ויקרא רבה י״גVayikra Rabbah 13

Section 4ד׳

כְּמִין גֻּלְגֹּלֶת שֶׁל אֵשׁ הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְאָמַר לוֹ אִם נִקַּב קְרוּם שֶׁל מֹחַ אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא. וְרַבָּנָן אָמְרֵי: זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ, הַחַיָּה מִטְרֵפָתָהּ תֹּאכֵלוּ, וְשֶׁאֵינָהּ חַיָּה מִטְרֵפָתָהּ לֹא תֹאכֵלוּ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אִם זְכִיתֶם תֹּאכֵלוּ וְאִם לָאו תֵּאָכְלוּ לַמַּלְכֻיּוֹת. אָמַר רַב אַחָא כְּתִיב (ישעיה א, יט כ): אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, חֲרוּבִין תֹּאכֵלוּ, דְּאָמַר רַבִּי אַחָא וְצָרִיךְ יְהוּדָאָה לְחָרוֹבָא עָבֵיד תָּתּוֹבָא, יָאֵי מִסְכֵּנוּתֵיהּ לִיהוּדָאי כְּעִזְקְתָא סוֹמַקְתָּא דְּעַל לִבֵּיהּ דְּסוּסְיָא חִוְּורָא. תָּנָא רַבִּי חִיָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה משֶׁה אוֹחֵז בַּחַיָּה וּמַרְאֶה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם, זֶה טָהוֹר וְזֶה טָמֵא.

“Speak to the children of Israel saying: These are the living beings that you may eat from all the animals that are on the earth” (Leviticus 11:2). The Holy One blessed be He showed Moses the image of an [animal’s] skull of fire from beneath His Throne of Glory and said to him: ‘If the membrane around the brain is pierced even a minimal amount.’ The Rabbis say: “These are the living beings [ḥayya] that you may eat” – one that remains alive [ḥayya] after its mauling you may eat, one that would not remain alive after its mauling, you may not eat. Reish Lakish said: If you merit, you will consume, but if not, you will be consumed by the kingdoms. Rav Aḥa said: It is written: “If you are willing and heed, you will eat the goodness of the land, but if you refuse and are defiant, you will be devoured by sword [ḥerev te’ukelu]” (Isaiah 1:19–20); you will eat carobs [tochelu ḥaruvin], as Rabbi Aḥa said: When a Jew needs [to eat] carobs, he repents. Poverty is becoming for the Jews, like a red strap over the heart of a white horse. Rabbi Ḥiyya taught: [The word “these”] teaches that Moses was grasping the living beings, showing Israel, and saying to them: ‘This is permitted [for consumption] and this is forbidden.’

Section 5ה׳

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כָּל הַנְּבִיאִים רָאוּ הַמַּלְכֻיּוֹת בְּעִסּוּקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, י): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת וגו', רַבִּי תַּנְחוּמָא וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי מְנַחֲמָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁקוֹת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, מָקוֹם שֶׁהַדִּין יוֹצֵא, (בראשית ב, י): וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, אֵלּוּ אַרְבָּעָה נְהָרוֹת, (בראשית ב, יא): שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן, זֶה בָּבֶל, עַל שֵׁם (חבקוק א, ח): וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו. (בראשית ב, יא): הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע שֶׁעָלָה וְהִקִּיף אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּיַחֶלֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מב, ו): הוֹחִלִי לֵאלֹהִים. (בראשית ב, יא): אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב. (בראשית ב, יב): וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, מְלַמֵּד שֶׁאֵין תּוֹרָה כְּתוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, (בראשית ב, יב): שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם, מִקְרָא מִשְׁנָה תַּלְמוּד הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. (בראשית