חושן משפט שנ״זChoshen Mishpat 357

Se’if 1א׳

המכיר כליו וספריו ויצא לו שם גניבה בעיר. ובו ג סעיפים: בעל הבית שאינו עשוי למכור את כליו ויצא לו שם גניבה בעיר והכיר כליו וספריו ביד אחרים או שהיה עשוי למכור והיו כליו אלו שהכיר מכלים העשויין להשאיל ולהשכיר אם באו עדים שזה כליו של זה ישבע זה שהם בידו בנקיטת חפץ בכמה לקח ויטול מב"ה ויחזיר לו כליו (וי"א דכיון שהוא טוען גנובים אתרע ליה חזקה דעשויין להשאיל ולהשכיר שהרי הוא אינו טוען כן ולכן חיישינן שמא מכרן) (טור בשם הרא"ש) היה בעל הבית עשוי למכור את כליו ולא היו מהדברים העשויים להשאיל ולהשכיר אע"פ שיצא לו שם גניבה בעיר והוכרו כליו אינו מחזירן מיד לקוחות שמא הוא מכרן לאחרים אבל אם באו בני אדם ולנו בתוך ביתו ועמד וזעק בלילה נגנבו כלי וספרי ובאו בני אדם ומצאו מחתרת חתורה ובני אדם שלנו בתוך ביתו יוצאים וצרורות של כלים על כתפיהם והכל אומרים הללו כליו וספריו של פלוני ה"ז נאמן וישבע זה שהכלים בידו בנקיטת חפץ כמה הוציא ויטול מבעל הגניב' ויחזיר לו כליו:

One who recognises his vessels and his books, and a report had gone out in the city that he had suffered a theft; it contains three se'ifim. A householder who is not accustomed to sell his vessels, and a report had gone out in the city that he had suffered a theft, and he recognised his vessels and his books in the hands of others; or who was accustomed to sell, and these vessels of his that he recognised were among the vessels made to be lent and hired out — if witnesses came that these are this man's vessels, the one in whose hand they are swears, holding a sacred object, for how much he bought them, and takes it from the householder, and returns his vessels to him (and some say that since he pleads that they were stolen, the presumption that they are made to be lent and hired out is weakened for him, for he himself does not plead so; and therefore we are concerned lest he sold them) (Tur in the name of the Rosh). If the householder was accustomed to sell his vessels, and they were not among the things made to be lent and hired out, even though a report had gone out in the city that he had suffered a theft and his vessels were recognised, he does not take them back from the hand of purchasers, lest he sold them to others. But if people came and lodged inside his house, and he arose and cried out in the night, "My vessels and my books have been stolen", and people came and found a breach dug through, and the people who had lodged inside his house going out with bundles of vessels on their shoulders, and everyone says, "These are the vessels and the books of so-and-so" — he is believed; and the one in whose hand the vessels are swears, holding a sacred object, how much he paid out, and takes it from the owner of the stolen thing, and returns his vessels to him.

Se’if 2ב׳

דין מי שנכנס לבית חבירו והוציא כלים תחת בגדיו נתבאר בסימן צ':

The law of one who entered his fellow's house and brought out vessels under his garments was explained in siman 90.

Se’if 3ג׳

ראובן שנגנבו כליו או נאבדו או נטלוהו לסטים ובאו ליד עכו"ם וקנאם ישראל אחר בפחות משוויו ובאו הבעלים ותבעום מיד זה שקנאם יתבאר בסי' שס"ח:

Reuven, whose vessels were stolen, or were lost, or bandits took them, and they came into the hand of a gentile, and another Israelite bought them for less than their value, and the owner came and claimed them from the hand of this one who bought them — it will be explained in siman 368.