עִמָּהּ יְכוֹלָה הִיא שֶׁתֹּאמַר. סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל וְעַכְשָׁיו אֵינִי יְכוֹלָה.

It was stated: About his neighbor he may change his mind. Once he accepted it he can no longer change his mind. Rabban Simeon ben Gamliel says, even after he accepted it, he can change his mind, for he can tell him, they come and go here, they are looking for you and do not find you, and they increase traffic here. Rebbi Ḥanina and Rebbi Mana, one said, what is “his neighbor”? He let him live in his house. Once he accepted it he can no longer change his mind. Rav Huna said, one said, what is “his neighbor”? He opened a store for him. Once he accepted it he can no longer change his mind. Rabban Simeon ben Gamliel parallels Rebbi Meïr, as we have stated there: “For all of these says Rebbi Meїr that, even if he contracted with her, she can say ‘I thought that I could stand it, now I cannot.’”

אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת וְלוֹמַר לוֹ. אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ וְלֹא מִקּוֹל הָרֵחַיִּם אוֹ מִקּוֹל הַתִּינוֹקוֹת. אִילֵּין דְּמַלְפִּין טַלַּיָיא וְאִילֵּין דְּעָבְדִין מסוגין אִילֵּין לְאִילֵּין יָכְלִין חַבְירֵהוֹן לְמִימְחֵי בִּידֵהוֹן. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אִינּוּן אָזְלִין וְאַתְיָין בָּעֵיי לָךְ וְלָא מַשְׁכְּחִין יָתָךְ וְהֵן מַרְבִּין עָלֵינוּ אֶת הַדֶּרֶךְ. אִילֵּין צִיפּוֹרָאֵי מַמְחִין אִילֵּין לְאִילֵּין מְסַמְּרֵיה דִנְוָולַיָּה. הוֹרֵי רִבִּי אַבִּימֵי בַּר טוֹבִי מִיתֵּן חַד נְוָול בֵּין כּוֹתֶל לְכוֹתֶל. הוֹרֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה מְרַחֲקַת אִילֵּין מָרוּשְׁתִּיַּה מִכּוֹתְלָא ד̇ אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אִילֵּין עָמוּדַיָּא דְרַכִּינִין מִכּוֹח קִרְייֹת אִינּוּן רַכִּינִין. שׁוּרָא דְחָמְץְ מִן קָל גִּורֵי פַרְסַיָיא נְפַל.

“Nobody may object and tell him, I cannot sleep because of the noise of the hammer, or because of the noise of a grindstone, or because of the noise of children.” Those who teach boys and those who feed one another, their fellows may object to what they are doing, for he can tell him, they come and go here, they are looking for you and do not find you, and they increase traffic here. Those Sepphoreans can object to one another for nailing down their looms. Rebbi Abime bar Tobi instructed to put one loom between two walls. Rebbi Isaac bar Ḥaqula distanced a saw-horse four cubits from the wall. Rebbi Yose ben Abun said, those pillars which are weakened are weakened because of the force of shouts. The wall of Ḥoms fell before the noise of the Persians’ arrows.

Mishnah

משנה: מִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ סָמוּךְ לְכוֹתֶל חֲבֵירוֹ לֹא יִסְמוֹךְ לוֹ כוֹתֶל אַחֵר אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. וּבַחֲלוֹנוֹת מִלְּמַעֲלָן וּמִלְּמַטָּן וּמִכְּנֶגְדָּן אַרְבַּע אַמּוֹת.

MISHNAH: If somebody’s wall was close to another’s wall he may not build his wall close by unless he moves it four cubits away. If there are windows, on top, from below, and on equal height, four cubits.

