ויקרא רבה כ״חVayikra Rabbah 28

Section 1א׳

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן (ויקרא כג, י), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת א, ג): מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בֶּן לֵוִי בִּקְשׁוּ לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת שֶׁמָּצְאוּ בּוֹ דְּבָרִים שֶׁהֵם נוֹטִין לְצַד מִינוּת, אָמְרוּ כָּךְ הָיָה רָאוּי שְׁלֹמֹה לוֹמַר (קהלת יא, ט): שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, משֶׁה אָמַר (במדבר טו, לט): וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, וּשְׁלֹמֹה אָמַר (קהלת יא, ט): וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ, אֶלָּא הֻתְּרָה רְצוּעָה לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן, כֵּיוָן שֶׁאָמַר (קהלת יא, ט): וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט, אָמְרוּ יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בִּקְּשׁוּ לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת שֶׁמָּצְאוּ בוֹ דְּבָרִים שֶׁהֵם נוֹטִים לְצַד מִינוּת, אָמְרוּ כָּךְ הָיָה שְׁלֹמֹה צָרִיךְ לוֹמַר: מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם, יָכוֹל אַף בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה בַּמַּשְׁמָע, חָזְרוּ וְאָמְרוּ אִלּוּ אָמַר בְּכָל עָמָל וְשָׁתַק הָיִינוּ אוֹמְרִים אַף בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה בַּמַּשְׁמָע הוּא, הָא אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא בְּכָל עֲמָלוֹ, בַּעֲמָלוֹ הוּא שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל אֲבָל בַּעֲמָלוֹ שֶׁל תּוֹרָה מוֹעִיל. אָמַר רַבִּי יוּדָן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ אֵין לוֹ, לְמַעְלָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ יֵשׁ לוֹ. רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר כָּל מַה שֶּׁהַבְּרִיּוֹת מְגַדְּלִין בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה דַּיָּן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְרִיחַ לָהֶם אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א, ה): וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים מְגַדְּלִין בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, דַּיָּן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדֵּשׁ פְּנֵיהֶם כְּגַלְגַּל חַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, לא): וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ. אָמַר רַבִּי יַנַאי בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם לוֹקֵחַ לִטְרָא אַחַת שֶׁל בָּשָׂר מִן הַשּׁוּק, כַּמָּה יְגִיעוֹת הוּא יָגֵעַ, כַּמָּה צַעַר הוּא מִצְטָעֵר עַד שֶׁבִּשְּׁלָהּ, וְהַבְּרִיּוֹת יְשֵׁנִין עַל מִטּוֹתֵיהֶן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשִּׁיב רוּחוֹת וּמַעֲלֶה עֲנָנִים וּמְגַדֵּל צְמָחִים וּמְדַשֵּׁן אֶת הַפֵּרוֹת, וְאֵין נוֹתְנִים לוֹ אֶלָּא שְׂכַר הָעֹמֶר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.

