חושן משפט שמ״אChoshen Mishpat 341

Se’if 1א׳

השואל מחבירו חפץ סתם או לזמן קצוב. ובו ח סעיפים: השואל מחבירו כלי או בהמה סתם הרי המשאיל (תובעו) בכל עת שירצה שאלו לזמן קצוב כיון שמשך וזכה בו אין הבעלים יכולים להחזירו מתחת ידו עד סוף ימי השאלה ואפי' מת השואל הרי היורשים משתמשים בשאלה עד סוף הזמן:

One who borrows an object from his fellow without specifying, or for a fixed time; it contains eight se'ifim. One who borrows a vessel or an animal from his fellow without specifying — the lender (claims it from him) whenever he wishes. If he borrowed it for a fixed time, once he has drawn it and acquired it, the owner cannot take it back from under his hand until the end of the days of the borrowing; and even if the borrower died, the heirs use the borrowed thing until the end of the time.

Se’if 2ב׳

השואל פונדק מחבירו ללינה אין פחות מיום אחד לשביתה אין פחות משני ימים לנשואין אין פחות משלשים יום שאל חלוק מחבירו לילך בו לבית האבל כדי שילך ויחזור שאלו לבית המשתה כל אותו היום שאלו לעשות המשתה שלו אין פחות משבעה ימים וי"א לבית האבל אינו רשאי ליטלו עד שיצאו ימי אבילות וברגל עד שיצאו ימי הרגל ובמשתה עד שיצאו ימי המשתה (טור ס"ד בשם הרא"ש) (ועיין בי"ד סי' ש"מ ):

One who borrows an inn from his fellow — for lodging, not less than one day; for resting, not less than two days; for a wedding, not less than thirty days. If he borrowed a garment from his fellow to go in it to a house of mourning — enough that he may go and return; if he borrowed it for a house of feasting — that whole day; if he borrowed it to make his own feast — not less than seven days. And some say that for a house of mourning the lender may not take it until the days of mourning are out, and on a festival until the days of the festival are out, and at a feast until the days of the feast are out (Tur, se'if 4, in the name of the Rosh) (and see Yoreh De'ah, siman 340).

Se’if 3ג׳

הניח להם אביהם פרה שאולה משתמשים בה כל ימי שאלתה ואין חייבין באונסי' אפי' נשתמשו בה אבל חייבים עליה כשומר שכר (וע"ל סי' ע"ב ס"י) אפי' לא נשתמשו בה ויש מי שאומר שאם אמר המשאיל ליתומים החזירו לי הפרה שהשאלתי את אביכם או קבלו עליכם חיוב אונסים שומעין לו:

If their father left them a borrowed cow, they use it all the days of its borrowing, and they are not liable for its mishaps, even if they used it; but they are liable for it as a paid bailee (and see above, siman 72, se'if 10), even if they did not use it. And there is one who says that if the lender said to the orphans, "Return to me the cow that I lent your father, or take upon yourselves liability for mishaps", he is listened to.