אבן העזר קס״הEven HaEzer 165

Se’if 1א׳

מִצְוַת יִבּוּם קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת חֲלִיצָה. וְאִם אֵינָהּ רוֹצָה לְהִתְיַבֵּם לְשׁוּם אֶחָד מֵהָאַחִים, אוֹ בַּגָּדוֹל כְּשֶׁרוֹצֶה לְיַבֵּם, בְּלֹא טַעֲנָה מַסְפֶּקֶת, דִּינָהּ כְּמוֹרֶדֶת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּצְוַת חֲלִיצָה קוֹדֶמֶת. הַגָּה: וְאֵין לָהּ דִּין מוֹרֶדֶת אִם אֵינָהּ רוֹצָה לְהִתְיַבֵּם. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחֲלֹץ, אֶלָּא מַטְעִין אוֹתוֹ אִם יְכוֹלִין לְהַטְעוֹתוֹ, כְּגוֹן שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: חֲלֹץ עַל מְנָת שֶׁתִּתֵּן לְךְ מָנֶה (טוּר בְּשֵׁם ר"ת וְהָרֹא"שׁ). וְדַוְקָא אִם אֵינוֹ מֵאוֹתָן שֶׁכּוֹפִין לְהוֹצִיא גַּבֵּי בַּעַל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן קנ"ד. וְאִם שְׁנֵיהֶם רוֹצִים בְּיִבּוּם, אֵין מַנִּיחִים אוֹתָם לְיַבֵּם אֶלָּא אִם כֵּן נִכָּר וְיָדוּעַ שֶׁמְּכַוְּנִים לְשֵׁם מִצְוָה (טוּר בְּשֵׁם ר"ת). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת, שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ וּמְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּחֲלֹץ (טוּר בְּשֵׁם סְמַ"ג). וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֲפִלּוּ בְּלֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת, אִם אֵינָם מְכַוְּנִים לְשֵׁם מִצְוָה, וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה לְהִתְיַבֵּם, וְאֵין יְכוֹלִים לְהַטְעוֹתוֹ, כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחֲלֹץ. וְהַמִּנְהָג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאֵין כּוֹפִין לַחֲלִיצָה כְּלָל, אֲפִלּוּ יוֹדְעִין בּוֹ שֶׁנָּתַן עֵינָיו בַּמָּמוֹן (מַהֲרַ"ם פַּדָּוואָה סִימָן י"ח), אֶלָּא מְפַשְּׁרִים בֵּינֵיהֶם כְּפִי תַּקָנוֹת הַקְּהִלּוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְמַטָּה. וְכָל זֶה כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁרוֹצֶה לְהִתְיַבֵּם, וְאֶפְשָׁר לְהִתְיַבֵּם שֶׁאֵין חֲשַׁשׁ אִסוּר בְּיִבּוּמוֹ. אֲבָל אִם אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֹא לְיַבֵּם וְלֹא לַחֲלֹץ, כּוֹפִין אוֹתוֹ (ב"י בְּשֵׁם ר"ת). וְדַוְקָא בְּבָאָה מֵחֲמַת טַעֲנָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן קנ"ד (ת"ה סִימָן ר"כ). מִיהוּ, אִם אֶפְשָׁר לְהַטְעוֹתוֹ וְלוֹמַר לוֹ שֶׁיִּקַּח מָמוֹן הַרְבֵּה עַל הַחֲלִיצָה, מַטְעִינָן לֵהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לָכֹף (נ"י מ"כ). וְיִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יַשְׁלִישׁוּ הַמָּמוֹן בְּיָד שָׁלִישׁ, כִּי אָז לֹא יְכוֹלִין לוֹמַר לוֹ: מְשַׁטֶּה הָיִינוּ בְּךְ (מָרְדְּכַי פ' הַחוֹלֵץ). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קס"ט סָעִיף נ':

