אורח חיים שכ״חOrach Chayim 328

Se’if 1א׳

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵחוּשׁ בְּעָלְמָא וְהוּא מִתְחַזֵּק וְהוֹלֵךְ כְּבָרִיא, אָסוּר לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם רְפוּאָה, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי עַכּוּ"ם, גְּזֵרָה מִשּׁוּם שְׁחִיקַת סַמָּנִים.

Someone who has a mere bad feeling, but he strengthens himself and walks around like a healthy person, it is forbidden to do any healing for him, even by nonJews, because of grinding spices [lest one grind spices for medicine]...

Se’if 2ב׳

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֹלִי שֶׁל סַכָּנָה, מִצְוָה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת; וְהַזָּרִיז, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח; וְהַשּׁוֹאֵל, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

For someone who has a dangerous illness, it is a commandment to break Shabbat for him. One who hurries to do this is praised. One who asks about this is a murderer.

Se’if 3ג׳

כָּל מַכָּה שֶׁל חָלָל דְּהַיְנוּ מֵהַשִּׁנַּיִם וְלִפְנִים, וְשִׁנַּיִם עַצְמָם בַּכְּלָל, מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת; וְדַוְקָא שֶׁנִּתְקַלְקֵל אֶחָד מֵהָאֵבָרִים הַפְּנִימִים מֵחֲמַת מַכָּה אוֹ בּוּעָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲבָל מִחוּשִׁים אֵין נִקְרָאִים מַכָּה. הַגָּה: מִיהוּ מִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנוֹ וּמִצְטַעֵר עָלָיו לְהוֹצִיאוֹ, אוֹמֵר לְעַכּוּ"ם לְהוֹצִיאוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אָרְחוֹת חַיִּים וְאִסוּר וְהֶתֵּר הָאָרֹךְ).

For every internal sore, which is from the teeth inwards including the teeth, Shabbat should be broken. This is specifically when one of the internal organs is damaged from some sort of wound or the like, but general pains are not referred to as wounds. Rem"a: However, if someone has problems with his teeth and it pains him, he can ask a non-Jew to remove the tooth (Beit Yosef in the name of Orhot Hayim and Issur v'Heter Haaroch).