“Speak to the children of Israel, and say to them: When you come to the land that I am giving to you, and you reap its harvest, you shall bring a sheaf of the first of your harvest to the priest” (Leviticus 23:10). “Speak to the children of Israel…you shall bring a sheaf of the first of your harvest to the priest” – that is what is written: “What advantage is there for man in all his toil that he toils under the sun?” (Ecclesiastes 1:3). Rabbi Binyamin ben Levi said: They sought to suppress the book of Ecclesiastes because they found in it matters that tend toward heresy. They said: Was it appropriate for Solomon to say this: “Rejoice, young man, in your youth. Let your heart cheer you in the days of your youth”? (Ecclesiastes 11:9). Moses said: “You shall not stray after your heart and after your eyes” (Numbers 15:39), and Solomon said: “Follow the ways of your heart and the sight of your eyes” (Ecclesiastes 11:9). Is restraint to be slackened; is there no judgment and no Judge? When he said: “But know that for all of these, God will bring you to judgment” (Ecclesiastes 11:9), they said: Solomon spoke well. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: They sought to suppress the book of Ecclesiastes because they found in it matters that tend toward heresy. They said: Was it appropriate for Solomon to say this: “What advantage is there for man [in all his toil that he toils under the sun?].” Is the implication [that this is so] even regarding toil in Torah? They then said: Had he said: “In all toil,” and was silent, we would have said that the implication is even regarding the toil of Torah. But he says only “in all his toil.” It is his own toil that is ineffective, but the toil of Torah is effective. Rabbi Yudan says: Under the sun he does not have [advantage], but above the sun he does have. Rabbi Levi and the Rabbis, Rabbi Levi says: For all that people do to proliferate mitzvot and good deeds in this world, it is sufficient for them that the Holy One blessed be He shines the sun for them, as it is stated: “The sun rises and the sun sets” (Ecclesiastes 1:5). The Rabbis say: For all that the righteous do to proliferate mitzvot and good deeds in this world, it is sufficient for them that the Holy One blessed be He renews their faces like the sun, as it is stated: “May all those who love Him be like the sun emerging in its might” (Judges 5:31). Rabbi Yanai said: The way of the world is that when a person purchases a litra of meat from the marketplace, how much exertion must he expend, and how much trouble must he experience until he has cooked it! But the people sleep in their beds and the Holy One blessed be He causes the winds to blow, causes the clouds to ascend, causes plants to grow, and the fruits to fatten, and they give Him only the wage of the omer. That is what is written: “You shall bring a sheaf of the first of your harvest to the priest.”

Section 2ב׳

אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְכַבֵּס כְּסוּתוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, כַּמָּה יְגִיעוֹת הוּא יָגֵעַ עַד שֶׁלֹּא יְנַגְּבָהּ, וְהַבְּרִיּוֹת יְשֵׁנִין עַל מִטּוֹתֵיהֶן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא מְעַט רוּחַ וּמְנַגֵּב אֶת הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי אָבִין בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִצְטַעֲרִין עַל מִצְוַת הָעֹמֶר, דִּתְנִינַן תַּמָּן קְצָרוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְּקֻפָּה וֶהֱבִיאוּהוּ לָעֲזָרָה וְהָיוּ מְהַבְהֲבִין אוֹתוֹ בָּאוּר כְּדֵי לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קָלִי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּקָנִין וּבִקְלָחוֹת הָיוּ חוֹבְטִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְמָעֵךְ, נוֹתְנוֹ בַּאֲבוּב וַאֲבוּב הָיָה מְנֻקָּב כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָאוּר שׁוֹלֵט בּוֹ, וּשְׁטָחוּהוּ בָּעֲזָרָה וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ, הֱבִיאוּהוּ לְרֵחַיִים שֶׁל גָּרוֹסוֹת, כָּל כָּךְ לָמָּה כְּדֵי לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ עִשָּׂרוֹן שֶׁהוּא מְנֻפֶּה בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי הֲרֵי שֶׁחָרַשְׁתָּ וְזָרַעְתָּ וְעָדַרְתָּ וְכָסַחְתָּ וְקָצַרְתָּ וְעָמַרְתָּ וְדַשְׁתָּ וְעָשִׂיתָ תְּבוּאָה בַּגְּרָנִין, אִם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא לְךָ מְעַט רוּחַ שֶׁתִּזְרֶה, מֵהֵיכָן אַתָּה חַי, הֱוֵי אֵין אַתֶּם נוֹתְנִין לִי אֶלָּא שְׂכַר הָרוּחַ, הֱוֵי (קהלת ה, טו): מַה יִּתְרוֹן לוֹ שֶׁיַּעֲמֹל לָרוּחַ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי נָסַב אִתְּתָא, צָוַח רַבִּי לְכָל רַבָּנָן וְלָא צָוַח לְבַר קַפָּרָא, כָּתַב לֵיהּ עַל תְּרַע בֵּיתֵיהּ אַחַר שִׂמְחָתְךָ אַתָּה מָאִית מַה יִּתְרוֹן לְשִׂמְחָתְךָ, נָפַק רַבִּי אִסְתַּכַּל בֵּיהּ, אֲמַר מַאן הוּא דֵין דְּלָא צַוְחִינַן לֵיהּ דִּכְתִיב אִלֵּין מִלִּין, אָמְרוּ לֵיהּ בַּר קַפָּרָא, אֲמַר לְמָחָר אֲנָא עָבֵיד אֲרִיסְטוֹן בְּגוּפֵיהּ, עָבֵיד אֲרִיסְטוֹן וְצָוַח לֵיהּ, כֵּיוָן דְּעָלוּן אוֹרְחִין יָתְבִין לְמֵיגַס, כֵּיוָן דַּהֲוָה מְגִיסָא עָלֵיל הֲוָה אָמַר עֲלֵיהּ תְּלַת מָאוָן דְּמַתְלִין עַל הָדֵין תַּעֲלָה, וַהֲוֵי צָנֵין וְלָא טָעֲמִין אוֹרְחִין כְּלוּם, אָמַר רַבִּי לִמְשַׁמְשָׁנוֹי לָמָּה מְגִיסַיָּא נָפְקִין וְלָא מַטְעֲמִין, אָמְרִין לֵיהּ אִית תַּמָּן חַד גְּבַר סַב וְכֵיוָן דִּמְגִיסָא עָלֵיל הֲוָה אָמַר תְּלַת מָאוָן דְּמַתְלִין עַל הָדֵין תַּעֲלָה וְהוּא צָנֵין, סָלֵיק רַבִּי לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ בְּגִין מָה אַתְּ לָא שָׁבֵיק אֲרִיסַיָא דְּיִגְסוּן, אֲמַר דְּלָא תֵימַר לְמֵיגַס אֲתֵיתִי אֶלָּא עַל דְּלָא צְוַחְתְּ יָתִי עִם חֲבֵירַי.

