חושן משפט שנ״טChoshen Mishpat 359

Se’if 1א׳

איסור גזילה אפילו ע"מ להחזיר ומה נקרא גזילה ואיסור לא תחמוד ולא תתאוה. ובו יב סעיפים: אסור לגזול או לעשוק אפי' כל שהוא בין מישראל בין מעכו"ם ואם הוא דבר דליכא מאן דקפיד ביה שרי כגון ליטול מהחבילה או מהגדר לחצוץ בו שיניו ואף זה אוסר בירושלמי ממדת חסידות:

It’s forbidden to steal or exploit (even) any amount, whether from a Jew or a non-Jew; And if it is an object that is not concerning, it is permitted; such as to take from the package or [taking a splinter] from the fence to brush his teeth with; and even this is prohibited by the Jeruselamite (Talmud), as a quality of fervency.

Se’if 2ב׳

אסור לגזול אפי' ע"מ לשלם דבר יפה ממנו ויש מי שאומר דהיינו אם (אין) התשלומין בעין שאם הם בעין כיון שהם יפים מהדבר שלוקח זכות הוא להם ויזכה אותם לבעלים ע"י אחר:

It is prohibited to steal, even on condition of fair payment from (for) it. And there is one who says, (that) this is if the payments are not evident; because if they are evident, since they (the payments) are preferred over the object since they attain a right for him and he would confer them onto the owners by way of another.

Se’if 3ג׳

כל הגוזל את חבירו אפי' שוה פרוט' כאלו נוטל נפשו:

Anyone who steals from his friend, even a penny-worth, is considered as having taken his soul.