Halakhah

הלכה: מִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ כול׳. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי. בְּבָאִין לְיַישֵּׁב עִיר בַּתְּחִילָּה הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי לָא. בְּכוֹתֶל אָטוּם הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּכוֹתֶל סוֹדְמִין הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. וּבַחֲלוֹנוֹת בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִכְּנֶגְדָּן אַרְבַּע אַמּוֹת. מִלְּמַעֲלָן ד̇ אַמּוֹת שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹמֵד וְרוֹאֶה. מִלְּמַטָּן ד̇ אַמּוֹת שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹמֵד וְרוֹאֶה. מִכְּנֶגְדָּן שֶׁלֹּא יַאֲפִיל אֶת הַצְּדָדָין. וְתַנֵּי כֵן. מַרְחִיקִין הַכּוֹתֶל מִן הַחֲלוֹן כִּמְלֹא חֲלוֹן.

HALAKHAH: “If somebody’s wall was,” etc. In the House of Rebbi Yannai they said, the Mishnah speaks of those coming first to settle in a new town. Rebbi La said, The Mishnah speaks of a sealed wall. Rebbi Yose said, the Mishnah speaks of a barricade wall. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, the Mishnah says so: “If there are windows, on top, from below, and on equal height, four cubits.” On top four cubits, lest he could stand and see; from below four cubits, lest he could stand and see; at equal hight lest he obscure the sides. This was stated: “One distances the wall from a window by the size of a window.”

Mishnah

משנה: מַרְחִיקִין אֶת הַסּוּלָּם מִן הַשּׁוֹבָךְ אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִקְפּוֹץ הַנְּמִיָיה. וְאֶת הַכּוֹתֶל מִן הַמַּזְחֵילָה אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא זוֹקֶף אֶת הַסּוּלָּם. מַרְחִיקִין אֶת הַשּׁוֹבָךְ מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה וְלֹא יַעֲשֶׂה אָדָם שׁוֹבָךְ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָל רוּחַ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּית אַרְבַּעַת כּוֹרִין מְלֹא שֶּׁגֶר הַיּוֹנָה. וְאִם לְקָחוֹ אֲפִילוּ בֵּית רוֹבַע הֲרֵי הוּא בְחֶזְקָתוֹ.

MISHNAH: One distances the ladder from a dovecote by four cubits lest a marten jump, and the wall four cubits from the leader so it can support the ladder. One distances the dovecote from town by fifty cubits. A person may not build a dovecote on his property unless he have fifty cubits in each direction. Rebbi Jehudah says, the area of four bet kor, the distance one sends a pigeon. But if he bought it even with the area of a quarter [ qab], it is in his power.

Halakhah

הלכה: מַרְחִיקִין אֶת הַסּוּלָּם כול׳ עַד כְּחֶזְקָתוֹ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. הָדָא דְתֵימַר לְיָמִין. אֲבָל לִשְׂמֹאל זוֹקֵף מִיַּד.

HALAKHAH: “One distances the ladder,” etc., until “in his power.” Rebbi Eleazar said, that is, to the right hand side. But to the left he may put it up immediately.

הָכָה אַתֲּ מַר. נ̇ אַמָּה וּלְהַלָּן אַתֲּ מַר. ל̇ רִיס. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לְעִנְיַין לִרְעוֹת רוֹעָה הִיא נֹ אַמָּה. לֲעִנְיַין לִפְרוֹחַ פּוֹרַחַת אֲפִילוּ עַד ד̇ מִיל.

Here, you say 50 cubits. But there, you say 30 stadia. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, they feed within fifty cubits; they fly even four mil.

Mishnah

משנה: נִיפּוּל הַנִּמְצָא בְתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ חוּץ מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ. נִמְצָא בֵין שְׁנֵי שׁוֹבְכוֹת קָרוֹב לָזֶה שֶׁלּוֹ וְלָזֶה שֶׁלּוֹ. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה שְׁנֵיהֶן יַחֲלוֹקוּ.

MISHNAH: A pigeon chick which is found within 50 cubits belongs to the owner of the dovecote; farther away than 50 cubits it belongs to its finder. If it was found between two dovecotes, if it is closer to one of them, it belongs to it; in the middle, both [owners] shall split evenly.

