הלכות מלכים ומלחמות ז׳Kings and Wars 7

Halacha 1א׳

אֶחָד מִלְחֶמֶת מִצְוָה וְאֶחָד מִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת מְמַנִּין כֹּהֵן לְדַבֵּר אֶל הָעָם בִּשְׁעַת הַמִּלְחָמָה. וּמוֹשְׁחִין אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְזֶהוּ הַנִּקְרָא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה:

We appoint a priest who has to address the people during the war; it matters not whether it be an enjoined or a voluntary war. This priest is anointed with the anointing oil, and he is denominated the anointed for war.

Halacha 2ב׳

שְׁתֵּי פְּעָמִים מְדַבֵּר מְשׁוּחַ מִלְחָמָה אֶל הָעָם. אַחַת בַּסְּפַר בְּעֵת שֶׁיּוֹצְאִין קֹדֶם שֶׁיַּעַרְכוּ הַמִּלְחָמָה. אוֹמֵר לָעָם (דברים כ, ו) "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ" וְגוֹ'. כְּשֶׁיִּשְׁמַע דְּבָרָיו יַחְזֹר מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה. וְאַחַת בְּעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה אוֹמֵר (דברים כ, ג) "אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ":

The anointed priest addresses the people twice, once when they come to the frontiers to go forth to war, and previous to their being ranged in battle array; then he addresses them saying: And what man is he that has planted a vineyard and hath not eaten of it; so that those who hear his words may be able to return; but the second time he addresses those who are ranged in battle array saying, fear not and tremble not, etc.

Halacha 3ג׳

עֵת שֶׁעוֹרְכִין הַמַּעֲרָכוֹת וְהֵם קְרֵבִים לְהִלָּחֵם. מְשׁוּחַ מִלְחָמָה עוֹמֵד בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְכָל הַמַּעֲרָכוֹת לְפָנָיו. וְאוֹמֵר לָהֶם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (דברים כ, ג) "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם". (דברים כ, ג) "אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם". (דברים כ, ד) "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". עַד כָּאן אוֹמֵר מְשׁוּחַ מִלְחָמָה וְכֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו מַשְׁמִיעַ אוֹתוֹ לְכָל הָעָם בְּקוֹל רָם. וְאַחַר כָּךְ מְדַבֵּר מְשׁוּחַ מִלְחָמָה (דברים כ, ה) "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ" וְגוֹ' (דברים כ, ו) "וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם" וְגוֹ' (דברים כ, ז) "וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ" וְגוֹ'. עַד כָּאן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מְדַבֵּר וְהַשּׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ לְכָל הָעָם בְּקוֹל רָם. וְאַחַר כָּךְ מְדַבֵּר הַשּׁוֹטֵר מֵעַצְמוֹ וְאוֹמֵר (דברים כ, ח) "מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב" וְשׁוֹטֵר אַחֵר מַשְׁמִיעַ לְכָל הָעָם:

At the time when they range the armies for battle, then the priest anointed for war stands on an elevated place whence he can survey all the host, and addresses them in Hebrew, saying: Hear, Israel, you approach this day unto battle against your enemies, let not your hearts faint, fear not and do not tremble, neither be you terrified because of them. For the Lord your God is He that goeth with you, to fight against your enemies, to save you, (Deut. 20. 3). So far speaks the anointed priest; then another priest, inferior to the former, promulgates in a loud voice this address to all the people. Then the anointed priest continues: “What man is there that has built a new house, etc., etc.; what man is there that has planted a vineyard, etc., etc.; what man is there that has betrothed.” So far the anointed priest speaks, and the officers proclaim it among the people, and then the officer continues, “What man is there that is fearful and faint-hearted, etc., etc.,” and another officer promulgates the same among the people.