ויקרא רבה ט״זVayikra Rabbah 16

Section 1א׳

זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע (ויקרא יד, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ו, טז): שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ, רַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנָן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שֵׁשׁ וָשֶׁבַע הֲרֵי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁבַע מְקַיְימִין, וְשֶׁבַע דִּכְתִיב זוֹ שְׁבִיעִית שֶׁקָּשָׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְאֵיזֶה זֶה (משלי ו, יט): וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, וְאֵלּוּ הֵן (משלי ו, יז יט): עֵינַיִם רָמוֹת לְשׁוֹן שָׁקֶר וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי, לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה, יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְכֻלָּן לָקוּ בְּצָרַעַת, עֵינַיִם רָמוֹת, מִבְּנוֹת צִיּוֹן, דִּכְתִיב (ישעיה ג, טז): יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם, דִּכְתִיב (ישעיה ג, יז): וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן, דְּהַוְּיָן שָׁיְפִין כְּרוֹמְחִין וּמְהַלְּכִין בְּגַסּוּת הָרוּחַ. (ישעיה ג, טז): וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן, שֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן לוֹבֶשֶׁת תַּכְשִׁיטֶיהָ וְהָיְתָה מַטָּה גְרוֹנָהּ בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת אֶת תַּכְשִׁיטֶיהָ. (ישעיה ג, טז): וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם, רַבִּי מָנֵי דְקֵיסָרִי אָמַר שֶׁהָיוּ מְסַקְּרוֹת עֵינֵיהֶם בְּסִיקְרָא, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בְּקוֹלָרְיָא אֲדֻמָּה. (ישעיה ג, טז): הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה, כְּשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲרֻכָּה הָיְתָה מְבִיאָה שְׁתֵּי קְצָרוֹת אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה אֲרֻכָּה, וּכְשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן קְצָרָה, הָיְתָה מְבִיאָה שְׁתֵּי קְצָרוֹת וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת בְּרַגְלֶיהָ קוּנְדִירִיקוֹן עָבֶה, כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה אֲרֻכָּה. (ישעיה ג, טז): וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר שֶׁהָיְתָה צוּרַת דְּרָקוֹן בְּמִנְעָלֶיהָ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי הָיְתָה מְבִיאָה שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וְהָיְתָה מְמַלְּאָה אוֹתָהּ אֲפַרְסְמוֹן וְנוֹתֶנֶת אוֹתָהּ תַּחַת עֲקֵבָה בְּמִנְעָלֶיהָ, וּכְשֶׁהָיְתָה רוֹאָה כַּת שֶׁל בַּחוּרִים הָיְתָה רוֹפֶסֶת עָלֶיהָ וְהָיָה אוֹתוֹ הָרֵיחַ מְפַעְפֵּעַ בָּהֶן כְּאֶרֶס שֶׁל עַכְנָה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לִישַׁעְיָה מָה אֵלּוּ עוֹשׂוֹת כָּאן יָקוּמוּ וְיִגְלוּ מִכָּאן, וְהָיָה יְשַׁעְיָה אוֹמֵר לָהֶם עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַד שֶׁלֹּא יָבֹאוּ עֲלֵיכֶם שׂוֹנְאִים, אָמַר אִם יָבוֹאוּ שׂוֹנְאִים עָלֵינוּ מַה יִּהְיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, יט): הָאֹמְרִים יְמַהֵר יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ לְמַעַן נִרְאֶה, דֻּכָּס אֶחָד רוֹאֵנִי וְנוֹטֵל אוֹתִי, אִפַּרְכוֹס רוֹאֶה אוֹתִי וְנוֹטֵל אוֹתִי, אַסְטְרָטִילָטִיס רוֹאֶה אוֹתִי וּמוֹשִׁיב אוֹתִי בְּקָרוֹן, הֱוֵי (ישעיה ה, יט): וְתִקְרַב וְתָבוֹאָה עֲצַת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְנֵדָעָה, וְנֵדַע דְּמַן הוּא דְּקַיָּמָא דִּילָן אוֹ דִילֵיהּ, כֵּיוָן שֶׁגָּדְלוּ עֲוֹנוֹת בָּאוּ הַשּׂוֹנְאִים הָיוּ מִתְקַשְּׁטוֹת וְיוֹצְאוֹת לִפְנֵיהֶם כְּזוֹנוֹת, דֻּכָּס רָאָה אוֹתָן וּנְטָלָן, אִפַּרְכוֹס רָאָה אוֹתָן וּנְטָלָן, אַסְטְרָטִילָטִיס רָאָה אוֹתָן וּנְטָלָן וּמוֹשִׁיב