הלכות קריאת שמע ב׳Reading the Shema 2

Halacha 1א׳

הקורא את שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון שהוא שמע ישראל לא יצא ידי חובתו והשאר אם לא כיון לבו יצא אפי' היה קורא בתורה כדרכו או מגיה את הפרשיות האלו בעונת קריאה יצא והוא שכיון לבו בפסוק ראשון.

He who reads the Shema and does intend [to do so with] his heart in the first verse, i.e. "Hear Israel", does not fulfill his duty [to do so]. For the rest, if he does not intend with his heart, he fulfills [his duty]. Even if he was reading Torah in his [general] way or was proofreading these sections [in the Shema] at the appointed time of recitation, he has fulfilled [his duty, as long as] he intends with his heart in the first verse.

Halacha 2ב׳

כל אדם קורין כדרכן בין עומדין בין מהלכין בין שוכבין בין רוכבין על גבי בהמה ואסור לקרות קריאת שמע והוא מוטל ופניו טוחות בקרקע או מושלך על גבו ופניו למעלה אבל קורא הוא והוא שוכב על צדו ואם היה בעל בשר הרבה ואינו יכול להתהפך על צדו או שהיה חולה נוטה מעט לצדו וקורא.

Every person recites as is his way, whether standing or going, or whether lying or riding on the back of an animal. It is forbidden to recite the Shema when lying down with the face flat on the ground or lying on the back with the face facing up. But he [can] lie on his side [and recite]. If he is a man of much weight that cannot turn on his side or is sick [and also cannot turn on his side], he should lean a little to his side and recite.

Halacha 3ג׳

מי שהיה מהלך על רגליו עומד בפסוק ראשון והשאר קורא והוא מהלך היה ישן מצערין אותו ומעירין אותו עד שיקרא פסוק ראשון ומכאן ואילך אם אנסתו שינה אין מצערין אותו.

Someone who was walking should stand for the first verse, and the rest can be recite while he walks. If someone is sleeping, [others] should disturb him until he recites the first verse. From here onward if sleeps forces him [from saying the rest], he should not be disturbed.

Halacha 4ד׳

מי שהיה עוסק במלאכה מפסיק עד שיקרא פרשה ראשונה כולה וכן האימנין בטלין ממלאכתן בפרשה ראשונה כדי שלא תהא קריאתן עראי והשאר קורא הוא כדרכו ועוסק במלאכתו אפילו היה עומד בראש האילן או בראש הכותל קורא במקומו ומברך לפניה ולאחריה.

Someone who was busy in work [must] cease until he recites the entire first portion. Craftsmen too must cease their work in [the recitation of] the first portion so that their recitation is not [said] casually. The remainder [can] be recited while he is busy in his work, even [when] at the top of a tree or on the top of a wall. [They] may recite in such a place and bless before and after it.

Halacha 5ה׳

היה עוסק בתלמוד תורה והגיע זמן קריאת שמע פוסק וקורא ומברך לפניה ולאחריה היה עוסק בצרכי רבים לא יפסוק אלא יגמור עסקיהן ויקרא אם נשאר עת לקרות.

Someone who was busy in study of Torah and the time of the recitation of the Shema arrives, stops and reads and bless before and after it. Someone who was busy in the needs of the public does not stop, [but rather] finishes his work and recites if time remains to recite.

Halacha 6ו׳

היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ או שהיה עוסק בתספורת או שהיה מהפך בעורות או שהיו עוסקין בדין גומר ואח"כ קורא קריאת שמע ואם היה מתיירא שמא יעבור זמן קריאה ופסק וקרא הרי זה משובח.

Someone who was busy eating, washing, hair cutting, working with skins, or working in a court, finishes [such activities] and afterwards recites the recitation of the Shema. If he fears that it the time for recitation could pass, [he can] stop and recite. Truly, this is praiseworthy.

Halacha 7ז׳

מי שירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות קודם שתנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם היה מתיירא שמא תנץ החמה קודם שיקרא יתכסה במים שהוא עומד בהן ויקרא ולא יתכסה לא במים הרעים שריחן רע ולא במי המשרה ולא במים צלולין מפני שערותו נראית בהן אבל מתכסה הוא במים עכורין שאין ריחן רע וקורא במקומו.