The mitzvah of yibum comes before the mitzvah of chalitzah. And if she does not want to do yibum with another one of his [her husband's] brothers, or with the eldest who wants to do yibum, but without a satisfactory claim, she is considered rebellious. There are those who say that the mitvah of chalitzah is more important. The Rem"a comments: She is not considered rebellious if she does not want to perform yibum. Nevertheless, we do not force him to do chalitzah, rather they try to trick him if they are able to, for example that they say to him: do chalitzah on the condition that she give you a maneh [a coin equal to 100 zuz] (Tur in the name of Rabeinu Tam and the Ros"h). Specifically, if they are not among those who force him to divorce her, like was explained earlier in siman 154). If the two of them want to do yibum, we do not allow them to unless it is known that they both have intention to fulfill the mitzvah (Tur in the name of Rabeinu Tam). Some say that if he has another wife, we force him and pressure him until he does chalitzah (Tur in the name of the Sma"g). There are those who say that even if he doesn't have another wife, if the intention isn't for a mitzvah, and she does not want to do yibum, and they are not able to trick him, they force him to do chalitzah. The custom like the first opinion, that we do not force chalitzah at all, even if we know that his intentions are for money (Maharim Padvoah siman 18). But we appease between them like the communal institutions, like explained below. All this is when he wanys to perform yibum, and it is possible to do yibum without worrying about it being forbidden. But if he says he wants to do neither yibum nor chalitzah, we force him (Beit Yoseif in the name of Rabeinu Tam). Specifically, when she came with a reasonable claim, like explained in siman 154 (Truma Hadeshen siman 220). However, if it is possible to make him make a mistake by saying to him, take a lot of money for the chalitzah, we make him make a mistake so we don’t need to force him (N”Y M”K). They should be careful so they don’t plant money in the hands of a third person, because then they cannot say to him: we were just kidding with you (Mordechai Perek Hacholeitz). See later on siman 169 seif 50).

Se’if 2ב׳

יְבָמָה שֶׁנָּדְרָה הֲנָאָה מִיְּבָמָהּ בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, אוֹ שֶׁנָּדְרָה הֲנָאָה מִכָּל הַיְּהוּדִים, כּוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיַּחֲלֹץ לָהּ. וְאִם נָדְרָה לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ, מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחֲלֹץ לָהּ. וְכֵן אִם נִתְכַּוְּנָה בְּנִדְרָהּ אֲפִלּוּ בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְיַבֵּם אוֹתָהּ, מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחֲלֹץ לָהּ. הַגָּה: הָיָה יְבָמָהּ כֹּהֵן, וְהָלְכָה וְנִתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לְיַבְּמָהּ, דִּינָהּ כְּאִלּוּ נָדְרָה הֲנָאָה מִמֶּנּוּ. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחֲלֹץ, הוֹאִיל וְהִיא גָּרְמָה שֶׁאֲסוּרָה לוֹ (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א סִי' תת"כ), וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם רָקְקָה לִפְנֵי הָאַחִים אוֹ כַּדּוֹמֶה לָזֶה, וְגָרְמָה שֶׁאֲסוּרָה לְיַבֵּם, אֵין לָהּ דִּין מוֹרֶדֶת הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לְיַבֵּם מֵעַכְשָׁו (רַשְׁבָּ"א אָלֶף ר"ב). וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ שֶׁכָּל חִלּוּקִים אֵלּוּ לְמַאן דְּאָמַר מִצְוַת יִבּוּם קוֹדֵם, אֲבָל לְמַאן דְּאָמַר מִצְוַת חֲלִיצָה קוֹדֶמֶת, אֵין לָהּ דִּין מוֹרֶדֶת כְּלָל אִם אֵינָהּ רוֹצָה בְּיִבּוּם:

A yivamah who vowed [that she would not] receive benefit from her yibum while her husband was still alive, or she vowed [not to] receive benefit from all Jews, they force him [the yibum] to performchalitsah. And if she vowed after her husband's death, they request that he perform chalitsah. So too if she intentionally took the vow, even while her husband was still alive, so that he [the yibum] would not perform yibum with her, they request him to perform chalitsah. Rem"a: If her yibum was a kohen and she went and married someone else so that he would be unable to perform yibum, her status is as one who vowed from receiving benefit from him. Nevertheless, they do not force him to perform chalitsah, since she caused herself to be forbidden to him (Responsa of the Rashba 820). Some say that if she spit before the brothers so something similar, and caused herself to be forbidden to do yibum, she is not considered rebellious since she cannot perform the yibum now (Rashba 1202). It was already explained nearby that all these distinctions are according to the one who says the Mitzvah of yibum precedes, but according to the one who says the Mitzvah of chalitsah precedes, she would not be considered rebellious at all if she does not want to perform the yibum

Se’if 3ג׳

יְבָמָה שֶׁתָּבְעָהּ הַיָּבָם לַחֲלֹץ, וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה אֶלָּא לִשָּׁאֵר עֲגוּנָה, אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ, אֲפִלּוּ הָיָה הַיָּבָם נָשׂוּי. וְדִינָהּ כְּמוֹרֶדֶת, וְנִתְבָּאֵר דִּינָהּ סִימָן ע"ז:

If a Yivama claims that the Yibum should perform Chalitsah but she does not want to [perform Chalitsah] but wants to remain an Agunah [a 'chained' woman who cannot freely marry], we don't listen to her, even if the Yibum is married. Rem"a: and she has the law of a rebellious [wife], which is explained in Siman 77