יורה דעה קמ״זYoreh De'ah 147

Se’if 1א׳

הַנּוֹדֵר אוֹ נִשְׁבָּע בְּשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲרֵי זֶה (הָיָה) לוֹקֶה. וְאָסוּר לְהַזְכִּירָהּ בִּשְׁמָהּ, בֵּין לְצֹרֶךְ בֵּין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.

One who vows or swears in the name of an idol — this one is (was) flogged. And it is forbidden to mention it by its name, whether for a need or not for a need.

Se’if 2ב׳

שֵׁם חַגִּים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כִּשְׁמוֹת בְּנֵי אָדָם, אֵין חֲשָׁשׁ לַהִזְכִּירָם. וְהוּא שֶׁלֹּא יִקְרְאֵם כְּמוֹ שֶׁמַּזְכִּירִים אוֹתָם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, בְּלָשׁוֹן חֲשִׁיבוּת. (מָרְדְּכַי ספ"ק דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּשֵׁם ראבי"ה וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וְרַבֵּינוּ יְרוּחָם).

The names of their festivals that are like the names of men — there is no concern in mentioning them, provided that he does not call them as the idolaters (oved kokhavim — the standing term for a gentile) mention them, in a language of importance. (Mordechai, the end of chapter 1 of Avodah Zarah, in the name of Raavyah, and Hagahot Maimoni, and Rabbeinu Yerucham)

Se’if 3ג׳

אָסוּר לִגְרֹם לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁיִּדֹּר אוֹ שֶׁיִּשָּׁבַע בְּשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וְעַיֵּן בְּא"ח סִימָן קנ"ו (וּבְח"מ סוֹף סִימָן קע"ו).

It is forbidden to cause an idolater to vow or to swear in the name of an idol. And see in Orach Chayim, siman 156 (and in Choshen Mishpat, the end of siman 176).