הלכות תפילה וברכת כהנים ט׳Prayer and the Priestly Blessing 9

Halacha 1א׳

סדר תפלות הציבור כך הוא:בשחר כל העם יושבים ושליח ציבור יורד לפני התיבה ועומד באמצע העם ומתחיל ואומר קדיש וכל העם עונים אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא בכל כחן ועונין אמן בסוף קדיש ואחר כך אומר ברכו את יי' המבורך והם עונים ברוך יי' המבורך לעולם ועד ומתחיל ופורס על שמע בקול רם והם עונים אמן אחר כל ברכה וברכה והיודע לברך ולקרות עמו קורא עד שמברך גאל ישראל.

The order of congregational services is as follows: At the morning services, the congregants are seated. The reader proceeds to the reading desk, begins with the recital of the Kaddish. All the people respond aloud as follows: "Amen; may His great Name be blessed for ever and to all eternity", and at the close of the Kaddish they again respond, "Amen". Then he says, "Bless ye the Lord who is blessed"; they respond, "Blessed be the Lord who is blessed for ever and ever". He then starts to recite the Shema with the blessings preceding and following it. They respond, "Amen" at the close of each blessing. Any one, who is able, recites the blessings and reads the Shema at the same time as the reader till he has concluded the blessing after the Shema, which ends with the words, "Who redeemed Israel".

Halacha 2ב׳

והכל עומדין מיד ומתפללים בלחש ומי שאינו יודע להתפלל עומד ושותק עד שיתפלל שליח ציבור בלחש עם שאר העם וכל מי שיגמור תפלתו עם הציבור יפסיע שלש פסיעות לאחוריו ויעמוד במקום שהגיע אליו בעת שיפסיע.

All the worshipers immediately rise and recite the Amidah in a low tone. Whoever does not know the prayer stands silent while the reader and the congregation are praying inaudibly. As soon as a congregant has concluded the Amidah, he steps back three paces and remains standing there.

Halacha 3ג׳

ואחר שיפסיע שליח ציבור שלש פסיעות לאחוריו ויעמוד מתחיל ומתפלל בקול רם מתחילת הברכות להוציא את מי שלא התפלל והכל עומדים ושומעים ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה בין אלו שלא יצאו ידי חובתן בין אלו שכבר יצאו ידי חובתן.

After the reader has stepped back three paces he begins to recite the Amidah aloud from the beginning of the blessings; in order that anyone who has not recited the prayer shall be regarded as having discharged his obligation. All remain standing and listen and respond "Amen" after each blessing, those who have discharged their obligation by reciting the Amidah, as well as those who have not done so.

Halacha 4ד׳

ואומר קדושה בברכה שלישית וכיון שהגיע שליח ציבור לקדושה יש רשות לכל אחד ואחד לחזור במקום שעמד בו בתפלה וכשיגיע שליח ציבור למודים וכורע כל העם שוחין מעט ולא ישחו יותר מדאי ואומרים מודים אנחנו לך יי' אלהינו ואלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש על שהחייתנו וקיימתנו כן תחיינו ותחננו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמור חוקיך ולעבדך באמת ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך וכל האומר מודים מודים משתקין אותו.

He recites Kedushah in the third blessing. When the reader comes to the Kedushah, every one of the congregants may return to the place where he had stood while reciting the Amidah. When the reader reaches the blessing beginning, "We thank Thee" and bends his knee, all the congregants bow slightly, not however to excess, and recite, "We give thanks unto Thee, O Lord our God and God of all flesh, our Creator, the Creator of all things in the beginning. Blessings and Thanksgivings be to Thy great and holy Name, because Thou hast kept us in life and hast preserved us. So mayest Thou continue to keep us in life and be gracious unto us. Gather our exiles to Thy holy courts, to observe Thy statutes, serve Thee in truth and do Thy will with a perfect heart, seeing that we give thanks unto Thee". Any one who reiterates, "We give thanks unto Thee; we give thanks unto Thee" is silenced.

