אורח חיים רי״חOrach Chayim 218

Se’if 1א׳

הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בּוֹ נִסִים לְיִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן: מַעְבְּרוֹת הַיָּם, וּמַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, וּמַעְבְּרוֹת נַחֲלֵי אַרְנוֹן, וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ שֶׁל בֵּית חוֹרוֹן, וְאֶבֶן שֶׁבִּקֵּשׁ עוֹג לִזְרֹק עַל יִשְׂרָאֵל, וְאֶבֶן שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ משֶה בְּעֵת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְחוֹמַת יְרִיחוֹ מְבָרֵךְ: שֶׁעָשָׂה נִסִים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. וּבֵין בְּרָכָה זוֹ וּבֵין שְׁאָר בִּרְכוֹת הָרְאִיָּה הֲרֵי הֵם כִּשְׁאָר בְּרָכוֹת, וְכֻלָּם בְּהַזְכָּרַת שֵׁם וּמַלְכוּת.

Someone who sees a place where miracles were done for Israel, such as: the crossing of the sea, the crossing of the Jordan, the crossing of the Rivulets of Arnon, the stones of Elgavish of Beit Choron, the stone which Og wanted to throw on Israel, the stone that Moshe sat on during the war of Amalek, and the walls of Jericho, should bless as follows: "she'asah nissim la'avoteinu bamakom hazeh" - "who wrought miracles for our forefathers at this place." And both this blessing and the other blessings made upon seeing things, are like all other blessings; they are all recited with the mention of God's Name and Kingship.

Se’if 2ב׳

עַל נֵס שֶׁנַּעֲשָׂה לִקְצָת יִשְׂרָאֵל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְכָל יִשְׂרָאֵל אוֹ רֻבָּן, וַאֲפִלּוּ נַעֲשָׂה לִקְצָת שְׁבָטִים, אֵין מְבָרְכִין עָלָיו.

On a miracle which was done for part of Israel: as long as it was not done for all of Israel, or the majority, even if it was done for a minority of tribes, we do not make the blessing on it.

Se’if 3ג׳

כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, אֵינָם אֶלָּא כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתָם מִשְּׁלֹשִׁים לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאָז הֵם חוֹבָה כְּמוֹ בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה.

All these things only apply if one hasn't seen them in 30 days; and in such a case, they constitute an obligation just like the first time.