יורה דעה רע״דYoreh De'ah 274

Siman 274 of 402 in Yoreh De'ah — 7 se'ifim

Se’if 1א׳

צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר הַסוֹפֵר כְּשֶׁיַּתְחִיל לִכְתֹּב: סֵפֶר זֶה אֲנִי כּוֹתֵב לְשֵׁם קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה. וּמַסְפִּיק לְכָל הַסֵפֶר.

The scribe must say when he begins to write: I am writing this book for the sake of the holiness of a Torah scroll. And it suffices for the whole scroll.

Se’if 2ב׳

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְפָנָיו סֵפֶר אַחֵר, שֶׁיַּעְתִּיק מִמֶּנּוּ, שֶׁאָסוּר לִכְתֹּב אוֹת אַחַת שֶׁלֹּא מִן הַכְּתָב. וְצָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא כָּל תֵּבָה בְּפִיו קֹדֶם שֶׁיִּכְתְּבֶנָּה.

He must have another scroll before him from which to copy, for it is forbidden to write one letter that is not from a written text. And he must read each word with his mouth before he writes it.

Se’if 3ג׳

יִכְתֹּב כְּתִיבָה נָאָה וּמְיֻשֶּׁרֶת, תַּמָּה. וְאִם כָּתַב אָלֶף לָמֶד בְּיַחַד, כָּזֶה ﭏ, אֵינוֹ כָּשֵׁר.

He shall write a handsome, even writing, complete. And if he wrote alef and lamed joined together as a single character, it is not fit.

Se’if 4ד׳

צָרִיךְ שֶׁכָּל אוֹת תְּהֵא מֻקֶּפֶת גְּוִיל מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ, שֶׁלֹּא תִּדְבַּק אוֹת בַּחֲבֶרְתָּהּ, אֶלָּא יְהֵא בֵּינֵיהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וְלֹא יִהְיוּ מֻפְרָדוֹת הַרְבֵּה זוֹ מִזּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא תֵּבָה אַחַת נִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם. וְיִהְיֶה בֵּין תֵּבָה לְתֵבָה כִּמְלֹא אוֹת קְטַנָּה, וְלֹא יְקָרְבֵם בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת נִרְאוֹת כְּאַחַת. וְאִם שִׁנָּה, שֶׁהִרְחִיק בֵּין הָאוֹתִיּוֹת עַד שֶׁהַתֵּבָה נִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם, אוֹ שֶׁקֵּרֵב שְׁתֵּי תֵּבוֹת עַד שֶׁנִּרְאוֹת כְּאַחַת, פָּסוּל.

Each letter must be surrounded by gevil (blank parchment) on its four sides, so that no letter cleaves to its fellow; rather there shall be between them as much as a hair's breadth. And they shall not be much separated from one another, so that one word should not look like two. And there shall be between one word and the next the full space of a small letter, and he shall not bring them closer than that, so that two words should not look like one. And if he varied — he set the letters so far apart that the word looks like two, or he brought two words so close that they look like one — it is unfit.

Se’if 5ה׳

צָרִיךְ שֶׁלֹּא תִּפָּסֵל צוּרַת שׁוּם אוֹת עַד שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת אוֹ דּוֹמָה לְאוֹת אַחֶרֶת, בֵּין בְּעִקַּר הַכְּתִיבָה, בֵּין בַּקֶּרַע, בֵּין בַּנֶּקֶב שֶׁנִּקָּב בָּהּ, בֵּין בְּטִשְׁטוּשׁ. וְיָכוֹל לִטֹּל דְּיוֹ מִן אוֹת הַכָּתוּב כְּשֶׁצָּרִיךְ לִדְיוֹ (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ב) אוֹ שֶׁרוֹצֶה לִגְלֹל הַסֵּפֶר (הָרֹא"שׁ כְּלָל ג').

The form of no letter may be spoiled so that it cannot be read or it resembles another letter — whether in the original writing, or by a tear, or by a hole pierced in it, or by a smudging. And he may take ink from a written letter when he needs ink (Hagahot Maimoni, chapter 2), or when he wishes to roll the scroll (the Rosh, klal 3).

…and 2 more se'ifim in this siman.

Become a premium member

Or start free — a free account opens your first 5 gematria searches in full. Create free account

The daily learning is free on your account, every day.

Shulchan Aruch, Yoreh De'ah — Torat Emet 357 edition, via Sefaria — public domain

English rendered from the Hebrew for this app — The Gematria's own rendering program. A rendering of the words, not a ruling; practical halacha is learned with a rav