ויקרא רבה ל״אVayikra Rabbah 31

Section 4ד׳

דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּר קַפָּרָא פָּתַח (תהלים יח, כט): כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, נֵרְךָ בְּיָדִי וְנֵרִי בְיָדֶךָ, נֵרְךָ בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, נֵרִי בְיָדֶךָ (ויקרא כד, ב): לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הֵאַרְתָּ נֵרִי הֲרֵינִי מֵאִיר נֵרְךָ, הֱוֵי: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ז, ו): רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הָרָשִׁים שֶׁבָּכֶם חֲבִיבִין עָלַי כְּאֵלִיָּהוּ שֶׁעָלָה לַכַּרְמֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יח, מב): וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל וַיִּגְהַר אַרְצָה וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּו, וְלָמָּה שָׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּיו, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם אֵין לָנוּ זְכוּת הַבֵּט לִבְרִית מִילָה. (שיר השירים ז, ו): וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַדַּלִּים שֶׁבָּכֶם חֲבִיבִין עָלַי כְּדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יב, ח): וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּדָוִיד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּדָנִיֵּאל, דִּכְתִיב בֵּיהּ (דניאל ה, כט): וְהַלְבִּשׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא. (שיר השירים ז, ו): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, שֶׁאָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה שֶׁהוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ רָהִיטִין שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, בִּזְכוּת מִי, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב (בראשית יח, ז): וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. רַבִּי לֵוִי אָמַר בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית ל, לח): וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב בֵּיהּ (דברים לג, ה): וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, אָסוּר בָּרְהָטִים, שֶׁגָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל מִי, בִּשְׁבִיל רְהָטִים שֶׁל מֵי מְרִיבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כ, יג): הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוּדָה מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר וְאָמַר כָּל מִי שֶׁיִּלְקֹט וְיֹאכַל מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית יְהוּ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ בַּקַּמְפּוֹן, הָלְכָה אִשָּׁה אַחַת בַּת טוֹבִים וְלִקְטָה וְאָכְלָה מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית, הִתְחִילוּ מַחֲזִירִין אוֹתָהּ בַּקַּמְפּוֹן וְהָיְתָה צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ תְּלֵה אֶת הַפַּגִּין הַלָּלוּ בְּצַוָּארִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת דּוֹמֶה לָנוּ שֶׁנִּמְצָא בָהּ דָּבָר שֶׁל עֶרְוָה אוֹ דָּבָר שֶׁל כְּשָׁפִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁרוֹאִים אֶת הַפַּגִּין בְּצַוָּארִי הֵן יוֹדְעִין שֶׁבִּשְׁבִילָן אֲנִי מְחַזֶּרֶת. כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם כְּתֹב בְּתוֹרָתְךָ מִפְּנֵי מָה אֵינִי נִכְנַס לָאָרֶץ, שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים דּוֹמֶה לָנוּ שֶׁזִּיֵּף משֶׁה אֶת הַתּוֹרָה, אוֹ אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמָּיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כז, יד): כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבְנוֹ עִמּוֹ עַל קָרוֹכִין, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְמָקוֹם צַר נֶהְפְּכָה קָרוֹכִין עַל בְּנוֹ, נִסְמֵית עֵינוֹ נִקְטְעָה יָדוֹ נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מַגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, הָיָה מַזְכִּיר וְאוֹמֵר אוֹי לִי כָּאן נִזּוֹק בְּרִי, כָּאן נִסְמֵית עֵינוֹ, כָּאן נִקְטְעָה יָדוֹ, כָּאן נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר בְּתוֹרָתוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים מֵי מְרִיבָה, כְּלוֹמַר כָּאן הָרַגְתִּי אֶת משֶׁה, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת אַהֲרֹן, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת מִרְיָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמא, ו): נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ. רַב נַחְמָן אָמַר מֶלֶךְ זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֲנִי מִנִּיתִיךָ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, דַּרְכּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לִהְיוֹת גּוֹזֵר וַאֲחֵרִים מְקַיְּמִין, כָּךְ תְּהֵא גוֹזֵר וְיִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