Halakhah

הלכה: נִיפּוּל הַנִּמְצָא בְתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה כול׳. הָדָא דְתֵימַר. בְּשֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָרַבִּים מַפְסֶקֶת בֵּנְתַיִים. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁמַּפְסֶקֶת לֹא בְדָא. הָדָא יַלְפָּה מֵהַהִיא וְהַהִיא יִלְפָּה מֵהָדָא. הָדָא יַלְפָּה מֵהַהִיא. שֶׁאִם הָיוּ שְׁנַיִם שֶׁחַיָיב לְהַכְרִיז. וְהַהִיא יַלְפָּה מֵהָדָא. שֶׁאִם הָיוּ ג̇ שֶׁהוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ.

HALAKHAH: “A pigeon chick which is found within 50 cubits,” etc. That is, if no public road interrupts between them. But not if a public road interrupts between them. This is learned from that, and that is learned from this. This is learned from that: if there were two, he has to make it public. That is learned from this: if there were three, it would belong to its finder.

Mishnah

משנה: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר עֲשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה וְהֶחָרוּב וְהַשִּׁיקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר כָּל אִילַן סְרָק חֲמִשִּׁים אַמָּה. אִם הָעִיר קָדְמָה קוֹצֵץ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים. וְאִם הָאִילָן קָדַם קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים. סָפֵק זֶה קָדַם וְזֶה קָדַם קוֹצֵץ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים. מַרְחִיקִין גּוֹרֶן קְבוּעָה מִן הָעיר חֲמִשִּׁים אַמָּה. לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם גּוֹרֶן קְבוּעָה בְתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָל רוּחַ. מַרְחִיק מִנְּטִיעוֹתָיו שֶׁל חֲבֵירוֹ וּמִנִּירוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק.

MISHNAH: One distances a tree from a town by 25 cubits; but carob tree or sycamore by 50 cubits; Abba Shaul says, every non-fruit tree by 50 cubits. If the town existed before the tree, one cuts it down and does not pay for it; if the tree existed before the town, one cuts it down and pays for it. If there is a doubt which one existed before the other, one cuts it down but does not pay. One distances a threshing floor 50 cubits from the town. A person shall not make a threshing floor on his property unless he owns 50 cubits in each direction. He distances it from another’s orchards or ploughed field so that he will not cause damage.

Halakhah

הלכה: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר כול׳. מִשֵּׁם שֶׁעוֹמֵד וּמַאֲפִיל אוֹ מִשֵּׁם שֶׁנִּיאוֹ רַע. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. אִין תֵּימַר מִשֵּׁם שֶׁעוֹמֵד וּמַאֲפִיל. בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ מוּתָּר. וְאִין תֵּימַר מִשֵּׁם שֶׁנִּיאוֹ רַע. אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ אָסוּר.

HALAKHAH: “One distances a tree from a town,” etc.. אֲפִילוּ בְתוֹךְ שֶׁלּוֹ אָסוּר Because it creates shadow where it stands or because its falling leaves are dangerous? What is the difference between them? If it stands on one’s own property. If you say, because it creates shadow where it stands, on his property it is permitted. But it you say, because its motion is dangerous, even on his property it is forbidden.

Mishnah

משנה: מַרְחִיקִין אֶת הַנְּבֵילוֹת וְאֶת הַקְּבָרוֹת וְאֶת הַבּוּרְסְקִי מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה וְאֵין עוֹשִׂין בּוּרְסְקִי אֶלָּא לְמִזְרַח הָעִיר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לְכָל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה חוּץ מִמַּעֲרָבָה וּמַרְחִיק חֲמִשִּׁים אַמָּה.

MISHNAH: One distances carcasses, and graves, and tanneries 50 cubits from the town, and one builds a tannery only to the East of a town. Rebbi Aqiba says, one may build in any direction except to the West, and distances himself by 50 cubits.

