חושן משפט ס״אChoshen Mishpat 61

Siman 61 of 427 in Choshen Mishpat — 16 se'ifim

Choshen Mishpat is set from the Lemberg 1898 edition, which is unpointed, so the vowels switch has nothing to remove here.

Se’if 1א׳

כמה דינים מענין שטרות. ובו טז סעיפים: קהל שתקנו שלא יועיל שום שטר אם לא הי' מכתיבת יד סופר העיר אין בכלל זה מחילה שמחל ראובן לשמעון וחתום עליה ראובן (דודאי אין הכוונה רק על השטר החתום בעדים) (טור):

1. Some Laws Regarding Legal Documents (Shtarot), in 16 Sections: A community that enacted a regulation stating that no legal document would be valid unless it was written by the city's official scribe — this does not include a case where Reuven forgave a debt owed to him by Shimon and signed the document himself. (It is obvious that the regulation refers only to documents that are signed by witnesses.) (Tur)

Se’if 2ב׳

טופס השטר שביד הסופר שחתומים עליו עדים ולא הועתק השטר אין דין שטר לאותו טופס אא"כ מנהג בעיר להיות לו דין שטר: הגה דכל שלא חתמו בו העדים כדי למסרו לבעליו רק לזכרון דברים בעלמא לא מיקרי שטר וכן שטר שלא ניתן ליכתב ואיכא למימר שהעדים טעו אין דנין ע"פ אותו שטר (תשו' רשב"א סי' אלף רי"א) דהוי מפי כתבן כמו שנתבאר לעיל סי' כ"ח סעיף י"א וי"ב מיהו יש חולקים וס"ל דכל שכתבו טופס ע"מ לכתוב שטר אע"פ שלא נכתב השטר יש לטופס זו דין שטר (טור בשם הרא"ש כלל ס"ח):

2. A template of a legal document (shtar) that is in the possession of the scribe and has witnesses signed on it, but the actual document was not copied (i.e., the shtar itself was never formally written) — such a template does not have the status of a valid shtar unless it is the custom in that city to treat it as such. Rema: Any document in which the witnesses did not sign with the intent of delivering it to the parties, but merely as a memorandum, is not considered a valid shtar. Similarly, a document that was never meant to be written in the first place — and where it’s possible that the witnesses made a mistake — is not judged based on that document (Responsa of the Rashba, section 1011), for it is considered as if it were transmitted orally, as explained above in section 28, paragraphs 11 and 12. However, there are dissenting opinions that hold: If a template was written with the intention of later preparing a proper shtar — even if the final shtar was never written — this template has the status of a shtar (Tur in the name of the Rosh, Klal 68)

Se’if 3ג׳

אשה שנתחייבה לישבע כתקנת הגאונים שתקנו ללוה אם יש לה מטלטלין שיפרע מהם והיא מסרבת מנדין אותה עד דצייתא דינא כשם שעושים לאיש (דאשה שוה לאיש לכל עונשין שבתורה) (טור):

3. A woman who is obligated to take an oath, according to the enactment of the Geonim — who instituted that a debtor must pay from their movable property if they possess any — and she refuses [to comply], she is excommunicated until she complies with the ruling of the court, just as is done with a man. (This is because a woman is equal to a man with regard to all punishments prescribed by the Torah.) (Tur)

Se’if 4ד׳

שטר שכתוב בו שיוכל כל המוציאו לגבות בו בלא הרשאה אם אין מנהג בעיר שלא לגבות בו בלא הרשאה תנאו קיים וגובה בו בלא הרשאה ואפי' כתוב בו שנתחייב לכל מוציאו בין יהודי בין עכו"ם ודוקא שהמוציא היה ילוד בשעת הלואה אבל אם נולד לאחר מכאן לא דלא היה יכול להשתעבד למי שלא בא לעולם:

4. A legal document (shtar) that states that any bearer of the document may collect with it without requiring authorization — if there is no local custom requiring authorization for collection, then the stipulation is valid, and the debt may be collected without authorization. Even if the document states that the obligation applies to “any bearer,” whether Jew or non-Jew, it is valid — but only if the bearer was already born at the time the loan was made. However, if the bearer was born after the loan, then not — because one cannot incur an obligation to someone who was not yet in existence.

Se’if 5ה׳

כל דבר שנהגו במדינה לכתוב הן נאמנות הן כתבוה בשוקא הן שאר שופרי דשטרי שנהגו הסופרים לכתוב כל מי שמקנה בסודר לכתוב שטר דעתו שיכתבוהו כמנהג המדינה וא"צ לפרש שיכתבו כל לישני שפירי דאית ביה ויתבאר עוד בסי' ע"א: הגה והאי מאן דמקבל למכתב שטרא בכל לישני דזכוותא אע"ג דלא ידע ספרא לאחזוקי כראוי כיון דכתב ביה ואחריות שטרא דנן קבילית עלי ככל שטרות דנהיגי בישראל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי קאי לכל כללי בתחלת עניינא אבל תנאים כגון נאמנות בהלואה או ביטול מודעה במתנה לא חשבינן עד דמיפרשי (ר"י נ"ד ח"א) וע"ל סי' ע"א סי"ד שטר שכתוב בו שיפרע ההוצאות על הכפל אסמכתא הוא ואינו גובה הגה ואע"ג דכתב ביה דלא כאסמכתא וכו' וע"ל סי' ר"ז בדיני אסמכתא וכל דבר שנהגו בו בני המדינה בשטרות אע"פ שאינו כתיקון חכמים הולכים אחריו (טור בס"ס מ"ב וריב"ש סי' ק"ה):

Anything that it is the custom in the country to write — whether a clause of trust (a clause making the lender believed as to non-payment), or "write it in the market", or the other fine clauses of documents that the scribes are accustomed to write — anyone who makes a kinyan sudar (a formal act of acquisition by handing over a cloth) to have a document written, his intention is that they write it according to the custom of the country; and he need not specify that they write all the fine expressions that belong in it. And it will be explained further in siman 71. Hagah [Rema]: And this one who undertakes to have a document written with all the expressions of rights — even though the scribe did not know how to strengthen it properly, since he wrote in it: "And the liability of this document I have accepted upon myself, like all documents that are customary in Israel, not as an asmachta (an undertaking made to hang on a condition), and not as the mere forms of documents", it stands for all the general clauses at the beginning of the matter. But conditions, such as a clause of trust in a loan or the cancellation of a declaration of protest (made before witnesses, that what he does he does under duress) in a gift, we do not reckon until they are spelled out (Rabbeinu Yerucham, netiv 4, part 1). And see below, siman 71, se'if 14. A document in which it is written that he will pay the expenses at double is an asmachta, and he does not collect. Hagah [Rema]: And even though it is written in it "not as an asmachta", etc. And see below, siman 207, on the laws of asmachta. And anything that the people of the country are accustomed to in documents, even though it is not according to the enactment of the Sages, one follows it (Tur, the end of siman 42, and Rivash, siman 105).

…and 11 more se'ifim in this siman.

Become a premium member

Or start free — a free account opens your first 5 gematria searches in full. Create free account

The daily learning is free on your account, every day.

Shulchan Aruch, Choshen Mishpat — Lemberg 1898 edition, via Sefaria — public domain

English: Sefaria Community Translation — CC0

English rendered from the Hebrew for this app — The Gematria's own rendering program. A rendering of the words, not a ruling; practical halacha is learned with a rav