Another matter: “Command the children of Israel” – bar Kappara began: “For You light my lamp” (Psalms 18:29). The Holy One blessed be He said to Adam: ‘Your lamp is in My hand, and My lamp is in your hand.’ Your lamp is in My hand, as it is stated: “The spirit of man is the lamp of the Lord” (Proverbs 20:27). My lamp is in your hand, “to kindle a lamp continually.” The Holy One blessed be He said: ‘If you illuminate My lamp, I will illuminate your lamp.’ That is, “command the children of Israel.” Another matter: “Command the children of Israel” – that is what is written: “Your head [roshekh] is upon you like the Carmel, and the locks of your head are like purple wool” (Song of Songs 7:6) – the indigent [harashim] among you are as dear to Me as Elijah, who ascended the Carmel. That is what is written: “Elijah ascended to the peak [rosh] of the Carmel, and he knelt to the ground, and he put his face between his knees” (I Kings 18:42). Why did he put his face between his knees? He said before the Holy One blessed be He: Master of the universe, if we have no merit, look to the covenant of circumcision. “And the locks of [vedalat] your head are like purple wool” (Song of Songs 7:6). The Holy One blessed be He said: The destitute [hadalim] among you are as dear to Me as David, as it is stated: “The weak among them on that day will be like David” (Zechariah 12:8). Some say: Like Daniel, in whose regard it is written: “They clad Daniel in purple wool” (Daniel 5:29). “The king bound in tresses [barehatim]” (Song of Songs 7:6) – as the Holy One blessed be He bound Himself by oath that He would rest His Divine Presence within the panels [rahitin] of Jacob our patriarch. By whose merit? Rabbi Abba bar Kahana said: By the merit of Abraham our patriarch, as it is written: “Abraham ran to the cattle” (Genesis 18:7). Rabbi Levi said: By the merit of Jacob, in whose regard it is written: “He displayed the rods that he peeled in the receptacles [barehatim]” (Genesis 30:38). Rabbi Berekhya said: “The king bound in tresses” (Song of Songs 7:6) – this is Moses, in whose regard it is written: “He became king in Yeshurun” (Deuteronomy 33:5). “Bound in tresses” – as the Holy One blessed be He decreed against him that he would not enter the Land of Israel. For what reason? It is due to the receptacles [rehatim] of the waters of dispute. That is what is written: “These are the waters of dispute, where the children of Israel quarreled” (Numbers 20:13). Rabbi Yehuda presented a parable; to what is the matter analogous? To a king who decreed and said: Anyone who gathers and eats Sabbatical Year produce will be led around the arena. There was a certain well-born woman who went, gathered, and ate Sabbatical Year produce. They began leading her around in the arena, and she was screaming and saying: ‘Please, I implore you, my lord, the king: Hang these unripe figs around my neck so the people will not say: It appears to us that they discovered in her a matter of sexual immorality or a matter of sorcery. Rather, by seeing the unripe figs on my neck, they will know that it is due to them that I am being led around.’ So, Moses said before the Holy One blessed be He: ‘Master of the universe, write in Your Torah the reason that I am not entering the Land, so Israel will not say: It seems to us that Moses falsified the Torah or said a matter that he was not commanded.’ The Holy One blessed be He said to him: ‘As you live, I will write that it was due only to the water.’ That is what is written: “Because you defied My directive in the wilderness of Tzin…[They are the waters of dispute in Kadesh]” (Numbers 27:14). Rabbi Shimon presented a parable; to what is the matter analogous? To a king who was going on the way and his son was with him on the carriage. When they reached a narrow place, the carriage overturned onto his son. His eye was blinded, his arm was severed, and his leg was broken. When the king would reach that place, he would mention it, saying: ‘Woe is me. Here my son was injured, here his eye was blinded, here, his arm was severed, here his leg was broken.’ So, the Holy One blessed be He mentions the waters of dispute three times in His Torah, as though to say, here I killed Moses, here I killed Aaron, here I killed Miriam. That is what is written: “Their judges slip down by the rock; they will hear My words, for they are pleasing” (Psalms 141:6). Rav Naḥman said: “King” (Song of Songs 7:6) – this is Moses, as it is written: “He became king in Yeshurun” (Deuteronomy 33:5). The Holy One blessed be He said to Moses: ‘I appointed you king over Israel. It is the way of a king to issue edicts and [that] others fulfill them, so you shall issue edicts and Israel will fulfill them.’ That is what is written: “Command the children of Israel.”

Section 5ה׳

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר (משלי כא, כב): עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, גְּבָרִים כְּתִיב, שֶׁכֻּלָּם גְּבָרִים וְאֵין בָּהֶם נְקֵבָה. עָלָה חָכָם, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ג): וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, (משלי כא, כב): וַיּוֹרֶד עֹז מִבְטֶחָה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֹז, זוֹ תּוֹרָה, מִבְטֶחָה, שֶׁבִּטְחוֹנָן שֶׁל מַלְאָכִים שֶׁהָיוּ סְבוּרִין שֶׁלָּהֶם נִתְּנָה הַתּוֹרָה, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (איוב כח, יג): וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: עֹז, זוֹ תּוֹרָה, מִבְטֶחָה, שֶׁבִּטְחוֹנָהּ בָּהּ וּמַתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ. וְרַבָּנָן אָמְרוּ: עֹז, זוֹ תּוֹרָה, מִבְטֶחָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּגֵעַ בָּהּ בָּטוּחַ שֶׁגּוֹזֵר וַאֲחֵרִים מְקַיְמִין, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַרְבֵּה יָגַעְתָּ בַּתּוֹרָה אֶלָּא תְּהֵא גּוֹזֵר וְיִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

Rabbi Yehoshua of Sikhnin said in the name of Rabbi Aḥa: “A wise man ascends against the city of the mighty [giborim]” (Proverbs 21:22) – gevarim is written, as they are all males [gevarim] and there is no female among them. “A wise man ascends” – this is Moses, as it is stated: “Moses ascended to God” (Exodus 19:3). “And removes the might of its stronghold” (Proverbs 21:22) – Rabbi Yehuda, Rabbi Neḥemya, and the Rabbis: Rabbi Yehuda says: “Might” – this is Torah. “Its stronghold [mivtaḥa]” – as the certitude [bitḥonan] of the angels was that the Torah was to be given to them, until the Holy One blessed be He said to them: “It is not found in the land of the living” (Job 28:13). Rabbi Neḥemya says: “Might” – this is Torah; “its stronghold [mivtaḥa]” – its assurance [bitḥona] is in it, and that there is reward given for it is [stated] at its side. The Rabbis say: “Might” – this is Torah; “its stronghold [mivtaḥa]” – as anyone who toils in it may be certain [batuaḥ] that he will issue edicts and others will fulfill them. So, the Holy One blessed be He said to Moses: ‘You toiled extensively in the Torah, so you will issue edicts and Israel will fulfill them.’ That is what is written: “Command the children of Israel.”