אוֹתָן בְּקָרוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָא קָיְמָא דִילִי וְקָיְמָא דִילְהוֹן, מֶה עָשָׂה (ישעיה ג, יז): וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר הִלְקָן בְּצָרַעַת, כְּדִכְתִיב (ויקרא יד, נו): וְלַשְּׂאֵת וְלַסַּפַּחַת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר הֶעֱלָה עַל רֹאשָׁם מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל כִּנִּים. רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר עֲשָׂאָן שְׁפָחוֹת מְכוּדָנוֹת, מַהוּ מְכוּדָנוֹת, אַמְהָן מְשַׁעְבְּדָן. רַבִּי חִיָּא וְחִילְפָא בַּר אִידֵי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, מַהוּ וְשִׂפַּח, שָׁמַר מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב זֶרַע קֹדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּדֵלִין מִן הַצָּרַעַת, מֶה עָשָׂה (ישעיה ג, יז): וַה' פָּתְהֵן יְעָרֶה, רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְיְנֵיהֶם וְהִיא מוֹצִיאָה דַם וּמְמַלֵּא הַקָּרוֹן דַּם וְהָיָה אוֹתוֹ שִׁלְטוֹן נוֹעֲצָהּ בְּרֹמַח וְנוֹתְנָהּ לִפְנֵי הַקָּרוֹן וְהָיָה קָרוֹן עוֹבֶרֶת עֲלֵיהֶן וּמְרַמְּסָן, הוּא שֶׁיִּרְמְיָה אוֹמֵר (איכה ד, טז): סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לָשׁוֹן יְוָנִי הוּא סִירוֹן סִירוֹן. לְשׁוֹן שָׁקֶר, מִמִּרְיָם, דִּכְתִיב (במדבר יב, א): וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקְתָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, י): וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי, מִיּוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ב, לב): וְהֵשִׁיב ה' אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ג, כט): יָחֹלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע. לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, מֵעֻזִּיָּה, שֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹז כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב טו, ה): וַיְנַגַע ה' אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ. וְרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה, מִגֵּיחֲזִי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ה, כ): וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי נַעַר אֱלִישָׁע, וּמִנַיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ה, כז): וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ. וּמְשַׁלֵחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, מִפַּרְעֹה, שֶׁשִּׁלַּח מְדָנִים בֵּין אַבְרָהָם לְשָׂרָה, וּמִנַיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, יז): וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ מִטְּבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי, מְצָאַנִי זָקֵן אֶחָד וְאָמַר לִי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי שְׁחִין הֵן, וְאֵין לְךָ קָשֶׁה לְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה חוּץ מִבַּעַל רָאתָן בִּלְבָד, אָמַר רַבִּי פְּדָת וּבוֹ לָקָה פַּרְעֹה, לְפִיכָךְ הָיָה משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי שָׂח לִי זָקֵן אֶחָד מֵאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי שְׁחִין הֵן וְכֻלָּן אָמְרוּ חֲכָמִים תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה קָשֶׁה לָהֶן, וּבַעַל רָאתָן קָשֶׁה מִכֻּלָּן, מִמַּאי הֲוֵי תָּנִינָא הִקִּיז דָּם וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ הַוְיָן לֵיהּ בָּנִים נִכְפִּין וכו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הִזְהֲרוּ מִזְבוּבֵי בַּעֲלֵי רָאתָן. רַבִּי זֵירָא לָא הֲוָה יָתֵיב בְּגַוֵּיהּ. רַבִּי אֶלְעָזָר לָא עָיֵיל בְּאָהֳלֵיהּ. רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסֵּי לָא הֲווֹ אָכְלִין בֵּיעָא דִילֵיהּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: זֹאת תִּהְיֶה וגו'.