Halakhah

הלכה: מַרְחִיקִין אֶת הַנְּבֵילוֹת כול׳. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַד מָקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה גֶלֶד. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי. עַד מָקוֹם שֶׁעוֹמֵד וּמֵרִיחַ. וְתַנֵּי כֵן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. לְכָל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה וּמַרְחִיק חוּץ מִן הַמַּעֲרָבָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא תְדִירָה. רִבִּי מָנָא הֲוָה מְהַלֵּךְ עִם מוּכֵּי שְׁחִין. אֲמַר לֵיהּ אָביֹי. לָא תַּהֲלוֹךְ מִמְּדִינְחֵיהּ אֶלָּא מִמַּעֲרָבֵיהּ.

HALAKHAH: “One distances carcasses,” etc. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: To the place where one prepares the skins. In the House of Rebbi Yannai they said, up to the place where one might smell what he makes. It was stated so: “Rebbi Aqiba says, he may build it in any direction and distances himself, except to the West because that [wind] is frequent.” Rebbi Mana went to accompany a person afflicted with a skin disease. His father told him, do not walk to the East of him but rather to the West of him.

Mishnah

משנה: מַרְחִיקִין אֶת הַמִּשְׁרָה מִן הַיָּרָק וְאֶת הַכְּרֵישִׁין מִן הַבְּצָלִים וְאֶת הַחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים. רִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּחַרְדָּל.

MISHNAH: One distances a soaking pond from vegetables, and leeks from onions, and mustard from bees. Rebbi Yose permits mustard.

Halakhah

הלכה: מַרְחִיקִין אֶת הַמִּשְׁרָה כול׳. תַּנֵּי. מַרְחִיקִין אֶת הַבָּצֶלֶת מִן הַכְּרֵישִׁין. וְרִבִּי לָעְזָר בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בֶּן דּוֹסַאי. מִגַּו אִילֵּין מַתְנִיתָא. כְּשֵׁם שֶׁזֶּה מַרְחִיק זֶה מִזֶּה כָּךְ זֶה מַרְחִיק זֶה מִזֶּה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מִפְּנֵי שֶׁפִּי הַדְּבוֹרִים חַד וּמַחֲרִיבוֹת הַדְּבַשׁ.

HALAKHAH: “One distances a soaking pond,” etc. It was stated: One distances an onion bed from leeks, but Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon permits it. Rebbi Jacob ben Dosai said, from these teachings [it follows] that mutually they have to distance themselves one from the other. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: Because the bees’ mouth becomes sharp and they destroy the honey.

Mishnah

משנה: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה וְהֶחָרוּב וְהַשִּׁיקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִן הַצַּד. אִם הַבּוֹר קָדַם קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמָיו וְאִם הָאִילָן קָדַם לֹא יָקוֹץ. סָפֵק זֶה קָדַם וְסָפֵק זֶה קָדַם לֹא יָקוֹץ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קָדַם אֶת הָאִילָן לֹא יָקוֹץ שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ ד̇ אַמּוֹת אֶחָד גְּפָנִים וְאֶחָד כָּל אִילָן. הָיָה גָדֵר בֵּינְתַּיִים זֶה סוֹמֵךְ לְגָדֵר וְזֶה סוֹמֵךְ לְגָדֵר. הָיוּ שָׁרָשִׁיו יוֹצְאִין לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ מַעֲמִיק ג̇ טְפָחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעֲכֵּב אֶת הַמַּחֲרֵישָׁה. הָיָה חוֹפֵר בּוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה קוֹצֵץ וְיוֹרֵד וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ.

MISHNAH: One distances a tree 25 cubits from a cistern, but carob tree and sycamore 50 cubits, whether on top or level. If the cistern existed before, he shall cut it down and pay for it; if the tree existed before, one shall not cut it down. Rebbi Yose said, even if the cistern existed before, one shall not cut it down since the one digs on his property and the other plants on his property. A person should not plant a tree next to another’s field unless he distanced himself from it by four cubits, whether vines or any other tree. If there was a wall between them, each one goes close to the wall. If its roots extended to another’s field, he lowers the roots three handbreadths in order not to hinder the plough. If one was digging a cistern, or a ditch, or a cavern, he cuts and excavates and the wood is his.