Halacha 5ה׳

ואחר שישלים כל התפלה ישב ויפול על פניו ויטה מעט הוא וכל הציבור ויתחנן והוא נופל וישב ויגביה ראשו הוא ושאר העם ומתחנן מעט בקול רם מיושב ואחר כך יעמוד שליח ציבור לבדו ואומר קדיש פעם שנייה והם עונים כדרך שעונין בתחלה ואומר והוא רחום וכו' תהלה וכו' הוא עומד והם יושבים והם קוראים עמו ואח"כ אומר ובא לציון גואל וכו' ואני זאת וכו' ואתה קדוש וקרא זה אל זה ואמר קדוש וגומר הקדושה והם עונין קדוש קדוש שלש פעמים וחוזר וקורא הקדושה תרגום ואומר ותשאני רוח וכו' וקורא אותו תרגום ואומר יי' ימלוך לעולם ועד וקוראהו תרגום כדי להבין העם.

After he has completed reciting the whole Amidah, he seats himself, bows his head, inclines slightly sideways; all the congregants doing the same. In this attitude, he offers up supplications. He then sits up and raises his head, the rest of the people doing the same; and, while seated, offers supplications aloud. The reader then rises alone and recites the Kaddish a second time, the Congregation making the responses as on the first occasion. He then recites, "And He, being merciful, forgiveth iniquity, etc.," then, the Psalm of David—(Psalm 145). The reader in the meanwhile stands; the congregation remains seated and recites with him. He then recites, "And a redeemer shall come unto Zion, etc. And as for me, this is my covenant, etc. But Thou art holy, etc. And one cried unto another, Holy, etc." He completes the Kedushah. The congregants respond, "Holy, holy, holy" three times. He then reads the Kedushah in the Aramaic version. Then he recites the text, "Then a wind lifted me up, etc." He reads this also again in the Aramaic version. Then he recites, "The Lord shall reign for ever and ever." This he also repeats in Aramaic, so that the people may understand.

Halacha 6ו׳

ואלו הפסוקים שלפני הקדושה ושל אחריה עם תרגומן הם הנקראין סדר קדושה ואחר כך מתחנן בדברי תחנונים ובפסוקי רחמים ואומר קדיש וכל העם עונין כדרכן ונפטרין.

These verses before and after the Kedushah together with their Aramaic versions are styled "The order of Sanctification". The reader then prays in supplicatory terms, reads verses of a supplicatory tenor, and recites Kaddish to which the people make the customary responses, and then they depart.

Halacha 7ז׳

מי שאמר בתחנונים מי שריחם על קן ציפור שלא ליקח האם על הבנים או שלא לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד ירחם עלינו וכיוצא בענין זה משתקין אותו מפני שמצות אלו גזרת הכתוב הן ואינן רחמים שאילו היו מפני רחמים לא היה מתיר לנו שחיטה כל עיקר וכן לא ירבה בכנוים של שם ויאמר האל הגדול הגבור והנורא והחזק והאמיץ והעיזוז שאין כח באדם להגיע בסוף שבחיו אלא אומר מה שאמר משה רבינו עליו השלום.

Whoever says in his supplications, "He that dealt mercifully with a nest of birds, forbidding the taking of the mother-bird together with the nestlings (Deuteronomy 22:6-7) and the slaughtering of a beast and its young in one day (Leviticus 22:28)—may He have mercy upon us", or offers petitions of a similar character is silenced; for these precepts are divine decrees set forth in Scripture and have not been ordained in a spirit of compassion. Were this the motive, the slaughtering of all animals would have been prohibited. It is also forbidden to multiply epithets and say: "O God, Great, Mighty, Awe-inspiring, Powerful, Puissant", since it is beyond human power to exhaust the praises of God. One should therefore limit himself to the attributes used by Moses, our teacher, Peace be upon him.

