אורח חיים רע״וOrach Chayim 276

Se’if 1א׳

עַכּוּ"ם שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר לַכֹּל, אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁלֹּא הֻדְלַק בִּשְׁבִילוֹ. הַגָּה: וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין קָצַב לוֹ שָׂכָר אוֹ לֹא קָצַב, אוֹ שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּקַבְּלָנוּת אוֹ בִּשְׂכִירוּת, דְּהוֹאִיל וְהַיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנֶה מִמְּלָאכָה עַצְמָהּ בְּשַׁבָּת, אָסוּר בְּכָל עִנְיָן (הג"א פ"ק דְּשַׁבָּת וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ"ג וְסֵפֶר הַתְּרוּמָה) אֲבָל אִם הִדְלִיקוּ לְצָרְכּוֹ אוֹ לְצֹרֶךְ חוֹלֶה יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ סַכָּנָה. הַגָּה: אוֹ לְצֹרֶךְ קְטַנִּים דְּהוּא כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה (מָרְדְּכַי פ"ק דְּשַׁבָּת), מֻתָּר לְכָל יִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ. וְהוּא הַדִּין לְעוֹשֶׂה מְדוּרָה לְצָרְכּוֹ אוֹ לְצֹרֶךְ חוֹלֶה. וְיֵשׁ אוֹסְרִים בִּמְדוּרָה, מִשּׁוּם דְּגָזְרִינַן שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ. הַגָּה: מִיהוּ אִם עָשָׂה עַכּוּ"ם בְּבֵית יִשְׂרָאֵל, מִדַּעְתּוֹ, אֵין הַיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לָצֵאת אַף עַל פִּי שֶׁנֶּהֱנֶה מִן הַנֵּר אוֹ מִן הַמְּדוּרָה (טוּר).

The law when a Non-Jew lights a candle on Shabbos. Containing 5 paragraphs: If a Gentile lit a candle for a Jew, it is forbidden for everyone, even for people it was not intended for. RAMA: It is immaterial whether a price was prearranged with him i.e. whether he was hired per lighting or per day, or was not hired, for since the Jew is benefiting from the Melacha (forbidden work) itself, it is forbidden under all circumstances. [Ha'gahos Ashiri, Beis Yosef in the name of the Smag] However, if a Gentile lit for his own use or for a Jew who is ill, even if he is not life endangered, RAMA: or for the sake of children, who have a status of an ill person not endangered [Mordechai] , every Jew may make use of the candlelight. The same applies when a Gentile makes a bonfire for himself or for someone who is sick. Yet there are those that prohibit benefiting from a bonfire lest the Gentile add (to the fire) for him. Rema: Nevertheless if a Gentile did it in a Jew’s house on his own accord, the Jew does not need to leave his house, even though he is benefiting from the candle or fire. [Tur]

Se’if 2ב׳

יִשְׂרָאֵל וְעַכּוּ"ם שֶׁהֵסֵבּוּ יַחַד וְהִדְלִיק עַכּוּ"ם נֵר אִם רֹב עַכּוּ"ם, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ. וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, אוֹ אֲפִלּוּ מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, אָסוּר. וְאִם יֵשׁ הוֹכָחָה שֶׁלְּצֹרֶךְ עַכּוּ"ם מַדְלִיקָהּ, כְּגוֹן שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב יִשְׂרָאֵל, מֻתָּר. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּמֻתָּר לוֹמַר לְעַכּוּ"ם לְהַדְלִיק לוֹ נֵר לִסְעֻדַּת שַׁבָּת מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּמֻתָּר אֲמִירָה לְעַכּוּ"ם אֲפִלּוּ בִּמְלָאכָה גְּמוּרָה בִּמְקוֹם מִצְוָה (ר"ן סוֹף פֶּרֶק ר"א דְּמִילָה בְּשֵׁם הָעִטּוּר), שֶׁעַל פִּי זֶה נָהֲגוּ רַבִּים לְהָקֵל בְּדָבָר לְצַוּוֹת לְעַכּוּ"ם לְהַדְלִיק נֵרוֹת לְצֹרֶךְ סְעֻדָּה, בִּפְרָט בִּסְעֻדַּת חֲתֻנָּה אוֹ מִלָּה, וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדָם. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין צֹרֶךְ גָּדוֹל, דְּהָא רֹב הַפּוֹסְקִים חוֹלְקִים עַל סְבָרָא זוֹ וְע"ל סי' ש"ז (סֵפֶר הַתְּרוּמָה).

When a Gentile lights a candle at an assembly of Jews and gentiles; if the majority present are gentiles one may benefit from the light of the candle, but if the majority present are Jews or even half-half, it is forbidden. If it is obvious that he lit it for a Gentile, for example – we see that the Gentile himself uses the light, even if a majority of Jews are present, it is permitted. Rema: Some authorities hold that it is permitted to ask a Gentile to light a candle in order to eat the Shabbos meal, as they hold that it is permitted to tell a Gentile to perform even a Melacha de’Oraissa (i.e. work prohibited from the Torah itself) for the sake of a mitzvah, [R"an in the name of the Itur] and accordingly many are accustomed to instruct a Gentile to light candles for a meal, especially for a wedding or circumcision meal, and nobody reprimands them. One should be stringent when not extremely necessary because most Poskim (religious decisors) disagree with this rule, see Siman 306.

Se’if 3ג׳

אִם אוֹמֵר אָדָם לְעַבְדּוֹ אוֹ לְשִׁפְחָתוֹ לֵילֵךְ עִמּוֹ וְהִדְלִיקוּ הַנֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הֵם צְרִיכִים לוֹ אֵין זֶה לְצֹרֶךְ הָעַכּוּ"ם, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר הַהֲלִיכָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. הַגָּה: וּמֻתָּר לוֹמַר לְעַכּוּ"ם לֵילֵךְ עִמּוֹ לִטֹּל נֵר דָּלוּק כְּבָר, הוֹאִיל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה רַק טִלְטוּל הַנֵּר בְּעָלְמָא (רַבֵּנוּ יְרוּחָם ני"ב ח"ב וְהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פ"ק דְּשַׁבָּת וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ו).

If one instructed a servant or maidservant to accompany him and they lit a candle to light the way, even though they also need it, it is not considered as being lit for their benefit since ultimately they are going along for the Jew. RAMA: It is permitted to tell a Gentile to accompany oneself with an already lit candle, because all that is being done is carrying the candle. (Rabbeinu Yerucham; Ha'Gahos Mordechai).