אורח חיים רל״בOrach Chayim 232

Se’if 1א׳

אִם הַשָּׁעָה דְּחוּקָה, יִתְפַּלְּלוּ בְּלַחַשׁ וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר שְׁלִיחַ צִבּוּר: מָגֵן, וּמְחַיֵּה, וְיַעֲנֶה קְדֻשָּׁה, וּמְסַיֵּם: הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, אִם אֵין שְׁהוּת בַּיּוֹם לִגְמֹר י"ח בְּרָכוֹת. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיִּתְפַּלֵּל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר עִם הַקָּהָל בְּקוֹל רָם, וְכֵן נוֹהֲגִין וְעַיֵּן לְעֵיל סי' קכ"ד סָעִיף ב'.

Things forbidden at the time of Mincha. 3 sections: If time is pressing, they should pray quietly and then the prayer leader recites Magen and Mechayeh and the congregation responds with Kedushah, and he concludes with HaEl HaKadosh — if there is not enough time in the day to complete the eighteen blessings. Rema: Some say the prayer leader prays together with the congregation aloud, and this is the custom. See above Siman 124:2.

Se’if 2ב׳

לֹא יֵשֵׁב אָדָם לְהִסְתַּפֵּר סָמוּךְ לַמִּנְחָה, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל; וְלֹא יִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ וְלֹא לְבֻרְסְקִי (מָקוֹם שֶׁמְּעַבְּדִין שָׁם הָעוֹרוֹת), וְלֹא לְדִין וְלֹא לֶאֱכֹל, אֲפִלּוּ סְעֻדָּה קְטַנָּה סָמוּךְ לְמִנְחָה גְּדוֹלָה; וְאִם הִתְחִיל בְּאַחַת מִכָּל אֵלּוּ, אֵינוֹ מַפְסִיק אַף עַל פִּי שֶׁהִתְחִיל בְּאִסוּר; וְהוּא שֶׁיְּהֵא שְׁהוּת בַּיּוֹם לְהִתְפַּלֵּל אַחַר שֶׁיִּגְמֹר סְעוּדָתוֹ אוֹ מְלַאכְתּוֹ, אֲבָל אִם אֵין שְׁהוּת לְהִתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ, צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִיָּד; וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת תִּסְפֹּרֶת, מִשֶּׁיַּנִּיחַ סוּדָר שֶׁל סַפָּרִים עַל בִּרְכָּיו; וְהַתְחָלַת מֶרְחָץ, מִשֶּׁיִּפְשֹׁט לְבוּשׁוֹ הָעֶלְיוֹן; וְהַתְחָלַת בֻּרְסְקִי, מִשֶּׁיִּקְשֹׁר בֶּגֶד בֵּין כְּתֵפָיו כְּדֶרֶךְ הַבּוּרְסְקִים; וְהַתְחָלַת דִּין, אִם הָיוּ עֲסוּקִים בּוֹ, מִשֶּׁיַּתְחִילוּ בַּעֲלֵי דִּינִים לִטְעֹן, וְאִם לֹא הָיוּ עֲסוּקִים בּוֹ, מִשֶּׁיִּתְעַטְּפוּ הַדַּיָּנִים, וּלְדִידָן מִשֶּׁיֵּשְׁבוּ אַדַּעְתָּא לָדוּן; וְהַתְחָלַת אֲכִילָה מִשֶּׁיִּטֹּל יָדָיו. הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִים וּסְבִירָא לְהוּ דִּסְעֻדָּה קְטַנָּה מֻתָּר, וְאֵינוֹ אָסוּר רַק בִּסְעֻדַּת נִשּׂוּאִין אוֹ מִילָה (טוּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם); וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ סְעֻדָּה גְּדוֹלָה סָמוּךְ לְמִנְחָה גְּדוֹלָה שָׁרֵי (בַּעַל הַמָּאוֹר וְהַג"מ פ"ק דְּשַׁבָּת); וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּסְעֻדָּה קְטַנָּה אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְמִנְחָה קְטַנָּה שָׁרֵי (טוּר בְּשֵׁם ר"י); וְנָהֲגוּ לְהָקֵל כִּשְׁתֵּי הַסְּבָרוֹת, דְּהַיְנוּ בִּסְעֻדָּה גְּדוֹלָה סָמוּךְ לְמִנְחָה גְּדוֹלָה, וּבִסְעֻדָּה קְטַנָּה סָמוּךְ לְמִנְחָה קְטַנָּה; וְאֶפְשָׁר הַטַּעַם מִשּׁוּם דְּעַכְשָׁיו קוֹרִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לֹא חַיְישִׁינָן דִּלְמָא יִפְשַׁע וְלֹא יִתְפַּלֵּל (אֲגֻדָּה פ"ק דְּשַׁבָּת), וְעַיֵּן לְעֵיל סי' פ"ט; מִיהוּ בִּסְעֻדָּה גְּדוֹלָה יֵשׁ לְהַחְמִיר אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְמִנְחָה גְּדוֹלָה, וַאֲפִלּוּ אִם הִתְחִיל קֹדֶם לָכֵן, כְּשֶׁמַּגִּיעַ מִנְחָה קְטַנָּה וְהַשָּׁעָה עוֹבֶרֶת, צָרִיךְ לָקוּם וּלְהִתְפַּלֵּל (טוּר וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַפּוֹסְקִים).

