אורח חיים רט״זOrach Chayim 216

Se’if 1א׳

אָסוּר לֵיהָנוֹת מֵרֵיחַ טוֹב עַד שֶׁיְּבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיָּרִיחַ, אֲבָל לְאַחֲרָיו אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ.

Laws of the Blessing over Fragrance – containing 14 sections: It is forbidden to benefit from a pleasant fragrance before reciting a blessing; however, after smelling it, one does not need to recite a blessing retroactively.

Se’if 2ב׳

אִם זֶה שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ הָרֵיחַ עֵץ אוֹ מִין עֵץ, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים; וְאִם הוּא עֶשֶׂב, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא עִשְׂבֵּי בְּשָׂמִים; וְאִם אֵינוֹ לֹא מִין עֵץ וְלֹא מִין עֶשֶׂב, כְּמוֹ המוס"ק, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים; וְאִם הָיָה פְּרִי רָאוּי לַאֲכִילָה, מְבָרֵךְ: הַנּוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁנְּטָלוֹ לְהָרִיחַ בּוֹ אוֹ לְאָכְלוֹ וּלְהָרִיחַ בּוֹ, אֲבָל אִם נְטָלוֹ לְאָכְלוֹ וְלֹא נִתְכַּוֵּן לְהָרִיחַ בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַעֲלֶה רֵיחַ טוֹב אֵינוֹ מְבָרֵךְ; וְעַל כֻּלָּם, אִם אָמַר: בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים, יָצָא; הִלְכָּךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מְסֻפָּק בּוֹ, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים; עַל אֱגוֹז מוסקאד"ה וְעַל קניל"ה וקלוא"ו וְכָל בְּשָׂמִים שֶׁהֵם לַאֲכִילָה, מְבָרֵךְ הַנּוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת.

If the source of the fragrance is wood or a species of tree, one recites the blessing “Who creates fragrant trees” (borei atzei besamim). If it is a herb, one recites “Who creates fragrant herbs” (borei isvei besamim). If it is neither a tree nor a herb — such as musk — one recites “Who creates various kinds of fragrances” (borei minei besamim). And if it is a fruit that is suitable for eating, one recites “Who gives a pleasant fragrance to fruits” (hanoten re’ach tov bapeirot).However, this only applies when one picked it up with the intent to smell it, or to both eat and smell it. But if one picked it up only to eat it and did not intend to smell it — even though it gives off a pleasant fragrance — one does not recite a blessing. For all of them, if one recited “Who creates various kinds of fragrances” (borei minei besamim), one fulfills their obligation. Therefore, for anything whose category is uncertain, one recites borei minei besamim. Over nutmeg, cinnamon, cloves, and all fragrant spices that are meant to be eaten, one recites “Who gives a pleasant fragrance to fruits” (hanoten re’ach tov bapeirot).

Se’if 3ג׳

עַל הַוֶּרֶד, וְעַל הַקִּנָּמוֹן שֶׁהוּא עוּד הִנְדִּי, וְעַל מֵי הַוֶּרֶד, וְעַל הַלְּבוֹנָה וְהַמַּצְטִיכִי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים.

Over roses, and over cinnamon (which is the bark of the India tree), and over rose water, as well as frankincense and storax (and similar substances), one recites the blessing: “Who creates fragrant trees” (borei atzei besamim).