יורה דעה ש״זYoreh De'ah 307

Se’if 1א׳

אֵין מַרְגִּילִין בִּבְכוֹר, דְּהַיְנוּ לְהַפְשִׁיט עוֹרוֹ שָׁלֵם דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹתָיו.

One may not flay a firstborn from the feet — that is, to strip off its hide whole by way of its feet.

Se’if 2ב׳

שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא טְרֵפָה, עוֹרוֹ עִם בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה וְטָעוּן קְבוּרָה. וְלָכֵן טוֹב לְמָכְרוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים קֹדֶם שְׁחִיטָה. (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פ' הָאִשָּׁה וְכֵן כָּתַב הַבֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבָה אַשְׁכְּנַזִּית וְהִיא בִּתְשׁוּבַת מהרי"ל).

If he slaughtered it and it was found to be a tereifah (an animal with a fatal defect), its hide together with its flesh is forbidden in benefit and requires burial. And therefore it is good to sell it to an idolater before the slaughter (Hagahot Mordechai, chapter "The woman", and so wrote the Beit Yosef in the name of an Ashkenazi responsum, and it is in the responsa of Maharil).

Se’if 3ג׳

צָרִיךְ הַכֹּהֵן לְהַשְׁהוֹתוֹ וּלְגַדְּלוֹ לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם. וְיָכוֹל לְמָכְרוֹ אֲפִלּוּ לְיִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תָּמִים, וְהַלּוֹקֵחַ יִנְהֹג בּוֹ קְדֻשַּׁת בְּכוֹר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁהַלּוֹקֵחַ קוֹנֶה אוֹתוֹ לְצָרְכּוֹ. אֲבָל אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה, דְּהַיְנוּ לִקְנוֹתוֹ כְּדֵי לְהַרְוִיחַ. וְאִם קְנָאוֹ לְצָרְכּוֹ וְלֹא נִצְטָרֵךְ לוֹ, יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְמָכְרוֹ.

The priest must keep it and rear it indefinitely, until a blemish falls in it. And he may sell it even to an Israelite, even though it is unblemished, and the buyer shall treat it with the sanctity of a firstborn. When is this said? Where the buyer acquires it for his own need. But it is forbidden to trade in it, that is, to buy it in order to make a profit. And if he bought it for his need and did not come to need it, he may go back and sell it.