“This shall be the law of the leper on the day of his purification: He shall be brought to the priest” (Leviticus 14:2). “This shall be the law of the leper.” That is what is written: “They are six that the Lord hates, and seven that are an abomination to His soul” (Proverbs 6:16). Rabbi Meir and the Rabbis, Rabbi Meir says: Six and seven are thirteen. The Rabbis say: There are a total of seven; “and seven” that is written is [referring to] the seventh, who is worse than all of them together. Which is this? It is “one who incites discord among brothers” (Proverbs 6:19). These are they: “Haughty eyes, a lying tongue, hands that shed innocent blood, a heart devising iniquitous thoughts, feet hastening to run to evil, he who utters lies as a false witness, and he who incites discord among brothers (Proverbs 6:17–19). Rabbi Yoḥanan said: All of them are afflicted with leprosy. “Haughty eyes,” from the daughters of Zion, as it is written: “Because the daughters of Zion are haughty and they walk with outstretched necks and painted eyes” (Isaiah 3:16), and it is written: “The Lord will afflict the head of the daughters of Zion with scabs” (Isaiah 3:17). They would extend themselves, erect like spears, and walk haughtily. “They walk with outstretched necks,” one of them would wear her jewelry and would turn her neck in order to flaunt her jewelry. “And painted eyes,” Rabbi Manei of Caesarea said: They would paint their eyes with red paint. Reish Lakish said: With red eye balm. “They walk with dainty steps” (Isaiah 3:16). When one of them was tall she would bring two short ones, one on one side and one on the other side, so she would appear tall. When one of them was short, she would bring two short ones and would place a thick sole on her feet so she would appear tall. “And strut [te’akasna] their feet” – Rabbi Abba bar Kahana said: There was the form of a serpent on her shoes. The Rabbis say: She would bring an eggshell and fill it with balsam and place it under the heel of her shoe. When she would see a group of young men, she would stomp on it and the scent would spread through them like the venom of a serpent. The Holy One blessed be He would say to Isaiah: ‘What are these doing here? Let them rise and be exiled from here.’ Isaiah would say to them: ‘Repent before enemies set upon you!’ They would say: ‘If enemies set upon us, what will they be able to do,’ as it is stated: “[Woe to them…] who say: Let Him hurry, let Him hasten His action, so that we will see it” (Isaiah 5:18–19). ‘A commander will see me and abduct me. A governor will see me and abduct me. A general will see me and abduct me, and seat me in his carriage.’ That is, “let the counsel of the Holy One of Israel approach and be realized, and we will know it” (Isaiah 5:19); we will know whose counsel prevails, ours or His. When their sins became greater, the enemies came, and [the women] would adorn themselves and go out before them like prostitutes. A commander would see them and abduct them. A governor would see them and abduct them. A general would see them and abduct them and seat them in the carriage. The Holy One blessed be He said: ‘Will My counsel not prevail and theirs will prevail?’ What did he do? “The Lord afflicted the head of the daughters of Zion with scabs [vesipaḥ].” Rabbi Elazar and Rabbi Yosei bar Ḥanina, Rabbi Elazar says: He afflicted them with leprosy, as it is written: “And for the spot and for the scab [velasapaḥat]” (Leviticus 14:56). Rabbi Yosei ben Rabbi Ḥanina said: He brought up on their head swarms [mishpaḥot] upon swarms of lice. Rabbi Ḥiyya bar Abba said: He rendered them mekhudanot maidservants [shefaḥot]. What is mekhudanot? It is enslaved maidservants. Rabbi Ḥiyya and Rabbi Ḥilfa bar Idi said in the name of Rabbi Yosei: What is vesipaḥ? He protected their families so that the holy seed would not intermingle with the peoples of the lands. The Holy One blessed be He said: ‘I know that the nations of the world do not separate themselves from leprosy.’ What did He do? “The Lord will bare their private parts” (Isaiah 3:17). The Holy One blessed be He indicated to their uteruses, and [the woman] would discharge blood and fill the carriage with blood. The government official would pierce her with a spear and place her before the carriage. The carriage would go over them and trample them. That is what Jeremiah says: “Turn away [suru] impure one, [turn away, turn away [suru suru]], they shouted at them” (Lamentations 4:15). Rabbi Meir said: It is in the Greek language, stench [siron siron]. “A lying tongue” (Proverbs 6:17) from Miriam, as it is written: “Miriam and Aaron spoke against Moses” (Numbers 12:1). From where is it derived that she was afflicted with leprosy? As it is stated: “The cloud withdrew from upon the Tent, and behold, Miriam was leprous like snow” (Numbers 12:10). “Hands that shed innocent blood” (Proverbs 6:17), from Yoav, as it is stated: “The Lord will repay his blood upon his head” (I Kings 2:32). From where is it derived that he was afflicted with leprosy? As it is written: “It shall rest on the head of Yoav…those who suffer from discharge and lepers” (II Samuel 3:29). “A heart devising iniquitous thoughts” (Proverbs 6:18), from Uzziah, who sought to usurp the high priesthood. From where is it derived that he was afflicted with leprosy? As it is stated: “The Lord afflicted the king, and he was a leper until the day of his death” (II Kings 15:5). “Feet hastening to run to evil” (Proverbs 6:18), from Geḥazi, as it is stated: “Geḥazi, the lad of Elisha…said…[I will run after him and take something from him]” (II Kings 5:20). From where is it derived that he was afflicted with leprosy? As it is stated: “The leprosy of Naaman shall cleave to you” (II Kings 5:27). “And he who incites discord among brothers” (Proverbs 6:19), from Pharaoh, who incited discord between Abraham and Sarah. From where is it derived that he was afflicted with leprosy? As it is stated: “The Lord afflicted [vaynaga] Pharaoh” (Genesis 12:17). Rabban Shimon ben Gamliel said: One time I was walking on the road between Tiberias and Tzippori. A certain elder encountered me and said to me: ‘There are twenty-four types of skin disease and none is more problematic for the conduct of sexual relations than raatan.’ Rabbi Pedat said: Pharaoh was afflicted with it. That is why Moses cautioned Israel: “This shall be the law of the leper [hametzora],” the defamer [hamotzi shem ra]. It is taught: Rabbi Yosei said: A certain elder from the men of Jerusalem said to me: ‘There are twenty-four types of skin disease and all of them are problematic for the conduct of sexual relations, but raatan is most problematic of them all.’ From what does one contract it? We learned: If one let his blood, and engaged in sexual relations, he will have epileptic children, etc. Rabbi Yoḥanan said: Be wary of flies that frequent sufferers of raatan. Rabbi Zeira would not sit in their midst. Rabbi Elazar would not enter their tents. Rabbi Ami and Rabbi Asi would not eat an egg of theirs. In that regard it is stated: “This shall be [the law of the leper [nametzora]].