Halakhah

הלכה: מַרְחִיקִין אֵֶת הָאִילָן כול׳. לֹא יִטַּע אָדָם כול׳. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. מִפְּנֵי שֶׁיִּישׁוּב הָעוֹלָם בַּבּוֹרוֹת. שִׁמְעוֹן בַּר וָוה אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי יוֹסֵי לַחֲכָמִים. כְּמָה דְאִית לְכוֹן יִישׁוּב הָעוֹלָם בַּבּוֹרוֹת אוּף אֲנָא אִית לִי יִישׁוּב הָעוֹלָם בָּאִילָנוֹת.

HALAKHAH: “One distances a tree,” etc. Halakhah 12: “A person should not plant,” etc. Rebbi Jacob bar Idi in the name of Rebbi Joshua ben Levi: The rabbis’ reason is that civilization is based on cisterns. Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi Joshua answers the rabbis thus: just as you hold that civilization is based on cisterns, so I am holding that civilization is based on trees.

[רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין שָׁרָשִׁים לְעִינְיַין הַבִּיכּוּרִים כְּלוּם.] אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְיֵאוּת אָמַר. שֶׁאִם אוֹמֵר שָׁרָשִׁין עִיקָּר הֵן לַבִּיכּוּרִים לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהָבִיא בִיכּוּרִים מֵעוֹלָם. מִפְּנֵי שֶׁשָּׁרָשִׁין שֶׁלָּזֶה יוֹצְאִין לְתוֹךְ שָׁרָשָׁיו שֶׁלָּזֶה וְשֶׁלָּזֶה בְשֶׁלָּזֶה. לְפוּם כֵּן אָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין שָׁרָשִׁין לְעִנְיַין בִּיכּוּרִים כְּלוּם.

[Rebbi Yasa said in the name of Rebbi Joḥanan: Roots are irrelevant for First Fruits.] Rebbi Yose said, he said it correctly. For if he did say that roots are important, nobody could ever bring First Fruits since the roots of one enter the other’s ground and vice-versa. Therefore, Rebbi Yasa said in the name of Rebbi Joḥanan: Roots are irrelevant for First Fruits.

Mishnah

משנה: אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ קוֹצֵץ מְלֹא מַרְדֵּעַ עַל גַּבֵּי הַמַּחֲרֵישָׁה. הֶחָרוּב וְהַשִּׁיקְמָה כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. בֵּית הַשְּׁלָחִין כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר כָּל אִילַן סְרַק כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים קוֹצֵץ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַגָּמָל עוֹבֵר בְּרוֹכְבוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלוֹת מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה.

MISHNAH: If a tree overhangs another’s field, he may cut it in the height of the plough’s ox-goad; carob tree and sycamore along the plumb line. Over an irrigated field along the plumb line. Abba Shaul says, every non-fruit-bearing tree along the plumb line. If a tree overhangs the public domain, one has to cut it so that a camel with a rider on it may pass; Rebbi Jehudah says, loaded with flax or bundles of vine cuttings. Rebbi Simeon says, any tree [must be cut] along the plumb line because of impurity.