ב, יג): וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִיחוֹן, זֶה מָדַי, שֶׁהֶעֱמִידָה אֶת הָמָן הָרָשָׁע שֶׁמָּשַׁךְ עִסָּה כַּנָּחָשׁ, עַל שׁוּם (בראשית ג, יד): עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ. (בראשית ב, יג): הוּא הַסּוֹבֵב אֶת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר א, א): מֵהוֹדוּ וְעַד כּוּשׁ. (בראשית ב, יד): וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, זוֹ יָוָן, שֶׁהִיא חַדָּה וְקַלָּה בִּגְזֵרוֹתֶיהָ עַל יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר לָהֶם כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. (בראשית ב, יד): הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר, אָמַר רַב הוּנָא כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם אַשּׁוּר, שֶׁהָיוּ מְאַשְׁרִין עַצְמָן מִיִּשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵירִין לְיִשְׂרָאֵל. (בראשית ב, יד): וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת, הוּא אֱדוֹם שֶׁפָּרָת וְרָבָת בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל זָקֵן. דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּרָת וְרָבָת וְהֵצֵירָה לְעוֹלָמוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּרָת וְרָבָת וְהֵצֵירָה לִבְנוֹ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּרָת וְרָבָת וְהֵצֵירָה לְבֵיתוֹ. דָּבָר אַחֵר, פָּרָת עַל שׁוּם סוֹפָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי. אַבְרָהָם רָאָה הַמַּלְכֻיּוֹת בְּעִסּוּקָן (בראשית טו, יב): וְהִנֵּה אֵימָה, זוֹ בָּבֶל עַל שֵׁם (דניאל ג, יט): נְבוּכַדְנֶצַּר הִתְמְלִי חֱמָא. (בראשית טו, יב): חֲשֵׁכָה, זוֹ מָדַי, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה בִּגְזֵרוֹתֶיהָ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ג, יג): לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד. (בראשית טו, יב): גְּדֹלָה, זוֹ יָוָן, אָמַר רַב נַחְמָן מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה מַלְכוּת יָוָן מַעֲמֶדֶת מֵאָה וְשִׁבְעִים וְאֶחָד אִפַּרְכִין, מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אִסְטְרָטָלִיטוּן, וְרַבָּנָן אָמְרִין שִׁשִּׁים שִׁשִׁים, וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חָנִין עַל הֲדָא דְרַבָּנָן (דברים ח, טו): הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, נָחָשׁ זֶה בָּבֶל. שָׂרָף, זֶה מָדַי. עַקְרָב, זֶה יָוָן, מָה עַקְרָב זֶה מַשְׁרֶצֶת שִׁשִּׁים שִׁשִּׁים, כָּךְ הָיְתָה מַלְכוּת יָוָן מַעֲמֶדֶת שִׁשִּׁים שִׁשִּׁים. (בראשית טו, יב): נֹפֶלֶת, זוֹ אֱדוֹם, עַל שֵׁם (ירמיה מט, כא): מִקּוֹל נִפְלָם רָעֲשָׁה הָאָרֶץ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֵימָה, זוֹ אֱדוֹם, עַל שֵׁם (דניאל ז, ז): דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי. חֲשֵׁכָה, זוֹ יָוָן. גְּדֹלָה, זוֹ מָדַי, עַל שֵׁם (אסתר ג, א): גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. נֹפֶלֶת, זוֹ בָּבֶל, עַל שֵׁם (ישעיה כא, ט): נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל. רָאָה דָּנִיֵּאל אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת בְּעִסּוּקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ז, ב ג): חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוִי עִם לֵילְיָא וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא, וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא, אִם זְכִיתֶם מִן יַמָּא וְאִם לָאו מִן חוֹרְשָׁא, הֲדָא חֵיוְתָא דְיַמָּא כִּי סָלְקָא מִן יַמָּא הִיא מִמַּכְיָא, סָלְקָא מִן חוֹרְשָׁא לֵית הִיא מִמַּכְיָא, דְכַוָּותָא (תהלים פ, יד): יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר, עַיִ"ן תְּלוּיָה, אִם זְכִיתֶם מִן הַיְאוֹר וְאִם לָאו מִן הַיַּעַר, הֲדָא חֵיוְתָא כִּי סָלְקָא מִן נַהֲרָא הִיא