הלכות תפילה וברכת כהנים ח׳Prayer and the Priestly Blessing 8
Chapter 8 of 15 in Prayer and the Priestly Blessing — 12 halachot
Checking for audio…
This section is set from the unpointed Wikisource edition, so the niqqud toggle has nothing to remove here.
Halacha 1א׳
תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהן חוטאים אין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור ולעולם ישכים אדם ויעריב לבית הכנסת שאין תפלתו נשמעת בכל עת אלא בבית הכנסת וכל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו מתפלל בו עם הציבור נקרא שכן רע.
Communal prayer is always heard, even if there are sinners in their midst, the Holy One does not reject the prayer of the many, therefore a person needs to join himself with the congregation and not pray as an individual whenever one is able to pray with the community. And a person should always be at the synagogue in the early morning and in the evening because his prayer will not be heard at all times except in the synagogue. And every person that has a synagogue in his city and does not pray there with the community is called a bad neighbor.
Halacha 2ב׳
ומצוה לרוץ לבית הכנסת שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את יי' וכשיצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה אלא ילך מעט מעט וכשיכנס בבית הכנסת יכנס שיעור שני פתחים ואח"כ יתפלל לקיים מה שנאמר לשמור מזוזות פתחי.
And it is a commandment to run to the synagogue, as it is said (Hosea 6:3), "And let us know, let us pursue the knowledge of the Lord." And when he goes out from the synagogue let him not take a wide stride, but let him go little by little. And when he enters the synagogue let him enter the measure of two doorways and afterwards pray, to fulfil what is said (Proverbs 8:34), "waiting at the posts of my doors."
Halacha 3ג׳
בית המדרש גדול מבית הכנסת וחכמים גדולים אע"פ שהיו להם בעירם בתי כנסיות הרבה לא היו מתפללין אלא במקום שהיו עוסקין שם בתורה והוא שיתפלל שם תפלת הציבור.
The house of study is greater than the synagogue. And the great Sages, although there were many synagogues in their city, would pray only in the place where they were engaged in the Torah — and this where he prays there the prayer of the congregation.
Halacha 4ד׳
וכיצד היא תפלת הציבור יהיה אחד מתפלל בקול רם והכל שומעים ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין ושליח ציבור אחד מהם ואפילו היו מקצתן שכבר התפללו ויצאו ידי חובתן משלימין להם לעשרה והוא שיהיו רוב העשרה שלא התפללו וכן אין אומרים קדושה ולא קוראין בתורה ומברכין לפניה ולאחריה ולא מפטירין בנביאים אלא בעשרה.
And how is the prayer of the congregation? That one man prays aloud and all listen. And one does not do this with fewer than ten adult free men, the messenger of the congregation being one of them. And even if some of them had already prayed and fulfilled their obligation, they complete the ten for them, provided that the greater part of the ten have not prayed. And so too one does not say the Kedushah, nor read in the Torah with a blessing before it and after it, nor read the haftarah from the prophets, except with ten.
Halacha 5ה׳
וכן לא יהיה אחד מברך ברכת שמע והכל שומעים ועונין אחריו אמן אלא בעשרה וזה הוא הנקרא פורס על שמע ואין אומרים קדיש אלא בעשרה ואין הכהנים נושאים ידיהם אלא בעשרה והכהנים מן המנין שכל עשרה מישראל הם הנקראים עדה שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' והיו עשרה שהרי יצאו יהושע וכלב.
And similarly, one does not make the blessing of the Sh'ma and everyone listens and answers "amen" after him other than with ten, and this is what is called "dividing the Sh'ma". And we do not say Kaddish other than with ten. And the priests do not lift their hands other than with ten. And the priests are part of the count. And [this is because] any ten out of Israel are called a "congregation", as was said, "How long shall I bear this evil congregation..." (Numbers 14:27). And there were ten in that behold Joshua and Caleb were excluded.