Halakhah

הלכה: אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ כול׳. אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים כול׳. רִבִּי יוֹנָתָן הֲוָה דָאִין טַבָּאוּת וַהֲוָה תַמָּן חַד רוֹמַיי וַהֲוָה מְגֵירֵיהּ בְּחַקְלָא וּבְבֵיתָא. וַהֲוָה לְרִבִּי יוֹנָתָן חַד אִילָן נָטָה גַו דְּהַהוּא רוֹמַיָיה. אֲתַא קוֹמֵי חַד דַּיָין אָכֵן. אֲמַר לוֹן. אָזְלוֹן וָתוֹן בְּצַפְרָא. אֲמַר הַהוּא רוֹמַיָיה. בְּגִינִי לָא נְפַק דִּינָא. לְמָחָר אֲנָא מְבַטֵּל אילו מדידי וַחֲמִי הֵיאַךְ דִּינָא נְפַק. אִין הֲוָה דָאִין כָּל עַמָּא וְלָא דָאִין נַפְשֵׁיהּ לֵית הוּא בַּר נַשׁ. בְּאַפְתִּי רַמְשָׁא שְׁלַח רִבִּי יוֹנָתָן בָּתָר נַגָּרֵיהּ. אֲמַר. פּוּק קוֹץ מַה דְנָטָה גַו רוֹמַיָיה. בְּצַפְרָא קְרַץ בַּעַל דִּינֵיהּ לְגַבֵּיהּ. אֲמֵר לֵיהּ. זִיל קוֹץ מַה דְנָטָה גַו דִּידֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רוֹמַיָיה. דִּידָךְ מַה. אֲמַר לֵיהּ. פּוּק חֲמִי יָתֵיהּ כְּמַה דִידִי עֲבִד עֲבַד דִּידָךְ. נְפַק חֲמִיתֵיהּ. אֲמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהֲהוֹן דִּיהוּדָאֵי.

HALAKHAH: “If a tree overhangs another’s field,” etc. “If a tree overhangs the public domain,,” etc. Rebbi Jonathan was careful in judging; there was a Roman there who was his neighbor both in the field and the house. Rebbi Jonathan had a tree overhanging the Roman’s property. A similar case came before him. He told them, go and return next morning. This Roman said, because of me he did not decide the case. Tomorrow I will abandon my work and see how the judgment goes. If he judges all people and does not judge himself, he is not human. At nightfall, Rebbi Jonathan sent for his carpenter and told him, go and cut everything that overhangs the Roman’s. In the morning, the parties appeared before him. He told him, go and cut what overhangs into his property. The Roman said to him, what is with yours? He told him, go and see; what was done with mine do with yours. He went out and looked. He said, praised be the Jews’ God.

חָדָא אִיתָא אוֹקְרָת תְּאֵנִין לְרִבִּי יוֹנָתָן. אֲמַר לָהּ. בְּבָעוּ מִינָּךְ אִי אַעַילְתִּינוֹן מְיגַלְיָין אַפְקִינוֹן מְיגַלְיָין. וְאִין אַעַילְתִּינוֹן מְיכַסְיָין אַפְקִינוֹן מְיכַסְיָין. דְּלָא יֵימְרוּן בִּרְיָיתָא. דֵּינָרִין יְהָבַת לֵיהּ. וְאוֹקְרָה תְאֵינִין.

A woman honored Rebbi Jonathan with figs. He told her, please if you brought them covered, take them away covered; but if you brought them in the open, take them away in the open, so that people should not say that she brought him denars and he honored her with figs.

רִבִּי חֲנִינָה אָעִיל לְרִבִּי יוֹנָתָן בְּגִינְתֵיהּ וְאַייכְלֵיהּ תְאֵנִין. מִדִּנְפַק חֲמָא חַד אִילָן דִּבְרַת שׁוּבְעִין חִיוְורִין. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה לֹא אוֹכַלְתָּנִי מִן אִילֵּין. אֲמַר לֵיהּ. דְּאִינּוּן לִבְרִי. רִבִּי חֲנִינָה חָשַׁשׁ מִשּׁוּם גֶּזֶל בְּנוֹ.

Rebbi Ḥanina brought Rebbi Jonathan to his garden and served him figs. When he left, he saw one tree of white benot ševa‘. He asked him, why did you not let me eat from these? He told him, they are my son’s. Rebbi Ḥanina was afraid of robbing his son.

רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁהֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן.

Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: Practice follows Rebbi Simeon. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: Everybody agrees that practice follows Rebbi Simeon.