הלכות קריאת שמע ב׳Reading the Shema 2

Halacha 1א׳

הקורא את שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון שהוא שמע ישראל לא יצא ידי חובתו והשאר אם לא כיון לבו יצא אפי' היה קורא בתורה כדרכו או מגיה את הפרשיות האלו בעונת קריאה יצא והוא שכיון לבו בפסוק ראשון.

He who reads the Shema and does intend [to do so with] his heart in the first verse, i.e. "Hear Israel", does not fulfill his duty [to do so]. For the rest, if he does not intend with his heart, he fulfills [his duty]. Even if he was reading Torah in his [general] way or was proofreading these sections [in the Shema] at the appointed time of recitation, he has fulfilled [his duty, as long as] he intends with his heart in the first verse.

Halacha 2ב׳

כל אדם קורין כדרכן בין עומדין בין מהלכין בין שוכבין בין רוכבין על גבי בהמה ואסור לקרות קריאת שמע והוא מוטל ופניו טוחות בקרקע או מושלך על גבו ופניו למעלה אבל קורא הוא והוא שוכב על צדו ואם היה בעל בשר הרבה ואינו יכול להתהפך על צדו או שהיה חולה נוטה מעט לצדו וקורא.

Every person recites as is his way, whether standing or going, or whether lying or riding on the back of an animal. It is forbidden to recite the Shema when lying down with the face flat on the ground or lying on the back with the face facing up. But he [can] lie on his side [and recite]. If he is a man of much weight that cannot turn on his side or is sick [and also cannot turn on his side], he should lean a little to his side and recite.

Halacha 3ג׳

מי שהיה מהלך על רגליו עומד בפסוק ראשון והשאר קורא והוא מהלך היה ישן מצערין אותו ומעירין אותו עד שיקרא פסוק ראשון ומכאן ואילך אם אנסתו שינה אין מצערין אותו.

Someone who was walking should stand for the first verse, and the rest can be recite while he walks. If someone is sleeping, [others] should disturb him until he recites the first verse. From here onward if sleeps forces him [from saying the rest], he should not be disturbed.