יורה דעה קי״אYoreh De'ah 111

Siman 111 of 402 in Yoreh De'ah — 7 se'ifim

Se’if 1א׳

שְׁתֵּי קְדֵרוֹת אַחַת שֶׁל הֶתֵּר וְאַחַת שֶׁל אִסוּר, וּלְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת שֶׁל הֶתֵּר וְאַחַת שֶׁל אִסוּר; אִם הַחֲתִיכָה הִיא מֵאִסוּר דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן שֻׁמָּנוֹ שֶׁל גִּיד, וְנָפְלוּ אֵלּוּ לְתוֹךְ אֵלּוּ, מֻתָּרִים, שֶׁאָנוּ תּוֹלִים לוֹמַר, הָאִסוּר נָפַל לְתוֹךְ הָאִסוּר, וְהַהֶתֵּר לְתוֹךְ שֶׁל הֶתֵּר. וַאֲפִלּוּ אִם הַהֶתֵּר שֶׁבַּקְּדֵרָה אֵינָהּ רַבָּה עַל שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְכֵן הַדִּין אִם לֹא הָיָה כָּאן אֶלָּא קְדֵרָה אַחַת שֶׁל בְּשַׂר שְׁחוּטָה, וְנָפַל בָּהּ אַחַת מֵאֵלּוּ שְׁתֵּי הַחֲתִיכוֹת, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, אָנוּ תּוֹלִין דְּשֶׁל הֶתֵּר נָפְלָה, אֲפִלּוּ אֵין הַהֶתֵּר רַבֶּה עַל הָאִסוּר. אוֹ אִם לֹא הָיָה כָּאן אֶלָּא חֲתִיכָה אַחַת מֵאִסוּר דְּרַבָּנָן, וְיֵשׁ שְׁתֵּי קְדֵרוֹת, אַחַת שֶׁל הֶתֵּר וְאַחַת שֶׁל אִסוּר, וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ נָפְלָה, גַּם בָּזוֹ תּוֹלִין לְהָקֵל.

1. Two pots, one of permitted food and one of forbidden food, and before it two pieces [of food], one permitted and one forbidden; if the piece of forbidden food is [forbidden] Rabbinically, such as the fats from the Gid [Hanasheh], and these [pieces of meat] fell into these [pots of food], they are permitted, as we attribute saying, the prohibited food fell in the prohibited food, and the permitted food fell into the permitted food. And even if the permitted food in the pot is not a majority [of the food] in front of him. And this is also the ruling if there was only one pot of [Kosher] slaughtered meat, and one of these two pieces fell into it, and we do not know which [piece] it was, we attribute that the permitted piece fell in, even if the permitted food in the pot is not a majority [of the food] in front of him. Or if there was only one piece of Rabbinically forbidden food, and two pots, one of permitted [food] and one of prohibited [food], and he doesn't know into which pot it fell, even here we attribute leniently.

Se’if 2ב׳

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁתּוֹלִין בְּכָל אֵלּוּ לְהָקֵל, אֲפִלּוּ אֵין הַהֶתֵּר רַבֶּה עַל הָאִסוּר, שֶׁאֵין הָאִסוּר גַּם כֵּן רַבֶּה עַל הַהֶתֵּר. אֲבָל אִם הָאִסוּר רַבֶּה עַל הַהֶתֵּר, אֵין תּוֹלִין לְהָקֵל.

2. When do we say this [i.e. the above], where we attribute everything leniently, even if the permitted [food] isn't a majority over the prohibited [food]? When the prohibited [food] is is not greater than the permitted [food]. But if there is more prohibited [food] than permitted [food] we do not attribute leniently.

Se’if 3ג׳

הָיָה הָאִסוּר שֶׁל תּוֹרָה, אֵין תּוֹלִין לְהָקֵל לוֹמַר לְתוֹךְ הָאִסוּר נָפַל, עַד שֶׁיְּהֵא הַהֶתֵּר רַבֶּה עַל הָאִסוּר, כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּטֵּל בְּתוֹכוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה.

3. If the prohibition is a Biblical [prohibition], we do not attribute leniently to say that the prohibited [food] fell into the prohibited [food], until there is more permitted [food] than prohibited [food], so that it will be nullified inside it [the pot] according to the Torah.

Se’if 4ד׳

הָיָה הַהֶתֵּר רַבֶּה עַל הָאִסוּר, כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּטֵּל בְּתוֹכוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, תּוֹלִין לְהָקֵל. כֵּיצַד, שְׁתֵּי קְדֵרוֹת אַחַת שֶׁל בְּשַׂר שְׁחוּטָה וְאַחַת שֶׁל נְבֵלָה, וְנָפְלָה חֲתִיכַת נְבֵלָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן, אִם הַהֶתֵּר שֶׁבִּקְדֵרַת הַהֶתֵּר רַבָּה קְצָת עַל חֲתִיכַת הַנְּבֵלָה, תּוֹלִין לְהָקֵל, לְפִי שֶׁדְּבַר תּוֹרָה מִין בְּמִינוֹ בָּטֵל בְּרֹב, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים הִצְרִיכוּ שִׁשִּׁים. הָיוּ שְׁתֵּי הַקְּדֵרוֹת מִמִּין אֶחָד, וְהָאִסוּר מִמִּין אַחֵר, אֵין תּוֹלִין לְהָקֵל עַד שֶׁיִּרְבֶּה הַהֶתֵּר שִׁשִּׁים עַל הָאִסוּר.

If the permitted food was more than the forbidden, enough for it to be nullified within it by the words of the Torah, we attribute leniently. How so? Two pots, one of slaughtered meat and one of nevelah (an animal that died without valid slaughter), and a piece of nevelah fell into one of them: if the permitted food in the pot of permitted food is somewhat more than the piece of nevelah, we attribute leniently, since by the word of the Torah a kind with its own kind is nullified in a majority, save that the Sages required sixty. If the two pots were of one kind and the forbidden food of another kind, we do not attribute leniently until the permitted food is sixty times the forbidden.

Se’if 5ה׳

הָיוּ כָּאן שְׁתֵּי קְדֵרוֹת שֶׁל הֶתֵּר, וְלִפְנֵיהֶם שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, אַחַת שֶׁל הֶתֵּר וְאַחַת שֶׁל אִסוּר, וְנָפְלָה אַחַת לְתוֹךְ זוֹ וְאַחַת לְתוֹךְ זוֹ, אֲסוּרוֹת שְׁתֵּיהֶן, אֲפִלּוּ בְּאִסוּר דְּרַבָּנָן, אִם אֵין בְּשׁוּם אַחַת כְּדֵי לְבַטֵּל הָאִסוּר. אֲבָל אִם יֵשׁ בְּאַחַת מֵהֶן לְבַטֵּל הָאִסוּר, שְׁתֵּיהֶן מֻתָּרוֹת.

There were here two pots of permitted food, and before them two pieces, one of permitted food and one of forbidden food, and one fell into this one and one into that one — both of them are forbidden, even in a prohibition from the Rabbis, if there is not in any one of them enough to nullify the forbidden thing. But if there is in one of them enough to nullify the forbidden thing, both of them are permitted.

…and 2 more se'ifim in this siman.

Become a premium member

Or start free — a free account opens your first 5 gematria searches in full. Create free account

The daily learning is free on your account, every day.

Shulchan Aruch, Yoreh De'ah — Torat Emet 357 edition, via Sefaria — public domain

English: Sefaria Community Translation — CC0

English rendered from the Hebrew for this app — The Gematria's own rendering program. A rendering of the words, not a ruling; practical halacha is learned with a rav