מִמַּכְיָא, סָלְקָא מִן חוֹרְשָׁא לֵית הִיא מִמַּכְיָא, (דניאל ז, ג): שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא, אַל תִּקְרֵי שָׁנְיָן אֶלָּא סָנְיָן דָּא מִן דָּא, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֻמָּה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת בָּעוֹלָם הִיא שׂוֹנְאָה לְיִשְׂרָאֵל וּמְשַׁעְבְּדָא בָּהֶן. (דניאל ז, ד): קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה, זוֹ בָּבֶל, יִרְמְיָה רָאָה אוֹתָהּ אֲרִי וְרָאָה אוֹתָהּ נֶשֶׁר, דִּכְתִיב (ירמיה ד, ז): עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ (ירמיה מט, כב): הִנֵּה כַנֶּשֶׁר יַעֲלֶה וְיִדְאֶה, אָמְרִין לְדָנִיֵּאל אַתּ מָה חָמֵית לְהוֹן, אָמַר לְהוֹן חָמֵיתִי אַפִּין כְּאַרְיֵה וְגַפִּין דִּי נְשַׁר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ז, ד): קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְּרִיטוּ גַּפֵּיהּ וּנְטִילַת מִן אַרְעָא. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר כָּל אוֹתוֹ אֲרִי לָקָה וְלִבּוֹ לֹא לָקָה, דִּכְתִיב (דניאל ז, ד): וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר אַף לִבּוֹ לָקָה, דִּכְתִיב (דניאל ד, יג): לִבְבֵהּ מִן אֲנָשָׁא יְשַׁנּוֹן. חָזֵה הֲוֵית (דניאל ז, ה): וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרֵי תִנְיָנָא דָמְיָא לְדֹב, לְדב כְּתִיב זֶה מָדַי, הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (ירמיה ה, ו): עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר, זוֹ בָּבֶל. (ירמיה ה, ו): זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם, זוֹ מָדַי. (ירמיה ה, ו): נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם, זוֹ יָוָן. (ירמיה ה, ו): כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף, זוֹ אֱדוֹם, לָמָּה, (ירמיה ה, ו): כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶם. (דניאל ז, ו): חָזֵה הֲוֵית וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר, זוֹ יָוָן, שֶׁהָיְתָה מַעֲמֶדֶת בִּגְזֵרוֹתֶיהָ וְאוֹמֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. (דניאל ז, ז): בָּאתַר דְּנָא חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ חֵיוָה רְבִיעָאָה דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָה, זוֹ אֱדוֹם, דָּנִיֵּאל רָאָה שְׁלָשְׁתָּן בְּלַיְלָה אֶחָד וְלָזוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד, לָמָּה, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר יַתִּירָה. מָתִיב רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ (יחזקאל כא, יט): בֶּן אָדָם הִנָּבֵא וְהַךְ כַּף אֶל כָּף, דָּא מָה עָבַד לָהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ (יחזקאל כא, יט): וְתִכָּפֵל. משֶׁה רָאָה אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת בְּעִסּוּקָן, (ויקרא יא, ד): אֶת הַגָּמָל, זוֹ בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלז, ח): אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ. (ויקרא יא, ה): אֶת הַשָּׁפָן, זוֹ מָדַי. רַבָּנָן וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, רַבָּנָן אָמְרֵי מַה הַשָּׁפָן הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ סִימָנֵי טֻמְאָה וְסִימָנֵי טָהֳרָה, כָּךְ הָיְתָה מַלְכוּת מָדַי מַעֲמֶדֶת צַדִּיק וְרָשָׁע. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן דָּרְיָוֶשׁ הָאַחֲרוֹן בְּנָהּ שֶׁל אֶסְתֵּר הָיָה, טָהוֹר מֵאִמּוֹ וְטָמֵא מֵאָבִיו. (ויקרא יא, ו): וְאֶת הָאַרְנֶבֶת, זוֹ יָוָן, אִמּוֹ שֶׁל תַּלְמַי אַרְנֶבֶת שְׁמָהּ. (ויקרא יא, ז): וְאֶת הַחֲזִיר, זוֹ פָּרַס, משֶׁה נָתַן שְׁלָשְׁתָּם בְּפָסוּק אֶחָד, וְלָזוֹ בְּפָסוּק אֶחָד, וְלָמָּה, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר (דניאל ז, ז): יַתִּירָה. מָתִיב רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בֶּן אָדָם הִנָּבֵא וְהַךְ כַּף אֶל כָּף, דָּא מָה עָבַד לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְתִכָּפֵל. רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן מִכָּל הַנְּבִיאִים לֹא פִּרְסְמוּהָ אֶלָּא שְׁנַיִם אָסָף וּמשֶׁה, אָסָף אָמַר (תהלים פ, יד): יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר. משֶׁה אָמַר (ויקרא יא, ז): וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה, לָמָּה נִמְשְׁלָה לַחֲזִיר, לוֹמַר לָךְ מָה חֲזִיר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹבֵץ מוֹצִיא טְלָפָיו וְאוֹמֵר רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר, כָּךְ מַלְכוּת אֱדוֹם מִתְגָּאָה וְחוֹמֶסֶת וְגוֹזֶלֶת וְנִרְאֵית כְּאִלּוּ מַצַּעַת בִּימָה. מַעֲשֶׂה בְּשִׁלְטוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹרֵג הַגַּנָּבִים וְהַמְנָאֲפִים וְהַמְכַשְּׁפִים, גָּחִין וְאָמַר לַסַּנְקְלִיטִין, שְׁלָשְׁתָּן עָשִׂיתִי בְּלַיְלָה אֶחָד. דָּבָר אַחֵר, (ויקרא יא, ד): אֶת הַגָּמָל, זוֹ בָּבֶל, (ויקרא יא, ד): כִּי מַעֲלֶה גֵרָה הוּא, שֶׁמְקַלֶּסֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן, כָּל מַה שֶּׁפָּרַט דָּוִד כָּלַל אוֹתוֹ רָשָׁע בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, לד): כְּעַן אֲנָה נְבֻכַדְנֶצַּר מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם וּמְהַדַּר לְמֶלֶךְ שְׁמַיָא. מְשַׁבַּח (תהלים קמז, יב): שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת ה'. וּמְרוֹמֵם (תהלים ל, ב): אֲרוֹמִמְךָ ה'. וּמְהַדַּר (תהלים קד, א): ה' אֱלֹהַי גָדַלְתָּ מְאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. (דניאל ד, לד): דִּי כָל מַעֲבָדוֹהִי קְשֹׁט (תהלים קלח, ב): עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ. (דניאל ד, לד): וְאֹרְחָתֵהּ דִּין (תהלים צו, י): יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים. (דניאל ד, לד): וְדִי מַהְלְכִין בְּגֵוָה (תהלים צג, א): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. (דניאל ד, לד): יָכִל לְהַשְׁפָּלָה (תהלים עה, יא): וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ. (ויקרא יא, ה): וְאֶת הַשָּׁפָן, זוֹ מָדַי, (ויקרא יא, ה): כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, שֶׁמְקַלֶּסֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא א, ב): כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. (ויקרא יא, ו): וְאֶת הָאַרְנֶבֶת, זוֹ יָוָן, (ויקרא יא, ו): כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, שֶׁמְּקַלֶּסֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן כַּד הֲוָה חָמֵי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, אוֹמֵר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֶׁל שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. (ויקרא יא, ז): וְאֶת הַחֲזִיר, זֶה אֱדוֹם, (ויקרא יא, ז): וְהוּא גֵרָה לֹא יִגָּר, שֶׁאֵינָהּ מְקַלֶּסֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא דַּיָּן שֶׁאֵינָהּ מְקַלֶּסֶת אֶלָּא מְחָרֶפֶת וּמְגַדֶּפֶת וְאוֹמֶרֶת (תהלים עג, כה): מִי לִי בַשָּׁמָיִם. דָּבָר אַחֵר, אֶת הַגָּמָל, זוֹ בָּבֶל, כִּי מַעֲלֶה גֵרָה הוּא, שֶׁמְגַדֶּלֶת אֶת דָּנִיֵּאל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, מט): וְדָנִיֵּאל בִּתְרַע מַלְכָּא. וְאֶת הַשָּׁפָן, זוֹ מָדַי, כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, שֶׁמְגַדֶּלֶת אֶת מָרְדְּכַי, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב, יט): וּמָרְדֳּכַי ישֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאֶת הָאַרְנֶבֶת, זוֹ יָוָן, כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, שֶׁמְגַדֶּלֶת הַצַּדִּיקִים. אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס כַּד הֲוָה חָמֵי לְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הֲוָה קָאֵים עַל רַגְלֵיהּ, אָמְרִין