Section 2ב׳

דָּבָר אַחֵר, זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לד, יג): מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים. מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד שֶׁהָיָה מַחֲזִיר בָּעֲיָרוֹת שֶׁהָיוּ סְמוּכוֹת לְצִפּוֹרִי וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר, מַאן בָּעֵי לְמִזְבַּן סַם חַיִּים, אוֹדְקִין עֲלֵיהּ, רַבִּי יַנַּאי הֲוָה יָתֵיב וּפָשֵׁיט בְּתוּרְקְלִינֵיהּ שָׁמְעֵיהּ דְּמַכְרִיז מַאן בָּעֵי סַם חַיִּים, אֲמַר לֵיהּ תָּא סַק לְהָכָא זַבִּין לִי, אֲמַר לֵיהּ לָאו אַנְתְּ צָרִיךְ לֵיהּ וְלָא דְכַוָּותָךְ, אַטְרַח עֲלֵיהּ סָלֵיק לְגַבֵּיהּ הוֹצִיא לוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים הֶרְאָה לוֹ פָּסוּק: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (תהלים לד, יד טו): נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב. אָמַר רַבִּי יַנַּאי אַף שְׁלֹמֹה מַכְרִיז וְאוֹמֵר (משלי כא, כג): שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ. אָמַר רַבִּי יַנַּאי כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא הַפָּסוּק הַזֶּה וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא פָּשׁוּט עַד שֶׁבָּא רוֹכֵל זֶה וְהוֹדִיעוֹ, מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, תּוֹרַת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע.