Rabbi Pinḥas said: The way of the world is that when a person launders his garment during the rainy season, how much exertion must he expend until he dries it! But people sleep in their beds and the Holy One blessed be He releases a little wind and dries the land. Rabbi Avin said: Come and see how much Israel exerted themselves for the mitzva of the omer, as we learned there: They harvested [the barley] and placed it in the baskets, and they brought it to the Temple courtyard. And they would singe it in the fire in order to fulfill the mitzva of parched grain. This is the statement of Rabbi Meir. The Rabbis say: They would beat it with reeds and with cabbage stalks so that it would not be crushed. They placed it into a hollow vessel, and this vessel was perforated so that the fire would take hold of it in its entirety. They would spread it in the Temple courtyard, and the wind would blow upon it. They would bring it a mill for grits. Why all this? In order to produce from it one-tenth of an ephah [of barley flour] that was sifted through thirteen sifters. Rabbi Levi said: You plowed, sowed, hoed, trimmed, reaped, sheaved, threshed, and placed the grain in piles, but if the Holy One blessed be He would not release a little wind to winnow, from where would you derive sustenance? That is, you give Me only the wage for the wind. That is, “What is the advantage for he who toils for the wind?” (Ecclesiastes 5:15). Rabbi Shimon ben Rabbi [Yehuda HaNasi] married a woman. Rabbi [Yehuda HaNasi] invited all the rabbis, but he did not invite bar Kappara. [Bar Kappara] wrote on the gate of [Rabbi Yehuda HaNasi’s] house: ‘After your rejoicing you die. What profit is there for your rejoicing?’ Rabbi [Yehuda HaNasi] went out and looked at it. He said: ‘Who is it that we did not invite who wrote these words?’ They said to him: ‘Bar Kappara.’ He said: ‘Tomorrow, I will make a feast for him.’ He made a feast and invited him. When the guests entered they sat down to eat. When the food would be brought in, [bar Kappara] would say three hundred parables about the fox, and [the food] would grow cold and the guests would not eat anything. Rabbi [Yehuda HaNasi] said to his attendants: ‘Why is the food going out but [the guests] are not eating?’ They said to him: ‘There is a certain elder there, and when food is brought in, he says three hundred parables about the fox and it grows cold.’ Rabbi [Yehuda HaNasi] went up to him and said to him: ‘Why are you not allowing the guests to eat?’ He said: ‘So you would not say that I came to eat. Rather, it is because you did not invite me with my colleagues.’

