אורח חיים תק״הOrach Chayim 505

Se’if 1א׳

בְּהֵמָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לַאֲכִילָה וְרוֹצֶה לַחְלֹב אוֹתָהּ לֶאֱכֹל הֶחָלָב, אִם לִקְדֵרָה שֶׁאֵין בָּהּ אֳכָלִין, אָסוּר. וְאִם יֵשׁ בָּהּ אֳכָלִין, מֻתָּר, וּכְגוֹן שֶׁבָּא הֶחָלָב לְתַקְּנוֹ, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פֵּרוּרִין וְהֶחָלָב נִבְלָע בָּהֶם; אֲבָל הַחוֹלֵב כָּל צֹאנוֹ לֹא הֻתַּר מִפְּנֵי פְּרוּסָה שֶׁנּוֹתֵן בַּכְּלִי. הַגָּה: וְאֵינוֹ יְהוּדֵי הַחוֹלֵב בְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, וְיִשְׂרָאֵל רוֹאֶהוּ, יֵשׁ לְהָקֵל (רַשְׁבָּ"א בִּתְשׁוּבָה) אַךְ נָהֲגוּ בּוֹ אִסּוּר, וְאֵין לְשַׁנּוֹת. מִיהוּ בְּיוֹם טוֹב שֶׁל גָּלֻיּוֹת מֻתָּר בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי רֵישׁ בֵּיצָה); וְאִם מֻתָּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לַחְלֹב בְּהֶמְתּוֹ בְּשַׁבָּת, עַיֵּן לְעֵיל סִימָן ש"ה סָעִיף כ'. וְע"ל סִימָן תק"י סָעִיף ה' אִם מֻתָּר לְהַעֲמִיד חָלָב וְלַעֲשׂוֹת גְּבִינָה בְּיוֹם טוֹב.

An animal that stands ready for eating, and he wishes to milk it in order to eat the milk: if it is into a pot that has no food in it, it is forbidden; and if there is food in it, it is permitted — for instance, where the milk goes to prepare the food, or where there are crumbs in it and the milk is absorbed in them. But one who milks his whole flock is not permitted on account of a slice of bread that he puts in the vessel. Hagah [Rema]: And where a non-Jew milks an animal on a festival day and an Israelite watches him, one may be lenient (the Rashba in a responsum); but the practice has been to forbid it, and one should not change. However, on the festival days of the exiles it is permitted on the second festival day (Hagahot Asheri, beginning of Beitzah). And as to whether it is permitted to tell a non-Jew to milk his animal on the Sabbath, see above, siman 305, se'if 20. And see below, siman 510, se'if 5, as to whether it is permitted to curdle milk and make cheese on a festival day.