יורה דעה קי״בYoreh De'ah 112

Se’if 1א׳

אָסְרוּ חֲכָמִים לֶאֱכֹל פַּת שֶׁל עֲמָמִים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מִשּׁוּם חַתְנוּת. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם דְּלֵיכָּא מִשּׁוּם חַתְנוּת, אָסוּר (רַשְׁבָּ"א סִימָן רמ"ח). וְלֹא אָסְרוּ אֶלָּא פַּת שֶׁל חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן, אֲבָל פַּת שֶׁל קִטְנִיּוֹת וְשֶׁל אֹרֶז וְדֹחַן, אֵינוֹ בִּכְלַל פַּת סְתָם שֶׁאָסְרוּ. הַגָּה: וְגַם אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אִם אֵינוֹ עוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים (טוּר וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם תשו' הָרֹא"שׁ).

The sages forbade eating the bread of idol worshippers because of the concern of intermarriage. Rema: and even in a situation where there is no concern of intermarriage, it is [nonetheless] forbidden. (Rashb"a §248) However, they only forbade bread made from the Five Grains (wheat, barley, oats, rye, spelt), but bread made from legumes or from rice or millet is not in the category of "regular bread" which they forbade. Rema: It is also not forbidden on account of [being] "Idolaters' Cooking," if it would not be served at kings' tables (Tur and Beit Yosef in the name of the Rosh's responsa).

Se’if 2ב׳

יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמְּקִלִּין בַּדָּבָר, וְלוֹקְחִים פַּת מִנַּחְתּוֹם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם נַחְתּוֹם יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא שְׁעַת הַדַּחַק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִילוּ בְּמָקוֹם שֶׁפַּת יִשְׂרָאֵל מָצוּי, שָׁרֵי (בֵּית יוֹסֵף לְדַעַת הַמָּרְדְּכַי וּסְמַ"ק וְהג"א וּמהרא"י וְאו"ה רֵישׁ כְּלָל מ"ד). אֲבָל פַּת שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים, אֵין שָׁם מִי שֶׁמּוֹרֶה בָּהּ לְהָקֵל, שֶׁעִקַּר הַגְּזֵרָה מִשּׁוּם חַתְנוּת, וְאִם יֹאכַל פַּת בַּעֲלֵי בָּתִּים יָבֹא לִסְעֹד אֶצְלָם. הַגָּה: וְלֹא מִקְרֵי פַּת בַּעַל הַבַּיִת, אֶלָּא אִם עֲשָׂאוֹ לִבְנֵי בֵּיתוֹ, אֲבָל עֲשָׂאוֹ לִמְכֹּר, מִקְרֵי פַּלְטֵר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ בְּכָךְ. וְכֵן פַּלְטֵר שֶׁעֲשָׂאוֹ לְעַצְמוֹ, מִקְרֵי בַּעַל הַבַּיִת (כָּךְ מַשְׁמָע בְּבֵּית יוֹסֵף).

There are places that are lenient about this, [where] they buy bread from an idolater's bakery in a situation where there is no Jewish bakery, since this is considered a "time of pressing need." Rem"a: And some say that even in a place where "Jews' bread" can be found, it is permitted (Beit Yosef following the Mordechai; Sefer Mitzvot Hakatan; Hagaot Ashri; Mahar"i; Issur VeHeter §44). But regarding personal bread, no-one rules leniently, since the essence of the decree is because of the concern of intermarriage, and if one eats the bread of [idolatrous] home-owners, he will come to dine by them. Rem"a: However, it is not called "personal bread" unless he made it for the people of his own household, but if he made it to sell, it is called commercial bread, even if he doesn't normally [sell bread]; conversely, a baker who made [bread] for himself, it is considered "personal [bread]."

Se’if 3ג׳

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם פַּלְטֵר הִזְמִין יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי פִּתּוֹ כְּפַת בַּעַל הַבַּיִת.

There is one who says that if a baker invited an Israelite, his bread is as the bread of a householder.