לֵיהּ מִינָאֵי, מִן קֳדָם יְהוּדָאי אַתְּ קָאֵים, אָמַר לָהֶם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי יוֹצֵא לְמִלְחָמָה דְּמוּתוֹ אֲנִי רוֹאֶה וְנוֹצֵחַ. וְאֶת הַחֲזִיר, זוֹ אֱדוֹם, וְהוּא גֵרָה לֹא יִגָּר, שֶׁאֵינָה מְגַדֶּלֶת הַצַּדִּיקִים, וְלֹא דַי שֶׁאֵינָה מְגַדֶּלֶת אֶלָּא שֶׁהוֹרֶגֶת אוֹתָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מז, ו): קָצַפְתִּי עַל עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי וגו', נַחֲלָתִי רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו. דָּבָר אַחֵר, אֶת הַגָּמָל, זוֹ בָּבֶל, כִּי מַעֲלֶה גֵרָה, שֶׁגָּרְרָה מַלְכוּת אַחֲרֶיהָ. וְאֶת הַשָּׁפָן, זוֹ מָדַי כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, שֶׁגָּרְרָה מַלְכוּת אַחֲרֶיהָ, וְאֶת הָאַרְנֶבֶת, זוֹ יָוָן, כִּי מַעֲלַת גֵרָה הִוא, שֶׁגָּרְרָה מַלְכוּת אַחֲרֶיהָ. וְאֶת הַחֲזִיר, זוֹ אֱדוֹם, וְהוּא גֵרָה לֹא יִגָּר, שֶׁאֵינָה גוֹרֶרֶת מַלְכוּת אַחֲרֶיהָ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חֲזִיר, שֶׁמַּחֲזֶרֶת עֲטָרָה לִבְעָלֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה.

Rabbi Shmuel bar Naḥman said: All the prophets saw the kingdoms in their activities. That is what is written: “A river emerged from Eden to water [the garden, and from there it parted and became four streams]” (Genesis 2:10). Rabbi Tanḥuma, and some say Rabbi Menaḥama in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi, said: The Holy One blessed be He is destined to give the nations of the world to drink from the cup of bewilderment in the future. “A river emerged from Eden,” the place from which justice [din] emerges. “From there it parted and became four streams” (Genesis 2:10), these are the four rivers. “The name of the first is Pishon” (Genesis 2:11), this is Babylon, as in: “Its horsemen will spread [ufashu]” (Habakkuk 1:8). “It is the one that encircles the entire land of Ḥavila” (Genesis 2:11), this is the wicked Nebuchadnezzar, who ascended and encircled the entire land of Israel, which longs [meyaḥelet] for the Holy One blessed be He. That is what is written: “Yearn [hoḥili] for God” (Psalms 42:6). “Where the gold is” (Genesis 2:11), these are words of Torah, as it is stated: “They are more desirable than gold, than much fine gold” (Psalms 19:11). “The gold of that land is good” (Psalms 19:12) – this teaches that there is no Torah like the Torah of the Land of Israel, and there is no wisdom like the wisdom of the Land of Israel. “There is the bdellium and the onyx stone” (Genesis 2:12) – Bible, Mishna, Talmud, halakhot, and agadda. “The name of the second river is Giḥon” (Genesis 2:13), this is Media, which produced the wicked Haman, who beat the dough like a serpent, as in, “on your belly you shall go” (Genesis 3:14). “It is that which encircles the entire land of Kush” (Genesis 2:13), as it is stated: “From India to Kush” (Esther 1:1). “The name of the third river is Ḥidekel” (Genesis 2:14), this is Greece, which is sharp [ḥada] and swift [vekala] in their edicts against Israel, and says to them: ‘Write on the horn of the ox: Israel has no portion in the God of Israel.’ “It is that which flows east of Assyria” (Genesis 2:14) – Rav Huna said: All the kingdoms are called Assyria, as they bolstered [me’ashrin] themselves at Israel’s expense. Rabbi Yosei ben Rabbi Ḥanina said: All the kingdoms are called Egypt [Mitzrayim] because they would torment [metzeirim] Israel. “The fourth river is Euphrates [Perat]” (Genesis 2:14), this is Edom, which flourished [sheparat] and multiplied through the prayer of the elder. Alternatively, which flourished and multiplied and tormented Israel’s world. Alternatively, which flourished and multiplied and tormented His son. Alternatively, which flourished and multiplied and tormented His house. Alternatively, Perat, after its end, as it is stated: “I have trodden a winepress alone” (Isaiah 63:3). Abraham saw the kingdoms in their activities. “And behold, dread [eima], [a great darkness fell upon him]” (Genesis 15:12), this is Babylon, as in, “Nebuchadnezzar was filled with fury [ḥema]” (Daniel 3:19). “Darkness” (Genesis 15:12), this is Media, which darkened Israel with its edicts, as it is stated: “To destroy, to kill, and to eliminate” (Esther 3:13). “Great” (Genesis 15:12), this is Greece. Rav Naḥman said: This teaches that the Greek kingdom appointed one hundred and seventy-one governors and one hundred and twenty-seven commanders. The Rabbis say: Sixty of each. Rabbi Berekhya and Rabbi Ḥanin regarding that of the Rabbis: “Who guides you in the great and awesome wilderness: snake, fiery serpent, and scorpion” (Deuteronomy 8:15). “Snake,” this is Babylon; “fiery serpent,” this is Media; “scorpion,” this is Greece. Just as this scorpion spawns sixty at a time, so too, the kingdom of Greece appointed sixty of each. “Fell” (Genesis 15:12), this is Edom, after: “From the sound of their fall the earth quakes” (Jeremiah 49:21). Some say: “Dread,” this is Edom, as in: “Fearsome and terrifying [ve’aimtani]” (Daniel 7:7). “Darkness,” this is Greece. “Great [gedola],” this is Media, as in: “King Aḥashverosh promoted [gidel] [Haman]” (Esther 3:1). “Fell” (Genesis 15:12), this is Babylon, as in: “Fallen, fallen is Babylon” (Isaiah 21:9). Daniel saw the kingdoms in their activities. That is what is written: “I was seeing in my vision at night, and behold, the four winds of the heavens bursting forth to the great sea. Four great beasts arose from the sea” (Daniel 7:2–3); if you merit, from the sea; if not, from the forest. When the beast of the sea ascends from the sea it is timid. When [a beast] emerges from the forest, it is not timid. Likewise, “the boar from the forest [miyaar] gnaws at it” (Psalms 80:14). The ayin is suspended; if you merit, from the river [yeor], if not, from the forest. When a beast ascends from the river it is timid. When [a beast] emerges from the forest, it is not timid. “Each different from the other” (Daniel 7:3); do not read “different [shanyan],” but rather, “they hate [sanyan] one another.” This teaches that every nation that rules the world hates Israel and subjugates them. “The first was like a lion” (Daniel 7:4), this is Babylon. Jeremiah saw it as a lion and saw it as an eagle, as it is written: “A lion has risen from its thicket” (Jeremiah 4:7), “behold, like the eagle it will ascend” (Jeremiah 49:22). They said to Daniel: ‘How did you see them?’ He said to them: ‘I saw the face of a lion and wings of an eagle.’ That is what is written: “The first was like a lion and had wings of an eagle. I was looking until its wings were torn off, and it was lifted from the ground” (Daniel 7:4). Rabbi Elazar and Rabbi Shmuel bar Naḥman, Rabbi Elazar says: The entire lion was afflicted, but its heart was not afflicted, as it is written: “And a man’s heart was given to it” (Daniel 7:4). Rabbi Shmuel bar Naḥman said: Even his heart was afflicted, as it is written: “Let its heart be altered from that of a man” (Daniel 4:13). “I was seeing” (Daniel 7:2). “Behold another, a second beast, resembling a bear [ledov]” (Daniel 