אורח חיים שכ״גOrach Chayim 323

Siman 323 of 697 in Orach Chayim — 10 se'ifim

Se’if 1א׳

מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה, אֲפִלּוּ הוּא מְיֻחָד לְמִדָּה; וְהָנֵי מִילֵי כְּשֶׁנּוֹטֵל הַלּוֹקֵחַ מִדָּה שֶׁל מוֹכֵר וּמוֹלִיכָהּ לְבֵיתוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר אִם מֵבִיא הַלּוֹקֵחַ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה, אֲבָל לִמְדֹּד בִּכְלִי הַמְיֻחָד לְמִדָּה וְלִשְׁפֹּךְ לְתוֹךְ כֵּלָיו שֶׁל לוֹקֵחַ, אָסוּר. הַגָּה: וְיֵשׁ מְקִלִּין לוֹמַר דְּכָל שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן לְמִדָּה לְגַמְרֵי, שֶׁמְּמַעֵט אוֹ מוֹסִיף מְעַט, שָׁרֵי (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק אֵין צָדִין). וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט לִמְדֹּד בִּכְלִי הַמְיֻחָד לְמִדָּה וְלִשְׁפֹּךְ לְכֵלָיו שֶׁל לוֹקֵחַ. וְעוֹד יִתְבָּאֵר לְךְ בְּסָמוּךְ טַעַם הַמְקִלִּין. דִּין הַלְוָאַת שַׁבָּת דִּינוֹ כְּמוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְע"ל סי' תקכ"ה וּלְעֵיל סי' ש"ז סָעִיף י"א.

It is permitted to say to one's friend: "Fill up this vessel," even when it is a special measuring vessel. This is regarding the vessel of the seller, and obviously also when the buyer brings their own vessel and asks for it to be filled up. However, to measure in a vessel made for measuring and to pour it into another vessel - this is forbidden. RAMA: There are those who are lenient on this, and say that any situation in which you don't intend to measure precisely, and sometimes you get more or less, it is permitted. This is the widespread practice, to fill things up in a measuring cup and throw them into one's own vessel, as will be explained below.

Se’if 2ב׳

מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה וּלְמָחָר נִמְדֹּד אוֹתוֹ, אֲבָל לֹא יֹאמַר: תֵּן לִי מִדָּה פְּלוֹנִי (טוּר).

It is permitted to say to one's fellow: "Fill me this vessel, and tomorrow we will measure it"; but he may not say: "Give me such-and-such a measure" (Tur).

Se’if 3ג׳

מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: תֵּן לִי בֵּיצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִנְיָן.

It is permitted to say to one's fellow: "Give me eggs and nuts by number."

Se’if 4ד׳

מֻתָּר לוֹמַר לְחֶנְוָנִי: תֵּן לִי ד' בֵּיצִים וְה' רִמּוֹנִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר לוֹ שֵׁם דָּמִים וְלֹא סְכוּם מִדָּה וְלֹא סְכוּם מִנְיָן, לוֹמַר: הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּיָדִי חֲמִשִּׁים אֱגוֹזִים תֵּן לִי חֲמִשִּׁים אֲחֵרִים וַהֲרֵי יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי מֵאָה. הַגָּה: וְכֵן בִּסְכוּם דָּמִים אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בִּכְהַאי גַּוְנָא שֶׁאוֹמֵר: תֵּן לִי בְּכָךְ וְכָךְ דָּמִים וְיִהְיֶה לְךְ בְּיָדִי כָּךְ וְכָךְ, אֲבָל בְּלָאו הָכֵי, שָׁרֵי. וְכֵן בִּסְכוּם מִדָּה, דַּוְקָא בִּכְהַאי גַּוְנָא אָסוּר, אֲבָל בְּלָאו הָכֵי, שָׁרֵי. וְאַף עַל גַּב דְּאָסוּר לְהַזְכִּיר דָּמִים כְּלָל, הַיְנוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין מִקְּחוֹ יָדוּעַ אֲבָל בְּדָבָר שֶׁיָּדוּעַ רַק שֶׁאוֹמֵר לוֹ כַּמָּה צָרִיךְ, שָׁרֵי אִם לֹא שֶׁמַּזְכִּיר לוֹ סְכוּם (אוֹר זָרוּעַ וְהָגָ"א פ' אֵין צָדִין) וְאַף עַל גַּב שֶׁיֵּשׁ מַחְמִירִין בְּדָבָר זֶה, כְּבָר פָּשַׁט הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לְהָקֵל, וְכַסְּבָרָא הַנִּזְכֶּרֶת.

It is permitted to say to a shopkeeper: "Give me four eggs and five pomegranates", provided only that he does not mention to him a price, nor the sum of a measure, nor the sum of a number, saying: "See, I already owe you for fifty nuts; give me fifty more, and I will owe you for a hundred." Hagah [Rema]: And likewise with the sum of a price, it is forbidden only in such a case as this, where he says: "Give me for such-and-such a price, and I will owe you such-and-such"; but otherwise it is permitted. And likewise with the sum of a measure, it is forbidden specifically in such a case, but otherwise it is permitted. And although it is forbidden to mention a price at all, that is with a thing whose price is not known; but with a thing whose price is known, where he only tells him how much he needs, it is permitted, unless he mentions a sum to him (Or Zarua and Hagahot Asheri, chapter "One may not trap"). And although there are those who are stringent in this matter, the custom has already spread in these lands to be lenient, in accordance with the reasoning mentioned.

Se’if 5ה׳

הַמֵּבִיא כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לֹא יְבִיאֵם בְּסַל וּבְקֻפָּה כְּדֶרֶךְ חֹל, אֶלָּא יְבִיאֵם לְפָנָיו אוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁיְּשַׁנֶּה מִדֶּרֶךְ חֹל אֲפִלּוּ אֵין בַּשִּׁנּוּי קַלּוּת בַּמַּשָּׁא; וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְשַׁנּוֹת, כְּגוֹן שֶׁזִּמֵּן אוֹרְחִים הַרְבֵּה וְצָרִיךְ לְמַהֵר לְהָבִיאוֹ לִפְנֵיהֶם, מֻתָּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּלְמַעֵט בְּהִלּוּךְ עָדִיף, וְיוֹתֵר טוֹב לַהֲבִיאָם בְּסַל וּבְקֻפָּה בְּפַעַם אַחַת מִלַּהֲבִיאָם כָּל אַחַת (וְאַחַת) בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

One who brings jars of wine from place to place may not bring them in a basket or in a hamper in the weekday manner; rather, he brings them before him or on his shoulder, or the like, so that he departs from the weekday manner, even if the change makes the load no lighter. And if it is impossible for him to vary it — as where he has invited many guests and must hurry to bring it before them — it is permitted. And there are those who say that lessening the walking is preferable, and that it is better to bring them in a basket or a hamper at one time than to bring each one by itself.

…and 5 more se'ifim in this siman.

Become a premium member

Or start free — a free account opens your first 5 gematria searches in full. Create free account

The daily learning is free on your account, every day.

Shulchan Aruch, Orach Chayim — Torat Emet 363 edition, via Sefaria — public domain

English: Sefaria Community Translation — CC0

English rendered from the Hebrew for this app — The Gematria's own rendering program. A rendering of the words, not a ruling; practical halacha is learned with a rav