The Shulchan Aruch · Yoreh De'ah
יורה דעה צ״חYoreh De'ah 98
Siman 98 of 402 in Yoreh De'ah — 9 se'ifim
הלכות תערובותAdmixtures· siman 98
Se’if 1א׳
אִסוּר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּהֶתֵּר מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כְּגוֹן חֵלֶב שֶׁנִּתְעָרֵב בְּבָשָׂר, יִטְעֲמֶנּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אִם אוֹמֵר שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם חֵלֶב אוֹ שֶׁאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם אֶלָּא שֶׁהוּא פָּגוּם, מֻתָּר. וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא סוֹפוֹ לְהַשְׁבִּיחַ. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יֵדַע שֶׁסוֹמְכִין עָלָיו. וְאִם אֵין שָׁם עוֹבֵד כּוֹכָבִים לְטָעֲמוֹ, מִשַׁעֲרִינָן בְּס'. וְכֵן אִם הוּא מִין בְּמִינוֹ, כֵּיוָן דְּלֵיכָּא לְמֵיקַֹם אַטַּעֲמָא, מְשַׁעֲרִים בְּס'. וְאֵין נוֹהֲגִים עַכְשָׁו לִסְמֹךְ עַל אָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וּמְשַׁעֲרִינָן הַכֹּל בס' (בְּאָגוּר וּתְשׁוּבַת מהר"מ פַּדָּוואָה סִימָן ע"ט וּשְׁאָר אַחֲרוֹנִים).
A non-permissible [food item] that was mixed with a permissible item that is not of its type, for example prohibited fat that was mixed with meat, a non-Jew should taste it, if [the non-Jew] says that it has no fat taste or if he says that it has taste but the taste is "pagum" (somehow not good), permitted. And this is that it is not for the ends of improving. And it must be that [the non-Jew] doesn't know that he is being depended upon. And if there is not there a non-Jew to taste it, we measure it against 60. And likewise, if it is a [mixture of two things which are] of the same type, because one cannot really upon taste, it is measured against 60. {REMA: It is not done now to trust a non-Jew, and we measure against 60.}
Se’if 2ב׳
אִם נִתְעָרֵב מִין בְּמִינוֹ וְנִשְׁפָּךְ, בְּעִנְיָן שֶׁאֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד עָלָיו לְשַׁעֲרוֹ, אִם נוֹדָע שֶׁהָיָה רֻבּוֹ הֶתֵּר, מֻתָּר. וְאִם לֹא נוֹדָע שֶׁהָיָה רֻבּוֹ הֶתֵּר, אָסוּר. הַגָּה: וּלְעִנְיַן מִין בְּמִינוֹ אַזְלִינָן בָּתַר שְׁמָא, אִם הוּא שָׁוֶה הָוֵי מִין בְּמִינוֹ. אֲבָל לֹא אַזְלִינָן בָּתַר טַעֲמָא אִם הוּא שָׁוֶה אוֹ לֹא (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָאָגוּר וְכֵן הוּא בְּהַגָּהוֹת ש"ד סי' ל"ט). אֲבָל אִם נִתְעָרֵב בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ וְנִשְׁפָּךְ בְּעִנְיָן שֶׁאֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד עָלָיו לְשַׁעֲרוֹ, אֲפִלּוּ נוֹדָע שֶׁהָיָה רֻבּוֹ הֶתֵּר, אָסוּר. וְאִם נִתְעָרֵב בְּמִינוֹ וּבְשֶאֵינוֹ מִינוֹ וְנִשְׁפָּךְ בְּעִנְיָן שֶׁאֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד עָלָיו לְשַׁעֲרוֹ, וְנוֹדַע שֶׁהָיָה רֻבּוֹ הֶתֵּר מִמִּינוֹ, רוֹאִין אֶת שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ, וְהַשְּׁאָר, מִינוֹ רָבֶה עָלָיו וּמְבַטְּלוֹ.
If it is was mixed with something of the same type and it was spilled, in a case where one can not deal with it to measure it, if it is known that it was majority permissible, [it is] permissible. And if it is not known that it was majority permissible, [it is] forbidden. Rema: And in the matter of "being of the same type" we follow the name, if it is the same then this is "of the same type," but we do not follow the taste if it is the same or not. But if was mixed with something that is not of the same type and it spilled in a case where one can not deal with it to measure it, even it is known that it was majority permissible, [it is] forbidden. And if it was mixed with "of its kind" and with "not of its kind" and it spilled in a case where one can not deal with it to measure it, and it is known that it was majority "of its kind", one views the "not of its kind" as though it were not [present], and the rest, "of its kind" is greater and negates it.
Se’if 3ג׳
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁנִּשְׁפַּךְ. אֲבָל אִסוּר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּהֶתֵּר, וְהוּא לְפָנֵינוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל שִׁעוּרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֵאִסוּרִים שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, אָסוּר.
When do we rule this way? When it spilled. But a forbidden food that mixed with a permitted food, and it is before us, and it is impossible to deal with it to measure it, even though it's [a case] of rabbinic prohibitions, it is forbidden.
Shulchan Aruch, Yoreh De'ah — Torat Emet 357 edition, via Sefaria — public domain
English: Sefaria Community Translation — CC0