Another matter, “this shall be the law of the leper.” That is what is written: “Who is the man who desires life?” (Psalms 34:13). There was an incident involving a certain peddler who would circulate in the towns adjacent to Tzippori and would proclaim and say: ‘Who seeks to purchase the elixir of life?’ [People] would crowd around him. Rabbi Yanai was sitting and interpreting verses in his study. He heard [the peddler] proclaiming: ‘Who seeks the elixir of life?’ He said to him: ‘Come in here and sell it to me.’ He said to him: ‘You and those like you do not require it.’ [Rabbi Yanai] pressed him and he came to him. [The peddler] took out the book of Psalms and showed him the verse: “Who is the man who desires life?” What is written after it? “Guard your tongue from evil…Turn away from evil and perform good” (Psalms 34:14–15). Rabbi Yanai said: ‘Solomon, too, proclaims and says: “One who guards his mouth and his tongue guards himself from troubles”’ (Proverbs 21:23). Rabbi Yanai said: ‘All my life I have been reading this verse, but I did not know how obvious it is until this peddler came and informed [me]: “Who is the man who desires life.”’ Therefore, Moses cautions Israel and says: “This shall be the law of the leper [hametzora],” the law of the defamer [hamotzi shem ra].

Section 3ג׳

דָּבָר אַחֵר, זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כ, ו): אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ. שִׂיאוֹ, לְרוּמָא. לָעָב, לַעֲנָנָא. (איוב כ, ז): כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד, מַה גְּלָלִים הַלָּלוּ מְזֹהָמִין אַף הוּא מְזֹהָם. (איוב כ, ז): רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ, חָמוּן לֵיהּ וְלָא מַכִּירִין בֵּיהּ, שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּרֵעֵי אִיּוֹב (איוב ב, יב): וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵרָחוֹק וְלֹא הִכִּירֻהוּ. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אָסוּר לֵילֵךְ בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל מְצֹרָע אַרְבַּע אַמּוֹת, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה, וְלָא פְּלִיגֵי מַאן דְּאָמַר אַרְבַּע אַמּוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הָרוּחַ יוֹצֵא, וּמַאן דְּאָמַר מֵאָה אַמָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ יוֹצֵא. רַבִּי מֵאִיר לָא אָכֵיל בֵּיעֵי מִן מְבוֹאָה דִּמְצֹרָע, רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסֵּי לָא הֲווֹ עָיְילֵי לִמְבוֹאוֹת שֶׁל מְצֹרָע, רֵישׁ לָקִישׁ כַּד הֲוָה חָמֵי חַד מִנְּהוֹן בִּמְדִינְתָּא מְרַגֵּם לְהוֹן בַּאֲבָנַיָא אֲמַר לוֹ פּוֹק לְאַתְרָךְ לָא תִּזְהוֹם בְּרִיָּיתָא, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּא (ויקרא יג, מו): בָּדָד יֵשֵׁב, לְבַדּוֹ יֵשֵׁב. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן כַּד חָמֵי חַד מִנְּהוֹן הֲוָה מִטַּמַּר מִנֵּיהּ, עַל שׁוּם דִּכְתִיב: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע.

Another matter, “this shall be the law of the leper.” That is what is written: “Though his height [sio] ascends to the heavens, and his head reaches to the clouds [laav]” (Job 20:6); sio, to the heights, laav, to the clouds. “He will perish forever like his dung” (Job 20:7); just as dung is foul, so, too, he is foul. “They who see him will say: Where is he?” (Job 20:7). They see him but they do not recognize him, as it is written regarding Job’s comrades: “They lifted their eyes from a distance but they did not recognize him” (Job 2:12). Rabbi Yoḥanan and Rabbi Shimon ben Lakish, Rabbi Yoḥanan says: It is prohibited to walk within four cubits to the east of a leper. Rabbi Shimon said: Even one hundred cubits. But they do not disagree. The one who said four cubits, that is when the wind is not blowing. The one who said one hundred cubits, that is when the wind is blowing. Rabbi Meir would not eat eggs from the alleyway of a leper. Rabbi Ami and Rabbi Asi would not enter the alleyways of the leper. Reish Lakish, when he would see one of them in the city, he would stone them with stones. He would say to him: ‘Go out to your place. Do not contaminate the people,’ as Rabbi Ḥiyya taught: “He shall dwell apart” (Leviticus 13:46); he shall dwell alone. Rabbi Elazar ben Rabbi Shimon, when he would see one of them, he would hide from him. [All this is] as it is written: “This shall be the law of the leper [hametzora],” of the defamer [hamotzi shem ra].