Halacha 8ח׳

במנחה אומר שליח ציבור אשרי יושבי ביתך וכו' תהלה לדוד וכו' קורא הוא והעם מיושב ועומד שליח ציבור ואומר קדיש והם עומדים אחריו ועונין כדרכן ומתפללין כולם בלחש ואח"כ חוזר שליח ציבור ומתפלל בקול רם כדרך שעשה בשחרית עד שישלים כל התפלה ונופלים על פניהם ומתחנן ומגביה ראשו הוא והם ומתחנן מעט מיושב כדרך שעשה בשחרית ועומד ואומר קדיש וכל העם עונין כדרכן ונפטרין למעשיהם.

In the afternoon service, the Reader begins reading: "And He, being merciful, forgiveth iniquity and destroyeth not; yea, many times He averteth His anger and awakeneth His wrath not at all" (Psalm 38, verse 38),*This verse is not recited before the afternoon service but before the evening service both in the German and Spanish rituals. and "Happy are they that dwell in Thy house etc. A Psalm of David etc." (Psalm 145). While reading this psalm, both he and the congregation are seated. The reader rises and says Kaddish. The congregants rise after him and make the customary responses. They all recite the Amidah inaudibly. The reader repeats the Amidah aloud, as in the morning service, till he has concluded the whole of it. All then bow their heads, offering supplications; raise their heads and continue their supplications remaining seated, as in the morning service. The reader then rises and recites Kaddish. The people make the customary responses. Then they depart to their affairs.

Halacha 9ט׳

בערב כל העם יושבין והוא עומד ואומר והוא רחום כו' ברכן את יי' המבורך וכו' והם עונין ברוך יי' המבורך לעולם ועד ומתחיל לפרוס על שמע ואומר קדיש ואחר כך הכל עומדים ומתפללין בלחש וכשמשלימין אומר קדיש והם נפטרין ואינו חוזר להתפלל בקול רם ערבית לפי שאין תפלת ערבית חובה לפיכך לא יברך ברכות לבטלה שאין כאן אדם שנתחייב בהם כדי להוציאו ידי חובתו.

In the evening service, all the congregants are seated. The reader rises and recites, "And He, being merciful etc.", "Bless ye the Lord, who is to be blessed". They respond, "Blessed is the Lord who is to be blessed for ever and ever". He then begins to read the Shema with its accompanying blessings and says Kaddish, after which all rise and silently repeat the Amidah. When they have concluded, the reader says Kaddish. The congregation then departs. The reader does not, in the Evening Service, repeat the Amidah aloud, because that Service is not obligatory. He accordingly abstains from a recital of blessings that would be nugatory, since there is no one under an obligation to recite them, or would require the reader to discharge the duty for him.

Halacha 10י׳

בלילי שבתות חוזר ש"ץ אחר שמתפלל בלחש עם הציבור ומתפלל בקום רם אבל אינו מתפלל שבע אלא ברכה אחת מעין שבע וכן הוא אומר ברוך אתה יי' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה ברחמיו שמים וארץ מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו האל הקדוש שאין כמוהו המניח לעמו בשבת קדשו כי בם רצה להניח להם לפניו נעבוד ביראה ופחד ונודה לשמו בכל יום תמיד מעין הברכות אל ההודאות אדון השלום מקדש השבת ומברך השביעי ומניח בקדושה לעם מדושני עונג זכר למעשה בראשית אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וכו' ברוך אתה יי' מקדש השבת ואומר קדיש ונפטרין כל העם

On the Eves of the Sabbaths, the Reader, after saying the Amidah silently with the Congregation, repeats it aloud. He does not however recite the Seven Blessings, but one blessing only, which summarizes the seven. The following is what he says: "Blessed art Thou, O Lord our God and God of our fathers, God of Abraham, God of Isaac, and God of Jacob, the great, mighty and revered God, the most high God, Possessor of Heaven and Earth. He with His word was a shield to our forefathers, and by His bidding, will quicken the dead; the holy God, like unto whom there is none; Who giveth rest to His people on His holy Sabbath day, because He took pleasure in them to grant them rest. Him we will serve in fear and with awe, and daily and constantly we will give thanks unto His name in the fitting form of blessings. He is the God to whom thanksgivings are due, the Lord of peace, Who halloweth the Sabbath and blesseth the Seventh Day, and in holiness giveth rest unto a people sated with delights, in remembrance of the Creation. Our God and God of our fathers, accept our rest etc. Blessed art Thou, O Lord, who hallowest the Sabbath." He then says Kaddish, after which all the people depart.