7:5). Ledov is written, this is Media, in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, as Rabbi Yoḥanan said: “Therefore, a lion from the forest smote them” (Jeremiah 5:6), this is Babylon. “A wolf of the deserts will plunder them” (Jeremiah 5:6), this is Media. “A leopard lies in wait by their cities (Jeremiah 5:6), this is Greece. “Everyone who emerges from them will be mauled” (Jeremiah 5:6), this is Edom. Why? It is “because their transgressions have magnified, their deviances have intensified” (Jeremiah 5:6). “I saw, and behold another, like a leopard” (Daniel 7:6), this is Greece, which was impudent in its edicts and would say to Israel: ‘Write on the horn of the ox that you have no portion in the World to Come.’ “After this I was seeing in the night visions, and behold, a fourth beast, fearsome, terrifying, and very [yatira] powerful” (Daniel 7:7), this is Edom. Daniel saw three of them on one night, and this one on another night. Why? Rabbi Yoḥanan said: Because it is equivalent to the three of them. Rabbi Shimon ben Lakish said: It is superior [yetera]. Rabbi Yoḥanan raised an objection to Rabbi Shimon ben Lakish: “You, son of man, prophesy and strike one hand against another, [and the sword will be doubled and tripled]” (Ezekiel 21:19). What does Rabbi Shimon ben Lakish do with this? “And...will be doubled.” Moses saw the kingdoms in their activities. “The camel [hagamal]” (Leviticus 11:4), this is Babylon, as it is stated: “Thieving daughter of Babylon, happy is he who exacts retribution for what you did to us [gemulekh shegamalta lanu]” (Psalms 137:8). “And the hyrax” (Leviticus 11:5), this is Media. The Rabbis and Rabbi Yehuda bar Rabbi Simon, the Rabbis say: Just as the hyrax has characteristics of impurity and characteristics of purity, so too, the kingdom of Media would install righteous and wicked [kings]. Rabbi Yehuda ben Rabbi Simon said: The last Darius was the son of Esther, pure from his mother and impure from his father. “And the hare [haarnevet]” (Leviticus 11:6), this is Greece; the mother of Ptolemy, her name was Arnevet. “And the pig” (Leviticus 11:7), this is Persia. Moses grouped three of them in one verse, and this in one verse. Why? Rabbi Yoḥanan and Rabbi Shimon ben Lakish, Rabbi Yoḥanan said: Because it is equivalent to the three of them. Rabbi Shimon ben Lakish said: It is superior [yetera]. Rabbi Yoḥanan raised an objection to Rabbi Shimon ben Lakish: “You, son of man, prophesy and strike one hand against another, [and the sword will be doubled and tripled]” (Ezekiel 21:19). What does Rabbi Shimon ben Lakish do with this? “And...will be doubled.” Rabbi Pinḥas and Rabbi Ḥilkiya in the name of Rabbi Simon: Of all the prophets, only two publicized it: Asaf and Moses. Asaf said: “The pig from the forest gnaws at it” (Psalms 80:14). Moses said: “And the pig, because it has a split hoof” (Leviticus 11:7). Why is it likened to a pig? It is to say to you: Just as the pig, when it lies, it displays its hooves and says: ‘See that I am pure,’ so the kingdom of Edom engages in self-aggrandizement, and extorts and robs, while creating the impression that it is preparing a judicial platform. There was an incident involving a certain governor who would execute the thieves, adulterers, and sorcerers. He leaned over and said to the executioners: ‘I performed the three of them in one night.’ Another matter, “the camel” (Leviticus 11:4), this is Babylon. “Because it brings up the cud” (Leviticus 11:4), because it praises the Holy One blessed be He. Rabbi Berekhya and Rabbi Ḥelbo, in the name of Rabbi Yishmael bar Naḥman: Every [type of praise] that David employed on its own, that wicked one included in one verse, as it is stated: “Now I, Nebuchadnezzar, praise, and exalt, and glorify the King of heaven, [for all His actions are truth, His ways are justice, and He is able to humble those who walk in arrogance]” (Daniel 4:34). “Praise” – “praise the Lord, Jerusalem” (Psalms 147:12). “Exalt” – “I exalt You, Lord” (Psalms 30:2). “And glorify” – “Bless the Lord, my soul. Lord my God, You are greatly exalted; You are clothed in splendor and glory” (Psalms 104:1). “For all His actions are truth” – “for Your kindness and Your truth” (Psalms 138:2). “His ways are justice” – “He will judge peoples with uprightness” (Psalms 96:10). “Those who walk in arrogance [begeva]” – “The Lord reigns, He is clothed in grandeur [geut]” (Psalms 93:1). “He is able to humble” – “I will sever all the horns of the wicked” (Psalms 75:11). “And the hyrax” (Leviticus 11:5), this is Media. “Because it brings up the cud” (Leviticus 11:5), because it praises the Holy One blessed be He, as it is stated: “So said Cyrus, king of Persia: [The Lord, God of the heavens, has given me all the kingdoms of the earth]” (Ezra 1:2). “The hare” (Leviticus 11:6), this is Greece. “Because it brings up the cud” (Leviticus 11:6), because it praises the Holy One blessed be He. Alexander of Macedonia, when he would see Shimon HaTzadik, he would say: ‘Blessed is the Lord of Shimon HaTzadik.’ “And the pig” (Leviticus 11:7), this is Edom. “But it does not chew its cud” (Leviticus 11:7), as it does not praise the Holy One blessed be He. It does not suffice with not praising, but it curses and blasphemes, and says: “Whom do I have in Heaven?” (Psalms 73:25). Another matter, “the camel,” this is Babylon. “Because it brings up the cud,” because it exalted Daniel, as it is stated: “Daniel was at the gate of the king” (Daniel 2:49). “And the hyrax,” this is Media. “Because it brings up the cud,” because it exalted Mordekhai, as it is stated: “Mordekhai was sitting at the gate of the king” (Esther 2:19). “The hare,” this is Greece. “Because it brings up the cud,” as it exalted the righteous. When Alexander would see Shimon HaTzadik, he would stand on his feet. The heretics said to him: ‘Do you stand before the Jews?’ He said to them: ‘When I go out to war, I see his image, and I am victorious.’ “And the pig,” this is Edom. “But it does not chew its cud,” as it does not exalt the righteous. It does not suffice with not exalting the righteous, but it kills them. That is what is written: “I was angry with My people, I desecrated My inheritance [and gave them into your hand; you did not show them any mercy; you set your yoke upon the elder very heavily]” (Isaiah 47:6). “My inheritance,” these are Rabbi Akiva and his colleagues. Another matter, “the camel,” this is Babylon. “Because it brings up the cud,” because it drew a kingdom after it. “And the hyrax,” this is Media. “Because it brings up the cud,” as it drew a kingdom after it. “The hare,” this is Greece. “Because it brings up the cud,” as it drew a kingdom after it. “And the pig,” this is Edom. “But it does not chew its cud,” because it does not draw a kingdom after it. Why is it called a pig [ḥazir]? It is because it wil return [shemaḥazeret] the crown to its owner. That is what is written: “Saviors will ascend Mount Zion to judge the mountain of Esau, and the kingdom will be to the Lord” (Obadiah 1:21).