A person should not sit down for a haircut close to Mincha until he has prayed, nor enter a bathhouse, nor a tannery, nor a court of law, nor eat even a small meal close to Mincha Gedolah. If he already began any of these he need not stop, even though he began in a prohibited state — provided there is enough time in the day to pray after he finishes his meal or work. But if there is not enough time to pray afterward he must stop immediately. From when is the beginning of a haircut? From when the barber's cloth is placed on his knees. The beginning of a bathhouse? From when he removes his outer garment. The beginning of a tannery? From when he ties a cloth between his shoulders in the manner of tanners. The beginning of a court case? If they were already engaged in it — from when the litigants begin to argue; if they were not yet engaged — from when the judges wrap themselves, and according to our practice from when they sit with the intention to judge. The beginning of a meal? From when he washes his hands. Rema: Some disagree and hold that a small meal is permitted — only a wedding feast or circumcision feast is forbidden. (Tur in the name of Rabbeinu Tam) Some say even a large meal is permitted close to Mincha Gedolah. (Ba'al HaMaor and Hagahot Mordechai ch. 1 of Shabbat) Some say even a small meal is permitted close to Mincha Ketanah. (Tur in the name of Ri) The custom is to be lenient according to both opinions — meaning a large meal close to Mincha Gedolah and a small meal close to Mincha Ketanah. The possible reason is that nowadays the synagogue announces the time, so we are not concerned one will be negligent and not pray. (Agudah, ch. 1 of Shabbat) (See above Siman 89) However for a large meal one should be stringent even close to Mincha Gedolah, and even if one began before that time — when Mincha Ketanah arrives and the time is passing one must rise and pray. (Tur and Beit Yosef in the name of the authorities)

Se’if 3ג׳

וְהָא דְּאָסוּר לֶאֱכֹל סְעֻדָּה קְטַנָּה, הַיְנוּ כְּשֶׁקּוֹבֵעַ לִסְעֻדָּה; אֲבָל לִטְעֹם, דְּהַיְנוּ אֲכִילַת פֵּרוֹת, מֻתָּר. וְהוּא הַדִּין לֶאֱכֹל פַּת כַּבֵּיצָה כְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם אוֹכֵל, בְּלֹא קֶבַע, מֻתָּר.

The prohibition against eating a small meal applies when one establishes a fixed meal; but tasting — meaning eating fruits — is permitted. Similarly eating a piece of bread the size of an egg in the casual manner in which a person eats without establishing a meal is permitted.