יורה דעה שי״בYoreh De'ah 312

Se’if 1א׳

הַנּוֹטֵל שָׂכָר לִהְיוֹת רוֹאֶה בְּכוֹרוֹת, אֵין שׁוֹחֲטִין עַל פִּיו אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מֻמְחֶה גָּדוֹל וְיָדְעוּ בּוֹ חֲכָמִים שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ, וּפָסְקוּ לוֹ שָׂכָר עַל הָרְאִיָּה וְהַבִּקּוּר. וְצָרִיךְ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ שְׂכָרוֹ, בֵּין יִהְיֶה הַמּוּם קָבוּעַ וְיַתִּירֶנּוּ, בֵּין אִם לֹא יִהְיֶה קָבוּעַ. וְלֹא יִתְּנוּ לוֹ שָׂכָר עַל הַבְּהֵמָה אֶלָּא פַּעַם אַחַת, וְרוֹאֶה אוֹתָהּ לְעוֹלָם, כָּל זְמַן שֶׁמְּבִיאִין אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי חֲשָׁד.

One who takes a fee to be an inspector of firstborn animals — one does not slaughter on his word unless he was a great expert, and the sages knew of him that there is none like him, and they fixed a fee for him for the inspection and the visit. And they must give him his fee whether the blemish is permanent and he permits it, or whether it is not permanent. And they give him a fee for an animal only once, and he inspects it for ever, whenever they bring it, so that he should not come to suspicion.

Se’if 2ב׳

אֵין הֶחָכָם רוֹאֶה בְּכוֹר לְעַצְמוֹ.

A sage does not inspect a firstborn for himself.

Se’if 3ג׳

אֵין רוֹאִין מוּמִין בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל אִם רָאָהוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, יָכוֹל לַחֲקֹר עָלָיו בְּיוֹם טוֹב הֵיאָךְ נָפַל בּוֹ הַמּוּם.

One does not inspect blemishes on a festival day. But if he saw it on the eve of the festival day, he may investigate about it on the festival day how the blemish fell in it.