יורה דעה קמ״טYoreh De'ah 149

Se’if 1א׳

עִיר שֶׁעוֹשִים בָּהּ יָרִיד בְּיוֹם חַגָּם וְהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִתְקַבְּצִים מִכַּמָּה מְקוֹמוֹת. וְהוֹלְכִים שָׁם לִכְבוֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מֻתָּר לֵילֵךְ חוּצָה לָהּ וְאָסוּר לִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ. הָיְתָה חוּצָה לָהּ, מֻתָּר לִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ. הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אָסוּר לַעֲבֹר בָּהּ אִם הַדֶּרֶךְ מְיֻחָד לָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין עוֹבְרִין מֵאוֹתָהּ עִיר לְעִיר אַחֶרֶת.

A city in which they (idol worshipers) are making a fair on the day of their festival, and the idol worshipers are gathering from a number of places and are traveling there for the honor of idol worship, it is permitted to travel on its outskirts and it is forbidden to enter it. If (the fair) is on its outskirts, it is permitted to enter it. One who is traveling from one place to another place, it is forbidden to pass through it if the path is specific to (that city) (That is, that one does not pass [through that path] from that city to another city.)

Se’if 2ב׳

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּאַכְסְנַאי. אֲבָל בֶּן עִיר, מֻתָּר. וְאִם הוֹלֵךְ בְּשַׁיָּרָא, מֻתָּר. הַגָּה: חָצֵר שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּדִינוֹ כְּעִיר שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים (טוּר בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א), וּבִזְמַן שֶׁאֵין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִתְקַבְּצִים שָׁם לְתַרְפּוּתָן מֻתָּר לִכָּנֵס שָׁם (טוּר בְּשֵׁם ר' יוֹנָה וְהָרֹא"שׁ). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְכָל עִנְיָן אָסוּר, אִם אֵין דֶּרֶךְ עוֹבֵר בּוֹ לְמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל כְּשֶׁדֶּרֶךְ עוֹבֵר לְמָקוֹם אַחֵר, לְכֻלֵּי עָלְמָא מֻתָּר. וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט לֵילֵךְ דֶּרֶךְ אוֹתוֹ חָצֵר לְמָקוֹם אַחֵר, (רַשְׁבָּ"א) וּמִכָּל מָקוֹם מִדַּת חֲסִידוּת הוּא לְהִתְרַחֵק מִלֵּילֵךְ בּוֹ אִם יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת קָצָר כָּמוֹהוּ (ד"ע וְכֵן מַשְׁמָע בְּסֵפֶר חֲסִידִים). וְעַיִּןִ לְעֵיל סִימָן קמ"ב.

When is this said? By a lodger. But a resident of a city is permitted. And if he is traveling by caravan it is permitted. (Ram"a: A courtyard of idol worship, some say its law is like a city of idol worship. (Tur quoting the Rashb"a) And at a time that the idol worshipers to not gather there for their "prayers", it is permitted to enter there. (Tur quoting R' Yonah and the Ros"h) And some say that under any circumstances it is forbidden if there is no way to pass through it to another place. But if the path passes to another place all agree that it is permitted. And so the custom is widespread to go through that courtyard to another place. (Rashb"a) Nevertheless, the pious act is to distance oneself form going through it if there is another path of similar shortness. (D"A and so is implied in the Sefer Chasidim) And see above, Chapter 142.

Se’if 3ג׳

הוֹלְכִים לְיָרִיד שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְלוֹקְחִים מֵהֶם בְּהֵמָה עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְכוֹתֵב וּמַעֲלֶה בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּלוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת, שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן מֶכֶס, אֲבָל הַלּוֹקֵחַ שָׁם מִן הַתַּגָּר, אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹתֵן מֶכֶס וְאַף אִם יַנִּיחוּ לוֹ הַמֶּכֶס אָסוּר (טוּר). וְהַמֶּכֶס לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. עָבַר וְלָקַח בְּהֵמָה, נוֹשֵׁר פַּרְסוֹתֶיהָ מֵהָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה. וְאִם כְּסוּת וְכֵלִים לָקַח, יֵרָקְבוּ. לָקַח מָעוֹת וּכְלֵי מַתָּכוֹת, יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח. לָקַח עֶבֶד, לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין.

They go to a fair of an idolater (oved kokhavim — the standing term for a gentile) and buy from them cattle, male and female slaves, houses, fields and vineyards; and he writes and registers it in their courts. In what case are these words said? Where he buys from a householder, who does not pay the tax; but one who buys there from a merchant is forbidden, because he pays the tax — and even if they remit the tax for him it is forbidden (Tur). And the tax goes to the idol. If he transgressed and bought an animal, its hooves are severed from the knee joint and downwards. And if he bought clothing and vessels, they are left to rot. If he bought money and vessels of metal, he carries them off to the Dead Sea. If he bought a slave, they neither raise up nor bring down.