Section 3ג׳

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב (ירמיה ה, כד): וְלוֹא אָמְרוּ בִלְבָבָם נִירָא נָא אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ, יָהֵיב לְכוֹן כֹּלָא וְלֵית אַתּוּן צְרִיכִין לֵיהּ מִן הַדִּין (ירמיה ה, כד): שְׁבֻעֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר לָנוּ, יִשְׁמֹר לָנוּ מֵרוּחוֹת רָעוֹת וּמִטְּלָלִין רָעִים, וְאֵימָתַי בְּאֵלּוּ שֶׁבַע שָׁבוּעוֹת שֶׁבֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא (ויקרא כג, טו): שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה, אֵימָתַי הֵן תְּמִימוֹת בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סַנְטְרָךְ אֲנָא וְלֵית אַתְּ יָהֵיב לִי דְּסַנְטְרוּתִי. אֲמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מָגֵירְסָךְ אֲנָא וְלֵית אַתְּ מַטְעֵים לִי תַּבְשִׁילָךְ דְּנֵדַע מָה אִינוּן צְרִיכִין אִם טַל אִם מָטָר, הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר (תהלים סח, י): גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם גֶּשֶׁם הִיא צְרִיכָה נְדָבוֹת, וְאִם טַל הִיא צְרִיכָה תָּנִיף אֱלֹהִים. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיִיתִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת הַמָּן הָיִיתִי נוֹתֵן עֹמֶר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טז, טז): עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת, וְעַכְשָׁיו שֶׁאַתֶּם נוֹתְנִים לִי אֶת הָעֹמֶר אֵין לִי אֶלָּא עֹמֶר אֶחָד מִכֻּלְּכֶם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ שֶׁל חִטִּים אֶלָּא שֶׁל שְׂעוֹרִים, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר.

Rabbi Elazar said: It is written: “They did not say in their heart: Let us now fear the Lord our God, [who gives rain, the early rain and the late rain at its appointed time; the set weeks of the harvest, He will maintain for us]” (Jeremiah 5:24). He has given you everything; do you not need Him now? “The set weeks of the harvest, He will maintain for us” – He will protect us from harmful winds and harmful dew. When? It is during the seven weeks between Passover and Shavuot. Rabbi Ḥiyya taught: “Seven weeks, they shall be complete” (Leviticus 23:15). When are they complete? When Israel performs the will of the Omnipresent. Rabbi Yehoshua said: ‘I am your Watchman; will you not give Me payment for my watching?’ Rabbi Berekhya said: ‘I am your Cook; will you not allow Me to taste your cooked items, to know what they need, whether dew or rain?’ “You release rain abundantly, God” (Psalm 68:10); David said before the Holy One blessed be He: ‘Master of the universe, if it needs rain, [give it] “abundantly [nedavot]”; if it needs dew, release it, God.’ Rabbi Berekhya said: The Holy One blessed be He said to Moses: ‘Go and say to Israel: When I would give you manna, I would give an omer to each and every one of you. That is what is written: “An omer per person” (Exodus 16:16). Now that you are giving Me the omer, I have only one omer from all of you. Moreover, it is not of wheat, but of barley.’ Therefore, Moses cautions Israel and says to them: “You shall bring a sheaf [omer].”