Halacha 11י״א

ולמה תקנו חכמים זה מפני שרוב העם באין להתפלל ערבית בלילי שבתות ויהיה שם מי שנתאחר לבא ולא השלים תפלתו וישאר לבדו בבה"כ ויבא לידי סכנה לפיכך חוזר שליח ציבור ומתפלל כדי שיתעכבו כל העם עד שישלים המתאחר ויצא עמהם.

The reason why the Sages instituted this particular repetition is because the majority of the people come on the Eves of Sabbaths to join in public worship, and there may be one present who came late and has not completed his prayer. He might be left alone in the synagogue and incur danger. The Reader therefore repeats a summary of the Amidah, so that all the congregation shall stay till the late comer shall have concluded and be able to leave with them.*In ancient times the Synagogues were outside the towns and villages. The evening prayer during the working days was recited by everyone at home. On Friday evening they repaired to the communal place of worship. It would have been dangerous for a late comer, left in the synagogue, to go home in the dark alone.

Halacha 12י״ב

לפיכך יום טוב שחל להיות בשבת או יוה"כ או ראש חדש אין שליח ציבור היורד ערבית לפני התיבה מזכיר ענין היום בברכה זו אבל חותם בה מקדש השבת בלבד לפי שלא נתחייב היום בברכה זו.

Hence, when a feast, the Day of Atonement or the First of the Month falls on a Sabbath, the reader who officiates does not include in this blessing any reference to the special day, but ends with the formula, "Who hallowest the Sabbath," the reason being that the special day imposes no obligation to say this blessing.

Halacha 13י״ג

בשבתות וימים טובים כשגומר שליח ציבור תפלת שחרית בקול רם אומר קדיש ואח"כ תהלה לדוד וכו' ואומר קדיש ומתפללין מוסף בלחש ואחר כך מתפלל מוסף בקול רם כדרך שעשה בשחרית ואומר קדיש אחר תפלת מוסף והעם נפטרין ואין אומרין קדושה ותחנונים אחר תפלת שחרית כשאר הימים אלא אומר אותה קודם תפלת המנחה כיצד קורא תהלה לדוד ואומר סדר היום ודברי תחנונים ואומר קדיש ומתפללין מנחה וחוזר ומשמיע תפלת מנחה בקול רם ואומר קדיש.

On sabbaths and festivals, after the Reader has completed the repetition of the morning Amidah, he says Kaddish, reads the 145th Psalm and again says Kaddish, after which the Congregation reads the additional service softly which he then recites aloud, as he did the [Amidah in the] morning service. He then says Kaddish after the additional service; and the people depart. Neither the "Order of Sanctification"*Beginning: “And a Redeemer shall come to Zion … and Thou art holy.” nor propitiatory prayers are then recited. They are recited before the afternoon service. Kaddish is then said. The Amidah for the afternoon is read by the Congregation and repeated aloud by the Reader who then says Kaddish.

Halacha 14י״ד

בראשי חדשים ובחולו של מועד אומר סדר קדושה קודם תפלת מוסף במוצאי שבת אומר סדר היום גם אחר תפלת הערב ואומרים קדיש ואח"כ מבדיל.

On the First Day of each month, and on the Intermediate Days of the Festivals, the "Order of Sanctification" is recited before the additional service. On the termination of the Sabbath, the Order of the Day (= Order of Sanctification) is recited after the evening service. Kaddish is then said and Habdalah (the group of blessings for the distinction between the holy [day] and the secular [days] is recited at the termination of Sabbaths and Festivals).