[For] someone who goes to use [a mikvah], if he can leave and cover himself before sunrise, he [should] leave [the mikvah], cover himself, and recite [the Shema]. If he fears that the sun will rise before he recites, he [should] cover himself with the water that he is standing in and recite. He [should] not cover himself with filthy water that has a bad smell, or in water [which is used for] soaking [flax], or in water that is clear [enough] for his nakedness to be visible in it. But [if] he covers himself in cloudy water that does not have a bad smell, he [can] recite in such a place.

Halacha 8ח׳

הקורא קריאת שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו כדי שלא תהיה קריאתו עראי ואם עשה כן אף על פי שיצא ידי חובתו הרי זה מגונה וצריך להשמיע לאזנו כשהוא קורא ואם לא השמיע לאזנו יצא וצריך לדקדק באותיותיו ואם לא דקדק יצא.

Someone who says the recitation of the Shema does not hint with his eyes and does not form with his lips [a message or hint] and does not show [i.e. point to something] with his fingers, such that the recitation is [said] casually. If he does so, although he has fulfilled his duties, indeed this is indecent. He must voice [loudly enough] for his ear when he recites; if he does not voice for his ears, he has fulfilled [his duties]. He must be diligent in his pronunciation, [but] if he is not diligent, he has fulfilled [his duty].

Halacha 9ט׳

כיצד ידקדק ישמור שלא ירפה החזק ולא יחזיק הרפה ולא יניח הנד ולא יניד הנח לפיכך צריך ליתן ריוח בין הדבקים בין כל שתי אותיות הדומות שאחת מהן סוף תיבה והאחרת תחלת תיבה הסמוכה לה כגון בכל לבבך קורא בכל ושוהה וחוזר וקורא לבבך וכן ואבדתם מהרה הכנף פתיל וצריך לבאר זיי"ן של תזכרו וצריך להאריך בדל"ת של אחד כדי שימליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות וצריך שלא יחטוף בחי"ת כדי שלא יהא כאומר אי חד.

How does one be diligent [in pronunciation]? One must be careful to not say [a letter] without a dagesh [when it has] a dagesh, and to not say [letter] with a dagesh [when it does not have] a dagesh. One must not say the silent sheva or silence the said sheva. Therefore, one must allow a space between [two words which are phonologically] connected, between two similar letters, that one of which ends a word and the other is the beginning of a word after it. For example, "Bekhol Levavkha", one should read "Bekhol", pause, and then say "Levavkha". Also, [one should do the same with] "VaAvadtem Meherah" and "HaKanaf Ptil". One must emphazise the Zayin in "Tizkeru" and lengthen the Dalet in "Ehad" in order to crown Him [recognize His crowning] in Heaven and Earth and the four winds. One must not shorten the Het [in "Ehad"] so that it will not be said as "Ee Had".

Halacha 10י׳

קורא אדם את שמע בכל לשון שיהיה מבינה והקורא בכל לשון צריך להזהר מדברי שבוש שבאותו הלשון ומדקדק באותו הלשון כמו שמדקדק בלשון הקדש.

A person can recite the Shema in any language that he understands. [When] reciting in another language, he [still] needs to be careful about errors [in pronunciation] and be grammatically correct in that language like he must in the holy tongue.

Halacha 11י״א

הקורא למפרע לא יצא בד"א בסדר הפסוקים אבל אם הקדים פרשה לפרשה אף ע"פ שאינו רשאי אני אומר שיצא לפי שאינה סמוכה לה בתורה קרא פסוק וחזר וקראו פעם שנייה הרי זה מגונה קרא מלה אחת וכפלה כגון שקרא שמע שמע משתקין אותו.

One who is reciting incorrectly has not fulfilled [his duty]. In what context does this apply? In the order of the verses. But if one starts with sections that comes after another section, even though it is not allow, I say he has fulfilled [his duty], because they are not ordered [as such] in the Torah. One who says a verse and then says it again a second time, indeed this is improper. One who says a word and then says it again, such as saying, "Shema Shema", he should be silenced.

