יורה דעה רצ״גYoreh De'ah 293

Se’if 1א׳

אָסוּר לֶאֱכֹל חָדָשׁ מִתְּבוּאַת חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים עַד שֶׁיִּקְרַב הָעֹמֶר שֶׁהוּא בְּט"ז בְּנִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה (וַיִּקְרָא כג, יד) וְהָאִדָּנָא, דְּלֵיכָּא עֹמֶר, אָסוּר כָּל יוֹם ט"ז. וּבְחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁעוֹשִׂין ב' יָמִים, אָסוּר כָּל יוֹם י"ז עַד תְּחִלַּת לֵיל י"ח.

It is forbidden to eat new (crop) of the five types of grain until the Omer is brought, which is the 16th of Nissan. As it says, “And bread, toasted grain, and unripe (or damp) grain you may not eat until (the end of) this very day.” And in these times that there is no Omer, it is forbidden (on) all of the 16th day. And outside of Israel where we observe two days, it is forbidden (on) all of the 17th day, until the beginning of the night of the 18th.

Se’if 2ב׳

אִסוּר הֶחָדָשׁ נוֹהֵג בֵּין בְּאֶרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ, בֵּין בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל בֵּין בְּשֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים.

The prohibition of (eating) new (grain) is practiced both in Israel and outside Israel, whether of a Jew’s (grain) or a non-Jew’s.

Se’if 3ג׳

תְּבוּאָה שֶׁלֹּא הִשְׁרִישָׁה קֹדֶם לְט"ז בְּנִיסָן, אֲסוּרָה עַד שֶׁיָּבֹא הָעֹמֶר הַבָּא. הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם כָּל סְתָם תְּבוּאָה שָׁרֵי לְאַחַר הַפֶּסַח, מִכֹּחַ סְפֵק סְפֵיקָא, סָפֵק הִיא מִשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר מִשָּׁנָה זוֹ, מִכָּל מָקוֹם דִּלְמָא נִשְׁרְשָׁה קֹדֶם הָעֹמֶר (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ). וּבְמִינֵי תְּבוּאָה שֶׁזּוֹרְעִים וַדַּאי לְאַחַר פֶּסַח, כְּגוֹן בְּמִקְצַת מְדִינוֹת שֶׁזּוֹרְעִין שִׁבּוֹלֶת שׁוּעָל וּשְׂעוֹרִים לְאַחַר פֶּסַח, אָז יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר אַחַר הַקָּצִיר, אִם לֹא שֶׁאֵין דַּלְתוֹת הַמְּדִינוֹת נְעוּלוֹת, וְרֹב הַתְּבוּאָה בָּאָה מִמָּקוֹם אַחֵר שֶׁזּוֹרְעִין קֹדֶם הַפֶּסַח (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פי"א מהמ"א וְתוס' ספ"ק דְּקִדּוּשִׁין). וְכֵן בִּזְמַן שֶׁיְמוֹת הַחֹרֶף נִמְשָׁכִים לְאַחַר פֶּסַח, וּבְכָל הַגָּלִיל הַהוּא זוֹרְעִים לְאַחַר פֶּסַח דְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים, יֵשׁ לְהַחְמִיר וְלָחוּשׁ מִן הַסְּתָם. אֲבָל אֵין לְהוֹרוֹת לַאֲחֵרִים בְּמָקוֹם שֶׁרֹב שְׁתִיָּתָן וַאֲכִילָתָן מִמִּינִים אֵלּוּ, כִּי מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין (כֵּן מַשְׁמָע בַּטּוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ ות"ה סִימָן קנ"ח).

Grain that did not take root before the 16th of Nissan is forbidden until the next Omer comes. Rama: And nevertheless, all indeterminate grain is permitted after Passover because of a double doubt. Perhaps it comes from the previous year. And even if you’ll say that it came from this year, nevertheless, perhaps it took root before the Omer (Tur quoting the Rosh). And in types of grain that they certainly plant after Pesach, for example in some countries where they plant spelt and barley after Passover, then he should be stringent after the harvest, unless the gates of the country are not closed and most of the grain comes from another place where they plant before Passover. (Hg”M Ch. 11 from the M”A & Tos. End of Ch. 1 of Kiddushin) And also, in a time when the winter season extends to after Passover, and in all of that region they plant the abovementioned crops after Passover, one should be stringent and suspect unless known otherwise. But one should not teach others in a place where most of their drinking and eating is from these species, because it is better that they be negligent and not to be pre-meditated. (So it seems in the Tur quoting the Rosh and T”H Ch. 158)