Halacha 12י״ב

קראה סירוגין יצא אפילו שהה בין סירוג לסירוג כדי לגמור את כולה יצא והוא שיקרא על הסדר קראה מתנמנם והוא מי שאינו ער ולא נרדם בשינה יצא ובלבד שיהיה ער בפסוק ראשון.

One who reads with pauses has fulfilled [his duty]. Even if he pauses section to section such that he [could] have finished all [of the Shema], he has fulfilled [his duty, as long as] he reads in order. [If] he reads nodding off [to sleep], neither awake nor falling asleep, he has fulfilled [this duty], as long as he was awake for the first verse.

Halacha 13י״ג

ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא חוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה אבל אם ידע שקרא ונסתפק לו אם בירך לפניה ולאחריה או לא בירך אינו חוזר ומברך קרא וטעה יחזור למקום שטעה נעלם ממנו בין פרשה לפרשה ואינו יודע אי זו פרשה השלים ואי זו צריך להתחיל חוזר לפרשה ראשונה שהוא ואהבת את ה' אלהיך וגו'.

If there is a doubt if one recited the Shema, one [should] recite it again, blessing before and after it. But if one knew that he read it and doubts if he blessed before and after it, he [should] not recite and bless [it] again. [If] he reads and makes mistake, he should return to the place that he made a mistake. If one loses his place between portions and does not know which portion he finished and which he needs to say, returns to the first portion, which is "And thou shalt love the LORD thy God" (Deuteronomy 6:5).

Halacha 14י״ד

טעה באמצע הפרק ואינו יודע להיכן פסק חוזר לראש הפרק היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם שבוהיה אם שמוע חוזר לוכתבתם של שמע ואם נסתפק לו אחר שקרא למען ירבו ימיכם אינו חוזר שעל הרגל לשונו הוא הולך.

[When one] makes a mistake in the middle of a section and does not know where he stopped, [he should] return to the beginning of the section. [If one] was reading "Ukhtavtam", and does not know if it is the "Ukhtavtam" of the Shema or the "Ukhtavtam" in "If ye shall hearken" (Deuteronomy 11:13-21), [he should] return to the "Ukhtavtam" of the Shema. If he doubts after reciting "That your days may be multiplied" (Deuteronomy 11:21), does not return as on the habit of his speech he [can] continue.

Halacha 15ט״ו

היה קורא ופגע באחרים או פגעו בו אחרים אם היה בין פרק לפרק פוסק ומתחיל ושואל שלום מי שהוא חייב בכבודו כגון שפגע באביו או רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה ומשיב שלום לכל אדם שנתן לו שלום.

[One who] was reading [the Shema] and chances upon others or others chance upon him, if he was between sections, [he may] cease and greet someone that he must [do so] in his honor, such as his father or his rabbi chancing [upon him], or someone greater than him in wisdom. [He should] return a greeting to everyone that greets him.

Halacha 16ט״ז

היה קורא באמצע הפרשה אינו פוסק ומתחיל לשאול אלא בשלום מי שהוא מתיירא ממנו כגון מלך או אנס וכיוצא בהן אבל מי שהוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אם נתן לו שלום תחלה פוסק ומשיב לו שלום.

[One who] was reading [the Shema] in the middle of a section does not cease and greet someone. But [one should] greet someone whom he is afraid of, such as a king or oppressor and so on. But someone that he must [greet] in his honor such as his father or his rabbi, if [one of them] greets him, [he must] cease and return the greeting.

Halacha 17י״ז

ואלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין הפרקים האלו שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם אבל בין ויאמר לאמת ויציב הרי זה כאמצע הפרק ולא יפסיק אלא לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד.

And these are [the parts] between the sections: between the first blessing and the second, between the second and the Shema, between the Shema and "If ye shall hearken" (Deuteronomy 11:13-21), between "If ye shall hearken" and "And..said" (Numbers 15:35-41). Between these sections, [one may] greet out of honor and return greeting to everyone. But between "And...said" and "LeEmet veyatziv", indeed this is like the middle of a section, and [one may] not cease but to greet out of fear and return out of honor.